הספריות של אוניברסיטת צפון קרוליינה פיתחו ערכה ליצירת ארכיון של מדיה חברתית. מטרת הערכה לעזור לארגונים של מורשת תרבות ליצור ולפתח אסטרטגיות לאיסוף מידע ממדיה חברתית, לצבור ידע על האופן בו מוסדות אחרים אוספים מידע ברשתות חברתיות, להבין איך חוקרים יכולים להשתמש בתוכן הנאסף מהמדיה החברתית, לנסות ולהעריך מה ההשלכות החוקיות והאתיות של איסוף ואכסון התוכן הנאסף ולפתח טכניקות להעשרת האוספים של תוכן ממדיה חברתית בעלויות מינימליות. הערכה מאגדת כלים לאיסוף מידע מטוויטר ואינסטגרם. 

הרעיון מאחורי ערכת הארכיון של המדיה החברתית, כפי שבוטא בהודעה לעיתונות, הוא לאפשר לאסוף מידע בהתבסס על תגים, מיקום, תיעוד וכדומה. מדובר במידע שללא כלים אלו לא ייאסף ולא יקבל ביטוי במחקר. מדיה חברתית הפכה למקום בו אנשים מבטאים רעיונות ומתדיינים על אירועים. דברים שבעבר נעשו בתכתובת פיזית עברו אל המדיה החברתית. שיח אודות אומנות, אקדמיה, אקטיביזם פוליטי, העלאת מודעות ואינטראקציה אישית ומקצועית מתרחשים דרך מדיה חברתית. אלו דברים שיתכן והיסטוריונים ירצו להתייחס אליהם בעתיד. ללא ארכיון המידע יאבד מאחר ובניגוד לנייר, לא ניתן לאסוף אותו רטרואקטיבית.

החל משנת 2014 ועד נובמבר 2015 נאספו 1.2 מיליון ציוצים אשר משויכים למעל 380,000 חשבונות  טוויטר. בנוסף נאספו 29,000 תמונות ומידע נוסף מאינסטגרם המשויכים לכ-18,000 חשבונות. הספרנים העוסקים בפרויקט מעוניינים לעודד ספריות אחרות להשתמש בכלים ובאוספים לצרכי ארכיון המדיה החברתית של כל ספרייה.  מאחר ומדובר בסוג חדש של אוספים, הרי שאין עדיין פרקטיקות טובות או נכונות ביחס לחופש השימוש באוסף, שאלות אתיות וחוקיות ופרקטיקות אכסון, שימור ואחזור לטווח ארוך שספריות אחרות יוכלו ליישם מיד.

לקריאה נוספת

פורטל בינלאומי לאוצרות תוכן ואוצרות דיגיטלית עלה לאחרונה לרשת .הפורטל  הוקם על ידי עמי סלנט  שמשמש גם העורך הראשי של המיזם הבינלאומי.

על פי מה שכתוב באתר המטרה לספק מידע מעשי רלוונטי.   מקורות המידע באתר כוללים 3 סוגי עיקריים של תכנים: כלים לאוצרות, דוגמאות ומודלים ומדריכים.

מנוע החיפוש באתר והתגיות מסייעות מאוד בניווט באתר והתוצאות  מוצגות בצורה ויזואלית מזמינה. אפשר להירשם לקבלת עדכונים בדוא"ל  ולהתעדכן גם באמצאות RSS

מדברי עמי סלנט על המיזם:

"הפורטל מבוסס על איסוף , סריקה , סינון ותמצות של סקירות ומחקרים על תחומי אוצרות התוכן בעולם , כלים מתוקשבים בתחומי אוצרות התוכן , מיזמים , ותהליכי עבודה.

הפורטל הבינלאומי לאוצרות תוכן ואוצרות דיגיטלית הוא המאגר השיטתי היחיד מסוגו באינטרנט והוא מבוסס על איסוף שיטתי של סקירות על כלים מתוקשבים , מתודולוגיות לניהול ידע אישי , סקירות השוואתיות והמלצות מומחים ברחבי העולם . "

תודה לעמי סלנט על המידע

לסקירה המלאה של עמי סלנט

לפורטל

בזמנו כתבתי פוסט על בעיית הארכוב והשימור של אוספים אלקטרוניים ועל  השירות של Portico    בתחום זה.

עם הגידול באוספים האלקטרוניים מתעוררות שתי בעיות עיקריות:
א. בעיית ה- Perpetual access – כיצד להבטיח גישה קבועה לארכיב. בעוד שבמדיה המודפסת יש לנו תמיד גישה לארכיב של החומרים עליהם היינו מנויים הרי במדיה האלקטרונית הדבר אינו מובן מאליו. כך למשל, במקרה של ביטול מנוי לכתב-עת אלקטרוני מסוים קיים חשש שלא תהיה עוד גישה לגיליונות קודמים של כתב העת, עליהם היינו מנויים.

ב. בעיית ה- Long-term Preservation – כיצד להבטיח את הגישה לחומרים האלקטרוניים לדורות הבאים. במדיה האלקטרונית שינויים טכנולוגיים עלולים ליצור מצב שקבצים בפורמטים שונים שקריאים היום, עקב שינויים טכנולוגיים לא יהיו קריאים בעתיד

Portico מספק  שירות ארכיב (dark archive) קבוע של צד שלישי לכתבי עת, ספרים ושאר חומרים דיגיטליים.

במסגרת שירות זה  מתאפשרת גישה קבועה לארכיב רק בעת הצורך והדגש הוא על שימור לטווח רחוק. מבחינה טכנית על פי פתרון זה נשמרים בארכיב הקבצים המקוריים doc, xml – וכו' ופעולות הקשורות לשימור לטווח רחוק כגון הגירת קבצים בטוחה.

בזמנו בעת כתיבת הפוסט מספר המו"לים שהשתמשו בשירות זה היה קטן. כיום מספר המו"לים שמשתמשים בשירות גדל. על פי מה שנכתב באתר למעלה מ- 90 הוצאות לאור אוניברסיטאיות ב- 6 מדינות משתמשו בשירותי השימור של Portico  ביניהן ההוצאה לאור של אוניברסיטת קיימברידג', Books at JSTOR,   UPCC Collections, וההוצאה לאור של אוניברסיטת אוקספורד.

הספריות  הולכות בעקבות ההוצאות לאור ולמעלה משני שליש ספריות אוניברסיטאיות במוסדות של ההוצאות לאור האוניברסיטאיות שמשתמשות בשירותי Portico  משתמשות אף הן בשירותים אלו.

שירות שימור  הספרים האלקטרוניים של Portico כולל למעלה מ- 170000 כותרים מיועדים לשימור. באתר מפורטים המקרים שמשמשים כטריגר לגישה  לחומרים.כאשר מתקיים טריגר  לגישה לספרים האלקטרוניים הם נגישים לכלל השותפים בשירות שימור הספרים.

למידע נוסף בנושא

מחברים פעמים רבות מצטטים אתרי ווב ואובייקטים דיגטליים אחרים, שיכולים להיעלם בן לילה.

על פי מחקר שפורסם בכתב העת Science   שלושה עשר אחוזים  מאתרי האינטרנט שצוטטו  במאמרים אקדמיים לא פעילים  כעבור 27 חודשים.

בעיה נוספת היא שהאתרים המצוטטים יכולים להשתנות , כך שהקוראים יכולים לראות תכנים שונים מאלה שהמחבר המצטט ראה.

WebCite  שחברה ב- International Internet Preservation Consortium  באה לתת מענה למצב. WebCite  הינה מערכת לאירכוב  אתרים ודפי ווב או אובייקטים נוספים שנגישים בווב . המערכת מאפשרת למחברים, עורכים מולים של מאמרים מדעיים וספרים ושאר משתמשים להבטיח שחומרי הווב שצוטטו יישארו  בעתיד כמות שהם לקוראים.  היא מספקת כתובת משלה לחומרים שבארכיב , כתובת אותה אפשר להוסיף לפריט המידע  המצוטט . באופן זה הקורא יוכל תמיד להגיע למאמר אליו התכוון המחבר.

כיום מספר גדל והולך של מו"לים מבקשים מהמחברים כאשר הם מצטטים אתר ווב  לשמור את ה- URL    שלו במערכת כמו WebCite   כדי לאפשר לקוראים גישה ישירה לחומר המצוטט.

לכאורה מבחינות מסוימות ובעיקר התוצאה השירות דומה ל- internet archive אבל בשונה ממנו Webcite   הוא כלי שנועד במיוחד למחברים, קוראים , עורכים ומולים של חומר מדעי לשמר "on   demand  " באופן קבוע ציטוטים של מקורות אינטרנט ואקדמיים במיוחד.  ב- 2005  כתב עת ראשון הודיע על שימוש ב- WebCite באופן קבוע . היום כ- 100 כתבי עת משתמשים בו על בסיס קבוע.

לאתר

NLM   –  הספרייה הלאומית בארה"ב  שמה לה כיעד לאסוף, לשמר ולהנגיש ספרות ביורפואית. עד כה היא עשתה זאת עם מידע ומאגרי מידע שלה.

 לאחרונה  היא נקטה ביוזמה חדשה שימור תכנים רלוונטיים  בווב של אחרים. במסגרת יוזמה זו היא משמרת בלוגים וחומרים נוספים בנושאי בריאות ורפואה  שמיצגים פרספקטיבות שונות   – של רופאים, אחיות, אדמיניסטרטורים בבתי חולים, חולים   ועוד.

האוסף כולל בין היתר גם   מידע על התנסותם והתמודדותם של חולים במחלות כגון:  סרטן , סכרת ודלקת מפרקים.

עם השקתה של יוזמה זו NLM   מצטרפת ליוזמה של  Internet Archive  משנת 1996 וליוזמות אחרות שבאו אחריה  של ספריות לאומיות ציבוריות  ואחרות שהכירו בחשיבות שימור התכנים של הווב לעתיד ותרמו לפיתוח כלים טכניקות וסטנדרטים שאפשרו יצירת ארכיבים.

 NLM   נשכרה מניסיונות אלה ומניסיונם של שותפים מקומיים כגון ספריית הקונגרס שמעורבת באופן פעיל באיסוף ושימו תכנים מהווב

 נכון להיום האוסף כולל 12 בלוגים ו-  NLM      תמשיך במאמציה לאסוף תכנים  עכשוויים בנושאי רפואה ובריאות מהווב  למען  התועלת  המחקרית  בעתיד. באתר יש קישורים לכל אחד מהבלוגים ויש אפשרות לחפש חיפוש בסיסי בכל האוסף. החיפוש כולל חיפוש במידע על ובטקסט המלא. האוסף היום "יושב"  ב- Internet Archive  אך בעתיד NLM  מתכוונת לשמרו באוספים הדיגיטליים שלה.

 לאוסף

למידע נוסף

ביום שני 26 בספטמבר 2011 עלו לרשת חמש מגילות ים המלח במסגרת פרויקט דיגיטציה משותף של מוזיאון ישראל וחברת גוגל. חמש המגילות:
Great Isaiah Scroll, Temple Scroll, War Scroll , Community Rule Scroll, Commentary on the Habakkuk Scroll
חושפות את המשתמש לחיי החברה היהודית בישראל בתקופת הבית השני והן הראשונות במסגרת פרויקט דיגיטציה זה. .

באתר החדש של הפרויקט אפשר לראות את המגילות ברזולוציה גבוהה, לקרוא ולצפות בסרטוני וידאו שכוללים הסבר ורקע היסטורי של המגילות.

מן הראוי לציין שאין זה הפרויקט היחידי למען שימור המורשת והנגשתה דרך הרשת, בו שותפה חברת גוגל. פרויקט נוסף שעליו כתבתי בפוסט קודם הוא אוסף יד ושם. על פרויקטים נוספים ברוח זו שבהם מעורבת חברת גוגל , מטרתם והחזון אפשר ללמוד מדברי פרופ' יוסי מטיאס מנהל מרכז המחקר והפיתוח של גוגל בישראל

"The Dead Sea Scrolls Project with the Israel Museum enriches and preserves an important part of world heritage by making it accessible to all on the internet,Having been involved in similar projects in the past, including the Google Art Project, Yad Vashem Holocaust Collection, and the Prado Museum in Madrid, we have seen how people around the world can enhance their knowledge and understanding of key historical events by accessing documents and collections online. We hope one day to make all existing knowledge in historical archives and collections available to all, including putting additional Dead Sea Scroll documents online."

לספריות רבות בעולם יש היום תוכניות דיגיטציה . כך למשל סקר שערך OCLC בשנת 2010 בקרב 169 מוסדות על האוספים המיוחדים שלהם מצא של- 97% מהן יש פרויקט דיגיטציה כלשהו . דיגיטציה נקשרת תמיד עם שימור שכן חומר דיגיטלי "שביר" יותר מאשר חומר פיזי . שלא כמו חומרים פיזיים – ספרים, כתבי יד או מכתבים שבתנאים סבירים עמידים לאורך זמן , אובייקטים דיגיטליים יהיו בעלי תוחלת חיים קצרה ללא שימור אינטנסיבי. לכן מבינים היום שפעולת דיגיטציה חייבת להיות משולבת עם שימור.

שימור דיגיטלי כולל סדרה של מדיניות ופעולות שחיוניות לאבטחת השימושיות , האוטנטיות הנגישות והגילוי של תכנים לאורך זמן.

מתוך רצון לענות על צורכי השימור פותח מודל לשימור ספרים דיגיטליים ותכנים דיגיטליים נוספים במוסדות למורשת תרבותית. המודל פותח  על סמך הניסיון של פורטיקו בשיתוף עם אוניברסיטת קורנל , סקרים ודיונים של פורטיקו עם מוסדות למורשת תרבותית ועוד.

המודל מתואר בנייר עבודה בן 72 עמודים שפורסם במרץ 2011 על ידי פורטיקו ואוניברסיטת קורנל והוא מושתת על 6 שלבים עיקריים – תכנון השימור, ניהול התכנים לפני כניסתם לארכיון, הפקדת החומר בארכיון, ניהול הארכיון, עדכון והגירה , ויצוא התכנים למשתמש

אחת ההחלטות החשובות במסגרת מודל זה היא מה יהיה המבנה הארגוני בו ישמרו התכנים – האם לשמר את החומרים באופן עצמאי, האם לשתף פעולה עם גופים אחרים,תוך שימוש בפלטפורמות כגון: DSpace או LOCKSS, או למסור את השימור לצד שלישי כמו Portico, HathiTrust או JSTOR.

המסמך מכיל מידע רב בהקשר לשלבי המודל השונים, ההחלטות והמדיניות כולל נושאים כגון: מידע –על , פורמטים של התכנים, זכויות, עלויות ועוד.. ויש בו כדי לענות על המטרה המוצהרת שלו – לסייע לקהילת הספריות והספרנים להבין טוב יותר את צורכי השימור של ספרים אלקטרוניים ושאר אובייקטים דיגיטליים.

תודה למנהלת הספרייה , מירה ליפשטיין על העדכון