ארכיון הקטגוריה: כנסים

יום עיון | חידושים בשימור מורשת

פורסם בתאריך על ידי
1

הספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי אירחה את יום העיון "חידושים בשימור מורשת" שנערך בהשתתפות חוקרים מהארץ ומחו"ל ובשיתוף עם מרכז מו"פ המשולש.
יום העיון התמקד בהתפתחות הטכנולוגית המשתלבת בעולם המחקרי של מדעי הרוח.

חן שפירא | עידו אהרון

היוזמה ליום העיון נולדה במפגש שנערך במרכז מו"פ המשולש בין חוקרים וחברי צוות מהספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי. במפגש עלה הנושא של שימור ערכי מורשת תרבותית מקומית, ושל שילוב טכנולוגיות חדשניות המפותחות בנושא כגון: אלגוריתם לזיהוי כתב בכתבי-יד ערבים עתיקים ובניית מודלים ב- 3D של אתרים היסטוריים בארץ. בהמשך למפגש זה, הוחלט לקיים יום עיון ופורסם קול קורא להרצאות בנושאי מחקר הקשורים לשימוש בטכנולוגיות וכלים חדשניים כדוגמת מציאות מדומה וכלים של מדעי הרוח הדיגיטליים (Digital Humanities).

אנו עדים בשנים האחרונות להתפתחותם של אמצעים טכנולוגיים ברחבי העולם ושילובם במחקרים בתחום מדעי הרוח. מטרתו של יום העיון הייתה להציג בפני הקהילה האקדמית (מרצים, חוקרים, סטודנטים וספרנים) מבחר פרויקטים ומחקרים, מהארץ והעולם, המציגים תוצרי מחקר בתחום שימור מורשת ואתרים המשלבים בין מחקר עיוני לצד שימוש באמצעי טכנולוגי והצגתם בתצורתה ויזואלית.

מתוך הרצאתו של מורן נויהוף

במקביל לפרסום הקול הקורא להרצאות, תהליך העבודה סביב יום העיון דרש למידה אודות סוגי המחקר והפרויקטים השונים הקיימים בתחום. בהתאם לכך, איתור ופנייה למרצים מהארץ ומהעולם וכמובן תיאום מול חברי מו"פ המשולש. המרצים שנבחרו לבסוף הציגו מגוון של פרויקטים ונושאי מחקר המעניינים בפני עצמם, ובמקביל מהווים רצף נושאי בין כל ההרצאות. החלק המעניין ביותר ביום העיון, הוא הפוטנציאל המחקרי העצום שנגלה בהרצאות בשילוב של תחומי מחקר ממדעי הרוח עם מדעי המחשב, מערכות מידע גיאוגרפיות ואף ביולוגיה.

המחקרים וההרצאות ביום העיון

במושב הראשון, 'חדשנות במחקר מורשת תרבותית', שימשה פרופ' מירי שפר-מוסנזון כיו"ר. במושב התארחו שלושה מרצים שהציגו דרכים חדשניות לזיהוי וניתוח כתבי-יד. הרצאתו של מורן נויהוף, דוקטורנט לביולוגיה באוניברסיטת תל-אביב, 'פענוח הגנום של מגילות מדבר יהודה' עסקה במחקר בו לקח חלק יחד עם חוקרים ממדעי היהדות וביולוגיה מישראל, שבדיה וארה"ב. במחקר זה הצליחו החוקרים לזהות ולחבר חלקים שונים של המגילות הגנוזות ממערות קומראן ומדבר יהודה באמצעות דגימות DNA.
בהמשך, דיבר ד"ר ראיד סעאבנה המשמש גם כחוקר במרכז מו"פ המשולש. הרצאתו – 'Image Processing, Machine Learning and Historical Document Image Analysis' הציגה כלי לקריאת מכונה עבור כתבי-יד ערבים עתיקים והאפשרויות המתקדמות לניתוח כתבי אלו.
כהמשך לשתי ההרצאות הראשונות, ד"ר עבדולה גאלאדארי (Abdulla Galadari) מאוניברסיטת ח'ליפה, שבאבו-דאבי, הרצה על 'Digital Humanities in the Service of Intertextual Studies between the Qur’an and Biblical Literature'. הרצאה זו עסקה במחקר מתקדם של כתבי-יד, ובשימוש בכלים של מדעי הרוח הדיגיטליים, ובה עבדולה הראה כיצד ניתן לזהות צירופים והטיות מילים המופיעות בקוראן ובמקורות היהודים.

מתוך הרצאתו של פרופ' אייל בן-אליהו

המושב השני, 'טכנולוגיה ומורשת' נפתח בדבריו של היו"ר ד"ר זף סגל שהציג את 'מעבדת מדיה – OmiLab'. ד"ר סיימון יאנג (Simon Young) מחברת lithodomosvr שבאוסטרליה העביר את הרצאתו 'Virtual Reality Models of the Roman City of Jerusalem and Masada' שהייתה הראשונה במושב. סיימון הציג שני פרויקטים של שחזור אתרים היסטוריים באמצעות מציאות מדומה: אתר מצדה ומגדל דוד שבירושלים.
בהמשך ישיר לכך, כרים יחיא, סטודנט לתואר שני באוניברסיטת תל אביב, הציג את הרצאתו 'שימור דיגיטלי לאתרים היסטוריים, מידול 3D של תחנת רכבת חיג'אז בעמק'. בהרצאה כרים הציג את תהליך העבודה על מידול מבנים היסטוריים הכולל סריקתם באמצעות צילום מרחפן, הזנת הצילומים ונתונים נוספים למערכת RC ולבסוף עיצוב סביבה וירטואלית במציאות מדומה. כל אלו מאפשרים בניית מודלים בתלת-מימד של המבנים.
יום העיון נחתם בהרצאתו המרתקת של פרופ' אייל בן-אליהו מאוניברסיטת חיפה 'אטלס דיגיטאלי ליהודי העולם העתיק (333 לפנה"ס – 640 לספירה)', בה הוצג תהליך העבודה והתוצרים של אטלס דיגיטלי חדש שעולה לאוויר מטעם מעבדת אליהו שבאוניברסיטת חיפה. האטלס מציג באופן ויזואלי את תפוצת יהדות העולם העתיק.

  • כל הרצאות יום העיון ב- Youtube (לצפייה)
  • חוברת התקצירים של יום העיון (הורדה)

יום העיון "חידושים בשימור מורשת" התקיים באופן מקוון בתאריך 23.12.2020.

 

יום עיון  – Information and Innovation, הספרייה למדעי החיים והרפואה, אוניברסיטת תל אביב, 15.11.18

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

יום העיון השנתי לקהילת המידענים הרפואיים, התקיים השנה בסימן חדשנות ויצירתיות בתחומי הפיתוח, היישום וההנגשה של המידע הרפואי עבור קהלי יעד שונים:  רופאים, חוקרים, מידענים יזמים וכמובן צרכנים.

יום העיון כלל שש הרצאות מרתקות מכל קצות הקשת של העוסקים בתחום החדשנות הרפואית, אשר נתנו לבאי הכנס טעימה קטנה בדבר הנעשה בחזית המחקר וקידום הטכנולוגיה הרפואית בישראל. מנהלי מרכזי מידע וחדשנות בבתי החולים הציגו תהליכי קידום המצאות ורעיונות רפואיים, מהרעיון אל הפועל. יזמים הציגו תהליכי פיתוח אפליקציות ניהול רפואי ומאגרי מידע לשימושם של רופאים וחולים כאחד. חוקרים הציגו התפתחויות וחדשנות בכלים לניתוח מידע רפואי הן עבור רופאים וחוקרים והן עבור צרכנים וחולים.

יום העיון נפתח בסקירה קצרה מאת ד"ר משה שמש, מנהל הספרייה הרפואית במרכז הרפואי ע"ש רבין  קמפוס בילינסון, על מרכז החדשנות שהוקדם זה מכבר בספריית בית החולים. המרכז משמש חממה לקידום ופיתוח רעיונות בתחום החדשנות בתהליך המבוסס על שני שלבים: בשלב הראשון רופאים, חוקרים ויזמים מתכנסים יחד ל"סיעור מוחין", אשר נועד לעודד תהליכי חשיבה ופיתוח בסביבה תומכת ואידיאלית. בשלב השני, ניתן להוציא את הרעיון אל הפועל על ידי בניית אב-טיפוס ראשוני שלו. ד"ר שמש שם דגש על חשיבותה של הספרייה כחלל רעיוני ופרקטי לקידום תהליכי יזמות וחדשנות, הכולל בקרבו הון אנושי, מידע מודפס ודיגיטלי וכלים להוצאת פרויקטים לפועל.

דר' משה שמש

לאחר מכן שמענו את הרצאתה המרתקת של פרופ' טליה מירון שץ, "על צרכני בריאות בעולם הדיגיטלי". פרופ' שץ סקרה את היתרונות הרבים הטמונים בעזרים דיגיטליים לשמירה על בריאות ועל אורח חיים בריא. לדוגמא: יכולת ניטור ופיקוח עצמי על מחלות כרוניות המצילה חיים ובמקביל חוסכת למערכות הבריאות מיליוני שקלים בשנה. אולם, קיימים חסמים תלויי גיל, נגישות, שפה ופחד מפני טכנולוגיה המונעים מצרכנים פוטנציאליים רבים להשתמש בה. פרופ' מירון שץ הדגישה את הצורך האקוטי בהבנת הפסיכולוגיה של קהל היעד, רופאים וצרכני בריאות כאחד, בעת תהליך עיצוב טכנולוגיה חדשה לשימוש.

פרופ' טליה מירון שץ

ההרצאה הבאה ניתנה על ידי דר' מיכל חורב, מהמעבדה ללמידה חישובית לתחום הבריאות ומדעי החיים בחברת IBM. דר' חורב הדגימה כיצד למידה חישובית על ידי טכנולוגיה מפותחת,  AI – Artificial Intelligence, יכולה לעזור לגורם האנושי להבין, לנתח ולחזות הסתברויות סטטיסטיות, בעידן בו כמות הידע הקיים מתנגשת עם היכולת האנושית להתמודד עמה. למידה חישובית מנפיקה מודלים של חיזוי אשר יכולים לעזור לרופאים לשנות את דרך פעולתם ובמקרים רבים, להציל חיים.

דר' מיכל חורב

פרופ' נועם שומרון, מהפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב, חתם את החלק הראשון של הכנס בהרצאתו: "על מידע רפואי וטכנולוגיות מתקדמות בשירות המדע". פרופ' שומרון הינו חוקר ביטוי ובקרת גנים. הרצאתו סקרה את ההתפתחות הטכנולוגית הכבירה בעשורים האחרונים בתחום פיצוח הגנום האנושי. חלקה הראשון של ההרצאה כלל הסבר קצר אך מקיף על מבנה התא, תפקיד ה – DNA ומנגנוני הפעולה של ה RNA  בשכפול התא. לאחר מכן הציג פרופ' שומרון את ההתפתחות בטכנולוגיה המאפשרת כיום את קריאת הגנום האנושי, עבור כל אחד ואחד מאתנו. טכנולוגיה זו כמובן טומנת בחובה אינספור יתרונות אשר יאפשרו לנו יכולת מעקב, חיזוי וריפוי של מחלות שמקורן בשינויים גנטיים.

פרופ' נועם שומרון

חלקו השני של יום העיון נפתח בהרצאתה של גב' דורין ברבי, מנהלת מרכז ההמצאות והחדשנות הרפואית במרכז הרפואי רמב"ם. גב' ברבי סקרה את התהליך המרתק של הפיכת רעיון להמצאה תוך שימת דגש על  היבטיו השונים של התהליך מבחינה משפטית, כלכלית, בין לאומית וחברתית. המרכז הרפואי רמב"ם עושה כבר היום שימוש במדפסת תלת- ממד להוצאות רעיונות אל הפועל וחלק מהמוצרים אף משווקים באופן פרטי, בשלב זה מחוץ לגבולות ישראל (בעיקר עזרים אורתופדיים).

גב' דורין ברבי

את יום העיון חתמה הרצאתו של ד"ר אורן פירסט, מייסד שותף בחברת Medivizor  אשר הציג את פעילותה של החברה בהנגשת מידע רפואי לחולים במחלות קשות. ד"ר פירסט הדגיש את החשיבות שבהתאמת מידע מדויק וספציפי לכל חולה וחולה, על מנת להציג את אפשרויות הריפוי הטובות ביותר העומדות בפניו. כך לדוגמא, חולה בסרטן מסוג X יוכל לפנות לאתר החברה, לספק את כל המידע הקליני שיש בידיו ולקבל משוב הכולל: הסבר כללי על המחלה, הסבר על המקרה האישי שלו, סקירת הטיפולים ודרכי הטיפול המומלצות ולבסוף, רשימת המחקרים והניסויים התרופתיים התואמים את מצבו הנערכים ברחבי העולם.
דר' אורן פירסט

תודה רבה למשתתפים שהגיעו ולמרצים.

רשמה: שירי בירנבוים.

 

כנס זכויות יוצרים באקדמיה

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

Educational Copyright Conference – 19 December 2017, Buchmann Faculty of Law, Tel Aviv University

מוסדות חינוך עסקו מאז ומתמיד בענייני זכויות יוצרים, כיצרנים של חומר המוגן בזכויות יוצרים, בעלי החומר ומשתמשים בו.
שינוי דפוסי ההוראה – מאנלוגי לדיגיטלי, מלימוד בכיתה להוראה מרחוק, שינויים בתעשיית ההוצאה לאור האקדמית – התגברות בריכוז השוק העולמי ועלייה המחירים, יחד עם שיטות רישוי שונות, כמו גם שינויים בחוק בשנים האחרונות הביאו לעימותים ישירים.

בארצות הברית, מו"לים שונים קראו תיגר על  אוניברסיטת ג'ורג'יה בשל השימוש שלה בעותקים אלקטרוניים; בהודו, המו"לים קראו תיגר על אוניברסיטת דלהי בגלל שיטות צילום המקראות; בישראל, מו"ל מקומי קרא תיגר על פרקטיקות הצילום של האוניברסיטה העברית, ובקנדה, ארגון של מו"לים קרא תיגר על הפרקטיקות של אוניברסיטת יורק.

בדרך כלל, שימוש הוגן / fair dealing / fair use נמצא בלב הדיונים המשפטיים. עם זאת, בעת ובעונה אחת, הליכים חוקיים אלו פוגשים תהליכי נגד כגון הדרישה של ארגונים שונים כי המחקר שאותו הם מממנים יפורסם גם בצורת הגישה הפתוחה, רשויות שיפוט שונות השוקלות רפורמות חקיקה, וכן ספריות פירטיות כמו SciHub. הכנס דן בנושאים אלו ואתגרים נוספים. (מתוך ההזמנה לכנס – תרגום שלי. מ.ב.)

הכנס כלל שלושה חלקים:
1. תיקי זכויות יוצרים משפטיים בעולם
2. רישיונות, גישה פתוחה
3. התנגדות, פתרונות ותוצאות

ההתייחסות לנושא זכויות היוצרים, בתחום האקדמיה, שונה בין מדינה למדינה:
החוק הישראלי, חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, מתייחס למושג 'שימוש הוגן' בצורה רחבה מאוד, שניתנת לפרשנויות רבות. הערפול בניסוח הביא עמו חשש מתביעות משפטיות ובעקבות כך, הגבלות על שימוש במחקר ובלימוד. בפרויקט מיוחד שנוסד באוניברסיטת חיפה, הוקם הפורום להשכלה נגישה אשר שם לו למטרה להגיע להסכמות ולנסח "עקרונות פעולה" שיבהירו את תחומי השימוש המותרים.
הדוברים בכנס העבירו ביקורת על כי החוק עצמו נותן זכויות מסויימות לבעל היצירה וזכויות מסויימות למשתמש. אך כאשר מוסיפים את החוזים, הרישיונות, קודי ההתנהגות, והגבלות טכנולוגיות כאלו ואחרות למעשה מחלקים מחדש את הזכויות האלו ולאו דווקא מכבדים את החוק. הפתרונות לעניין זה הם מגוונים ואפשר ללמוד רבות ממה שקורה בעולם היום.
שימוש הוגן מוגדר גם בחוק האמריקאי ועמו פרשנויות ועקרונות פעולה שונים שנוסחו במהלך השנים.
ברוב מדינות אירופה אין כלל התייחסות למושג שימוש הוגן, וההתייחסות היא לחוק בלבד . מדינות האיחוד האירופי חופשיות להחליט מה מידת אימוץ החוק. חלקן מחמירות יותר וחלקן פחות.  בהרבה מדינות עניין זה מאפשר לאקדמיה טווח פעולה רחב הרבה יותר.
בהודו ובמדינות נוספות השיטה המקובלת היא חוק שאליו נוספים "יוצאי דופן". למשל העתקה לצורכי לימוד מעוגנת בחוק כ"יוצאת דופן" ולכן מותרת לחלוטין, ללא אחוזים וכמויות.

רוח חדשה ומרגשת נשבה בכנס – לא עוד פעילות מתוך חשש מתביעות ענק אלא פתיחות גדולה יותר לקראת האקדמיה ולקראת הנגשה חופשית יותר של המידע והידע אל מי שצריך אותו.

הדוברים בכנס:

  • פרופ' מיכאל בירנהק, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת ת"א – הציג את נושא הפרטיות באוניברסיטאות.
  • עו"ד תרזה נוברה, מהאיחוד האירופי – חוק זכויות יוצרים באירופה – ללא שימוש הוגן או עקרונות פעולה, רק החוק עצמו קובע! לא ניתן לנסח עקרונות פעולה ללא השתתפות המו"לים הגדולים.
  • ד"ר בלזס בודו, מאונ' אמסטרדם – הדגיש והבליט את הרעיון כי החוק מדבר על מה שמותר, לא על מה שאסור.
  • ד"ר יפית לב-ארץ, אונ' ניו-יורק – הציעה: ניסיון לרישיון – אם נעשה ניסיון סביר להשגת רשות, אז תהיה פטור ע"פ חוק מהפרת זכויות יוצרים.
  • פרופ' אורית פישמן אפורי, המכללה לניהול – הפורום להשכלה נגישה: best practices
  • פרופ' שאמנאד באשיר, מאונ' נירמה סיפר על תביעה שהוגשה נגד אוניברסיטת ניו-דלהי והתוצאות המפתיעות מתביעה זו:

במשך שנים אונ' דלהי השתמשה בשירותיה של חנות צילום קטנה על מנת שתדפיס עבורה חוברות לימוד בהם היו קיימים חלקים מיצירות עם זכויות יוצרים. לפני מספר שנים החליטה ההוצאה לאור של אונ' אוקספורד לתבוע את אונ' דלהי על הפרת זכויות יוצרים – שכן בחוברת היו ציטוטים מיצירות שאוקספורד הייתה הבעלים שלהן. תוצאת המשפט הייתה מפתיעה ומהפכנית: השופט ביטל את התביעה לחלוטין! הסיבה לביטול: הזכות לידע, ללימודים, למחקר גדולה מהזכות לקניין של המו"לים הגדולים. איך אונ' דלהי עשתה זאת – בעזרת מחאה חברתית: הם הגיעו כל כך רחוק ב"באז" התקשורתי-חברתי שהם יצרו סביב התביעה הזו, שבסופו של דבר אפילו סטודנטים מאוניברסיטת אוקספורד הפגינו נגד אוניברסיטת אוקספורד. אקטיביזם חברתי במיטבו!

  • בריאנה סקופילד, Author's Alliance – הציגה את הארגון שלה ואת פעילותו החשובה – ארגון שעוזר לכותבים/סופרים להכיר את עולם זכויות היוצרים ומלמדים אותם איך להפיץ את ספריהם בלי להיכנס לצרות עם המו"לים. שופילד הזכירה אפשרויות שונות לפרש את ה"שימוש ההוגן" וכולן בעייתיות: למשל "חוק ה-10" – מותרת העתקת פרק אחד אם יש בספר עד 10 פרקים ומותרים 10% אם יש יותר מ-10 פרקים. היא גם סקרה את המשפט המרתק של המו"לים נגד אונ' ג'ורג'יה שעדיין מתנהל, מזה למעלה מ-10 שנים. עוד אזכור שלה: כאשר חוקרים נשאלים על מידת השימוש שיתירו לעשות בפרסומיהם – 90% מהכותבים מרשים שימוש ביצירה שלהם וחלק גדול מהם מעודד זאת.
  • פרופ' אריאל כץ, אונ' טורונטו – סיפר על התביעות ההדדיות בין שוקן הוצאה לאור לבין האוניברסיטה העברית וסיומן בהליך גישור מרתק שתוקפו פג בסוף שנת 2017. כמו כן הזכיר כי:  Fair dealing is a STANDARD not a RULE.
  • עו"ד דלית קן-דרור, מאוניברסיטת חיפה – סקרה את המודלים השונים לפירסום ב OA, מגבלות ויתרונות.
  • ד"ר סיגל להב-שר, מהקונסורציום מלמ"ד –דיווחה שהגישה החדשה של מלמ"ד היא לבדוק לעומק כל חוזה חדש עם המו"לים ואילו אפשרויות חלופיות קיימות בגישה פתוחה. בנוסף, מציעה לקדם מאגרים מוסדיים ותחומיים.

 

סיכמו: מירה בן ארי, אוניברסיטת תל אביב וד"ר לין פורת, אוניברסיטת חיפה.

יום עיון בנושא "חשיפה לעולם המחקר הרפואי"

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

בשבוע שעבר התקיים בספריה למדעי החיים ולרפואה ע"ש גיטר סמולרש, יום עיון בנושא "חשיפה לעולם המחקר הרפואי". בחסותה של הגב' מירה ליפשטיין, מנהלת הספרייה למדעי החיים ולרפואה. ביום נכחו מנהלי ספריות רפואיות בבתי החולים, ספרנים בספריות רפואיות, ספרנים ומידענים עצמאיים, ואורחים אחרים.

את היום פתחה הגב' מירה ליפשטיין, מנהלת ספרית מדעי החיים ורפואה, בדברי ברכה בהם הדגישה את החשיבות והתרומה של השתלבות צוותי הספריות במערך המחקר ובתמיכה שביכולתם לתת לחוקר, כל זאת לאור השינויים הטכנולוגים המתקדמים בעידן הנוכחי. לדברי הפתיחה.

בהמשך היום דיברה הגב' מירב בוך, מנהלת הספריה הרפואית במרכז הרפואי אסף הרופא, על הספריה ותרומתה מתומכת מחקר למקדמת מחקר. מירב חתמה וסיכמה במשפט:

"אנו אנשי הספריות מקבלים הזדמנות להרחיב את הידע וההבנה לגבי המערכות שעוסקות בארגונים שלנו בקידום מחקר, וכן על נושאים נוספים שהחוקרים מתמודדים אתם. זוהי הזדמנות לשמוע, להשמיע ולקבל רעיונות לשיתופי פעולה. לא צריך להמציא את הגלגל. אנחנו יכולים בכוחותינו לעשות שינוי." למצגת ההרצאה.

 

הד"ר בועז תדמור, ראש רשות המחקר במרכז רפואי רבין ומנהל בית החולים בעברו, סיפר על תפקידה של רשות המחקר במרכז הרפואי רבין. ד"ר תדמור הסביר כיצד חזון בית החולים עומד לנגד עיניו וכיצד רשות המחקר שמה לה בחזית יעדיה את ערך העלאת שביעות הרצון של החולים מבית החולים. בעזרת הפיכתו של בית החולים לבי"ח "מגנט", המושך אליו רופאים וחוקרים מקצועיים ומומחים בתחומם, ומצד שני מושך אליו את המקרים הטיפוליים הקשים (המצריכים טיפול) נוצר שיתוף פעולה פורה לייצור מחקר ולימוד וזוכה לעידוד ותמריץ קבוע מהנהלת בית החולים.

 

מהגב' לאה פאיס, ראש רשות המחקר באוניברסיטת תל אביב למדנו על תפקידה של רשות המחקר באקדמיה ובאונ' תל אביב בפרט ועל צוות המידענים אשר מבצע את העבודה הטרום מחקרית החשובה אשר מהווה את הבסיס ליצירתו בהמשך של מחקר פורה ומוצלח.

 

הגב' רינה קורס, מנהלת הספריה הרפואית בבית החולים שער מנשה דיברה בהרחבה על הקשר שבין הספריה והמחקר: על ניסויים רפואיים (Clinical Trials), על ההכנה שהיא מעבירה לרופאים בבית החולים שער מנשה לצורך קבלת הסמכה ב- GCP) Good Clinical Practice), על טופסי "הסכמה מדעת" עליהם מתבקשים המועמדים לניסויים לחתום ועל כללי האתיקה של ועדת הלסינקי בהם נדרשים החוקרים לעמוד. למצגת ההרצאה.

 

הגב' רותי סוחמי, רמ"ד חיפוש מידע בספריה למדעי החיים ולרפואה באוניברסיטת תל אביב, דיברה על מעורבותם של הספרנים והמידענים בעיקר בבנית ה Systematics Reviews ועל חשיבותם העצומה של הספרנים והמידענים לחוקרים בדרך לקבלת אישור ומימון למחקר שלהם, מעורבות היכולה לחסוך בזבוז משאבים רב בהתנהלות המחקר. למצגת ההרצאה.

 

חתמה את היום הגב' סנאית איילון, מנהלת הספריה הרפואית במרכז הרפואי העמק. בהרצאתה דיברה סנאית על כריית נתונים מהתיק הרפואי של המטופל (EMR) והפיכת אותם נתונים לקרקע פוריה למחקר, על נושא ה Big Data המתרחב בשימוש הרפואה וכיצד מיושם נושא זה במחקר אצלה בבית החולים. למצגת ההרצאה.

 

כל הדוברים הדגישו את השינוי שחל בתפקידה של הספרייה, שהופכת מאגר ספרים למקדמת ותורמת לעולם המחקר באופן פעיל. תודה גדולה שלוחה לכל המרצים ביום זה ולכל המשתתפים ביום העיון, ולמירב מורטנפלד קלס, מתאמת רשת הספריות הרפואיות, על ארגון יום העיון המעניין.

נתראה בשנה הבאה ורק בריאות טובה!

הפוסט נכתב ע"י מרב מורטנפלד קלס.

התמונות צולמו ע"י עטרה היבש.

כנס אווה/מינרבה הארבעה-עשר לדיגיטציה של מורשת התרבות

פורסם בתאריך על ידי
3

 

השבוע התקיים במכון ון-ליר בירושלים כנס אווה/מינרבה הארבעה-עשר לדיגיטציה של מורשת התרבות. כנסים אלו, המתקיימים מאז שנת 2004, הפכו למסגרת מרכזית להצגת פרויקטים חדשים בתחומי הדיגיטציה בעולמות התרבות ולמפגשי עמיתים של המתעניינים בתחום – חוקרים וסטודנטים, אוצרים, אנשי מחשבים, ארכיונאים, ספרנים ואנשי ממשל מאירופה ומישראל. בכנסים מוצגים כלי מחקר חדשים, יוזמות ציבוריות אירופאיות-ישראליות לשימור, הנגשה והפצת תרבות באמצעים דיגיטליים, שיתופי פעולה, אפליקציות מתקדמות עבור מוסדות תרבות וכן תשתיות פתוחות למחקר במדעי הרוח.

יומו הראשון של הכנס עמד בסימן ההשקה החגיגית של פורטל המוזיאונים הלאומי לאחר תקופת פיילוט ארוכה. האתר הוא פרי פרויקט שימור והעצמה דיגיטלית המשותף למשרד התרבות והספורט, משרד רה"מ, אגף מורשת ועשרות המוזיאונים המוכרים בישראל, בכל התחומים. מטרתו היא לחשוף בפני הציבור באופן נגיש, ידידותי ואיכותי את הפריטים המגוונים השמורים במוזיאונים, הן בתצוגה והן באחסון – בסה"כ כמיליון וחצי פריטים במגוון תחומים: אמנות, יודאיקה, היסטוריה, ארכיאולוגיה, אתנוגרפיה, טבע ומדע. המידע באתר מאורגן בשלושה רבדים – רובד המוזיאונים הכולל דפי מידע על המוסדות השונים ועל אוספיהם; רובד הפריטים המציג אלפי פריטים שסומנו כבעלי ערך מיוחד, והם מופיעים לצד מידע מפורט אודותיהם; ורובד התערוכות המגיש טעימות משלל התערוכות המוצגות בימים אלו או הוצגו בעבר במוזיאונים השונים. שיתוף פעולה עם Europeana, הספרייה התרבותית הדיגיטלית הכלל אירופית, מאפשר איתור, אחזור, צפייה ומחקר של פריטים מקבילים באמצעות כלי מתקדמים המוטמעים בפורטל.

מושב מיוחד הוקדש לסקירת מיזמי דיגיטציה של נכסי תרבות המבוצעים בארץ בחסות מחלקת היודאיקה בספריית אוניברסיטת הרווארד. הראשון שבהם הוא פרויקט הדיגיטציה של ארכיון הצלם ישראל צפריר השמור במרכז המידע לאמנות ישראלית במוזיאון ישראל. הארכיון הייחודי מונה כעשרים אלף צילומים של אמנים ישראליים או של יצירות אמנות ישראלית. הדוברות סקרו את התהליך הטכני של סריקת חומרי הארכיון המגוונים (נגטיבים, פוזיטיבים, שקופיות, מעטפות וכדומה) והצמדת המידע הקטלוגי הרלוונטי לכל פריט ופריט. בנוסף, סופר על הקושי הגדול הגלום בניסיון לזהות את יצירות האמנות המצולמות, וכן הבעייתיות של הסדרת זכויות היוצרים בסוג חומרים שכזה. החומרים שנסרקו והמידע עליהם מוצגים באמצעות הקטלוג המקוון של הספרייה בהרווארד.

בהמשך נסקרה ההתקדמות בפרויקט הלאומי "שימור מורשת תרבות חזותית ואמנויות הבמה" של תכנית "ציוני דרך" במשרד מורשת וירושלים ובשיתוף הספרייה הלאומית המרכזת את המיזם ומנהלת אותו מקצועית. פרויקט זה מוקדש לשימורה של מורשת התרבות החזותית ואמנויות הבמה בישראל לדורותיהם, והוא כולל תיעוד, דיגיטציה, שימור ומחקר של תחומי תרבות אלה לצד חשיפתם של כל האוספים המתועדים לציבור הרחב. הפרויקט מחולק לארבעה אשכולות – עיצוב בהובלת שנקר, תאטרון בהובלת החוג לתאטרון והספרייה באוניברסיטת חיפה, ארכיטקטורה בהובלת בצלאל ומחול בהובלת להקת בת שבע. דובר על האתגרים המיוחדים הכרוכים בתיעוד ושימור של ארכיונים של אנשים פרטיים וגופים כגון קיבוצים, להקות מחול, משרדי אדריכלים, אנשי תאטרון וכדומה. מגוון החומרים והמדיה הוא עצום, מצבם לא תמיד מזהיר והמידע עליהם אינו מלא. במסגרת הפרויקט חומרים אלו יעברו דיגיטציה איכותית, המידע עליהם יועשר והם יהיו נגישים לכל באמצעות הפלטפורמה הדיגיטלית. הודגשה הגמישות והאינטרדיסיפלינריות הגלומה בפורמט הדיגיטלי, המאפשר השוואה בין פריטים ממקורות שונים, יצירת הקשרים חדשים ואוספים וירטואליים חוצי גבולות.

בנוסף, הוצגו כלים דיגיטליים חדשים לחוקרים ולמוזיאונים בתחומי מדעי הרוח והאמנויות –

IMareCulture – פרויקט בשנתו הראשונה, שמטרתו היא העלאת המודעות לארכיאולוגיה תת ימית באירופה וחשיפת האתרים, שברובם לא ניתן לבקר בקלות, לקהל הרחב. המיזם המורכב משותפים מכל רחבי היבשת מתרכז בפיתוח כלים דיגיטליים מתקדמים ליצירת חווית ביקור מועצמת במוזיאונים ימיים, להוראה ולמחקר. בין הפיתוחים – משחקים המדמים חפירות תת ימיות וביקורים וירטואליים באתרים תת ימיים (מבוסס על ממצאים אמיתיים ומפוקח אקדמית); פאזלים תלת ממדיים של ממצאים מאתרים אלו; ספרייה דיגיטלית של ספינות טרופות משוחזרות ושל אמפורות; משחקים לימודיים של ניווט בספינות עתיקות, כשהמטרה היא להרוויח כמה שיותר ממסחר תוך התחשבות בתנאי הים והשייט העתיקים וכן כלי דיגיטלי לשיפור איכות סרטים שצולמו תחת המים. המטרה היא שכל הכלים הללו פתוחים לציבור, כולל הקוד, בהתאם להתוויות האיחוד האירופאי לפרויקטים מסוג זה.
ArchAide – בפיתוח קונסרציום מכל אירופה, כולל בית הספר למדעי המחשב מאוניברסיטת תל-אביב. מטרת המיזם היא ליצור כלי לזיהוי חרסים אוטומטי באמצעות צילום, ובכך להוריד משמעותית את הזמן המוקדש במחקר לפעולה הפרטנית של זיהוי חרסים באמצעות קטלוגים מודפסים. הרעיון הוא להשתמש בשיטת הזיהוי הקלאסית – על פי סוג החומר, צורה עיטור אבל בצורה ניידת ווירטואלית, אפילו כבר באתר החפירה עצמו. בשלב הראשון הוכנסו לאתר קטלוגים של אמפורות רומיות בעזרת OCR, והאיורים בקטלוגים עובדו למודלים ב3D; היות והאתר הוא רב לשוני היה צורך גם ליצור מושגים מוסכמים ומילון זהויות ולהשתמש במילונים מבוקרים כגון גטי ופליאדס. השאיפה היא ליצור מאגר מידע פתוח לשימוש, שיוזן ממצאים של המשתמשים בשטח. בקרוב תתחיל בחינת האפליקציה באתרי חפירה פעילים.
Parthenos – מיזם אירופאי משותף נוסף, שמטרתו לחזק ולאחד פרויקטים דיגיטליים בתחומי היסטוריה, בלשנות, מורשת תרבותית, ארכיאולוגיה ושדות קרובים במדעי הרוח. הכוונה היא ליצור תשתית אינטגרטיבית שתתמוך בארכיבים הדיגיטליים הגדולים שנוצרו בשנים האחרונות ובמתודולוגיות מחקר חדשניות, וזאת כדי לקדם מחקר דיגיטלי שיתופי. פרתנוס תומך בשתי תשתיות מחקר אירופאיות מרכזיות – dariah בתחומי מדעי הרוח ו clarin בתחומי חקר השפה. המיזם מקדם יצירת סטנדרטים משותפים, מתאם בין פרוייקטים מחקריים שונים, מקדם קביעת מדיניות והטמעתה, מרכז שיטות מחקר ושירותים מתקדמים ומפיץ פתרונות לבעיות משותפות.

מושב נוסף בכנס הוקדש לחידושים באתר אירופיאנה, להם יוקדש פוסט נפרד.

הכנס המעניין חשף בפני הבאים את העשייה הנמרצת בתחום המחקר, השימור וההנגשה בתחומי מדעי הרוח והאמנויות בישראל ואת שיתופי הפעולה הפוריים המתקיימים בין הזירה המקומית לבין האיחוד האירופי והרווארד. שיתופי פעולה אלו מאפשרים לפרוץ גבולות של חומר, זמן ומקום, להגיע לקהלים חדשים, לחשוף אוצרות חבויים ולהעלות שאלות מחקר חדשות ופורצות דרך. נמשיך לעקוב ולעדכן!

הקונגרס העולמי ה-17 למדעי היהדות – פרויקטים וכלים דיגיטליים

פורסם בתאריך על ידי
1

בשבוע שעבר התקיים בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית בירושלים הקונגרס העולמי השבעה-עשר למדעי היהדות. הקונגרס, המתקיים אחת לארבע שנים מאז 1957 (הקונגרס הראשון נערך ב1947) הוא הכינוס הגדול ביותר במדעי היהדות בעולם ובמדעי הרוח בארץ. במסגרתו מתקיימים מאות מושבים המתפרסים על פני חמישה ימים עמוסים בתכנים הנוגעים למקרא, תולדות עם ישראל, ספרות חז"ל, תלמוד ומשפט עברי, מחשבת ישראל ותפילה, ספרויות, לשונות, אמנויות, וכל היבטי החברה היהודית בת זמננו. בקהל המרצים והמאזינים ניתן למצוא אורחים רבים מחו"ל, חוקרים, סטודנטים, אנשי חינוך, מתעניינים מהקהל הרחב וכן ספרנים, מידענים ואנשי מדע המידע.

במסגרת הכנס הוקדשה חטיבה נושאית שלמה ל"מפעלי מחקר וידע", ובה נסקרו, בין היתר, מפעלי ארכיונים, פרויקטים של מחשוב וההדרה דיגיטלית של טקסטים קדומים, חינוך בעידן הדיגיטלי, כלים דיגיטליים למחקר ולהנגשה במדעי היהדות, הנגשת אוספי יודאיקה וכן הוצג מבחר רחב של פרויקטים דיגיטליים במושב פוסטרים.

מבין הפרויקטים הדיגיטליים שהוצגו בכנס –

  • השקת "כתיב" – האוסף הבין לאומי של כתבי יד עבריים דיגיטליים מבית הספרייה הלאומית. זהו פרויקט המעלה לרשת סריקות איכותיות של כתבי יד עבריים מכל העולם בגישה חופשית. באתר אפשרויות חיפוש מתקדמות וכן סביבת עבודה מותאמת אישית.
  • ספרדתא – מפעל הפליאוגרפיה העברית – מפעל שמטרתו לאפיין ולסווג את כל כתבי היד העבריים מימי הביניים. כתבי היד מסווגים על-ידי מאות מאפיינים פיזים וטקסטואליים שונים, כדוגמת נתונים על הדיו, קודקסים, מסורות העימוד של הטקסט, ממדי דף וטקסט והפרופורציות שביניהם, ניהול השורה וסימנים גרפים הנלווים לכתב. כך נוצרה טיפולוגיה היסטורית המאפשרת לחוקרים לזהות את מוצאו ותקופתו של כתב היד. לכך מתקשר פרויקט בתהליך המתבצע באוניברסיטת בר-אילן מבקש ליצור "אונתופדיה" של כתבי היד היהודיים, בהתבסס על מיפוי אירועים לאורך חייהם של כתבי היד – פרסום, צנזורה, העתקה, מכירה וכדומה.
  • Epidat – מאגר כתובות מצבה יהודיות ממזרח אירופה מהמאה ה11 ועד אחרי מלחמת העולם השנייה. במאגר אפשרויות חיפוש מגוונות, על פי תקופה, מיקום גיאוגרפי (גם על פני מפה), טקסט מלא, דימויים ועוד. הרשומות מאוחדות על ידי שימוש באוצרות מילים מבוקרים, כגון אלו של מכון גטי או קובץ הזהויות של הספרייה הלאומית. באותו הקשר כדאי לציין גם את אתר הכתובות מישראל/פלסטין, המאגד כתובות שנוצרו במרחב הגיאוגרפי הזה מהתקופה הפרסית ועד לכיבוש האסלמי.
  • Forever Project – פרויקט של מרכז ומוזיאון השואה הלאומי באנגליה. אלו הם ראיונות עומק מקיפים שנערכים עם ניצולי שואה ומצולמים בתלת ממד. טכנולוגיות של זיהוי קולי ושל מציאות מדומה מאפשרות ליצור מעין "שיחה" חיה עם דמותו של הניצול. הכוונה היא להשתמש בטכנולוגיה זו למטרות חינוכיות בבתי ספר.
  • האתר החדש של מוזיאון ישראל מאפשר "חיפוש באוספים", צפייה בפריטים מהאוסף ברזולוציה גבוהה לצד מידע מפורט על כל פריט ופריט. בהקשר זה הוזכר הניסיון המוצלח של הרייקסמוזיאום באמסטרדם. מאות אלפי תמונות ברזולוציה גבוהה שהועלו לאתר המוזאון, ללא כל הגבלת שימוש וזכויות יוצרים, יצרו תנועה משמעותית באתר, הופיעו במגוון פלטפורמות אינטרנטיות כגון ויקיפדיה, והגדילו עד מאוד את חשיפתם של המוזיאון והאוסף שלו בעולם כולו.
  • Understanding Sin and Evil – פודקאסט של מרים ברנד, חוקרת אמריקאית העוסקת בתפיסת הרוע והחטא ביהדות של תקופת בית שני. ד"ר ברנד דיברה על חשיבותו של הפודקאסט ככלי להפצת ידע לקהלים מגוונים בכל העולם, וחלקה טיפים מניסיונה. הכי חשוב לדעתה – זה לא המדיום המתאים להרצאה אקדמית ודידקטית! נהלו שיחה, פנו לקהל בגובה העיניים וזכרו שרוב המאזינים עוסקים בפעילויות שונות תוך כדי האזנה.
  • נדונה תרומת המהפכה הדיגיטלית ליצירת מהדורת מקראות גדולות המקוונת.
  • Europeana – הוא אתר אינטרנט המספק גישה למיליוני ספרים, ציורים, סרטים, פריטי מוזיאון וחומרים ארכיוניים שעברו דיגיטציה באירופה. האוספים המקוונים הכלולים בו מונים יותר מ50 מיליון פריטים דיגיטליים; כלי דלייה מתקדמים מאפשרים חיפושים ממוקדים באוספים העצומים, הכוללים אמנות, ספרים, מוזיקה ועוד. באתר שותפים למעלה מ1,500 מוסדות תרבות אירופאים כגון מוזיאונים, ארכיונים וספריות. חלק מהדימויים הכלולים בו פתוחים לשימוש חופשי, וכל המטא-דאטה של הפריטים האצורים בו פתוח לכל המעוניין. החומרים הכלולים באתר מאורגנים באוספים נושאיים, כשאחרון שבהם, שעלה לאוויר לפני כמה חודשים, הוא אוסף האופנה. כעת שוקדים באתר על פורטל שיאגד את החומרים הקשורים ליהדות.

כמה כלי מחקר בגישה פתוחה –

  • Open Refine (לשעבר Google Refine) – כלי לעבודה עם מידע "מבולגן", המאפשר לנקות אותו, להעביר אותו מפורמט אחד לשני ולהעשיר אותו בעזרת מידע חיצוני.
  • Hspell – כלי חופשי לבדיקת איות בעברית וכן לביצוע ניתוח מורפולוגי.
  • With – פלטפורמת חיפוש המסוגלת להגיע ל API של מאגרים ופורטלים בתחומי התרבות בכל רחבי העולם. בעזרת with ניתן לדלות, בחיפוש אחד, תוצאות ממאגרים שאינם מקושרים זה לזה כגון Europeana, DPLA, Rijksmuseum  ורבים אחרים.

פרויקטים אלו ואחרים שהוצגו בקונגרס הדגישו את חשיבות הכלים המחקריים הדיגיטליים והשיתופיים, המסייעים בידי החוקרים לפנות לכיוונים מחקריים חדשים וגם להנגיש את מחקריהם לציבורים חדשים ומגוונים. וכשפונים לכיוונים חדשים, לפעמים יש הפתעות! כך מצאו חוקרי לבוש ימיביניימי דווקא במאגר כתובות המצבה היהודיות דימויים נדירים של נעליים מהתקופה, שהופיעו על מצבותיהם של סנדלרים; מרים ברנד הופתעה מאוד לגלות שיפן היא ארץ בה זוכה הפודקאסט שלה לפופולריות גדולה. כך הטכנולוגיה הופכת לכלי מחבר, המאפשר קשר אנושי, לימוד והפרייה הדדית וחשיפה למגוון רחב ועשיר של חומרים ומקורות.

פוסטים קודמים בנושא מדעי הרוח הדיגיטליים – כאן וכאן

מדעי הרוח הדיגיטליים – כלים לחוקר ולספרן

פורסם בתאריך על ידי
להגיב
The Programming Historian

The Programming Historian

השימוש בכלים, בשיטות ובתוכנות מעולם מדעי המחשב על ידי חוקרים המתמחים במדעי הרוח הולך ותופס תאוצה בשנים האחרונות, והוא מאפשר פתיחת כיוונים חדשים והעלאת שאלות מחקר מקוריות ומלהיבות. בהתאם לכך נפתחות תכניות לימודים משולבות (כמו באוניברסיטת חיפה בארץ), כנסים בנושא מתקיימים בכל רחבי העולם (גם בכנס טלדן השנה הוקדש מושב לנושא), ופרויקטים שיתופיים מעניינים עולים לרשת (לדוגמא – Mapping the Republic of Letters). גם הספריות האקדמיות, המצטיינות בהון אנושי המתמחה בחיפוש ובארגון מידע, מנסות למצוא את הדרך להשתלב במגמה זו הן כמסייעות למחקר והן כיוזמות ומקדמות פרויקטים דיגיטליים שונים.

סקר שנערך בספריות מחקר אקדמיות בסוף 2015 הדגיש את חשיבותה של המעורבות הספרייתית בקידום מדעי הרוח הדיגיטליים, ועמד על האתגר הכרוך בכך, היות ומדובר בתחום צעיר, גדל ומשתנה תדיר. תוצאות הסקר מדגישות את מרכזיותן הרבה של התעדכנות מתמדת והתמקצעות של צוותי הספרייה. על הספרנים לשאוף להכיר את החוקרים העוסקים בתחומים אלו במוסד שלהם ובמוסדות אחרים, וכך ליזום וליצור שיתופי פעולה. בנוסף, מומלץ שהספרנים יתעדכנו באופן שוטף בשיטות ובכלים חדשים בתחום, וכך יהיו מסוגלים לתמוך במחקר באופן אקטיבי. מודגשת גם החשיבות של שיתוף פעולה בין ספריות מחקר ביצירת רשתות של העברת מידע, רעיונות, השראה ותמיכה.
כראוי לתחום שאבני היסוד שלו הן שיתופיות, גישה פתוחה וקוד פתוח, ניתן למצוא ברשת אתרים מצוינים ומלאי מידע שימושי ומעודכן להתמקצעות בנושאים אלו.

לחוקרים כדאי להכיר את –
The Programming Historian
באתר זה מגוון עשיר ומתחדש תדיר של הדרכות מקוונות שמטרתן לסייע לחוקרים במדעי הרוח להכיר שיטות ועקרונות תכנות בסיסיים וכלים דיגיטליים שימושיים. כל ההדרכות עוברות ביקורת עמיתים והן מותאמות למתחילים בתחום. בנוסף, צוות העורכים מעודד חוקרים להציע נושאים להדרכות ואף לכתוב אותן בעצמם. באתר, הפועל תוך קידום גישה פתוחה וקוד פתוח, ניתן למצוא גם בלוג פעיל, ביבליוגרפיה רלוונטית והפניות לכנסים, ימי עיון וסדנאות.

Digital Humanities Awards
אתר המרכז פרויקטים דיגיטליים מקוונים שזכו בפרסי מצוינות בהצבעה פתוחה ברשת.

ספרנים ימצאו עניין ב-
dh+lib הוא אתר שצמח מתוך קבוצת הדיון הרלוונטית בACRL, ומטרתו היא ליצור מרחב פומבי ופתוח שבו יוכלו ספרנים, ארכיונאים, סטודנטים לספרנות ומידענים לתרום לדיון בנושאים הללו ולהפצתם. באתר תוכלו למצוא המלצות קריאה, קולות קוראים, הצעות עבודה וקישורים מעניינים אחרים.

ארגון ספריות המחקר האירופאיות ערך לא מזמן כנס שהוקדש למחקר דיגיטלי, ובו הוקדש יום שלם למדעי הרוח. בנוסף, השיק הארגון קבוצת עבודה שתתמקד בתחום.

כנס שנערך לאחרונה בסקנדינביה עסק במדעי הרוח הדיגיטליים בספריות האקדמיות הנורדיות.
כנס IFLA שיערך באוגוסט בברלין יקדיש תוכנית לנושא.

ברוח זו, גם אנו בספרייה המרכזית באוניברסיטת תל-אביב רואים חשיבות רבה בהשתלבות בתחום צעיר וצומח זה ובהובלת תהליך של שיתוף פעולה חדשני בין החוקרים לבין הספרייה. השיפוץ הנרחב שעוברת קומת הגלריה בימים אלו מהווה חלק מרכזי בהגשמת חזון זה, היות והוא יאפשר לנו להעמיד לרשות החוקרים והסטודנטים חללי לימוד מתקדמים ומאובזרים, כיתות מחשבים וחדרי הדרכה. המרחב החדש והחדשני שלנו יהיה, בין השאר, מכוון לתמיכה טכנית ומקצועית בפרויקטים דיגיטליים במדעי הרוח והאמנויות, והחללים המתקדמים יאפשרו עריכת סדנאות הרצאות וסמינרים בנושא. יהיה מעניין!

פוסט קודם בנושא כאן

כנס וירטואלי של NISO – ספרים אלקטרוניים בספריות

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

תעשיית הספרים האלקטרוניים מתפתחת  וספריות נמצאות בחזית שכן הן מעורבות בהצעות ספרים אלקטרוניים למשתמשים בהתאם לצרכים. . כנס וירטואלי של  NISO      בנושא  ספרים אלקטרוניים בספריות, שהתקיים ב- 17 ביוני  2015,  עסק בהיבטים השונים של נושא זה ושיתף ניסיונות של כמה ספריות בתחום.

בין הנושאים שהוצגו ונידונו בכנס:

  • מודלים עסקיים  של ספרים אלקטרוניים כולל אופציות שונות של המודל העסקי  DDA.-Demand Driven Acquisition   הדרכים הטובות ביותר ליישום תוכניות DDA.-Demand Driven Acquisition   והמלצות NISO    בנושא .  הומלץ על המודל   patron  driven acquisition  על פי מודל רכש זה , ספריות יגיעו להסכמים עם ספקים של ספרים שיאפשרו לרכוש רק ספרים שיש להם ביקוש גבוה על ידי המשתמשים. עבור ספרים עם ביקוש נמוך יותר תשלם הספרייה דמי גישה לטווח קצר ולא תשלם כלל עבור ספרים שאין בהם שימוש. מודל זה משנה את המכניזם של הרכש בספרייה. המשתמש ולא המומחים בספרייה מחליטים בסופו של דבר על הרכש, והספרייה מציעה תמורת סכום קטן יחסית אוסף גדול למשתמשים. המודל Patron driven acquisitions    כשמו כן הוא – השימוש המעשי של המשתמש הוא המניע את  הרכש והכול נעשה מאחורי הקלעים.
  • הערכה של 16 פלטפורמות של ספרים אלקטרוניים בתוכם ebrary, EBL, EBSCO, Safari, Springer  ו- Wiley
  • האתגרים בניהול הספרים האלקטרוניים, הערכתם לפני הזנתם בקטלוג הספרייה,  ודרכים  לשיפור הנראות שלהם, סטנדרטים מתפתחים ופרקטיקה .
  • ספרים אלקטרוניים ועתיד הספריות עם דגש על ניסיונה של הספרייה הציבורית בניו-יורק בתחום ,  מגמות בספרים האלקטרוניים בספרייה, קורא ספרים אלקטרוניים בקוד פתוח בפיתוח ותנועה  של ספריות לנגישות טובה יותר לספרים האלקטרונים.
  • כיצד לענות על הצרכים של בעלי מוגבלויות
  • כיצד הספרנים , המו"לים, הספקים, הסגל האקדמי והסטודנטים מושפעים מהרכש של הספרים האלקטרוניים, השימוש, והטכנולוגיות המשתנות

המצגות  של הכנס הוירטואלי זמינות באתר .

להלן קישורים למצגות:

לדף  הכנס (כולל המצגות)

עולם המידע 2015 – חידושים וחדשנות – הזדמנויות ואתגרים

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

ביום שלישי  12.5.2015 התקיים במסגרת "2015 Info" – כנס המידע שעורכת חברת טלדן זו השנה ה-30 ,יום עיון בנושא: "עולם המידע 2015 – חידושים וחדשנות – הזדמנויות ואתגרים"

יום העיון התמקד בחידושים, חדשנות וחיפושי מידע ברשת האינטרנט, כלים וטיפים. ביום העיון הוצגו טכנולוגיות מתקדמות  בתוכם האינטרנט של הדברים, מציאות רבודה, יישומים מבוזרים, מהפכת הנתונים ,  קוד פתוח וגיוס המונים , רובוטיקה  ועיבוד אוטומטי  של מסמכים והשלכותיהם על תחומי החיים השונים כולל עתיד העיתונות והחינוך ועד כדי שינוי הסדר החברתי.  להתפתחויות הטכנולוגיות השלכות גם על חיפוש המידע ופרטיות המשתמש. יום העיון  כלל  טיפים לחיפוש מידע עסקי וחברתי, חיפוש אנשים ונתונים,  חיפוש מידע גנאולוגי, כלים שימושיים למידען , חידושים ברשתות החברתיות עם דגש על חיפושי מידע וגם כיצד נתמודד עם האתגר של שמירת הפרטיות וכיצד נממן חברות הזנק ברוח התקופה. בסופו של היום הצצנו גם לרשת האפלה ולמלחמות הסייבר  שעלו באחרונה לכותרות

 

במשך היום התקיימו 14 הרצאות במסגרת 4 מושבים. לבקשת משתתפי יום העיון, אני מפרסמת בפוסט זה תקצירים של ההרצאות ואת המצגות של ההרצאות שאושרו לי עד כה לפרסום על ידי המרצים. אם אקבל מצגות/הרצאות נוספות בהמשך, אעדכן את הפוסט בהתאם.

להלן תוכנית היום על פי סדר המושבים, סקירה קצרה על ההרצאות השונות ומצגות מיום העיון .

יו"ר: ד"ר יפה אהרוני, אוניברסיטת תל אביב, המכללה האקדמית בית ברל

ד"ר נדב דפני, מנכ"ל Stips ואאוריקה , יזם אינטרנט ואיש פיתוח

ההרצאות במסגרת יום העיון:

מושב א': חיפושי מידע ברשת: רשתות חברתיות ומנועי חיפוש – חידושים, חיפושי מידע, איומים ופתרונות

האינטרנט של הדברים וחווית המשתמש – אבי איצקוביץ , מרצה, מומחה חווית משתמש XG MEDIA

העידן הבא של המהפכה הדיגיטלית המתמשכת, שנקרא Internet of Things הופך למציאות בימים אלו. אבל למה הביטוי "האינטרנט של דברים" באמת מתכוון? ה"דברים" האלו יכולים להיות מכשיר חכם כמו טלפון, נעלי ריצה או אפילו קרטון החלב במקרר. כל אלו יהיו חלק מרשת דיגיטלית מחוברת שתשפיע על  חיי היום יום של כולנו. בהרצאה אבי הציג עולם חדש של אתגרים טכנולוגיים , הציג מגוון דוגמאות למכשירים מחוברים והיכולות שלהם, וספר  לנו על תהליכי המחשבה ועקרונות העיצוב עבור העולם החדש, עולם האינטרנט של הדברים.

חידושים וחיפושי מידע במנועי חיפוש ורשתות חברתיות אמיר פליישמן, מנכ"ל סיקום גלובל

ההרצאה עסקה במגוון נושאים שקשורים לחיפושי מידע ברשתות חברתיות הוצאת תובנות עסקיות-תחרותיות מרשתות חברתיות ומכל הקשור בהן מסביב

-חיפושים ב- Graph Search

-Facebook Insights ומקבילותיה ברשתות אחרות

-מנועי חיפוש שיודעים לחפש ברשתות חברתיות

-יישומים סלולריים

למצגת ההרצאה

האם אתה מדיום חברתי? – איך להפיק מידע "שלא מן העולם הזה"  מרשתות חברתיות – יהודית קורן, מידענית עצמאית

הרשתות החברתיות מלאות במידע שאנשים מספרים על עצמם מרצונם החופשי. ומה שלא מספרים, אין – נכון? לא אם את/ה "מדיום חברתי"!  לא, לא צריך כדור בדולח – רק את ערכת הכלים שסופקה  בהרצאה זו. למשל: איך לגלות את המידע שאנשים לא מבינים שמסרו; איך לבנות פרופיל של חברה או יחידה עסקית מהמידע על אנשים; איך לגלות מי באמת בעלי ההשפעה ומי המומחים (לא, הם לאו דווקא אותם האנשים) בתחום מסוים. וגם כמה אזהרות על הגדרות פרטיות והסתובבות אנונימית ברשתות, למי שלא רוצה שידעו עליו את הכול

למצגת ההרצאה

רשתות חברתיות – איומים ופתרונות ד"ר מיכאל פייר, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

מרבית המשתמשים ברשתות החברתיות אינם מודעים לאיומים ולסכנות שהם עומדים בפניהם (כגון: איבוד פרטיות וגניבת זהות). ההרצאה תציג  סקירה קצרה של המצב ותבחן מה ניתן לעשות עם המידע הפרטי של המשתמשים בפלטפורמה מקוונת זו. בנוסף, נרחיב על הפתרונות והמחקרים הקיימים, הן בתעשייה והן באקדמיה, הבאים לתת מענה לבעיה זו. לבסוף, יוצגו מספר צעדים פשוטים למימוש שכל פרט וכל ארגון יכולים לעשות על מנת לשפר את ביטחונם ואת פרטיותם.

למאמר בנושא

מושב ב': בינה מלאכותית, טכנולוגיה ומידע מהעבר וההווה – עיתונות רובוטית אוטומטיזציה במחקר היסטורי

עיתונות אנושית בעידן עיתונות רובוטית, ד"ר נעם למלשטרייך לטר , דיקן ומייסד בית ספר סמי עופר לתקשורת, המרכז הבינתחומי הרצליה

אנו בפתח עידן חדש בו תוכנות בינה מלאכותית מחליפות את העיתונאי האנושי הן כתחקירן והן ככותב הספור העיתונאי. התוכנה הזו נקראת עיתונאי רובוט.

הרובוט העיתונאי הנו מהיר מאד, מסוגל לנתח הררי מידע ובעל יכולת לכתוב ספור עיתונאי המותאם לאופיו של צרכן המידע-וכל זאת בתוך שברירי שניה ובעלות מינימלית.

יעילות העיתונאי הרובוט מעמידה בסכנה אמתית את העיתונאי האנושי שעלול לאבד את מקום עבודתו.

אולם לבינה המלאכותית יש מגבלות בתחום היצירתיות בהשוואה לעיתונאי האנושי. ככל שישכיל להבין את המגבלות האלה-יפתחו בפניו אופקים חדשים ליצירה עיתונאית אנושית ברמה גבוהה  עם יכולת לנצח בקרב מול הרובוט.

ההרצאה עסקה  בנושא הזה

למצגת ההרצאה

ניתוח אוטומטי של מסמכים היסטוריים, פרופ' ג'יהאד אל-סאנה, המחלקה למדעי המחשב, אוניברסיטת בן–גוריון בנגב

שמענו על פיתוח אלגוריתמים מתמטיים לניתוח מסמכים היסטוריים תוך הפרדה בין הטקסט לרקע ובין שורות ובין מילים ופיתוח   אפשרות של חיפוש במסמכים ואחזור מידע

מושב ג: חדשנות – כר של הזדמנויות ומקורות מימון, מה צופן העתיד?

עתיד החינוך מקורסים מקוונים ועד משחקים , ד"ר רועי צזנה,

חוקר בסדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון, אוניברסיטת תל אביב.

ההרצאה עסקה   בעתיד החינוך – כיצד  הטכנולוגיה משנה את הכיתה, את המורה ואת התלמיד

על גאווה ודעה קדומה – תפיסות של מתכנתים לגבי דוגמאות קוד באינטרנט ,  ד"ר אוהד ברזילי, אוניברסיטת תל-אביב

עולם פיתוח התוכנה משנה את פניו. עושר המידע, הקוד הפתוח, וטכנולוגיות שונות, מאפשרים למתכנתים לעשות שימוש חוזר בקטעי קוד אשר לא הם פיתחו. צורת פיתוח זו שונה בצורה מהותית מהאופן שבו תופסים מתכנתים רבים את עבודתם – ככותבים המרכזיים של קוד המקור. בהרצאה היום יציג ד"ר אוהד ברזילי מחקר חדשני העוסק בדעות קדומות שיש למתכנתים כלפי מתכנתים אחרים אשר משתמשים בדוגמאות קוד באופן תכוף, ובשל כך נתפסים כנחותים או לא מקצועיים. המחקר מוצא כי חלק מדעות קדומות אלו דומות במהותן לדעות קדומות על רקע מגדר, גזע, לאום וכו'.

המהפכה הגנאלוגית כבר כאן: חידושים במחקר המשפחתי ד"ר ארנון הרשקוביץ, אוניברסיטת תל-אביב

ההרצאה הציגה  את המהפכות שעבר המחקר הגנאלוגי בעידן הדיגיטלי, אשר שינו את פניו לחלוטין, ושרטטה את קוויה של המהפכה הנוכחית אשר עשויה לשנות את התחום פעם נוספת

מציאות רבודה – הטכנולוגיה שתחליף את ממשק האדם מסך – חזרה לממשק אדם לאדם, מוטי קושניר,  CEO – Infinity augumented reality

במסגרת ההרצאה הוסבר לנו כיצד מציאות רבודה תאפשר לנו לתקשר עם תכנים דיגיטליים מבלי להתנתק מהעולם הסובב אותנו. כיצד ניתן ללמד מכונאי על מנוע אמיתי בסביבת העבודה שלו , כיצד ניתן לאפשר לקבוצת רופאים להתאמן לקראת ניתוח מורכב ביחד וכיצד ניתן להושיב ילדים אחד מול השני למשחק מונופול או שח מלהיבים. מציאות רבודה היא השלב הבא ביכולת שלנו לשלב את העולם הדיגיטלי בתוך עולמנו הפיזי.

למצגת ההרצאה

מבוא למימון המונים , דני טימור, שותף  במימונה ומנהל האתר

יש לכם  פרויקט או מיזם שאתם רוצים לממש ולפתח, אבל חסרים לכם מזומנים?…גיוס המונים יכול להיות הפתרון. הרעיון שמאחורי מימון המונים הוא גיוס סכומים קטנים מהרבה אנשים.  דני טימור מנהל אתר מימונה הרצה  על התופעה.

מושב ד: העידן הסמנטי – כלים וחיפושים- טיפים למידען, הרשת האפלה ומלחמות הסייבר

עבודה עברית – ארגז הכלים למידען הישראלי בעידן הסמנטי, אהבה כהן, הספרייה המרכזית, המכללה האקדמית בית ברל

בהרצאה נסקרו מספר כלים חדשים שיעזרו למידענים במהלך עבודתם ונבדקה  רמת ההתאמה של הכלים לעבודה בשפה העברית

למצגת ההרצאה

הרשת האפילה ומלחמות הסייבר – ד"ר נדב דפני, מנכ"ל stips ואאוריקה, יזם אינטרנט ואיש פיתוח

בהרצאה שמענו על הטירור הקיברנטי, לוחמת הסייבר, איך, מי במשחק והרשת האפילה שעוזרת…..

למצגת ההרצאה

מהפכת הנתונים וחיפושי מידע –  ד"ר יפה אהרוני, אוניברסיטת תל-אביב, המכללה האקדמית בית ברל

אחת מהתופעות שמאפיינות את עולם המידע היום היא ההתפתחויות בתחום הנתונים – הנתונים הגדולים, הנתונים המקושרים והנתונים הפתוחים גם בתחום המדע.  ההרצאה עסקה בהתפתחויות אלה  בהקשר של חיפושי מידע

לסיכום ההרצאה

למצגת ההרצאה

תודה רבה לכול המרצים, לכול המשתתפים ביום העיון ולמארגני כנס מידע 2015 מחברת טלדן

כנס אווה מינרווה 2014 – דִּיגִיטִיזַצְיָה של מורשת תרבותית

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

כנס אווה  מינרווה 2014  התקיים השנה ב-11 בנובמבר 2014 בירושלים תחת השם  דִּיגִיטִיזַצְיָה של מורשת תרבותית.

בכנס הוצגו מגוון נושאים :

  • פורטל המוזיאונים הלאומי – מאפיינים עיקריים, סוגיות , תוכן ותצוגה , פירמידת התוכן של המוזיאון, הכשרת הצוות לעבודה בסביבה של מדיה דיגיטלית , הגדרת קהלי היעד , מיהם קהלי היעד ,  התאמת תכנים וכלים לקהלי היעד השונים – חוקרים, מרצים, סטודנטים, תיירים, מערכת החינוך , תהליך העלאת פריטים לפורטל המוזיאונים הלאומי, הפורטל כפלטפורמה לקידום מוזיאונים, הערכה של טכנולוגית מולטימדיה ומשחקים במוזיאונים  ופיתוח מערכות אינטראקטיביות ושיתופיות של מוזיאונים.
  • מדעי המחשב  בשירות מדעי הרוח,
  • פרוייקט ספרייה – ספרייה של טקסטים יהודיים
  • The Open Press Archive וכיצד נתונים פתוחים יכולים לתרום למורשת הדיגיטלית
  • Europeana – פרוייקטים והתקדמות , Judaica Europeana
  • המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס,
  • שיתוף פעולה בינלאומי בשימור האמנות הוויזואלית
  • ספריות דיגיטליות ונתונים פתוחים מקושרים
  • כלי גילוי בספריות אקדמיות ועוד

למצגות הכנס

גם המצגות מצגות מ- 2011, 2012 ,  2013  זמינות באתר

תודה לחנן כהן  על המידע

SWIB14 – הווב הסמנטי בספריות

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

לאחרונה שומעים ויותר על פרויקטים שתומכים בווב הסמנטי ובנתונים מקושרים. מטרת הנתונים המקושרים היא לאפשר שיתוף בין נתונים מובנים בווב באותה קלות שניתן היום לשתף מסמכים ולאחרונה אנו שומעים על  ספריות שנרתמות לנושא.

מבחינת הספריות נתונים מקושרים אמורים להחליף את  MARC   כבסיס  למסגרת הביבליוגרפית החדשה של הספרייה. הנתונים המקושרים מהווים מהפכה  בארגון המידע ואמורים לענות על חסרונות של השיטה היום  שמארגנת את המידע בבסיסי נתונים יחסיים סגורים ודורשים תחזוקה שוטפת.

כנס SWIB      – Semantic Web IN Libraries   שמתקיים מדי שנה מאז 2009  שם לו למטרה לספק מידע  על ההתפתחויות בתחום הנתונים המקושרים בהקשר של הספריות ולאפשר חילופי מידע וניסיון בנושא.

השנה הכנס מתקיים בבון גרמניה בימים אלו – 1-3  בדצמבר 2014 . הכנס עוסק במגוון נושאים בתחום כגון:  RDF ,  Schema.org , Wikidata ועוד.  ההרצאות משודרות בזמן אמת .

מידע, תקצירים ושקפים מהרצאות  משנים קודמות של הכנס זמינות באתר

תודה לטולי עמיכל על המידע על הכנס

לתוכנית הכנס

RECODE וגישה פתוחה לנתוני מחקר

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

ישנה חשיבות רבה לגישה פתוחה לא רק לתוצאות המחקרים כפי שמתפרסמים במאמרים בכתבי עת אלא גם לנתוני המחקר הגולמיים, שכן לגישה פתוחה לנתוני המחקר השלכות על כול תהליך המחקר.

בדרך לגישה פתוחה לנתונים ניצבים מספר אתגרים שקשורים לבעלי העניין לתשתית ולטכנולוגיה לאתיקה ולבעיות מוסדיות ומדיניות .

פרויקט RECODE – The Policy RECommendations for Open Access to Research Data in Europe  שם לו למטרה לטפל בבעיות/אתגרים  אלו ולספק לבעלי עניין באירופה שמעוניינים לפתח את הנושא מרחב פעולה משותף . ההמלצות שהתקבלו במסגרת הפרויקט והשקה רשמית של RECODE Policy Recommendations  יהיו בכנס שיתקיים באתונה בינואר 2015. הכנס יהווה הזדמנות לבעלי עניין לדון במדיניות גישה פתוחה לנתוני מחקר, שימוש חוזר בנתונים, ואתגרים העומדים בדרך

למאמר בנושא

לאתר הפרויקט

לאתר הכנס

Internet Librarian 2014

פורסם בתאריך על ידי
1

כנס  Internet Librarian  ה- 18 התקיים  ב- 27 – 29 באוקטובר 2014 בקליפורניה.

הכנס התמקד בדרך  בה ספרנים לא רק משתתפים בקהילה אלא גם כמובילים  בתחום הדיגיטלי והוצגו בו שירותים וכלים שמאפשרים תקשורת מדעית.

במהלך ימי הכנס התקיימו סדנאות מעשיות לצד הרצאות שעסקו במגוון נושאים: מובייל, אוספים אלקטרוניים, מיומנויות , חיפוש מידע, חללים בספרייה, ארכיטקטורת מידע, עיצוב אתרים, מדיה חברתית, MOOC  , עתיד הספריות,שיווק , גילוי ידע ועוד.

מבחר מצגות מהכנס זמינות באתר

לתוכנית הכנס

עולם המידע 2014 באינטרנט ובארגון – חידושים, חדשנות וסיכונים

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

ביום שני 12.5.2014 התקיים במסגרת "2014 Info" – כנס המידע שעורכת חברת טלדן זו השנה ה-29 ,יום עיון בנושא: " עולם המידע 2014  באינטרנט ובארגון  – חידושים, חדשנות וסיכונים "

אנו עדים היום להתפתחויות טכנולוגיות משמעותיות בתחום המידע והתעשייה הדיגיטלית.  יום העיון עסק במגוון נושאים שקשורים להתפתחויות אלה ברשת האינטרנט בארגון וגם בספרייה במגמות ובטכנולוגיות בולטות עם דגש על המלצות למשתמש בהיבטים שונים של מחזור החיים של המידע בתחומים השונים , כלים וטיפים לחיפוש מידע במנועי חיפוש ובפלטפורמות השונות וניצולו באופן יעיל בתחום האישי, החינוכי והעסקי שיווקי תוך שמירה על הפרטיות וזכויות היוצרים והימנעות ממידע מזויף ומסולף ומסיכונים.

בין הנושאים בהם עסק היום , MOOCs  big data וניתוח אנליטי,  טכנולוגיות סמנטיות בווב , בארגון ובספרייה, הרשת העמוקה לרע ולטוב, התמודדות עם איומי סייבר במישור האישי והארגוני,  אחריות משפטית ברשת וברשתות חברתיות, חידושים במנועי חיפוש, אינטרנט ורגשות , הכרנו מיזם אנציקלופדי חדש, התוודענו  לתרבות ה- makers   העולה,  ולאינטרנט של הדברים  היכן אנו היום ומה צופן לנו העתיד ?  התוודענו לשיטות לחיזויו

במשך היום התקיימו 14 הרצאות במסגרת 4 מושבים. לבקשת משתתפי יום העיון, אני מפרסמת בפוסט זה תקצירים של ההרצאות ואת המצגות של ההרצאות שאושרו לי עד כה לפרסום על ידי המרצים. אם אקבל מצגות/הרצאות נוספות בהמשך, אעדכן את הפוסט בהתאם.

להלן תוכנית היום על פי סדר המושבים, סקירה קצרה על ההרצאות השונות ומצגות מיום העיון .

יו"ר: ד"ר יפה אהרוני, אוניברסיטת תל אביב, המכללה האקדמית בית ברל

ד"ר נדב דפני, מנכ"ל Stips, יזם אינטרנט ואיש פיתוח

ההרצאות במסגרת יום העיון:

מושב א': אחריות משפטית ברשת, איומי סייבר והתמודדות במישור האישי והארגוני

 

  • איומי סייבר עדכניים ודרכי התמודדות ברמה האישית והארגונית , אייל סלע, אנליסט סייבר בחברת ClearSky

אייל סקר איומים הנובעים מתוקפי סייבר כגון האקרים ווירוסים, בעת שימוש במחשב במסגרת ארגונית או פרטית.  ן אייל  הציג  גם מספר דרכי התגוננות ותקריות בולטות שהתרחשו בשנה האחרונה.

למצגת ההרצאה

  • אחריות משפטית באינטרנט וברשתות חברתיות , עו"ד גיא אופיר, משרד עורכי דין גיא אופיר, יו"ר ועדת מחשוב ואינטרנט בלשכת עורכי הדין

ההרצאה עסקה באחריות של בעלי אתרים וגולשים על-פי הדין בישראל. למשל, אם גולש כתב בפורום או בפייסבוק לשון הרע על מישהו, או פרסם תמונה המוגנת בזכויות יוצרים, מה האחריות של בעל האתר, הגולש, ומה יכול וצריך בעל הזכויות לעשות כדי לעמוד על זכויותיו.

מושב ב':  מגמות וחידושים ברשת ובארגון – הגישה הפתוחה, big data , שיווק וחידושים במנועי חיפוש

  • הצונאמי של ה- MOOCs – האם החדשנות תשבש את מבנה החינוך הגבוה? , פרופ' נירה חטיבה  אוניברסיטת תל אביב

ההרצאה הציגה את ההתפתחות המהירה מאוד של קורסי מוק; את מעגל הציפיות, ההתלהבות וההתפכחות; את המודל העסקי; ואת האתגרים למבנה של החינוך הגבוה כפי שהוא היום .  קישור לגיליון מס' 4  של "הוראה באקדמיה" כתב עת בעריכתה של פרופ' נירה חטיבה. הגיליון כולו מוקדש לנושא ה-MOOCs

  • האנציקלופדיה של הסקרנות , ד"ר נדב דפני, מנכל stips  יזם אינטרנט ואיש פיתוח

בעידן שבו אנציקלופדיה היא ויקיפדיה ושמעצמת העל של המידע האנציקלופדית מתרכזת בפאן המידעני, דומה שחוויות העלעול, הגילוי והוואו קצת נעלמה. פעם היו לנו את ״תרבות״ ו״הטכנאי הצעיר״. האם פרויקט אאוריקה המתהווה הוא המשלים המתבקש לויקיפדיה? נדב הציג את הפרויקט והדגים עקרונות, סימני שאלה ורעיונות.  לאתר אאוריקה

  • אסטרטגיית שיווק בוידיאו ברשת האינטרנט, אמיר גלבוע , אוניברסיטת תל אביב מייסד ומנכ"ל GHTV STUDIO

הוידיאו ברשת (אינטרנט ואפליקציות) כבר תפס את מקומו כאמצעי המוביל בידי פרטים וארגונים  לבניית מותג, הצגת תכנים וקידום מכירות . תוכן אטרקטיבי הוא תנאי הכרחי , אך המפתח להצלחה טמון בניהול אסטרטגיה נכונה וקמפיין אפקטיבי .ההרצאה התמקדה  ב- Youtube , המהווה כיום הערוץ המרכזי להפצה של וידאו ברשת; שמענו הסבר על המהפך שעבר לערוץ שיווקי עם חיבורו לתשתית הפרסום של גוגל ; התוודענו לעקרונות המרכזיים של ניהול ערוץ, אסטרטגיה וקמפיין אפקטיבי  למצגת ההרצאה

  • התפתחות החיפוש בווב וצורכי המידען : 2 קווים ישרים שלא נפגשים, ג'ודי קורן , מידענית עצמאית

האינטרנט נעשה יותר ויותר ממוקד צרכנים, וכלי החיפוש מתרכזים יותר ויותר בצרכי "המחפש הפשוט." מדי שנה החיפוש הופך להיות יותר "סמנטי" (מבוסס 'שפה טבעית') יותר "סמוי" (latent בלשון גוגל) ויותר ויותר מפוקס בפענוח הצרכים של מי שאינו יודע לחפש.

איפה זה משאיר את המידענים? בעולם שמתעניין בעיקר במיקום המסעדה הקרובה, עולם שבו מנועי החיפוש מדרגים את התוצאות לפי מספר ה"לייקים" של "חברים" ולא לפי תוכן המסמך, האם תהיה בכלל אפשרות לבצע חיפושים מדויקים ומעמיקים של מידע מורכב, כפי שעשינו בעבר? הרצאה זו הציגה  כמה מהחידושים האחרונים של מנועי החיפוש וכלי חיפוש אינטרנטיים אחרים, את כיווני ההתפתחות שחידושים אלה מצביעים עליהם, ואת השאלות שהם מעוררים   למצגת ההרצאה

  • ניתוח ביג דאטה להפיכת כוח העבודה בארגון לחכם יותר –  שילה אופק קויפמן יבמ מחלקת המחקר

החדירה של מערכות שיתוף ידע ורשתות חברתיות לארגונים הולכת וגודלת, ואיתה גדלה כמות המידע שאנשים משתפים, והמידע שאפשר ללמוד מתוך מידע זה.  ההרצאה תיארה  כיצד ניתן לנצל את הביג דאטה שנוצר בארגון, במערכות עסקיות וחברתיות, לבנות ממנו מודל ידע שהוא הגרף הארגוני, ומעליו לבצע ניתוחים מתקדמים שמשרתים אפליקציות עסקיות. ההרצאה תארה  מספר סוגים של ניתוחים ואפליקציות העוזרים לארגון להפוך את כוח העבודה ל"חכם יותר".למצגת ההרצאה

מושב ג':  חדשנות ברשת ומה צופן העתיד ?

  • אינטרנט ורגשות , ד"ר טובה בנסקי, בית הספר למדעי ההתנהגות, המסלול האקדמי המכללה למנהל

ד"ר טובה בנסקי וד"ר  ערן פישר הם העורכים של הספר  אינטרנט ורגשות  למצגת ההרצאה

  • בורסת תחזיות ושיטות אחרות לחיזוי העתיד, ד"ר רועי צזנה,  חוקר עתידים בסדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון באוניברסיטת תל אביב. מחבר הספר החדש – "המדריך לעתיד: המהפכות הטכנולוגיות שישנו את חיינו".

האם אנו מסוגלים לחזות את העתיד? אם כן, כיצד, ואם לא – מדוע? בהרצאה הוצגו מספר דרכים פופולריות לחיזוי עתיד, והנקודות בהן הן נכשלות ומצליחות.

  • המהפכה הדיגיטלית ואנחנו , בן קמינסקי , סגן העורך הראשי, אפוק טיימס ישראל

העולם השתנה, וממשיך להשתנות, בקצב חסר תקדים. הזמינות והנגישות של הידע ושל אמצעי הייצור קיצרו עד לכמעט אפס את המרחק שבין רעיון טוב לבין מיזם טוב, ותנועה שלמה של "מייקרים" יצרה קהילות שמתכנסות ביחד ומייצרות דברים שפעם רק תאגידי ענק יכלו לייצר. הדפסת תלת הממד, לוחות פיתוח ומחשבים בעלויות של 20 דולר, ותרבות האופן-סורס יוצרים מגמה שכל מי שרוצה לעמוד בקצב של העולם חייב להבין בהם.

זוהי תרבות ה"מייקרס". זוהי גם תרבות ה"הכל חינם". בהרצאה ראינו כיצד הכוח של הידע השיתופי הזה יכול להצעיד את האנושות שלנו קדימה בקצב חסר תקדים, ולאפשר שגשוג כלכלי, תרבותי וחברתי. באותו הזמן, הכרנו גם את אותם טכנולוגיסטים ש"התפכחו" מהקסם של אוטופיית עמק הסיליקון התחילו להיבהל מהמגמה הנוכחית, מהשלכותיה על הכלכלה, החברה והעתיד של כולנו. הבנו מדוע הם מאמינים שהמודלים כמו אלה של גוגל וויקיפדיה עלולים להרוס את האנושות שלנו, ושמענו כיצד עלול להיראות העולם שלנו אם לא נתעורר ונבין: האדם בא לפני הטכנולוגיה

למצגת ההרצאה

  • עלייתו של עולם חדש  אינטרנט של הדברים , אבי איצקוביץ , מרצה, מומחה חווית משתמש XG MEDIA

העידן הבא של המהפכה הדיגיטלית המתמשכת, שנקרא Internet of Things הופך למציאות בימים אלו ממש. אבל למה הביטוי "האינטרנט של דברים" באמת מתכוון?

ה"דברים" האלו יכולים להיות מכשיר חכם כמו טלפון, נעלי ריצה או אפילו קרטון החלב במקרר. כל אלו יהיו חלק מרשת דיגיטלית מחוברת שתשפיע על  חיי היום יום של כולנו. כך לדוגמא, חיישנים ינתרו על איכות האוויר בבתינו ועד כמה אנחנו פעילים במהלך היום. בית חכם יספר לנו מתי להשקות את הצמחים, ערים חכמות יאירו את הרחובות ביעילות רבה יותר, יקבלו דיווחי מפגעים, ואף יסייעו לתושביהם למצוא מקום חניה.

בהרצאה אבי איצקוביץ הפריך  את מיתוס המקרר החכם, ולמדנו יחד כיצד חפיסת מסטיק שנרכשה בשנת 1974 החלה מהלך שהוביל לשלב החדש הזה של המהפכה הדיגיטלית.  בנוסף, אבי הציג עולם חדש של אתגרים טכנולוגיים וספר  לנו על תהליכי המחשבה ועקרונות העיצוב עבור העולם החדש, עולם ה- אינטרנט של הדברים.

  • Bitcoin, כשהמטבע פוגש טכנולוגיה שוקי אהרונוביץ , קהילת הביטקוין הישראלית, מייסד קבוצת יזמות ביטקוין בישראל

בהרצאה ערכנו היכרות עם המטבע הקריפטוגרפי שמשנה את התפיסה לגבי הכלכלה המודרנית. על מה הוא מבוסס, איך הוא עובד, ומה היתרונות והמגרעות שלו. למצגת ההרצאה

מושב ד':  הרשת הסמנטית והרשת העמוקה

  • החוט המשולש לא במהרה יינתק – קטלוג הספרייה כמקור לנתונים מקושרים בעידן הווב הסמנטי , אהבה כוהן, הספרייה המרכזית המכללה האקדמית בית ברל

בעולמו של מנועי חיפוש וכלים לגילוי ידע, האם נשאר תפקיד לקטלוג הספרייה? כללי הקיטלוג החדשים מנסים להביא ערך מוסף לקטלוגים ולהפוך אותם למקור מידע לעולם של ווב 3.0. נלמד איך ספריות יכולות למנף את המומחיות שלהם כדי להבטיח מקום למידע הביבליוגרפי שלהם בעולם של נתונים מקושרים ושל הווב הסמנטי?

ההרצאה סקרה את   תרומת כללי RDA ומודל Bibframe להתאמת הקטלוג לווב הסמנטי, העבודה שעושים ספריות בחו"ל לפתוח את המידע שלהם לשימוש חוזר, וההתפתחויות החזויות בספריות בארץ  למצגת ההרצאה

  • הרשת העמוקה  לטוב ולרע ,  ד"ר יפה אהרוני , הספרייה למדעי החיים ולרפואה אוניברסיטת תל- אביב,  המכללה האקדמית בית ברל

ההרצאה עסקה  ברשת העמוקה על שכבותיה השונות לטוב ולרע עם התייחסות להיבט המידעני , מהי הרשת העמוקה, הסיבות לקיומה ואיך מגיעים אליה  למצגת ההרצאה

תודה רבה לכל המרצים, לכל המשתתפים ביום העיון ולמארגני כנס מידע 2014  מחברת  טלדן

Computers in Libraries 2014 – מבחר מצגות

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

הכנס ה- 29 של  Computers in Library 2014 התקיים ב- 7-9 באפריל  במלון הילטון בוושינגטון.

ספריות  משתנות ואפשר ללמוד מניסיונם של אחרים – בכנס הוצגו בין השאר גם יישומים ופרויקטים שנעשו בספריות ומהם ניתן להפיק לקחים וללמוד.

ההרצאות בכנס עסקו בנושאים  מגוונים כגון: שימוש בוורדפרס ליישומי הספרייה והעדפתו כאלטרנטיבה על יישומים מסחריים כגון Libguides , עיצוב מחדש של אתר הבית של הספרייה בעיצוב רספונסיבי ,כלים ויישומים בשירות הספרייה אינטרנט ובתי ספר, אפליקציות למובייל, הווב החופשי, ספרים אלקטרוניים, הרשת הלא נראית,הספרייה כמו"ל , ויזואליזציה של מידע , סטודנטים ipads ומחקר,  הטמעת אפליקציות ויישומי ווב 2.0  בספרייה כיוונים עתידיים בספרייה כגון  –  Google glass  ושירותי הספרייה ועוד..

מצגות הכנס זמינות  לצפייה והורדה

Internet Librarian 2013 – מבחר מצגות

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

הכנס  Internet Librarian   2013  התקיים  השנה ב-28-30  באוקטובר 2013. זהו כנס Internet Librarian  השנתי ה- 17 בחסותה של Information Today's .

הכנס התמקד באסטרטגיות, שירותים וכלים  וכלל הרבה הרצאות במגוון נושאים :עתיד הספריות,  טיפים לחיפוש, נוכחות הספרייה בווב – עיצוב אתרים מחדש ועיצוב רספונסיבי, טיפים וטריקים, תכנים עדכניים, שימוש בסטטיסטיקות לשיפור האתר, מדיה חברתית , ביג דאטה וספריות, מכשירים ניידים וספרים אלקטרונים ועוד.

המצגות  של רוב ההרצאות זמינות להורדה באתר. בכנס השתתפו מרצים ידועי שם  בתחום כגון: Mary Ellen Bates ו- Grey Notess  והמצגות שלהם שכוללות טיפים לחיפוש יעיל  ניתנות להורדה מהאתר.

המצגת של Grey Notess כוללת בין היתר של מידע על כיוונים חדשים בגוגל- חיפוש סמנטי- ה- graph search והתמיכה ב- Schema.org , כמו כן במצגת מידע על כלים לגילוי ידע ומאגרי הספרייה

המצגת של Marry Ellen Bates כוללת טיפים לחיפוש יעיל בגוגל כגון Google Trends, depth articles וכוללת התייחסות לכלי חיפוש נוספים כגון: Blekko , Zanran ו- MillionTall.com

באתר אפשר למצוא גם קישורים לכנסים מהשנים הקודמות– 1997-2012  וגם שם יש מצגות שניתנות להורדה.

למבחר מצגות מכנס 2013

כנס מחקר: מידע וידע 2013

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

ביום ד' 13.11.2013 התקיים באוניברסיטת חיפה כנס המחקר "מידע וידע 2013". הכנס אורגן ע"י החוג לניהול מידע וידע, הפקולטה לניהול של אוניברסיטת חיפה

על אופיו ומטרתו של הכנס אפשר לקרוא באתר הכנס . על פי מה שנכתב באתר הכנס:

"הכנס השנתי של חוקרי המידע והידע הוא הזדמנות למפגש חוקרים המתעניינים בחברת המידע על כל גווניה ומעוניינים לשתף בפירות מחקריהם בתחומים כגון: מידע בתחומי הדעת השונים, מידע ותרבות, אוריינות מידע, אחזור מידע, רשתות חברתיות, למידה והוראה בסביבות טכנולוגיות, כלכלת מידע, משחקים רציניים, ספריות וספרנים, ארכיונים וארכיונאים, מידע ועסקים, מידע וניהול, פילוסופיה של המידע, סוציולוגיה של המידע, ניהול ידע, מידע וארגונים, למידה ארגונית, Big Data, Data Science. הכנס הוא אינטרדיסציפלינרי ומיועד לחוקרים מרקע מגוון: מידע וידע, ספרנות, ארכיונאות, תקשורת, ניהול, סוציולוגיה, פסיכולוגיה, מערכות מידע, מחשבים וכיוצ"ב."

את רשימת ההרצאות והתקצירים אפשר למצוא  באתר של הפקולטה לניהול אוניברסיטת חיפה

לצערי,  לא השתתפתי  בכנס אך קיבלתי סקירה מפורטת  מהספרנית ורד רובין מהמכללה האקדמית בית ברל  שהשתתפה בכנס .

לקובץ הסקירה

תודה לורד רובין על הסקירה

עולם המידע 2013 ומבט לעתיד – חיפוש מידע וניהולו ברשת האינטרנט ובארגון

פורסם בתאריך על ידי
2

ביום רביעי 8.5.2013 התקיים במסגרת "2013 Info" – כנס המידע שעורכת חברת טלדן זו השנה ה-28 ,יום עיון בנושא: " עולם המידע 2013 ומבט לעתיד – חיפוש מידע וניהולו ברשת האינטרנט ובארגון "    להלן סקירה קצרה על ההרצאות השונות ומצגות מיום העיון .

יו"ר: ד"ר יפה אהרוני, אוניברסיטת תל אביב, המכללה האקדמית בית ברל
ד"ר נדב דפני, מנכ"ל Stips, יזם אינטרנט ואיש פיתוח

ביום העיון נחשפנו למגוון נושאים בתחום המידע. בין הנושאים:חידושים בחיפוש מידע ברשת האינטרנט כגון: מנועי חיפוש ייעודיים, התפתחויות בגישה הפתוחה, חיפוש סמנטי וחברתי ומערכות המלצה. רשתות חברתיות ועולם ה- brand monitoring – שימוש במידע חברתי לצורך פיתוח אסטרטגיות מובילות בשיווק ותוכן. יום העיון עסק גם  בתופעת ה- big data , ה”יהלומים” שבה וההתמודדות עם אתגריה :טיפול בנפח מידע רחב-היקף, פיצוח אתגרים בתחום ה- e-commerce והפיכת מידע ארגוני וחיצוני לידע שימושי-אישי וניהול הידע-האישי גם לצורכי מחקר. נבחנו סוגיות מרתקות נוספות : התפתחויות בצריכה והעברה של מידע , פיתוח מאגר-מיקומים עולמי והצצה מחקרית לעתיד הבוחנת האם גם אחרי המוות נוכל להעביר מידע? האם יכולים החיים בעולם הווירטואלי להמשיך כסוג של אלמוות ממוחשב, המנותק מהיוצר המקורי?

במשך היום התקיימו 13 הרצאות במסגרת 4 מושבים. לבקשת משתתפי יום העיון, אני מפרסמת בפוסט זה תקצירים של ההרצאות ואת המצגות של ההרצאות שאושרו לי עד כה לפרסום על ידי המרצים. אם אקבל מצגות/הרצאות נוספות בהמשך, אעדכן את הפוסט בהתאם. להלן תוכנית היום על פי סדר המושבים ההרצאות וקישורים להרצאות.

ההרצאות במסגרת יום העיון:

מושב א': חידושים ומגמות במנועי חיפוש ברשת האינטרנט

  • חידושים והתפתחויות בתחום מנועי חיפוש באינטרנט – אמיר פליישמן, מנכ"ל חב' סיקוֹם גלובל (Cicom Global), ב"ס הגבוה לטכנולוגיה בירושלים ומט"י – המרכז לטיפוח יזמות

ההרצאה סקרה   מנועי חיפוש ויישומים חדשים, עם דגש על כלים וטיפים מעשיים למצגת ההרצאה

  • אֶאוּרֶקָה! –מנועי תשובות וטכנולוגיות "מציאה" אחרות – דניאל ליפסון, ספרן יעץ ומאגרי מידע בספרייה הלאומית

הכתובת בימינו לכל שאלה שהיא, היא בדרך כלל מנוע החיפוש. מנועי החיפוש ובראשם גוגל משתפרים כל הזמן וברוב המקרים אנו מוצאים בעזרתם את המידע אליו אנו זקוקים. אך עם כל ההתפתחויות והחידושים, מנוע החיפוש מציג בסך הכל רשימה ארוכה של קישורים. הוא לא עונה על שאלה, לא מציע הצעה, רעיון או חוות דעת ולא נותן לנו פתרונות לבעיות האישיות והספציפיות שלנו. בשנים האחרונות מופיעים אתרים וכלים מגוונים היכולים לעזור לנו, במקום בו מנוע החיפוש מתקשה. בהרצאה הוצגו מספר אתרים כאלה הנעזרים בטכנולוגיות מתקדמות ומשולבות.  למצגת ההרצאה

  • מנועי חיפוש וידע מדעי –  מיכל אבני מנכ"לית וממייסדי Symbolab, מנוע חיפוש למתמטיקה ומדעים

מנועי החיפוש המובילים לא נותנים מענה מספק למידע מדעי, ומתייחסים לביטויים ולסימנים כאל טקסט. Symbolab, מנוע חיפוש סמנטי למתמטיקה ומדעים, הוקם במטרה לאפשר נגישות למידע המדעי ברשת. המנוע מספק את תוצאות החיפוש הרלוונטיות ביותר, ע"י דמיון תאורטי וסמנטי, ולא חזותי. הדבר נעשה על ידי יישום אלגוריתמי למידה על מנת להבין את המשמעות וההקשר של שאילתות החיפוש.  ההרצאה התמקדה בסקירה של מנועי החיפוש, באתגרים בחיפוש מדעי, ובחשיבות החיפוש בעידן הלימוד המקוון..   למצגת ההרצאה

  • מגמות מתפתחות בעולם המידע  – התפתחויות בגישה הפתוחה חיפוש חברתי ומנועי חיפוש – ד"ר יפה אהרוני, אוניברסיטת תל אביב, המכללה האקדמית בית ברל

ההרצאה סקרה  מגמות מתפתחות בתחום הגישה הפתוחה – ספרים אלקטרוניים, קורסים מקוונים ולאחרונה גם תזות, התפתחויות במנועי חיפוש עם דגש על החיפוש החברתי וניסתה לענות על השאלה האם החיפוש החברתי יהווה נגיסה בחיפוש מידע במנועי  החיפוש המסורתיים. למצגת ההרצאה

  • מערכת המלצה רב תחומית – פרופ'  ברכה שפירא, ראש המחלקה להנדסת מערכות מידע באוניברסיטת בן גוריון

מושב ב': תופעת הנתונים הגדולים – big data  ,"יהלומים" ברשתות חברתיות  ומה צופן העתיד?

  • Big Data – מגמות, אתגרים ויישומים אפשריים– תמי נויטל, שה"ם – המרכז לשילוב טכנולוגיות בלמידה מרחוק , האוניברסיטה הפתוחה

בעידן המידע נצברים נפחים עצומים של נתונים מסוגים שונים ומגוונים מאוד במערכות דיגיטאליות ומשמשים כחומר גלם להפקת מידע ותובנות חדשות בתחום העסקי, בתחומי הפיתוח הטכנולוגי, במחקר אקדמי ויישומי, במעקב אחר שינויים גלובליים ועוד. בהרצאה הוצגו  דוגמאות למחקרים העוסקים בסוגי נתונים שונים, בדגש על פרויקטים מבוססי מידע ציבורי או פתוח, ונדונו  הזדמנויות וסיכונים הכרוכים בשימוש הגובר בטכנולוגיות וכלי ניתוח של big data. למצגת ההרצאה

  • לחפש את היהלומים ברשתות החברתיות – נטע דורון, יועצת ומשווקת עצמאית המתמחה ביח"צ ניו מדיה למנכלים,עסקים וארגונים

טיפול בנפח מידע רחב ברשת הוא אתגר לכל משווק. באמצעות תוכנות ניטור שיח ניתן לעקוב ולהגיע לנתונים חשובים אודות הצרכנים שלנו, שגרירי המותג שלנו, מגמות צרכניות, סכנות והזדמנויות שיווקיות.מידע זה לא ניתן למציאה בגוגל בהכרח.את המידע ניתן לסדר ולייצר פרסונליזציה של מידע בצורה אפקטיבית.חברות המייצרות מעקב וניתוח מידע חברתי מגיעות לתובנות מנצחות ומקדימות את מתחריהן.;בהרצאה התוודענו  לעולם ה Brand Monitoring והבנו כיצד ניתן להשתמש במידע החברתי לצורך פיתוח אסטרטגיות שיווק ותוכן מנצחות ברשתות חברתיות, ובפרט שיווק B2B-  לינקדאין

  • חיים ומוות בעולם הווירטואלי – ד"ר רועי צזנה  מרצה בטכניון וחוקר ביחידה לחיזוי טכנולוגי וחברתי באוניברסיטת תל-אביב. הוא בעל טור קבוע במספר עיתונים, בעל הבלוג הפופולרי 'מדע אחר' ומגיש את ותכנית הרדיו 'דוקטור למה' , ורד שביט  השתתפה בהרצאה והציגה נתוני סקר בנושא

בשנים האחרונות עוסקים רבים בהעברת כל האירועים, החוויות והמראות מחיי היום-יום שלהם לרשת החברתית: פייסבוק, טוויטר ואחרות. אנו פותחים, למעשה, עותק נוסף של חיינו בעולם הווירטואלי. אך מה קורה כאשר החיים בעולם הפיזי נקטעים? האם יכולים החיים בעולם הווירטואלי להמשיך כסוג של אלמוות ממוחשב, המנותק מהיוצר המקורי?

לכתבה של ד"ר רועי צזנה בנושא:לרמות את המוות: כשאנשים חוזרים לחיים 

  • לקראת מאגר מיקומים עולמי, טקטיקה ואסטרטגיה – דר"  נדב דפני,מנכל  stips יזם אינטרנט ואיש פיתוח למצגת ההרצאה

מושב ג': התמודדות עם עומס המידע – ממידע לניהול ידע אישי ברשת האינטרנט ובארגון

 
  • שימוש בסמנטיקה להפיכת מידע ארגוני וחיצוני לידע שימושי מותאם אישית – ד"ר יאיר יהודה, מנכ"ל ומייסד כינור רשתות ידע בע"מ  לשעבר מהנדס תכנה ראשי ברפא"ל

בהרצאה הוצגו   דוגמאות מתחום המסחר האלקטרוני שהדגימו- את השימוש בסמנטיקה ואת העצמת הצרכן בעזרת הכלים.למצגת ההרצאה

  • לראות את העצים, לנהל את היער: "מנדליי" ככלי לניהול ידע אישי – אהבה כהן, הספרייה המרכזית המכללה האקדמית בית ברל, יועצת של מנדליי בארץ

קל ללכת לאיבוד בתוך הים של מידע מקצועי, מחקרי, ואקדמי. ההרצאה סקרה את המאפיינים של "מנדליי"  –  כלי לניהול ידע אישי ואיך להשתמש בכלי לארגון ולעיבוד מאמרים, ", לסדר ולהנגיש משאבים, למצוא חומרים נוספים, ולבנות מערכת קשרים אישיים לייעול תהליך צבירת המידע והשימוש בו..  למצגת ההרצאה

מושב ד': התפתחויות בצריכה ביצירה ובהעברה של מידע – מבט מחקרי

 

 
  • חברי כנסת כצרכני מידע: מחקר ביבליומטרי – ד"ר רבקה מרקוס, מאז 1976 ועד היום מנהלת ארכיון הכנסת ואחראית לרשומות בכנסת

המחקר בדק  את השימוש במידע על ידי  חברי הכנסת במליאה  ובוועדות בין השנים 1949-2007. תוצאות  המחקר מצביעות על כך שהשימוש בסוגי המידע לא השתנו על אף האמצעיים הטכנולוגים המאפשרים ניגשות למידע רב יותר למצגת ההרצאה

  • חברי כנסת כיצרני מידע בעידן המדיה החברתית – עו"ד שרון חלבה-עמיר,  דוקטורנטית למשפטים, עמיתת מחקר במרכז חיפה למשפט וטכנולוגיה, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה ומרצה בבית הספר לחברה וממשל במכללה האקדמית בית-ברל.

בשנים האחרונות חברי הכנסת מנהלים פעילות פוליטית ענפה באינטרנט. מרביתם מנהלים חשבון בפייסבוק ומקצתם מתפעלים במקביל ערוצים מקוונים נוספים כדוגמת יוטיוב, טוויטר ואפילו אינסטגרם… בנוסף, חברי כנסת רבים מתפעלים אתר אישי המשמש כפורטל פרטי לפעילותם ברשת. ההרצאה עסקה  במידע המועבר על ידי חברי הכנסת אל הציבור באמצעות הערוצים האישיים השונים ונסקרו מאפייני השימוש של חברי הכנסת בפלטפורמות העיקריות.  למצגת ההרצאה

תודה רבה לכל המרצים, לכל המשתתפים ביום העיון ולמארגני כנס מידע 2013  מחברת  טלדן

כנס מולטי ידע 2013 ומהפכת השיווק בספריות

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

כנס מולטי ידע 2013 – כנס קהילת המידע השנתי  התקיים השנה ב- 27-28 בפברואר 2013. אחד המושבים  המעניינים בו היה מהפכת הפרסום והשיווק בספריות.

לא השתתפתי בכנס ולשמחתי קיבלתי דיווח מהספרנית ורד רובין ממכללת בית ברל  על כמה הרצאות בכנס וביניהן 2 הרצאות מעניינות ממושב זה:

הרצאתה של ד״ר רחל קדר, אוניברסיטת בר אילן

"פנים אל מול פנים" – שיווק אישי

והרצאתה של  שרית חיים, מתן יעוץ ושירותי מידע

רשתות חברתיות בשירות הספריה

להלן מספר ציטוטים מהדוח של ורד

מהרצאתה של ד"ר רחל קדר:

"יש לשנות את התדמית של הספרייה : הספרייה אינה עוד מחסן מידע ומספקת של שירותי השאלה.

יש לעורר מודעות בקרב הלקוחות (סטודנטים וסגל) לספרנים, לספריה (שלב קוגניטיבי).

למצוא דרכים  למשוך עניין וביקוש (שלב רגשי).

ולבסוף:  לעורר לפעולה. להפוך את הביקור בספריה להרגל חשוב בחיים האקדמאיים. (שלב התנהגותי).

האמצעים העומדים לרשות מנהל הספריה:  רשתות חברתיות, תערוכות, פרסום.

חשוב להגדיר מסמך שיהווה מסמך חזון של הספריה. מבוסס על ערכים. ידובר בו על העתיד: איפה נעמוד בעוד עשר שנים.

הספרייה האקדמית חייבת להיות ממוקדת לחלוטין בציפיות המשתמשים"

מהרצאתה של שרית חיים :

"לרשת החברתית עוצמה רבה. חברות עושות שימוש ב"פייסבוק" לשיווק. מסתבר ש-70% מן השיווק בעולם כיום נעשה דרך הרשתות החברתיות. שם מצוי קהל היעד.

גם בספריה יש צורך לקחת את "פייסבוק" בחשבון. יש לבנות עמודים עסקיים

בספריה המטרה היא: בניית קהילה סביב תחום עניין.

האמצעים:

דיבור עם הלקוחות

המלצות על ספרים

סיכום השנה בספריה

תוצאות סקרים

אירועים בספריה

לדוח המלא – תודה לורד רובין על  תקצירי ההרצאות