ארכיון הקטגוריה: הרצאות

איסוף ואיתור מידע באוקיינוס הביג דאטה ללא תכנות (No-Code) – הרצאה של ד"ר גל יעבץ

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

הפוסט מבוסס על ההרצאה המרתקת של ד"ר גיל יעבץ מאוניברסיטת בר אילן, איסוף ואיתור מידע באוקיינוס הביג דאטה ללא תכנות (No-Code).

ההרצאה, שהתקיימה בזום ב5/7/22, היא הראשונה מתוך סדרת המיטאפים "מומנטום: מידע בתנועה" יוזמה משותפת של המחלקה למדעי מידע באוניברסיטת בר אילן עם הוועדה המתמדת של מנהלי הספריות האוניברסיטאיות.

כולנו מייצרים מידע בכל רגע נתון. כשאנחנו מחפשים ב- Google, כשאנחנו עורכים קניות בסופר, כשאנחנו מאזינים למוזיקה, מידע ונתונים על ההתנהגויות שלנו נאספים וניתן להפיק מהם תובנות משמעותיות. בהרצאה הוצגו מספר כלים מרכזיים ושימושיים שיכולים לסייע לנו, כמידענים ואנשים סקרנים, להגיע למסקנות מתוך נתונים שונים בדרך קלה ואפקטיבית.

נעבור על כלים אלו כאן בהרחבה: חיפוש שאלות, מגמות וטרנדים בהתבסס על מסדי הנתונים של Google, חיפוש דאטה ונתונים ממשלתיים מ-Dataset, ניתוח טקסטים ואימוג'ים מ-Twitter, ניתוח מוזיקה מ-Spotify, וגם – איך לייצר של רשת מאמרים אקדמיים  דרך Connected Papers.

כל הכלים הם חינמיים.

שאלות, מגמות וטרנדים דרך מסדי הנתונים של Google:

Answer the public, Trendy ו-Google Trends.

Answer the public – כלי המאפשר לראות מה אנשים שואלים. הרבה מהחיפושים בגוגל הם לא רק מילה או נושא מסוים, אלא חיפושים הרבה יותר פרסונליים כמו "מהן שעות הפעילות של הספרייה?" "היכן אוכלים באוניברסיטת תל אביב?". וכך, הכלי מאפשר לחפש מילה או ביטוי בכל השפות, לסנן לפי מקום גאוגרפי ולראות מה נשאל בהקשר שלו במנוע החיפוש. למשל חיפוש המילה librarians מראה לנו מה אנשים שואלים על ספרנים.

הנתונים מוצגים באמצעות ויזואליזציה מרשימה של גלגל ענק, חלוקה לפי מילות שאלה ובהמשך לפי מילות יחס, חלוקה אלפביתית והקשרים נפוצים.

חיפוש Librarians  ב- Answer the Public

בין התוצאות אפשר למצוא תהיות פילוסופיות והתחבטויות מקצועיות כמו, לצד שאלות על סדרת טלוויזיה ושלל פנינים נוספות:

?Librarians what is it? Why librarians are important? Librarians what they do

?Librarian or farmer? Why librarians wear cardigans

אפשר לשנות את הוויזואליזציה לתצוגה טבלאית ולהוריד את המידע לקובץ CSV.

זהו כלי המהווה קו ישיר לדעת הקהל ולכן מועיל לכל העוסקים בקידום אתרים. למשל, אפשר להיעזר בו כדי לבחור כותרת אטרקטיבית לפוסט בבלוג או כדי להבין על מה כדאי לשים את הדגש בבניית אתר אינטרנט. מעניין גם לבחון דרכו הבדלים תרבותיים בין מדינה למדינה, דרך ניסוחי השאלות השונים העולים ממנו.

*יש הגבלה על מספר החיפושים החינמיים שאפשר לעשות ביום.

Trendy – כלי נוסף המבוסס על מסד הנתונים של google, מאפשר לראות חיפושים פופולאריים מהיומיים האחרונים, על מה אנשים מדברים הכי הרבה בעולם או באזור מסוים. מדובר למעשה בנושאים שחלה עלייה בכמות החיפושים שלהם, דרך טובה להבין על מה מדובר בגוגל רגע נתון ואולי להחליף צפייה בחדשות.

הנתונים מוצגים באמצעות בועות כחולות, לחיצה על כל אחת מהבועות תוביל לכתבה רלוונטית לנושא שחיפשנו. אם הבועה גדולה במיוחד סימן שגם העלייה בכמות החיפושים הייתה משמעותית.

*תוצאות החיפוש ב- Trendy  מה- 19.7.2022

Google trends – זהו הכלי המוכר מהבין שלושת כלי גוגל שהוזכרו בהרצאה (ואפילו הוזכר בניוזלטר הראשון שלנו). למרות שרבים מכירים אותו, לא רבים מודעים לשלל היכולות המתקדמות שלו. גם פה אפשר כמובן לחפש בשפות שונות ובאזורים שונים בעולם ובטווחי זמן מגוונים: שעה / יום / שנה / 5 שנים / זמן מותאם אישית ועוד… ולהשוות בין ערכים שונים.

 

לדוגמא: חיפוש ספריית סוראסקי בשנה האחרונה. אפשר לראות שיש עלייה בחיפושים בתקופות מסוימות כמו תחילת סמסטר ואפילו עליה מסוימת בקיץ וירידה בתקופות אחרות כמו חופשת הסמסטר.

דוגמה נוספת: עלייה בפופולאריות של המילה פיסטוק בשנה האחרונה

 

אם מסתכלים על טווח של חמש שנים זה אפילו מובהק עוד יותר…האם מדובר במגמה חשובה או טרנד חולף? בשביל זה צריך להמשיך לעקוב.

בנוסף, ניתן לערוך השוואות שונות באמצעות מפות: איפה מתעניינים בגביע העולם בכדורגל? היכן עומדת לפרוץ שפעת? את מי חיפשו במדינות ארצות הברית השונות בשבוע האחרון יותר – נתניהו או לפיד?

Page Views – כלי משלים לשלושת כלי גוגל שנסקרו לעיל. הוא שייך לוויקיפדיה ונותן מידע על צפייה בערכים ספציפיים לאורך זמן, תוך אפשרות לעריכת השוואות שונות. אפשר גם להתייחס לטווח תאריכים ספציפי ולהתייחס להבדלים לפי ימים או לפי חודשים (שימו לב, כשנכנסים לאתר הוא באופן אוטומטי מראה לנו השוואה בין המונחים Cat ו- (Dog.

דרך נוספת להגיע לנתוני הצפייה היא מדפי הערכים עצמם. בוחרים ב-'מידע על הדף' תחת כלים באפשרויות המופיעות בצד ימין של הערך ולאחר מכן לוחצים על 'קישור לגרף סטטיסטיקת צפייה באתר  ‘wmflabs

 

הספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי  גם כאן בחיפוש לפי חודשים, ניתן לראות שחודשי החיפוש המובילים במהלך השנה האחרונה היו אוקטובר ואפריל והפחות פופולריים היו ספטמבר ופברואר, בהתאם לזמני פתיחת שנת הלימודים וחופשות הסמסטר והקיץ.

 

זהו כלי פשוט מאוד לשימוש, המראה לנו עד כמה וויקיפדיה הפכה להיות כוח מוביל בכל הקשור למשאבי ידע.

מידע נוסף על טרנדים אפשר למצוא גם דרך Twitter, עם הכניסה לאתר בצד ימין נמצא את כפתור Trends for you,  דרכו נוכל לצפות בכל החיפושים המובילים באזור ברגע זה.

דאטה ונתונים

Dataset Search – כלי נוסף מבית גוגל, אך מעט שונה ממה שראינו עד עכשיו. זהו מעין מאגר מידע של נתונים המבוסס על מסדי נתונים של רשויות ממשלתיות וגורמים ציבוריים. בעזרתו ניתן להגיע למידע שיכול להיות רלוונטי לחוקרים ומדענים על משרדי ממשלה, שווקים ומדיניות.

הכלי מאפשר לחפש מידע מאוד ספציפי בעזרת שאילתות מורכבות, כמו – מה היו מותגי הקפה המובילים בספרד ב- 2020? מי שינסה למצוא את התשובה דרך מנוע החיפוש הרגיל של Google  ילך לאיבוד בתוך בליל של תוצאות לא בהכרח רלוונטיות. דרך Dataset אפשר לקבל את התשובה באמצעות חיפוש  בסיסי ופשוט.

המאגר מאפשר סינונים כמו: צפייה רק בנתונים חינמיים ובחירת סוג המסמך (תמונה, טקסט, טבלה). אפשר לראות גם מי הוא הספק של הנתונים ולהוריד קבצי Excel.

בינתיים המאגר עובד פחות טוב בעברית מכיוון שאין מספיק הנגשה של מסמכים ונתונים רשמיים בארץ. ארגונים כמו 'שקוף', 'התנועה לחופש המידע' ו'ישראל דיגיטלית' פועלים לפרסום הנתונים, לצד אינדוקס מסוים מ- Data.gov , אבל המאמצים הללו עדיין אינם מספקים.

עוד על המאגר מתוך גיקטיים ו- עולם המידע.

כלים מבוססי Twitter

Vicinitas – כלי לניתוח מידע מ-,Twitter שהיה עד לא מזמן אתר נישתי של עיתונאים. הוא קטן בהשוואה לרשתות חברתיות אחרות, אך ממשיך לצמוח ולגדול כל הזמן וניתן למצוא בו מידע ושיח שניתן להסיק מהם תובנות מעניינות. לכלי יש גרסה חינמית וגרסה בתשלום, הדרישה היחידה היא להיות מחוברים ל-Twitter. אפשר לחפש מידע על תגיות או מילות מפתח מובילות, על משתמשים או עוקבים מסוימים, למשל מי עוקב דמות ספציפית. ניתן גם לראות את כל הציטוטים בנושא מסוים (בגרסה החינמית עד 2000 ציוצים מעשרת הימים האחרונים). השימוש בכלי פשוט ואינטואיטיבי.

גם פה חיפשתי את המילה פיסטוק וקיבלתי 533 תוצאות. ניתן לייבא את הנתונים לקובץ Excel ולראות את הציוץ המלא, מי המשתמש?, מתי?, מי עשה לו ריטוויט? ואפשרויות נוספות כמו לארגן את הציטוטים לפי מספר הלייקים.

בשל עומס הנתונים, ד"ר יעבץ ממליץ להיעזר בכלי נוסף ששמו Voyant. זהו כלי לניתוח טקסט מעולם מדעי הרוח הדיגיטליים שתורגם לעברית על ידי ד"ר סיני רוסניק מאוניברסיטת חיפה, המאפשר לנתח כמויות גדולות מאוד של טקסט בצורה אוטומטית. דרכו ניתן לראות מילים נוספות החוזרות על עצמן בציוצים, לאתר ציוצים מובילים וליצור ניתוחי טקסט שונים.

Emojitracker – כלי חביב העוסק בניטור אימוג'ים בזמן אמת ב- Twitter. דרכו אפשר לראות כל אימוג'י שעושים בו שימוש ברגע נתון. ככה זה נראה :

 

*Emojitracker בזמן אמת

אם בוחרים את אחד האימוג'ים – אפשר לראות את הציוצים שנכתבים אתו כרגע, הסבר על המשמעות שלו ואת מיקומו במדרג הפופולאריות. זהו כלי קצת פחות שימושי מבחינה מידענית, אבל הוא נותן אינדיקציה למה פופולארי ברגע זה ומהו הלוך הרוחות הציבורי.

מוזיקה ורשתות

ניתוח האזנה למוסיקה (spotify) – כל פעולה שלנו משאירה סימן בעולם הנתונים, וכך גם האזנה למוסיקה של האומן או הלהקה האהובים עלינו. גם במימד הזה נוכל להיעזר בכלים שונים להפקת תובנות, כמו בכלי שמתייחס להאזנה ב-spotify ועל סמך נתונים יוצר ניתוח רשתות של קשרים ומשרטט יחסי גומלין בין אומנים ולהקות בהתאם לאנשים המאזינים להם.

לדוגמא: חיפוש של עומר אדם מראה את הקרבה שלו לאומנים אחרים כמו עדן בן-זקן, עדן חסון וסטטיק ובן-אל בהתאם להעדפות הקהל. ככל שהעיגול יותר גדול מדובר באומן שיש לו יותר מאזינים ברשת. באמצעות הוויזואלזציות הללו ניתן לזקק תובנות ומסקנות על העדפות האזנה, את מי שומעים ואת מי פחות שומעים וכדומה. ניתן להוריד את הניתוחים כקובץ JDF.

 

*ניתוח האזנה ל- עומר אדם דרך Spotify

רשתות באקדמיה

Connected Papers – ונסיים עם כלי המתאים לעולם האקדמיה. זהו פיתוח ישראלי של תלמידי מחקר המבוסס על הרעיון שכל פריט אקדמי הוא חלק מרשת: אפשר לראות את מי הוא מצטט, מי מצטט אותו ומה הקשרים בין כל הגורמים הללו. כל פריט הוא חלק ברשת של ידע אקדמי, כשאפשר גם לראות את מי כמעט ולא מצטטים והוא נשאר כעיגול מבודד. ד"ר יעבץ מלמד את הכלי יחד עם Scopus  ו- Web of science  וממליץ עליו כדרך נוספת למצוא מאמרים דומים כשנקודת המוצא היא מאמר רלוונטי בודד. את הנתונים המתקבלים ניתן להוריד כטבלה ולבצע עליהם ניתוחים סטטיסטיים.

*דוגמא לרשת הקשרים של המאמר Informational Justice: A Conceptual Framework for Social Justice in Library and Information Services  מתוך Connected Papers

 

איך כותבים ומפרסמים מאמר מדעי בכתבי העת של Karger?

פורסם בתאריך על ידי
2

השתתפתם במחקר חדשני ופורץ דרך? איך לכתוב מאמר שיתפרסם?  איך לבחור באיזה כתב עת לפרסם אותו כדי שיצוטט וישפיע? בסדנה לחוקרים צעירים, שהתקיימה בספרייה למדעי החיים ולרפואה, נתנו הגב' גבריאלה קרגר, מנהלת בית ההוצאה לאור Karger  ונינתו של מייסד החברה, ומר מוריץ תומן, מנהל המכירות, טיפים והנחיות איך לכתוב ואיך לפרסם מאמר מדעי בכתבי העת של חברת Karger.

logo of Karger Publishers

 כמה עובדות על בית ההוצאה לאור Karger:

 

Karger הוא תאגיד הוצאה לאור המתמחה בכל תחומי המחקר ברפואת האדם. התאגיד נמצא בבעלות משפחתית מאז הקמתו בשנת 1890. לתאגיד 108 כתבי עת, מהם 25 בגישה פתוחה, והוא מוציא לאור כ- 40 כותרים חדשים בשנה. מרבית הפרסומים, כ- 97% הם בשפה האנגלית. המאמרים המוגשים לכתבי העת עוברים ביקורת עמיתים בעזרת יותר מ-17,000 סוקרים מרחבי העולם. מלבד פרסום של המאמרים בכתבי העת, החברה דואגת גם לנושאים כמו קידום המאמרים במנועי חיפוש כמו גוגל (SEO – Search Engine Optimization), להעברה למאגרים כמו PubMed, Web of Science ואחרים, לקידום הכרה בחוקרים והסוקרים ועוד.

חלק מכתבי העת של Karger הם כתבי עת בגישה פתוחה. ניתן להגיש מאמרים לכתבי עת אלה במסלול זהב, המאפשר פרסום מידי של המאמרים תמורת תשלום לכתב העת, או במסלול ירוק – ללא תשלום, אך במסלול זה לעיתים יחול עיכוב של שנה בפרסום המאמר. עוד מידע על יתרונות הפרסום  בכתבי עת בגישה פתוחה, על המסלולים השונים ועל זכויות היוצרים בכתבי עת אלה תוכלו למצוא בדף Open Access באתר של Karger.

בסדנה ניתנו גם טיפים והנחיות לכתיבת מאמר ולפרסומו:

הנחיות הנוגעות למבנה המאמר:

  • קצר ולעניין: השתמשו במשפטים פשוטים וברורים.
  • שימרו על אחידות בכתיבת מספרים ויחידות.
  • הקפידו על אנגלית תקנית. משאבי המידע של Karger למחברים מכילים הפניות לחברות המספקות שירותי עריכה לשונית מרחבי העולם.
  • בחרו כותרת קצרה ומעניינת אך כמה שיותר אינפורמטיבית, והימנעו מקיצורים.
  • זכרו לכלול את רשימת כל הכותבים שתרמו לכתיבת המאמר.
  • בחרו מילות מפתח מוכרות בתחום, לפי הנושאים העיקריים במאמר, שבהן הייתם משתמשים אתם לחיפוש המאמר.
  • התקציר: זהו כרטיס הביקור של המאמר, ויופיע תמיד למחפשים, גם אם שאר המאמר יחייב תשלום. הציגו בו את המחקר על כל חלקיו אך עשו זאת בקיצור – הרקע למחקר, שאלת המחקר, שיטת המחקר, תוצאות, מסקנות והשלכות.
  • גוף המאמר אמור להכיל את החלקים הבאים:
    • רקע: זהו השער למאמר. התחילו בסקירת מחקרים קודמים בתחום והתמקדו בבעיה שהמחקר הנוכחי עוסק בה, ובהשערות המחקר שלכם.
    • שיטות: פרק השיטות צריך לכלול הסבר על מערך המחקר; תיאור מדויק ככל האפשר של האוכלוסייה הנחקרת והיכן ומתי בוצע המחקר; רצוי לספק כמה שיותר פרטים מדויקים אודות סוג ודגם המכשירים שנעשה בהם שימוש, ולא להסתפק בשמם הכללי של הכלים. הפרק צריך לכלול גם היבטים אתיים ואת שיטת הניתוח הסטטיסטי. כל אלה יסייעו להעריך את מהימנותן של התוצאות שהתקבלו.
    • תוצאות: ספרו על הממצאים העיקריים במחקר, גם על התוצאות הלא צפויות. אין לשלב תמונות, גרפים או טבלאות בגוף הטקסט אלא כקבצים נפרדים. לכן זכרו לצרף הסבר קצר על כל פריט, ותנו כותרות ברורות לכל גרף עמודה וציר. למידע טכני נוסף לקראת הגשת מאמר היכנסו לדף Services של Karger.
    • דיון ומסקנות: תארו את הממצאים העיקריים של מחקרכם, והמסקנות הנובעות מהם. הסבירו אם הנתונים תומכים בהשערות, והשוו למחקרים אחרים בתחום, ספרו על מגבלות המחקר ואל תשכחו לצרף הצעות למחקרים נוספים.
    • הצהרות: הוסיפו, תחת כותרת מתאימה, הצהרות אתיות – על הסכמה מדעת ובכתב של משתתפי המחקר; גילוי נאות – האם קיימים ניגודי אינטרסים; מקורות מימון – האם התקבל מימון חיצוני למחקר.
    • רשימה ביבליוגרפית: השתמשו בכלים לניהול מידע ביבליוגרפי כדי להקל על כתיבה מדויקת לפי דרישות כתב העת. בדקו שזכרתם לכלול את כל המקורות שציטטתם בגוף המאמר, ושלא הוספתם לרשימה מקורות שלא כללתם בכתיבת המחקר.

 

טיפים לפרסום המאמר:

  • לאיזה כתב עת לפנות? לפרסום מאמרים בכתב עת מוכר ואמין חשיבות מכרעת. ניתן להיעזר ברשימת השאלות המופיעות באתר http://thinkchecksubmit.org כדי להחליט לאן לפנות ולהיזהר מכתבי עת טורפים (predatory journals).
  • האם כתב העת נחשב? בדקו מה האימפקט פקטור של כתב העת. ככל שערכו של מדד זה גבוה יותר, כתב העת נחשב לחשוב ומשפיע יותר בתחומו.
  • בדקו מול האתר של כתב העת באילו נושאים הוא מתמחה, אילו סוגים של מאמרים מתפרסמים בו.
  • חפשו את ההנחיות של כתבי העת למחברים. אם תפעלו על פי ההוראות, אתם עשויים לחסוך זמן יקר בתהליך פרסום המאמר.
  • קראו שוב כדי לוודא שהמאמר מבוסס על כמות מספקת של נתונים, שהמסקנות אכן נתמכות בממצאי המחקר ושלא חסרים במאמר חלקים כמו נתונים, טבלאות.
  • מאמר שהמערכת מחליטה שראוי לביקורת עמיתים יעבור לסוקרים לקריאה והערות. במידה שהתקבלו הערות, רצוי להיענות לבקשות הסוקרים לספק להם נתונים נוספים, כדי לסייע למאמר להתקבל לפרסום במהירות.
  • הצטרפו לשירות של Orcid לקבלת מספר חוקר ייחודי שיבטיח שרק אתם תזכו לקרדיט על המאמר שפרסמתם ולא חוקר אחר עם שם דומה. למידע נוסף ורישום לשירות Orcid.

בשאלות נוספות ניתן לפנות לגב' קרגר, ולמר תומן:

Gabriella Karger:  g.karger@karger.com

Moritz Thommen m.thommen@karger.com

תמונות מהסדנה: (צולמו ע"י עטרה היבש)

 

מדעי הרוח הדיגיטליים – יום עיון ראשון בספרייה המרכזית

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

 

עם תחילת שנת הלימודים חנכנו בקומת הגלריה את "הספרייה הדיגיטלית" – מרחב למידה חדש ובו חללי למידה והוראה מגוונים, המצויידים בעזרים טכניים מתקדמים. פתיחת המתחם החדש משתלבת בחזון הכולל שלנו, הרואה את הספרייה כגורם מרכזי בהפצת אוריינות מידע, בתמיכה במחקר ובהוראה ובהנגשת מידע איכותי לקהל המשתמשים האוניברסיטאי. ככזו, הספרייה מחוייבת גם לקידום כלים טכנולוגיים בהוראה ובמחקר, אליהם נהוג להתייחס כאל "מדעי הרוח הדיגיטליים".

ברוח זו קיימנו ביום שני ה27.11 יום עיון קצר בתחום מדעי הרוח הדיגיטליים תוך התמקדות במאגר מידע חדש שהספרייה רכשה עבור קהילת האוניבברסיטה – Eighteen Century Collections Online. כריס יוטון מחברת גייל, המו"לים של המאגר ושל מאגרים נוספים הקיימים באוסף הספרייה, דיבר על החומרים הכלולים במאגרים שרכשנו והציג דוגמאות לחיפושים מושכלים. הוא הרחיב בדבריו גם על כלים מעולם מדעי הרוח הדיגיטליים המוטמעים במאגרים, כגון תצוגות אינפוגרפיקה של מעקב אחר שכיחות מילים, יצירת ענני מונחים, OCR וכדומה. כדי להמחיש את השימוש המעשי בכלים אלו, כריס הציג מחקרים שנעשו בעזרת המאגרים השונים של החברה מתוך גישה של מדעי הרוח הדיגיטליים. כלים אלו אפשרו, למשל, לבצע השוואות סגנוניות בין מחזותיו של שייקספיר למחזותיו של מארלו, וזאת על מנת להכריע לגבי זהות המחבר של כתבים נתונים בספק. חוקרת אחרת מיפתה התכתבויות דיפלומטיות מתקופת הנרי השמיני וכך הצליח לזהות "מרגלים" מתוך רשת הקשרים וסגנון הכתיבה שלהם. מחקר מלהיב המתבצע בימים אלו מוקדש ל"חילוץ" שירה שהתפרסמה אך ורק בכתבי עת ולכן לא הייתה ידועה או נגישה לחוקרים בני זמננו.

פרופ' איימי סינגר מהחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה הציגה את הנושא מנקודת המבט של החוקר המבקש לנצל כלים דיגיטליים בעבודתו. היא דיברה על הפער הלא מתועד בין הממצאים הראשוניים העומדים בבסיס המחקר לבין התוצר – ספר או מאמר. האם יש דרך לתעד את תהליך העבודה, לשתף את תוצרי המשנה שלו או לעבוד בצורה שיתופית? זו נקודה מעניינת וחשובה לה ניתן יהיה, אולי, למצוא פתרונות תוך שימוש בכלים מעולם מדעי הרוח הדיגיטליים. פרופ' סינגר הציגה את הפרוייקט המקוון בו היא מעורבת יחד עם קבוצה של חוקרים נוספים – Open Ottoman. זהו פורטל המאגד מקורות (בעיקר דיגיטליים) ללימוד העולם העות'מני, הדרכה לשימוש בהם ושיטות עבודה מומלצות. בפורטל גם ניתן למצוא קישורים למאגרי מידע רלוונטיים לצד סקירה ביקורתית שלהם.

גילה מיכלובסקי, מנהלת ספריית וינר לחקר התקופה הנאצית והשואה, הציגה את פרוייקט הדיגיטציה של מסמכי אוסף וינר המתבצע בספרייה. אל המסמכים הסרוקים, לצד רשומות ביבליוגרפיות מפורטות, ניתן להגיע מכל מחשב בעולם דרך חיפוש בדעת"א. כמו כן, ניתן להוריד את הקבצים הדיגיטליים עצמם ואת הרשומות המלוות אותם ללא הגבלה.

לסיכום, פיטר פוסטר מחברת גייל סקר את התוכניות העתידיות של החברה לקידום התחום. לפי מחקרים מעודכנים, 90 אחוזים מהמשתתפים בקהילה דיגיטלית כלשהי הם פאסיביים לחלוטין, 9 אחוזים תורמים ומעשירים את המידע בצורה ספורדית ורק אחוז אחד אחראיים לרוב התוכן המיוצר בקהילה. בהתאם לכך, גייל מחוייבת להנגיש כלים מעולם מדעי המחשב לקהילת החוקרים במדעי הרוח בצורה ידידותית וקלה לשימוש על מנת לאפשר גם לאלו שאין להם רקע בעולם מדעי המחשב להעשיר את הפרקטיקה המחקרית שלהם, להצטרף לאחוז המשתתפים האקטיביים ולתרום לעולמות התוכן הרלוונטיים באופנים חדשים.

להתראות ביום העיון הבא!

 

יום עיון בנושא "חשיפה לעולם המחקר הרפואי"

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

בשבוע שעבר התקיים בספריה למדעי החיים ולרפואה ע"ש גיטר סמולרש, יום עיון בנושא "חשיפה לעולם המחקר הרפואי". בחסותה של הגב' מירה ליפשטיין, מנהלת הספרייה למדעי החיים ולרפואה. ביום נכחו מנהלי ספריות רפואיות בבתי החולים, ספרנים בספריות רפואיות, ספרנים ומידענים עצמאיים, ואורחים אחרים.

את היום פתחה הגב' מירה ליפשטיין, מנהלת ספרית מדעי החיים ורפואה, בדברי ברכה בהם הדגישה את החשיבות והתרומה של השתלבות צוותי הספריות במערך המחקר ובתמיכה שביכולתם לתת לחוקר, כל זאת לאור השינויים הטכנולוגים המתקדמים בעידן הנוכחי. לדברי הפתיחה.

בהמשך היום דיברה הגב' מירב בוך, מנהלת הספריה הרפואית במרכז הרפואי אסף הרופא, על הספריה ותרומתה מתומכת מחקר למקדמת מחקר. מירב חתמה וסיכמה במשפט:

"אנו אנשי הספריות מקבלים הזדמנות להרחיב את הידע וההבנה לגבי המערכות שעוסקות בארגונים שלנו בקידום מחקר, וכן על נושאים נוספים שהחוקרים מתמודדים אתם. זוהי הזדמנות לשמוע, להשמיע ולקבל רעיונות לשיתופי פעולה. לא צריך להמציא את הגלגל. אנחנו יכולים בכוחותינו לעשות שינוי." למצגת ההרצאה.

 

הד"ר בועז תדמור, ראש רשות המחקר במרכז רפואי רבין ומנהל בית החולים בעברו, סיפר על תפקידה של רשות המחקר במרכז הרפואי רבין. ד"ר תדמור הסביר כיצד חזון בית החולים עומד לנגד עיניו וכיצד רשות המחקר שמה לה בחזית יעדיה את ערך העלאת שביעות הרצון של החולים מבית החולים. בעזרת הפיכתו של בית החולים לבי"ח "מגנט", המושך אליו רופאים וחוקרים מקצועיים ומומחים בתחומם, ומצד שני מושך אליו את המקרים הטיפוליים הקשים (המצריכים טיפול) נוצר שיתוף פעולה פורה לייצור מחקר ולימוד וזוכה לעידוד ותמריץ קבוע מהנהלת בית החולים.

 

מהגב' לאה פאיס, ראש רשות המחקר באוניברסיטת תל אביב למדנו על תפקידה של רשות המחקר באקדמיה ובאונ' תל אביב בפרט ועל צוות המידענים אשר מבצע את העבודה הטרום מחקרית החשובה אשר מהווה את הבסיס ליצירתו בהמשך של מחקר פורה ומוצלח.

 

הגב' רינה קורס, מנהלת הספריה הרפואית בבית החולים שער מנשה דיברה בהרחבה על הקשר שבין הספריה והמחקר: על ניסויים רפואיים (Clinical Trials), על ההכנה שהיא מעבירה לרופאים בבית החולים שער מנשה לצורך קבלת הסמכה ב- GCP) Good Clinical Practice), על טופסי "הסכמה מדעת" עליהם מתבקשים המועמדים לניסויים לחתום ועל כללי האתיקה של ועדת הלסינקי בהם נדרשים החוקרים לעמוד. למצגת ההרצאה.

 

הגב' רותי סוחמי, רמ"ד חיפוש מידע בספריה למדעי החיים ולרפואה באוניברסיטת תל אביב, דיברה על מעורבותם של הספרנים והמידענים בעיקר בבנית ה Systematics Reviews ועל חשיבותם העצומה של הספרנים והמידענים לחוקרים בדרך לקבלת אישור ומימון למחקר שלהם, מעורבות היכולה לחסוך בזבוז משאבים רב בהתנהלות המחקר. למצגת ההרצאה.

 

חתמה את היום הגב' סנאית איילון, מנהלת הספריה הרפואית במרכז הרפואי העמק. בהרצאתה דיברה סנאית על כריית נתונים מהתיק הרפואי של המטופל (EMR) והפיכת אותם נתונים לקרקע פוריה למחקר, על נושא ה Big Data המתרחב בשימוש הרפואה וכיצד מיושם נושא זה במחקר אצלה בבית החולים. למצגת ההרצאה.

 

כל הדוברים הדגישו את השינוי שחל בתפקידה של הספרייה, שהופכת מאגר ספרים למקדמת ותורמת לעולם המחקר באופן פעיל. תודה גדולה שלוחה לכל המרצים ביום זה ולכל המשתתפים ביום העיון, ולמירב מורטנפלד קלס, מתאמת רשת הספריות הרפואיות, על ארגון יום העיון המעניין.

נתראה בשנה הבאה ורק בריאות טובה!

הפוסט נכתב ע"י מרב מורטנפלד קלס.

התמונות צולמו ע"י עטרה היבש.

הקונגרס העולמי ה-17 למדעי היהדות – פרויקטים וכלים דיגיטליים

פורסם בתאריך על ידי
1

בשבוע שעבר התקיים בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית בירושלים הקונגרס העולמי השבעה-עשר למדעי היהדות. הקונגרס, המתקיים אחת לארבע שנים מאז 1957 (הקונגרס הראשון נערך ב1947) הוא הכינוס הגדול ביותר במדעי היהדות בעולם ובמדעי הרוח בארץ. במסגרתו מתקיימים מאות מושבים המתפרסים על פני חמישה ימים עמוסים בתכנים הנוגעים למקרא, תולדות עם ישראל, ספרות חז"ל, תלמוד ומשפט עברי, מחשבת ישראל ותפילה, ספרויות, לשונות, אמנויות, וכל היבטי החברה היהודית בת זמננו. בקהל המרצים והמאזינים ניתן למצוא אורחים רבים מחו"ל, חוקרים, סטודנטים, אנשי חינוך, מתעניינים מהקהל הרחב וכן ספרנים, מידענים ואנשי מדע המידע.

במסגרת הכנס הוקדשה חטיבה נושאית שלמה ל"מפעלי מחקר וידע", ובה נסקרו, בין היתר, מפעלי ארכיונים, פרויקטים של מחשוב וההדרה דיגיטלית של טקסטים קדומים, חינוך בעידן הדיגיטלי, כלים דיגיטליים למחקר ולהנגשה במדעי היהדות, הנגשת אוספי יודאיקה וכן הוצג מבחר רחב של פרויקטים דיגיטליים במושב פוסטרים.

מבין הפרויקטים הדיגיטליים שהוצגו בכנס –

  • השקת "כתיב" – האוסף הבין לאומי של כתבי יד עבריים דיגיטליים מבית הספרייה הלאומית. זהו פרויקט המעלה לרשת סריקות איכותיות של כתבי יד עבריים מכל העולם בגישה חופשית. באתר אפשרויות חיפוש מתקדמות וכן סביבת עבודה מותאמת אישית.
  • ספרדתא – מפעל הפליאוגרפיה העברית – מפעל שמטרתו לאפיין ולסווג את כל כתבי היד העבריים מימי הביניים. כתבי היד מסווגים על-ידי מאות מאפיינים פיזים וטקסטואליים שונים, כדוגמת נתונים על הדיו, קודקסים, מסורות העימוד של הטקסט, ממדי דף וטקסט והפרופורציות שביניהם, ניהול השורה וסימנים גרפים הנלווים לכתב. כך נוצרה טיפולוגיה היסטורית המאפשרת לחוקרים לזהות את מוצאו ותקופתו של כתב היד. לכך מתקשר פרויקט בתהליך המתבצע באוניברסיטת בר-אילן מבקש ליצור "אונתופדיה" של כתבי היד היהודיים, בהתבסס על מיפוי אירועים לאורך חייהם של כתבי היד – פרסום, צנזורה, העתקה, מכירה וכדומה.
  • Epidat – מאגר כתובות מצבה יהודיות ממזרח אירופה מהמאה ה11 ועד אחרי מלחמת העולם השנייה. במאגר אפשרויות חיפוש מגוונות, על פי תקופה, מיקום גיאוגרפי (גם על פני מפה), טקסט מלא, דימויים ועוד. הרשומות מאוחדות על ידי שימוש באוצרות מילים מבוקרים, כגון אלו של מכון גטי או קובץ הזהויות של הספרייה הלאומית. באותו הקשר כדאי לציין גם את אתר הכתובות מישראל/פלסטין, המאגד כתובות שנוצרו במרחב הגיאוגרפי הזה מהתקופה הפרסית ועד לכיבוש האסלמי.
  • Forever Project – פרויקט של מרכז ומוזיאון השואה הלאומי באנגליה. אלו הם ראיונות עומק מקיפים שנערכים עם ניצולי שואה ומצולמים בתלת ממד. טכנולוגיות של זיהוי קולי ושל מציאות מדומה מאפשרות ליצור מעין "שיחה" חיה עם דמותו של הניצול. הכוונה היא להשתמש בטכנולוגיה זו למטרות חינוכיות בבתי ספר.
  • האתר החדש של מוזיאון ישראל מאפשר "חיפוש באוספים", צפייה בפריטים מהאוסף ברזולוציה גבוהה לצד מידע מפורט על כל פריט ופריט. בהקשר זה הוזכר הניסיון המוצלח של הרייקסמוזיאום באמסטרדם. מאות אלפי תמונות ברזולוציה גבוהה שהועלו לאתר המוזאון, ללא כל הגבלת שימוש וזכויות יוצרים, יצרו תנועה משמעותית באתר, הופיעו במגוון פלטפורמות אינטרנטיות כגון ויקיפדיה, והגדילו עד מאוד את חשיפתם של המוזיאון והאוסף שלו בעולם כולו.
  • Understanding Sin and Evil – פודקאסט של מרים ברנד, חוקרת אמריקאית העוסקת בתפיסת הרוע והחטא ביהדות של תקופת בית שני. ד"ר ברנד דיברה על חשיבותו של הפודקאסט ככלי להפצת ידע לקהלים מגוונים בכל העולם, וחלקה טיפים מניסיונה. הכי חשוב לדעתה – זה לא המדיום המתאים להרצאה אקדמית ודידקטית! נהלו שיחה, פנו לקהל בגובה העיניים וזכרו שרוב המאזינים עוסקים בפעילויות שונות תוך כדי האזנה.
  • נדונה תרומת המהפכה הדיגיטלית ליצירת מהדורת מקראות גדולות המקוונת.
  • Europeana – הוא אתר אינטרנט המספק גישה למיליוני ספרים, ציורים, סרטים, פריטי מוזיאון וחומרים ארכיוניים שעברו דיגיטציה באירופה. האוספים המקוונים הכלולים בו מונים יותר מ50 מיליון פריטים דיגיטליים; כלי דלייה מתקדמים מאפשרים חיפושים ממוקדים באוספים העצומים, הכוללים אמנות, ספרים, מוזיקה ועוד. באתר שותפים למעלה מ1,500 מוסדות תרבות אירופאים כגון מוזיאונים, ארכיונים וספריות. חלק מהדימויים הכלולים בו פתוחים לשימוש חופשי, וכל המטא-דאטה של הפריטים האצורים בו פתוח לכל המעוניין. החומרים הכלולים באתר מאורגנים באוספים נושאיים, כשאחרון שבהם, שעלה לאוויר לפני כמה חודשים, הוא אוסף האופנה. כעת שוקדים באתר על פורטל שיאגד את החומרים הקשורים ליהדות.

כמה כלי מחקר בגישה פתוחה –

  • Open Refine (לשעבר Google Refine) – כלי לעבודה עם מידע "מבולגן", המאפשר לנקות אותו, להעביר אותו מפורמט אחד לשני ולהעשיר אותו בעזרת מידע חיצוני.
  • Hspell – כלי חופשי לבדיקת איות בעברית וכן לביצוע ניתוח מורפולוגי.
  • With – פלטפורמת חיפוש המסוגלת להגיע ל API של מאגרים ופורטלים בתחומי התרבות בכל רחבי העולם. בעזרת with ניתן לדלות, בחיפוש אחד, תוצאות ממאגרים שאינם מקושרים זה לזה כגון Europeana, DPLA, Rijksmuseum  ורבים אחרים.

פרויקטים אלו ואחרים שהוצגו בקונגרס הדגישו את חשיבות הכלים המחקריים הדיגיטליים והשיתופיים, המסייעים בידי החוקרים לפנות לכיוונים מחקריים חדשים וגם להנגיש את מחקריהם לציבורים חדשים ומגוונים. וכשפונים לכיוונים חדשים, לפעמים יש הפתעות! כך מצאו חוקרי לבוש ימיביניימי דווקא במאגר כתובות המצבה היהודיות דימויים נדירים של נעליים מהתקופה, שהופיעו על מצבותיהם של סנדלרים; מרים ברנד הופתעה מאוד לגלות שיפן היא ארץ בה זוכה הפודקאסט שלה לפופולריות גדולה. כך הטכנולוגיה הופכת לכלי מחבר, המאפשר קשר אנושי, לימוד והפרייה הדדית וחשיפה למגוון רחב ועשיר של חומרים ומקורות.

פוסטים קודמים בנושא מדעי הרוח הדיגיטליים – כאן וכאן

איך לכתוב מאמר אקדמי מצוין? איך תעלו את הסיכוי שהמאמר שלכם יתפרסם?

פורסם בתאריך על ידי
4

במקרים רבים מאמר שמוגש לפרסום בכתב עת אקדמי נדחה מיד עם הגשתו, לעתים אף מבלי שיעבור לשלב שיפוט העמיתים. איך תגדילו את הסיכוי שהמאמר שלכם יתפרסם, ולאחר מכן גם ייקרא ע"י קוראים רבים ככל האפשר? בסדנת כתיבה אקדמית שהספרייה למדעים מדויקים ולהנדסה ארגנה בחודש מרץ 2016 ניתנו טיפים לכתיבת מאמר אקדמי מצוין. הסדנה הועברה ע"י Jaap van Harten מטעם המו"ל האקדמי Elsevier.

בין הטיפים שניתנו:

  • מאמר מצוין משלב תוכן מעניין, מקורי, שנותן פתרון לבעיה קשה בנושא עדכני, ביחד עם הצגת נתונים ברורה ומובנית באופן לוגי.
  • קריטריונים לבחירה בכתב העת המתאים, כגון התאמה של איכות כתב העת הנבחר לאיכות המחקר, קהל היעד, כתבי העת שבהם התפרסמו מאמרים שמצוטטים במאמר, מטרות כתב העת והיקף הכיסוי שלו, וסוגי המאמרים והנושאים ה"חמים" שמתפרסמים בו.
  • להקפיד על ההוראות במדריך למחברים של כתב העת כבר מהטיוטה הראשונה.
  • נדיר שמאמר מתקבל מיד עם הגשתו. גם אם בכוונת העורך לפרסם את המאמר, לרוב צריך להתייחס להערות הסוקרים ולשכתב את המאמר במידה זו או אחרת. על המחברים לכתוב מכתב תגובה מפורט, שבו תשובה ספציפית (ומנומסת) מתחת לכל אחת מההערות. בכל תשובה יש לפרט את השינוי שנעשה, ואם לא נעשה – מדוע. אם התשובה להערה אינה ידועה, יש לציין זאת.
  • אם המאמר נדחה ומעוניינים להגישו לכתב עת אחר, חשוב לנהוג בהגשה השנייה כאילו מדובר בטיוטה חדשה. בממוצע, מאמר שנדחה מוגש לכתב עת נוסף תוך 3 ימים! פירושו של דבר שבמקרים רבים המאמר מוגש שנית ללא שינוי. כדאי להתייחס בכובד ראש להערות הסוקרים, הן מפני שהן מהוות ייעוץ מקצועי ומעמיק, והן מפני שיש סיכוי רב שאותם סוקרים ישתתפו בשיפוט העמיתים גם בכתב העת השני. בנוסף, לכל כתב עת יש הוראות שונות למחברים ויש להתייחס אליהן.
  • סדר מומלץ לכתיבת פרקי המאמר: להתחיל בתיאור הנתונים בתרשימים ו/או טבלאות – מומלץ להתמקד בתרשים או בטבלה שמייצג/ת הכי טוב את המסר העיקרי של המאמר ולבנות את המאמר כך שיתמוך במסר זה. להמשיך בכתיבת התוצאות, השיטות, הדיון, המבוא, המסקנות, ולבסוף – הכותר והתקציר. הומלץ להימנע מלהתחיל בכתיבת פרק השיטות, כפי שרבים נוהגים לעשות, כי זה עלול לגרום להכללת ניסויים שאינם מדווחים בתוצאות.
  • דגשים לכתיבת חלקי המאמר השונים ולמידע שחשוב לכלול בהם, למשל:
    • מטרת הכותר היא למשוך את הקוראים להיכנס למאמר. כותר אינפורמטיבי וקצר ככל האפשר מגדיל את כמות ההורדות והציטוטים של המאמר.
    • הוזכרו קריטריונים הקובעים מי רשאי להירשם כמחבר שנקבעו ע"י "Vancouver Group". קיימות בעיות רבות בנושא, כגון השמטת מחברים שצריכים להיכלל או הוספת מחברים שלא תרמו משמעותית למחקר, כשמחברים משיבים טובה תחת טובה זה לזה בכוונה להעלות את ה- h-index שלהם.
    • שימוש במילות מפתח לא כלליות ולא צרות מדי יגדיל את הסיכוי שהמאמר יימצא.
    • בתקציר יש לכלול תוצאות עיקריות, מומלץ להזכיר גם ערכים מספריים מדויקים.
    • על המבוא לשכנע את הקוראים שהעבודה רלוונטית עבורם, והוא מתחיל מתיאור כללי של הבעיה ושל הפתרונות הקיימים ומגבלותיהם ומסתיים בפתרון הספציפי שמוצע.
    • נדרש אזכור מפורש של אישור וועדת אתיקה בפרק השיטות, כשמתוארים ניסויים בבני אדם או בבעלי חיים.
    • פרק המסקנות הוא מהחלקים הנקראים ביותר במאמר ולכן חשוב שיעביר מסר שחשוב שאנשים יזכרו בעת קריאת המאמר. הוא אינו מהווה סיכום של המאמר (זו מטרת התקציר).
    • את הרשימה הביבליוגרפית יש לכתוב לפי סגנון הציטוט של כתב העת*. מומלץ להימנע מציטוט התכתבויות אישיות ומאמרים שטרם התפרסמו, כיוון שהם אינם ניתנים לבדיקה. (*ספריות אוניברסיטת תל אביב מציעות כלים לניהול מידע ביבליוגרפי שמסייעים ביצירת ציטוטים ורשימות ביבליוגרפיות במגוון סגנונות ציטוט).

טיפים נוספים בנושא המידע בחלקי המאמר השונים תוכלו למצוא בסיכום המלא של הסדנה.

  • ניתנו טיפים לכתיבת המכתב המלווה, שמטרתו לשווק את המאמר לעורך כתב העת ולשכנעו מדוע כדאי לפרסם את המאמר, בדיוק כמו מכתב פנייה לקבלה לעבודה. במכתב יש לנמק מדוע המאמר מתאים לכתב העת, וניתן גם להציע סוקרים מתחום המחקר הרלוונטי שישתתפו בשיפוט העמיתים. ניתן לציין בצורה מנומקת גם מי לא מתאים לסקור את העבודה (למשל, קבוצת חוקרים מתחרה).
  • נסקרו סוגיות אתיות בפרסום, כגון "פיברוק" או זיוף תוצאות, פלגיאט, אי ציון כל המחברים השותפים, הגשה כפולה של המאמר לכתבי עת שונים ועוד. יש עלייה בשכיחות העבירות האתיות בכל העולם, ולכן המו"לים הגדולים בודקים את הנושאים הללו בקפדנות יתרה. למשל, כל מאמר שמוגש נסרק לבדיקת חפיפה מול מאגר של כל הפרסומים מ-1991 ואילך, ותוכן ישן יותר מוסף למאגר בהתמדה. במאגר ScienceDirect של Elsevier המאמרים שנעשו בהם עבירות אתיות אינם נמחקים, אלא מוספת להם ההערה "RETRACTED" והסיבה לכך. הכלל הידוע בקהילה המדעית הוא "פרסם או היעלם", אך אפשר לפרסם וגם להיעלם בגלל פרסום לא אתי.

לסיכום המלא של סדנת כתיבה אקדמית – טיפים לכתיבת מאמר אקדמי ולפרסומו

באתר Elsevier Publishing Campus ניתן למצוא מידע וקורסים מקוונים לחוקרים בנושא כתיבת מאמרים וספרים, כיצד לבצע שיפוט עמיתים, אתיקה במחקר ובפרסום, כתיבת בקשות למענקים וכיו"ב. הקורסים וההרצאות המקוונים נגישים לאחר רישום (בחינם) לאתר.

כנס וירטואלי של NISO – ספרים אלקטרוניים בספריות

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

תעשיית הספרים האלקטרוניים מתפתחת  וספריות נמצאות בחזית שכן הן מעורבות בהצעות ספרים אלקטרוניים למשתמשים בהתאם לצרכים. . כנס וירטואלי של  NISO      בנושא  ספרים אלקטרוניים בספריות, שהתקיים ב- 17 ביוני  2015,  עסק בהיבטים השונים של נושא זה ושיתף ניסיונות של כמה ספריות בתחום.

בין הנושאים שהוצגו ונידונו בכנס:

  • מודלים עסקיים  של ספרים אלקטרוניים כולל אופציות שונות של המודל העסקי  DDA.-Demand Driven Acquisition   הדרכים הטובות ביותר ליישום תוכניות DDA.-Demand Driven Acquisition   והמלצות NISO    בנושא .  הומלץ על המודל   patron  driven acquisition  על פי מודל רכש זה , ספריות יגיעו להסכמים עם ספקים של ספרים שיאפשרו לרכוש רק ספרים שיש להם ביקוש גבוה על ידי המשתמשים. עבור ספרים עם ביקוש נמוך יותר תשלם הספרייה דמי גישה לטווח קצר ולא תשלם כלל עבור ספרים שאין בהם שימוש. מודל זה משנה את המכניזם של הרכש בספרייה. המשתמש ולא המומחים בספרייה מחליטים בסופו של דבר על הרכש, והספרייה מציעה תמורת סכום קטן יחסית אוסף גדול למשתמשים. המודל Patron driven acquisitions    כשמו כן הוא – השימוש המעשי של המשתמש הוא המניע את  הרכש והכול נעשה מאחורי הקלעים.
  • הערכה של 16 פלטפורמות של ספרים אלקטרוניים בתוכם ebrary, EBL, EBSCO, Safari, Springer  ו- Wiley
  • האתגרים בניהול הספרים האלקטרוניים, הערכתם לפני הזנתם בקטלוג הספרייה,  ודרכים  לשיפור הנראות שלהם, סטנדרטים מתפתחים ופרקטיקה .
  • ספרים אלקטרוניים ועתיד הספריות עם דגש על ניסיונה של הספרייה הציבורית בניו-יורק בתחום ,  מגמות בספרים האלקטרוניים בספרייה, קורא ספרים אלקטרוניים בקוד פתוח בפיתוח ותנועה  של ספריות לנגישות טובה יותר לספרים האלקטרונים.
  • כיצד לענות על הצרכים של בעלי מוגבלויות
  • כיצד הספרנים , המו"לים, הספקים, הסגל האקדמי והסטודנטים מושפעים מהרכש של הספרים האלקטרוניים, השימוש, והטכנולוגיות המשתנות

המצגות  של הכנס הוירטואלי זמינות באתר .

להלן קישורים למצגות:

לדף  הכנס (כולל המצגות)

עולם המידע 2015 – חידושים וחדשנות – הזדמנויות ואתגרים

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

ביום שלישי  12.5.2015 התקיים במסגרת "2015 Info" – כנס המידע שעורכת חברת טלדן זו השנה ה-30 ,יום עיון בנושא: "עולם המידע 2015 – חידושים וחדשנות – הזדמנויות ואתגרים"

יום העיון התמקד בחידושים, חדשנות וחיפושי מידע ברשת האינטרנט, כלים וטיפים. ביום העיון הוצגו טכנולוגיות מתקדמות  בתוכם האינטרנט של הדברים, מציאות רבודה, יישומים מבוזרים, מהפכת הנתונים ,  קוד פתוח וגיוס המונים , רובוטיקה  ועיבוד אוטומטי  של מסמכים והשלכותיהם על תחומי החיים השונים כולל עתיד העיתונות והחינוך ועד כדי שינוי הסדר החברתי.  להתפתחויות הטכנולוגיות השלכות גם על חיפוש המידע ופרטיות המשתמש. יום העיון  כלל  טיפים לחיפוש מידע עסקי וחברתי, חיפוש אנשים ונתונים,  חיפוש מידע גנאולוגי, כלים שימושיים למידען , חידושים ברשתות החברתיות עם דגש על חיפושי מידע וגם כיצד נתמודד עם האתגר של שמירת הפרטיות וכיצד נממן חברות הזנק ברוח התקופה. בסופו של היום הצצנו גם לרשת האפלה ולמלחמות הסייבר  שעלו באחרונה לכותרות

 

במשך היום התקיימו 14 הרצאות במסגרת 4 מושבים. לבקשת משתתפי יום העיון, אני מפרסמת בפוסט זה תקצירים של ההרצאות ואת המצגות של ההרצאות שאושרו לי עד כה לפרסום על ידי המרצים. אם אקבל מצגות/הרצאות נוספות בהמשך, אעדכן את הפוסט בהתאם.

להלן תוכנית היום על פי סדר המושבים, סקירה קצרה על ההרצאות השונות ומצגות מיום העיון .

יו"ר: ד"ר יפה אהרוני, אוניברסיטת תל אביב, המכללה האקדמית בית ברל

ד"ר נדב דפני, מנכ"ל Stips ואאוריקה , יזם אינטרנט ואיש פיתוח

ההרצאות במסגרת יום העיון:

מושב א': חיפושי מידע ברשת: רשתות חברתיות ומנועי חיפוש – חידושים, חיפושי מידע, איומים ופתרונות

האינטרנט של הדברים וחווית המשתמש – אבי איצקוביץ , מרצה, מומחה חווית משתמש XG MEDIA

העידן הבא של המהפכה הדיגיטלית המתמשכת, שנקרא Internet of Things הופך למציאות בימים אלו. אבל למה הביטוי "האינטרנט של דברים" באמת מתכוון? ה"דברים" האלו יכולים להיות מכשיר חכם כמו טלפון, נעלי ריצה או אפילו קרטון החלב במקרר. כל אלו יהיו חלק מרשת דיגיטלית מחוברת שתשפיע על  חיי היום יום של כולנו. בהרצאה אבי הציג עולם חדש של אתגרים טכנולוגיים , הציג מגוון דוגמאות למכשירים מחוברים והיכולות שלהם, וספר  לנו על תהליכי המחשבה ועקרונות העיצוב עבור העולם החדש, עולם האינטרנט של הדברים.

חידושים וחיפושי מידע במנועי חיפוש ורשתות חברתיות אמיר פליישמן, מנכ"ל סיקום גלובל

ההרצאה עסקה במגוון נושאים שקשורים לחיפושי מידע ברשתות חברתיות הוצאת תובנות עסקיות-תחרותיות מרשתות חברתיות ומכל הקשור בהן מסביב

-חיפושים ב- Graph Search

-Facebook Insights ומקבילותיה ברשתות אחרות

-מנועי חיפוש שיודעים לחפש ברשתות חברתיות

-יישומים סלולריים

למצגת ההרצאה

האם אתה מדיום חברתי? – איך להפיק מידע "שלא מן העולם הזה"  מרשתות חברתיות – יהודית קורן, מידענית עצמאית

הרשתות החברתיות מלאות במידע שאנשים מספרים על עצמם מרצונם החופשי. ומה שלא מספרים, אין – נכון? לא אם את/ה "מדיום חברתי"!  לא, לא צריך כדור בדולח – רק את ערכת הכלים שסופקה  בהרצאה זו. למשל: איך לגלות את המידע שאנשים לא מבינים שמסרו; איך לבנות פרופיל של חברה או יחידה עסקית מהמידע על אנשים; איך לגלות מי באמת בעלי ההשפעה ומי המומחים (לא, הם לאו דווקא אותם האנשים) בתחום מסוים. וגם כמה אזהרות על הגדרות פרטיות והסתובבות אנונימית ברשתות, למי שלא רוצה שידעו עליו את הכול

למצגת ההרצאה

רשתות חברתיות – איומים ופתרונות ד"ר מיכאל פייר, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

מרבית המשתמשים ברשתות החברתיות אינם מודעים לאיומים ולסכנות שהם עומדים בפניהם (כגון: איבוד פרטיות וגניבת זהות). ההרצאה תציג  סקירה קצרה של המצב ותבחן מה ניתן לעשות עם המידע הפרטי של המשתמשים בפלטפורמה מקוונת זו. בנוסף, נרחיב על הפתרונות והמחקרים הקיימים, הן בתעשייה והן באקדמיה, הבאים לתת מענה לבעיה זו. לבסוף, יוצגו מספר צעדים פשוטים למימוש שכל פרט וכל ארגון יכולים לעשות על מנת לשפר את ביטחונם ואת פרטיותם.

למאמר בנושא

מושב ב': בינה מלאכותית, טכנולוגיה ומידע מהעבר וההווה – עיתונות רובוטית אוטומטיזציה במחקר היסטורי

עיתונות אנושית בעידן עיתונות רובוטית, ד"ר נעם למלשטרייך לטר , דיקן ומייסד בית ספר סמי עופר לתקשורת, המרכז הבינתחומי הרצליה

אנו בפתח עידן חדש בו תוכנות בינה מלאכותית מחליפות את העיתונאי האנושי הן כתחקירן והן ככותב הספור העיתונאי. התוכנה הזו נקראת עיתונאי רובוט.

הרובוט העיתונאי הנו מהיר מאד, מסוגל לנתח הררי מידע ובעל יכולת לכתוב ספור עיתונאי המותאם לאופיו של צרכן המידע-וכל זאת בתוך שברירי שניה ובעלות מינימלית.

יעילות העיתונאי הרובוט מעמידה בסכנה אמתית את העיתונאי האנושי שעלול לאבד את מקום עבודתו.

אולם לבינה המלאכותית יש מגבלות בתחום היצירתיות בהשוואה לעיתונאי האנושי. ככל שישכיל להבין את המגבלות האלה-יפתחו בפניו אופקים חדשים ליצירה עיתונאית אנושית ברמה גבוהה  עם יכולת לנצח בקרב מול הרובוט.

ההרצאה עסקה  בנושא הזה

למצגת ההרצאה

ניתוח אוטומטי של מסמכים היסטוריים, פרופ' ג'יהאד אל-סאנה, המחלקה למדעי המחשב, אוניברסיטת בן–גוריון בנגב

שמענו על פיתוח אלגוריתמים מתמטיים לניתוח מסמכים היסטוריים תוך הפרדה בין הטקסט לרקע ובין שורות ובין מילים ופיתוח   אפשרות של חיפוש במסמכים ואחזור מידע

מושב ג: חדשנות – כר של הזדמנויות ומקורות מימון, מה צופן העתיד?

עתיד החינוך מקורסים מקוונים ועד משחקים , ד"ר רועי צזנה,

חוקר בסדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון, אוניברסיטת תל אביב.

ההרצאה עסקה   בעתיד החינוך – כיצד  הטכנולוגיה משנה את הכיתה, את המורה ואת התלמיד

על גאווה ודעה קדומה – תפיסות של מתכנתים לגבי דוגמאות קוד באינטרנט ,  ד"ר אוהד ברזילי, אוניברסיטת תל-אביב

עולם פיתוח התוכנה משנה את פניו. עושר המידע, הקוד הפתוח, וטכנולוגיות שונות, מאפשרים למתכנתים לעשות שימוש חוזר בקטעי קוד אשר לא הם פיתחו. צורת פיתוח זו שונה בצורה מהותית מהאופן שבו תופסים מתכנתים רבים את עבודתם – ככותבים המרכזיים של קוד המקור. בהרצאה היום יציג ד"ר אוהד ברזילי מחקר חדשני העוסק בדעות קדומות שיש למתכנתים כלפי מתכנתים אחרים אשר משתמשים בדוגמאות קוד באופן תכוף, ובשל כך נתפסים כנחותים או לא מקצועיים. המחקר מוצא כי חלק מדעות קדומות אלו דומות במהותן לדעות קדומות על רקע מגדר, גזע, לאום וכו'.

המהפכה הגנאלוגית כבר כאן: חידושים במחקר המשפחתי ד"ר ארנון הרשקוביץ, אוניברסיטת תל-אביב

ההרצאה הציגה  את המהפכות שעבר המחקר הגנאלוגי בעידן הדיגיטלי, אשר שינו את פניו לחלוטין, ושרטטה את קוויה של המהפכה הנוכחית אשר עשויה לשנות את התחום פעם נוספת

מציאות רבודה – הטכנולוגיה שתחליף את ממשק האדם מסך – חזרה לממשק אדם לאדם, מוטי קושניר,  CEO – Infinity augumented reality

במסגרת ההרצאה הוסבר לנו כיצד מציאות רבודה תאפשר לנו לתקשר עם תכנים דיגיטליים מבלי להתנתק מהעולם הסובב אותנו. כיצד ניתן ללמד מכונאי על מנוע אמיתי בסביבת העבודה שלו , כיצד ניתן לאפשר לקבוצת רופאים להתאמן לקראת ניתוח מורכב ביחד וכיצד ניתן להושיב ילדים אחד מול השני למשחק מונופול או שח מלהיבים. מציאות רבודה היא השלב הבא ביכולת שלנו לשלב את העולם הדיגיטלי בתוך עולמנו הפיזי.

למצגת ההרצאה

מבוא למימון המונים , דני טימור, שותף  במימונה ומנהל האתר

יש לכם  פרויקט או מיזם שאתם רוצים לממש ולפתח, אבל חסרים לכם מזומנים?…גיוס המונים יכול להיות הפתרון. הרעיון שמאחורי מימון המונים הוא גיוס סכומים קטנים מהרבה אנשים.  דני טימור מנהל אתר מימונה הרצה  על התופעה.

מושב ד: העידן הסמנטי – כלים וחיפושים- טיפים למידען, הרשת האפלה ומלחמות הסייבר

עבודה עברית – ארגז הכלים למידען הישראלי בעידן הסמנטי, אהבה כהן, הספרייה המרכזית, המכללה האקדמית בית ברל

בהרצאה נסקרו מספר כלים חדשים שיעזרו למידענים במהלך עבודתם ונבדקה  רמת ההתאמה של הכלים לעבודה בשפה העברית

למצגת ההרצאה

הרשת האפילה ומלחמות הסייבר – ד"ר נדב דפני, מנכ"ל stips ואאוריקה, יזם אינטרנט ואיש פיתוח

בהרצאה שמענו על הטירור הקיברנטי, לוחמת הסייבר, איך, מי במשחק והרשת האפילה שעוזרת…..

למצגת ההרצאה

מהפכת הנתונים וחיפושי מידע –  ד"ר יפה אהרוני, אוניברסיטת תל-אביב, המכללה האקדמית בית ברל

אחת מהתופעות שמאפיינות את עולם המידע היום היא ההתפתחויות בתחום הנתונים – הנתונים הגדולים, הנתונים המקושרים והנתונים הפתוחים גם בתחום המדע.  ההרצאה עסקה בהתפתחויות אלה  בהקשר של חיפושי מידע

לסיכום ההרצאה

למצגת ההרצאה

תודה רבה לכול המרצים, לכול המשתתפים ביום העיון ולמארגני כנס מידע 2015 מחברת טלדן

LouisvilleLectures.org ו- FOAMED – השכלה רפואית בגישה פתוחה

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

הפקולטה לרפואה באוניברסיטת  Louisville   השיקה את מה שהיא מאמינה שתהיה הקהילה המקוונת בגישה פתוחה הראשונה בארה"ב להוראת הרפואה הפנימית.

LouisvilleLectures.org מספקת סדרת הרצאות ברפואה פנימית שזמינות לכול.   המרצים הם אנשי סגל מהפקולטה לרפואה של האוניברסיטה.

למעלה מ- 40 הרצאות נמצאות כבר בצורה מקוונת עם למעלה מ- 25000 צפיות מ- 100 ארצות.

הפרויקט  הוא חלק מהתנועה הבינלאומית  FOAMED –   Free Open Access Meducation – Medical education for anyone, anywhere, anytime  שמטרתה לקדם את שיתוף המידע הרפואי.

באתר של התנועה יש   קישורים  ל-  GoogleFOAM – מנוע חיפוש ייעודי שמחפש במקורות מידע של  FOAM,  וקישור ל-    FOAM Guidelines – מאגר קישורים ל- guidelines  קליניים מקוונים .

לאתר  סדרת ההרצאות ברפואה פנימית

לאתר התנועה FOAM

נתונים מקושרים וספריות – מבחר מצגות

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

מטרת הנתונים המקושרים היא לאפשר שיתוף בין נתונים מובנים בווב באותה קלות שניתן היום לשתף מסמכים ולאחרונה אנו שומעים על  ספריות שנרתמות לנושא. ב- 10 בפברואר 2015  התקיים  מפגש /כינוס   בספרייה הציבורית בסאן פרנסיסקו – Library Data [R]evolution: Applying Linked Data Concepts  . המפגש התקיים   גם בחסותו  של OCLC      במסגרת סדרת הדיונים    “Collective Insight"

סדרת ההרצאות עסקה  ביישום הנתונים המקושרים בספריות.  5 מצגות וידאו מהכינוס זמינות כעת ב-YouTube. ארבע מהן זמינות גם כקובצי pdf. ההרצאות  הן:

Walk Before You Run: Prerequisites to Linked Data

BIBFRAME Update – Why, What, When

Making Library Collections Discoverable on the Web

Linked Data in the Library Workflow Ecosystem

BIBFLOW: Linked Data in the Not-So-Wild

כמה מסרים מההרצאות:

יישומי נתונים מקושרים  לא יהיו  ברי עניין אם מנועי חיפוש לא ימצאו את אתרי הספריות והמאגרים יסרקו ויבינו את מידע העל שלהם .  הגדלת נגישות האוסף בגוגל   תעשה באמצעות יישום כללים שנוגעים לאופטימיזציה של מנועי חיפוש  כולל   נוכחות הספרייה בויקיפדיה, ב-freebase, ב- wikidata , ב- google places/google my business  .  נוכחות כזו חשובה לנראות  ב- knowledge graph של גוגל.  שימוש ב- schema.org שבה תומכים מנועי חיפוש  מרכזיים גוגל , בינג יאהו וינדקס   יגדיל  אף הוא את נראות האתרים והאוספים.

עוד דובר על ה- BIBFRAME כמודל שמטרתו לספק למנועי  חיפוש תיאור באופן שניתן לניצול יעיל.

הגדלת הנראות של הספרייה בווב  קשורה גם לקטלוג  ישויות  ויישום כללי RDA

מידע נוסף במצגות ובקובצי ה- pdf

SWIB14 – הווב הסמנטי בספריות

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

לאחרונה שומעים ויותר על פרויקטים שתומכים בווב הסמנטי ובנתונים מקושרים. מטרת הנתונים המקושרים היא לאפשר שיתוף בין נתונים מובנים בווב באותה קלות שניתן היום לשתף מסמכים ולאחרונה אנו שומעים על  ספריות שנרתמות לנושא.

מבחינת הספריות נתונים מקושרים אמורים להחליף את  MARC   כבסיס  למסגרת הביבליוגרפית החדשה של הספרייה. הנתונים המקושרים מהווים מהפכה  בארגון המידע ואמורים לענות על חסרונות של השיטה היום  שמארגנת את המידע בבסיסי נתונים יחסיים סגורים ודורשים תחזוקה שוטפת.

כנס SWIB      – Semantic Web IN Libraries   שמתקיים מדי שנה מאז 2009  שם לו למטרה לספק מידע  על ההתפתחויות בתחום הנתונים המקושרים בהקשר של הספריות ולאפשר חילופי מידע וניסיון בנושא.

השנה הכנס מתקיים בבון גרמניה בימים אלו – 1-3  בדצמבר 2014 . הכנס עוסק במגוון נושאים בתחום כגון:  RDF ,  Schema.org , Wikidata ועוד.  ההרצאות משודרות בזמן אמת .

מידע, תקצירים ושקפים מהרצאות  משנים קודמות של הכנס זמינות באתר

תודה לטולי עמיכל על המידע על הכנס

לתוכנית הכנס

המהפכה הדיגיטלית ואנחנו

פורסם בתאריך על ידי
1

בכנס טלדן במסגרת יום העיון "עולם המידע 2014 באינטרנט ובארגון חידושים, חדשנות וסיכונים "  התקיימה הרצאתו של בן קמינסקי סגן העורך הראשי של אפוק טיימס ישראל   בנושא "המהפכה הדיגיטלית ואנחנו "  בה שמענו על מספר נושאים  וטכנולוגיות חדשניות מעניינות והתוודענו  ל"תרבות המייקרס"  במסגרתה  קהילות מתכנסות יחד ומייצרות דברים שפעם רק תאגידי ענק יכלו לייצר.

מתקציר ההרצאה  שנכתב על ידי בן:

"העולם השתנה, וממשיך להשתנות, בקצב חסר תקדים. הזמינות והנגישות של הידע ושל אמצעי הייצור קיצרו עד לכמעט אפס את המרחק שבין רעיון טוב לבין מיזם טוב, ותנועה שלמה של "מייקרים" יצרה קהילות שמתכנסות ביחד ומייצרות דברים שפעם רק תאגידי ענק יכלו לייצר. הדפסת תלת הממד, לוחות פיתוח ומחשבים בעלויות של 20 דולר, ותרבות האופן-סורס יוצרים מגמה שכל מי שרוצה לעמוד בקצב של העולם חייב להבין בהם.

זוהי תרבות ה"מייקרס". זוהי גם תרבות ה"הכל חינם". בהרצאה ראינו כיצד הכוח של הידע השיתופי הזה יכול להצעיד את האנושות שלנו קדימה בקצב חסר תקדים, ולאפשר שגשוג כלכלי, תרבותי וחברתי. באותו הזמן, הכרנו גם את אותם טכנולוגיסטים ש"התפכחו" מהקסם של אוטופיית עמק הסיליקון התחילו להיבהל מהמגמה הנוכחית, מהשלכותיה על הכלכלה, החברה והעתיד של כולנו. הבנו מדוע הם מאמינים שהמודלים כמו אלה של גוגל וויקיפדיה עלולים להרוס את האנושות שלנו, ושמענו כיצד עלול להיראות העולם שלנו אם לא נתעורר ונבין: האדם בא לפני הטכנולוגיה"

קישורים  למרחבי עבודה שיתופיים בישראל, לפרויקטים וארגונים רלוונטיים ,לספרים מומלצים ולכתבות מעניינות בנושא מתוך אפוק טיימס אפשר למצוא בכתבת סיכום של בן קמינסקי . הכתבות עוסקות בנושאים :  תרבות המייקרס, הדפסה תלת מימד, עליתם של החובבנים, מודל עסקי אלטרנטיבי לעולם האינטרנט ומודל של חומרה בקוד פתוח .

לכתבת הסיכום

תודה לבן על ההרצאה וכתבת הסיכום

עולם המידע 2014 באינטרנט ובארגון – חידושים, חדשנות וסיכונים

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

ביום שני 12.5.2014 התקיים במסגרת "2014 Info" – כנס המידע שעורכת חברת טלדן זו השנה ה-29 ,יום עיון בנושא: " עולם המידע 2014  באינטרנט ובארגון  – חידושים, חדשנות וסיכונים "

אנו עדים היום להתפתחויות טכנולוגיות משמעותיות בתחום המידע והתעשייה הדיגיטלית.  יום העיון עסק במגוון נושאים שקשורים להתפתחויות אלה ברשת האינטרנט בארגון וגם בספרייה במגמות ובטכנולוגיות בולטות עם דגש על המלצות למשתמש בהיבטים שונים של מחזור החיים של המידע בתחומים השונים , כלים וטיפים לחיפוש מידע במנועי חיפוש ובפלטפורמות השונות וניצולו באופן יעיל בתחום האישי, החינוכי והעסקי שיווקי תוך שמירה על הפרטיות וזכויות היוצרים והימנעות ממידע מזויף ומסולף ומסיכונים.

בין הנושאים בהם עסק היום , MOOCs  big data וניתוח אנליטי,  טכנולוגיות סמנטיות בווב , בארגון ובספרייה, הרשת העמוקה לרע ולטוב, התמודדות עם איומי סייבר במישור האישי והארגוני,  אחריות משפטית ברשת וברשתות חברתיות, חידושים במנועי חיפוש, אינטרנט ורגשות , הכרנו מיזם אנציקלופדי חדש, התוודענו  לתרבות ה- makers   העולה,  ולאינטרנט של הדברים  היכן אנו היום ומה צופן לנו העתיד ?  התוודענו לשיטות לחיזויו

במשך היום התקיימו 14 הרצאות במסגרת 4 מושבים. לבקשת משתתפי יום העיון, אני מפרסמת בפוסט זה תקצירים של ההרצאות ואת המצגות של ההרצאות שאושרו לי עד כה לפרסום על ידי המרצים. אם אקבל מצגות/הרצאות נוספות בהמשך, אעדכן את הפוסט בהתאם.

להלן תוכנית היום על פי סדר המושבים, סקירה קצרה על ההרצאות השונות ומצגות מיום העיון .

יו"ר: ד"ר יפה אהרוני, אוניברסיטת תל אביב, המכללה האקדמית בית ברל

ד"ר נדב דפני, מנכ"ל Stips, יזם אינטרנט ואיש פיתוח

ההרצאות במסגרת יום העיון:

מושב א': אחריות משפטית ברשת, איומי סייבר והתמודדות במישור האישי והארגוני

 

  • איומי סייבר עדכניים ודרכי התמודדות ברמה האישית והארגונית , אייל סלע, אנליסט סייבר בחברת ClearSky

אייל סקר איומים הנובעים מתוקפי סייבר כגון האקרים ווירוסים, בעת שימוש במחשב במסגרת ארגונית או פרטית.  ן אייל  הציג  גם מספר דרכי התגוננות ותקריות בולטות שהתרחשו בשנה האחרונה.

למצגת ההרצאה

  • אחריות משפטית באינטרנט וברשתות חברתיות , עו"ד גיא אופיר, משרד עורכי דין גיא אופיר, יו"ר ועדת מחשוב ואינטרנט בלשכת עורכי הדין

ההרצאה עסקה באחריות של בעלי אתרים וגולשים על-פי הדין בישראל. למשל, אם גולש כתב בפורום או בפייסבוק לשון הרע על מישהו, או פרסם תמונה המוגנת בזכויות יוצרים, מה האחריות של בעל האתר, הגולש, ומה יכול וצריך בעל הזכויות לעשות כדי לעמוד על זכויותיו.

מושב ב':  מגמות וחידושים ברשת ובארגון – הגישה הפתוחה, big data , שיווק וחידושים במנועי חיפוש

  • הצונאמי של ה- MOOCs – האם החדשנות תשבש את מבנה החינוך הגבוה? , פרופ' נירה חטיבה  אוניברסיטת תל אביב

ההרצאה הציגה את ההתפתחות המהירה מאוד של קורסי מוק; את מעגל הציפיות, ההתלהבות וההתפכחות; את המודל העסקי; ואת האתגרים למבנה של החינוך הגבוה כפי שהוא היום .  קישור לגיליון מס' 4  של "הוראה באקדמיה" כתב עת בעריכתה של פרופ' נירה חטיבה. הגיליון כולו מוקדש לנושא ה-MOOCs

  • האנציקלופדיה של הסקרנות , ד"ר נדב דפני, מנכל stips  יזם אינטרנט ואיש פיתוח

בעידן שבו אנציקלופדיה היא ויקיפדיה ושמעצמת העל של המידע האנציקלופדית מתרכזת בפאן המידעני, דומה שחוויות העלעול, הגילוי והוואו קצת נעלמה. פעם היו לנו את ״תרבות״ ו״הטכנאי הצעיר״. האם פרויקט אאוריקה המתהווה הוא המשלים המתבקש לויקיפדיה? נדב הציג את הפרויקט והדגים עקרונות, סימני שאלה ורעיונות.  לאתר אאוריקה

  • אסטרטגיית שיווק בוידיאו ברשת האינטרנט, אמיר גלבוע , אוניברסיטת תל אביב מייסד ומנכ"ל GHTV STUDIO

הוידיאו ברשת (אינטרנט ואפליקציות) כבר תפס את מקומו כאמצעי המוביל בידי פרטים וארגונים  לבניית מותג, הצגת תכנים וקידום מכירות . תוכן אטרקטיבי הוא תנאי הכרחי , אך המפתח להצלחה טמון בניהול אסטרטגיה נכונה וקמפיין אפקטיבי .ההרצאה התמקדה  ב- Youtube , המהווה כיום הערוץ המרכזי להפצה של וידאו ברשת; שמענו הסבר על המהפך שעבר לערוץ שיווקי עם חיבורו לתשתית הפרסום של גוגל ; התוודענו לעקרונות המרכזיים של ניהול ערוץ, אסטרטגיה וקמפיין אפקטיבי  למצגת ההרצאה

  • התפתחות החיפוש בווב וצורכי המידען : 2 קווים ישרים שלא נפגשים, ג'ודי קורן , מידענית עצמאית

האינטרנט נעשה יותר ויותר ממוקד צרכנים, וכלי החיפוש מתרכזים יותר ויותר בצרכי "המחפש הפשוט." מדי שנה החיפוש הופך להיות יותר "סמנטי" (מבוסס 'שפה טבעית') יותר "סמוי" (latent בלשון גוגל) ויותר ויותר מפוקס בפענוח הצרכים של מי שאינו יודע לחפש.

איפה זה משאיר את המידענים? בעולם שמתעניין בעיקר במיקום המסעדה הקרובה, עולם שבו מנועי החיפוש מדרגים את התוצאות לפי מספר ה"לייקים" של "חברים" ולא לפי תוכן המסמך, האם תהיה בכלל אפשרות לבצע חיפושים מדויקים ומעמיקים של מידע מורכב, כפי שעשינו בעבר? הרצאה זו הציגה  כמה מהחידושים האחרונים של מנועי החיפוש וכלי חיפוש אינטרנטיים אחרים, את כיווני ההתפתחות שחידושים אלה מצביעים עליהם, ואת השאלות שהם מעוררים   למצגת ההרצאה

  • ניתוח ביג דאטה להפיכת כוח העבודה בארגון לחכם יותר –  שילה אופק קויפמן יבמ מחלקת המחקר

החדירה של מערכות שיתוף ידע ורשתות חברתיות לארגונים הולכת וגודלת, ואיתה גדלה כמות המידע שאנשים משתפים, והמידע שאפשר ללמוד מתוך מידע זה.  ההרצאה תיארה  כיצד ניתן לנצל את הביג דאטה שנוצר בארגון, במערכות עסקיות וחברתיות, לבנות ממנו מודל ידע שהוא הגרף הארגוני, ומעליו לבצע ניתוחים מתקדמים שמשרתים אפליקציות עסקיות. ההרצאה תארה  מספר סוגים של ניתוחים ואפליקציות העוזרים לארגון להפוך את כוח העבודה ל"חכם יותר".למצגת ההרצאה

מושב ג':  חדשנות ברשת ומה צופן העתיד ?

  • אינטרנט ורגשות , ד"ר טובה בנסקי, בית הספר למדעי ההתנהגות, המסלול האקדמי המכללה למנהל

ד"ר טובה בנסקי וד"ר  ערן פישר הם העורכים של הספר  אינטרנט ורגשות  למצגת ההרצאה

  • בורסת תחזיות ושיטות אחרות לחיזוי העתיד, ד"ר רועי צזנה,  חוקר עתידים בסדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון באוניברסיטת תל אביב. מחבר הספר החדש – "המדריך לעתיד: המהפכות הטכנולוגיות שישנו את חיינו".

האם אנו מסוגלים לחזות את העתיד? אם כן, כיצד, ואם לא – מדוע? בהרצאה הוצגו מספר דרכים פופולריות לחיזוי עתיד, והנקודות בהן הן נכשלות ומצליחות.

  • המהפכה הדיגיטלית ואנחנו , בן קמינסקי , סגן העורך הראשי, אפוק טיימס ישראל

העולם השתנה, וממשיך להשתנות, בקצב חסר תקדים. הזמינות והנגישות של הידע ושל אמצעי הייצור קיצרו עד לכמעט אפס את המרחק שבין רעיון טוב לבין מיזם טוב, ותנועה שלמה של "מייקרים" יצרה קהילות שמתכנסות ביחד ומייצרות דברים שפעם רק תאגידי ענק יכלו לייצר. הדפסת תלת הממד, לוחות פיתוח ומחשבים בעלויות של 20 דולר, ותרבות האופן-סורס יוצרים מגמה שכל מי שרוצה לעמוד בקצב של העולם חייב להבין בהם.

זוהי תרבות ה"מייקרס". זוהי גם תרבות ה"הכל חינם". בהרצאה ראינו כיצד הכוח של הידע השיתופי הזה יכול להצעיד את האנושות שלנו קדימה בקצב חסר תקדים, ולאפשר שגשוג כלכלי, תרבותי וחברתי. באותו הזמן, הכרנו גם את אותם טכנולוגיסטים ש"התפכחו" מהקסם של אוטופיית עמק הסיליקון התחילו להיבהל מהמגמה הנוכחית, מהשלכותיה על הכלכלה, החברה והעתיד של כולנו. הבנו מדוע הם מאמינים שהמודלים כמו אלה של גוגל וויקיפדיה עלולים להרוס את האנושות שלנו, ושמענו כיצד עלול להיראות העולם שלנו אם לא נתעורר ונבין: האדם בא לפני הטכנולוגיה

למצגת ההרצאה

  • עלייתו של עולם חדש  אינטרנט של הדברים , אבי איצקוביץ , מרצה, מומחה חווית משתמש XG MEDIA

העידן הבא של המהפכה הדיגיטלית המתמשכת, שנקרא Internet of Things הופך למציאות בימים אלו ממש. אבל למה הביטוי "האינטרנט של דברים" באמת מתכוון?

ה"דברים" האלו יכולים להיות מכשיר חכם כמו טלפון, נעלי ריצה או אפילו קרטון החלב במקרר. כל אלו יהיו חלק מרשת דיגיטלית מחוברת שתשפיע על  חיי היום יום של כולנו. כך לדוגמא, חיישנים ינתרו על איכות האוויר בבתינו ועד כמה אנחנו פעילים במהלך היום. בית חכם יספר לנו מתי להשקות את הצמחים, ערים חכמות יאירו את הרחובות ביעילות רבה יותר, יקבלו דיווחי מפגעים, ואף יסייעו לתושביהם למצוא מקום חניה.

בהרצאה אבי איצקוביץ הפריך  את מיתוס המקרר החכם, ולמדנו יחד כיצד חפיסת מסטיק שנרכשה בשנת 1974 החלה מהלך שהוביל לשלב החדש הזה של המהפכה הדיגיטלית.  בנוסף, אבי הציג עולם חדש של אתגרים טכנולוגיים וספר  לנו על תהליכי המחשבה ועקרונות העיצוב עבור העולם החדש, עולם ה- אינטרנט של הדברים.

  • Bitcoin, כשהמטבע פוגש טכנולוגיה שוקי אהרונוביץ , קהילת הביטקוין הישראלית, מייסד קבוצת יזמות ביטקוין בישראל

בהרצאה ערכנו היכרות עם המטבע הקריפטוגרפי שמשנה את התפיסה לגבי הכלכלה המודרנית. על מה הוא מבוסס, איך הוא עובד, ומה היתרונות והמגרעות שלו. למצגת ההרצאה

מושב ד':  הרשת הסמנטית והרשת העמוקה

  • החוט המשולש לא במהרה יינתק – קטלוג הספרייה כמקור לנתונים מקושרים בעידן הווב הסמנטי , אהבה כוהן, הספרייה המרכזית המכללה האקדמית בית ברל

בעולמו של מנועי חיפוש וכלים לגילוי ידע, האם נשאר תפקיד לקטלוג הספרייה? כללי הקיטלוג החדשים מנסים להביא ערך מוסף לקטלוגים ולהפוך אותם למקור מידע לעולם של ווב 3.0. נלמד איך ספריות יכולות למנף את המומחיות שלהם כדי להבטיח מקום למידע הביבליוגרפי שלהם בעולם של נתונים מקושרים ושל הווב הסמנטי?

ההרצאה סקרה את   תרומת כללי RDA ומודל Bibframe להתאמת הקטלוג לווב הסמנטי, העבודה שעושים ספריות בחו"ל לפתוח את המידע שלהם לשימוש חוזר, וההתפתחויות החזויות בספריות בארץ  למצגת ההרצאה

  • הרשת העמוקה  לטוב ולרע ,  ד"ר יפה אהרוני , הספרייה למדעי החיים ולרפואה אוניברסיטת תל- אביב,  המכללה האקדמית בית ברל

ההרצאה עסקה  ברשת העמוקה על שכבותיה השונות לטוב ולרע עם התייחסות להיבט המידעני , מהי הרשת העמוקה, הסיבות לקיומה ואיך מגיעים אליה  למצגת ההרצאה

תודה רבה לכל המרצים, לכל המשתתפים ביום העיון ולמארגני כנס מידע 2014  מחברת  טלדן

Computers in Libraries 2014 – מבחר מצגות

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

הכנס ה- 29 של  Computers in Library 2014 התקיים ב- 7-9 באפריל  במלון הילטון בוושינגטון.

ספריות  משתנות ואפשר ללמוד מניסיונם של אחרים – בכנס הוצגו בין השאר גם יישומים ופרויקטים שנעשו בספריות ומהם ניתן להפיק לקחים וללמוד.

ההרצאות בכנס עסקו בנושאים  מגוונים כגון: שימוש בוורדפרס ליישומי הספרייה והעדפתו כאלטרנטיבה על יישומים מסחריים כגון Libguides , עיצוב מחדש של אתר הבית של הספרייה בעיצוב רספונסיבי ,כלים ויישומים בשירות הספרייה אינטרנט ובתי ספר, אפליקציות למובייל, הווב החופשי, ספרים אלקטרוניים, הרשת הלא נראית,הספרייה כמו"ל , ויזואליזציה של מידע , סטודנטים ipads ומחקר,  הטמעת אפליקציות ויישומי ווב 2.0  בספרייה כיוונים עתידיים בספרייה כגון  –  Google glass  ושירותי הספרייה ועוד..

מצגות הכנס זמינות  לצפייה והורדה

MOOCs – אינפוגרפיקה

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

תופעת ה-MOOCs    אינה חדשה אך עדיין טכנולוגיה חשובה ומדוברת, וגם ספרנים וספריות מעורבות בה.  מאפיינים עיקריים של  MOOC הם : הקורסים הם חופשיים ללא תשלום והם פתוחים , בניגוד לקורסים מסורתיים,   למספר רב של משתתפים

המידע המצטבר על  קורסים אלה הוא רב ואין כמו אינפוגרפיקה להמחיש חזותית ובצורה תמציתית את המידע שכן כבר נאמר תמונה אחת שווה אלף מילים.

באינפוגרפיקה כוללת על MOOCS אפשר למצוא מידע על התופעה  מאספקטים שונים:  הגדרה, ספקים, התפלגות 1200 קורסים על פי קטגוריות נושאיות, נתונים דמוגרפיים על המשתמשים כולל רמת חינוך כוללת וארצות מוצא, , נתונים סטטיסטיים על אורך הקורסים ומעורבות הסטודנטים בקורסים, סוגים שונים של MOOCs ,  אחוזי נשירה, מקורות לחיפוש MOOC  , ההיסטוריה של הלמידה מרחוק בשנים 1890-2012  וגם מידע על תופעת ה- SPOCs

לאינפוגרפיקה

כנס מחקר: מידע וידע 2013

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

ביום ד' 13.11.2013 התקיים באוניברסיטת חיפה כנס המחקר "מידע וידע 2013". הכנס אורגן ע"י החוג לניהול מידע וידע, הפקולטה לניהול של אוניברסיטת חיפה

על אופיו ומטרתו של הכנס אפשר לקרוא באתר הכנס . על פי מה שנכתב באתר הכנס:

"הכנס השנתי של חוקרי המידע והידע הוא הזדמנות למפגש חוקרים המתעניינים בחברת המידע על כל גווניה ומעוניינים לשתף בפירות מחקריהם בתחומים כגון: מידע בתחומי הדעת השונים, מידע ותרבות, אוריינות מידע, אחזור מידע, רשתות חברתיות, למידה והוראה בסביבות טכנולוגיות, כלכלת מידע, משחקים רציניים, ספריות וספרנים, ארכיונים וארכיונאים, מידע ועסקים, מידע וניהול, פילוסופיה של המידע, סוציולוגיה של המידע, ניהול ידע, מידע וארגונים, למידה ארגונית, Big Data, Data Science. הכנס הוא אינטרדיסציפלינרי ומיועד לחוקרים מרקע מגוון: מידע וידע, ספרנות, ארכיונאות, תקשורת, ניהול, סוציולוגיה, פסיכולוגיה, מערכות מידע, מחשבים וכיוצ"ב."

את רשימת ההרצאות והתקצירים אפשר למצוא  באתר של הפקולטה לניהול אוניברסיטת חיפה

לצערי,  לא השתתפתי  בכנס אך קיבלתי סקירה מפורטת  מהספרנית ורד רובין מהמכללה האקדמית בית ברל  שהשתתפה בכנס .

לקובץ הסקירה

תודה לורד רובין על הסקירה

זיוף רגשות חנופה ואיכות שירות בארגונים – ד"ר חנה מדלר-לירז, המכללה האקדמית ת"א-יפו

פורסם בתאריך על ידי
1

היום התקיימה בספרייה למדעי החברה ולניהול הרצאתה של ד"ר חנה מדלר- לירז, "זיוף רגשות, חנופה ואיכות שירות בארגונים".

לטענת ד"ר מדלר – לירז, שימוש בביטויים כמו "אני מבין…"  "אני מתנצל…" כחלק מתסריט שיחה בין נותן שירות ללקוח, נתפס מצד הלקוח כזיוף רגשות וגובה מחיר של שחיקה ותשישות מצד נותן השירות.

חלוקת מחמאות ללקוחות היא אסטרטגיה מקובלת בקרב מוכרים בחנויות. מחמאה שנותן שירות מרעיף על לקוח מעניקה ללקוח תחושה שמכבדים אותו, מעלה את הערך העצמי שלו ואת שביעות רצונו מן השירות. אך, מחמאה עשויה להיתפס גם כשלילית, כמניפולציה. הלקוח עשוי לזהות מתי נותן השירות מביע רגשות מזויפים וזה יפגע בהערכתו את השרות.

לעומת אסטרטגיית המחמאות,  אמפטיה קוגניטיבית ורגשית בשירות היא היכולת של נותן שירות לזהות ולהבין רגשות של הלקוח ולאמץ את הפרספקטיבה שלו. דוגמה לביטויי אמפטיה- "זה קרה גם לי..".

כמו כן, ביטויים כמו "בכנות , אני חושב שכדאי…" מבטאים את מעורבותו האישית של נותן השירות ואת נחישותו לסייע ללקוח. ואולם, אחד החסרונות לדבר זה הוא שייתכן כי הלקוח יקבל את התחושה שנותן השירות מעדיף אותו, הלקוח, על פני הארגון שבו הוא עובד.

ד"ר מדלר- לירז סבורה כי מערכת היחסים בין המנהל לעובדיו משפיעה באופן עקיף על איכות השירות שהעובד יספק ללקוח. מערכת יחסים טובה בין מנהל לעובד תגביר את הרגשות החיוביים של העובד ותעודד אותו למתן שירות טוב ויעיל ללקוח.

מצגת ההרצאה   

הטכניון ואוניברסיטת תל אביב הצטרפו ל- Coursera

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

Mooc – קורסים מקונים שמועברים על ידי מיטב המרצים ופתוחים לציבור הרחב ברמה העולמית – היא המגמה החשובה והמדוברת ביותר בטכנולוגיות החינוך בשנת 2012. מאפיינים עיקריים של Mooc : הקורסים הם מקוונים בווב, חופשיים ללא תשלום, פתוחים בניגוד לקורסים מסורתיים למספר רב של משתתפים ללא תנאי סף לקבלה.

מדובר בלימודים אקדמיים של ממש – מטלות, מבחנים, ציון וגם תעודה, בדרך כלל על סיום הקורס.

שלושת הפלטפורמות הבולטות בתחום הן : Audacity ,  Edx ו- Coursera.

Coursera שנוסדה ב- 2012 היא פלטפורמה מקיפה רב תחומית , מיזם עם מטרות רווח שהוקם על ידי שני מרצים מאוניברסיטת סטנפורד ותוך זמן קצר הצטרפו למיזם אוניברסיטאות נוספות. כיום חברים בפלטפורמה זו כ- 80 מוסדות ובתוכן האוניברסיטה העברית

ביוני 2013   הצטרפו לפלטפורמה זו גם הטכניון ואוניברסיטת  תל-אביב. הקורס הראשון של הטכניון Nanotechnology and Nanosensors יהיה באנגלית ובערבית

בין הקורסים שיוצעו על ידי אוניברסיטת תל אביב :

The Rise and Fall of Jerusalem

What A Plant Knows

The Emergence of the Modern Middle East

על חשיבות מהלך ההצטרפות של שתי האוניברסיטאות ל-Coursera  יעידו דבריה של פרופ' דפנה קולר ישראלית מאוניברסיטת סטנפורד :

“It is an honor for me to be working with two of the best universities in my birth country, to provide students access to great education, free of cost,” … “Tel Aviv and the Technion will now be able to reach students in Israel and around the world, spreading their knowledge and expertise to thousands more people than ever before possible.”

לכתבה בנושא

ספריית גן לוינסקי – תרבות ספרות ותהליכים רגשיים בקרב הקהילות החיות בדרום תל-אביב – הרצאתו של אייל פדר, מנהל הספרייה.

פורסם בתאריך על ידי
1

בהרצאה מיוחדת לקח אייל פדר, מנהל הספרייה את קהל המשתתפים לעולמם של מהגרי העבודה והפליטים בישראל. 

תחילה הציג אייל את המאפיינים השונים של האוכלוסייה, המורכבת משלוש קבוצות עיקריות: עובדים זרים חוקיים, עובדים זרים לא חוקיים, וקבוצת מסתננים ופליטים הזכאים לשהות בישראל מתוקף אמנות בינלאומיות. 

ספריית גן לוינסקי הוקמה בשנת 2009 והיא ממוקמת בגן הציבורי שליד התחנה המרכזית הישנה בתל-אביב. הספרייה מורכבת משני ארונות ספרים: האחד למבוגרים והשני לילדים. הספרייה מכילה כ- 3,500 ספרים בשפות שונות: תאית, נפאלית, טגלו, אנגלית עברית ועוד.

שיטת המיון של הספרים היא יצירתית וייחודית שכן הספרים ממוינים על-פי הרגש שהם עוררו בקורא. כאשר קורא מחזיר ספר, הוא נשאל באשר לרגש שהספר עורר בו.  מצחיק, מוזר, משעמם, עצוב, מרתק, מעורר השראה ומרגש. לכל רגש נבחר צבע משלו. כך לדוגמא, ספר מרתק יקבל מדבקה אדומה ועל סמך סימון זה הספר יונח במדף הספרים המרתקים. בשיטה זו הקורא האחרון של כל ספר הוא זה שקובע באיזה מדף יונח הספר וכך מוענקת לו האפשרות לשנות, להשפיע. דעתו של כל קורא נחשבת. הספרים, שאין להם מדף קבוע, דומים לקוראים הנודדים בעולם.

לצד פעילות הספרייה משמש המקום גם כמרכז תרבותי ומתקיימות בו פעילויות שונות בהן שעת סיפור, משחקים, הצגות והופעות מוזיקליות.

 אין ספק כי ספריית גן לוינסקי היא קרן אור בחייהם של בני הקהילות הזרות שבדרום העיר.

 

עולם המידע 2013 ומבט לעתיד – חיפוש מידע וניהולו ברשת האינטרנט ובארגון

פורסם בתאריך על ידי
2

ביום רביעי 8.5.2013 התקיים במסגרת "2013 Info" – כנס המידע שעורכת חברת טלדן זו השנה ה-28 ,יום עיון בנושא: " עולם המידע 2013 ומבט לעתיד – חיפוש מידע וניהולו ברשת האינטרנט ובארגון "    להלן סקירה קצרה על ההרצאות השונות ומצגות מיום העיון .

יו"ר: ד"ר יפה אהרוני, אוניברסיטת תל אביב, המכללה האקדמית בית ברל
ד"ר נדב דפני, מנכ"ל Stips, יזם אינטרנט ואיש פיתוח

ביום העיון נחשפנו למגוון נושאים בתחום המידע. בין הנושאים:חידושים בחיפוש מידע ברשת האינטרנט כגון: מנועי חיפוש ייעודיים, התפתחויות בגישה הפתוחה, חיפוש סמנטי וחברתי ומערכות המלצה. רשתות חברתיות ועולם ה- brand monitoring – שימוש במידע חברתי לצורך פיתוח אסטרטגיות מובילות בשיווק ותוכן. יום העיון עסק גם  בתופעת ה- big data , ה”יהלומים” שבה וההתמודדות עם אתגריה :טיפול בנפח מידע רחב-היקף, פיצוח אתגרים בתחום ה- e-commerce והפיכת מידע ארגוני וחיצוני לידע שימושי-אישי וניהול הידע-האישי גם לצורכי מחקר. נבחנו סוגיות מרתקות נוספות : התפתחויות בצריכה והעברה של מידע , פיתוח מאגר-מיקומים עולמי והצצה מחקרית לעתיד הבוחנת האם גם אחרי המוות נוכל להעביר מידע? האם יכולים החיים בעולם הווירטואלי להמשיך כסוג של אלמוות ממוחשב, המנותק מהיוצר המקורי?

במשך היום התקיימו 13 הרצאות במסגרת 4 מושבים. לבקשת משתתפי יום העיון, אני מפרסמת בפוסט זה תקצירים של ההרצאות ואת המצגות של ההרצאות שאושרו לי עד כה לפרסום על ידי המרצים. אם אקבל מצגות/הרצאות נוספות בהמשך, אעדכן את הפוסט בהתאם. להלן תוכנית היום על פי סדר המושבים ההרצאות וקישורים להרצאות.

ההרצאות במסגרת יום העיון:

מושב א': חידושים ומגמות במנועי חיפוש ברשת האינטרנט

  • חידושים והתפתחויות בתחום מנועי חיפוש באינטרנט – אמיר פליישמן, מנכ"ל חב' סיקוֹם גלובל (Cicom Global), ב"ס הגבוה לטכנולוגיה בירושלים ומט"י – המרכז לטיפוח יזמות

ההרצאה סקרה   מנועי חיפוש ויישומים חדשים, עם דגש על כלים וטיפים מעשיים למצגת ההרצאה

  • אֶאוּרֶקָה! –מנועי תשובות וטכנולוגיות "מציאה" אחרות – דניאל ליפסון, ספרן יעץ ומאגרי מידע בספרייה הלאומית

הכתובת בימינו לכל שאלה שהיא, היא בדרך כלל מנוע החיפוש. מנועי החיפוש ובראשם גוגל משתפרים כל הזמן וברוב המקרים אנו מוצאים בעזרתם את המידע אליו אנו זקוקים. אך עם כל ההתפתחויות והחידושים, מנוע החיפוש מציג בסך הכל רשימה ארוכה של קישורים. הוא לא עונה על שאלה, לא מציע הצעה, רעיון או חוות דעת ולא נותן לנו פתרונות לבעיות האישיות והספציפיות שלנו. בשנים האחרונות מופיעים אתרים וכלים מגוונים היכולים לעזור לנו, במקום בו מנוע החיפוש מתקשה. בהרצאה הוצגו מספר אתרים כאלה הנעזרים בטכנולוגיות מתקדמות ומשולבות.  למצגת ההרצאה

  • מנועי חיפוש וידע מדעי –  מיכל אבני מנכ"לית וממייסדי Symbolab, מנוע חיפוש למתמטיקה ומדעים

מנועי החיפוש המובילים לא נותנים מענה מספק למידע מדעי, ומתייחסים לביטויים ולסימנים כאל טקסט. Symbolab, מנוע חיפוש סמנטי למתמטיקה ומדעים, הוקם במטרה לאפשר נגישות למידע המדעי ברשת. המנוע מספק את תוצאות החיפוש הרלוונטיות ביותר, ע"י דמיון תאורטי וסמנטי, ולא חזותי. הדבר נעשה על ידי יישום אלגוריתמי למידה על מנת להבין את המשמעות וההקשר של שאילתות החיפוש.  ההרצאה התמקדה בסקירה של מנועי החיפוש, באתגרים בחיפוש מדעי, ובחשיבות החיפוש בעידן הלימוד המקוון..   למצגת ההרצאה

  • מגמות מתפתחות בעולם המידע  – התפתחויות בגישה הפתוחה חיפוש חברתי ומנועי חיפוש – ד"ר יפה אהרוני, אוניברסיטת תל אביב, המכללה האקדמית בית ברל

ההרצאה סקרה  מגמות מתפתחות בתחום הגישה הפתוחה – ספרים אלקטרוניים, קורסים מקוונים ולאחרונה גם תזות, התפתחויות במנועי חיפוש עם דגש על החיפוש החברתי וניסתה לענות על השאלה האם החיפוש החברתי יהווה נגיסה בחיפוש מידע במנועי  החיפוש המסורתיים. למצגת ההרצאה

  • מערכת המלצה רב תחומית – פרופ'  ברכה שפירא, ראש המחלקה להנדסת מערכות מידע באוניברסיטת בן גוריון

מושב ב': תופעת הנתונים הגדולים – big data  ,"יהלומים" ברשתות חברתיות  ומה צופן העתיד?

  • Big Data – מגמות, אתגרים ויישומים אפשריים– תמי נויטל, שה"ם – המרכז לשילוב טכנולוגיות בלמידה מרחוק , האוניברסיטה הפתוחה

בעידן המידע נצברים נפחים עצומים של נתונים מסוגים שונים ומגוונים מאוד במערכות דיגיטאליות ומשמשים כחומר גלם להפקת מידע ותובנות חדשות בתחום העסקי, בתחומי הפיתוח הטכנולוגי, במחקר אקדמי ויישומי, במעקב אחר שינויים גלובליים ועוד. בהרצאה הוצגו  דוגמאות למחקרים העוסקים בסוגי נתונים שונים, בדגש על פרויקטים מבוססי מידע ציבורי או פתוח, ונדונו  הזדמנויות וסיכונים הכרוכים בשימוש הגובר בטכנולוגיות וכלי ניתוח של big data. למצגת ההרצאה

  • לחפש את היהלומים ברשתות החברתיות – נטע דורון, יועצת ומשווקת עצמאית המתמחה ביח"צ ניו מדיה למנכלים,עסקים וארגונים

טיפול בנפח מידע רחב ברשת הוא אתגר לכל משווק. באמצעות תוכנות ניטור שיח ניתן לעקוב ולהגיע לנתונים חשובים אודות הצרכנים שלנו, שגרירי המותג שלנו, מגמות צרכניות, סכנות והזדמנויות שיווקיות.מידע זה לא ניתן למציאה בגוגל בהכרח.את המידע ניתן לסדר ולייצר פרסונליזציה של מידע בצורה אפקטיבית.חברות המייצרות מעקב וניתוח מידע חברתי מגיעות לתובנות מנצחות ומקדימות את מתחריהן.;בהרצאה התוודענו  לעולם ה Brand Monitoring והבנו כיצד ניתן להשתמש במידע החברתי לצורך פיתוח אסטרטגיות שיווק ותוכן מנצחות ברשתות חברתיות, ובפרט שיווק B2B-  לינקדאין

  • חיים ומוות בעולם הווירטואלי – ד"ר רועי צזנה  מרצה בטכניון וחוקר ביחידה לחיזוי טכנולוגי וחברתי באוניברסיטת תל-אביב. הוא בעל טור קבוע במספר עיתונים, בעל הבלוג הפופולרי 'מדע אחר' ומגיש את ותכנית הרדיו 'דוקטור למה' , ורד שביט  השתתפה בהרצאה והציגה נתוני סקר בנושא

בשנים האחרונות עוסקים רבים בהעברת כל האירועים, החוויות והמראות מחיי היום-יום שלהם לרשת החברתית: פייסבוק, טוויטר ואחרות. אנו פותחים, למעשה, עותק נוסף של חיינו בעולם הווירטואלי. אך מה קורה כאשר החיים בעולם הפיזי נקטעים? האם יכולים החיים בעולם הווירטואלי להמשיך כסוג של אלמוות ממוחשב, המנותק מהיוצר המקורי?

לכתבה של ד"ר רועי צזנה בנושא:לרמות את המוות: כשאנשים חוזרים לחיים 

  • לקראת מאגר מיקומים עולמי, טקטיקה ואסטרטגיה – דר"  נדב דפני,מנכל  stips יזם אינטרנט ואיש פיתוח למצגת ההרצאה

מושב ג': התמודדות עם עומס המידע – ממידע לניהול ידע אישי ברשת האינטרנט ובארגון

 
  • שימוש בסמנטיקה להפיכת מידע ארגוני וחיצוני לידע שימושי מותאם אישית – ד"ר יאיר יהודה, מנכ"ל ומייסד כינור רשתות ידע בע"מ  לשעבר מהנדס תכנה ראשי ברפא"ל

בהרצאה הוצגו   דוגמאות מתחום המסחר האלקטרוני שהדגימו- את השימוש בסמנטיקה ואת העצמת הצרכן בעזרת הכלים.למצגת ההרצאה

  • לראות את העצים, לנהל את היער: "מנדליי" ככלי לניהול ידע אישי – אהבה כהן, הספרייה המרכזית המכללה האקדמית בית ברל, יועצת של מנדליי בארץ

קל ללכת לאיבוד בתוך הים של מידע מקצועי, מחקרי, ואקדמי. ההרצאה סקרה את המאפיינים של "מנדליי"  –  כלי לניהול ידע אישי ואיך להשתמש בכלי לארגון ולעיבוד מאמרים, ", לסדר ולהנגיש משאבים, למצוא חומרים נוספים, ולבנות מערכת קשרים אישיים לייעול תהליך צבירת המידע והשימוש בו..  למצגת ההרצאה

מושב ד': התפתחויות בצריכה ביצירה ובהעברה של מידע – מבט מחקרי

 

 
  • חברי כנסת כצרכני מידע: מחקר ביבליומטרי – ד"ר רבקה מרקוס, מאז 1976 ועד היום מנהלת ארכיון הכנסת ואחראית לרשומות בכנסת

המחקר בדק  את השימוש במידע על ידי  חברי הכנסת במליאה  ובוועדות בין השנים 1949-2007. תוצאות  המחקר מצביעות על כך שהשימוש בסוגי המידע לא השתנו על אף האמצעיים הטכנולוגים המאפשרים ניגשות למידע רב יותר למצגת ההרצאה

  • חברי כנסת כיצרני מידע בעידן המדיה החברתית – עו"ד שרון חלבה-עמיר,  דוקטורנטית למשפטים, עמיתת מחקר במרכז חיפה למשפט וטכנולוגיה, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה ומרצה בבית הספר לחברה וממשל במכללה האקדמית בית-ברל.

בשנים האחרונות חברי הכנסת מנהלים פעילות פוליטית ענפה באינטרנט. מרביתם מנהלים חשבון בפייסבוק ומקצתם מתפעלים במקביל ערוצים מקוונים נוספים כדוגמת יוטיוב, טוויטר ואפילו אינסטגרם… בנוסף, חברי כנסת רבים מתפעלים אתר אישי המשמש כפורטל פרטי לפעילותם ברשת. ההרצאה עסקה  במידע המועבר על ידי חברי הכנסת אל הציבור באמצעות הערוצים האישיים השונים ונסקרו מאפייני השימוש של חברי הכנסת בפלטפורמות העיקריות.  למצגת ההרצאה

תודה רבה לכל המרצים, לכל המשתתפים ביום העיון ולמארגני כנס מידע 2013  מחברת  טלדן