ארכיון הקטגוריה: ספרים אלקטרוניים

שוק הספרים האלקטרוניים ומשתנה המקום – נתוני שימוש

פורסם בתאריך על ידי
1

כתבה מעניינת מ- 17 באוגוסט 2015  כוללת תיאור מצב של שוק הספרים האלקטרוניים ומתמקדת במצב באירופה. ספרים אלקטרוניים נחלו הצלחה בקנדה, ארה"ב ואנגליה. המכירות של ספרים אלקטרוניים היום בארצות אלה מהוות  כרבע עד שליש משוק צריכת  הספרים  ובשנת 2018 צופים שיהוו את פלח שוק הספרים המכניס ביותר.

המצב באירופה שונה. בשנת 2014 הספרים הדיגיטליים הוו רק 8% משוק הספרים בצרפת, פחות מ- 4% בגרמניה ואיטליה ו- 1% בשוודיה ונורבגיה.

סביר להניח שיש לכך שתי סיבות עיקריות:

  • הסטיגמה התרבותית שספרים אלקטרוניים ישחקו את שוק הספרים בפורמט המודפס
  • השיעור של מס ערך מוסף שלעתים גבוה בלמעלה מ- 20% בהשוואה למס על הפורמט המודפס. הסיבה העיקרית לכך שהאיחוד האירופי רואה בספרים האלקטרוניים שירות ולא מוצר. בינואר 2015 הנציבות האירופית (the european commission) קבעה שמס ערך המוסף יקבע על פי המיקום של הקונה ולא של המוכר. כך למשל  – באנגליה שיעור המס על ספרים אלקטרוניים הוא 20%  בגרמניה 19% בספרד 21%  ובאיטליה 4%

בכמה מדינות כגון פולין, בה שיעור מס ערך מוסף על ספרים בפורמט המודפס הוא 5%  לעומת 23% על ספרים אלקטרוניים ,  מנסים להילחם במערכת המס הנוכחית והשאיפה להגיע לשוויון במס לשני הפורמטים – המודפס והדיגיטלי. מדינות אחרות פועלות בצורה רדיקלית אף יותר והשאיפה להגיע  לשוק אירופי אחד לספרים אלקטרוניים.

מס גבוה על ספרים אלקטרונים באירופה מעכב את תעשיית ההוצאה לאור הדיגיטלית והמצב מוצא ביטוי בבתי הספר ובספריות שעדיין משתמשות לרוב בפורמט המודפס.

בארה"ב לעומת זאת על פי ידיעה שהתפרסמה באוגוסט  2015  בניו יורק משתפים פעולה עם אמזון על תוכנית לספק ספרים אלקטרוניים ל – 1800 בתי ספר ציבוריים, וצופים שהתוכנית תאושר ותצא לפועל כבר במהלך החודש הקרוב..

אשר למצב בישראל – פלח שוק הספרים האלקטרוניים  מהווה רק 1%  משוק הספרים,   והסיבה היא לא המחיר אלא המצב היום קיים למרות המחיר הנמוך יחסית . באשר לעתיד  –   ימים יגידו…

ספרים אלקטרוניים חופשיים – מקורות, ואפליקציה

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

לקראת חופשת  הקיץ, ולכול אלה שמחפשים ספרים אלקטרוניים חופשיים – האתר  THE Online BOOKS Page    הוא אתר ותיק מעודכן  שמהווה ריכוז של קישורים למקורות של ספרים אלקטרוניים חופשיים ובמידה מסוימת  גם לכתבי עת אלקטרוניים חופשיים.

על פי מה שכתוב באתר הוא כולל אינדקס של למעלה מ- 2 מיליון ספרים חופשיים, שעומדים בקריטריונים מוגדרים,  עם אופציות של חיפוש ודפדוף גם על פי קטגוריות נושאיות . כמו כן הוא כולל קישורים לאוספים מדריכים וארכיונים של ספרים אלקטרוניים חופשיים ברשת

האתר נוצר ומתוחזק על ידי   John Mark Ockerbloom  חוקר באוניברסיטת פנסילבניה , תוך שיתוף פעולה עם הרבה  גורמים ומוסדות ומארחות  אותו הספריות באוניברסיטת פנסילבניה.

ולמי שנהנה מהאתר ומבקש להיות מעורב ולתרום  יוכל למצוא המלצות באתר  כיצד לעשות זאת .

ולכול משתמשי מחשבי הלוח והטלפונים החכמים וחובבי האפליקציות – האפליקציה Wattpad    מאפשרת קריאה של  ספרים רבים חופשיים. הפלטפורמה Wattpad   היא פלטפורמה חברתית לקוראים ולכותבים שמאפשרת שיתוף ואינטראקציה גם עם המחברים. מידע נוסף באתר   

כנס וירטואלי של NISO – ספרים אלקטרוניים בספריות

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

תעשיית הספרים האלקטרוניים מתפתחת  וספריות נמצאות בחזית שכן הן מעורבות בהצעות ספרים אלקטרוניים למשתמשים בהתאם לצרכים. . כנס וירטואלי של  NISO      בנושא  ספרים אלקטרוניים בספריות, שהתקיים ב- 17 ביוני  2015,  עסק בהיבטים השונים של נושא זה ושיתף ניסיונות של כמה ספריות בתחום.

בין הנושאים שהוצגו ונידונו בכנס:

  • מודלים עסקיים  של ספרים אלקטרוניים כולל אופציות שונות של המודל העסקי  DDA.-Demand Driven Acquisition   הדרכים הטובות ביותר ליישום תוכניות DDA.-Demand Driven Acquisition   והמלצות NISO    בנושא .  הומלץ על המודל   patron  driven acquisition  על פי מודל רכש זה , ספריות יגיעו להסכמים עם ספקים של ספרים שיאפשרו לרכוש רק ספרים שיש להם ביקוש גבוה על ידי המשתמשים. עבור ספרים עם ביקוש נמוך יותר תשלם הספרייה דמי גישה לטווח קצר ולא תשלם כלל עבור ספרים שאין בהם שימוש. מודל זה משנה את המכניזם של הרכש בספרייה. המשתמש ולא המומחים בספרייה מחליטים בסופו של דבר על הרכש, והספרייה מציעה תמורת סכום קטן יחסית אוסף גדול למשתמשים. המודל Patron driven acquisitions    כשמו כן הוא – השימוש המעשי של המשתמש הוא המניע את  הרכש והכול נעשה מאחורי הקלעים.
  • הערכה של 16 פלטפורמות של ספרים אלקטרוניים בתוכם ebrary, EBL, EBSCO, Safari, Springer  ו- Wiley
  • האתגרים בניהול הספרים האלקטרוניים, הערכתם לפני הזנתם בקטלוג הספרייה,  ודרכים  לשיפור הנראות שלהם, סטנדרטים מתפתחים ופרקטיקה .
  • ספרים אלקטרוניים ועתיד הספריות עם דגש על ניסיונה של הספרייה הציבורית בניו-יורק בתחום ,  מגמות בספרים האלקטרוניים בספרייה, קורא ספרים אלקטרוניים בקוד פתוח בפיתוח ותנועה  של ספריות לנגישות טובה יותר לספרים האלקטרונים.
  • כיצד לענות על הצרכים של בעלי מוגבלויות
  • כיצד הספרנים , המו"לים, הספקים, הסגל האקדמי והסטודנטים מושפעים מהרכש של הספרים האלקטרוניים, השימוש, והטכנולוגיות המשתנות

המצגות  של הכנס הוירטואלי זמינות באתר .

להלן קישורים למצגות:

לדף  הכנס (כולל המצגות)

סקר ספרים אלקטרוניים בספרייה המרכזית

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

הספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי משרתת את קהילת החוקרים והסטודנטים של הפקולטות למדעי הרוח והאמנויות באוניברסיטת תל-אביב. הספרייה מתעדכנת באופן שוטף ורוכשת מידי חודש ספרים, כתבי עת ומאגרים שונים על פי דרישת החוגים ושיקול הדעת של הספרנים הביבליוגרפיים ובהתאם למדיניות הפיתוח של אוספי הספרייה.

עד עתה נהגה הספרייה לרכוש, במידת האפשר, ספרי יעץ (אנציקלופדיותhandbooks, companions) בפורמט אלקטרוני. בחירת הפורמט שבו נרכשו מונוגרפיות נעשתה על פי שיקולי עלות ובהתאם להעדפת הגורם הדורש. עם זאת, התפתחותו המהירה של שוק הספרים הדיגיטליים הביאה להכרה כי יש צורך להעריך בצורה מפורטת ומדויקת את צרכי המידע של משתמשי הספרייה בכל האמור בפורמט שבו ירכשו ספרים בעתיד, וזאת כדי לאפשר רכש מושכל ופיתוח אוסף מיטבי. לשם כך נערך סקר בקרב משתמשי הספרייה.

הסקר הורכב משני שאלונים קצרים ומובנים – שאלון שהופנה לסטודנטים מכל התארים והתוכניות ושאלון שהופנה לסגל האקדמי בפקולטות למדעי הרוח והאמנויות. הסקר הופץ באמצעות הדואר האלקטרוני לכל הסטודנטים והסגל האקדמי של הפקולטות. הסקר הועלה לרשת בראשון לינואר 2015, והיה פתוח למענה לכל אורך החודש. בסך הכול השתתפו בסקר 810 סטודנטים ו 82 אנשי סגל אקדמי, שמילאו שאלונים מלאים והם מהווים מדגם מייצג לאוכלוסיות הסטודנטים והסגל בפקולטות למדעי הרוח והאומנויות.

סיכום ממצאי הסקר:

–  הרוב המוחלט של הסטודנטים (למעלה מ- 90%) השתמשו בשנה האחרונה לפחות במשאב אלקטרוני אחד למטרות לימוד ומחקר, כאשר רובם עושים שימוש בכתבי עת אלקטרוניים, ספרים אלקטרוניים ובמאגרי מידע אלקטרוניים. השימוש העיקרי נחלק בצורה כמעט שווה בין שלושת סוגי המשאבים, אולם בחינת ההבדלים לפי התואר מראה כי הלומדים לתואר ראשון מעדיפים בעיקר ספרים אלקטרוניים, הלומדים לתואר שני מעדיפים בעיקר מאגרי מידע אלקטרוניים ואילו בקרב הלומדים לתואר שלישי כתבי עת אלקטרוניים הם המשאב העיקרי.

–  הרוב המוחלט של הסטודנטים נעזרו בספרים אלקטרוניים במהלך השנה האחרונה, בעוד ש- 26% השתמשו בתשעה כותרים לפחות. בהשוואה לסטודנטים, אנשי הסגל עושים שימוש רב יותר בספרים אלקטרוניים, כאשר 50% מהם נעזרו בשנה האחרונה בתשעה כותרים לפחות. מנתוני הסקר עולה כי ככל שהלימודים הם לתואר גבוה יותר, כך הסטודנטים משתמשים יותר בספרים אלקטרוניים. כמחצית מהסטודנטים לתואר שלישי (וגם אנשי הסגל) השתמשו בשנה האחרונה בתשעה כותרים אלקטרוניים לפחות, וזאת בהשוואה ל- 18% בלבד מקרב הסטודנטים לתואר ראשון.

–  רוב הסטודנטים נוהגים לקרוא ספרים אלקטרוניים באופן ישיר מהמסך – באמצעות מחשב, מחשב לוח או נייד (58%). השאר מדפיסים את החומר וקוראים בנייר (לפעמים או תמיד). גם רוב אנשי הסגל קוראים באופן ישיר ממסך המחשב, מחשב הלוח או הטלפון החכם (68%). השאר מדפיסים וקוראים בנייר (לפעמים או תמיד).

–  74% מאנשי הסגל ציינו כי המטרה העיקרית בקריאת ספרים אלקטרוניים היא לצורכי מחקר, 17% אמרו שהקריאה היא לצורכי הוראה והיתר לצורך מטרות אחרות.

–  16% מהסטודנטים ו- 24% מקרב אנשי הסגל ציינו כי השימוש בספרים אלקטרוניים קשה עבורם, כאשר הסיבה העיקרית (שצוינה ע"י מחציתם) מתייחסת לחוויית הקריאה, אותה הם מוצאים לא נעימה או לא נוחה או מעייפת. סיבות נוספות שחזרו על עצמן הן הקושי לכתוב הערות ולסמן קטעים, להוריד את הקובץ למכשיר האישי וסוגיות שקשורות להדפסה.

–  מבדיקת העדפת פורמט הקריאה של ספרי לימוד ומחקר בקרב הסטודנטים וקריאת מקורות ראשוניים, מונוגרפיות וקבצי מאמרים בקרב אנשי סגל, לא נמצאה באף קטגוריה העדפה גורפת כלשהי לפורמט אלקטרוני או לפורמט מודפס. אולם, לגבי העדפה לרכישה לאוסף הספרייה עולה כי מרבית הסטודנטים היו מעדיפים שהספרייה תרכוש ספרי יעץ וספרי לימוד ומחקר בפורמט אלקטרוני (כ- 84% ו- 77% בהתאמה). בדומה לכך, גם 70%-78% מהנשאלים מקרב אנשי הסגל מעדיפים רכישת פורמטים אלקטרוניים.

–  כפי שעולה מהתוצאות, האפשרות להורדת קובץ למכשיר אישי היא החשובה ביותר הן בקרב הסטודנטים והן בקרב אנשי הסגל (82% ו- 87% בהתאמה). גם המאפיינים האחרים שהוזכרו בסקר זכו לחשיבות גבוהה – כלי חיפוש מתקדמים, כלי עבודה על הטקסט ואפשרות הדפסה בלתי מוגבלת.

את תוצאות הסקר המלאות, ניתוחים, פילוחים ומסקנות ניתן למצוא בדוח המלא

ספרים אלקטרוניים 2015 – מגמות ותחזיות

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

בינואר 2015  התפרסמה כתבה ב-2   חלקים ב- information today   בנושא ספרים אלקטרוניים בשנת 2015 – מגמות ותחזיות.  המידע שלהלן לקוח מכתבות אלו.

בארה"ב – על פי דוח Book Stats של    AAP האחרון מדצמבר 2014 חלה עליה ברווחים מספרים אלקטרוניים ב- 5.6%  יחסית  ל – 2013

על פי דוח הספרים של Kobo מדצמבר 2014  ההערכה היא ששוויו של שוק הספרים העולמי הנוכחי  הוא 14.5 מיליארד דולר והתחזיות שיגדל ל- 22 מיליארד ב- 2017.  על פי דברי נשיא KOBO     חלה התקדמות עצומה בשוק זה מבחינת הגידול במספר המולים, המשתמשים והטכנולוגיות החדשות.

באירופה שלא  כארה"ב המגמה חזקה פחות.  – 8%  מצריכת הספרים הכללית בצרפת, פחות מ- 4% בגרמניה ואיטליה, 1% בשוודיה ונורבגיה  על פי דוח ה- new York times. אנליסטים סבורים שמחירם הגבוה של  הספרים הוא הגורם העיקרי למצב זה . המחיר הממוצע של גרסה אלקטרונית של רומן רב מכר בגרמניה או בצרפת הוא 20$  בהשוואה ל- 9$  בבריטניה.

באסיה יפן היא המובילה בשוק הספרים האלקטרוניים עם 15% מכלל שוק הספרים .

שירותי המנוי לספרים אלקטרוניים נמצאים בעליה.  בתחום זה ראויה לציון Scribd

לאור נתונים אלו נשאלת השאלה האם הגיע סופו של הספר המודפס?    מסתבר שלא. על פי סקר  של The Bookseller נמצא ש- 75% בגילאים 16-24 מעדיפים את הספר המודפס על פני האלקטרוני.

זאת ועוד, מחקר מעניין מצא  שלקריאה מקורא אלקטרוני השפעה שלילית על השינה ואיכותה.

יודעי דבר מאמינים שלקורא בשנת 2020 – 2030 תהיינה שתי ספריות – האחת של ספרים בדפוס והשנייה של ספרים אלקטרוניים.

לכתבה 1

לכתבה 2

Open culture ומקורות נוספים לספרים אלקטרוניים למכשירים ניידים

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

Open Culture כשמו כן הוא הוא פורטל שכולל קישורים למבחר משאבים אלקטרוניים חופשיים: קורסים, סרטים, ספרים אלקטרוניים, ספרי לימוד, תמונות, ספרי אודיו כולל גם 700 ספרים אלקטרונים ל- Ipad  ל-  Kindle   ומכשירים ניידים נוספים.

קובצי אודיו חופשיים מתוך ספרים אפשר למצוא ב- LibriVox . LibriVox הוא פרויקט שלא למטרות רווח של מתנדבים שמקליטים ומעלים לאתר גרסאות אודיו של פרקים מתוך ספרים ברשות הציבור. הטקסטים ברובם לקוחים מפרויקט גוטנברג וארכיון האינטרנט.

למעוניינים בספרים  נוספים למכשירים אלקטרוניים  כדאי לזכור גם את שירותי המנוי הזולים  של אמזון  – kindle unlimited מציע  נכון להיום תמורת 9.99  דולר בחודש גישה ל- 700000 כותרים ואלפי ספרי אודיו.  ב- Audible from Amazon אפשר תמורת 14.95 דולר להאזין לאין סוף קובצי אודיו של ספרים. גם ב- Oyster אפשר תמורת 9.95 דולר לחודש להאזין למספר רב של קובצי אודיו.

לכתבה בנושא

ספריות ודיגיטציה של חומרים ללא צורך באישור המו"לים

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

בית המשפט הגבוה באירופה  פסק  לאחרונה שספריות יוכלו לתעתק בצורה דיגיטלית ספרים שמצויים באוסף שלהם ( פעולת דיגיטציה)  וליעד אותם לעמדות מחשב ייעודיות בספרייה ללא צורך באישור המו" לים

מדברי בית המשפט:

“The right of libraries to communicate, by dedicated terminals, the works they hold in their collections would risk being rendered largely meaningless, or indeed ineffective, if they did not have an ancillary right to digitize the works in question,”

יחד עם זאת ספריות אינן יכולות להרשות למבקרים להדפיס או להוריד את הספרים  מאחר שמהמשמעות של הדבר הוא יצירת עותק נוסף שלא על ידי הספרייה ופעולה זו אינה מותרת.

לידיעה

למתעניינים בצילום – ספרים אלקטרוניים חופשיים

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

אין ספק שחיפוש בגוגל  ובמנועי חיפוש  אחרים  אחר ספרים אלקטרוניים חופשים בתחום הצילום יניב תוצאות רבות מהן  אפשר לברור את הטובות והמתאימות.

רשימה של ספרים נבחרים  שהתפרסמה באוגוסט 2014 באתר  Light Stalking תוכל לחסוך את העבודה

בספרים אלה יוכלו בעלי עניין למצוא מידע וטיפים בתחום. רשימה זו שהתפרסמה באוגוסט 2014 מצטרפת לרשימה נוספת  של 23 ספרים חופשיים שהתפרסמה ביוני 2014.   רוב הספרים הם בפורמט PDF

אפליקציות לקריאת ספרים אלקטרוניים – לבחירתכם

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

אם ברצונכם לקרוא ספרים אלקטרוניים ממכשירים ניידים – היום יש מגוון אופציות של אפליקציות ייעודיות לכך  עם מאפיינים שונים  וייחודיים, חלקן חופשיות,   ותוכלו לבחור  את האפליקציה שמתאימה לצרכיו.

ישנן אפליקציות עם חנויות  built in   כך שאפשר בקלות להוסיף ספרים, אחרות תומכות באחסון בענן כגון ב- Dropbox  כך שאין צורך לשמור תכנים פיזית במכשיר ואחרות עוקפות את הבעיה ומאפשרות סנכרון של ספרים במכשירים שונים ואפילו מזכירות לכם לאיזה עמוד בספר הגעתם בפעם האחרונה שקראתם את הספר ביישום זה או אחר

במסגרת המגבלות שקשורות לשימוש בחומרים אלקטרוניים של ה- Digital Rights Management  – DRM    –  טכנולוגיה שאמורה למנוע פירטיות –  ספרים שאפשר לקרוא במכשיר אחד לא ניתנים לקריאה במכשיר שני , כך שכדאי לבחור את האפליקציה המתאימה לצרכים.

כתבה  מ-20  במאי 2014 מציגה ומתארת את המאפיינים הייחודיים של  5 אפליקציות כאלה.

appsהידועה מכולן היא  kindle .   האפליקציות האחרות הן: Aldiko for Android , Kobo , Google Play Books ו- iBooks

אפשר למצוא בכתבה פרטים על הפלטפורמות הנתמכות על ידי כול אחת  מהאפליקציות, ועל המאפיינים הייחודיים והמעניינים של כול אחת מהן

לכתבה

מודל " all-you-can-read " בספרים אלקטרוניים

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

מודל "קרא ככול יכולתך"  בספרים אלקטרוניים הוא מודל חדש יחסית . על פי מודל זה תמורת תשלום חודשי קטן עבור מנוי חודשי אפשר לקרוא מספר לא מוגבל של ספרים אלקטרוניים בפלטפורמות שונות .  שירות מסוג זה  ניתן   על ידי חברות הזנק כגון    Scribd ו- Oyster

שירות זה נתמך לאחרונה על ידי מו"לים גדולים.

HarperCollins   היה המו"ל הראשון שתמך במודל  והנגיש את רוב ספרי ה- back-list  שלו  ל-  Scribd ו- Oyster

בסוף חודש מאי 2014  גם המו"ל  Simon & Schuster   הצטרף והנגיש את ספרי ה- back list שלו לספקי שרותי המנוי של Scribd ו- Oyster.

פי דברי נשיא Simon & Schuster כול הצדדים המעורבים יפיקו תועלת מהמודל :

“Consumers have clearly taken to subscription models for other media, and we expect that our participation in these services will encourage discovery of our books, grow the audience and expand our retail reach for our authors, and create new revenue streams under an author-friendly, advantageous business model for both author and publisher,”

נראה שמו"לים גדולים נוספים-  Hachette , Macmillan, Penguin Random House   שוקלים לאמץ את המודל ויש שמועות שגם amazon  מתעניינת בו

Total Boox – קרא ספרים אלקטרוניים ושלם על פי מספר הדפים שקראת

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

לעתים בעיקר בספרים מקצועיים הקורא מעוניין רק בחלקים מסוימים של הספר והיה מרוצה אם היה יכול לשלם רק עבור מה שהוא  מעוניין בו. Total Boox יכול לשמש במקרה כזה מענה.

Total Boox הוא פורטל של ספרים אלקטרוניים  שהמודל הכלכלי שלו הוא  תשלום רק עבור הדפים שנקראו מהספר. חלקים של הספר שמדלגים עליהם או מדפדפים בחטף (לא למעלה מ- 5 שניות לדף אחד) אינם נלקחים בחשבון.

המחיר על הדפים שנקראים מחושבים בהתאם לאחוז שלהם מהספר כולו. הדפים שעליהם נגבה תשלום  נרכשים למעשה על ידי המשתמש  וניתן להשתמש בהם אין ספור פעמים ללא הגבלה.

הקריאה יכולה להיות מקוונת ולא מקוונת.  רק בעת ההורדה של הספר חייבים לעבוד בצורה מקוונת.

הקריאה נתמכת כיום על ידי מחשבי לוח  –  Android או  iPad . בעתיד על פי מה שכתוב באתר תיתמך גם על ידי מכשירים נוספים. אפשר לדפדף בספרים על פי מגוון קטגוריות נושאיות:סיפורת, ביוגרפיה, כלכלה, מחשבים וטכנולוגיה , בישול, משפחה , הומור, מתמטיקה, יעץ, טכנולוגיה והנדסה ועוד.

השירות מיועד גם לאנשים פרטיים וגם לספריות. מספר הספרים כיום מגיע ל- 22000 ומבוסס על הסכמים עם מו"לים רבים בתוכם:  Elsevier, Sourcebooks, Other Press, Red Wheel/Weiser, O’Reilly, Microsoft Press, Berrett-Koehler, and F+W Media

בדף השאלות הנפוצות לספריות אפשר למצוא תשובות שנוגעות לשאלות שקשורות לשירות זה לספריות.

לאתר

אמנות הקיטלוג – מהדורה ראשונית סתיו 2013

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

פרופ' אלחנן אדלר וד"ר רחל קדר פרסמו לאחרונה מהדורה ראשונית של הספר האלקטרוני "אמנות הקטלוג".

השינויים בתחום הולידו את הצורך בספר,  כפי שנכתב בהקדמה לספר:

"לפני כמעט עשרים שנה הופיעה המהדורה השלישית של הספר הקיטלוג: ספר יסודות וכללים

שנכתב ע"י הח"מ יחד עם אביבה שיחור, בהוצאת מרכז ההדרכה לספריות בישראל.

ספר זה נכתב כאשר מחשוב הספריות בארץ היה רק בתחילת דרכו והתבסס על כללי הקיטלוג

האמריקניים AACR2 .

מאז השתנתה גם צורתו של הקטלוג וגם תוכנו, ולאחרונה גם השתנו כללי הקיטלוג האמריקניים

מ- AACR2 לכללי RDA – שינוי מהותי המשקף את האימוץ המודל התפיסתי של FRBR

(דרישות יסוד לרשומות ביבליוגרפיות).

כדי לספק לציבור הספרנים ותלמידי הספרנות בארץ כלי מעודכן המציג את הקיטלוג העכשווי

בישראל ובעולם אנו מתכבדים להגיש בזה ספר קיטלוג חדש: אמנות הקיטלוג. שינוי הכותר בא

להדגיש שבמיוחד היום הקיטלוג הוא לא "מדע" אלא "אמנות" שבה יש מקום לא מבוטל לשיקול

דעתו של המקטלג."

הספר אלקטרוני וחופשי לכול. כאמור זוהי גרסה ראשונית של הספר וכפי שכתבו המחברים הם ישמחו להערות והארות.  בדף של הספרייה הלאומית ממנו אפשר לגשת לספר  נמצא גם קישור לדף בבניה שכולל חומר הדרכה ל-RDA

תודה לילנה אלכסייב על המידע

לספר

פרויקט הספרים של גוגל – הקץ למאבק?

פורסם בתאריך על ידי
1

   מאז שנת 2004  מתנהל מאבק משפטי בין גוגל , מחברים ומו"לים. המחברים והמו"לים ראו בסריקת הספרים על ידיGoogle  לצורך Google Books הפרה בוטה של זכויות היוצרים. הם מחו כנגד תוכנית הדיגיטיציה של Google, האפשרות הניתנת למשתמשים לראות קטעים מספרים מוגנים בזכויות יוצרים, ושיתוף פעולה עם ספריות ללא הרשאה מפורשת מבעלי זכויות היוצרים על כך.

 במסגרת המאבק המשפטי היו מספר התפתחויות עליהם גם דיווחתי בעבר בבלוג. . באוקטובר 2008  הועלתה    הצעה להסכם פשרה לישוב הסכסוך  בכל הקשור לפרויקט הדיגיטציה של הספרים. ב- 2009  ספרנים, משפטנים, מחברים, מו"לים וחברות טכנולוגיות שהתנגדו  להצעת ההסכם במתכונת שהושגה  חברו יחדיו והקימו את – Open Book Alliance ששם לו למטרה לידע את עושי המדיניות והציבור בדבר היבטיה השונים של ההצעה להסכם הפשרה.

 בסופו של דבר ב-14 בנובמבר 2013  גוגל נחל ניצחון כפי שניתן ללמוד ממסמך עליו חתום השופט Denny Chin    .  ממסמך זה עולה   שבית המשפט מכיר  בסריקת הספרים תוך שיתוף פעולה עם ספריות ציבוריות ואקדמיות והצגת קטעים מסוימים מהם שימוש הוגן ומעלה על נס את התועלת המחקרית של הפרויקט.

כפי שמצוין במסמך:

” In my view, Google Books provides significant public benefits. It advances the progress of the arts and sciences, while maintaining respectful consideration for the rights of authors and other creative individuals, and without adversely impacting the rights of copyright holders. It has become an invaluable research tool that permits students, teachers, librarians, and others to more efficiently identify and locate books. It has given scholars the ability, for the first time, to conduct full-text searches of tens of millions of books. It preserves books, in particular out-of-print and old books that have been forgotten in the bowels of libraries, and it gives them new life. It facilitates access to books for print-disabled and remote or underserved populations. It generates new audiences and creates new sources of income for authors and publishers. Indeed, all society benefits"

במסמך המלא יש  מידע מקיף על הפרויקט, עובדות, השתלשלות העניינים  והתועלת  של הפרויקט. נקודות עיקריות שצוינו בהקשר זה:  פרויקט הספרים של גוגל הוא כלי יעץ חשוב, מקדם ומאפשר כריית טקסט, מרחיב את אפשרות הגישה לספרים, תורם לשימור ספרים והפחת חיים חדשים בספרים, מסיע למחקר   ועל ידי הסיוע באיתור הספרים מועיל בסופו של דבר גם למחברים ולמו"לים.

נשאלת השאלה האם זה יהיה באמת סופו של המאבק ?

למסמך בנושא

לכתבה בנושא

למידע נוסף בנושא – תודה לד"ר רות הנדזל על קישור זה  והפנית תשומת הלב לנושא

הבדלים בעלויות של ספרים אלקטרוניים וספרים בדפוס בספריות אקדמיות

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

ספריות אקדמיות ממשיכות להתמודד עם בעיות תקציב לצד הצורך לספק למשתמשים  גישה למקורות מידע אלקטרוניים – ספרים וכתבי עת

במקביל הספריות מתמודדות עם  הצורך לפנות מרחבים בספרייה לצרכים אחרים.  לאור זאת ספריות חייבות לשקול בזהירות אפשרות מעבר לפורמט אלקטרוני בלבד בהתחשב בעלויות

מחקר שנערך ב-  Auburn University at Montgomery-AUM  , אושר  לפרסום בכתב העת  C&RL    באוקטובר 2013 , מצא שהמחיר הממוצע של ספרים אלקטרוניים גבוה באופן משמעותי מהמקבילים בפורמט המודפס, ללא הבדל בין כותרים שיצאו לאור בהוצאה אוניברסיטאית או מסחרית.

ממסקנות המחקר : המעבר מפורמט מודפס לפורמט אלקטרוני כרוך באתגרים משמעותיים לספריות אקדמיות קטנות ובינוניות שנמצאות במצב כלכלי לא יציב. נתונים מפורטים  שמוצגים במאמר מדגישים את הפערים.

לאור המצב נראה שמודל ה- PDA     הוא אופציה סבירה להמשך פיתוח האוספים ובו בזמן לספק למשתמשים משאבים שהם חפצים בהם. אין זאת אומרת שהספריות צריכות לזנוח את התפקיד של בחירת האוסף שכן ספרנים בוחרים לטווח ארוך בעוד שהבחירה של המשתמשים באה לענות על צרכים מיידיים.

העלויות שכרוכות ברכש ספרים אלקטרוניים מהוות אלמנט שנוגס בכוח הרכש של הספרייה. אבל אם ספריות יוכלו להראות החזר השקעה על ידי שימוש רב בחומרים,  לספרייה יהיה בסיס מוצק חזק יותר (case)   למימון נוסף מהנהלת האוניברסיטה.

למאמר המלא

ספרים אלקטרוניים והשאלה בספריות

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

 מסמך מעניין  בן 29 עמודים  שפרסם Berkman Center for Internet & Society  באוניברסיטת הרווארד ביולי 2012 שופך אור על נושא ספרים אלקטרוניים והשאלה של ספרים אלקטרוניים בספריות.

 המסמך כולל סקירה על שוק הספרים האלקטרוניים , מודלים עסקיים שמאפשרים ספרים אלקטרוניים בספרייה  ואתגרים שעומדים בפני ספרנים ומו"לים . המסמך כולל גם מקורות מידע אינפורמטיביים, מאמרים וחדשות.

 הביקוש לספרים אלקטרוניים נמצא בעלייה חדה, מודלים עסקיים עיקריים הם: Perpetual Access , Subscription , Pay-Per-View . המסמך סוקר את כל אחד ממודלים אלה בהקשר של הספריות  – מו"לים וספקים שתומכים בכל אחד מהמודלים, שיטות גישה, ואפשרויות השאלה.

 על פי מודל   Perpetual Access  המפיצים מוכרים רישיונות לספריות לעותקים בודדים של ספרים אלקטרוניים ועם רכישתם הספרים משולבים באוסף הספרייה . מודל זה הוא הנפוץ ביותר,  אחריו מבחינת הנפיצות נמצא מודל המנוי  שמיושם בדרך כלל למאגר גדול על בסיס שנתי.  מודל    Pay-Per-View   הוא הפחות נפוץ – על פיו התשלום השנתי השוטף נמוך ממודל מנוי ותשלום נוסף משולם כאשר המשתמש מבקש גישה לספר האלקטרוני.

 היתרונות של הספרים האלקטרוניים כרוכים גם באתגרים  שעומדים בפני המו"לים, הספקים והספריות  – חשש מירידה במכירות, תחרות, מגבלות  שמטילים ספקים על הספריות וכו'

מידע נוסף במסמך המלא

הערה: המגבלה של המסמך הוא העובדה שהוא אינו עדכני להיום,במיוחד בהתחשב בקצב ההתעדכנות  בתחום, אך בכל זאת אפשר לראות בו  סיכום מעניין

נשיאת ALA על ספרים אלקטרוניים בספרייה

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

כנס ALA 2013    התקיים בתאריך 27 ביוני – 2 ביולי 2013 . במהלך הכנס Maureen Sullivan   נשיאת ALA        נשאה דברים בנושא הגידול בספרים דיגיטליים בספריות. בדבריה ציינה  שגילוי התכנים עומד בראש סדר העדיפות של הספריות, , הדגישה את הצורך בכינון מערכת יחסים חדשה עם המו"לים  במסגרתם יתאפשר רכש ספרים אלקטרוניים לספריות במחירים סבירים. אחד ההישגים שלה היה להגיע  להסכם עם כמה מו"לים מובילים ביניהם Simon  & Schuster   ו-  Penguin  לאמץ את מודל השאלת הספרים   האלקטרוניים שלהם  לכול הספריות ברחבי ארה"ב .  בתחילה  המו"לים התנגדו למודל בטענה  שמודל זה עלול להחליף את מודל  המכירות . לאחר שנתוני תוכניות ניסיון  בספריות  ב- Brooklyn' Queens והספרייה הציבורית בניו-יורק שללו השערה זו המודל "תפס".

ספריות מדברות כעת על מכירת ספרים אלקטרוניים דרך אתרי הבית שלהם כדי לאפשר למשתמשים לפסוח על רשימת הממתינים.  נושא  מכירת  ספרים אלקטרוניים דרך אתרי הבית היה אחד הנושאים החמים השנה ב- ALA      השנה ומעניין כיצד זה מתיישב עם נאמנות הספריות לרעיון של היותן גוף ללא מטרות  רווח.   הטיעון העיקרי של Maureen Sullivan היה שהרבה חנויות ספרים נסגרות והספריות ממלאות תפקיד חשוב בגילוי הספרים. זה הגיוני    לא רק להשאיל אלא גם למכור ספרים דיגיטליים ולהשתמש בכסף להגדלת  מספר הכותרים. בכל מקרה הדגישה שספריות תשארנה גוף  ללא מטרות רווח

לכתבה ולוידיאו בנושא

פרויקט EOD ורשת EOD – פרויקט ספרני בינלאומי ראוי לשבח לשנת 2013 של ALA

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

פרויקט  EOD      – eBooks on Demand   הוא פרויקט לדיגיטציה  על פי בקשה של ספרים ברשות הציבור. במסגרת פרויקט זה  משתמש בכל רחבי העולם שבוחר בספר שנמצא בסטטוס של רשות הציבור כלומר שלא חל עליו זכויות יוצרים יכול לקבלו בתשלום.  רובם המכריע של הספרים הם ספרים שיצאו לאור בשנים – 1500-1900. אפשר לקבל את הספרים כקובץ pdf וכתדפיס נייר של הספר.. ולמי שמעוניין רק בתדפיס נייר של העותק הסרוק ללא העותק האלקטרוני  – אופציה זו קיימת  רק לגבי ספרים שנסרקו כבר קודם ואפשר למצוא אותם גם באתרי אמזון השונים:

   נכון להיום  30 ספריות מ- 12 מדינות באירופה מציעות שירות זה . אפשר להזמין את הספרים ישירות  ממנוע החיפוש  של השירות או מהקטלוגים של הספריות המשתתפות.  מבחינת הספריות המשתתפות בפרויקט – יש לציין שהעלות של הספרים למשתמש מכסה רק את תהליך הדיגיטציה עצמו  ולא עלויות נוספות כגון: עלויות ציוד ורישיונות תוכנה  . הספרים הסרוקים שייכים לספריות וניתנים לשילוב במאגר המוסדי של הספריות. רשת ה- EOD     משמשת כגוף מייעץ בכל הקשור לדיגיטציה כגון:  עלות  וסטנדרטים . ההשתתפות של הספריות ברשת כרוכה בתשלום מסוים תמורת תחזוקת  שרתים, רישיונות תוכנה  וכו'

חשיבותו של הפרויקט הוא בהנגשת מיליוני ספרים שנמצאים בספריות באירופה  לציבור ברחבי העולם כולו. בשל חשיבותו,  הפרויקט זכה לצד שני פרויקטים נוספים, בפרס  פרויקטים ספרניים בינלאומיים ראויים לשבח של ALA. הציון לשבח יוענק ביולי 2013.

להודעה על הזכייה

לאתר  הפרויקט

אוסף ספרים חופשיים של Microsoft

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

לפני כשנה כתבתי פוסט על ספרים חופשיים בהוצאת מייקרוסופט  . בפוסט  היו קישורים  לשתי רשימות של ספרים חופשיים בהוצאת  Microsoft. בעקבות פרסומים אלו היו כמיליון הורדות של ספרים חופשיים.

ביוני 2013   מחבר אותן רשימות פרסם רשימה נוספת של  ספרים חופשיים בהוצאת מיקרוסופט.

הרשימה החדשה כוללת ספרים בנושאים מגוונים:  Office & Office 365 ,  SharePoint, SQL Server ,  , System Center  Visual Studio, Web Development , Windows, Windows Azure,ו-  Windows Server

הספרים זמינים להורדה חופשית ב- 3 פורמטים: EPUB, MOBI, ו- PDF

לרשימת הספרים

ניווט במבוך הספרים האלקטרוניים

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

 נושא השאלת ספרים אלקטרוניים  מעורר בספריות הרבה שאלות שנוגעות לפרטיות, לעלות, לניהול הזכויות הדיגיטליות ולנראות . שאלות אלה קשורות לאופן בו  תמצא הדרך הטובה ביותר לאפשר גישה לספרים האלקטרוניים שמצויים כיום  במגוון פורמטים ומכשירים.

 מאמר שהתפרסם בגיליון  אפריל 2013  בכתב העת The Charleston Advisor  עוסק באתגרים הכרוכים בהשאלת ספרים אלקטרוניים ומשווה את הפלטפורמות של Proquest ebrary   וEBSCOhost-  מבחינת הפורמטים , הכותרים, הגישה וזכויות יוצרים והתמיכה במגוון של קוראים אלקטרוניים ומכשירים ניידים  וההשלכות שיש לכך על הספריות והמשתמשים.

למאמר המלא (למנויים)

ספרים אלקטרוניים 2013 – מגמות ומודלים

פורסם בתאריך על ידי
1

 מהי מגמת הצריכה של ספרים אלקטרוניים? ומה הם המודלים והמגמות המסתמנים.  בנושא זה עסקה הרצאה שלי בכנס המידע 2013 במסגרת יום עיון  בראשותה של שלומית פרי שעסק בנושא ספרים אלקטרוניים .הנושא סוקר גם בכתבה בגלובס   

נתוני שימוש וצריכה

השימוש בספרים אלקטרוניים נמצא   במגמת עלייה. על פי דוח של  AAP    – איגוד  המו"לים האמריקאי  שפורסם באפריל  2013 והתבסס על נתונים של קרוב ל-2000 מו"ל ים של ספרים  –  קרוב ל-23%  מרווחי המו" לים בשנת 2012 מקורו ממכירות של ספרים אלקטרוניים.  לאורך השנים מסתמנת מגמה קבועה בעלייה ברווחי המו"לים מפלח זה של השוק – מ- 0.05%  ב- 2002,% ל – 0.50  ב- 2006, 3.17% ב- 2009, %16.98 ב- 2011  ו- %22.55  ב- 2012  – גידול של 6.2%  תוך שנה.

 נתונים אלו אינם כוללים את הספרים בהוצאה לאור עצמית .  מחקרים מלמדים שגם בשוק זה  חלקם של הספרים האלקטרוניים נמצא בעלייה. על פי דוח של Bowker® Market Research בנושא  מאוקטובר 2012  חל גידול של 129 אחוזים בשנת 2011  יחסית ל- 2010 בשוק זה של ספרים אלקטרוניים.

 סקר מדצמבר 2012 שערך מכון פיו למחקר  בארה"ב  תומך בממצאים אלו. על פי סקר זה שכלל 2252  נחקרים מגיל 16 ומעלה  מסתמנת עליה  בשימוש בספרים אלקטרוניים וירידה בצריכה של ספרים בדפוס.  מספר הצרכנים של ספרים אלקטרוניים בקרב האמריקאים מגיל 16 ומעלה עלה במהלך שנת 2012  מ- 16%  ל – 23%  . במקביל חלה ירידה בצריכה של  הספרים המודפסים מ- 72%  ל- 67% . המעבר לספרים אלקטרוניים כרוך בעליה באחזקה של  קוראים אלקטרוניים. מספר בעלי קוראים אלקטרוניים כגון KINDLE, NOOK   ומחשבי לוח עלה מ- 18% בסוף 2011  ל- 33% ב- 2012.

 נתונים נוספים  של    Simba Information  שהתפרסמו באפריל 2013   תומכים אף הם במגמה זו. Simba Information  עוקבת אחרי שוק הספרים האלקטרוניים מאז שנת 2009 ומפרסמת את הנתונים ב- Trade E-Book Publishing . על פי פרסום זה במהדורת 2013 . מספר המשתמשים בספרים אלקטרוניים בארה"ב עולה על 50 מיליון מבוגרים.

 מגמה זו של צריכת ספרים אלקטרוניים נותנת אותותיה  גם בספריות. המגמה של  פינוי חומר מודפס לטובת חומר דיגיטלי ראשיתה בספריות אקדמיות  והיא ניכרת כעת גם בספריות ציבוריות.

 אוניברסיטת  דרקסל פתחה ספרייה חדשה ביוני 2012 ללא ספרים עם שורות של מחשבים ואוניברסיטת קורנל הודיעה לאחרונה על יוזמה דומה.  ב– 14 בינואר 2013  הוצהר על הכוונה לפתוח  בסאן אנטוניו   ספריה ציבורית ראשונה שתבנה  מלכתחילה ללא ספרים. הספרייה שמשתרעת על שטח של 464 מ"ר מצוידת ב- 100 קוראים אלקטרוניים להשאלה, 50 קוראים אלקטרוניים לילדים, 50 עמדות מחשב, 25 מחשבים ניידים,25 מחשבי לוח לשימוש בספרייה.  אפשר  להשאיל קוראים אלקטרוניים לשבועיים או להעלות ספרים למכשירים האישיים.   גם הספרייה הציבורית בניו-יורק מתכננת עתיד עם פחות ספרים.

 מודל רכש ה- PDA

 ההתפתחויות הטכנולוגיות  שהובילו להאצת תופעת הספרים האלקטרוניים   הובילו גם  להתפתחות מודל רכש חדש שמתאים לספרים אלקטרוניים  – מודל  ה- PDA  – המודל Patron driven acquisitions    כשמו כן הוא – השימוש המעשי של המשתמש הוא המניע את  הרכש והכול נעשה מאחורי הקלעים.

 על פי מודל הרכש המסורתי  מו"לים מוציאים לאור ספרים חדשים שנגישים למשתמשים.

חלק מהספרים נבחרים לרכישה על ידי ספרנים על פי שיטות בחירה שונות , הרכישה מתבצעת זמן קצר אחרי ההוצאה הראשונה של הספר והספר מחכה לגילויו על ידי הקורא. משום כך שיטה זו כונתה בשם – JUST IN CASE  

בעולם ה- print כאשר ספרים הפכו לעתים ל- out of print ספריות שחששו שהספרים לא יהיו זמינים כאשר תהיה להם  דרישה בעתיד רכשו את הספרים בסמוך להוצאתם לאור  ולכן מודל מסורתי זה התאים לעולם ה- print  , אך יצר פער בזבוז בין הרכש והביקוש לספרים.

על פי מחקרים והערכות שונות כ- 40% מהספרים בספריות מעולם לא הושאלו . מודל ה- PDA    בא לסגור פער זה באמצעות הטכנולוגיה והוא מתאים לעולם הדיגיטלי

מודל   PDA  הופך את הקערה על פיה.

למרות שיש מנגנון סינון ראשוני    הספרים לא נשלחים לספרייה אלא מידע העל של הספרים מוצג בקטלוג הספרייה . המשתמש מחפש בקטלוג וכאשר מגיע לרשומה שמעניינת אותו, וכאשר מדובר בספר אלקטרוני הגישה מידית,  המחיר נקבע על פי סדרה של "טריגרים" בהתאם לזמן השהייה/שימוש של הסטודנטים בספרים – רכישה של הספר,השאלה או השכרה לזמן קצר. על פי מודל זה ספריה צריכה לרכוש ספרים רק אם מידת השימוש מצדיקה זו על פי ההסכם. בסופו של דבר מספר העותקים שרוכשת הספרייה והמחיר שהיא משלמת  נקבע על פי שעות השימוש השנתיות בספרים

משום כך שיטה זו כונתה בשםJUST IN TIME    .

המודל מהווה ריאוריינטציה של יחס הספרייה לחומרים – ספרייה שמושתת על עקרון הגישה במקום רכישה,  באופן זה כותרים שלא היה להם ביקוש  אינם נרכשים.  מאחר והרבה כותרים בספריות אקדמיות מושאלים במידה מועטת או לא מושאלים כלל , מודל ה- PDA   חוסך בהוצאות הספרייה, מתאים את האוסף יותר לצורכי המשמשים ומאפשר היצע גדול יותר של כותרים. להמשיך לקרוא ←