איך נצטט צ'ט עם AI? המדריך לסגנון שיקגו מהדורה 18 כסמל לחדשנות במחקר
המדריך לסגנון שיקגו (The Chicago Manual of Style), שנחשב לאחד הכלים החשובים ביותר לכתיבה אקדמית ומקצועית, יצא לאחרונה במהדורתו ה-18. מאז פרסומו הראשון בשנת 1906, המדריך התפתח, וכעת, לא רק שצבעו עודכן מאדום לצהוב (!), אלא שהוא גם, ובעיקר, מציע הנחיות שמותאמות לעידן הדיגיטלי ולעולם שבו בינה מלאכותית (AI) משנה את האופן שבו אנו יוצרים, חוקרים וכותבים. המהדורה החדשה מתמודדת עם שאלה מרכזית: כיצד ניתן לשמור על דיוק, על אמינות ועל הוגנות בעולם שבו טכנולוגיות חדשות משנות במהירות את פני הכתיבה ואת פני המחקר וכיצד יש להגדירם מחדש לאור שינויים אלו?
תוכן העניינים של המהדורה הראשונה משנת 1906 מול תוכן העניינים של מהדורה 18 החדשה
החידושים המרכזיים במהדורה 18
ארגון המידע
ארגון המידע במהדורה ה-17 כלל הנחיות לאופני ציטוט בשני פרקים נפרדים: פרק 14 – שיטת ציטוט לפי הערה מלאה וביבליוגרפיה (הנהוגה במדעי הרוח ובאמנויות; כאשר במופע הראשון של מקור יצוינו כל פריטי המידע) ופרק 15 – ציטוט לפי שיטת מחבר/תאריך (הנהוגה במדעי החברה; בה רק שם המחבר ושנת ההוצאה לאור מופיעים בסוגריים ברצף הטקסט הראשי). במהדורה ה-18 בוצעה הפרדה בין עקרונות כלליים (פרק 13) לבין הנחיות מפורטות ודוגמאות (פרק 14). בעקבות כך התעדכנו גם מספרי ההנחיות. הדבר מצביע על תפיסה מכילה יותר המכירה בחשיבות מראה המקום כציטוט שלעצמו ושבוחנת את השיטות רק כשתיים שונות לבחירת הכותב/הפרסום/הדיסציפלינה ללא העדפה היררכית ביניהן.
נוסף על כך, בפרק 13 אורגן התוכן באופן המתייחס תחילה להיבטים של פורמטים אלקטרוניים ודיגיטליים, בהתאם להבנת מקומם של אלו בעידן המידענות העכשווי והשימוש התדיר בהם. לעומת זאת, פרק 14 פותח בהסברים לגבי אופן הציטוט מסֶפר וכך נשמר במדריך האיזון וגם הכבוד לפורמטים ה"ישנים".
תוכן פרק 13 המציג תחילה התייחסות למקורות דיגיטליים
שילוב הנחיות לעידן הדיגיטלי
עם המעבר של מידע ומשאבים רבים לפורמטים דיגיטליים, המדריך מציע כבר ממהדורתו ה-17 הנחיות מפורטות ומדויקות לציטוט מקורות דיגיטליים. אלו כוללים לא רק מאמרים/ספרים אלקטרוניים, אלא גם בלוגים ואפילו תגובות קוראים לבלוגים ופוסטים, פוסטים ברשתות חברתיות, פודקאסטים, מדיה אינטראקטיבית ומשחקי מחשב וסרטונים. אלו נתפסים הן כמקורות משניים או ראשוניים לצורך מחקר והן כיצירות בפני עצמן. בכך ניתן לראות את הרחבת המנעד להגדרתו של "טקסט" ואילו סוגי ז'אנרים ומדיות זה מכיל וגם על פתיחות של העולם האקדמי לתכנים אלו כבעלי מעמד שווה למחקר ולציטוט.
דוגמה נוספת היא הוויתור על ציון שם עיר ההוצאה לאור במראה המקום בהערה או על ציון טווח העמודים המלא של מאמר/פרק בספר ברישום בביבליוגרפיה. הדבר מצביע על ההבנה כי במעבר לפורמט דיגיטלי לפריטי מידע אלו אין חשיבות כה רבה כבעבר (בטח לא ביחס ל"יוקרה" שיש לעיר אחת לעומת אחרת) ועל ההקלה על רצף הקריאה תוך סילוק מידע מיותר ומעמיס.
התאמה לעידן הבינה המלאכותית
המהדורה ה-18 מציינת לראשונה הנחיות לשימוש בבינה מלאכותית בתהליך הכתיבה. המדריך מדגיש את החשיבות של שקיפות ושימור מידע מקורי לצורך תיעוד ומציע דרכים להשתמש בכלים כגוןChatGPT ואחרים וכיצד לצטט את השיחוח עמם.
שיפורים בלשון וכתיבה מכילה ובנוחות רצף הקריאה
לאור השינויים התרבותיים והחברתיים בשנים האחרונות, במדריך מושם דגש על גיוון, על שוויון ועל הכלה בשפה. תמצאו בו המלצות לשימוש בשפה ניטרלית מבחינה מגדרית ולכתיבה שמכבדת זהויות מגוונות, כגון התייחסות למקורות שנוצרו בידי אנשי תרבויות הילידים שבצפון אמריקה ועוד.
כמו כן, ניכר שינוי בגישה לפיה הקורא וההקלה על חווית הקריאה והניווט בתוך הטקסט הם בעדיפות הראשונה, ולא המידע עצמו והדקדקנות ביחס למופע מרכיביו. למשל, הוויתור (החל ממהדורה 17) על השימוש ב-ibid מקל על הקורא בהבנה לאיזה מקור מפנה הטקסט – תחת ibid יצוין כעת שם המחבר בלבד (ועמוד רלוונטי אם צריך); או ההנחיה לציון שמות של שני מחברים בלבד (יחד עם et al) כאשר לטקסט שני מחברים ומעלה.
תרומת הספריות להתאמת המדריך לעידן הנוכחי
הספריות, כמרכזי למידה ושירותי מידע, יכולות להוביל את הטמעת השינויים והעדכונים של המדריך, בין אם בסדנאות לסטודנטים ולחוקרים ובין אם ביצירת מדריכים מקוונים. הגרסה בעברית למדריך שיקגו של הספרייה המרכזית על שם סוראסקי כבר עודכנה בהתאם להנחיות במהדורה 18 וזמינה עבורכם לעיון ולשימוש. מהדורה 18 אינה רק עדכון שגרתי. היא מהווה מסר לעולם האקדמיה והעריכה: הכתיבה והמחקר ממשיכים להשתנות, ועלינו לאמץ את השינויים הללו תוך שמירה על סטנדרטים גבוהים של מקצועיות, אמינות וחדשנות.
