כלים למצגות חכמות בספרייה: הדוגמה של פרזי בספרייה למדעי החברה, לניהול ולחינוך

הדבר החשוב ביותר בהרצאה, כמו שאמר כריס אנדרסון בהרצאת TED על הסוד להרצאות מוצלחות, הוא כמובן הרעיון. עם-זאת, וברור לגמרי, שלרעיון שמוצג היטב – קל לעבור הלאה. אחרי שבמשך זמן-רב צמד המילים "להכין מצגת" היה שקול לשם "power point", בתקופה זו הולכות ומתרבות אלטרנטיבות שונות ומגוונות לתוכנת האופיס הותיקה. אחת מהאלטרנטיבות, העונה לשם "פרזי" (Prezi), צוברת פופולאריות ומשנה את עולם המצגות – ולא סתם.

באופן מסורתי מצגת הייתה בנויה מאוסף של שקופיות. בניגוד לרצף השקופיות המוכר, המשתמש בפרזי מקבל מרחב עבודה – אותו ניתן לדמות לקנבס (ריק או עם תבניות מוכנות מראש). על הקנבס ניתן לעצב רעיונות, תהליכי עבודה, ואפילו לשרטט אריכטקטורה של טיעונים. החזות הגרפית שמאפיינת את מצגות פרזי מאפשרת, לעיתים קרובות, להמחיש את רעיונות באופן מהיר ועמוק יותר ממילים. קביעת סדר הצגת חלקי הרעיון (או סדר השקופיות) הוא למעשה בימוי של "מצלמה" – הנעה במרחבי הקנבס. תנועה זו, הכוללת גם אפשרויות של סיבוב וזום, בנוסף ליכולות גרפיות מרשימות, מאפשרת להעביר אל הקהל גם רעיונות מורכבים – בקלות. כפי שאמרה משתתפת בסיום אחת מסדנאות הפרזי שהתקיימה בספרייה למדעי החברה, לניהול ולחינוך – "הצלחתי להעתיק באופן במדויק רעיון מהדימיון אל המצגת". הדהים לשמוע משתתף אחר שמייד הוסיף "כשהדמיון נפרס על מפה אפשר ללטש ולשכלל את הרעיון".

דוגמה לתבנית שהוכנה מראש למצגת פרזי ("קנבס"). על התבנית הזו ניתן לצקת תוכן. ב-Prezi Explore יש מגוון אדיר של מצגות ותבניות, ובחלקן ניתן להשתמש.

 

בדומה לתוכנות אחרות המשמשות להכנת מצגות – לפרזי יש כמה מגרעות – שרק על חלקן ניתן (כיום) להתגבר. למשל, כתיבה בשפה העברית אפשרית אך אינה נתמכת, ולכן צריך להקליד הפוך או להעזר באתר המיועד להיפוך טקסט. בעיה אחרת היא שפרזי אינה נגישה למשתמשים עם לקויות (ובייחוד לקויות ראיה). למרות בעיות אלה, באופן כללי פרזי מספקת מצגות יוצאות דופן באיכותן.

הרישום לפרזי עם כתובת דוא"ל אוניברסיטאית מאפשר פתיחת פרופיל בחינם. העבודה בפרזי אינה מצריכה התקנה מיוחדת כלשהי, שכן פרזי היא תוכנה מבוססת-ענן ובכך נגישה מכל הדפדפנים הנפוצים. היותה בענן מאפשרת שיתוף קל ומהיר – ולא רק של אפשרות צפייה במצגת אלא-גם אפשרות של שיתופי פעולה בעבודות צוות. יתרון נוסף הוא שניתן להשתמש באפליקציה ייעודית (ל-iPad,  iPhone, או ל-Android) על-מנת לשלוט במצגת. לפרזי עוד מספר יתרונות בולטים, אך הבולט מכולם הוא פשוט ה"וואו" ששומעים מהקהל בסיום המצגת.

צוות הספרייה שמח לסייע, להדריך, ולעזור, ליחידים ולקבוצות, סטודנטים ואנשי סגל, בכל מה שקשור לבניית מצגות פרזי וללמידה של הממשק. אל תהססו ליצור עימנו קשר!

ל– PsychTherapy כבר נכנסתם?

מאגר PsycTherapy מאפשר הזדמנות ייחודית לצפות בטיפול אמיתי שניתן על ידי מומחים בתחומם!לספרייה למדעי החברה, לניהול ולחינוך יש מנוי למאגר מידע הכולל סרטי וידאו של כ- 400 מפגשים טיפוליים  בני  כ- 45 דקות כל אחד. סרטי הווידאו מלווים בתעתיק סימולטני וכלים אינטראקטיביים, לצרכי לימוד והדרכה של פסיכולוגים, פסיכיאטרים, עובדי סיעוד, עובדים סוציאלים ומטפלים. ייחודו של המאגר הוא בכך שהמטפלים והמטופלים הם "אמיתיים" ולא שחקנים. כמו כן, המאגר גדל מידי שנה בכ – 40 מפגשים טיפוליים. המפגשים נחלקים למגוון רחב של  גישות טיפוליות, ונושאים. והטיפולים עצמם ניתנים על ידי פסיכולוגים מן החשובים בצפון אמריקה. ניתן לחפש במאגר על פי הנושא הטיפולי, הגישה הטיפולית ושם המטפל.

בחרנו להדגים את המאגר בטיפול שניתן בגישה הפמיניסטית הטיפולית להתמודדות עם כעס אצל בני נוער, על ידי Laura s. Brown PHD:

http://psyctherapy.apa.org/view/1664065

לאורה בראון עוסקת בתחום תיאורית הטיפול הפמיניסטי, ופרסמה מאמרים בנושא אתיקה, להט"ב, רב-תרבותיות וטראומה.

ניתן לקרוא  בהרחבה על הגישה הפמיניסטית הטיפולית בבלוג שלה:

http://www.drlaurabrown.com/feminist-therapy/

הארכיון הדיגיטלי של ידיעות אחרונות לשירותך!

  • ידיעות1אתם מחפשים כתבה שהתפרסמה ב- 1939?
  • אתם רוצים לדעת מה היה הלך הרוח בארץ בתקופת המיתון?
  • הייתם רוצים לדעת מה היו נושאי הדיון הציבורי לפני הבחירות של שנת 1977?
  • בא לכם לדעת מה התפרסם בידיעות אחרונות ביום בו נולדתם?

הספרייה למדעי החברה, לניהול ולחינוך רכשה מנוי לארכיון הדיגיטלי של העיתון ידיעות אחרונות. הארכיון מכיל כתבות מעיתון ידיעות אחרונות משנת 1939 ועד לפני שבוע. באתר ניתן לחפש לפי מילים שהופיעו בכתבה ו/או לדפדף בעיתון. ניתן לצפות, להדפיס ולשלוח במייל את תוצאות החיפוש. למידע נוסף>> 

המאגר נגיש לחיפוש מתוך הספרייה בלבד, ואנו מזמינים אתכם לבוא ולהשתמש בו.

בכל שאלה נוספת ניתן ליצור קשר איתנו בטלפון, בדוא"ל, בצ'אט, בפייסבוק ובוואטסאפ >> 

Cognitive Café

ביום חמישי האחרון (22.12.16) התקיים במרכז 'נא לגעת' ביפו כנס מטעם IBM בנושא מחשוב קוגניטיבי. מחשוב קוגניטיבי הוא תחום במדעי המחשב המנסה לדמות תהליכים של חשיבה אנושית הכוללים בין היתר הבנת שפה מדוברת, זיהוי פנים, ניתוח מידע והסקת מסקנות, למידת מכונה, כריית מידע, איתור דפוסי התנהגות ועוד יכולות "אנושיות" שאנו מבצעים באופן כמעט בלתי מודע.
כדי ליצור מערכת המסוגלת להתמודד עם כל אלו- IBM יצרו את ווטסון. ווטסון היא (או הוא) פלטפורמה מבוססת ענן שהושקה לפני כשנתיים, ועליה ניתן ליצור תוכנות אחרות המשתמשות ביכולות החישוב ועיבוד המידע שפותחו ב- IBM.
(לקריאה נוספת – "מחשב העל IBM Watson" / יפה אהרוני).

לכנס הנושא את השם Cognitive café‬ ונערך זה השנה הרביעית, הגיעו כ- 700 משתתפים ובו הציגו מס' חברות את התוכנות אותן הן פיתחו ופועלות על פלטפורמת ווטסון. חברות כמו קופ"ח כללית ומאוחדת, טבע, סיטי בנק ואחרות הציגו את השימושים היומיומיים ואת יתרונות השימוש בפלטפורמה.

העולם על פי ווטסון

דוגמאות לשימושים בווטסון כוללות מערכת ניהול עירונית המקבלת מידע מחיישנים ומצלמות הפזורות בעיר. המערכת מנתחת את המידע, ויודעת להציף אירועים חריגים או בעייתיים ללא התערבות אדם לחדר בקרה ומשם המידע מועבר הלאה ליחידות המטפלות בשטח.
דוגמה שנייה היא היכולת להמליץ לרופאים על טיפולים שלא עלו על דעתו של הרופא בזמן טיפול בחולה. תוכנה ששולבה במחשבי הרופאים בקופ"ח מאוחדת, לוקחת את נתוני החולה באותו הרגע ובודקת את כל הטיפולים היכולים להתאים לסימפטומים הקיימים. הרופאים שכמובן התנגדו לרעיון גילו במהרה שמערכת מסוג זה עם יכולות ניתוח מידע גבוהות וללא בעיות זיכרון, מניבה תוצאות זהות להמלצות של רופאים מומחים, ובמקרים מסוימים אף ממליצה על טיפול שהרופא כלל לא חשב עליו.

פעולה נוספת שנעשתה בעזרת ווטסון היא יצירת טריילר (קדימון) לסרט האימה Morgan. הטריילר כולו נעשה כמעט ללא התערבות אדם. למערכת הוזנו מאות טריילרים מז'אנר קולנועי זה והמערכת בתורה יצרה קריטריונים לסרטון מוצלח וחתכה מהסרט 10 קטעים ש"לדעתה" צריכים להיכלל בו. לאחר בחינת הקטעים באולפנים אושרו 9 קטעים והטריילר הוכן. כל התהליך שכיום לוקח להכינו כחודש – לקח יום אחד בלבד.

מה לכל זה ולספריות?

בהרצאה שעסקה בשאלה כיצד למידת מכונה משפרת את הבריאות שלנו, ציין פרופ' רן בליצר ממכון כללית למחקר את תעשיית החלל כתעשייה המסורתית ביותר אחרי רפואה בכל הקשור לשימוש באמצעים הידועים כעובדים ואמינים (כששולחים לוויין שישהה 10 שנים בחלל צריך לדעת שהוא יעבוד ללא תקלות). חלקנו ודאי יושבים עכשיו מול מדפי ספרים עמוסים לעייפה ותוהים עד כמה "תעשיית" הספרנות התקדמה עם השנים? בייחוד אלו המשתמשים בשיטת דיואי שהומצאה בשנת 1876.

אם ננתח את עבודת ספרני היעץ – נמצא אדם המקבל מידע, מעבד אותו ומניב תוצאה שהיא פריט או פרטי מידע בפני עצמם. אם כך, מה ההבדל בינו לבין מערכת לומדת המסוגלת לתקשר עם אנשים? לדוגמה –
צ'טבוט (ChatBot) – יישום המאפשר למשתמש לנהל שיחה עם ישות דיגיטלית, מושתתת על בינה מלאכותית לשם ביצוע פעולות שונות או קבלת מידע – משולב עם מערכת המסוגלת לאחזר מידע ולומדת מכל משתמש יותר ויותר.

מערכת שכזו יכולה להשתלב בעבודת הספרנים או לשמש כ"ספרן אישי" לחוקרים ולהפוך לגורם המייעץ (ממש כמו לרופאים בקופ"ח), מאחזר וממליץ על מידע מדויק יותר לטובת משתמשי הספרייה.

ב- 20 שנה האחרונות ספריות אקדמיות וציבוריות נאבקו בכדי להישאר רלוונטיות בעולם בו האינטרנט וטכנולוגיות המידע מכתיבות את קצב השינויים. כאשר שינויים חוקתיים, שילוב טכנולוגיות חדשות וקבלת רעיון "הספרייה כמקום" הצליחו להפוך את הספריות למקום המעניק שירות מתקדם ועדכני. המחשוב הקוגנטיבי המהווה את השלב הבא בהתפתחות טכנולוגיות המידע, יכול להוביל את הספריות למקום המרכז שירותים רבים ומתקדמים יותר מבעבר.

לסיכום, שילוב של שירותי מידע חדשניים שמעניקים לסטודנטים ולחוקרים את כל מה שהם נזקקים לו במחקרם, יחד עם חוויה חיובית במטרה לגרום להם לרצות לשוב ולבקר היא חלק מובנה בשירות של הספרייה. ברור כי הספריות, כמקום האוצר כמויות עצומות של מידע, יצטרכו להמשיך ולהשקיע משאבים נוספים לצורך הפיכת הספרייה למרכז חברתי המשלב יכולות ייעוץ מתקדמות.
יכולות מחשוב קוגניטיביות יאפשרו להן להפוך למובילות טכנולוגיות בתחום זה.

(צילום תמונה ראשית: עידן סבח)

מקורות וקריאה נוספת

  1. כנס הצ׳אטבוטים הבינלאומי הראשון בישראל יוצא לדרך
  2. מקבץ כתבות בנושא באתר הידען
  3. אלבום הכנס בפייסבוק

כל-זכות: מאגר זכויות חופשי ברשת

כל זכות לוגו

 

 

רבים אינם מממשים את זכויותיהם המוקנות להם על פי חוק משתי סיבות עיקריות: ראשית, כיוון שאינם יודעים מהן הזכויות הללו, ונדרש מומחה מקצועי, שידע לקרוא ולפרש מהם סעיפי החוק הרלוונטיים לכל אדם ולהפנותו לסעיפים אלה, ושנית מי שכבר יודע מה זכותו, מוותר פעמים רבות על מיצויה עקב הבירוקרטיה הרבה הכרוכה בכך.

כולנו שומעים פרסומות לגופים וארגונים שונים המוכנים לסייע לאנשים לנווט בסבך החוקים והבירוקרטיה, אך הם מציעים לעשות זאת תמורת תשלום – סיבה נוספת המרתיעה אנשים מלקבל את המגיע להם.

אך יש גם דרך אחרת. ובחינם: מאגר כל זכות.

מאגר כל זכות הינו מאגר שמטרתו להיות האנציקלופדיה לזכויות תושבי ישראל ומימושן בכל תחומי החיים, בחינם וללא כוונת רווח. כאשר המימון לקיומו הוא מתרומות של ארגונים שונים, וכן מתרומות גולשים.

המידע במאגר הוא תוצר של שתוף פעולה בין משרדים ורשויות ממשלתיות, גופים ציבוריים, ואקדמיים וארגונים חברתיים שונים המסייעים לבניית המאגר ועדכונו בהעברת תכנים לכותבי האתר, בכתיבת תכנים לאתר, ובהנגשתו, על ידי הפניית לקוחות ארגוני הסיוע שונים לאתר כדי שיוכלו לממש את זכויותיהם. לרשימת השותפים המלאה.

במנשק החיפוש ניתן לחפש מידע בחיפוש חופשי, או לפי נושאים העוסקים בתחומי חיים שונים – דיור, תעסוקה, בריאות, גבייה, רעש, ועוד. ניתן לחפש בו בשפות שונות – עברית, אנגלית וערבית, ופועל בו גם פורטל למצב חירום באמהרית.

בתוצאות החיפוש מוצג סיכום קצר בשפה ברורה המסביר מהו המונח המבוקש, מי האוכלוסייה הזכאית ומהו תהליך מימוש הזכות. בנוסף לכך, ניתן למצוא במאגר גם הפניות לסעיף המדויק בחוק העוסק בזכות זו, הפניה לטפסים שיש למלא ואישורים נדרשים, ארגוני סיוע בתחום, גורמי ממשל קשורים, והדרך לפנות אליהם ועוד.

המאגר אינו מחליף יעוץ משפטי ומקצועי, בעת הצורך, אך הוא מבהיר ומכוון בשפה פשוטה וברורה מהן הזכויות ומהו הליך המימוש.

ביג דאטה ואתיקה מחקרית

כלים לאיסוף ולניתוח של ביג דאטה הופכים לכלים חשובים בהנגשת נתונים ומציאת קשרים משמעותיים בין גורמים אותם לא היינו חושבים לקשר. קשרים אלו נחשפים לעיתים קרובות רק בזכות הכמות העצומה של הנתונים.  מחקרים רבים ומגוונים עושים שימוש בביג דאטה, ביניהם מחקרים בתחומי החברה,  רפואה, תכנון אורבני, קרימינולוגיה ועוד. אולם, השימוש בביג דאטה כולל לעיתים קרובות שימוש בנתונים מאנשים רבים, נתונים שלא כולם רלוונטיים למחקר הספציפי. הנגשת הנתונים מעלה דאגות בנושאי פרטיות ואתיקה מחקרית, כפי שמראים המקרים המתוארים להלן.

שימוש בביג דאטה בפלטפורמות חברתיות

 בחודש מאי 2016 פירסמה קבוצת חוקרים דנית מאגר מידע של פרטי פרופיל של כ- 70,000 משתמשי האתר למפגשי הכרויות אנליין – אוקיי קיופיד . המידע כלל שמות משתמש, גיל, מגדר, מיקום, העדפות מיניות, סוג מערכת יחסים  בו הם מעוניינים, תכונות אישיות, ופרטים אישיים נוספים

החוקרים לא הפכו את המידע לאנונימי לפני פירסומו בטענה כי מדובר במידע שהוא מלכתחילה ציבורי. הטענה הייתה שהמידע שנאסף היה נגיש בעבר או עדיין ניתן לגישה ציבורית דרך אוקיי קיופיד, ולכן הפצת בסיס הנתונים רק מאפשרת את הצגת המידע באופן יעיל יותר.

הדיון הקצר שהתפתח בטוויטר אודות החוקיות והמוסריות של המעשה מעניין מאוד והסתיים בנימה שמזכירה גם דיונים אחרים אודות פרטיות במרחב הציבורי, בייחוד בתקופה בה לכל אחד יש מצלמה ויכולת פרסום מידית.

ההתנערות מסוגיות של פרטיות ואתיקה מחקרית  בטענה שהמידע כבר ציבורי ולכן אין בעיה לפרסם את בסיס הנתונים אינה חדשה. אולם, יש שיטענו שהיות המידע ציבורי אינה מספיקה.

גם אם אדם שיתף מידע ביודעין, ניתוח הביג דאטה עשוי לפרסם את המידע הזה ולהעצימו באופן שהאדם מעולם לא התכוון או הסכים לו. יתרה מזאת, באתרים כדוגמת אוקיי קיופיד המידע אינו באמת נגיש באופן חופשי לכלל הציבור ,כיוון שכדי לגשת אל המידע יש צורך ברישום לאתר. בנוסף, משתמשים יכולים לחסום גישה לפרופיל שלהם בפני משתמשים שונים.

הנושא עלה בעבר גם כאשר קבוצת חוקרים מהרווארד הורידה מפייסבוק 1,700 פרופילים וחקרה כיצד גזע ותרבות משפיעים על מערכות יחסים. חלק מבסיס הנתונים הועלה לגישה חופשית לשימוש במחקרים אחרים, מתוך הבנה שפרופילים אלו יכולים לתת מידע רב במחקרים מסוגים שונים. אולם, לא נעשו מאמצים מספקים לשמור על אנונימיות הפרופילים והם זוהו כמחזור 2009 של אוניברסיטת הארוורד.

מקרה אחר התרחש ב 2010 כאשר מהנדס מאפל ניצל פירצה בארכיטקטורת המידע של פייסבוק כדי  לייצר  "זחלן רשת"  ( Web crawler -תוכנה רובוטית שסורקת דפי ווב)  והוריד באמצעותו מידע אודות 215 מיליון חשבונות פייסבוק. המהנדס תכנן להפוך את המידע לאנונימי לפני שיחלוק אותו לצורכי מחקר, אולם לבסוף מחק את המידע כולו, לאחר איומי תביעה מצד פייסבוק.

הדוגלים בכך שפרסום בסיסי נתונים מסוג זה אינו אתי טוענים בין היתר שעצם העובדה שאדם משתף מידע בציבור אינה שוות ערך להסכמה להשתתפות במחקר. אתיקה במחקר דורשת הגנה על פרטיות המשתתף, קבלת הסכמה מדעת, שמירה על חיסיון המידע שנאסף וצמצום נזקים. כל אלו אינם נלקחים בחשבון כאשר המידע נלקח מאתרים כגון פייסבוק, אוקיי קיופיד, טוויטר ועוד, ללא הסכמת בעלי הפרופילים.

מקרים אלו מראים שחובה על חוקרי ביג דאטה להתייחס אל השאלות האתיות העולות מסוג המחקר בו הם עוסקים.

ביג דאטה ברפואה ובמחקר

מחקר חברתי הוא לא המקום היחיד בו סטים גדולים של מידע אודות אנשים יכולים לסייע. מערכת הבריאות היא מקום נוסף בו שימוש בביג דאטה יכול לסייע במחקר.

בכתב העת New Scientist פורסם שגוגל חתמה לאחרונה על הסכם עם בתי חולים ממערכת הבריאות של בריטניה. לפי ההסכם חברת DeepMind שבבעלות Google ושעוסקת בתחום הבינה  המלאכותית ולמידת מכונה תקבל לידיה מידע רפואי מפורט אודות 1.6 מיליון חולים מאושפזים ברחבי בריטניה, במטרה לפתח כלים תומכי החלטה.

זו לא הפעם הראשונה שגוגל עוסקת בבריאות. גוגל השיקה לפני מספר שנים, יחד עם אוניברסיטאות דיוק וסטנפורד, את פרויקט Baseline שמטרתו להגדיר "פיזיולוגיה נורמלית". הם עשו זאת על ידי אגירת מידע רב אודות אלפי אנשים. בנוסף היא משתפת פעולה עם ה -NIH  (ארגון הבריאות של ארה"ב) במחקר אודות 50,000 חולים עבור הפרויקט הגדול 1-Million patient Precision Medicine cohort.

בפרויקט הנוכחי של גוגל המידע שגוגל תקבל לגבי החולים יכלול נתונים על בדיקות מעבדה, היסטוריה רפואית, ואף נתוני מעקב אחר המיטות בהן שהו החולים בעת האשפוז. על מנת להגן על המידע הוא יאוחסן על ידי גורם שלישי, לגוגל יהיו הגבלות בשימוש במידע, ותוקפו של ההסכם, וכך גם הגישה למידע יפוגו בשנת 2017.

בעוד שיש הגבלות על הגישה למידע, נראה שגוגל מקבלת יותר מידע משנחוץ לה עבור האפליקציות אותן היא מפתחת, כגון סטטוס HIV  של החולים. מצב זה מדאיג את הדוגלים בשמירה על הפרטיות, בייחוד מכיוון שבעבר התגלו בעיות אבטחה באפליקציות שאושרו על ידי ארגון הבריאות של בריטניה.

מצד שני, השימוש בביג דאטה, למידת מכונה ובינה מלאכותית מסייע לאיתור מכנה משותף בין חולים ועזרה באבחון, יכול לסייע רבות במציאת גורמים משותפים ומגמות, וכן לעזור במחקר ופיענוח נתונים שלא היו נראים ללא שימוש בביג דאטה. כדי לעשות זאת יש לאסוף כמה שיותר מידע, מכיוון שאין לדעת מה יתגלה כרלוונטי. יחד עם זאת, שאלת הזכות לפרטיות וההסכמה של החולים להעביר את המידע היא שאלה חשובה שיש לשים אליה לב.

להמשך קריאה אודות ביג דאטה במחקרים חברתיים.

להמשך קריאה אודות המידע הרפואי שקיבלה גוגל.

אאוריקה, אקדמיית אאוריקה ודוקטורט לילדים

aau-copy2ב- 2014 עלה לאוויר אאוריקה  – אתר מידע  אנציקלופדי חינמי, העוסק בשאלות של למה, מדוע ואיפה, לילדים ולבני נוער ומטרתו לעודד סקרנות ולהקנות ידע וחוויה בכל התחומים.
בימים אלה נוספה לאאוריקה גם אקדמית אאוריקה – מיזם חינוכי חינמי מקוון ללימוד ופיתוח היכולות האישיות של ילדים ובני נוער,  שמעניק דוקטורט לילדים.

להלן דבריו של  של ד"ר נדב דפני  היוזם והעומד בראשם, על אאוריקה ואקדמית אאוריקה:


דוקטורט לילדים

לא פעם נראה שבעידן המודרני הולך הידע הכללי ופוחת. ילדים וצעירים יודעים היטב להצליח בלימודים או ללמוד מקצוע, אבל מפתיע לגלות כמה מעט הם יודעים על העולם שמסביבם. גם הגילוי והכיף שבידיעה על דברים שהתרחשו ומתרחשים בהיסטוריה, בטבע, בעולם, במדע, בטכנולוגיה ובאמנות – כל אלה הולכים ונעלמים ונשארים נחלתם של "חנונים" מעטים. דברים שימושיים ומידיים, יומיומיים, דוחקים אותם למקום נמוך בחיים המודרניים של הצעירים והילדים.

"אאוריקה", אנציקלופדיה מקוונת המגדירה את עצמה האנציקלופדיה של הסקרנות, עושה הכל כדי לשנות זאת. למבוגרים שבינינו היא עשויה להזכיר את האנציקלופדיות הוויזואליות של העבר, כמו "תרבות" ו"עולם התרבות". בניגוד להן היא מקוונת לחלוטין, מודרנית, לגמרי חינמית ומותאמת היטב למחשבים, טבלטים וטלפונים חכמים.

חוויית המשתמש של "אאוריקה" חדשנית ומהנה. באמצעות תמונות מרהיבות, אינספור סרטונים, יצירתיות, הומור דק וטקסטים ענייניים ומנוסחים בגובה העיניים, "אאוריקה" מגרה את הצעירים לגלות את העולם שמסביבם. היא מסבירה אלפי מושגים בדרך נגישה וחווייתית. המושגים עצמם מנוסחים בדרך של שאלות מסקרנות שילדים ובני נוער רבים שואלים. גם הקישורים הבין-תחומיים בין הערכים השונים יוצרים הבנה כיצד העולם באמת עובד וכיצד מתחברים פריטי ידע שונים לשיטות ורעיונות מרתקים וחוצי-תחומים.

נראה שבאאוריקה לא מנסים להתחרות בויקיפדיה, אלא לאפשר גילוי של נושאים המסקרנים את המשתמש. אדרבא, המעמיקים והרוצים לחקור לעומק יגלו שמכל ערך באאוריקה ניתן ללחוץ על אייקון בצורת W שמביא לערך הויקיפדי שלו. ניתן לשאול בה שאלות ולקבל תשובות והפניות לערכים קיימים ומקורות מידע חיצוניים, ניתן גם "להגריל" ערכים מפתיעים ומסקרנים ולהרחיב את תחומי העניין.

חלק מעניין אחר הוא "אקדמיית אאוריקה", הנותנת דוקטורט לילדים. אקדמיה מקוונת זו מאפשרת למשתמש לעבור את המסלול האקדמי במשחק מקוון ולזכות בתארים אקדמיים, ככל שהוא עולה ומתאמץ ללמוד וליצור ידע חדש. לתואר הראשון לומדים כאן באופן יומיומי, תוך שאתה מתבקש לענות על "אתגר היום". זוהי שאלה יומית שנוחתת בדואר האלקטרוני שלו ותשובה עליה זוכה בנקודות. מחקרים מראים שחידוד המוח היומיומי הזה עושה פלאים. בדרך לתשובה "נאלץ" הלומד לעבור בהרבה ידע נוסף באנציקלופדיה ומבלי משים הוא הולך ונכבש בתכניה, לומד לנווט בתגיות המדויקות שיוצרות רשת קשרים מורכבת ומרתקת של כל ערך למאות ערכים אחרים, מתחיל להבין כיצד העולם פועל.

בתואר השני כותב המשתמש הצעיר "מחקרים" קצרים וממוקדים על נושאים שונים ומונחה מרחוק כדי להגיש את "הפרסום המדעי" שלו ל"כתב העת המדעי" שבאתר. כאן הוא מגלה שארכנות היא לאו דווקא המפתח לכתיבה נכונה. המנחה שבצד השני של האינטרנט מוביל אותו לכתיבה ממוקדת, קצרה וברורה, שתעביר את הרעיונות שלו במהירות ובצורה ממוקדת לקורא. בדור שלא רוצה "שיחפרו לו", הם לומדים שגם לקצר צריך ללמוד…

בהמשך הדרך והמשחק לומדים השחקנים לתואר שלישי. כמו בכל משחק מחשב, הרמה כאן עולה. הם מעוניינים לזכות בדוקטורט, שלקראתו הם מתמחים בתחום ספציפי וכותבים "פרסומים מדעיים" מתקדמים וממוקדים יותר בתחום שבחרו. יכולות התייעצות, שיתוף פעולה, חשיבה יצירתית ומקוריות מסייעות לטובים שבהם להגיע אל התואר המיוחל. כי בתור "דוקטורים" באקדמיית אאוריקה, יהפכו השחקנים המצטיינים הללו ל"מומחים" באקדמיה המקוונת הזו – מי שיכולים לפרסם ערכים ולענות על שאלות של מתחילים. אחר-כך, בתור פרופסורים, יהפכו המתמידים במסלול למנחים בעצמם.

כך מעוניינת "אאוריקה" להפוך למעין תנועת נוער מקוונת של רוכשי ידע ויוצרים. ראש אאוריקה, ד"ר נדב דפני, אומר שהלומדים בה מרחיבים אופקים, מחדדים את תמונת העולם שלהם, רוכשים יכולות כתיבה ומחקר, מבינים כיצד למקד את התוכן שלהם ולהעבירו באופן מושך לקורא, לברור את החשוב מהתפל ולתקשר היטב עם אחרים. "היא לא תחליף את בית הספר" – הוא אומר בחיוך, "אלא חלק משעות הפנאי המבוזבזות שלהם…"

האנציקלופדיה של הסקרנות – אאוריקה
תודה לד"ר יפה אהרוני ולד"ר נדב דפני על המידע

דוח חדש: ספריות אקדמיות תורמות להשכלת הסטודנטים והצלחתם

אחד האתגרים של ספריות אקדמיות הוא להוכיח את תרומתן וערכן למוסד האקדמי ולסטודנטים. האופן בו נוהגים לעיתים לכמת את הצלחת הספרייה הוא על פי נתונים כמותיים כגון כמה ספרים הושאלו בתקופת זמן. כמו כן נוהגים לבדוק את מידת  שביעות הרצון של באי הספרייה מסוג השירות ואיכותו. נתונים אלו חשובים למעקב ולשיפור פנימי, אולם, הם לא בהכרח מעידים על תרומת הספרייה למטרות של המוסד עצמו.

מדוח  של ACRL – Association of College and Research  Libraries שפורסם באפריל 2016,  acrlעולה כי ספריות אקדמיות תורמות להשכלת הסטודנטים ולהצלחתם. תרומה זו מתבטאת בארבעה תחומים מרכזיים:

  1. הסטודנטים יוצאים נשכרים מהדרכות בספרייה בנושא אוריינות מידע בהן השתתפו  בתחילת לימודיהם. סטודנטים חדשים שמקבלים הנחיות בנושא שימוש במקורות מידע – היכולת לזהות את הצורך במידע, לאתר ולאסוף מידע, להעריך מידע, לנתח ולפרש את המידע ולהציגו בצורה משמעותית‏ –  מקבלים ציונים גבוהים יותר בקורסים מאשר סטודנטים שלא קיבלו הנחיות אלו.
  2. שימוש בספרייה מגביר את הצלחת הסטודנטים. סטודנטים שמשתמשים במשאבי הספרייה השונים – השאלת ספרים, הדרכות בספרייה, גישה למאגרי מידע אלקטרוניים, שימוש בחדרי לימוד, השאלה בין ספריתית ועוד – מצליחים יותר בלימודיהם מאשר סטודנטים שאינם משתמשים בשירותי הספרייה , דבר המתבטא למשל בציונים ושיעורי סיום תואר גבוהים יותר.
  3. תוכניות ושירותים אקדמיים המערבים את הספרייה מקדמים את הלמידה. שיתופי פעולה של הספרייה האקדמית עם מחלקות ויחידות אחרות באוניברסיטה כגון, מרכזי הדרכה לכתיבה, מרכזי העשרה ואחרים, מניבים יתרונות שונים לסטודנטים, כגון, ציונים גבוהים יותר, ביטחון אקדמי גבוה ושיעורי נטישה נמוכים יותר של הלימודים.
  4. הדרכות אוריינות מידע מחזקות את התוצאות הכלליות של השכלה. הספריות משפרות את התוצאות הכלליות של ההשכלה של המוסדות שלהן ומדגימות שאוריינות מידע תורמת ללמידה מבוססת חקירה ופיתרון בעיות, הכוללת חשיבה ביקורתית, חשיבה אתית, ומעורבות אזרחית.

הנתונים נאספו מתוכנית שיושמה במשך שלוש שנים ב-200 מוסדות להשכלה גבוהה שמטרתה ליצור שיתופי פעולה פנים מוסדיים לקידום מנהיגות הספרייה ומעורבותה בהערכה מקיפת קמפוס. כל מוסד הקים צוות עם ספרנ/ית העומד/ת בראשו ולפחות שני משתפי פעולה מיחידות אחרות בקמפוס. הצוות עוסק בפיתוח וביישום של פרויקטים שמטרתם לתרום לפעילויות הערכה ברחבי הקמפוס.

בנוסף לארבעת תחומי ההשפעה שלעיל, המחקר מצא שלספרייה יש השפעה חיובית גם על תחומים נוספים שפורטו בדוח אך נחקרו פחות לעומק.  בין התחומים שהוזכרו שיפור כישורי הלמידה של הסטודנטים וחיזוק הזיקה של הסטודנטים לאקדמיה ולמעורבות אקדמית,

לדוח המלא

לוובינר שנעשה אודותיו

למצגות של הוובינר

האתגר של ספריות כיום – שימור והנגשה:  פרויקט לאזארוס ופעילות "דורות"

שניים מהאתגרים הגדולים של ספריות הם:

  1. לשמר תוכן ישן, כך שגם אם החומר הפיזי מתבלה התוכן נשמר.
  2. הנגשת החומר לקהילות גדולות.

אתגרים אלו מקבלים מענה בעזרת טכנולוגיות שונות אותן מאמצות הספריות במטרה להישאר מעודכנות ורלוונטיות בעולם דיגיטלי, כפי שניתן לראות בדוגמאות המוצגות כאן.

סריקה ושימור של חומר ישן – פרויקט לאזארוס

לספריות, מוזיאונים וארכיונים יש ספרים וכתבי יד אשר נפגעו או הפכו לבלתי קריאים. כדי לפתור בעיה זו משתמשים בין השאר בטכנולוגית multispectral imaging. באמצעות הטכנולוגיה הטקסטים ניסרקים תחת מספר תחומים של אורכי גל. התמונות מעובדות וחושפות פרטים שלא ניתן היה לראות בעין בלתי מזויינת ואף מסוגלות להפוך טקסט שקודם לכן לא היה קריא כלל, לקריא.

The Vercelli Book כתב היד העתיק ביותר שקיים אשר נכתב באנגלית ישנה. תמונה מאת - פרוייקט לאזארוס

The Vercelli Book – כתב היד העתיק ביותר שקיים אשר נכתב באנגלית ישנה. תמונה מאת – פרוייקט לאזארוס

הפיכת החומר לקריא חשובה מכיוון שהיא מאפשרת מיון ומפתוח טובים יותר אשר הופכים את החומר לחפיש ונגיש. כך גם עולה הסיכוי שחוקרים יעשו בחומר שימוש.

  טכנולוגיה זו כבר קיימת ונעשה בה שימוש במוסדות גדולים, אך העלות הגבוהה שלה מביאה לכך שמוסדות קטנים לא יכולים להשתמש בה. כדי לפתור בעיה זו הוקם פרוייקט לאזארוס. הפרויקט מנגיש לספריות ומוסדות קטנים בחו"ל את הטכנולוגיה החדישה והיקרה ביותר של דיגיטציה איכותית של תמונות ומידע. הפרויקט מביא ציוד נייד אל ספריות וארכיונים קטנים ומאפשר להשתמש שם בטכנולוגיה, בלי להוציא את כתבי היד העתיקים מהספרייה. כך, כתבי היד השבריריים והפגיעים נחשפים לכמויות אור מינימליות ואינם נחשפים לאור רב, אשר עלול להזיק להם.

תוכן נגיש – פעילות "דורות", המחלקה היהודית בספרייה הציבורית של ניו יורק

פרויקטים שונים נעשים כדי להפוך את הטקסט לנגיש. לדוגמא, "דורות" – המחלקה היהודית של הספרייה הציבורית של ניו יורק עשתה לאחרונה דיגיטציה ל 11 כתבי יד עבריים ושני ספרים במהדורות מוקדמות. המסמכים – אשר נפרשים על פני תקופה של 400 שנה, מימי הביניים המאוחרים ועד  העת החדשה המוקדמת – מכסים נושאים כגון קבלה, ספרות, מחזאות, מדע, רפואה ופרשנות אודות פילוסופיה ואסטרולוגיה. באוסף יותר מ- 2000 דפים המתעדים את הלמדנות היהודית בתקופות עתיקות וניתן לגשת אליהם בגישה חופשית באתר של אוספי הספרייה הציבורית של ניו יורק.

האוסף כולל לדוגמא:

הדיגיטציה של כתבים קדומים היא עוד דרך לשמר ולהנגיש ידע קיים. היכולת לגשת אל כתבים אלו באופן חופשי ומכל מקום בעולם מאפשרת לחוקרים להעמיק את הידע שלהם באמצעות טקסטים ממקור ראשון.

 מאחר שמדובר בטקסטים הקשורים להיסטוריה היהודית, עותקים דיגיטליים נשלחו אל הספרייה הלאומית של ישראל ונמצאים עכשיו בספרייה הדיגיטלית הבינלאומית של כתבי יד עבריים.

 

 

מדעי הרוח הדיגיטליים (Digital Humanities)

מהפכת המידע של העשורים האחרונים לא פוסחת על מדעי הרוח, והיא משנה את דפוסי המחקר, הפרסום, חיפוש המידע ומבנה הידע בתחומים אלו. בהקשר זה מתפתחים "מדעי הרוח הדיגיטליים", שמטרתם היא להרחיב ואף להגדיר מחדש את המחקר המסורתי, על מושאיו, מקורותיו והמתודולוגיה שלו וזאת באמצעות שימוש בשיטות ובכלים מתחום מדעי המחשב. שדה מחקרי זה משלב שאלות ושיטות מחקר מהמקצועות ההומניים המסורתיים וממדעי החברה עם כלים דיגיטליים, ופעמים רבות חוצה ומטשטש את הגבולות בין התחומים – בין מדעי הרוח השונים ובינם לבין דיסציפלינות מדעיות אחרות.
הכלים הדיגיטליים החדשניים מאפשרים מגוון רחב של פעולות, המעשירות ומקדמות את המחקר במדעי הרוח, מאתגרות שאלות מחקר קיימות ופותחות אופקים מחקריים חדשים. מחקר מבוסס טכנולוגיה עשוי להיעזר בכלים הבאים: שימוש במערכות מידע גיאוגרפיות (GIS); יצירת מאגרי מידע מבוססי חוכמת המונים דוגמת ויקיפדיה; אצירת אוספים מקוונים הפותחים בפני החוקרים אפשרות להגיע לחומרים נדירים בקלות ובנוחות (מגילות ים המלח, לדוגמא); פרסום מקוון של מהדורות דיגיטליות ביקורתיות בעריכה מדעית (כמו פרויקט השו"ת) וכרייה וניתוח של גופים גדולים של נתונים (Big Data). הכלים הדיגיטליים אף מאתגרים את דפוסי העבודה ואת התקשורת המדעית המסורתית במדעי הרוח ומאפשרים פרסום בגישה פתוחה, יצירת קשרים ועבודה בקבוצות מחקר שיתופיות המתבססות על פלטפורמות לשיתוף מידע. כך, למשל, קבוצה של מלומדים מכל העולם עוסקת בפענוח, קטלוג וחקר המסמכים השונים שהתגלו בגניזה הקהירית, תוך עבודה משותפת על פלטפורמה מקוונת המנגישה את המקורות הראשוניים ואת ממצאי המחקר לכל המעוניין (FJMS). פרויקטים כגון Digital Humanities Now סורקים מקורות מידע מקוונים רשמיים ולא רשמיים (כולל רשתות חברתיות ואתרים אישיים של חוקרים) באופן שוטף ויוצרים מעין פורטל למידע מגוון בנושאים אלו.
מחקרים מהשנים האחרונים מדגישים את חשיבות המעורבות הפעילה של הספריות האקדמיות בגיבושה של מגמה מחקרית זו. לדוגמא, מחקר שעסק ביצירתו של ארכיון התצלומים EuropeanaPhotography, מדגיש את תפקידה המרכזי של ספריית המכון ללימודי תרבות באוניברסיטה הקתולית של לובן (בלגיה) בהובלת הפרויקט. כבעבר, הספריות ימשיכו לשמש בתפקידן המסורתי כמעבדות המחקר של החוקרים במדעי הרוח. אולם, המגמות החדשות במחקר יוצרות גם עבור הספריות הזדמנות לנסח מחדש את מטרותיהן וחזונן ולשמש שותפות פעילות ואף חלוציות בהתוויות שיתופי פעולה ובהנגשת אוספיהן לחוקרים וללומדים.

לקריאה נוספת –
האגודה הישראלית למדעי הרוח הדיגיטליים
רשת בינלאומית של מרכזים אקדמיים העוסקים במדעי הרוח הדיגיטליים
– קונסורציום הארגונים העוסקים במדעי הרוח הדיגיטליים – The Alliance of Digital Humanities Organizations
רשימת כתבי עת העוסקים בתחום (חלקם בגישה פתוחה)
פרויקטים של DH בשיתוף פעולה בין הסדנא לידע ציבורי והספרייה הלאומית
– Truyen, F., & Verbeke, D. (2015). The library as a valued partner in digital humanities projects: The example of EuropeanaPhotography. Art Libraries Journal, 40(3), 28-33.

איך לכתוב מאמר אקדמי מצוין? איך תעלו את הסיכוי שהמאמר שלכם יתפרסם?

Good articleבמקרים רבים מאמר שמוגש לפרסום בכתב עת אקדמי נדחה מיד עם הגשתו, לעתים אף מבלי שיעבור לשלב שיפוט העמיתים. איך תגדילו את הסיכוי שהמאמר שלכם יתפרסם, ולאחר מכן גם ייקרא ע"י קוראים רבים ככל האפשר? בסדנת כתיבה אקדמית שהספרייה למדעים מדויקים ולהנדסה ארגנה בחודש מרץ 2016 ניתנו טיפים לכתיבת מאמר אקדמי מצוין. הסדנה הועברה ע"י Jaap van Harten מטעם המו"ל האקדמי Elsevier.

Elsevier

בין הטיפים שניתנו:

  • מאמר מצוין משלב תוכן מעניין, מקורי, שנותן פתרון לבעיה קשה בנושא עדכני, ביחד עם הצגת נתונים ברורה ומובנית באופן לוגי.
  • קריטריונים לבחירה בכתב העת המתאים, כגון התאמה של איכות כתב העת הנבחר לאיכות המחקר, קהל היעד, כתבי העת שבהם התפרסמו מאמרים שמצוטטים במאמר, מטרות כתב העת והיקף הכיסוי שלו, וסוגי המאמרים והנושאים ה"חמים" שמתפרסמים בו.
  • להקפיד על ההוראות במדריך למחברים של כתב העת כבר מהטיוטה הראשונה.
  • נדיר שמאמר מתקבל מיד עם הגשתו. גם אם בכוונת העורך לפרסם את המאמר, לרוב צריך להתייחס להערות הסוקרים ולשכתב את המאמר במידה זו או אחרת. על המחברים לכתוב מכתב תגובה מפורט, שבו תשובה ספציפית (ומנומסת) מתחת לכל אחת מההערות. בכל תשובה יש לפרט את השינוי שנעשה, ואם לא נעשה – מדוע. אם התשובה להערה אינה ידועה, יש לציין זאת.
  • אם המאמר נדחה ומעוניינים להגישו לכתב עת אחר, חשוב לנהוג בהגשה השנייה כאילו מדובר בטיוטה חדשה. בממוצע, מאמר שנדחה מוגש לכתב עת נוסף תוך 3 ימים! פירושו של דבר שבמקרים רבים המאמר מוגש שנית ללא שינוי. כדאי להתייחס בכובד ראש להערות הסוקרים, הן מפני שהן מהוות ייעוץ מקצועי ומעמיק, והן מפני שיש סיכוי רב שאותם סוקרים ישתתפו בשיפוט העמיתים גם בכתב העת השני. בנוסף, לכל כתב עת יש הוראות שונות למחברים ויש להתייחס אליהן.
  • סדר מומלץ לכתיבת פרקי המאמר: להתחיל בתיאור הנתונים בתרשימים ו/או טבלאות – מומלץ להתמקד בתרשים או בטבלה שמייצג/ת הכי טוב את המסר העיקרי של המאמר ולבנות את המאמר כך שיתמוך במסר זה. להמשיך בכתיבת התוצאות, השיטות, הדיון, המבוא, המסקנות, ולבסוף – הכותר והתקציר. הומלץ להימנע מלהתחיל בכתיבת פרק השיטות, כפי שרבים נוהגים לעשות, כי זה עלול לגרום להכללת ניסויים שאינם מדווחים בתוצאות.
  • דגשים לכתיבת חלקי המאמר השונים ולמידע שחשוב לכלול בהם, למשל:
    • מטרת הכותר היא למשוך את הקוראים להיכנס למאמר. כותר אינפורמטיבי וקצר ככל האפשר מגדיל את כמות ההורדות והציטוטים של המאמר.
    • הוזכרו קריטריונים הקובעים מי רשאי להירשם כמחבר שנקבעו ע"י "Vancouver Group". קיימות בעיות רבות בנושא, כגון השמטת מחברים שצריכים להיכלל או הוספת מחברים שלא תרמו משמעותית למחקר, כשמחברים משיבים טובה תחת טובה זה לזה בכוונה להעלות את ה- h-index שלהם.
    • שימוש במילות מפתח לא כלליות ולא צרות מדי יגדיל את הסיכוי שהמאמר יימצא.
    • בתקציר יש לכלול תוצאות עיקריות, מומלץ להזכיר גם ערכים מספריים מדויקים.
    • על המבוא לשכנע את הקוראים שהעבודה רלוונטית עבורם, והוא מתחיל מתיאור כללי של הבעיה ושל הפתרונות הקיימים ומגבלותיהם ומסתיים בפתרון הספציפי שמוצע.
    • נדרש אזכור מפורש של אישור וועדת אתיקה בפרק השיטות, כשמתוארים ניסויים בבני אדם או בבעלי חיים.
    • פרק המסקנות הוא מהחלקים הנקראים ביותר במאמר ולכן חשוב שיעביר מסר שחשוב שאנשים יזכרו בעת קריאת המאמר. הוא אינו מהווה סיכום של המאמר (זו מטרת התקציר).
    • את הרשימה הביבליוגרפית יש לכתוב לפי סגנון הציטוט של כתב העת*. מומלץ להימנע מציטוט התכתבויות אישיות ומאמרים שטרם התפרסמו, כיוון שהם אינם ניתנים לבדיקה. (*ספריות אוניברסיטת תל אביב מציעות כלים לניהול מידע ביבליוגרפי שמסייעים ביצירת ציטוטים ורשימות ביבליוגרפיות במגוון סגנונות ציטוט).

טיפים נוספים בנושא המידע בחלקי המאמר השונים תוכלו למצוא בסיכום המלא של הסדנה.

  • ניתנו טיפים לכתיבת המכתב המלווה, שמטרתו לשווק את המאמר לעורך כתב העת ולשכנעו מדוע כדאי לפרסם את המאמר, בדיוק כמו מכתב פנייה לקבלה לעבודה. במכתב יש לנמק מדוע המאמר מתאים לכתב העת, וניתן גם להציע סוקרים מתחום המחקר הרלוונטי שישתתפו בשיפוט העמיתים. ניתן לציין בצורה מנומקת גם מי לא מתאים לסקור את העבודה (למשל, קבוצת חוקרים מתחרה).
  • נסקרו סוגיות אתיות בפרסום, כגון "פיברוק" או זיוף תוצאות, פלגיאט, אי ציון כל המחברים השותפים, הגשה כפולה של המאמר לכתבי עת שונים ועוד. יש עלייה בשכיחות העבירות האתיות בכל העולם, ולכן המו"לים הגדולים בודקים את הנושאים הללו בקפדנות יתרה. למשל, כל מאמר שמוגש נסרק לבדיקת חפיפה מול מאגר של כל הפרסומים מ-1991 ואילך, ותוכן ישן יותר מוסף למאגר בהתמדה. במאגר ScienceDirect של Elsevier המאמרים שנעשו בהם עבירות אתיות אינם נמחקים, אלא מוספת להם ההערה "RETRACTED" והסיבה לכך. הכלל הידוע בקהילה המדעית הוא "פרסם או היעלם", אך אפשר לפרסם וגם להיעלם בגלל פרסום לא אתי.

לסיכום המלא של סדנת כתיבה אקדמית – טיפים לכתיבת מאמר אקדמי ולפרסומו

באתר Elsevier Publishing Campus ניתן למצוא מידע וקורסים מקוונים לחוקרים בנושא כתיבת מאמרים וספרים, כיצד לבצע שיפוט עמיתים, אתיקה במחקר ובפרסום, כתיבת בקשות למענקים וכיו"ב. הקורסים וההרצאות המקוונים נגישים לאחר רישום (בחינם) לאתר.

מאגר המידע Compendex עובר מתיחת פנים

מאגר המידע הביבליוגרפי Compendex מספק גישה למידע מחקרי וטכני רב בכל תחומי ההנדסה. הוא כולל מיליוני ציטוטים ביבליוגרפים ותקצירים מתוך אלפי כתבי עת וכנסים.

בוובינר שהעבירה חברת  Elsevier פורטו השינויים שנעשו ב-2015 במאגר Compendex היושב על  פלטפורמת Engineering Village, בנוסף סופר מה צפוי להשתפר ולהשתנות ב Compendex ב- 2016.Ei comp png

עיקרי הדברים בוובינר:

מה נעשה ב-2015:

  1. שיתוף פעולה עם ProQuest בנוגע לתזות. 87,000 תזות הוספו ל Compendex – בנושאי הנדסה אזרחית, הנדסת חשמל והנדסת מכונות. התזות מ – 2001 עד עכשיו וימשיכו להתעדכן.
  2. 400,000 מאמרים מכנסים הוספו ל- Compendex, כולל 1000 כנסים שלא היו שם קודם כלל.
  3. נוספה לשונית בה ניתן לראות את הביבליוגרפיה של המאמר ולדעת אילו מראי מקום מופיעים בו.  כרגע מדובר רק על מאמרים שפורסמו מ- 2016 והלאה, אך הם מתכננים לחזור אחורה ולהוסיף זאת גם למאמרים ישנים יותר.
  4. נוספו 15,000 מאמרים של Society of Automotive Engineers) SAE). כעת יש במאגר כ- 103,000. המאמרים שהוספו הם בנושאי: מנועים, מטוס זעיר ללא טייס, דלקים, רכבים ועוד.

מאפיינים שנוספו לפלטפורמה:

  1. כעת ניתן לעשות העברה אוטומטית של המידע ל Mendeley, לעומת שמירת המידע כקובץ והעברה ידנית ל Mendeley.
  2. נעשו שינויים בהתראות\ALERTS
  3. נוספו Tutorials למשתמשים חדשים. כל סרטון עד  2-3 דקות.
  4. כשעוברים מחיפוש פשוט למתקדם המאגרים הנבחרים נשארים. בעבר היה צורך לבחור אותם מחדש.
  5. כותרות המאמרים הפכו ללחיצות, דבר שמקובל בעולם מאגרי המידע ולא היה ב- Engineering Village עד עכשיו.
  6. ניתן ליצור 10 תיקיות שונות לשמירת רשומות ביבליוגרפיות. מספר גדול יותר מבעבר (רק כשמחוברים למערכת)
  7. הפיכת האתר ליותר נגיש לבעלי מוגבלויות.

תוכניות ל-2016:

  1. יכולת לחפש מידע מספרי לא באותיות (מכיוון שבהנדסה יש הרבה מספרים, רישיונות, נתונים וכו').
  2. כרגע תזות הן רק משנת 2001, המטרה היא במהלך 2016 לחזור אחורה עד 1997.
  3. Knovel – המשך הקשר ושיפור מעבר המידע בין Knovel ל Engineering Village.
  4. שיפור החיפוש כך שיהיה מעבר קל יותר בין תוצאות החיפוש לחזרה לחיפוש עצמו.
  5. המשך שיפור הנגישות.

תוכלו לצפות בוובינר באתר של Engineering Village.  הצפייה מתאפשרת לאחר רישום ללא עלות ל-BrightTALK עלפי ההנחיות באתר.

ערכה ליצירת ארכיון תוכן ממדיה חברתית

הספריות של אוניברסיטת צפון קרוליינה פיתחו ערכה ליצירת ארכיון של מדיה חברתית. מטרת הערכה לעזור לארגונים של מורשת תרבות ליצור ולפתח אסטרטגיות לאיסוף מידע ממדיה חברתית, לצבור ידע על האופן בו מוסדות אחרים אוספים מידע ברשתות חברתיות, להבין איך חוקרים יכולים להשתמש בתוכן הנאסף מהמדיה החברתית, לנסות ולהעריך מה ההשלכות החוקיות והאתיות של איסוף ואכסון התוכן הנאסף ולפתח טכניקות להעשרת האוספים של תוכן ממדיה חברתית בעלויות מינימליות. הערכה מאגדת כלים לאיסוף מידע מטוויטר ואינסטגרםlogoNCSU

הרעיון מאחורי ערכת הארכיון של המדיה החברתית, כפי שבוטא בהודעה לעיתונות, הוא לאפשר לאסוף מידע בהתבסס על תגים, מיקום, תיעוד וכדומה. מדובר במידע שללא כלים אלו לא ייאסף ולא יקבל ביטוי במחקר. מדיה חברתית הפכה למקום בו אנשים מבטאים רעיונות ומתדיינים על אירועים. דברים שבעבר נעשו בתכתובת פיזית עברו אל המדיה החברתית. שיח אודות אומנות, אקדמיה, אקטיביזם פוליטי, העלאת מודעות ואינטראקציה אישית ומקצועית מתרחשים דרך מדיה חברתית. אלו דברים שיתכן והיסטוריונים ירצו להתייחס אליהם בעתיד. ללא ארכיון המידע יאבד מאחר ובניגוד לנייר, לא ניתן לאסוף אותו רטרואקטיבית.

החל משנת 2014 ועד נובמבר 2015 נאספו 1.2 מיליון ציוצים אשר משויכים למעל 380,000 חשבונות  291a93dטוויטר. בנוסף נאספו 29,000 תמונות ומידע נוסף מאינסטגרם המשויכים לכ-18,000 חשבונות. הספרנים העוסקים בפרויקט מעוניינים לעודד ספריות אחרות להשתמש בכלים ובאוספים לצרכי ארכיון המדיה החברתית של כל ספרייה.  מאחר ומדובר בסוג חדש של אוספים, הרי שאין עדיין פרקטיקות טובות או נכונות ביחס לחופש השימוש באוסף, שאלות אתיות וחוקיות ופרקטיקות אכסון, שימור ואחזור לטווח ארוך שספריות אחרות יוכלו ליישם מיד.

לקריאה נוספת

SchizConnect – מאגר מידע-על בנושא סכיזופרניה

schizoSchizConnect  – מאגר מידע-על  בנושא סכיזופרניה הושק לאחרונה .

ייחודו של המאגר הוא בכך  שהוא מאפשר לחוקרים ולמשתמשים  לדבר בשפה אחת עם מספר מאגרי מידע הטרוגניים בנושא.  שיתוף פעולה זה ומינוחים אחידים בסט נתונים גדול  מקל על המחקר בנושא.

המאגרים  מהם נשאב המידע עד כה הם:

The University of California Irvine (fBIRN), the Mind Research Network for Neurodiagnostic Discovery (COINS), the Northwestern Universtity Feinberg School of Medicine (NUSDAST). The Information Sciences Institute of the University of Southern California (ISI).

בעתיד הכוונה לשאוב את המידע ממאגרים נוספים.

הטכנולוגיה היא טכנולוגיה של מנועי-על . המערכת מוצגת כמאגר וירטואלי אחד עם שפת חיפוש אחת  אך הנתונים נמצאים במאגרי הספקים ובשליטתם.באתר יש מדריכים לשימוש במאגר

Wang יצרנו של המאגר,  פרופסור משנה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת  Northwestern מצפה שהשימוש במאגר יקדם את המחקר בנושא המכניזם של מחלת הסכיזופרניה . זהו  יעד מרכזי של המוסד הלאומי לבריאות הנפש בארה"ב.

למאגר

מדריכים לשימוש במאגר

לכתבה בנושא   

 

 

Big, Allied and Dangerous- BAAD – מאגר מידע בנושא טרור

start7National Consortium for the Study of Terrorism and Responses to Terrorism -START   בארה"ב  השיק לאחרונה את    Big Allied and Dangerous -BAAD  – מאגר מידע בנושא טרור שנוצר ומתוחזק על ידי Rockefeller College of Public Affairs and Policy, University at Albany, State University of New York .

המאגר  כולל מידע על הארגונים כולל שנת ייסוד, אידיאולוגיה והקשר עם אל-קעידה ותנועות מסונפות , וקשרים נוספים של הארגונים.

במנשק החיפוש אפשר להזין  מלות מפתח ולבחור אידיאולוגיה ושנה, מספר הרוגים ומספר חברים בארגון. אפשר לדפדף על פי שם הארגון ולקבל מידע על ארץ, מספר חברים, מספר בעלי ברית ומספר יריבים. על כול אחד מהארגונים המוזכרים אפשר לקבל גם פרופיל מלא של הארגון  כולל היסטוריה . אפשר לקבל גם מפה ויזואלית על הקשרים של הארגון עם ארגונים אחרים. לדוגמה מידע על ארגון אל-קעידה.

מקורות המידע מהם נשאב המידע מגוונים: עיתונים, כתבי עת, אתרי ווב, ספרים, מאמרים אקדמיים, דוחות ממשלה, ומאגרי מידע  במיוחד Lexis Nexis . כיום המאגר מונה כ-  120  ארגונים . צוות המחקר בראשותם של  פרופסור   Victor Asal ו-Karl Rethemeyer מתכוון להרחיב את המאגר ל- 600 ארגוני טרור.

בתקופה כמו שלנו בה רבים מעשי הטרור אין ספק שמאגר מסוג זה ישמש את חוקרי הטרור.

למאגר

לכתבה בנושא

 

Semantic Scholar מנוע חיפוש מדעי חדש

 

semanticב- 2 בנובמבר 2015  הושק מנוע החיפוש המדעי Semantic Scholar של  Allen Institute  for Artificial Intelligence  שב. Seattle.

מדען המחשב אורן עציוני בעל היסטוריה מרשימה בתחום כלי החיפוש עומד מאחורי המנוע .

cutמנוע החיפוש קורא, מתמצת ומסווג ממצאים מ-2 מיליון מאמרים מדעיים שמתפרסמים מדי שנה. למעלה ממחצית מסמכים אלה מעולם לא נקראו על ידי יותר מ- 3 אנשים. המערכת סורקת מאמרים מדעיים  בווב  , מזהה ציטוטים והפניות   בטקסט  וממפתחת את הסטים של  הנתונים ושיטות המחקר שבהם נעשה שימוש

תוצאות החיפוש כוללות גם תקציר ומספר ציטוטים בשלב. אפשר לעדן את השאילתה על פי  מספר פרמטרים כולל סטים של נתונים, מחבר, מילות מפתח ותאריך.  בשלב זה  מנוע החיפוש מתמקד במדעי המחשב . בעתיד הכוונה להרחיב את החיפוש בתחומים נוספים: כולל ביולוגיה, פיסיקה ושאר מדעים..

המטרה לסייע לאנשי מדע ולתת בידם כלי לניתוח המצב בתחום המחקר שלהם בדרך קלה יותר כולל תמיכה בשאילתות בשפה טבעית . כדברי אורן עציוני:

“Our vision is of a scientist’s apprentice, giving researchers a very powerful way to analyse what’s going on in their field,” says Oren Etzioni, director of AI2. “If you’re a medical researcher, you could ask ‘what’s the latest on these drug interactions?’ Or even a query in natural language like, ‘what are papers saying about middle-aged women with diabetes and this particular drug?'”

לכתבה בנושא

למנוע החיפוש

" Libraries Transform" – מסע ההסברה של ALA

library-transformב- 29 באוקטובר 2015  ארגון הספריות האמריקאיות  – ALA    השיק את הקמפיין  "Libraries Transform" . מטרתו של הקמפיין שנקבע ל- 3 שנים הוא להגביר את המודעות בקרב הציבור הרחב , בקרב עושי המדיניות וגופי מימון לתפקיד הספריות,  במטרה לגיס משאבים לספריות ולקדם מדיניות מידע בהתאם למטרות המוצהרות של ALA . מסע ההסברה  מתמקד בדרכים בהם ספריות ציבוריות , אקדמיות, ספריות בתי ספר וספריות מיוחדות משנות את הקהילות שלהן, תורמות לאוריינות דיגיטלית, שיתוף ויצירתיות.

because2מדברי אחראים  מטרתו של הקמפיין הוא לשנות את התפיסה, שספריות הן רק מקום שקט לערוך מחקר, לאתר ספר ולקרוא ,   לתפיסה הרואה בספריות מרכזים דינמיים ללמידה בעידן הדיגיטלי,  ספריות שמעודדות הזדמנויות של הפרט שבסופו של דבר  יניעו את ההצלחה של הקהילות והאומה. במסגרת חגיגות  הקמפיין עד כה נערכו ביקורים בספריות , חלוקת שאלונים על ספריות בתחנות מטרו בתמורה לתלוש מתנה , הורדת בנרים ,  ועוד..

אחראים הדגישו את  חשיבות הדיבור של סוגי הספריות השונות   בקול אחד   – הספריות בארה"ב  ולא ספריות מסוג זה או אחר.

ספריות נקראות לעזור להפיץ את המסרים באמצעות  Libraries Transform Toolkit

כמו כן ספריות ומשתמשים נקראים להעביר את השיח למדיה החברתית – פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם, פינטרסט  עם ה-האשתג   – libraries transform #

להצהרה של ALA    על הקמפיין

לכתבה בנושא

 

GRID – מאגר מידע חדש חופשי – מוסדות מחקר

gridDigital Science   השיקה ב- 12 באוקטובר 2015 מאגר מידע חופשי שכולל נכון לעת השקתו מידע על כ- 50000 מוסדות מחקר ברחבי העולם. למאגר מנשק וובי  ואפשר גם להוריד את המאגר .

אפשר להגביל את החיפוש במאגר  על פי מספר פרמטרים:  עיר, ארץ, שם מוסד וסוג מוסד – חינוך, בריאות, חברה, ארכיון, שלא למטרות רווח, ממשלה,.פקולטה ואחר.  המידע על כל פריט מידע במאגר כולל קישור למוסד, קישור למידע (אם קיים) על  המאגר בוויקיפדיה, מפה ועוד.. המידע לקוח ממגוון מקורות חופשיים כגון NIH reporter, Pubmed, UK gateway  to Research

המאגר חופשי על פי רישיון cc-by creative commons Attribution 4.0  שמתיר לשתף את המידע ולהשתמש בו לכול מטרה כולל לשימוש מסחרי.

למנשק הוובי של המאגר

להודעה על השקתו akשל המאגר

שבוע הגישה הפתוחה הבינלאומי 2015

open-2015שבוע הגישה הפתוחה  הבינלאומי התקיים השנה באופן רשמי  ב- 19 – 25 באוקטובר תחת הסיסמה Open for Collaboration  .  זו השנה השמינית   לקיומו של אירוע כזה במישור הבינלאומי,  ומטרתו היא לעודד גישה פתוחה בהוצאה לאור ומחקר ולעודד ולשתף מידע ברחבי העולם ללא חיץ פוליטי או כלכלי. שבוע זה מהווה הזדמנות לקהילה האקדמית ללמוד על הפוטנציאל שטמון בגישה הפתוחה, לשתף  ניסיון וידע בנושא  עם קולגות   ולקדם את הנושא כדי להפוך את מודל הגישה הפתוחה לנורמה וברירת מחדל חדשה במחקר.   אוניברסיטאות, מכללות, מוסדות מחקר, סוכנויות מימון, ספריות וסטודנטים ברחבי העולם כולו נוטלים בו חלק ומשתמשים בפלטפורמה זו לקידום הנושא

באתר המרכזי של שבוע זה אפשר לקבל מידע על האירועים שהתקיימו בשבוע  זה – סדנאות, מצגות, ודיונים . אפשר למצוא שם גם אירועים עתידיים שיתקיימו בנושא הגישה הפתוחה. את מפת האירועים אפשר למצוא באתר: http://oaacademy.org/open-access-week-2015/?gclid=CJez6diW4MgCFYIIwwod9s8DKA  . המפה מדגישה את האופי הגלובלי של האירוע . ה- hashtag   למעקב אחר האירועים בטוויטר הוא:   #OAWeek 

 

מקורות מידע בתחום מקצועות הבריאות ועוד – רשימות מעודכנות

resourcesרשימה מעודכנת  (16 באוקטובר 2015)  מקיפה של מקורת מידע בתחום הביורפואי  ומקצועות הבריאות פורסמה.

הרשימה מסווגת על פי קטגוריות עיקריות :

מנועי חיפוש

מדריכים נושאיים , אנציקלופדיות ומקורות נוספים

הרשימה פותחה ומתוחזקת על ידי  Marcus P. Zillman

רשימות נוספות שלו שעודכנו לאחרונה הם:  חיפושי מידע באינטרנט, מנועי חיפוש אקדמיים ומקורות לגילוי ידע

פרסומים נוספים שלו ובהם מקורות מידע במגוון נושאים זמינים באתרhttp://www.zillman.us/white-papers/