ארכיון הקטגוריה: ארועים

יום עיון  – Information and Innovation, הספרייה למדעי החיים והרפואה, אוניברסיטת תל אביב, 15.11.18

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

יום העיון השנתי לקהילת המידענים הרפואיים, התקיים השנה בסימן חדשנות ויצירתיות בתחומי הפיתוח, היישום וההנגשה של המידע הרפואי עבור קהלי יעד שונים:  רופאים, חוקרים, מידענים יזמים וכמובן צרכנים.

יום העיון כלל שש הרצאות מרתקות מכל קצות הקשת של העוסקים בתחום החדשנות הרפואית, אשר נתנו לבאי הכנס טעימה קטנה בדבר הנעשה בחזית המחקר וקידום הטכנולוגיה הרפואית בישראל. מנהלי מרכזי מידע וחדשנות בבתי החולים הציגו תהליכי קידום המצאות ורעיונות רפואיים, מהרעיון אל הפועל. יזמים הציגו תהליכי פיתוח אפליקציות ניהול רפואי ומאגרי מידע לשימושם של רופאים וחולים כאחד. חוקרים הציגו התפתחויות וחדשנות בכלים לניתוח מידע רפואי הן עבור רופאים וחוקרים והן עבור צרכנים וחולים.

יום העיון נפתח בסקירה קצרה מאת ד"ר משה שמש, מנהל הספרייה הרפואית במרכז הרפואי ע"ש רבין  קמפוס בילינסון, על מרכז החדשנות שהוקדם זה מכבר בספריית בית החולים. המרכז משמש חממה לקידום ופיתוח רעיונות בתחום החדשנות בתהליך המבוסס על שני שלבים: בשלב הראשון רופאים, חוקרים ויזמים מתכנסים יחד ל"סיעור מוחין", אשר נועד לעודד תהליכי חשיבה ופיתוח בסביבה תומכת ואידיאלית. בשלב השני, ניתן להוציא את הרעיון אל הפועל על ידי בניית אב-טיפוס ראשוני שלו. ד"ר שמש שם דגש על חשיבותה של הספרייה כחלל רעיוני ופרקטי לקידום תהליכי יזמות וחדשנות, הכולל בקרבו הון אנושי, מידע מודפס ודיגיטלי וכלים להוצאת פרויקטים לפועל.

דר' משה שמש

לאחר מכן שמענו את הרצאתה המרתקת של פרופ' טליה מירון שץ, "על צרכני בריאות בעולם הדיגיטלי". פרופ' שץ סקרה את היתרונות הרבים הטמונים בעזרים דיגיטליים לשמירה על בריאות ועל אורח חיים בריא. לדוגמא: יכולת ניטור ופיקוח עצמי על מחלות כרוניות המצילה חיים ובמקביל חוסכת למערכות הבריאות מיליוני שקלים בשנה. אולם, קיימים חסמים תלויי גיל, נגישות, שפה ופחד מפני טכנולוגיה המונעים מצרכנים פוטנציאליים רבים להשתמש בה. פרופ' מירון שץ הדגישה את הצורך האקוטי בהבנת הפסיכולוגיה של קהל היעד, רופאים וצרכני בריאות כאחד, בעת תהליך עיצוב טכנולוגיה חדשה לשימוש.

פרופ' טליה מירון שץ

ההרצאה הבאה ניתנה על ידי דר' מיכל חורב, מהמעבדה ללמידה חישובית לתחום הבריאות ומדעי החיים בחברת IBM. דר' חורב הדגימה כיצד למידה חישובית על ידי טכנולוגיה מפותחת,  AI – Artificial Intelligence, יכולה לעזור לגורם האנושי להבין, לנתח ולחזות הסתברויות סטטיסטיות, בעידן בו כמות הידע הקיים מתנגשת עם היכולת האנושית להתמודד עמה. למידה חישובית מנפיקה מודלים של חיזוי אשר יכולים לעזור לרופאים לשנות את דרך פעולתם ובמקרים רבים, להציל חיים.

דר' מיכל חורב

פרופ' נועם שומרון, מהפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב, חתם את החלק הראשון של הכנס בהרצאתו: "על מידע רפואי וטכנולוגיות מתקדמות בשירות המדע". פרופ' שומרון הינו חוקר ביטוי ובקרת גנים. הרצאתו סקרה את ההתפתחות הטכנולוגית הכבירה בעשורים האחרונים בתחום פיצוח הגנום האנושי. חלקה הראשון של ההרצאה כלל הסבר קצר אך מקיף על מבנה התא, תפקיד ה – DNA ומנגנוני הפעולה של ה RNA  בשכפול התא. לאחר מכן הציג פרופ' שומרון את ההתפתחות בטכנולוגיה המאפשרת כיום את קריאת הגנום האנושי, עבור כל אחד ואחד מאתנו. טכנולוגיה זו כמובן טומנת בחובה אינספור יתרונות אשר יאפשרו לנו יכולת מעקב, חיזוי וריפוי של מחלות שמקורן בשינויים גנטיים.

פרופ' נועם שומרון

חלקו השני של יום העיון נפתח בהרצאתה של גב' דורין ברבי, מנהלת מרכז ההמצאות והחדשנות הרפואית במרכז הרפואי רמב"ם. גב' ברבי סקרה את התהליך המרתק של הפיכת רעיון להמצאה תוך שימת דגש על  היבטיו השונים של התהליך מבחינה משפטית, כלכלית, בין לאומית וחברתית. המרכז הרפואי רמב"ם עושה כבר היום שימוש במדפסת תלת- ממד להוצאות רעיונות אל הפועל וחלק מהמוצרים אף משווקים באופן פרטי, בשלב זה מחוץ לגבולות ישראל (בעיקר עזרים אורתופדיים).

גב' דורין ברבי

את יום העיון חתמה הרצאתו של ד"ר אורן פירסט, מייסד שותף בחברת Medivizor  אשר הציג את פעילותה של החברה בהנגשת מידע רפואי לחולים במחלות קשות. ד"ר פירסט הדגיש את החשיבות שבהתאמת מידע מדויק וספציפי לכל חולה וחולה, על מנת להציג את אפשרויות הריפוי הטובות ביותר העומדות בפניו. כך לדוגמא, חולה בסרטן מסוג X יוכל לפנות לאתר החברה, לספק את כל המידע הקליני שיש בידיו ולקבל משוב הכולל: הסבר כללי על המחלה, הסבר על המקרה האישי שלו, סקירת הטיפולים ודרכי הטיפול המומלצות ולבסוף, רשימת המחקרים והניסויים התרופתיים התואמים את מצבו הנערכים ברחבי העולם.
דר' אורן פירסט

תודה רבה למשתתפים שהגיעו ולמרצים.

רשמה: שירי בירנבוים.

 

כנס זכויות יוצרים באקדמיה

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

Educational Copyright Conference – 19 December 2017, Buchmann Faculty of Law, Tel Aviv University

מוסדות חינוך עסקו מאז ומתמיד בענייני זכויות יוצרים, כיצרנים של חומר המוגן בזכויות יוצרים, בעלי החומר ומשתמשים בו.
שינוי דפוסי ההוראה – מאנלוגי לדיגיטלי, מלימוד בכיתה להוראה מרחוק, שינויים בתעשיית ההוצאה לאור האקדמית – התגברות בריכוז השוק העולמי ועלייה המחירים, יחד עם שיטות רישוי שונות, כמו גם שינויים בחוק בשנים האחרונות הביאו לעימותים ישירים.

בארצות הברית, מו"לים שונים קראו תיגר על  אוניברסיטת ג'ורג'יה בשל השימוש שלה בעותקים אלקטרוניים; בהודו, המו"לים קראו תיגר על אוניברסיטת דלהי בגלל שיטות צילום המקראות; בישראל, מו"ל מקומי קרא תיגר על פרקטיקות הצילום של האוניברסיטה העברית, ובקנדה, ארגון של מו"לים קרא תיגר על הפרקטיקות של אוניברסיטת יורק.

בדרך כלל, שימוש הוגן / fair dealing / fair use נמצא בלב הדיונים המשפטיים. עם זאת, בעת ובעונה אחת, הליכים חוקיים אלו פוגשים תהליכי נגד כגון הדרישה של ארגונים שונים כי המחקר שאותו הם מממנים יפורסם גם בצורת הגישה הפתוחה, רשויות שיפוט שונות השוקלות רפורמות חקיקה, וכן ספריות פירטיות כמו SciHub. הכנס דן בנושאים אלו ואתגרים נוספים. (מתוך ההזמנה לכנס – תרגום שלי. מ.ב.)

הכנס כלל שלושה חלקים:
1. תיקי זכויות יוצרים משפטיים בעולם
2. רישיונות, גישה פתוחה
3. התנגדות, פתרונות ותוצאות

ההתייחסות לנושא זכויות היוצרים, בתחום האקדמיה, שונה בין מדינה למדינה:
החוק הישראלי, חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, מתייחס למושג 'שימוש הוגן' בצורה רחבה מאוד, שניתנת לפרשנויות רבות. הערפול בניסוח הביא עמו חשש מתביעות משפטיות ובעקבות כך, הגבלות על שימוש במחקר ובלימוד. בפרויקט מיוחד שנוסד באוניברסיטת חיפה, הוקם הפורום להשכלה נגישה אשר שם לו למטרה להגיע להסכמות ולנסח "עקרונות פעולה" שיבהירו את תחומי השימוש המותרים.
הדוברים בכנס העבירו ביקורת על כי החוק עצמו נותן זכויות מסויימות לבעל היצירה וזכויות מסויימות למשתמש. אך כאשר מוסיפים את החוזים, הרישיונות, קודי ההתנהגות, והגבלות טכנולוגיות כאלו ואחרות למעשה מחלקים מחדש את הזכויות האלו ולאו דווקא מכבדים את החוק. הפתרונות לעניין זה הם מגוונים ואפשר ללמוד רבות ממה שקורה בעולם היום.
שימוש הוגן מוגדר גם בחוק האמריקאי ועמו פרשנויות ועקרונות פעולה שונים שנוסחו במהלך השנים.
ברוב מדינות אירופה אין כלל התייחסות למושג שימוש הוגן, וההתייחסות היא לחוק בלבד . מדינות האיחוד האירופי חופשיות להחליט מה מידת אימוץ החוק. חלקן מחמירות יותר וחלקן פחות.  בהרבה מדינות עניין זה מאפשר לאקדמיה טווח פעולה רחב הרבה יותר.
בהודו ובמדינות נוספות השיטה המקובלת היא חוק שאליו נוספים "יוצאי דופן". למשל העתקה לצורכי לימוד מעוגנת בחוק כ"יוצאת דופן" ולכן מותרת לחלוטין, ללא אחוזים וכמויות.

רוח חדשה ומרגשת נשבה בכנס – לא עוד פעילות מתוך חשש מתביעות ענק אלא פתיחות גדולה יותר לקראת האקדמיה ולקראת הנגשה חופשית יותר של המידע והידע אל מי שצריך אותו.

הדוברים בכנס:

  • פרופ' מיכאל בירנהק, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת ת"א – הציג את נושא הפרטיות באוניברסיטאות.
  • עו"ד תרזה נוברה, מהאיחוד האירופי – חוק זכויות יוצרים באירופה – ללא שימוש הוגן או עקרונות פעולה, רק החוק עצמו קובע! לא ניתן לנסח עקרונות פעולה ללא השתתפות המו"לים הגדולים.
  • ד"ר בלזס בודו, מאונ' אמסטרדם – הדגיש והבליט את הרעיון כי החוק מדבר על מה שמותר, לא על מה שאסור.
  • ד"ר יפית לב-ארץ, אונ' ניו-יורק – הציעה: ניסיון לרישיון – אם נעשה ניסיון סביר להשגת רשות, אז תהיה פטור ע"פ חוק מהפרת זכויות יוצרים.
  • פרופ' אורית פישמן אפורי, המכללה לניהול – הפורום להשכלה נגישה: best practices
  • פרופ' שאמנאד באשיר, מאונ' נירמה סיפר על תביעה שהוגשה נגד אוניברסיטת ניו-דלהי והתוצאות המפתיעות מתביעה זו:

במשך שנים אונ' דלהי השתמשה בשירותיה של חנות צילום קטנה על מנת שתדפיס עבורה חוברות לימוד בהם היו קיימים חלקים מיצירות עם זכויות יוצרים. לפני מספר שנים החליטה ההוצאה לאור של אונ' אוקספורד לתבוע את אונ' דלהי על הפרת זכויות יוצרים – שכן בחוברת היו ציטוטים מיצירות שאוקספורד הייתה הבעלים שלהן. תוצאת המשפט הייתה מפתיעה ומהפכנית: השופט ביטל את התביעה לחלוטין! הסיבה לביטול: הזכות לידע, ללימודים, למחקר גדולה מהזכות לקניין של המו"לים הגדולים. איך אונ' דלהי עשתה זאת – בעזרת מחאה חברתית: הם הגיעו כל כך רחוק ב"באז" התקשורתי-חברתי שהם יצרו סביב התביעה הזו, שבסופו של דבר אפילו סטודנטים מאוניברסיטת אוקספורד הפגינו נגד אוניברסיטת אוקספורד. אקטיביזם חברתי במיטבו!

  • בריאנה סקופילד, Author's Alliance – הציגה את הארגון שלה ואת פעילותו החשובה – ארגון שעוזר לכותבים/סופרים להכיר את עולם זכויות היוצרים ומלמדים אותם איך להפיץ את ספריהם בלי להיכנס לצרות עם המו"לים. שופילד הזכירה אפשרויות שונות לפרש את ה"שימוש ההוגן" וכולן בעייתיות: למשל "חוק ה-10" – מותרת העתקת פרק אחד אם יש בספר עד 10 פרקים ומותרים 10% אם יש יותר מ-10 פרקים. היא גם סקרה את המשפט המרתק של המו"לים נגד אונ' ג'ורג'יה שעדיין מתנהל, מזה למעלה מ-10 שנים. עוד אזכור שלה: כאשר חוקרים נשאלים על מידת השימוש שיתירו לעשות בפרסומיהם – 90% מהכותבים מרשים שימוש ביצירה שלהם וחלק גדול מהם מעודד זאת.
  • פרופ' אריאל כץ, אונ' טורונטו – סיפר על התביעות ההדדיות בין שוקן הוצאה לאור לבין האוניברסיטה העברית וסיומן בהליך גישור מרתק שתוקפו פג בסוף שנת 2017. כמו כן הזכיר כי:  Fair dealing is a STANDARD not a RULE.
  • עו"ד דלית קן-דרור, מאוניברסיטת חיפה – סקרה את המודלים השונים לפירסום ב OA, מגבלות ויתרונות.
  • ד"ר סיגל להב-שר, מהקונסורציום מלמ"ד –דיווחה שהגישה החדשה של מלמ"ד היא לבדוק לעומק כל חוזה חדש עם המו"לים ואילו אפשרויות חלופיות קיימות בגישה פתוחה. בנוסף, מציעה לקדם מאגרים מוסדיים ותחומיים.

 

סיכמו: מירה בן ארי, אוניברסיטת תל אביב וד"ר לין פורת, אוניברסיטת חיפה.

יום עיון בנושא "חשיפה לעולם המחקר הרפואי"

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

בשבוע שעבר התקיים בספריה למדעי החיים ולרפואה ע"ש גיטר סמולרש, יום עיון בנושא "חשיפה לעולם המחקר הרפואי". בחסותה של הגב' מירה ליפשטיין, מנהלת הספרייה למדעי החיים ולרפואה. ביום נכחו מנהלי ספריות רפואיות בבתי החולים, ספרנים בספריות רפואיות, ספרנים ומידענים עצמאיים, ואורחים אחרים.

את היום פתחה הגב' מירה ליפשטיין, מנהלת ספרית מדעי החיים ורפואה, בדברי ברכה בהם הדגישה את החשיבות והתרומה של השתלבות צוותי הספריות במערך המחקר ובתמיכה שביכולתם לתת לחוקר, כל זאת לאור השינויים הטכנולוגים המתקדמים בעידן הנוכחי. לדברי הפתיחה.

בהמשך היום דיברה הגב' מירב בוך, מנהלת הספריה הרפואית במרכז הרפואי אסף הרופא, על הספריה ותרומתה מתומכת מחקר למקדמת מחקר. מירב חתמה וסיכמה במשפט:

"אנו אנשי הספריות מקבלים הזדמנות להרחיב את הידע וההבנה לגבי המערכות שעוסקות בארגונים שלנו בקידום מחקר, וכן על נושאים נוספים שהחוקרים מתמודדים אתם. זוהי הזדמנות לשמוע, להשמיע ולקבל רעיונות לשיתופי פעולה. לא צריך להמציא את הגלגל. אנחנו יכולים בכוחותינו לעשות שינוי." למצגת ההרצאה.

 

הד"ר בועז תדמור, ראש רשות המחקר במרכז רפואי רבין ומנהל בית החולים בעברו, סיפר על תפקידה של רשות המחקר במרכז הרפואי רבין. ד"ר תדמור הסביר כיצד חזון בית החולים עומד לנגד עיניו וכיצד רשות המחקר שמה לה בחזית יעדיה את ערך העלאת שביעות הרצון של החולים מבית החולים. בעזרת הפיכתו של בית החולים לבי"ח "מגנט", המושך אליו רופאים וחוקרים מקצועיים ומומחים בתחומם, ומצד שני מושך אליו את המקרים הטיפוליים הקשים (המצריכים טיפול) נוצר שיתוף פעולה פורה לייצור מחקר ולימוד וזוכה לעידוד ותמריץ קבוע מהנהלת בית החולים.

 

מהגב' לאה פאיס, ראש רשות המחקר באוניברסיטת תל אביב למדנו על תפקידה של רשות המחקר באקדמיה ובאונ' תל אביב בפרט ועל צוות המידענים אשר מבצע את העבודה הטרום מחקרית החשובה אשר מהווה את הבסיס ליצירתו בהמשך של מחקר פורה ומוצלח.

 

הגב' רינה קורס, מנהלת הספריה הרפואית בבית החולים שער מנשה דיברה בהרחבה על הקשר שבין הספריה והמחקר: על ניסויים רפואיים (Clinical Trials), על ההכנה שהיא מעבירה לרופאים בבית החולים שער מנשה לצורך קבלת הסמכה ב- GCP) Good Clinical Practice), על טופסי "הסכמה מדעת" עליהם מתבקשים המועמדים לניסויים לחתום ועל כללי האתיקה של ועדת הלסינקי בהם נדרשים החוקרים לעמוד. למצגת ההרצאה.

 

הגב' רותי סוחמי, רמ"ד חיפוש מידע בספריה למדעי החיים ולרפואה באוניברסיטת תל אביב, דיברה על מעורבותם של הספרנים והמידענים בעיקר בבנית ה Systematics Reviews ועל חשיבותם העצומה של הספרנים והמידענים לחוקרים בדרך לקבלת אישור ומימון למחקר שלהם, מעורבות היכולה לחסוך בזבוז משאבים רב בהתנהלות המחקר. למצגת ההרצאה.

 

חתמה את היום הגב' סנאית איילון, מנהלת הספריה הרפואית במרכז הרפואי העמק. בהרצאתה דיברה סנאית על כריית נתונים מהתיק הרפואי של המטופל (EMR) והפיכת אותם נתונים לקרקע פוריה למחקר, על נושא ה Big Data המתרחב בשימוש הרפואה וכיצד מיושם נושא זה במחקר אצלה בבית החולים. למצגת ההרצאה.

 

כל הדוברים הדגישו את השינוי שחל בתפקידה של הספרייה, שהופכת מאגר ספרים למקדמת ותורמת לעולם המחקר באופן פעיל. תודה גדולה שלוחה לכל המרצים ביום זה ולכל המשתתפים ביום העיון, ולמירב מורטנפלד קלס, מתאמת רשת הספריות הרפואיות, על ארגון יום העיון המעניין.

נתראה בשנה הבאה ורק בריאות טובה!

הפוסט נכתב ע"י מרב מורטנפלד קלס.

התמונות צולמו ע"י עטרה היבש.

כנס אווה/מינרבה הארבעה-עשר לדיגיטציה של מורשת התרבות

פורסם בתאריך על ידי
3

 

השבוע התקיים במכון ון-ליר בירושלים כנס אווה/מינרבה הארבעה-עשר לדיגיטציה של מורשת התרבות. כנסים אלו, המתקיימים מאז שנת 2004, הפכו למסגרת מרכזית להצגת פרויקטים חדשים בתחומי הדיגיטציה בעולמות התרבות ולמפגשי עמיתים של המתעניינים בתחום – חוקרים וסטודנטים, אוצרים, אנשי מחשבים, ארכיונאים, ספרנים ואנשי ממשל מאירופה ומישראל. בכנסים מוצגים כלי מחקר חדשים, יוזמות ציבוריות אירופאיות-ישראליות לשימור, הנגשה והפצת תרבות באמצעים דיגיטליים, שיתופי פעולה, אפליקציות מתקדמות עבור מוסדות תרבות וכן תשתיות פתוחות למחקר במדעי הרוח.

יומו הראשון של הכנס עמד בסימן ההשקה החגיגית של פורטל המוזיאונים הלאומי לאחר תקופת פיילוט ארוכה. האתר הוא פרי פרויקט שימור והעצמה דיגיטלית המשותף למשרד התרבות והספורט, משרד רה"מ, אגף מורשת ועשרות המוזיאונים המוכרים בישראל, בכל התחומים. מטרתו היא לחשוף בפני הציבור באופן נגיש, ידידותי ואיכותי את הפריטים המגוונים השמורים במוזיאונים, הן בתצוגה והן באחסון – בסה"כ כמיליון וחצי פריטים במגוון תחומים: אמנות, יודאיקה, היסטוריה, ארכיאולוגיה, אתנוגרפיה, טבע ומדע. המידע באתר מאורגן בשלושה רבדים – רובד המוזיאונים הכולל דפי מידע על המוסדות השונים ועל אוספיהם; רובד הפריטים המציג אלפי פריטים שסומנו כבעלי ערך מיוחד, והם מופיעים לצד מידע מפורט אודותיהם; ורובד התערוכות המגיש טעימות משלל התערוכות המוצגות בימים אלו או הוצגו בעבר במוזיאונים השונים. שיתוף פעולה עם Europeana, הספרייה התרבותית הדיגיטלית הכלל אירופית, מאפשר איתור, אחזור, צפייה ומחקר של פריטים מקבילים באמצעות כלי מתקדמים המוטמעים בפורטל.

מושב מיוחד הוקדש לסקירת מיזמי דיגיטציה של נכסי תרבות המבוצעים בארץ בחסות מחלקת היודאיקה בספריית אוניברסיטת הרווארד. הראשון שבהם הוא פרויקט הדיגיטציה של ארכיון הצלם ישראל צפריר השמור במרכז המידע לאמנות ישראלית במוזיאון ישראל. הארכיון הייחודי מונה כעשרים אלף צילומים של אמנים ישראליים או של יצירות אמנות ישראלית. הדוברות סקרו את התהליך הטכני של סריקת חומרי הארכיון המגוונים (נגטיבים, פוזיטיבים, שקופיות, מעטפות וכדומה) והצמדת המידע הקטלוגי הרלוונטי לכל פריט ופריט. בנוסף, סופר על הקושי הגדול הגלום בניסיון לזהות את יצירות האמנות המצולמות, וכן הבעייתיות של הסדרת זכויות היוצרים בסוג חומרים שכזה. החומרים שנסרקו והמידע עליהם מוצגים באמצעות הקטלוג המקוון של הספרייה בהרווארד.

בהמשך נסקרה ההתקדמות בפרויקט הלאומי "שימור מורשת תרבות חזותית ואמנויות הבמה" של תכנית "ציוני דרך" במשרד מורשת וירושלים ובשיתוף הספרייה הלאומית המרכזת את המיזם ומנהלת אותו מקצועית. פרויקט זה מוקדש לשימורה של מורשת התרבות החזותית ואמנויות הבמה בישראל לדורותיהם, והוא כולל תיעוד, דיגיטציה, שימור ומחקר של תחומי תרבות אלה לצד חשיפתם של כל האוספים המתועדים לציבור הרחב. הפרויקט מחולק לארבעה אשכולות – עיצוב בהובלת שנקר, תאטרון בהובלת החוג לתאטרון והספרייה באוניברסיטת חיפה, ארכיטקטורה בהובלת בצלאל ומחול בהובלת להקת בת שבע. דובר על האתגרים המיוחדים הכרוכים בתיעוד ושימור של ארכיונים של אנשים פרטיים וגופים כגון קיבוצים, להקות מחול, משרדי אדריכלים, אנשי תאטרון וכדומה. מגוון החומרים והמדיה הוא עצום, מצבם לא תמיד מזהיר והמידע עליהם אינו מלא. במסגרת הפרויקט חומרים אלו יעברו דיגיטציה איכותית, המידע עליהם יועשר והם יהיו נגישים לכל באמצעות הפלטפורמה הדיגיטלית. הודגשה הגמישות והאינטרדיסיפלינריות הגלומה בפורמט הדיגיטלי, המאפשר השוואה בין פריטים ממקורות שונים, יצירת הקשרים חדשים ואוספים וירטואליים חוצי גבולות.

בנוסף, הוצגו כלים דיגיטליים חדשים לחוקרים ולמוזיאונים בתחומי מדעי הרוח והאמנויות –

IMareCulture – פרויקט בשנתו הראשונה, שמטרתו היא העלאת המודעות לארכיאולוגיה תת ימית באירופה וחשיפת האתרים, שברובם לא ניתן לבקר בקלות, לקהל הרחב. המיזם המורכב משותפים מכל רחבי היבשת מתרכז בפיתוח כלים דיגיטליים מתקדמים ליצירת חווית ביקור מועצמת במוזיאונים ימיים, להוראה ולמחקר. בין הפיתוחים – משחקים המדמים חפירות תת ימיות וביקורים וירטואליים באתרים תת ימיים (מבוסס על ממצאים אמיתיים ומפוקח אקדמית); פאזלים תלת ממדיים של ממצאים מאתרים אלו; ספרייה דיגיטלית של ספינות טרופות משוחזרות ושל אמפורות; משחקים לימודיים של ניווט בספינות עתיקות, כשהמטרה היא להרוויח כמה שיותר ממסחר תוך התחשבות בתנאי הים והשייט העתיקים וכן כלי דיגיטלי לשיפור איכות סרטים שצולמו תחת המים. המטרה היא שכל הכלים הללו פתוחים לציבור, כולל הקוד, בהתאם להתוויות האיחוד האירופאי לפרויקטים מסוג זה.
ArchAide – בפיתוח קונסרציום מכל אירופה, כולל בית הספר למדעי המחשב מאוניברסיטת תל-אביב. מטרת המיזם היא ליצור כלי לזיהוי חרסים אוטומטי באמצעות צילום, ובכך להוריד משמעותית את הזמן המוקדש במחקר לפעולה הפרטנית של זיהוי חרסים באמצעות קטלוגים מודפסים. הרעיון הוא להשתמש בשיטת הזיהוי הקלאסית – על פי סוג החומר, צורה עיטור אבל בצורה ניידת ווירטואלית, אפילו כבר באתר החפירה עצמו. בשלב הראשון הוכנסו לאתר קטלוגים של אמפורות רומיות בעזרת OCR, והאיורים בקטלוגים עובדו למודלים ב3D; היות והאתר הוא רב לשוני היה צורך גם ליצור מושגים מוסכמים ומילון זהויות ולהשתמש במילונים מבוקרים כגון גטי ופליאדס. השאיפה היא ליצור מאגר מידע פתוח לשימוש, שיוזן ממצאים של המשתמשים בשטח. בקרוב תתחיל בחינת האפליקציה באתרי חפירה פעילים.
Parthenos – מיזם אירופאי משותף נוסף, שמטרתו לחזק ולאחד פרויקטים דיגיטליים בתחומי היסטוריה, בלשנות, מורשת תרבותית, ארכיאולוגיה ושדות קרובים במדעי הרוח. הכוונה היא ליצור תשתית אינטגרטיבית שתתמוך בארכיבים הדיגיטליים הגדולים שנוצרו בשנים האחרונות ובמתודולוגיות מחקר חדשניות, וזאת כדי לקדם מחקר דיגיטלי שיתופי. פרתנוס תומך בשתי תשתיות מחקר אירופאיות מרכזיות – dariah בתחומי מדעי הרוח ו clarin בתחומי חקר השפה. המיזם מקדם יצירת סטנדרטים משותפים, מתאם בין פרוייקטים מחקריים שונים, מקדם קביעת מדיניות והטמעתה, מרכז שיטות מחקר ושירותים מתקדמים ומפיץ פתרונות לבעיות משותפות.

מושב נוסף בכנס הוקדש לחידושים באתר אירופיאנה, להם יוקדש פוסט נפרד.

הכנס המעניין חשף בפני הבאים את העשייה הנמרצת בתחום המחקר, השימור וההנגשה בתחומי מדעי הרוח והאמנויות בישראל ואת שיתופי הפעולה הפוריים המתקיימים בין הזירה המקומית לבין האיחוד האירופי והרווארד. שיתופי פעולה אלו מאפשרים לפרוץ גבולות של חומר, זמן ומקום, להגיע לקהלים חדשים, לחשוף אוצרות חבויים ולהעלות שאלות מחקר חדשות ופורצות דרך. נמשיך לעקוב ולעדכן!

Cognitive Café

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

ביום חמישי האחרון (22.12.16) התקיים במרכז 'נא לגעת' ביפו כנס מטעם IBM בנושא מחשוב קוגניטיבי. מחשוב קוגניטיבי הוא תחום במדעי המחשב המנסה לדמות תהליכים של חשיבה אנושית הכוללים בין היתר הבנת שפה מדוברת, זיהוי פנים, ניתוח מידע והסקת מסקנות, למידת מכונה, כריית מידע, איתור דפוסי התנהגות ועוד יכולות "אנושיות" שאנו מבצעים באופן כמעט בלתי מודע.
כדי ליצור מערכת המסוגלת להתמודד עם כל אלו- IBM יצרו את ווטסון. ווטסון היא (או הוא) פלטפורמה מבוססת ענן שהושקה לפני כשנתיים, ועליה ניתן ליצור תוכנות אחרות המשתמשות ביכולות החישוב ועיבוד המידע שפותחו ב- IBM.
(לקריאה נוספת – "מחשב העל IBM Watson" / יפה אהרוני).

לכנס הנושא את השם Cognitive café‬ ונערך זה השנה הרביעית, הגיעו כ- 700 משתתפים ובו הציגו מס' חברות את התוכנות אותן הן פיתחו ופועלות על פלטפורמת ווטסון. חברות כמו קופ"ח כללית ומאוחדת, טבע, סיטי בנק ואחרות הציגו את השימושים היומיומיים ואת יתרונות השימוש בפלטפורמה.

העולם על פי ווטסון

דוגמאות לשימושים בווטסון כוללות מערכת ניהול עירונית המקבלת מידע מחיישנים ומצלמות הפזורות בעיר. המערכת מנתחת את המידע, ויודעת להציף אירועים חריגים או בעייתיים ללא התערבות אדם לחדר בקרה ומשם המידע מועבר הלאה ליחידות המטפלות בשטח.
דוגמה שנייה היא היכולת להמליץ לרופאים על טיפולים שלא עלו על דעתו של הרופא בזמן טיפול בחולה. תוכנה ששולבה במחשבי הרופאים בקופ"ח מאוחדת, לוקחת את נתוני החולה באותו הרגע ובודקת את כל הטיפולים היכולים להתאים לסימפטומים הקיימים. הרופאים שכמובן התנגדו לרעיון גילו במהרה שמערכת מסוג זה עם יכולות ניתוח מידע גבוהות וללא בעיות זיכרון, מניבה תוצאות זהות להמלצות של רופאים מומחים, ובמקרים מסוימים אף ממליצה על טיפול שהרופא כלל לא חשב עליו.

פעולה נוספת שנעשתה בעזרת ווטסון היא יצירת טריילר (קדימון) לסרט האימה Morgan. הטריילר כולו נעשה כמעט ללא התערבות אדם. למערכת הוזנו מאות טריילרים מז'אנר קולנועי זה והמערכת בתורה יצרה קריטריונים לסרטון מוצלח וחתכה מהסרט 10 קטעים ש"לדעתה" צריכים להיכלל בו. לאחר בחינת הקטעים באולפנים אושרו 9 קטעים והטריילר הוכן. כל התהליך שכיום לוקח להכינו כחודש – לקח יום אחד בלבד.

מה לכל זה ולספריות?

בהרצאה שעסקה בשאלה כיצד למידת מכונה משפרת את הבריאות שלנו, ציין פרופ' רן בליצר ממכון כללית למחקר את תעשיית החלל כתעשייה המסורתית ביותר אחרי רפואה בכל הקשור לשימוש באמצעים הידועים כעובדים ואמינים (כששולחים לוויין שישהה 10 שנים בחלל צריך לדעת שהוא יעבוד ללא תקלות). חלקנו ודאי יושבים עכשיו מול מדפי ספרים עמוסים לעייפה ותוהים עד כמה "תעשיית" הספרנות התקדמה עם השנים? בייחוד אלו המשתמשים בשיטת דיואי שהומצאה בשנת 1876.

אם ננתח את עבודת ספרני היעץ – נמצא אדם המקבל מידע, מעבד אותו ומניב תוצאה שהיא פריט או פרטי מידע בפני עצמם. אם כך, מה ההבדל בינו לבין מערכת לומדת המסוגלת לתקשר עם אנשים? לדוגמה –
צ'טבוט (ChatBot) – יישום המאפשר למשתמש לנהל שיחה עם ישות דיגיטלית, מושתתת על בינה מלאכותית לשם ביצוע פעולות שונות או קבלת מידע – משולב עם מערכת המסוגלת לאחזר מידע ולומדת מכל משתמש יותר ויותר.

מערכת שכזו יכולה להשתלב בעבודת הספרנים או לשמש כ"ספרן אישי" לחוקרים ולהפוך לגורם המייעץ (ממש כמו לרופאים בקופ"ח), מאחזר וממליץ על מידע מדויק יותר לטובת משתמשי הספרייה.

ב- 20 שנה האחרונות ספריות אקדמיות וציבוריות נאבקו בכדי להישאר רלוונטיות בעולם בו האינטרנט וטכנולוגיות המידע מכתיבות את קצב השינויים. כאשר שינויים חוקתיים, שילוב טכנולוגיות חדשות וקבלת רעיון "הספרייה כמקום" הצליחו להפוך את הספריות למקום המעניק שירות מתקדם ועדכני. המחשוב הקוגנטיבי המהווה את השלב הבא בהתפתחות טכנולוגיות המידע, יכול להוביל את הספריות למקום המרכז שירותים רבים ומתקדמים יותר מבעבר.

לסיכום, שילוב של שירותי מידע חדשניים שמעניקים לסטודנטים ולחוקרים את כל מה שהם נזקקים לו במחקרם, יחד עם חוויה חיובית במטרה לגרום להם לרצות לשוב ולבקר היא חלק מובנה בשירות של הספרייה. ברור כי הספריות, כמקום האוצר כמויות עצומות של מידע, יצטרכו להמשיך ולהשקיע משאבים נוספים לצורך הפיכת הספרייה למרכז חברתי המשלב יכולות ייעוץ מתקדמות.
יכולות מחשוב קוגניטיביות יאפשרו להן להפוך למובילות טכנולוגיות בתחום זה.

(צילום תמונה ראשית: עידן סבח)

מקורות וקריאה נוספת

  1. כנס הצ׳אטבוטים הבינלאומי הראשון בישראל יוצא לדרך
  2. מקבץ כתבות בנושא באתר הידען
  3. אלבום הכנס בפייסבוק

יום פתוח לאנשים עם מוגבלויות העומדים להתחיל את שנת הלימודים באוניברסיטת תל-אביב

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

ביום שלישי ה- 08.10.13 בשעות הבוקר התקיים בספרייה יום פתוח לאנשים עם מוגבלויות העומדים להתחיל את שנת הלימודים באוניברסיטת תל-אביב. במהלך יום זה נכחו סטודנטים חדשים וותיקים. גב' אילנה קאופמן ממדור לרווחת הסטודנט בדיקאנט הסטודנטים הציגה בפני הנוכחים את שירותי התמיכה הקיימים באוניברסיטה והמסייעים בידם בהתמודדות עם בעיות העומדות בפניהם במהלך הלימודים תוך מתן תמיכה אישית, חברתית, ואקדמית.

הגב' תמי אמיר מנהלת מרכז לייעוץ לימודי בדיקאנט הסטודנטים, הרצתה בנושא מיומנויות למידה התורמות להצלחת הלמידה.

הגב' נילי וייצמן המשמשת כרכזת שיקום ארצית במוסד לביטוח לאומי, הציגה את הזכאויות המוענקות על ידי אגף השיקום של ביטוח לאומי לסטודנטים לתואר ראשון.

הגב' מריאלה יאבו עוזרת המנכ"ל לענייני נגישות, תיארה את סידורי הנגישות הקיימים בקמפוס.

סטודנטים וותיקים שיתפו מחוויותיהם האישיות ודרכי הההתמודדות שלהם בשנת הלימודים הראשונה.

הגב' שירלי גפן עו"ס מנחת קבוצות הלומדת פסיכותרפיה קבוצתית באוניברסיטת בר-אילן, פנתה לסטודנטים להשתתף בקבוצת טיפול המתקיימת בימי שלישי באולם האור-קולי בספרייה בין השעות  17:30-19:00.

הגב' אפרת וקנין ממרכז לחיים עצמאיים ת"א-יפו (הפועל בשיתוף ג'וינט ישראל – מסד נכויות ובשיתוף ארגון "בקול") הציגה את הפעילות המתהווה לקראת הקמת תא סטודנטים של בעלי מוגבלויות באוניברסיטה.

צוות הספרייה הציג את פעילות הספרייה בנושא הנגישות והעזרים הטכנולוגיים הקיימים בה. הקהל הוזמן לפנות לצוות הספרייה על מנת לקבל שירות נגיש ואישי.

בסוף היום הוצע לסטודנטים סיור בקמפוס להכרת מיקום מבני הפקולטות השונות.

http://new.tau.ac.il/events/negishut-08-10-13?instance=1381215600

שרות לקוחות ברשתות חברתיות – הרצאתו של יואב פרידור יזם ומנכ"ל משותף של חברת Buzzilla

פורסם בתאריך על ידי
2

אתמול התקיימה בספרייה למדע"ח ולניהול הרצאה מרתקת של יואב פרידור, יזם ומנכ"ל משותף של חברת Buzzilla, בנושא שירות לקוחות ברשתות חברתיות.

אנשים מדברים באינטרנט כל הזמן. השיח הצרכני המתנהל ברשתות החברתיות כגון פייסבוק, טוויטר, פורומים שונים, יכול לסייע רבות לארגון במעקב אחר השיח אודותיו.

השיח במדיה החברתית מהווה עבור הארגון כלי חדש בהבנת הצרכים והרצונות של הלקוחות הקיימים ומסייע באיתור לקוחות פוטנציאליים.

קיימות טכנולוגיות מתקדמות לסריקת המידע המופיע ברשת כדוגמת שרות ההתראות של גוגל GOOGLE ALERTS .

טכנולוגיות אלה עוזרות בניטור המידע, ניתוחו ומחקרו ומאפשרות לארגון לקבל מידע שיסייע לו בתהליך קבלת ההחלטות.

למצגת ההרצאה

יום עיון : "מתיאוריה אל השדה 2012 – ניהול מידע וידע בעולם משתנה"

פורסם בתאריך על ידי
1

המגמה לניהול מידע וידע במכללה האקדמית בית ברל קיימה ביום 1.2.2012 יום עיון בנושא ניהול מידע וידע. יום העיון "מתיאוריה אל השדה 2012 – ניהול מידע וידע בעולם משתנה" התקיים בראשותה של ד"ר גבי דותן וההרצאות  היו מגוונות ועסקו בנושאים שקשורים לתחומי הלימוד השונים במגמה. נושאים שהוצגו בהרצאות – ספרני יעץ, ארכיונים של אנשי שם, ספריות ציבוריות, ספרנות ומידענות בעולם האמנות, חכמת ההמונים בניהול הידע הארגוני, ומבט לחיים של מידענית עצמאית.

חלק מהמצגות של ההרצאות ביום העיון זמינות באתר. לצערי, מסיבות אישיות, לא השתתפתי ביום העיון והדיווח שלהלן נעשה על סמך המצגות.

ד"ר ג'ני ברונשטיין מאוניברסיטת בר אילן הציגה מחקר אתנוגרפי שלה שבדק כיצד ספרני יעץ בספריות אקדמיות בישראל תופסים את השינויים שעברו על תפקיד היעץ ועל סביבת היעץ האקדמית. גורמים שונים השפיעו על עבודת היעץ בשני העשורים האחרונים: פיתוח של מקורות מידע אלקטרונים רבים ומגוונים, גידול במספר ובמגוון המשתמשים וקיצוצים תקציביים מרחיקי לכת. המחקר בדק כיצד ספרני היעץ תופסים את הנושאים הבאים: מהות עבודת היעץ, המשמעות של תפקיד היעץ, השפעת השינויים הטכנולוגיים על עבודת היעץ, הסטודנטים כמשתמשים של מידע, ועתיד עבודת היעץ..

ההרצאה של ד"ר טליה מרכוס מהמכללה האקדמית בית ברל עסקה בחכמת ההמונים בניהול הידע הארגוני. המסר הכללי של ההרצאה היה : בעולם המשתנה של ימינו המידע קיים ונגיש, ולכן האתגר המרכזי של ניהול הידע הינו לא איך מוצאים חוכמה אלא:איך מפיקים את התבונה, איך מגיעים לידע הסמוי ואיך הופכים את אלו לחוכמה ותבונה קולקטיבית.

יהודית קורן, מידענית עצמאית הציגה מבט לחיים של מידענית עצמאית. ההרצאה שמה לה למטרה לענות על מספר שאלות: למה לרצות להיות עצמאי?, כמה זה שונה מלהיות שכיר?, מה בעצם עושה מידען עצמאי?, מי יצליח כמידען עצמאי?, אפשר להתפרנס מזה? איך יודעים עליך ? ואיך מקבלים לקוחות?

ויקטור בן נעים, מנהל המחלקה לספריות , משרד התרבות והספורט הציג נתונים משנת 2011 על הספריות הציבוריות ופעילות המחלקה בשנת 2011.

פירוט יתר אפשר למצוא באתר, שם נמצאות המצגות, ופרטים נוספים על יום העיון.

שבוע הגישה הפתוחה הבינלאומי 2011

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

open-

שבוע הגישה הפתוחה הבינלאומי יתקיים השנה ב- 24 – 31 באוקטובר. שבוע זה הוא מאורע שנתי גלובלי שמעודד גישה פתוחה בהוצאה לאור ומחקר, וזו השנה החמישית בו הוא מתקיים ברציפות. שבוע זה מהווה הזדמנות לקהילה האקדמית ללמוד על הפוטנציאל שטמון בגישה הפתוחה – הגדלת ההשקעות במחקר והגדלת הנראות של המחקר ועידודו. אוניברסיטאות, מכללות, מוסדות מחקר, סוכנויות מימון, ספריות וסטודנטים ברחבי העולם כולו נוטלים בו חלק ומשתמשים בפלטפורמה זו לקידום הנושא. .

באתר המרכזי של שבוע זה אפשר לקבל מידע על האירועים הצפויים בשבוע זה , נותני החסות, קבוצות שפועלות במסגרת שבוע זה למען הגישה הפתוחה ועוד..

מן הראוי לציין שאחת הקבוצות שפועלות במסגרת שבוע זה היא קבוצת הסטודנטים The Rrights to Research Coalition . במדריך שפרסמה הקבוצה סטודנטים יכולים לקבל רעיונות כיצד הם יכולים לתרום לשבוע זה.

עוד מן הראוי לציין שאחד מבעלי החסות לשבוע זה הוא המו"ל SpringerOpen כאות הבעה למחויבתו למודל של הגישה הפתוחה.

בהקשר זה כדאי לציין מספר אירועים שקרו לאחרונה ומצביעים על ההכרה שהולכת וגוברת בחשיבות התנועה כגון הצטרפותה של אוניברסיטת פרינסטון בספטמבר 2011 לשורת המוסדות שמאמצים את מדיניות גישה הפתוחה וההצהרה האחרונה של EPSRC בספטמבר 2011 על מדיניותה החדשה. יוזמות מסוג זה יעודדו מו"לים שעדיין אינם תומכים בגישה הפתוחה לפעול אף הם בכיוון זה.

להצהרה של אוניברסיטת פרינסטון

 

יום עיון – Research Evaluation Metrics: International and Local Perspectives

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

Elsevier והמחלקה ללימודי מידע באוניברסיטת בר-אילן מזמינים אתכם ליום עיון בנושא מדדים להערכה מדעית. יום העיון
Research Evaluation Metrics – International and Local Perspectives
יעסוק בפרספקטיבות שונות במישור המקומי והבינלאומי של מדדים להערכה מדעית . כמו כן יתמקד בדרכים כיצד לגייס מדדים אלו לצורך קבלת החלטות בנושאי מדינות ומימון.

יום העיון בראשותן של פרופ' יהודית בר אילן ופרופ' בלומה פרץ יתקיים באוניברסיטת בר-אילן ב- 27 באוקטובר 2011 . יום העיון חופשי, יש צורך בהרשמה מראש.

לטופס ההרשמה

לתוכנית יום העיון

TeachAde – רשת חברתית למורים

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

 

במפגש השנתי של National Education Association בארה"ב שהתקיים ב- 4 לאוקטובר 2011 בהשתתפות של אלפי אנשי חינוך השתתפו גם נציגים של הרשת החברתית TeachAde

TeachAde היא רשת חברתית חופשית למורים לרמות חינוך שונות. (k-20). ההרשמה לרשת חופשית. חברים ברשת יכולים לתרום חומרי הוראה וליהנות ממה שתרמו אחרים. על פי מה שנכתב באתר נכון להיום ברשת יש 58,861 מקורות מידע ו – 25,933 חברים שמייצגים 3,079 מוסדות חינוך. מקורות המידע מגוונים וכוללים קובצי טקסט, מולטימדיה , מערכי שיעורים, קובצי וידאו ועוד..

באתר יש אופציה לחיפוש ואפשר להגביל מראש את מקורות המידע על פי נושא, רמת חינוך, וסוגי מקורות . יש אופציה גם לדפדף במקורות המידע החדשים. החיפוש אינו מחייב הרשמה . העלאת חומרים לאתר כרוכה בהרשמה חופשית. מאפיין חשוב ברשת היא שיתוף פעולה, אפשר להצטרף לקבוצות וליצור קבוצות, ולנהל דיונים עם עמיתים וכמובן גם להעלות ולהוריד חומרים ממאגר המידע שהולך וגדל.האתר חופשי למורים, לסטודנטים ולמרצים במכללות . לגורמים מסחריים שמעוניינים לקבל משוב ממורים על מוצריהם הוא נגיש בתשלום. חברים ברשת מורים בבתי ספר תיכוניים בעולם כולו ומרצים ממכללות ואוניברסיטאות בארה"ב ונציגים של גורמים מסחריים ושל גופים שלא למטרות רווח שמשרתים את קהילת החינוך. .הסטנדרטים הגבוהים של הרשת ותרומתה לחינוך זיכו אותה בפרס לשנת 2010 (וגם בשנים קודמות) בתחרות Webaward של Web Marketing Association

המיוחד ברשת, שכנראה יועדה בעיקרה ל- k12, הוא קהל היעד המגוון ושיתוף בין חברים מ- K12 וגם מרצים מהחינוך הגבוה – שיתוף שידוע כ-– K20 .

לאתר

 

Google Developer Day 2011 בישראל

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

Google Developer DayGoogle Developer Day 2011 הוא יום עיון חופשי שנועד למפתחים שמעוניינים להשתמש בטכנולוגיות של גוגל לפיתוח אפליקציות. בישראל Google Developer Day יתקיים  ב- 13 בנובמבר 2011 . ההרשמה ליום העיון החלה ומספר המקומות מוגבל .

ביום העיון יוצגו חידושים ופיתוחים אחרונים באנדרואיד, Chrome , HTML5  ועוד. יוצגו מגוון נושאים מנקודת מבטו של המפתח כגון: חידושים במערכת ההפעלה אנדרואיד מנקודת מבטו של המפתח, HTML5 ואפליקציות חדשניות ,אופציות לפיתוח מנשקים גרפיים למשתמש, הנגשת אפליקציות לבעלי מוגבלויות ב- HTML5 , גוגל + והאופציות שגלומות בו, בנית אפליקציות לסביבת עבודה לא מקוונת  , GOOGLE TV ובנית אפליקציות מתאימות – כיצד לשפר שימושיות וביצועים, APIs ליישומי גוגל, עסקים באפליקציות לנייד ,כיצד לבנות יישומי ענן תוך שימוש בטכנולוגיות הענן של גוגל ועוד ..

באתר אפשר להירשם, לעיין בתוכנית יום העיון ולקבל תשובות על שאלות נפוצות

 

 

לאתר

וכדי להתרשם מאופיו של היום אפשר לצפות בוידיאו מ-Google Developer Day 2010

 

 

 

ביקור משלחת ספרנים מסין בספרייה המרכזית

פורסם בתאריך על ידי
1

ביום רביעי, 25.5.11 הגיעה לאוניברסיטת תל אביב משלחת של מנהלי ספריות וספרנים מסין לביקור בספרייה המרכזית.
המשלחת הגיעה לסיור בן שבוע ימים מטעם חברת "אקס ליבריס", ספקית מובילה של פתרונות מיכון לספריות אקדמיות, המציעה מערכת מוצרים מקיפה לניהול, קטלוג והנגשה של מידע אלקטרוני, דיגיטלי ומודפס.

פרופ' אהרון שי, רקטור האוניברסיטה,חברי המשלחת מסין ומנהלות הספריות

פרופ' אהרון שי, רקטור האוניברסיטה,חברי המשלחת מסין ומנהלות הספריות

china4

תמונה קבוצתית של המשלחת עם צוות אוסף וינר

כחלק מהסיור בישראל הגיעה המשלחת לביקור בספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי.
הביקור החל במפגש של המשלחת, עם רקטור האוניברסיטה, פרופ' אהרון שי, אשר ברך את המשלחת בסינית ובאנגלית. פרופ' שי הינו מרצה בעל שם בתחום ההיסטוריה המודרנית של סין.
לאחר הצגת המשתתפים אשר הגיעו מאוניברסיטאות שונות ברחבי סין, סיפר ד"ר ג'אנג פינג, מרצה לשפה הסינית בחוג למזרח אסיה בפקולטה למדעי הרוח, על הלימודים בחוג למזרח אסיה באוניברסיטת תל אביב וכן על האוסף הסיני בספרייה המרכזית.

חמשת מנהלות הספריות באוניברסיטה: מירה ליפשטיין הספרייה למדעי החיים ורפואה, אילנה פרי הספרייה למדעים מדויקים, רודה דווידיאן, ספריית משפטים, שלומית פרי, הספרייה למדעי החברה וניהול ונעמה שפטלוביץ, מנהלת הספרייה המרכזית, הציגו את הספריות אותן הן מנהלות. מנהלי הספריות והספרנים מסין התעניינו בדרך שבה אנו מנהלים את האוספים, תחום הרכש, היקף האוסף והרכבו, ודרך ניהול הספריות.

נעמה שפטלוביץ, מנהלת הספרייה המרכזית,  ערכה לספרנים סיור בספרייה המרכזית, הם התרשמו מחדר הקבוצות, מגודל האוסף והרכבו ומיצירות האמנות הרבות המוצגות בספרייה. הספרנים ביקרו גם באוסף וינר: העוסק בנושא האנטישמיות, השואה והפשיזם. מנהלת האוסף,הגברת תמי שגיא הציגה למבקרים מסמכים ייחודיים הקיימים באוסף.
בסיומן של שעתיים מרתקות נפרדנו מהמשלחת ואנו תקווה שהקשר עם הספריות האוניברסיטאיות בסין ימשך בעתיד.

הכינוס השנתי ה-15 של איגוד האינטרנט הישראלי

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

כ-850 משתתפים מתחומי התעשייה, האקדמיה, הממשל, החברה האזרחית והמגזר הפרטי לקחו חלק בכינוס השנתי ה-15 של איגוד האינטרנט הישראלי, "אלף צבעים לאינטרנט" שהתקיים ב-21-22 בפברואר 2011. הכינוס עמד השנה בסימן פרטיות והחשיפה באינטרנט, תוך הצגת הפנים הפרסומיים, הפוליטיים והחברתיים של הנושא.

מרצים מובילים בתחום מהארץ ומהעולם הציגו בפני המשתתפים הרבים את החידושים מעולם הפרסום הדיגיטלי, היחס לתקשורת האלטרנטיבית, הזכות לחשיפה ברשת, עתיד האינטרנט הנייד, מהירות שירותי האינטרנט בישראל ועוד ועוד.

ניתן לצפות במצגות המרצים, תמונות המשתתפים וצילומי וידיאו של המושבים בכנס ב: www.isoc.org.il/conf2011

אדם כותב ים; ים כותב אדם: הפלגה בהיסטוריה הספרותית של דימוי הים

פורסם בתאריך על ידי
1

הספרייה המרכזית מקיימת מפגשי שיח בין יוצרים, סטודנטים וחוקרים מתחומי האמנות והתרבות.
במסגרת זו הנכם מוזמנים למפגש שיח בהנחיית יהונתן דיין – תלמיד מחקר בחוג לספרות באוניברסיטת תל-אביב, הכותב בימים אלה עבודת מחקר העוסקת ביצירתו של הרמן מלוויל. 
המפגש יתקיים ביום ג' 17 באוגוסט בשעה 16:45 בחדר הסמינרים בקומת הכניסה של הספרייה המרכזית.

'בעבור האדם, שוכן היבשה, היה הים עוד מקדמת דנא המרחב האחר – מרחב שהילך על דמיונו קסם ואימה גם יחד. דרך מופעיו הספרותיים של הים – האופן בו תירגם האדם את רשמיו ממרחב זה לביטוי פואטי, ננסה להתחקות אחר המורכבות הדיאלקטית שביחסי אדם-ים; ים-אדם.
במפגש נתבונן בדימויי הים המופעים במיתוסי בריאה שונים במקרא, בברית החדשה, באודיסיאה ובספרות הויקטוריאנית והמודרנית'.

להזמנה
לא נדרש ידע מוקדם, הכניסה חופשית לכולם 
לקבלת פרטים נוספים ניתן לפנות לעידית רוזן iditr@tauex.tau.ac.il

יום הסטטיסטיקה העולמי – 20 באוקטובר 2010

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

ב- 20 באוקטובר 2010 העולם יחגוג את יום הסטטיסטיקה העולמי הראשון. יום זה בא לשפוך אור ולהגביר את המודעות להישגים הרבים של המערכות הסטטיסטיות במישור הלאומי והבינלאומי.

באתר שיוחד ליום זה אפשר למצוא מידע על המערכות הסטטיסטיות ברחבי העולם – קישורים למערכות הרשמיות במדינות השונות, ל-Undata, ומסמכים הקשורים למערכות הסטטיסטיות במדינות השונות