היום התקיימה בספרייה למדעי החברה ולניהול הרצאתה של ד"ר חנה מדלר- לירז, "זיוף רגשות, חנופה ואיכות שירות בארגונים".

לטענת ד"ר מדלר – לירז, שימוש בביטויים כמו "אני מבין…"  "אני מתנצל…" כחלק מתסריט שיחה בין נותן שירות ללקוח, נתפס מצד הלקוח כזיוף רגשות וגובה מחיר של שחיקה ותשישות מצד נותן השירות.

חלוקת מחמאות ללקוחות היא אסטרטגיה מקובלת בקרב מוכרים בחנויות. מחמאה שנותן שירות מרעיף על לקוח מעניקה ללקוח תחושה שמכבדים אותו, מעלה את הערך העצמי שלו ואת שביעות רצונו מן השירות. אך, מחמאה עשויה להיתפס גם כשלילית, כמניפולציה. הלקוח עשוי לזהות מתי נותן השירות מביע רגשות מזויפים וזה יפגע בהערכתו את השרות.

לעומת אסטרטגיית המחמאות,  אמפטיה קוגניטיבית ורגשית בשירות היא היכולת של נותן שירות לזהות ולהבין רגשות של הלקוח ולאמץ את הפרספקטיבה שלו. דוגמה לביטויי אמפטיה- "זה קרה גם לי..".

כמו כן, ביטויים כמו "בכנות , אני חושב שכדאי…" מבטאים את מעורבותו האישית של נותן השירות ואת נחישותו לסייע ללקוח. ואולם, אחד החסרונות לדבר זה הוא שייתכן כי הלקוח יקבל את התחושה שנותן השירות מעדיף אותו, הלקוח, על פני הארגון שבו הוא עובד.

ד"ר מדלר- לירז סבורה כי מערכת היחסים בין המנהל לעובדיו משפיעה באופן עקיף על איכות השירות שהעובד יספק ללקוח. מערכת יחסים טובה בין מנהל לעובד תגביר את הרגשות החיוביים של העובד ותעודד אותו למתן שירות טוב ויעיל ללקוח.

מצגת ההרצאה   

אתמול התקיימה בספרייה למדע"ח ולניהול הרצאה מרתקת של יואב פרידור, יזם ומנכ"ל משותף של חברת Buzzilla, בנושא שירות לקוחות ברשתות חברתיות.

אנשים מדברים באינטרנט כל הזמן. השיח הצרכני המתנהל ברשתות החברתיות כגון פייסבוק, טוויטר, פורומים שונים, יכול לסייע רבות לארגון במעקב אחר השיח אודותיו.

השיח במדיה החברתית מהווה עבור הארגון כלי חדש בהבנת הצרכים והרצונות של הלקוחות הקיימים ומסייע באיתור לקוחות פוטנציאליים.

קיימות טכנולוגיות מתקדמות לסריקת המידע המופיע ברשת כדוגמת שרות ההתראות של גוגל GOOGLE ALERTS .

טכנולוגיות אלה עוזרות בניטור המידע, ניתוחו ומחקרו ומאפשרות לארגון לקבל מידע שיסייע לו בתהליך קבלת ההחלטות.

למצגת ההרצאה

 eBizMBA Rank הוא  דרוג שמהווה ממוצע  הדרוג הגלובלי  של  Alexa  והדרוג של ארה"ב   בהסתמך על Compete Quantcast.

על פי דרוג זה 15 מנועי החיפוש הפופולריים ביותר אפריל 2013 הם:

Google     bing  Yahoo! Search  ask  Aol Search  MyWebSearch blekko  Lycos  Dogpile  WebCrawler  Info  Infospace  Search  Excite  GoodSearch

 נראה שלא חלו בדירוג זה שינויים מהדרוג של שנת 2012

באתר יש מידע  רב נוסף על 15 אתרים פופולריים בתחומים שונים:

בריאות, שיתוף קבצים, גדג'טים, תמונות , אתרי יעץ , אתרי מדע, סימניות חברתיות, רשתות חברתיות,  אתרי ווב 2.0  , מסחר אלקטרוני, חדשות ועוד.

בתחום אתרי היעץ- Wikipedia  נמצאת במקום ראשון. כמו כן בולטת הפופולריות של אתרי שאלות ותשובות  כמו Yahoo! Anwers , Answers, AllExperts

לאתר

כנס מולטי ידע 2013 – כנס קהילת המידע השנתי  התקיים השנה ב- 27-28 בפברואר 2013. אחד המושבים  המעניינים בו היה מהפכת הפרסום והשיווק בספריות.

לא השתתפתי בכנס ולשמחתי קיבלתי דיווח מהספרנית ורד רובין ממכללת בית ברל  על כמה הרצאות בכנס וביניהן 2 הרצאות מעניינות ממושב זה:

הרצאתה של ד״ר רחל קדר, אוניברסיטת בר אילן

"פנים אל מול פנים" – שיווק אישי

והרצאתה של  שרית חיים, מתן יעוץ ושירותי מידע

רשתות חברתיות בשירות הספריה

להלן מספר ציטוטים מהדוח של ורד

מהרצאתה של ד"ר רחל קדר:

"יש לשנות את התדמית של הספרייה : הספרייה אינה עוד מחסן מידע ומספקת של שירותי השאלה.

יש לעורר מודעות בקרב הלקוחות (סטודנטים וסגל) לספרנים, לספריה (שלב קוגניטיבי).

למצוא דרכים  למשוך עניין וביקוש (שלב רגשי).

ולבסוף:  לעורר לפעולה. להפוך את הביקור בספריה להרגל חשוב בחיים האקדמאיים. (שלב התנהגותי).

האמצעים העומדים לרשות מנהל הספריה:  רשתות חברתיות, תערוכות, פרסום.

חשוב להגדיר מסמך שיהווה מסמך חזון של הספריה. מבוסס על ערכים. ידובר בו על העתיד: איפה נעמוד בעוד עשר שנים.

הספרייה האקדמית חייבת להיות ממוקדת לחלוטין בציפיות המשתמשים"

מהרצאתה של שרית חיים :

"לרשת החברתית עוצמה רבה. חברות עושות שימוש ב"פייסבוק" לשיווק. מסתבר ש-70% מן השיווק בעולם כיום נעשה דרך הרשתות החברתיות. שם מצוי קהל היעד.

גם בספריה יש צורך לקחת את "פייסבוק" בחשבון. יש לבנות עמודים עסקיים

בספריה המטרה היא: בניית קהילה סביב תחום עניין.

האמצעים:

דיבור עם הלקוחות

המלצות על ספרים

סיכום השנה בספריה

תוצאות סקרים

אירועים בספריה

לדוח המלא – תודה לורד רובין על  תקצירי ההרצאות

Spetz הוא מיזם חדש ללמידה מקוונת משלימה   ללימודים האקדמיים בארץ.  הוא לא מתיימר להחליף את הלימודים האקדמיים אלא לסייע  לסטודנטים  ללמוד ולהבין את חומרי הלימוד.

המערכת ידידותית . המשתמש בוחר את הקורס המבוקש  על פי הגדרת מוסד אקדמי, תואר וקורס והמערכת מתאימה  לו את הקורס שמתאים לצרכיו  על פי תוכנית הלימודים שלו.

על פי מה שנכתב באתר :

"המערכת באתר יוצרת עבור כל סטודנט ותלמיד בישראל, קורס שמותאם באופן אישי לתכנית הלימודים במוסד שלו ובפקולטה שלו, עם חומר מקיף הכולל את כל ההסברים והתרגולים שהוא צריך.
הקורסים מועברים בסרטוני אנימציה מיוחדים וממוקדים, ע"י מרצים מעולים, והם זמינים לשימוש תמיד! אפשר ללמוד מתי שרוצים, באיזה קצב שרוצים ומאיפה שרוצים – 24/7.
לא הבנתם את החומר? תמיד אפשר לחזור אחורה ולראות שוב.
השילוב של סרטונים ממוקדים, מרצים מעולים, התאמה אישית וזמינות מלאה – יוצר מוצר שמאפשר לכל אחד ואחת להבין בקלות את החומרים המסובכים ביותר.
בשלב זה, ספץ מציעה סיוע בקורסי המבואות של שנה א', מתחום הכלכלה, ניהול, חשבונאות, סטטיסטיקה, הנדסה, כימיה, פיסיקה, מדעי המחשב וכו'."

כל הקורסים מפותחים ומועברים ע"י מרצים מנוסים בעלי תואר שני לפחות.
במהלך הפיתוח של כל קורס (ובסופו) – עוברים התכנים פיקוח ע"י מומחים אקדמיים מכל תחום.
בראש מנגנון הפיקוח עומד הפרופסור גדעון לנגהולץ – מנכ"ל אונ' תל-אביב לשעבר, המשמש כיועץ האקדמי הבכיר של חברת SPETZ.

מחירו של קורס (על פי דף השאלות הנפוצות באתר) הינו 189 ₪ והוא כולל את כול  חומרי הלימוד הנדרשים, (הסברים, תרגילים ופתרון מבחנים).
כמו כן, מוסדות וגופים רבים מסבסדים את הקורסים של ספץ עבור הלומדים בהם.

לאור זאת אפשר לראות במיזם זה כפי שמוגדר באתר את המורה הפרטי האולטימטיבי

מידע נוסף אפשר למצוא בשאלות הנפוצות באתר

לאתר

לכתבה בנושא – תודה לד"ר אריאל פרנק על המידע

Dewey Decimal System   שיטת המיון הוותיקה והמסורתית לארגון אוספים בספרייה    מפנה את מקומה בכמה ספריות לטובת שיטת BISAC –  Book Industry Standards and Communications .

שיטת  BISAC     מארגנת חומרים על פי   התוכן שלהם. השיטה פותחה על ידי  The Book Industry Study Group  – BISG –  ארגון בארה"ב למדיניות, סטנדרטים טכניים ומחקר שקשורים לתעשיית ההוצאה לאור ששם לו למטרה לפשט את הלוגיסטיקה שקשורה לספרים לכל העוסקים בדבר-  ספרנים, מולים וכו'.  במסגרת זאת BISG פיתח את  BISAC Subject Codes – תקן למיון ספרים על פי קטגוריות/מונחי נושא  בהתאם לתכנים שלהם –שיטה שמזכירה חנות ספרים.

הרבה חברות עסקיות גדולות בתעשיית הספרים בצפון אמריקה ובתוכן  Amazon, Baker & Taylor, Barnes & Noble, Bookscan, Booksense, Bowker, Indigo, Ingram משתמשות  בצורות שונות במונחי הנושא של שיטה זו.

לאחרונה  שומעים על ספריות, לרוב ספריות ציבוריות שזונחות את שיטת דיואי לפחות חלקית ומאמצות שיטה זו .  כך למשל  Brentwood Library  נקטה לאחרונה בגישה זו והחלה להציג אוספים מסוימים בנושאי גינון, עסקים קטנים וכו'  כפי שנוהגים לעשות בחנות ספרים כאשר טובת המשתמשים לנגד עיניהם כדברי מנהל הספרייה :

“We think it’s a better system for the customers and easier to browse, specifically for a medium-size library,”

Carnegie Library   שהחלה לארגן אוספים מסוימים על פי שיטה זו כבר ב- 2004  מתכוונת בעתיד עד שנת 2013 להפוך את יישום השיטה לקבוע בכמה מסניפיה.

גם המנהל של  Northern Tier Regional Library תומך בשיטה משום שלדבריו:

"Besides people who work at a library, not a lot of people understand (the Dewey) system"

Green Tree Library  – ספרייה עם קרוב ל-32000 ספרים מארגנת את האוספים של ספרות ילדים על פי נושאים – דמוית פופולריות –  ועל פי עדויות אחראים בספרייה נתוני ההשאלה גדלו מאז.

איתור הספרים ללא צורך בעזרה היא אחת הסיבות להצלחת השיטה והמעבר אליה כדברי מנהל ספריית  Brentwood :

"Part of the reason for switching to BISAC is to let patrons find materials without assistance"

לכתבה בנושא

מידע רב  בנושא כימיה תרופתית –  תחום בכימיה שמתמקד בפיתוח תרופות  מצוי  היום ברשת במאגרי מידע חופשיים פתוחים לכול.  חשוב שחוקרים בתחום הכימיה התרופתית  יהיו מודעים לכך וינצלו את מלוא הפוטנציאל שבמקורות מידע אלה.

כדי לסייע  בכך  התפרסמה בכתב העת  journal of medicinal chemistry   ביולי 2012 סקירה מקיפה על מקורות מידע אלה.  הסקירה מתמקדת בשלושת מאגרי  מידע העיקריים :

BindingDB

ChEMBL

 PubChem

  כמו כן נסקרים מאגרים נוספים:

Binding MOAD

 ChemSpider

 DrugBank

 GRAC

 IUPHAR-DB

 PDBbind

 PDSP Ki

 SuperTarget

Therapeutic Targets Database

 ZINC

 למאמר המלא

ביום חמישי 5.7.2012  התקיים יום עיון לצוותי ספריות האוניברסיטה.  יום העיון התקיים בראשותה של שלומית פרי, מנהלת הספרייה למדעי החברה והניהול, נכחו בו ספרנים מהספריות בקמפוס וגם ספרנים אורחים מספריות אחרות. ההרצאות בכנס  התמקדו בשני נושאים עיקריים: ספרים אלקטרוניים ורשתות חברתיות לאקדמיה ובמהלכן הייתה אפשרות לשאלות, להערות ולדיון.   בהרצאות נחשפנו להיבטים שונים של  הנושאים:

v      מודלים לתמחור ספרים אלקטרוניים ממבט הספרייה האקדמית. ד"ר לובה  גורנשטיין , האוניברסיטה העברית .  גרסה מעודכנת של הרצאה שניתנה בכנס מידע  2012 .

 ההרצאה  התמודדה עם השאלה האם הספריות האקדמיות מצאו את דרכן לטיפול בספרים האלקטרוניים. נושאים שעלו במהלך ההרצאה – מהו ספר אלקטרוני- הגדרות, יתרונות וחסרונות.  לצד יתרונותיו של הספר האלקטרוני   ובראשן האינטראקטיביות  ואפשרויות חיפוש קיימים גם חסרונות כגון תלות בטכנולוגיה, חוסר שליטה תקציבית בעיית השתלבות בכלי חיפוש מאוחדים  וחסרון בולט שהודגש במהלך ההרצאה היא בעיית הריבוי- ריבוי גורמים שמעורבים בתהליך הרכש, ההפעלה והתחזוקה וריבוי מנשקים ומכשירים.  בהרצאה הוצגו דרכים להתמודדות עם הבעיה. עוד נחשפנו בהרצאה למודלים לתמחור ספרים ורכש ולסיבות להיסוס הקיים בספריות אקדמיות ברכישת ספרים אלקטרוניים.  למצגת ההרצאה

v      המו"לות  החדשה – הוצאה לאור של ספרים אלקטרוניים בשיטת  Open Access .  קרן אגמון, המכללה האקדמית תל אביב-יפו . גרסה מעודכנת של ההרצאה שניתנה בכנס מידע 2012.

ההרצאה דנה  במהות הגישה הפתוחה (מתן גישה חופשית לקורא לספרים וכתבי עת אקדמיים ולא אקדמיים עם אפשרות לקרוא, להדפיס להעתיק, להפיץ, לסרוק להעביר נתונים לתוכנות)   והציגה מספר מודלים כלכליים/עסקיים  להוצאה לאור של ספרים אלקטרוניים במסגרת  הגישה הפתוחה. מודלים שהוצגו במהלך ההרצאה עם  מתן דוגמאות הם:   כותבים/מוסדות משלמים קריאה בחינם,  Do It Yourself – העלאת ספרים לאינטרנט בצורה עצמאית,  פרסום – תמיכה בתוכן הפתוח על ידי הוספת פרסומות,  מודל הגלידה – התאגדות ושיתופי פעולה בין ספריות,  מימון מלא על ידי הקהל,  הוצאה של גופים אקדמיים ללא כוונות רווח,  מודל התרומות המוסדיות – הוצאות אקדמיות אשר מבוססות על קרנות שונות, "שחרור" תוכן לעולם- קריאה לפילנתרופים ולמוסדות לממן עותקים מקוונים, זליגה לכיוון מסחרי – גישה במחיר זניח. .לתקציר ההרצאה ,  למצגת ההרצאה

v      רשתות חברתיות באקדמיה – ידע ומידע מדעי וחלון הזדמנויות לספריות. ד"ר יפה אהרוני, אוניברסיטת תל אביב, המכללה האקדמית בית ברל. גרסה מעודכנת של ההרצאה שניתנה בכנס מידע 2012

רשתות חברתיות לאקדמיה דוגמת academia.edu  הן חלק ממכלול כלים ושירותים במסגרת מה שמכונה science 2.0, בו מיושמות טכנולוגיות שיתופיות של ווב 2.0  למטרות מדעיות ולמחקר. בהרצאה הוצגו דוגמאות של רשתות חברתיות  לאקדמיה –  רב תחומיות וייעודיות לתחומים מסוימים עם דגש על הפונקציונליות שלהן לחוקרים, לכלל המשתמשים ולציבור האקדמי. כמו כן נסקר נושא השימוש ברשתות חברתיות  בעולם בכלל ובארץ  בפרט. במסגרת סקירה זו הוצגו תוצאות סקר  ארצי  שערכה המרצה בנושא וממנו  עולה שהשימוש ברשתות חברתיות  אינו נפוץ, הנושא אינו מוכר דיו, אלה שמשתמשים ברשתות  אלו מרוצים וקיים רצון לקבל הדרכה מהספריות בנושא. לאור זאת, נדון נושא הרשתות החברתיות לאקדמיה  כחלון הזדמנויות לספריות  ולהרחבת התקשורת המדעית. כמו כן   דובר בהרצאה על הרשתות החברתיות לאקדמיה כתשתית לכלים חדשים להערכה מדעית ותרומתן לפיתוח כלים כאלה,   והוצג גם  נושא  הבעייתיות של החומרים ברשתות אלו מבחינת איכות וזכויות יוצרים.  למצגת ההרצאה  – קובץ PDF

 v מנדליי: שיתוף פעולה ביבליוגרפי. אהבה כהן, המכללה האקדמית  בית ברל , יועצת של מנדליי בארץ

בהרצאה הוצגה הרשת החברתית לאקדמיה   מנדליי  על שני חלקיה התוכנה השולחנית והשירות הוובי. לאחר סקירה היסטורית קצרה על הרשת וייסודה הוצג בפירוט תוך מתן דוגמאות נושא הפונקציונליות של הרשת.  מנדליי, שכללה  נכון ליום ההרצאה  240 מיליון פריטי מידע ,   בנוסף לפונקציונליות שלה כרשת חברתית לאקדמיה משמשת גם כתוכנה ביבליוגרפית שמאפשרת  פונקציות מתקדמות כולל חילוץ מידע ביבליוגרפי של קובצי PDF, שליפת מידע  ביבליוגרפי  מאתרים נתמכים ולכידת מסכים מדפי ווב.  ההרצאה הציגה את יתרונותיה  של הרשת ביחס לשירותים דומים  ואת תרומתה לאנשי האקדמיה  בכל הקשור לניהול מסמכים, שיתוף פעולה  וגילוי ידע. כמו כן ההרצאה נתנה מענה לשאלה כיצד ספריות יכולות לתמוך בסטודנטים, במרצים ובחוקרים באמצעות מנדליי תוך הצגת דוגמאות מעשיות מהשטח.  למצגת ההרצאה

 היום בעידן האלקטרוני והיכולת למדוד את מספר ה"הורדות" של חומר אלקטרוני,  ספרנים ומו"לים כאחד יכולים להשתמש במדדי שימוש  במאמרים וחומרים אחרים למטרות שונות:  ספרנים יכולים ללמוד ממדדי השימוש אילו  כותרים שימושיים יותר, הם יכולים לחשב עלות של כל מאמר ,  מה שיכול לספק להם אינדיקציה על  הערך של כתב העת  ובהתאם לזאת לקבל החלטות בנושא רכש והחלטות על ביטולים

 מאחר שמדדי השימוש שונים אצל המו"לים השונים העניין מחייב סטנדרטיזציה. כבר במרץ 2002  הושק פרויקט COUNTER– Counting Online Usage of Networked Electronic Resources- יוזמה בינלאומית בנושא זה .

כיום שני פרויקטים  שנמצאים  בחזית היישום של מדדי השימוש הם:  Journal Usage Factor (UFJ) project  באנגליה ו- MESUR   בארה"ב.

 חשיבותם של פרויקטים כאלה גדולה בעיקר נוכח המתאם הנמוך שנמצא  במחקרים בין מדדים מבוססי ציטוטים לבין מדדים מבוססי שימוש.

שני המדדים מודדים דברים שונים ומייצגים אוכלוסיות שונות – מדדי הציטוטים מייצגים את הכותבים ומדדי השימוש מייצגים את הקוראים  ושניהם אינם בהכרח חופפים.  למרות שמאמרים מצוטטים יותר בדרך כלל הם גם מאמרים ש"מורידים" אותם יותר היחס אינו דו צדדי.

עוד נמצא במחקרים שהתפלגות הגיל שונה בהורדות ובציטוטים.  מספר ההורדות גדול יותר בתקופה לאחר הפרסום של המאמר לעומת זאת  הציטוטים נמשכים לאורך זמן.

המשתנה תחום מחקר  חשוב אף הוא. – בתחומי מחקר מסוימים מדדי השימוש יכולים לחזות ציטוטים בעוד שבתחומים אחרים המתאם נמוך מדי מכדי לאפשר זאת.

 לאור זאת  נראה שמדדי השימוש ושתי היזמות לסטנדרטיזציה במדדים אלו – Journal Usage Factor (UFJ) project  , MESUR   יספקו למוסדות ולחוקרים  תמונה מאוזנת יותר , וכדאי לעקוב ולראות אילו מדדי שימוש יופיעו בעתיד

 לכתבה בנושא

ב- 16 למאי 2012 גוגל השיקה את גרף הידע שמסייע למשתמש לגלות מידע חדש בקלות ובמהירות.

גרף הידע הוא מודל חיפוש חכם שמבין את הישויות בעולם האמיתי ואת היחסים ביניהם. גרף הידע של גוגל כולל למעלה מ- 500 מיליון אובייקטים ולמעלה מ- 3.5 מיליארד עובדות עליהם ויחסים בין האובייקטים השונים . המערכת אוספת מידע על האובייקטים השונים , לומדת גם מחיפושים של משתמשים אחרים בשאילתות השונות ומוסיפה מידע רלוונטי לגרף הידע.

גרף הידע מאפשר לחפש דברים אנשים ומקומות שגוגל יודע עליהם ולקבל מידע רלוונטי לשאילתה גם כאשר למונח החיפוש משמעויות שונות. .

באופן זה גרף הידע של גוגל מעצים את החיפוש ב- 3 דרכים עיקריות:

1. מאתר את הדבר הנכון. גוגל מבין את ההבדל במשמעויות השונות של המונח ומאפשר לצמצם את תוצאות השאילתה למשמעות הרצויה למשתמש. ומכאן שהתוצאות של השאילתה רלוונטיות יותר.

2. מאפשר קבלת תמצית טובה יותר . באמצעות גרף הידע גוגל מבין טוב יותר את השאילתה , הוא יכול לתמצת תכנים רלוונטיים לנושא, כולל מידע עובדתי. למשל אם אנו מחפשים מרי קרי נקבל מידע על תאריך הולדתה ומותה, אבל גם מידע על החינוך שלה והתגליות המדעיות שלה.

3. מאפשר העמקה והרחבה. מאפשר ללמוד עובדות חדשות וקשרים חדשים שקשורים לשאילתה. כך למשל אם נחפש ליאונרדו דה וינצי נקבל מידע על היצירות שלו ועל ציירים נוספים בתקופתו.

נכון להיום הגרף מיושם בגוגל US .

זהו צעד ראשון לקראת הדור הבא של חיפוש ששם לו למטרה להבין את העולם כפי שבני אדם מבינים ולהפוך את מנוע החיפוש ל- knowledge engine

לסרטון בנושא

להודעה על גרף הידע

UDINI הוא שירות חדש של Proquest שעל פי מה שנכתב באתר מחפש ב- 150 מיליון מאמרים בטקסט מלא מ- 12000 פרסומים. UDINI כולל 4000 כתבי עת אקדמיים, 2000 פרסומי חדשות, 4500 דוחות וחומרים מקצועיים. המאמרים הם ממגוון תחומים ב-3 קטגוריות נושאיות עיקריות :עסקים וכלכלה, מדע וטכנולוגיה, תרבות ומדעי החברה .

החיפוש באתר הוא ללא תשלום, הטקסט המלא הוא בתשלום עם כמה אפשרויות תשלום – pay as you go , מנוי שנתי של 270$ , מנוי חודשי של 30$ . אפשרויות תשלום אלה במיוחד האופציה pay as you go פותחות לחוקרים שאינם שייכים למוסד כלשהו, שבדרך כלל מנוי למאגרי מידע, להגיע לטקסט מלא לו הם נזקקים לצורך המחקר. למשתמש במאגר יש אופציה לפני שהוא מחליט לרכוש את המאמר לקרוא אותו לפרק זמן של 72 שעות תמורת סכום נמוך . התשלום עבור הורדת המאמר המלא לתמיד גבוה יותר..

בנוסף לשירות החיפוש, השירות מאפשר שימוש בספרייה אישית – שטח אחסון חינמי חופשי בענן , והוא מאפשר גם לכידת דפי ווב ושמירתם בספרייה באמצעות לחצן ייעודי לכך אותו אפשר להוסיף בסרגל בדפדפן. דפי הווב ולא רק ה- URL's שלהם נשמרים בשלמותם.

כל מה שמעלים , רוכשים או ששומרים באמצעות לכידת המסכים נמצא בספרייה האישית ואפשר לקרוא אותו באמצעות קורא שכולל כמה מאפיינים שמעצימים את חווית המשתמש כגון הוספת הארות /הערות לטקסט , במקרה של לכידת מסכים – גזירת פרסומות ועוד.

באתר יש אופציה לחיפוש בסיסי ומתקדם עם אפשרות להגביל את החיפוש על פי מחבר, כותר, פרסום, תאריך. כמו כן אפשר לעדן את תוצאות השאילתה על פי פסטים שונים: סוג מסמך ( כתב עת, דיסרטציות, דוחות, עיתונים, פרסומים מסחריים ועוד), תחום מחקר ותאריך

שירות זה מזכיר לי מבחינה מסוימת בעיקר בכל מה שקשור לרכש את המודל של DeepDyve.