היום בעידן האלקטרוני והיכולת למדוד את מספר ה"הורדות" של חומר אלקטרוני,  ספרנים ומו"לים כאחד יכולים להשתמש במדדי שימוש  במאמרים וחומרים אחרים למטרות שונות:  ספרנים יכולים ללמוד ממדדי השימוש אילו  כותרים שימושיים יותר, הם יכולים לחשב עלות של כל מאמר ,  מה שיכול לספק להם אינדיקציה על  הערך של כתב העת  ובהתאם לזאת לקבל החלטות בנושא רכש והחלטות על ביטולים

 מאחר שמדדי השימוש שונים אצל המו"לים השונים העניין מחייב סטנדרטיזציה. כבר במרץ 2002  הושק פרויקט COUNTER– Counting Online Usage of Networked Electronic Resources- יוזמה בינלאומית בנושא זה .

כיום שני פרויקטים  שנמצאים  בחזית היישום של מדדי השימוש הם:  Journal Usage Factor (UFJ) project  באנגליה ו- MESUR   בארה"ב.

 חשיבותם של פרויקטים כאלה גדולה בעיקר נוכח המתאם הנמוך שנמצא  במחקרים בין מדדים מבוססי ציטוטים לבין מדדים מבוססי שימוש.

שני המדדים מודדים דברים שונים ומייצגים אוכלוסיות שונות – מדדי הציטוטים מייצגים את הכותבים ומדדי השימוש מייצגים את הקוראים  ושניהם אינם בהכרח חופפים.  למרות שמאמרים מצוטטים יותר בדרך כלל הם גם מאמרים ש"מורידים" אותם יותר היחס אינו דו צדדי.

עוד נמצא במחקרים שהתפלגות הגיל שונה בהורדות ובציטוטים.  מספר ההורדות גדול יותר בתקופה לאחר הפרסום של המאמר לעומת זאת  הציטוטים נמשכים לאורך זמן.

המשתנה תחום מחקר  חשוב אף הוא. – בתחומי מחקר מסוימים מדדי השימוש יכולים לחזות ציטוטים בעוד שבתחומים אחרים המתאם נמוך מדי מכדי לאפשר זאת.

 לאור זאת  נראה שמדדי השימוש ושתי היזמות לסטנדרטיזציה במדדים אלו – Journal Usage Factor (UFJ) project  , MESUR   יספקו למוסדות ולחוקרים  תמונה מאוזנת יותר , וכדאי לעקוב ולראות אילו מדדי שימוש יופיעו בעתיד

 לכתבה בנושא