הספריות של אוניברסיטת צפון קרוליינה פיתחו ערכה ליצירת ארכיון של מדיה חברתית. מטרת הערכה לעזור לארגונים של מורשת תרבות ליצור ולפתח אסטרטגיות לאיסוף מידע ממדיה חברתית, לצבור ידע על האופן בו מוסדות אחרים אוספים מידע ברשתות חברתיות, להבין איך חוקרים יכולים להשתמש בתוכן הנאסף מהמדיה החברתית, לנסות ולהעריך מה ההשלכות החוקיות והאתיות של איסוף ואכסון התוכן הנאסף ולפתח טכניקות להעשרת האוספים של תוכן ממדיה חברתית בעלויות מינימליות. הערכה מאגדת כלים לאיסוף מידע מטוויטר ואינסטגרם. 

הרעיון מאחורי ערכת הארכיון של המדיה החברתית, כפי שבוטא בהודעה לעיתונות, הוא לאפשר לאסוף מידע בהתבסס על תגים, מיקום, תיעוד וכדומה. מדובר במידע שללא כלים אלו לא ייאסף ולא יקבל ביטוי במחקר. מדיה חברתית הפכה למקום בו אנשים מבטאים רעיונות ומתדיינים על אירועים. דברים שבעבר נעשו בתכתובת פיזית עברו אל המדיה החברתית. שיח אודות אומנות, אקדמיה, אקטיביזם פוליטי, העלאת מודעות ואינטראקציה אישית ומקצועית מתרחשים דרך מדיה חברתית. אלו דברים שיתכן והיסטוריונים ירצו להתייחס אליהם בעתיד. ללא ארכיון המידע יאבד מאחר ובניגוד לנייר, לא ניתן לאסוף אותו רטרואקטיבית.

החל משנת 2014 ועד נובמבר 2015 נאספו 1.2 מיליון ציוצים אשר משויכים למעל 380,000 חשבונות  טוויטר. בנוסף נאספו 29,000 תמונות ומידע נוסף מאינסטגרם המשויכים לכ-18,000 חשבונות. הספרנים העוסקים בפרויקט מעוניינים לעודד ספריות אחרות להשתמש בכלים ובאוספים לצרכי ארכיון המדיה החברתית של כל ספרייה.  מאחר ומדובר בסוג חדש של אוספים, הרי שאין עדיין פרקטיקות טובות או נכונות ביחס לחופש השימוש באוסף, שאלות אתיות וחוקיות ופרקטיקות אכסון, שימור ואחזור לטווח ארוך שספריות אחרות יוכלו ליישם מיד.

לקריאה נוספת

National Consortium for the Study of Terrorism and Responses to Terrorism -START   בארה"ב  השיק לאחרונה את    Big Allied and Dangerous -BAAD  – מאגר מידע בנושא טרור שנוצר ומתוחזק על ידי Rockefeller College of Public Affairs and Policy, University at Albany, State University of New York .

המאגר  כולל מידע על הארגונים כולל שנת ייסוד, אידיאולוגיה והקשר עם אל-קעידה ותנועות מסונפות , וקשרים נוספים של הארגונים.

במנשק החיפוש אפשר להזין  מלות מפתח ולבחור אידיאולוגיה ושנה, מספר הרוגים ומספר חברים בארגון. אפשר לדפדף על פי שם הארגון ולקבל מידע על ארץ, מספר חברים, מספר בעלי ברית ומספר יריבים. על כול אחד מהארגונים המוזכרים אפשר לקבל גם פרופיל מלא של הארגון  כולל היסטוריה . אפשר לקבל גם מפה ויזואלית על הקשרים של הארגון עם ארגונים אחרים. לדוגמה מידע על ארגון אל-קעידה.

מקורות המידע מהם נשאב המידע מגוונים: עיתונים, כתבי עת, אתרי ווב, ספרים, מאמרים אקדמיים, דוחות ממשלה, ומאגרי מידע  במיוחד Lexis Nexis . כיום המאגר מונה כ-  120  ארגונים . צוות המחקר בראשותם של  פרופסור   Victor Asal ו-Karl Rethemeyer מתכוון להרחיב את המאגר ל- 600 ארגוני טרור.

בתקופה כמו שלנו בה רבים מעשי הטרור אין ספק שמאגר מסוג זה ישמש את חוקרי הטרור.

למאגר

לכתבה בנושא

Digital Science   השיקה ב- 12 באוקטובר 2015 מאגר מידע חופשי שכולל נכון לעת השקתו מידע על כ- 50000 מוסדות מחקר ברחבי העולם. למאגר מנשק וובי  ואפשר גם להוריד את המאגר .

אפשר להגביל את החיפוש במאגר  על פי מספר פרמטרים:  עיר, ארץ, שם מוסד וסוג מוסד – חינוך, בריאות, חברה, ארכיון, שלא למטרות רווח, ממשלה,.פקולטה ואחר.  המידע על כל פריט מידע במאגר כולל קישור למוסד, קישור למידע (אם קיים) על  המאגר בוויקיפדיה, מפה ועוד.. המידע לקוח ממגוון מקורות חופשיים כגון NIH reporter, Pubmed, UK gateway  to Research

המאגר חופשי על פי רישיון cc-by creative commons Attribution 4.0  שמתיר לשתף את המידע ולהשתמש בו לכול מטרה כולל לשימוש מסחרי.

למנשק הוובי של המאגר

להודעה על השקתו akשל המאגר

בפוסט קודם כתבתי על  פרדיגמה חדשה של פרסום נתונים שמושתתת על מאמר נתונים. מטרתו של מאמר הנתונים לתאר סט של נתונים באופן שמאמר מחקר מתאר תוצאות מחקר כגון שיטות ופרוטוקולים, תהליך, מבנה של סט הנתונים פורמט והפוטנציאל לשימוש חוזר.

Scientific Data הוא כתב עת בגישה פתוחה לפרסום ותיאור סטים של נתונים שהושק באפריל  2013 על ידי Nature Publishing Group .  כתב העת כולל מאמרים מסוג  Data Descriptor שמתארים סטים של נתונים. האתר אינו כולל את הסטים של הנתונים. את הסטים של הנתונים יש להפקיד במאגרי מידע ייעודיים לכך .

מחקרים מייצרים בדרך כלל נתונים רבים כגון טבלאות בגיליונות אלקטרוניים, מפות תמונות ועוד. נתונים אלה חשובים מאוד לחוקרים באותו תחום לצורך תיקוף ועיבוד משני של המחקרים. ריכוזם של נתוני המחקר במאגרים ייעודים לכך יכול להקל על המלאכה.

באתר של כתב העת  Scientific Data  ניתן למצוא רשימה ארוכה של מאגרי מידע מומלצים להפקדת נתונים בתחומים שונים :  מדעי החיים, כימיה, מדעי הסביבה, פיסיקה ואסטרונומיה  ומדעי החברה . סטים שלא מזוהים עם קטגוריה ספציפית  מומלץ להפקיד במאגריםרבתחומיים/כלליים – figshare ו- Dryad

מבחינת המשתמשים אפשר למצוא במאגרים אלו   חומר מחקרי חופשי רב.

לרשימת מאגרי מידע ייעודיים לנתונים

ב– 21 באפריל  2015  Open knowledge   הצהיר על התוכנית לפתח את Open trials מאגר מידע פתוח בנושא ניסויים   קליניים בעולם. המאגר יצבור מידע ממגוון מקורות קיימים כדי לספק תמונה על הנתונים והמסמכים שקשורים לתרופות ולניסויים

Open Knowledge עובד על הפרויקט בשיתוף פעולה עם ד"ר Ben Goldacre מהמרכז לרפואה מבוססת ראיות באוניברסיטת אוקספורד. הבלוג שלו   זמין בכתובת http://www.badscience.net/

שלב ראשון של הפרויקט אמור להסתיים במרץ  2017 . אפשר להירשם באתר לקבלת עדכונים

להצהרה

לאתר

ב- 17 באפריל 2015 ארגון הבריאות העולמי הודיע על  מתן גישה חופשית לציבור למאגר VigiAccess.  המאגר עוסק בתופעות לואי של תרופות .על פי דברי אחראים בארגון הבריאות העולמי המאגר כולל למעלה מ- 10 מיליון דוחות על תופעות לוואי של תרופות ב- 110 מדינות.

המידע על תופעות לוואי של תרופות חיוני לא רק לחולים אלא גם לממשלות בקבלת החלטות שנוגעות לבריאות הציבור, מאחר ותופעות אלה נמנות על 10 הגורמים העיקריים לתמותה במספר מדינות ומטרתה של היוזמה היא למזער סיכונים בריאותיים.

מן הראוי לציין שהמאגר לא כולל פרטים על מקרים פרטיים  אך הוא מציין את מספר הדוחות לכול תופעת לוואי שצוינה בו. כמו כן המאגר לא בא לקבוע האם תרופה מסוימת מסוכנת או בטוחה. משתמשים יכולים להזין שם של מוצר  ולקבל מידע על מרכיביו . על פי דברי אחראים אין זו תשובה לבטיחות התרופה אלא רק צעד קטן בכיוון.

המידע במאגר  שמגיע ממרכזים לבטיחות תרופות בלמעלה מ-100 מדינות  מנותח כדי לראות  אם יש צורך במחקר נוסף של בעיות פוטנציאליות

למאגר המידע

לכתבה בנושא

אתר מאגרים מציג את מאגר הטקסטים של מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה  ללשון העברית.

מאגר זה כולל    טקסטים עבריים וקונקורדנציות מדעיות לספרות העתיקה ולספרות החדשה, מן התקופה שלאחר המקרא ואילך.

הטקסטים מגוונים : תעודות מדבר יהודה; כתובות וקמעות; משנה, תלמוד, מדרש ופרשנות; ספרות הגאונים; התפילה והפיוט; ספרות הקראים; ספרות מדעים ובלשנות; איגרות וספרות השו"ת; ספרות ההשכלה והתחייה.

האתר, פתוח לקהל הרחב ללא תשלום בתמיכת תכנית מורשת במשרד ראש הממשלה והוא מציע מגוון אפשרויות חיפוש ועיון. אפשר לעיין בטקסט שלם ואפשר לחפש מילה או צרוף בחתכים של תקופה , סוגה ומחבר.

לצפייה בסרטוני הדרכה על האתר והשימוש בו

לאתר מאגרים

כתבה: שלומית פרי – מנהלת הספרייה למדעי החברה ולניהול

אתמול הושקה אצלנו בספרייה מערכת המידע IFAT DIGGER – מערכת חיפוש מידע בתקשורת הישראלית.

באירוע ההשקה השתתפו כ – 50 איש מכל הספריות באוניברסיטאות ובמכללות וכן דוברים, עיתונאים, אנשי תקשורת וחוקרי תקשורת.

לאחר נשנושים ורכילות, פתחתי את האירוע וסיפרתי על שיתוף הפעולה בין הספרייה לחברת "יפעת"  ועל הדרך שעשינו משלב הצורך והרעיון ועד להשקת המוצר.

מני אברהמי, מנכ"ל חברת יפעת מידע תקשורתי, הדגים את מערכת DIGGER, ו ד"ר אזי לב-און, מבית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל הציג את הצורך האקדמי במערכת.

מערכת ה – DIGGER הינה מערכת מידע חדשנית ויחידה מסוגה, אשר מאפשרת לאתר את כל המידע מהעיתונות, האינטרנט ותוכניות האקטואליה מהרדיו והטלוויזיה החל משנת 2006.

המערכת מאפשרת חיפוש של 4 מושגים בו זמנית, את ממצאי החיפוש ניתן למיין ולסנן. בנוסף, ניתן לקבל רשימת כותרות האייטמים בהם יש אזכור לנושא החיפוש וכן סיכום כמותי של תוצאות החיפוש.

תמונות האירוע

פוסט של עמי סלנט על המערכת

אירוע מוצלח ומושקע, מאגר מידע חיוני לכולנו ואנו כבר במשא ומתן על רכישת מנוי למאגר.