ביום שלישי 25.6.13  התקיימה בספרייה למדעי החיים ולרפואה הרצאה  "מנדליי – תוכנה לגילוי וניהול מקורות מידע – מרמת החוקר לרמת הספרייה".

המרצים עידן בריר מאוניברסיטת תל-אביב ואהבה כהן מהמכללה האקדמית בית –ברל – שניהם דוקטורנטים ויועצים של  מנדליי בארץ  סיפרו על ניסיונם האישי עם התוכנה החינמית . במהלך ההרצאה  שמענו על היתרונות והחסרונות של התוכנה, התמודדות עם העברית  ושימושים אפשריים בספרייה.

מנדליי היא רשת חברתית אקדמית שהושקה בשנת 2009  ומקבצת סביבה  חוקרים מרחבי העולם כולו. היא כוללת גם שירות/כלי ביבליוגרפי בגרסה וובית ושולחנית  עם אפשרות לסינכרוניזציה ביניהם ומאפשרת ליצור בסיס נתונים של  מסמכים שונים. ככול   התוכנות הביבליוגרפיות  היא כוללת אפשרות לציטוט בפורמטים שונים ויצירה אוטומטית של ביבליוגרפיה .

יתרונותיה העיקריים של התוכנה  נובעים מאופייה זה :

בסיס הנתונים של המסמכים נשמר גם במחשב האישי וגם בווב   עם אפשרות לסינכרוניזציה  ביניהם.

מנדליי   בהיותה רשת חברתית שאליה החוקרים מעלים חומרים ומשתפים אותם  מהווה למעשה מאגר מידע גדול  וכלי לגילוי ידע

התוכנה  יודעת לטפל יפה בקובצי PDF    ולחלץ מהם את המידע הביבליוגרפי . אפשר לשמור את הקבצים במחשב האישי ולהשתמש בתוכנה השולחנית לארגון המידע וניהולו. התוכנה מאפשרת  גם מעקב ויבוא אוטומטי של קבצים מספרייה במחשב האישי שהוגדרה  למטרה זו.

לתוכנה תוסף שמאפשר ללכוד דפי ווב  ואף לשמור במקרה של שינוי הדף את הגרסה המקורית לצד הגרסה העדכנית.

התוכנה חינמית ועל פי הבטחות תישאר כזו  גם לאחר רכישתה על ידי Elsevier

חסרונותיה של התוכנה

התוכנה אמנם חינמית אך  השטח שמוקצה למשתמש הוא 2GB  . יש לציין שקיימת אפשרות תמורת תשלום לרכוש שטח אחסון נוסף

התוכנה מלכתחילה נוצרה  על ידי סטודנטים מתחום המדעים וזה עדיין ניכר במאפייניה. עידן שעוסק במסמכי ארכיון הציג דוגמה ספציפית  של חוסר התאמה לתאריך ההג'רי . כמו כן בנושא ההיסטורי הספציפי שבו הוא עוסק  אחוז המסמכים ברשת החברתית של מנדליי מצומצם יחסית. דבריו נתמכים ומוסברים על פי דו"ח מחקר של מנדלי – פעילות מחקרית והקשר בין פעילות מחקרית ואינדיקטורים כלכליים. הדו"ח  שכולל מגוון נתונים על הפעילות ברשת מספטמבר 2012  כולל בין היתר  גם נתונים על התפלגות 2 מיליון החוקרים ברשת על פי דיסציפלינה אקדמית. על פי נתונים אלו – 31%  שייכים לביולוגיה ורפואה, 16% מדעי הפיזיקה, 13% – הנדסה ומדעי החומרים, 10% – מדעי המחשב והמידע, 10% – פסיכולוגיה,חינוך ובלשנות , 7%- משפטים ושאר מדעי החברה, 5% – פילוסופיה, אמנות וספרות ושאר מדעי הרוח,  8% – כלכלה ומנהל עסקים.  אהבה לעומת זאת הדגישה בדבריה שבנושאים אותם היא חוקרת בתחום מדעי המידע – קטלוג RDA     –  החומר הוא רב.

בהקשר זה חשוב לציין שפיתוח התוכנה  בא לענות על דרישות וצורכי המשתמשים ולכן  ככל שמספר החוקרים  בתחום מחקר מסוים יגדל  כן יש סיכוי  שמאפייני התוכנה יותאמו  לתחום.

התוכנה מהווה כלי יעיל לניהול ידע אישי  ואפשר להשתמש בתוכנה בשני חלקיה השולחנית והוובית גם לצורכי הספרייה.

על כך ועל הבעיות בעבודה בעברית שמענו מפי אהבה .  להלן דברים שכתבה בנושא:

בעיות בעבודה בעברית במנדליי

"למנדליי יש מספר בעיות בעבודה בעברית; החלק הארי נובע מבעיות קידוד של עברית במחשבים ואינטרנט ואינם ייחודיים לתוכנה.

הבעיה הראשונה היא בשליפה אוטומטית של מטהדטה. בדרך כלל האותיות המרכיבות מילה מוצגות הפוך, לדוגמה: ךופה.במקום הפוך.  אפשר לתקן את המטהדטה באופן ידני, אבל בכך מוחמץ אחד מהיתרונות הגדולים של מנדליי –  האוטומטיות.

בעיה נוספת בשליפת המטהדטה אין ליחסה  למנדליי. הרבה קבצי PDF של מאמרים בעברית הם בעצם סריקות תמונה ולא סריקות מילים. מנדליי אינו מסוגל לקרוא תמונות כמילים, ולכן אין באפשרותו לשלוף מטהדטה מקבצים אלו.

השימוש בעברית כרוך גם במספר בעיות בהערות, שהוא כלי שימושי מאד בתוך "מנדליי דסקטופ". אפשר לכתוב הערות בעברית, אבל שימוש באותיות עבריות ואותיות לטיניות או אותיות עבריות ומספרים באותה השורה חותך את  רצף השורה, כפי שפעם היה בתוכנות של Microsoft Office. מנדליי לא יכול, בשורה אחת, להתמודד עם הכיוונים ימין-לשמאל וגם שמאל-לימין. למרות שיש במנדליי אפשרות לייצא את ההערות לקובץ, עם או בלי הטקסט המקורי של המאמר, אותיות עבריות מוצגות כסימני שאלה, כך שהפונקציה למעשה לא קיימת עבור הערות בעברית.

הבעיה האחרונה בעבודה בעברית במנדליי היא העלאת מאמרים למאגר המידע. לוקח למערכת מנדליי הרבה יותר זמן להעלות, לקלוט ולהנגיש מאמרים בעברית; לעתים  מאמר בעברית הופך לבר-חיפוש במאגר המאמרים  רק   לאחר חודשיים-שלושה ממועד העלאתו לספריית המשתמש..

למרות  בעיות אלה    .. יתרונות  המערכת  מאפשרות שימוש בה ככלי יעיל לשירות הספרייה

מנדליי ככלי לשירות הספרייה

בספריות המכללה האקדמית בית ברל משתמשים במנדליי ככלי לניהול ידע, ככלי יעץ, וכנקודת  מפגש עם מרצים וחוקרים.

בקבוצה פרטית, שבה אפשר לשתף מסמכים, מקובצים חומרי הדרכה של הספרייה. השימוש בענן של מנדליי מאפשר לספרניות גישה לחומרים אלו מכל מחשב במכללה ומחוצה לה.

מנדליי גם תומך בשירותי היעץ מרחוק של הספריות: בקבוצה פרטית נוספת הצוות אוסף תשובות לשאילתות כדי לעשות בהם שימוש חוזר וכדי להימנע מלשלוח אותם המאמרים שוב לאותם השואלים.

לפני תחילת סמסטר משתמשת הספרייה בקבוצות ציבוריות כדי לבנות "מדפי יעץ וירטואליים": רשימות מאמרים  בנושאים מסוימים בהתאם לקורסים שילמדו במכללה. לדוגמה, ספריית המדרשה לאומנות בונה מדפים לאומנים ואסכולות בתולדות האומנות והספרייה המרכזית בונה מדפים בנושא שיטות מחקר וסטטיסטיקה שימושית.

כשירות לסגל האקדמי, הספרייה המרכזית מציעה הדרכות פרטניות במנדליי למרצים ולחוקרים. הסגל האקדמי נהנה ממגוון האפשרויות שמציעה התוכנה : שמירה, מיון, ניהול ותיוג ומהכלים לציטוט ביבליוגרפי שהם התכלית של מנדליי, והספרייה זוכה לבנות עם הסגל יחסי עבודה על בסיס תמיכה במחקר"  

נראה שהתחרות בין התוכנות הביבליוגרפיות השונות נמשכת. ב- 9 באפריל  2013  התבשרנו על רכישתה של מנדליי על ידי Elsevier . בסוף אפריל   Thomson Reuters  השיק   גרסה חופשית של התוכנה הביבליוגרפית Endnote . התוכנה החופשית  EndNote Basic מאפשרת שטח אחסון של 2 GB  לקבצים ו- 50000 רשומות ביבליוגרפיות . כמו כן היא תומכת ב- 20 הפורמטים הפופולריים ביותר של ציטוטים, מאפשרת חיפוש מקוון מ- 5 מאגרים ולכידת רשומות ביבליוגרפיות מדפי ווב

אפליקציית  ה- IPad  של Endnote תעודכן באופן שתשקף את הפונקציונאליות החדשה של Endnote Basic  החדשה. האפליקציה  תהיה זמינה בסוף יולי 2013 ב-ITunes     במחיר של 0.99 דולר .

לפוסט בנושא

הרשת החברתית האקדמית מנדלי שהושקה בשנת  2009  מקבצת  סביבה  היום למעלה מ- 2 מיליון  חוקרים  מרחבי העולם כולו.   לציון פעילות  זו ברשת,  Mendeley  פרסמה דו"ח ובו ניתחה את הפעילות המחקרית  של 2 מיליון החוקרים  באופן כללי ואת הקשר בין הפעילות המחקרית ואינדיקטורים כלכליים .מן הראוי לציין שמנדליי כוללת גם  שירות/כלי ביבליוגרפי בגרסה וובית ושולחנית עם אפשרות לסינכרוניזציה ביניהם ומאפשרת ליצור בסיס נתונים של רשומות ביבליוגרפיות של מסמכים שונים.

הדוח כולל מגוון נתונים מספטמבר 2012:

• התפלגות 2 מיליון החוקרים על פי דיסציפלינה אקדמית –על פי הדוח  31%  שייכים לביולוגיה ורפואה, 16% מדעי הפיזיקה, 13% – הנדסה ומדעי החומרים, 10% – מדעי המחשב והמידע, 10% – פסיכולוגיה,חינוך ובלשנות , 7%- משפטים ושאר מדעי החברה, 5% – פילוסופיה, אמנות וספרות ושאר מדעי הרוח,  8% – כלכלה ומנהל עסקים.
• פעילות מחקרית על פי ארצות , אזורים ומוסדות בעולם. הפעילות המחקרית נמדדה על פי 2 מדדים עיקריים : גודל האוסף – ממוצע נירות מחקר בספרייה של המשתמש במנדלי וממוצע זמן השימוש היומי במנדלי  . ממצאים עיקריים על פי 2 מדדים אלו:

באופן כללי ממוצע מספר המחקרים לחוקר  הוא 142.8  וזמן שימוש יומי ממוצע הוא 1:12 שעות

האזורים , המדינות והמוסדות שעומדים בראש הרשימה מבחינת גודל האוסף המחקרי שלהם שנמדד על פי מספר מחקרים בממוצע למשתמש הם:

אזורים:

מערב אירופה – 187.1 מחקרים , צפון אמריקה – 171.6 , מזרח אסיה – 156.2

מדינות – ארגנטינה 267.6 , צרפת – 232.6, גרמניה – 222.9

מוסדות

אוניברסיטת לואיזיאנה – 383.1, United States Geological Survey – 380.4, Museum National  d' Histoire Naturelle 379.1

האזורים , המדינות והמוסדות שעומדים בראש הרשימה  מבחינת זמן שימוש יומי בשעות

אזורים 

מערב אירופה – 1:19, Oceania – 1:18, מזרח אסיה – 1:15

 ארצות

הולנד : 1.25,דרום אפריקה  – 1:24,אנגליה  – 1.22

 מוסדות 

Durham University : 1:47, ENS Lyon :1:44, אוניברסיטת מנצסטר – 1.39

מן הראוי לציין שסין  נמצאת במקום ה- 4 מבחינת זמן השימוש, ישראל במקום החמישי  וארה"ב מדורגת במקום ה- 49

בנוסף לנתונים כלליים אלה על הפעילות המחקרית נבדק גם הקשר בין פעילות מחקרית ואינדיקטורים כלכליים : התוצר המקומי הגולמי לנפש והוצאות למחקר ופיתוח לנפש .

נמצא  שהתוצר המקומי הגולמי לנפש  והוצאות מחקר ופיתוח לנפש משפיעים על הפעילות המחקרית – נתונים  שמלמדים שמדיניות הגישה הפתוחה חשובה וחיונית במדינות בעלות הכנסות נמוכות.

לדוח המלא 

בפוסט קודם כתבתי על רשימת אתרי היעץ  החופשיים הטובים  ביותר לשנת 2012 שנבחרו על ידי ALA.   אחד האתרים  הוא  CitationFox  – אתר  שנמצא עדיין בגרסת ביתא שכולל  מדריכים מפורטים   לכללי ציטוט  של APA      ו-MLA.

 המדריכים  הם  של  University at Albany, State University of New York  והם מפורטים מאוד וכוללים דוגמאות לציטוט מגוון  מקורות מידע.

באתר אפשר למצוא גם מדריך מקיף  לכלים ויישומים לציטוטים שכולל בין היתר רשימה ותיאור של   תוכנות ביבליוגרפיות חופשיות ,  תוכנות  אחרות בתשלום מינימלי ועוד

 לאתר הראשי של המדריכים

בזמנו כתבתי על שני כלים של Thompson Reuters:
• התוכנה לניהול רשומות ביבליוגרפיות Endnote web
• ResearcherID – קהיליית מחקר רב תחומית

לאחרונה כפי שפרסם Thompson Reuters נוצר קשר בין שני כלים אלו ונוספו לשניהם מאפיינים חדשים. ל- Endnote Web נוספו מספר מאפיינים:
1. תמיכה מלאה במהדורה שישית של APA Style
2. יצירה מהירה של ביבליוגרפיות ב- Word 2010
3. תמיכה מלאה בנייד – אפשרות לחפש ולראות רשומות מכל מכשיר נייד

ל- ReasercherID נוספו מספר מאפיינים:
1. קשר ישיר עם Endnote Web מכל אחד מהדפים של ReasercherID באופן שמאפשר מתוך Endnote- Web לארגן לערוך ולנהל את רשימת הפרסומים האישית ב- ReasercherID
2. האפשרות להשוות את רשימת הפרסומים האישית עם Web of Science ולהוסיף באופן אוטומטי פרטים על מספר הציטוטים

הקשר בין הכלים השונים של Thompson Reuters מאפשר היום שימוש בסיסמה אחת ל- ResearcherID ל- EndNote Web ו- Web of Knowledge

פרטים מלאים אפשר למצוא בחדשות Thompson Reuters

עוד מחדשות ספקי המידע – האפשרות לחפש אובייקטים גרפיים – תמונות, מידע מטבלאות וכו' ב- SciVerse ScienceDirect. מאפיין ה- image search ב- SciVerse ScienceDirect מאפשר לחפש מידע ויזואלי – טבלאות קובצי וידאו וגרפים – מתוך מיליוני מאמרים וספרים . אחזור המידע מתבצע היום על סמך מידע טקסטואלי שנלווה לאובייקט הגרפי אבל בעתיד מבטיחים ליעל ולשפר את טכניקת החיפוש.

פרטים מלאים על כך אפשר למצוא בכתבה בנושא