חדש בג'יסטור – כלי בינה מלאכותית (גרסת בטא)

ג'יסטור, אחד המאגרים המובילים בתחומי מדעי הרוח והאמנויות, הוא מהראשונים לשלב יכולות של בינה מלאכותית בממשק המשתמש שלו. כלים אלו זמינים בינתיים רק בגרסת הבטא שפתוחה למשתמשים שנרשמו אליה מבעוד מועד, וצפויים להיות נגישים לכל קהל המנויים בהמשך. על החידושים השונים ניתן לקרוא בפוסט שפורסם לאחרונה בבלוג של ג'יסטור. להלן סיכום הנקודות המרכזיות –

כלי הAI החדש מכוון לסייע למשתמש לשאול שאלות על מאמרים, ספרים או דוחות מחקר בעת קריאתם וזאת כדי להקל על איתור, הערכת והבנת תוכן רלוונטי. החזון של ג'יסטור בפיתוח הזה הוא לאפשר לא רק חיפוש פשוט של מידע, כפי שהיה עד היום, אלא גם לתווך אותו לקורא ביעילות ולאפשר להשתמש בו בקלות ובצורה אפקטיבית.

הערכת איכות התוכן והרלוונטיות שלו

באופן מסורתי חוקרים נסמכים על מטאדאטה, תקצירים והדפים הראשונים של מאמרים/ספרים כדי להעריך את מידת הרלוונטיות של פריט המידע למחקר שלהם. בהקשר הזה, החיפוש המסורתי במאגרים ובקטלוגים אינו מיטבי. ראשית, לחלק ניכר מהמאמרים אין תקצירים. שנית, חיפוש על פי מילות מפתח מחזיר, לעיתים קרובות, אלפי תוצאות, ונדרשים זמן רב ומיומנות אקדמית גבוהה רק כדי לנפות מתוכן את אלו שעשויות להיות רלוונטיות.

הפתרון של ג'יסטור – כלים חדשים שיעזרו להגיע לתוצאות רלוונטיות ומדויקות יותר, וזאת באמצעות שימוש בצ'אט ייעודי למאגר הבנוי על טכנולוגיית מודל שפה גדול (LLM). ניתן, בין היתר –

1. לשאול  "על מה הטקסט" ולקבל תמצות של פריט מידע ספציפי

 

 

 

 

 

 

2. "חיפוש הקשר" – נפתח באופן אוטומטי ברגע שהמשתמש פותח פריט מידע ומסביר כיצד המאמר מתקשר לחיפוש שבוצע.

דרכים חדשות לגילוי מידע

חוקר איתר פריט מידע רלוונטי – כיצד יוכל להגיע ממנו לפריטים נוספים? כיום בג'יסטור ניתן להסתמך על רשימת המצטטים ועל המלצות של המערכת. אלו כלים מוגבלים ביכולותיהם, והם אינם זמינים עבור כל פריטי המידע.

הפתרון של ג'יסטור –

  1. "נושאים מומלצים" – רשימה של עד עשרה חיפושים קשורים, תיפתח באופן אוטומטי בצ'אט לאחר כניסה לפריט מידע. הקלקה על כל אחד מהם תחולל את החיפוש.
  2. "תוכן רלוונטי" – רשימה של עד עשרה פריטים דומים ומומלצים, נפתחת באופן אוטומטי בצ'אט לאחר כניסה לפריט מידע. הקלקה על כל אחד מהם תפתח את הפריט המבוקש.

קריאה והבנה

ניתן להשתמש בצ'אט שנפתח לאחר כניסה לפריט מידע גם כדי לשאול שאלות בשפה חופשית על פריט המידע – ולקבל תשובות בהסתמך על המאמר.

אמינות ושקיפות

כלי הצ'אט של ג'יסטור מתבסס רק על פריט המידע שהמשתמש בחר במתן התשובות שלו. כך אין סכנה של מתן מידע מוטעה, מסולף, לא אמין או מומצא.

יתרה מזו, התשובות בצ'אט כוללות הפניות וקישורים לטקסט של המאמר עליו הוא מגיב – כך שבכל עת ניתן "לקפוץ" לטקסט המקורי ולאמת את הנאמר. פונקציונליות זו מסייעת גם לאיתור מהיר של פרטים בתוך הטקסט.

 

 

 

 

 

 

תוכניות לעתיד

כאמור, כלים אלו זמינים כעת רק למשתמשים הרשומים לגרסת בטא. לאחר תקופת ניסיון, קבלת משוב מהקהל ושיפורים הכלים יהפכו זמינים לכלל מנויי הפלטפורמה.

כרגע יש רשימת המתנה לגרסת הבטא. למי שמעוניין להצטרף – לאחר הכניסה לחשבון האישי בג'יסטור תעלה תיבת פופ-אפ עם הצעה להרשם לגרסת הניסוי. הודעה תישלח כשיתפנה מקום. יש למה לצפות!

סרטון הדגמה של כלי הAI

קישור לג'יסטור (לקהילת אוניברסיטת תל-אביב)

 

מדעי הרוח הדיגיטליים – יום עיון ראשון בספרייה המרכזית

 

עם תחילת שנת הלימודים חנכנו בקומת הגלריה את "הספרייה הדיגיטלית" – מרחב למידה חדש ובו חללי למידה והוראה מגוונים, המצויידים בעזרים טכניים מתקדמים. פתיחת המתחם החדש משתלבת בחזון הכולל שלנו, הרואה את הספרייה כגורם מרכזי בהפצת אוריינות מידע, בתמיכה במחקר ובהוראה ובהנגשת מידע איכותי לקהל המשתמשים האוניברסיטאי. ככזו, הספרייה מחוייבת גם לקידום כלים טכנולוגיים בהוראה ובמחקר, אליהם נהוג להתייחס כאל "מדעי הרוח הדיגיטליים".

ברוח זו קיימנו ביום שני ה27.11 יום עיון קצר בתחום מדעי הרוח הדיגיטליים תוך התמקדות במאגר מידע חדש שהספרייה רכשה עבור קהילת האוניבברסיטה – Eighteen Century Collections Online. כריס יוטון מחברת גייל, המו"לים של המאגר ושל מאגרים נוספים הקיימים באוסף הספרייה, דיבר על החומרים הכלולים במאגרים שרכשנו והציג דוגמאות לחיפושים מושכלים. הוא הרחיב בדבריו גם על כלים מעולם מדעי הרוח הדיגיטליים המוטמעים במאגרים, כגון תצוגות אינפוגרפיקה של מעקב אחר שכיחות מילים, יצירת ענני מונחים, OCR וכדומה. כדי להמחיש את השימוש המעשי בכלים אלו, כריס הציג מחקרים שנעשו בעזרת המאגרים השונים של החברה מתוך גישה של מדעי הרוח הדיגיטליים. כלים אלו אפשרו, למשל, לבצע השוואות סגנוניות בין מחזותיו של שייקספיר למחזותיו של מארלו, וזאת על מנת להכריע לגבי זהות המחבר של כתבים נתונים בספק. חוקרת אחרת מיפתה התכתבויות דיפלומטיות מתקופת הנרי השמיני וכך הצליח לזהות "מרגלים" מתוך רשת הקשרים וסגנון הכתיבה שלהם. מחקר מלהיב המתבצע בימים אלו מוקדש ל"חילוץ" שירה שהתפרסמה אך ורק בכתבי עת ולכן לא הייתה ידועה או נגישה לחוקרים בני זמננו.

פרופ' איימי סינגר מהחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה הציגה את הנושא מנקודת המבט של החוקר המבקש לנצל כלים דיגיטליים בעבודתו. היא דיברה על הפער הלא מתועד בין הממצאים הראשוניים העומדים בבסיס המחקר לבין התוצר – ספר או מאמר. האם יש דרך לתעד את תהליך העבודה, לשתף את תוצרי המשנה שלו או לעבוד בצורה שיתופית? זו נקודה מעניינת וחשובה לה ניתן יהיה, אולי, למצוא פתרונות תוך שימוש בכלים מעולם מדעי הרוח הדיגיטליים. פרופ' סינגר הציגה את הפרוייקט המקוון בו היא מעורבת יחד עם קבוצה של חוקרים נוספים – Open Ottoman. זהו פורטל המאגד מקורות (בעיקר דיגיטליים) ללימוד העולם העות'מני, הדרכה לשימוש בהם ושיטות עבודה מומלצות. בפורטל גם ניתן למצוא קישורים למאגרי מידע רלוונטיים לצד סקירה ביקורתית שלהם.

גילה מיכלובסקי, מנהלת ספריית וינר לחקר התקופה הנאצית והשואה, הציגה את פרוייקט הדיגיטציה של מסמכי אוסף וינר המתבצע בספרייה. אל המסמכים הסרוקים, לצד רשומות ביבליוגרפיות מפורטות, ניתן להגיע מכל מחשב בעולם דרך חיפוש בדעת"א. כמו כן, ניתן להוריד את הקבצים הדיגיטליים עצמם ואת הרשומות המלוות אותם ללא הגבלה.

לסיכום, פיטר פוסטר מחברת גייל סקר את התוכניות העתידיות של החברה לקידום התחום. לפי מחקרים מעודכנים, 90 אחוזים מהמשתתפים בקהילה דיגיטלית כלשהי הם פאסיביים לחלוטין, 9 אחוזים תורמים ומעשירים את המידע בצורה ספורדית ורק אחוז אחד אחראיים לרוב התוכן המיוצר בקהילה. בהתאם לכך, גייל מחוייבת להנגיש כלים מעולם מדעי המחשב לקהילת החוקרים במדעי הרוח בצורה ידידותית וקלה לשימוש על מנת לאפשר גם לאלו שאין להם רקע בעולם מדעי המחשב להעשיר את הפרקטיקה המחקרית שלהם, להצטרף לאחוז המשתתפים האקטיביים ולתרום לעולמות התוכן הרלוונטיים באופנים חדשים.

להתראות ביום העיון הבא!

 

כנס אווה/מינרבה הארבעה-עשר לדיגיטציה של מורשת התרבות

 

השבוע התקיים במכון ון-ליר בירושלים כנס אווה/מינרבה הארבעה-עשר לדיגיטציה של מורשת התרבות. כנסים אלו, המתקיימים מאז שנת 2004, הפכו למסגרת מרכזית להצגת פרויקטים חדשים בתחומי הדיגיטציה בעולמות התרבות ולמפגשי עמיתים של המתעניינים בתחום – חוקרים וסטודנטים, אוצרים, אנשי מחשבים, ארכיונאים, ספרנים ואנשי ממשל מאירופה ומישראל. בכנסים מוצגים כלי מחקר חדשים, יוזמות ציבוריות אירופאיות-ישראליות לשימור, הנגשה והפצת תרבות באמצעים דיגיטליים, שיתופי פעולה, אפליקציות מתקדמות עבור מוסדות תרבות וכן תשתיות פתוחות למחקר במדעי הרוח.

יומו הראשון של הכנס עמד בסימן ההשקה החגיגית של פורטל המוזיאונים הלאומי לאחר תקופת פיילוט ארוכה. האתר הוא פרי פרויקט שימור והעצמה דיגיטלית המשותף למשרד התרבות והספורט, משרד רה"מ, אגף מורשת ועשרות המוזיאונים המוכרים בישראל, בכל התחומים. מטרתו היא לחשוף בפני הציבור באופן נגיש, ידידותי ואיכותי את הפריטים המגוונים השמורים במוזיאונים, הן בתצוגה והן באחסון – בסה"כ כמיליון וחצי פריטים במגוון תחומים: אמנות, יודאיקה, היסטוריה, ארכיאולוגיה, אתנוגרפיה, טבע ומדע. המידע באתר מאורגן בשלושה רבדים – רובד המוזיאונים הכולל דפי מידע על המוסדות השונים ועל אוספיהם; רובד הפריטים המציג אלפי פריטים שסומנו כבעלי ערך מיוחד, והם מופיעים לצד מידע מפורט אודותיהם; ורובד התערוכות המגיש טעימות משלל התערוכות המוצגות בימים אלו או הוצגו בעבר במוזיאונים השונים. שיתוף פעולה עם Europeana, הספרייה התרבותית הדיגיטלית הכלל אירופית, מאפשר איתור, אחזור, צפייה ומחקר של פריטים מקבילים באמצעות כלי מתקדמים המוטמעים בפורטל.

מושב מיוחד הוקדש לסקירת מיזמי דיגיטציה של נכסי תרבות המבוצעים בארץ בחסות מחלקת היודאיקה בספריית אוניברסיטת הרווארד. הראשון שבהם הוא פרויקט הדיגיטציה של ארכיון הצלם ישראל צפריר השמור במרכז המידע לאמנות ישראלית במוזיאון ישראל. הארכיון הייחודי מונה כעשרים אלף צילומים של אמנים ישראליים או של יצירות אמנות ישראלית. הדוברות סקרו את התהליך הטכני של סריקת חומרי הארכיון המגוונים (נגטיבים, פוזיטיבים, שקופיות, מעטפות וכדומה) והצמדת המידע הקטלוגי הרלוונטי לכל פריט ופריט. בנוסף, סופר על הקושי הגדול הגלום בניסיון לזהות את יצירות האמנות המצולמות, וכן הבעייתיות של הסדרת זכויות היוצרים בסוג חומרים שכזה. החומרים שנסרקו והמידע עליהם מוצגים באמצעות הקטלוג המקוון של הספרייה בהרווארד.

בהמשך נסקרה ההתקדמות בפרויקט הלאומי "שימור מורשת תרבות חזותית ואמנויות הבמה" של תכנית "ציוני דרך" במשרד מורשת וירושלים ובשיתוף הספרייה הלאומית המרכזת את המיזם ומנהלת אותו מקצועית. פרויקט זה מוקדש לשימורה של מורשת התרבות החזותית ואמנויות הבמה בישראל לדורותיהם, והוא כולל תיעוד, דיגיטציה, שימור ומחקר של תחומי תרבות אלה לצד חשיפתם של כל האוספים המתועדים לציבור הרחב. הפרויקט מחולק לארבעה אשכולות – עיצוב בהובלת שנקר, תאטרון בהובלת החוג לתאטרון והספרייה באוניברסיטת חיפה, ארכיטקטורה בהובלת בצלאל ומחול בהובלת להקת בת שבע. דובר על האתגרים המיוחדים הכרוכים בתיעוד ושימור של ארכיונים של אנשים פרטיים וגופים כגון קיבוצים, להקות מחול, משרדי אדריכלים, אנשי תאטרון וכדומה. מגוון החומרים והמדיה הוא עצום, מצבם לא תמיד מזהיר והמידע עליהם אינו מלא. במסגרת הפרויקט חומרים אלו יעברו דיגיטציה איכותית, המידע עליהם יועשר והם יהיו נגישים לכל באמצעות הפלטפורמה הדיגיטלית. הודגשה הגמישות והאינטרדיסיפלינריות הגלומה בפורמט הדיגיטלי, המאפשר השוואה בין פריטים ממקורות שונים, יצירת הקשרים חדשים ואוספים וירטואליים חוצי גבולות.

בנוסף, הוצגו כלים דיגיטליים חדשים לחוקרים ולמוזיאונים בתחומי מדעי הרוח והאמנויות –

IMareCulture – פרויקט בשנתו הראשונה, שמטרתו היא העלאת המודעות לארכיאולוגיה תת ימית באירופה וחשיפת האתרים, שברובם לא ניתן לבקר בקלות, לקהל הרחב. המיזם המורכב משותפים מכל רחבי היבשת מתרכז בפיתוח כלים דיגיטליים מתקדמים ליצירת חווית ביקור מועצמת במוזיאונים ימיים, להוראה ולמחקר. בין הפיתוחים – משחקים המדמים חפירות תת ימיות וביקורים וירטואליים באתרים תת ימיים (מבוסס על ממצאים אמיתיים ומפוקח אקדמית); פאזלים תלת ממדיים של ממצאים מאתרים אלו; ספרייה דיגיטלית של ספינות טרופות משוחזרות ושל אמפורות; משחקים לימודיים של ניווט בספינות עתיקות, כשהמטרה היא להרוויח כמה שיותר ממסחר תוך התחשבות בתנאי הים והשייט העתיקים וכן כלי דיגיטלי לשיפור איכות סרטים שצולמו תחת המים. המטרה היא שכל הכלים הללו פתוחים לציבור, כולל הקוד, בהתאם להתוויות האיחוד האירופאי לפרויקטים מסוג זה.
ArchAide – בפיתוח קונסרציום מכל אירופה, כולל בית הספר למדעי המחשב מאוניברסיטת תל-אביב. מטרת המיזם היא ליצור כלי לזיהוי חרסים אוטומטי באמצעות צילום, ובכך להוריד משמעותית את הזמן המוקדש במחקר לפעולה הפרטנית של זיהוי חרסים באמצעות קטלוגים מודפסים. הרעיון הוא להשתמש בשיטת הזיהוי הקלאסית – על פי סוג החומר, צורה עיטור אבל בצורה ניידת ווירטואלית, אפילו כבר באתר החפירה עצמו. בשלב הראשון הוכנסו לאתר קטלוגים של אמפורות רומיות בעזרת OCR, והאיורים בקטלוגים עובדו למודלים ב3D; היות והאתר הוא רב לשוני היה צורך גם ליצור מושגים מוסכמים ומילון זהויות ולהשתמש במילונים מבוקרים כגון גטי ופליאדס. השאיפה היא ליצור מאגר מידע פתוח לשימוש, שיוזן ממצאים של המשתמשים בשטח. בקרוב תתחיל בחינת האפליקציה באתרי חפירה פעילים.
Parthenos – מיזם אירופאי משותף נוסף, שמטרתו לחזק ולאחד פרויקטים דיגיטליים בתחומי היסטוריה, בלשנות, מורשת תרבותית, ארכיאולוגיה ושדות קרובים במדעי הרוח. הכוונה היא ליצור תשתית אינטגרטיבית שתתמוך בארכיבים הדיגיטליים הגדולים שנוצרו בשנים האחרונות ובמתודולוגיות מחקר חדשניות, וזאת כדי לקדם מחקר דיגיטלי שיתופי. פרתנוס תומך בשתי תשתיות מחקר אירופאיות מרכזיות – dariah בתחומי מדעי הרוח ו clarin בתחומי חקר השפה. המיזם מקדם יצירת סטנדרטים משותפים, מתאם בין פרוייקטים מחקריים שונים, מקדם קביעת מדיניות והטמעתה, מרכז שיטות מחקר ושירותים מתקדמים ומפיץ פתרונות לבעיות משותפות.

מושב נוסף בכנס הוקדש לחידושים באתר אירופיאנה, להם יוקדש פוסט נפרד.

הכנס המעניין חשף בפני הבאים את העשייה הנמרצת בתחום המחקר, השימור וההנגשה בתחומי מדעי הרוח והאמנויות בישראל ואת שיתופי הפעולה הפוריים המתקיימים בין הזירה המקומית לבין האיחוד האירופי והרווארד. שיתופי פעולה אלו מאפשרים לפרוץ גבולות של חומר, זמן ומקום, להגיע לקהלים חדשים, לחשוף אוצרות חבויים ולהעלות שאלות מחקר חדשות ופורצות דרך. נמשיך לעקוב ולעדכן!

הקונגרס העולמי ה-17 למדעי היהדות – פרויקטים וכלים דיגיטליים

בשבוע שעבר התקיים בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית בירושלים הקונגרס העולמי השבעה-עשר למדעי היהדות. הקונגרס, המתקיים אחת לארבע שנים מאז 1957 (הקונגרס הראשון נערך ב1947) הוא הכינוס הגדול ביותר במדעי היהדות בעולם ובמדעי הרוח בארץ. במסגרתו מתקיימים מאות מושבים המתפרסים על פני חמישה ימים עמוסים בתכנים הנוגעים למקרא, תולדות עם ישראל, ספרות חז"ל, תלמוד ומשפט עברי, מחשבת ישראל ותפילה, ספרויות, לשונות, אמנויות, וכל היבטי החברה היהודית בת זמננו. בקהל המרצים והמאזינים ניתן למצוא אורחים רבים מחו"ל, חוקרים, סטודנטים, אנשי חינוך, מתעניינים מהקהל הרחב וכן ספרנים, מידענים ואנשי מדע המידע.

במסגרת הכנס הוקדשה חטיבה נושאית שלמה ל"מפעלי מחקר וידע", ובה נסקרו, בין היתר, מפעלי ארכיונים, פרויקטים של מחשוב וההדרה דיגיטלית של טקסטים קדומים, חינוך בעידן הדיגיטלי, כלים דיגיטליים למחקר ולהנגשה במדעי היהדות, הנגשת אוספי יודאיקה וכן הוצג מבחר רחב של פרויקטים דיגיטליים במושב פוסטרים.

מבין הפרויקטים הדיגיטליים שהוצגו בכנס –

  • השקת "כתיב" – האוסף הבין לאומי של כתבי יד עבריים דיגיטליים מבית הספרייה הלאומית. זהו פרויקט המעלה לרשת סריקות איכותיות של כתבי יד עבריים מכל העולם בגישה חופשית. באתר אפשרויות חיפוש מתקדמות וכן סביבת עבודה מותאמת אישית.
  • ספרדתא – מפעל הפליאוגרפיה העברית – מפעל שמטרתו לאפיין ולסווג את כל כתבי היד העבריים מימי הביניים. כתבי היד מסווגים על-ידי מאות מאפיינים פיזים וטקסטואליים שונים, כדוגמת נתונים על הדיו, קודקסים, מסורות העימוד של הטקסט, ממדי דף וטקסט והפרופורציות שביניהם, ניהול השורה וסימנים גרפים הנלווים לכתב. כך נוצרה טיפולוגיה היסטורית המאפשרת לחוקרים לזהות את מוצאו ותקופתו של כתב היד. לכך מתקשר פרויקט בתהליך המתבצע באוניברסיטת בר-אילן מבקש ליצור "אונתופדיה" של כתבי היד היהודיים, בהתבסס על מיפוי אירועים לאורך חייהם של כתבי היד – פרסום, צנזורה, העתקה, מכירה וכדומה.
  • Epidat – מאגר כתובות מצבה יהודיות ממזרח אירופה מהמאה ה11 ועד אחרי מלחמת העולם השנייה. במאגר אפשרויות חיפוש מגוונות, על פי תקופה, מיקום גיאוגרפי (גם על פני מפה), טקסט מלא, דימויים ועוד. הרשומות מאוחדות על ידי שימוש באוצרות מילים מבוקרים, כגון אלו של מכון גטי או קובץ הזהויות של הספרייה הלאומית. באותו הקשר כדאי לציין גם את אתר הכתובות מישראל/פלסטין, המאגד כתובות שנוצרו במרחב הגיאוגרפי הזה מהתקופה הפרסית ועד לכיבוש האסלמי.
  • Forever Project – פרויקט של מרכז ומוזיאון השואה הלאומי באנגליה. אלו הם ראיונות עומק מקיפים שנערכים עם ניצולי שואה ומצולמים בתלת ממד. טכנולוגיות של זיהוי קולי ושל מציאות מדומה מאפשרות ליצור מעין "שיחה" חיה עם דמותו של הניצול. הכוונה היא להשתמש בטכנולוגיה זו למטרות חינוכיות בבתי ספר.
  • האתר החדש של מוזיאון ישראל מאפשר "חיפוש באוספים", צפייה בפריטים מהאוסף ברזולוציה גבוהה לצד מידע מפורט על כל פריט ופריט. בהקשר זה הוזכר הניסיון המוצלח של הרייקסמוזיאום באמסטרדם. מאות אלפי תמונות ברזולוציה גבוהה שהועלו לאתר המוזאון, ללא כל הגבלת שימוש וזכויות יוצרים, יצרו תנועה משמעותית באתר, הופיעו במגוון פלטפורמות אינטרנטיות כגון ויקיפדיה, והגדילו עד מאוד את חשיפתם של המוזיאון והאוסף שלו בעולם כולו.
  • Understanding Sin and Evil – פודקאסט של מרים ברנד, חוקרת אמריקאית העוסקת בתפיסת הרוע והחטא ביהדות של תקופת בית שני. ד"ר ברנד דיברה על חשיבותו של הפודקאסט ככלי להפצת ידע לקהלים מגוונים בכל העולם, וחלקה טיפים מניסיונה. הכי חשוב לדעתה – זה לא המדיום המתאים להרצאה אקדמית ודידקטית! נהלו שיחה, פנו לקהל בגובה העיניים וזכרו שרוב המאזינים עוסקים בפעילויות שונות תוך כדי האזנה.
  • נדונה תרומת המהפכה הדיגיטלית ליצירת מהדורת מקראות גדולות המקוונת.
  • Europeana – הוא אתר אינטרנט המספק גישה למיליוני ספרים, ציורים, סרטים, פריטי מוזיאון וחומרים ארכיוניים שעברו דיגיטציה באירופה. האוספים המקוונים הכלולים בו מונים יותר מ50 מיליון פריטים דיגיטליים; כלי דלייה מתקדמים מאפשרים חיפושים ממוקדים באוספים העצומים, הכוללים אמנות, ספרים, מוזיקה ועוד. באתר שותפים למעלה מ1,500 מוסדות תרבות אירופאים כגון מוזיאונים, ארכיונים וספריות. חלק מהדימויים הכלולים בו פתוחים לשימוש חופשי, וכל המטא-דאטה של הפריטים האצורים בו פתוח לכל המעוניין. החומרים הכלולים באתר מאורגנים באוספים נושאיים, כשאחרון שבהם, שעלה לאוויר לפני כמה חודשים, הוא אוסף האופנה. כעת שוקדים באתר על פורטל שיאגד את החומרים הקשורים ליהדות.

כמה כלי מחקר בגישה פתוחה –

  • Open Refine (לשעבר Google Refine) – כלי לעבודה עם מידע "מבולגן", המאפשר לנקות אותו, להעביר אותו מפורמט אחד לשני ולהעשיר אותו בעזרת מידע חיצוני.
  • Hspell – כלי חופשי לבדיקת איות בעברית וכן לביצוע ניתוח מורפולוגי.
  • With – פלטפורמת חיפוש המסוגלת להגיע ל API של מאגרים ופורטלים בתחומי התרבות בכל רחבי העולם. בעזרת with ניתן לדלות, בחיפוש אחד, תוצאות ממאגרים שאינם מקושרים זה לזה כגון Europeana, DPLA, Rijksmuseum  ורבים אחרים.

פרויקטים אלו ואחרים שהוצגו בקונגרס הדגישו את חשיבות הכלים המחקריים הדיגיטליים והשיתופיים, המסייעים בידי החוקרים לפנות לכיוונים מחקריים חדשים וגם להנגיש את מחקריהם לציבורים חדשים ומגוונים. וכשפונים לכיוונים חדשים, לפעמים יש הפתעות! כך מצאו חוקרי לבוש ימיביניימי דווקא במאגר כתובות המצבה היהודיות דימויים נדירים של נעליים מהתקופה, שהופיעו על מצבותיהם של סנדלרים; מרים ברנד הופתעה מאוד לגלות שיפן היא ארץ בה זוכה הפודקאסט שלה לפופולריות גדולה. כך הטכנולוגיה הופכת לכלי מחבר, המאפשר קשר אנושי, לימוד והפרייה הדדית וחשיפה למגוון רחב ועשיר של חומרים ומקורות.

פוסטים קודמים בנושא מדעי הרוח הדיגיטליים – כאן וכאן

הצד האפל של הגישה הפתוחה

במעשייה של אנטואן דה סנט-אכזופרי, הנסיך הקטן פוגש באיש עסקים שצובר כוכבים במטרה לקנות עוד כוכבים. הנסיך הקטן מבולבל: "אם יש לי צעיף", אמר הנסיך הקטן, "אני יכול לכרוך אותו על צווארי ולקחת אותו איתי. אם יש לי פרח אני יכול לקטוף אותו ולקחת אותו אתי. אבל אתה לא יכול לקטוף את הכוכבים מהשמיים". "אני הנני בעלים של פרח", אומר הנסיך הקטן, "שאני משקה בכל יום. יש לי גם שלושה הרי געש שאני מנקה בכל שבוע. להרי הגעש שלי ולפרח שלי יש תועלת מכך שאני בעליהם. אבל אתה, לכוכבים אין תועלת מכך שהם שלך…" עם הדימוי הזה – חישבו על חוקרים, מאמרים, ותאגידים הסוחרים בידע. [1]

אין זה חדש שתאגידי הענק של ההוצאות לאור האקדמיות גורפים רווחי-עתק, בעוד מחירי הגישה לתוכן הופכים ליקרים יותר ויותר. לאור עליות המחירים השגרתיות, הספריות האקדמיות ברחבי העולם מתקשות לעמוד בתשלומים. אפילו אוניברסיטת הרווארד, מהעשירות בעולם, הגיעה למצב בו היא מתקשה לממן את הגישה עבור חוקריהּ. מי שהיה מנכ"ל ספריות הרווארד ב-2012 תימצת את המרמור: "אנחנו, חברי הסגל, עושים את המחקר, כותבים עבודות, שופטים עבודות עבור חוקרים אחרים, נושאים בתפקידים בוועדות עריכה, וכל-זאת בחינם… ואז אנחנו קונים בחזרה את תוצאות המאמץ במחירים שערורייתיים" [2][1].

מנגד לאידיאולוגיה של תוכן אקדמי העומד מאחורי חומת-תשלום, ניצבת הגישה הפתוחה. גישה זו היא שם-כולל למגוון של מסלולי פרסום, כשהמשותף לכולם הוא שהקורא אינו נדרש לשלם על המאמר. הגישה הפתוחה איננה עוד אמצעי להנגשת הפרסומים עבור הקוראים בחינם, אלא חלק מתנועה-חברתית של ממש (שחורגת מתחומי מסחור הידע האקדמי אל-עבר מידע ממשלתי וציבורי). אחד מגיבורי התנועה, ארון שוורץ [Aaron Swartz] נודע (בין-היתר) בשל הורדת תוכן מאגר JSTOR והנגשתו, כמעשה-כנגד תשלום התמלוגים למוציאים לאור ולא למחברי המאמרים. שוורץ קרא למלחמת גרילה "לשחרור המידע" [3], היה לאקטיביסט-ענק בתחום ולאייקון התרבותי של אידיאולוגיית הגישה הפתוחה. ב-2013 התאבד, כנראה גם בשל תביעות הענק שהוגשו כנגדו על-ידי תאגידי ההוצאות לאור [4] [1].

פנים רבות למאבקים בין "לוחמי החופש של המידע" לבין ההוצאות לאור התאגידיות. מצד אחד – רוב המו"לים הגדולים אימצו בברכה מודלים שונים של כתבי-עת בגישה הפתוחה. מצד שני, Sci-Hub ו-Library Genesis – הפרוייקטים הנושאים בדגל המאבק של ההנגשה הנוחה לתוכן בעל זכויות יוצרים לקהילות החוקרים בעולם, מהוות מטרות קבועות לתביעות עתק בבתי-המשפט [5]; חזית שונה למאבק נמצאת בלב העולם האקדמי. למשל, חברי צוות העריכה של כתב-עת מוביל התפטרו כולם ביחד – כחלק מהמלחמה עם ההוצאות לאור [6]. בחודש יולי האחרון, אוניברסיטאות מובילות מגרמניה הצטרפו לכ-60 מוסדות אחרים שקראו למוסדות האקדמים שלא לחדש את החוזים [7] עם Elsevier. עולם ההוצאות לאור האקדמיות לא נח לרגע, ונקרע בין לפחות שני קצוות אידיאולוגיים: האחד, של גישה פתוחה לחומרי המחקר וההוראה, והשני – של חומת תשלום.

לאור חילוקי הדעות האידיאולוגיים שבין תאגידי ההוצאות לאור האקדמיות ובין מחפשי הצדק החברתי פורחים גם מנצלי-ההזדמנויות. אלה מתקיימים גם-בתוך אידיאולוגיית הגישה הפתוחה. בהקשר שלנו, אלו הם כתבי-עת המכונים בלשון הגנאי "כתבי-עת טורפים" [predatory journals]. כתבי-עת טורפים הם כתבי-עת בגישה הפתוחה, שהמודל העסקי של פרסום המאמרים ממומן על-ידי מחברי המאמרים. בניגוד לכתבי-עת לגיטימיים בגישה הפתוחה – בעלי מודל עסקי דומה, כתבי-העת הטורפים מחפשים ליצור רווחים גדולים ככל-האפשר ובכל מחיר – תרתי-משמע. הם מפתים מחברים לפרסם מאמרים – גם ללא מתן שירותי העריכה המצויים בכתבי-עת לגיטימיים (בגישה פתוחה או לא). כתבי-עת אלו נחשבים ככתבי-עת "זבל", מכיוון שאין בהם ביקורת עמיתים [peer review] או רמת-סף אקדמית כלשהי. בעוד כתבי-עת אלו מנופפים בדגל הגישה הפתוחה, אין להם כל מחוייבות אקדמית לתוכן המפורסם. בכך קיומם של כתבי-עת אלו גורם לנזק גדול לעולם האקדמי ונזק גדול לרעיון האידיאולוגי של הגישה הפתוחה. במגוון הרחב של המודלים לפרסום מאמרים בגישה הפתוחה, המצויים תחת מו"לים גדולים ואיגודים-אקדמים קטנים, המודל הפתייני של כתבי-העת הטורפים נוסק.

עלייתם של כתבי-עת טורפים ברורה לחלוטין: כתבי-העת פועלים למטרת רווח כלכלי בלבד. אין להם כל טעם לדחות מאמרים, מכיוון שככל שיתפרסמו יותר מאמרים כך ירוויחו יותר… חוקרים, מצד שני, מאוד רוצים שמאמריהם יתפרסמו. שילוב זה מוביל לפופולאריות גואה של כתבי-העת הטורפים, ואיתה גם דרכים לדִּיּוּג [phishing] לקוחות חדשים – כמו פנייה בדואר האלקטרוני לתלמידי מחקר שזה הרגע הציגו בכנסים מקצועיים והיו שמחים לפרסם את ממצאיהם הראשוניים, או פנייה למי שמאמרו נדחה על-ידי כתבי-העת המקובלים. אבל ההשלכות של קיום כתבי-עת טורפים בעולם האקדמי ובגישה הפתוחה הן קשות הרבה יותר.

חשבו על אלפי החוקרים שהשיגו את תארי המאסטר והדוקטורט באמצעות פרסום מאמרים, או חוקרים שזכו לקידומים מקצועיים ולמשרות באמצעות פרסומים בכתבי-עת טורפים: כל הדרוש על-מנת לזכות בשורה שבקורות-החיים האקדמיים היא פרסום – הניתן להישג באמצעות תשלום בלבד. בין אם בכוונה או בין אם בתמימות, מדובר בסוג של תרגיל עוקץ במקרה הרע, ושיתוף פעולה לא-אתי במקרה הטוב. מעבר-לכך, כתבי-עת טורפים אינם מגבילים עצמם לתחומים מדעיים בלבד, ובמסווה של כתבי-עת לגיטימיים מציעים תחומים החורגים מגבולות המדעי והאקדמי, בשלל נושאים כמו סגנונות מסויימים של רפואה אלטרנטיבית [8]. כתבי-עת טורפים אף אינם חוששים לנקוט בכל טקטיקה אפשרית, כולל גיוסם של עורכים פיקטיביים [9].

ב-2012 יצר פרופ' ג'פרי ביאול [Jeffrey Beall], ספרן מאוניברסיטת קולורדו דנבר, רשימה שחורה של כתבי-עת טורפים. הרשימה הפכה למעין-מותג בתחום בשם "Beall's List" (קישור להעתק של הרשימה זמין [10]), ואף עברה מספר גלגולים. בתחילת השנה, החליט ביאול להסיר-עצמו מניהול הרשימה השחורה, מפני שהיה תחת "לחץ אינטנסיבי" מצד מעסיקיו. מעסיקיו סבלו קשות מאסטרטגיות אגרסיביות ומתוחכמות של כתבי-העת הטורפים כנגדו. הם פנו אינספור פעמים לבעלי תפקידים שונים באוניברסיטת קולורדו, במגוון של דרכים, על-מנת להוקיע אותו ולצאת כנגד שמו הטוב. ביאול גם סבל מהאשמות הקולגות שלו – ספרנים אחרים – שפנו כנגדו על-כך שהעז לחשוף את נקודת התורפה של הגישה הפתוחה ובכך להוריד מקרנה. מנגד, האשימם ביאול כי בעוד הם-עצמם מעודדים בפני חברי-הסגל את יתרונות הגישה הפתוחה, הם מסתירים את המגוון-הרב של המלכודות אותן מציבים כתבי-העת הטורפים [11]. אז ריבוי כתבי-העת בגישה הפתוחה הוא עניין מבורך, אבל לא הכל ורוד.

מדריך כתבי-העת בגישה הפתוחה [DOAJ [12, בו משתמשות ספריות אוניברסיטת תל-אביב, "נקי" כמעט-לגמרי מכתבי-עת טורפים [13]. במידה וקיבלתן/ם פנייה בדוא"ל מכתב-עת עלום או חשוד – נשמח מאוד לשמוע. אתן/ם מוזמנות/ים לפנות אלינו להרחבה בנושא הזה, או להבהרת כל ספק הקשור לכתבי-העת הטורפים והגישה הפתוחה. אנחנו מחזיקים מספר כלים שנשמח לשתף, כמו למשל רשימת החברים של איגוד המוציאים לאור בגישה הפתוחה [14]. נשמח להעמיד את יכולותינו לרשותכם, וכמובן נשמח לשמוע על ניסיונכם ואת דעתכם.

 

 

ל– PsychTherapy כבר נכנסתם?

מאגר PsycTherapy מאפשר הזדמנות ייחודית לצפות בטיפול אמיתי שניתן על ידי מומחים בתחומם!לספרייה למדעי החברה, לניהול ולחינוך יש מנוי למאגר מידע הכולל סרטי וידאו של כ- 400 מפגשים טיפוליים  בני  כ- 45 דקות כל אחד. סרטי הווידאו מלווים בתעתיק סימולטני וכלים אינטראקטיביים, לצרכי לימוד והדרכה של פסיכולוגים, פסיכיאטרים, עובדי סיעוד, עובדים סוציאלים ומטפלים. ייחודו של המאגר הוא בכך שהמטפלים והמטופלים הם "אמיתיים" ולא שחקנים. כמו כן, המאגר גדל מידי שנה בכ – 40 מפגשים טיפוליים. המפגשים נחלקים למגוון רחב של  גישות טיפוליות, ונושאים. והטיפולים עצמם ניתנים על ידי פסיכולוגים מן החשובים בצפון אמריקה. ניתן לחפש במאגר על פי הנושא הטיפולי, הגישה הטיפולית ושם המטפל.

בחרנו להדגים את המאגר בטיפול שניתן בגישה הפמיניסטית הטיפולית להתמודדות עם כעס אצל בני נוער, על ידי Laura s. Brown PHD:

http://psyctherapy.apa.org/view/1664065

לאורה בראון עוסקת בתחום תיאורית הטיפול הפמיניסטי, ופרסמה מאמרים בנושא אתיקה, להט"ב, רב-תרבותיות וטראומה.

ניתן לקרוא  בהרחבה על הגישה הפמיניסטית הטיפולית בבלוג שלה:

http://www.drlaurabrown.com/feminist-therapy/

הארכיון הדיגיטלי של ידיעות אחרונות לשירותך!

  • אתם מחפשים כתבה שהתפרסמה ב- 1939?
  • אתם רוצים לדעת מה היה הלך הרוח בארץ בתקופת המיתון?
  • הייתם רוצים לדעת מה היו נושאי הדיון הציבורי לפני הבחירות של שנת 1977?
  • בא לכם לדעת מה התפרסם בידיעות אחרונות ביום בו נולדתם?

הספרייה למדעי החברה, לניהול ולחינוך רכשה מנוי לארכיון הדיגיטלי של העיתון ידיעות אחרונות. הארכיון מכיל כתבות מעיתון ידיעות אחרונות משנת 1939 ועד לפני שבוע. באתר ניתן לחפש לפי מילים שהופיעו בכתבה ו/או לדפדף בעיתון. ניתן לצפות, להדפיס ולשלוח במייל את תוצאות החיפוש. למידע נוסף>> 

המאגר נגיש לחיפוש מתוך הספרייה בלבד, ואנו מזמינים אתכם לבוא ולהשתמש בו.

בכל שאלה נוספת ניתן ליצור קשר איתנו בטלפון, בדוא"ל, בצ'אט, בפייסבוק ובוואטסאפ >> 

כל-זכות: מאגר זכויות חופשי ברשת

לוגו מאגר כל זכות

 

 

רבים אינם מממשים את זכויותיהם המוקנות להם על פי חוק משתי סיבות עיקריות: ראשית, כיוון שאינם יודעים מהן הזכויות הללו, ונדרש מומחה מקצועי, שידע לקרוא ולפרש מהם סעיפי החוק הרלוונטיים לכל אדם ולהפנותו לסעיפים אלה, ושנית מי שכבר יודע מה זכותו, מוותר פעמים רבות על מיצויה עקב הבירוקרטיה הרבה הכרוכה בכך.

כולנו שומעים פרסומות לגופים וארגונים שונים המוכנים לסייע לאנשים לנווט בסבך החוקים והבירוקרטיה, אך הם מציעים לעשות זאת תמורת תשלום – סיבה נוספת המרתיעה אנשים מלקבל את המגיע להם.

אך יש גם דרך אחרת. ובחינם: מאגר כל זכות.

מאגר כל זכות הינו מאגר שמטרתו להיות האנציקלופדיה לזכויות תושבי ישראל ומימושן בכל תחומי החיים, בחינם וללא כוונת רווח. כאשר המימון לקיומו הוא מתרומות של ארגונים שונים, וכן מתרומות גולשים.

המידע במאגר הוא תוצר של שתוף פעולה בין משרדים ורשויות ממשלתיות, גופים ציבוריים, ואקדמיים וארגונים חברתיים שונים המסייעים לבניית המאגר ועדכונו בהעברת תכנים לכותבי האתר, בכתיבת תכנים לאתר, ובהנגשתו, על ידי הפניית לקוחות ארגוני הסיוע שונים לאתר כדי שיוכלו לממש את זכויותיהם. לרשימת השותפים המלאה.

במנשק החיפוש ניתן לחפש מידע בחיפוש חופשי, או לפי נושאים העוסקים בתחומי חיים שונים – דיור, תעסוקה, בריאות, גבייה, רעש, ועוד. ניתן לחפש בו בשפות שונות – עברית, אנגלית וערבית, ופועל בו גם פורטל למצב חירום באמהרית.

בתוצאות החיפוש מוצג סיכום קצר בשפה ברורה המסביר מהו המונח המבוקש, מי האוכלוסייה הזכאית ומהו תהליך מימוש הזכות. בנוסף לכך, ניתן למצוא במאגר גם הפניות לסעיף המדויק בחוק העוסק בזכות זו, הפניה לטפסים שיש למלא ואישורים נדרשים, ארגוני סיוע בתחום, גורמי ממשל קשורים, והדרך לפנות אליהם ועוד.

המאגר אינו מחליף יעוץ משפטי ומקצועי, בעת הצורך, אך הוא מבהיר ומכוון בשפה פשוטה וברורה מהן הזכויות ומהו הליך המימוש.

מאגר המידע Compendex עובר מתיחת פנים

מאגר המידע הביבליוגרפי Compendex מספק גישה למידע מחקרי וטכני רב בכל תחומי ההנדסה. הוא כולל מיליוני ציטוטים ביבליוגרפים ותקצירים מתוך אלפי כתבי עת וכנסים.

בוובינר שהעבירה חברת  Elsevier פורטו השינויים שנעשו ב-2015 במאגר Compendex היושב על  פלטפורמת Engineering Village, בנוסף סופר מה צפוי להשתפר ולהשתנות ב Compendex ב- 2016.

עיקרי הדברים בוובינר:

מה נעשה ב-2015:

  1. שיתוף פעולה עם ProQuest בנוגע לתזות. 87,000 תזות הוספו ל Compendex – בנושאי הנדסה אזרחית, הנדסת חשמל והנדסת מכונות. התזות מ – 2001 עד עכשיו וימשיכו להתעדכן.
  2. 400,000 מאמרים מכנסים הוספו ל- Compendex, כולל 1000 כנסים שלא היו שם קודם כלל.
  3. נוספה לשונית בה ניתן לראות את הביבליוגרפיה של המאמר ולדעת אילו מראי מקום מופיעים בו.  כרגע מדובר רק על מאמרים שפורסמו מ- 2016 והלאה, אך הם מתכננים לחזור אחורה ולהוסיף זאת גם למאמרים ישנים יותר.
  4. נוספו 15,000 מאמרים של Society of Automotive Engineers) SAE). כעת יש במאגר כ- 103,000. המאמרים שהוספו הם בנושאי: מנועים, מטוס זעיר ללא טייס, דלקים, רכבים ועוד.

מאפיינים שנוספו לפלטפורמה:

  1. כעת ניתן לעשות העברה אוטומטית של המידע ל Mendeley, לעומת שמירת המידע כקובץ והעברה ידנית ל Mendeley.
  2. נעשו שינויים בהתראות\ALERTS
  3. נוספו Tutorials למשתמשים חדשים. כל סרטון עד  2-3 דקות.
  4. כשעוברים מחיפוש פשוט למתקדם המאגרים הנבחרים נשארים. בעבר היה צורך לבחור אותם מחדש.
  5. כותרות המאמרים הפכו ללחיצות, דבר שמקובל בעולם מאגרי המידע ולא היה ב- Engineering Village עד עכשיו.
  6. ניתן ליצור 10 תיקיות שונות לשמירת רשומות ביבליוגרפיות. מספר גדול יותר מבעבר (רק כשמחוברים למערכת)
  7. הפיכת האתר ליותר נגיש לבעלי מוגבלויות.

תוכניות ל-2016:

  1. יכולת לחפש מידע מספרי לא באותיות (מכיוון שבהנדסה יש הרבה מספרים, רישיונות, נתונים וכו').
  2. כרגע תזות הן רק משנת 2001, המטרה היא במהלך 2016 לחזור אחורה עד 1997.
  3. Knovel – המשך הקשר ושיפור מעבר המידע בין Knovel ל Engineering Village.
  4. שיפור החיפוש כך שיהיה מעבר קל יותר בין תוצאות החיפוש לחזרה לחיפוש עצמו.
  5. המשך שיפור הנגישות.

תוכלו לצפות בוובינר באתר של Engineering Village.  הצפייה מתאפשרת לאחר רישום ללא עלות ל-BrightTALK עלפי ההנחיות באתר.

ערכה ליצירת ארכיון תוכן ממדיה חברתית

הספריות של אוניברסיטת צפון קרוליינה פיתחו ערכה ליצירת ארכיון של מדיה חברתית. מטרת הערכה לעזור לארגונים של מורשת תרבות ליצור ולפתח אסטרטגיות לאיסוף מידע ממדיה חברתית, לצבור ידע על האופן בו מוסדות אחרים אוספים מידע ברשתות חברתיות, להבין איך חוקרים יכולים להשתמש בתוכן הנאסף מהמדיה החברתית, לנסות ולהעריך מה ההשלכות החוקיות והאתיות של איסוף ואכסון התוכן הנאסף ולפתח טכניקות להעשרת האוספים של תוכן ממדיה חברתית בעלויות מינימליות. הערכה מאגדת כלים לאיסוף מידע מטוויטר ואינסטגרם

הרעיון מאחורי ערכת הארכיון של המדיה החברתית, כפי שבוטא בהודעה לעיתונות, הוא לאפשר לאסוף מידע בהתבסס על תגים, מיקום, תיעוד וכדומה. מדובר במידע שללא כלים אלו לא ייאסף ולא יקבל ביטוי במחקר. מדיה חברתית הפכה למקום בו אנשים מבטאים רעיונות ומתדיינים על אירועים. דברים שבעבר נעשו בתכתובת פיזית עברו אל המדיה החברתית. שיח אודות אומנות, אקדמיה, אקטיביזם פוליטי, העלאת מודעות ואינטראקציה אישית ומקצועית מתרחשים דרך מדיה חברתית. אלו דברים שיתכן והיסטוריונים ירצו להתייחס אליהם בעתיד. ללא ארכיון המידע יאבד מאחר ובניגוד לנייר, לא ניתן לאסוף אותו רטרואקטיבית.

החל משנת 2014 ועד נובמבר 2015 נאספו 1.2 מיליון ציוצים אשר משויכים למעל 380,000 חשבונות  טוויטר. בנוסף נאספו 29,000 תמונות ומידע נוסף מאינסטגרם המשויכים לכ-18,000 חשבונות. הספרנים העוסקים בפרויקט מעוניינים לעודד ספריות אחרות להשתמש בכלים ובאוספים לצרכי ארכיון המדיה החברתית של כל ספרייה.  מאחר ומדובר בסוג חדש של אוספים, הרי שאין עדיין פרקטיקות טובות או נכונות ביחס לחופש השימוש באוסף, שאלות אתיות וחוקיות ופרקטיקות אכסון, שימור ואחזור לטווח ארוך שספריות אחרות יוכלו ליישם מיד.

לקריאה נוספת

Big, Allied and Dangerous- BAAD – מאגר מידע בנושא טרור

National Consortium for the Study of Terrorism and Responses to Terrorism -START   בארה"ב  השיק לאחרונה את    Big Allied and Dangerous -BAAD  – מאגר מידע בנושא טרור שנוצר ומתוחזק על ידי Rockefeller College of Public Affairs and Policy, University at Albany, State University of New York .

המאגר  כולל מידע על הארגונים כולל שנת ייסוד, אידיאולוגיה והקשר עם אל-קעידה ותנועות מסונפות , וקשרים נוספים של הארגונים.

במנשק החיפוש אפשר להזין  מלות מפתח ולבחור אידיאולוגיה ושנה, מספר הרוגים ומספר חברים בארגון. אפשר לדפדף על פי שם הארגון ולקבל מידע על ארץ, מספר חברים, מספר בעלי ברית ומספר יריבים. על כול אחד מהארגונים המוזכרים אפשר לקבל גם פרופיל מלא של הארגון  כולל היסטוריה . אפשר לקבל גם מפה ויזואלית על הקשרים של הארגון עם ארגונים אחרים. לדוגמה מידע על ארגון אל-קעידה.

מקורות המידע מהם נשאב המידע מגוונים: עיתונים, כתבי עת, אתרי ווב, ספרים, מאמרים אקדמיים, דוחות ממשלה, ומאגרי מידע  במיוחד Lexis Nexis . כיום המאגר מונה כ-  120  ארגונים . צוות המחקר בראשותם של  פרופסור   Victor Asal ו-Karl Rethemeyer מתכוון להרחיב את המאגר ל- 600 ארגוני טרור.

בתקופה כמו שלנו בה רבים מעשי הטרור אין ספק שמאגר מסוג זה ישמש את חוקרי הטרור.

למאגר

לכתבה בנושא

 

GRID – מאגר מידע חדש חופשי – מוסדות מחקר

Digital Science   השיקה ב- 12 באוקטובר 2015 מאגר מידע חופשי שכולל נכון לעת השקתו מידע על כ- 50000 מוסדות מחקר ברחבי העולם. למאגר מנשק וובי  ואפשר גם להוריד את המאגר .

אפשר להגביל את החיפוש במאגר  על פי מספר פרמטרים:  עיר, ארץ, שם מוסד וסוג מוסד – חינוך, בריאות, חברה, ארכיון, שלא למטרות רווח, ממשלה,.פקולטה ואחר.  המידע על כל פריט מידע במאגר כולל קישור למוסד, קישור למידע (אם קיים) על  המאגר בוויקיפדיה, מפה ועוד.. המידע לקוח ממגוון מקורות חופשיים כגון NIH reporter, Pubmed, UK gateway  to Research

המאגר חופשי על פי רישיון cc-by creative commons Attribution 4.0  שמתיר לשתף את המידע ולהשתמש בו לכול מטרה כולל לשימוש מסחרי.

למנשק הוובי של המאגר

להודעה על השקתו akשל המאגר

Scientific Data ומאגרי מידע מומלצים להפקדת נתונים

בפוסט קודם כתבתי על  פרדיגמה חדשה של פרסום נתונים שמושתתת על מאמר נתונים. מטרתו של מאמר הנתונים לתאר סט של נתונים באופן שמאמר מחקר מתאר תוצאות מחקר כגון שיטות ופרוטוקולים, תהליך, מבנה של סט הנתונים פורמט והפוטנציאל לשימוש חוזר.

Scientific Data הוא כתב עת בגישה פתוחה לפרסום ותיאור סטים של נתונים שהושק באפריל  2013 על ידי Nature Publishing Group .  כתב העת כולל מאמרים מסוג  Data Descriptor שמתארים סטים של נתונים. האתר אינו כולל את הסטים של הנתונים. את הסטים של הנתונים יש להפקיד במאגרי מידע ייעודיים לכך .

מחקרים מייצרים בדרך כלל נתונים רבים כגון טבלאות בגיליונות אלקטרוניים, מפות תמונות ועוד. נתונים אלה חשובים מאוד לחוקרים באותו תחום לצורך תיקוף ועיבוד משני של המחקרים. ריכוזם של נתוני המחקר במאגרים ייעודים לכך יכול להקל על המלאכה.

באתר של כתב העת  Scientific Data  ניתן למצוא רשימה ארוכה של מאגרי מידע מומלצים להפקדת נתונים בתחומים שונים :  מדעי החיים, כימיה, מדעי הסביבה, פיסיקה ואסטרונומיה  ומדעי החברה . סטים שלא מזוהים עם קטגוריה ספציפית  מומלץ להפקיד במאגריםרבתחומיים/כלליים – figshare ו- Dryad

מבחינת המשתמשים אפשר למצוא במאגרים אלו   חומר מחקרי חופשי רב.

לרשימת מאגרי מידע ייעודיים לנתונים

Open trials – מאגר בשלבי הקמה

ב– 21 באפריל  2015  Open knowledge   הצהיר על התוכנית לפתח את Open trials מאגר מידע פתוח בנושא ניסויים   קליניים בעולם. המאגר יצבור מידע ממגוון מקורות קיימים כדי לספק תמונה על הנתונים והמסמכים שקשורים לתרופות ולניסויים

Open Knowledge עובד על הפרויקט בשיתוף פעולה עם ד"ר Ben Goldacre מהמרכז לרפואה מבוססת ראיות באוניברסיטת אוקספורד. הבלוג שלו   זמין בכתובת http://www.badscience.net/

שלב ראשון של הפרויקט אמור להסתיים במרץ  2017 . אפשר להירשם באתר לקבלת עדכונים

להצהרה

לאתר

ארגון הבריאות העולמי פותח לציבור את מאגר המידע VigiAccess

ב- 17 באפריל 2015 ארגון הבריאות העולמי הודיע על  מתן גישה חופשית לציבור למאגר VigiAccess.  המאגר עוסק בתופעות לואי של תרופות .על פי דברי אחראים בארגון הבריאות העולמי המאגר כולל למעלה מ- 10 מיליון דוחות על תופעות לוואי של תרופות ב- 110 מדינות.

המידע על תופעות לוואי של תרופות חיוני לא רק לחולים אלא גם לממשלות בקבלת החלטות שנוגעות לבריאות הציבור, מאחר ותופעות אלה נמנות על 10 הגורמים העיקריים לתמותה במספר מדינות ומטרתה של היוזמה היא למזער סיכונים בריאותיים.

מן הראוי לציין שהמאגר לא כולל פרטים על מקרים פרטיים  אך הוא מציין את מספר הדוחות לכול תופעת לוואי שצוינה בו. כמו כן המאגר לא בא לקבוע האם תרופה מסוימת מסוכנת או בטוחה. משתמשים יכולים להזין שם של מוצר  ולקבל מידע על מרכיביו . על פי דברי אחראים אין זו תשובה לבטיחות התרופה אלא רק צעד קטן בכיוון.

המידע במאגר  שמגיע ממרכזים לבטיחות תרופות בלמעלה מ-100 מדינות  מנותח כדי לראות  אם יש צורך במחקר נוסף של בעיות פוטנציאליות

למאגר המידע

לכתבה בנושא

אתר מאגרים החדש של האקדמיה ללשון העברית

אתר מאגרים מציג את מאגר הטקסטים של מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה  ללשון העברית.

מאגר זה כולל    טקסטים עבריים וקונקורדנציות מדעיות לספרות העתיקה ולספרות החדשה, מן התקופה שלאחר המקרא ואילך.

הטקסטים מגוונים : תעודות מדבר יהודה; כתובות וקמעות; משנה, תלמוד, מדרש ופרשנות; ספרות הגאונים; התפילה והפיוט; ספרות הקראים; ספרות מדעים ובלשנות; איגרות וספרות השו"ת; ספרות ההשכלה והתחייה.

האתר, פתוח לקהל הרחב ללא תשלום בתמיכת תכנית מורשת במשרד ראש הממשלה והוא מציע מגוון אפשרויות חיפוש ועיון. אפשר לעיין בטקסט שלם ואפשר לחפש מילה או צרוף בחתכים של תקופה , סוגה ומחבר.

לצפייה בסרטוני הדרכה על האתר והשימוש בו

לאתר מאגרים

LouisvilleLectures.org ו- FOAMED – השכלה רפואית בגישה פתוחה

הפקולטה לרפואה באוניברסיטת  Louisville   השיקה את מה שהיא מאמינה שתהיה הקהילה המקוונת בגישה פתוחה הראשונה בארה"ב להוראת הרפואה הפנימית.

LouisvilleLectures.org מספקת סדרת הרצאות ברפואה פנימית שזמינות לכול.   המרצים הם אנשי סגל מהפקולטה לרפואה של האוניברסיטה.

למעלה מ- 40 הרצאות נמצאות כבר בצורה מקוונת עם למעלה מ- 25000 צפיות מ- 100 ארצות.

הפרויקט  הוא חלק מהתנועה הבינלאומית  FOAMED –   Free Open Access Meducation – Medical education for anyone, anywhere, anytime  שמטרתה לקדם את שיתוף המידע הרפואי.

באתר של התנועה יש   קישורים  ל-  GoogleFOAM – מנוע חיפוש ייעודי שמחפש במקורות מידע של  FOAM,  וקישור ל-    FOAM Guidelines – מאגר קישורים ל- guidelines  קליניים מקוונים .

לאתר  סדרת ההרצאות ברפואה פנימית

לאתר התנועה FOAM

IFAT DIGGER מערכת חיפוש מידע בתקשורת הישראלית

כתבה: שלומית פרי – מנהלת הספרייה למדעי החברה ולניהול

אתמול הושקה אצלנו בספרייה מערכת המידע IFAT DIGGER – מערכת חיפוש מידע בתקשורת הישראלית.

באירוע ההשקה השתתפו כ – 50 איש מכל הספריות באוניברסיטאות ובמכללות וכן דוברים, עיתונאים, אנשי תקשורת וחוקרי תקשורת.

לאחר נשנושים ורכילות, פתחתי את האירוע וסיפרתי על שיתוף הפעולה בין הספרייה לחברת "יפעת"  ועל הדרך שעשינו משלב הצורך והרעיון ועד להשקת המוצר.

מני אברהמי, מנכ"ל חברת יפעת מידע תקשורתי, הדגים את מערכת DIGGER, ו ד"ר אזי לב-און, מבית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל הציג את הצורך האקדמי במערכת.

מערכת ה – DIGGER הינה מערכת מידע חדשנית ויחידה מסוגה, אשר מאפשרת לאתר את כל המידע מהעיתונות, האינטרנט ותוכניות האקטואליה מהרדיו והטלוויזיה החל משנת 2006.

המערכת מאפשרת חיפוש של 4 מושגים בו זמנית, את ממצאי החיפוש ניתן למיין ולסנן. בנוסף, ניתן לקבל רשימת כותרות האייטמים בהם יש אזכור לנושא החיפוש וכן סיכום כמותי של תוצאות החיפוש.

תמונות האירוע

פוסט של עמי סלנט על המערכת

אירוע מוצלח ומושקע, מאגר מידע חיוני לכולנו ואנו כבר במשא ומתן על רכישת מנוי למאגר.

Google מעבירה את Freebase ל- Wikidata

Freebase   הושק ב- 2007 כבסיס נתונים מובנים של הוויקיפדיה. הוא כולל מידע על ספרים, סרטים, אנשים, מקומות  ועוד.. בסיס הנתונים עבר לידי גוגל בשנת 2010 כאשר רכשה את Metaweb חברת ההזנק שעמדה מאוחרי הפרויקט.  Wikidata הוא פרויקט של Wikimedia  שהושק ב-2012,  דומה במהותו במידה מסוימת ל- Freebase וקשור לוויקיפדיה ולפרויקטים נוספים של Wikimedia .

ב- 16 בדצמבר 2014 גוגל הודיעה שהיא מעבירה את בסיס הנתונים  של Freebase ל- Wikidata  מתוך הכרה שבהיותו פרויקט של – Wikimedia  -Wikimedia  ראויה יותר ומתאימה  יותר להוביל בסיס ידע משותף.

במהלך שנת 2015 עד סוף יוני 2015  Freebase  יהיה זמין לקריאה בלבד ולאחר מכן יושבת .

Freebase  תמך  במתן גישה לנתונים למפתחים באמצעות API . לפני  השבתתו  של  Freebase  ב-30 ביוני 2015 כולל ה- API ,  גוגל תשיק API לחיפוש ישויות מ- Knowledge Graph .

על פי גוגל צעד זה מהווה תמיכה ב- Wikidata  מבלי לפגוע במפתחים:

“is the best first step we can take toward becoming a constructive participant in the Wikidata community, but we’ll look to continually evolve our role to support the goal of a comprehensive open database of common knowledge that anyone can use.”

מאגרים מוסדיים – מידת הפתיחות

מאגרים מוסדיים  שמשמשים לאחסון התנובה המדעית של מוסדות אקדמיים ומהווים אחד הערוצים של תנועת הגישה הפתוחה כוללים מספר הולך וגדל של פריטי מידע . חלקם כוללים מידע על עם טקסט מלא, חלקם כוללים מידע על עם טקסט מלא מוגבל למשתמשים מורשים  בלבד וחלקם כוללים פריטי מידע שחל עליהם אמברגו  או שהם מוגבלים רק לשימוש ברמת הקמפוס.

מעניין מהי מידת פתיחות המידע במאגרים מוסדיים ?

תוצאות מחקר שבדק 25 מאגרים מוסדיים שכוללים למעלה מ- 2 מיליון פריטי מידע התפרסם בגיליון יולי אוגוסט 2014  של D-Lib

מטרת המחקר הייתה לבדוק את מידת פתיחות המידע ביחס לסוגי חומרים שונים: מאמרים מכתבי עת, ספרים, כנסים, תזות, דוחות וכו'  בכדי להשיג הבנה טובה יותר של המאפיינים והדינמיקה.

מתוצאות המחקר עולה שרק 38% מפריטי המידע במאגרים המוסדיים הם בטקסט מלא חופשי. מידת הפתיחות שונה בין המאגרים המוסדיים השונים וגם בין הסוגים השונים של חומרי המידע.

סוגי החומרים הפחות פתוחים הם כתבי עת וספרים – 31% ו- 17%  בהתאמה בעוד שבספרות אפורה שאינה נשלטת על ידי מו"לים  כגון תזות ודוחות   מידת הפתיחות גבוהה יותר –  76%  ו-63% בהתאמה   .

השאלה היא אם מידת חוסר הפתיחות הוא זמני עקב המעבר מתקשורת מדעית מסורתית או שהוא מאפיין בסיסי של המאגרים המוסדיים.

פרטים נוספים במאמר המלא