ספרים נדירים, סטודנטים סקרנים וחדשנות בהוראה

בסמסטר ב' של שנת הלימודים תשפ"ג אוסף הספרים הנדירים שלנו הפך, לראשונה, למשתתף מרכזי בקורס אקדמי. הסמינר "מילים וחומר: מבוא להיסטוריה של הספר, 1750-1350" בהנחייתו של ד"ר רעי שרירא מהחוג להיסטוריה כללית שנבנה סביב דוגמאות מהאוסף, התקיים כולו בקומת האוספים המיוחדים של הספרייה, בעבודה צמודה עם פריטים נדירים ויקרי מציאות. כעת, עם זכייתו של ד"ר שרירא בפרס הרקטור לחדשנות בהוראה על הסמינר הזה, אנו מברכים אותו וגאים בחלקה של הספרייה ביצירת חווית לימודים לא שגרתית ומפרה.

השיעור הוצע כסמינר בחירה לתלמידי תואר שני בחוג להיסטוריה כללית והיה פתוח גם לתלמידים מצטיינים בתואר הראשון. ברמה היסודית הקורס נועד להקנות ידע על ההיסטוריה של טכנולוגית המידע הכי בסיסית, הספר, באחת התקופות הסוערות בתולדות המדיום – ימי הביניים והעת החדשה המוקדמת. ברמת הכישורים, הקורס נועד להכשיר תלמידים במיומנויות מחקר בסיסיות – גישה לארכיונים וספריות מחקר, קודיקולוגיה (חקר הספר מבחינה חומרית), פליאוגרפיה (חקר כתבי היד) וכיצד לחשוב על שאלות מטריאליות ״קלאסיות״ בסביבה דיגיטלית עתירת מידע. ברמה המתודולוגית הקורס נועד להכיר לתלמידים את אופן הארגומנטציה של השדה השוקק של ההיסטוריה של הספר, שדה שמתמחה בתנועה בין התוכן לצורה, ומשתמש בסוגי ראיות שונה מהמקובל על מנת לאתגר נארטיבים היסטוריים מקובלים שנוצרים לרוב מתוך התוכן של הטקסט תוך התעלמות מהצורה שלו.

העקרון הפדגוגי היסודי בקורס היה לימוד מתוך התנסות ודוגמאות ולא מתוך תיאוריה וכללים. מסיבה זו כל השיעורים התקיימו בקומת האוספים המיוחדים שלנו (להוציא שיעור אחד שהתנהל בספריה הלאומית ומוזויאון ישראל בירושלים) וכללו עבודה אקטיבית עם ספרים נדירים (כתבי יד וספרים שנדפסו לפני 1750). השיעורים התקדמו בשני צירים: הראשון התמקד באלמנטים שונים במבנה הספר – כתב, מצע כתיבה, כריכה, עמוד השער, איורים וכו׳; השני התקדם כרונולוגית – מכתב יד לדפוס, מקלף לנייר ולפיקסלים. כל שיעור חולק לשניים: החלק הראשון כלל דיון בחומרי הקריאה הנוגעים בנושא השיעור והדגמות של הבטים שונים בטיעונים באמצעות פריטים מאוספי הספרים הנדירים (לדוגמא: בשיעור על מצעי כתיבה הודגמו ההבדלים בין קלף לנייר מתוך כתבי יד שונים). המטרה בדיון היא לזקק את המתודה מתוך הדוגמא ולחשוב על ישומים שלה גם היום. בחלק השני התלמידים עבדו בזוגות בתחנות שונות כאשר בכל תחנה ניצב ספר נדיר מאוספי הספריה וכרטיס משימות. התלמידים התבקשו לבחון את הספרים ו״לפתור את החידות״ שהספר מזמן (למשל, בשיעור על מצעי כתיבה חקירה של סימני המים בספר מהמאה ה16 יכולה לחשוף שמקורו לא בונציה אלא בגרמניה). כל תחנה חייבה תנועה בין הספר כפריט פיזי, ובין מאגרי מידע דיגיטליים (למשל, זיהוי סימן המים בנייר במאגר דיגיטלי).

בנוסף, לאורך הסמסטר כל אחד ואחת מהסטודנטים נתבקשו "לאמץ" ספר נדיר מהספריה ולהגיש עליו שני דוחות שבחנו כישורים שונים שנרכשו בכיתה. הדוח הראשון (edition specific) ביקש להטמיע ׳ביבליוגרפיה אנליטית׳ שהיא ניתוח מדוקדק של ספר מודפס כדי להבין מתוכו את תהליך הדפוס של אותה מהדורה. הדוח השני (copy specific) דרש מהסטודנטים להתחקות אחר סימני קוראים ואספנים שבספר המסוים. בשונה מהמשימות בכיתה, שני הדוחות דרשו מהתלמידים להתעמק בספר אחד לזמן ממושך. שתי המשימות הללו היוו את הבסיס לדו״ח מפורט שנשלח לצוות הקיטלוג של הספריה במטרה להעשיר את הקטלוג הנוכחי.

רעיון בסיסי נוסף שהנחה את הקורס הוא שלמידה ברמת תואר שני צריכה לתרום לקהילה רחבה יותר מאשר רק קהילת הלומדים, קל וחומר בקורס שמתנהל באחד מהמוסדות הכי ציבוריים של האוניברסיטה – הספריה. לכן, בקורס הוצעו שלושה מרכיבים שאפשרו תרומה גדולה יותר לקהילה: 1. העשרת קטלוג הספריה – דוחות אימוץ הספר העניקו לסטודנטים הזדמנות להתעמק באוצרות הספריה. הדוחות הללו, לאחר שנבדקו, הוגשו לצוות הקיטלוג במטרה לתקן ולהעשיר את הקטלוג הנוכחי. 2. אפשרות של כתיבת פוסט אורח בבלוג הספריה בתור מטלה סופית במקום עבודת רפרט – הפוסט שכתבה המאסטרנטית יסמין סגול עלה לבלוג ופורסם ברשתות החברתיות של הספרייה וזכה למעורבות רבה.

אלמנט חדשני נוסף בקורס, שגם בו לקחה חלק הספרייה, היה ״התנסות בעבודת המדפיס״ ב VR. מרכז TauXR השוכן בספרייה, בעזרת תרומה מקרן Sfaho התומכת באוסף תולדות הספר שלנו, פיתח חווית מציאות מדומה של בית דפוס מהעת החדשה המוקדמת. ד"ר שרירא תרם לצוות הפיתוח מניסיונו, וקבוצת הסטודנטים של הסמינר הייתה הקבוצה הראשונה שהתנסתה בחוויה זו עוד בגרסאת הבטא. לאחר שכל סטודנט ״הרכיב״ טקסט, התנהל בכיתה דיון על פרקטיקות בית הדפוס כדי לנוע מהחוויה הוירטואלית לזו ההיסטורית.

עבורנו, צוות הספרייה, העבודה על בניית הקורס יחד עם ד"ר שרירא וליוויו בפועל היו משימות חדשות, מורכבות ומאתגרות ששמחנו לקחת על עצמנו אך גם דרשו מאיתנו "לצאת מהקופסה". לצד תפקידנו המקצועי כמשמרים את הידע והפריטים השונים המופקדים באוספים שלנו, אנו גם תופסים את התמיכה בהוראה ובמחקר כמשימות בסיסיות שלנו כספרייה אקדמית. מתוך תפיסה זו אפשרנו, לראשונה, חוויה מתמשכת של לימוד ועבודה בקומת האוספים המיוחדים עם ספרים מאוספי הנדירים שלנו שהם פריטים שבריריים ויקרי מציאות. לצורך כך נערכנו מבעוד מועד – ביצירת קוד התנהגות ועבודה עם הספרים עליו נתבקשו הסטודנטים לחתום, בהכנת החלל לקיום השיעור, בהעמקה באוסף יחד עם ד"ר שרירא בעת הכנת הספרים המתאימים לכל מפגש, בליווי אקטיבי בשיעורים עצמם ובהטמעה בקטלוג הספרייה.

ההשקעה המרובה הניבה מבחינתנו פירות נפלאים – ההתלהבות והניצוץ בעיני הסטודנטים לאורך הסמסטר היו עדות לקשר המיוחד שנרקם בינם לבין האוסף ולבין הספרייה. רבים מהם המשיכו את הכתיבה והמחקר בתחום אצלנו וגם באוספים נדירים אחרים בארץ ובעולם. הכנסתם לעולם המופלא של הספר היא מבחינתנו ניצחון גדול.

ברכות לד"ר רעי שרירא על הזכיה בפרס הרקטור לחדשנות בהוראה – ולחיי שיתופי פעולה פורצי דרך נוספים בעתיד!

לרשומות הספרים הנדירים שלנו בקטלוג הספרייה>>

 

 

חדש בג'יסטור – כלי בינה מלאכותית (גרסת בטא)

ג'יסטור, אחד המאגרים המובילים בתחומי מדעי הרוח והאמנויות, הוא מהראשונים לשלב יכולות של בינה מלאכותית בממשק המשתמש שלו. כלים אלו זמינים בינתיים רק בגרסת הבטא שפתוחה למשתמשים שנרשמו אליה מבעוד מועד, וצפויים להיות נגישים לכל קהל המנויים בהמשך. על החידושים השונים ניתן לקרוא בפוסט שפורסם לאחרונה בבלוג של ג'יסטור. להלן סיכום הנקודות המרכזיות –

כלי הAI החדש מכוון לסייע למשתמש לשאול שאלות על מאמרים, ספרים או דוחות מחקר בעת קריאתם וזאת כדי להקל על איתור, הערכת והבנת תוכן רלוונטי. החזון של ג'יסטור בפיתוח הזה הוא לאפשר לא רק חיפוש פשוט של מידע, כפי שהיה עד היום, אלא גם לתווך אותו לקורא ביעילות ולאפשר להשתמש בו בקלות ובצורה אפקטיבית.

הערכת איכות התוכן והרלוונטיות שלו

באופן מסורתי חוקרים נסמכים על מטאדאטה, תקצירים והדפים הראשונים של מאמרים/ספרים כדי להעריך את מידת הרלוונטיות של פריט המידע למחקר שלהם. בהקשר הזה, החיפוש המסורתי במאגרים ובקטלוגים אינו מיטבי. ראשית, לחלק ניכר מהמאמרים אין תקצירים. שנית, חיפוש על פי מילות מפתח מחזיר, לעיתים קרובות, אלפי תוצאות, ונדרשים זמן רב ומיומנות אקדמית גבוהה רק כדי לנפות מתוכן את אלו שעשויות להיות רלוונטיות.

הפתרון של ג'יסטור – כלים חדשים שיעזרו להגיע לתוצאות רלוונטיות ומדויקות יותר, וזאת באמצעות שימוש בצ'אט ייעודי למאגר הבנוי על טכנולוגיית מודל שפה גדול (LLM). ניתן, בין היתר –

1. לשאול  "על מה הטקסט" ולקבל תמצות של פריט מידע ספציפי

 

 

 

 

 

 

2. "חיפוש הקשר" – נפתח באופן אוטומטי ברגע שהמשתמש פותח פריט מידע ומסביר כיצד המאמר מתקשר לחיפוש שבוצע.

דרכים חדשות לגילוי מידע

חוקר איתר פריט מידע רלוונטי – כיצד יוכל להגיע ממנו לפריטים נוספים? כיום בג'יסטור ניתן להסתמך על רשימת המצטטים ועל המלצות של המערכת. אלו כלים מוגבלים ביכולותיהם, והם אינם זמינים עבור כל פריטי המידע.

הפתרון של ג'יסטור –

  1. "נושאים מומלצים" – רשימה של עד עשרה חיפושים קשורים, תיפתח באופן אוטומטי בצ'אט לאחר כניסה לפריט מידע. הקלקה על כל אחד מהם תחולל את החיפוש.
  2. "תוכן רלוונטי" – רשימה של עד עשרה פריטים דומים ומומלצים, נפתחת באופן אוטומטי בצ'אט לאחר כניסה לפריט מידע. הקלקה על כל אחד מהם תפתח את הפריט המבוקש.

קריאה והבנה

ניתן להשתמש בצ'אט שנפתח לאחר כניסה לפריט מידע גם כדי לשאול שאלות בשפה חופשית על פריט המידע – ולקבל תשובות בהסתמך על המאמר.

אמינות ושקיפות

כלי הצ'אט של ג'יסטור מתבסס רק על פריט המידע שהמשתמש בחר במתן התשובות שלו. כך אין סכנה של מתן מידע מוטעה, מסולף, לא אמין או מומצא.

יתרה מזו, התשובות בצ'אט כוללות הפניות וקישורים לטקסט של המאמר עליו הוא מגיב – כך שבכל עת ניתן "לקפוץ" לטקסט המקורי ולאמת את הנאמר. פונקציונליות זו מסייעת גם לאיתור מהיר של פרטים בתוך הטקסט.

 

 

 

 

 

 

תוכניות לעתיד

כאמור, כלים אלו זמינים כעת רק למשתמשים הרשומים לגרסת בטא. לאחר תקופת ניסיון, קבלת משוב מהקהל ושיפורים הכלים יהפכו זמינים לכלל מנויי הפלטפורמה.

כרגע יש רשימת המתנה לגרסת הבטא. למי שמעוניין להצטרף – לאחר הכניסה לחשבון האישי בג'יסטור תעלה תיבת פופ-אפ עם הצעה להרשם לגרסת הניסוי. הודעה תישלח כשיתפנה מקום. יש למה לצפות!

סרטון הדגמה של כלי הAI

קישור לג'יסטור (לקהילת אוניברסיטת תל-אביב)

 

מתל אביב, 2023 לאנטוורפן, 1593 – מסע בעקבות פלנטין

העיצוב הצבעוני של הקירות באולם היעץ וההשאלה בספרייה המרכזית מייצג את מגוון תחומי הדעת והשפות שבאוספי הספרייה. לצד אותיות משפות שונות מופיעים על הקירות גם דימויים, שחלקם נלקחו מדפי הספרים הנדירים שבאוספינו. תחריט של ספינת מפרש, שנלקח מספר בשם "קדמוניות היהודים ב9 ספרים" (Antiquitatum Iudaicarum libri IX) מאת הכומר והמלומד הנוצרי בניטו אריאס מונטנו, ליווה אותי לביקור מרתק בעיר אנטוורפן.

 

מפה מהספר "קדמוניות היהודים"

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הספר "קדמוניות היהודים" מתאר את ארץ ישראל בכלל וירושלים בפרט ומתמקד במקדש, כליו והטקסים הנהוגים בו. הכרך מלווה בתחריטים רבים – מפות, תוכנית המקדש וכליו ועוד. המחבר, אריאס מונטנו, היה מלומד ספרדי שסייע בידו של כריסטוף פלנטין, מהגדולים במו"לים של המאה ה16, בפרוייקט הגדול שלו – הדפסת הביבליה הפוליגלוטית (מהדורה מהודרת ורב שפתית של התנ"ך והברית החדשה). הספר שחיבר אריאס מונטנו על תולדות היהודים הוא תולדה צדדית של המפעל המרשים הזה ואף הוא הודפס בבית הדפוס של פלנטין.

 

 

 

 

 

 

פיטר פול רובנס, דיוקן בניטו אריאס מונטנו. מוזיאון פלנטין מורטוס (הדימוי ברשות הכלל).

פיטר פול רובנס, דיוקן כריסטוף פלנטין. מוזיאון פלנטין מורטוס (הדימוי ברשות הכלל).

 

 

 

 

 

 

כריסטוף פלנטין (1589-1520) נולד בצרפת וביסס את מעמדו המקצועי באנטוורפן, שהיתה מרכז מסחרי חשוב באותה העת, תחת שלטון ספרד הקתולית. שם הוא ייסד את בית הדפוס הנושא את שמו, שהפך, כאמור, לאחד המובילים בתקופתו. צאצאיו של פלנטין ממשפחת מורטוס (דרך בנותיו) המשיכו להפעיל את בית הדפוס עד למאה ה19, עם סניפים בפריז ובליידן (סניף שהפך, אחרי גלגולים שונים, להוצאת בריל). פעמיים הואשם פלנטין במינות לאחר שהתגלו בבית הדפוס שלו פמפלטים קלוויניסטים. הוא יצא לטהר את שמו באמצעים העומדים לרשותו – והציע למלך ספרד לקחת תחת חסותו הדפסה יוקרתית ויחידה במינה של הביביליה בחמש שפות במקביל – Biblia Regia – הביבליה המלכותית.

הדפסת הביביליה הייתה מפעל הוצאה לאור כביר ופורץ דרך. ארבעת הכרכים של התנ"ך כללו טקסט מקביל בעברית, יוונית, לטינית וארמית. האותיות העבריות לדפוס נרכשו מבית הדפוס הונציאני הידוע של דניאל בומברג. הכרך של הברית החדשה כולל טקסט מקביל ביוונית, לטינית, עברית וסורית. כרכים של מילונים ואינדקסים השלימו את הסט המלא של שמונה כרכים. פלנטין הדפיס 1200 עותקים על נייר ו12 עותקים על קלף. את העבודה בצעו 35 פועלים שעבדו על 13 מכבשי דפוס, לצד מגיהים ועורכים, כשעל כולם מנצח אריאס מונטנו שנשלח למשימה על ידי מלך ספרד.

לאחר הדפסת הביבליה הפוליגלוטית הפך פלנטין למדפיס רשמי של מלך ספרד, תואר שהביא איתו חוזים רבים להדפסת ספרות דתית לשוק הספרדי באירופה ובמושבות. בית הדפוס נודע גם בהתמחותו בהדפסת ספרים מדעיים הכוללים תחריטים איכותיים מאת המובילים באמני התקופה, בכללם גם תושב העיר פיטר פול רובנס.

מעטים המקומות בהם ניתן לחוות באופן בלתי אמצעי את ההיסטוריה של הדפוס במערב כמו בביתו של פלנטין. הבית וסדנת הדפוס שבו נשמרו ברשות המשפחה עד אמצע המאה ה19, אז עברו לרשות העיר אנטוורפן והפכו למוזיאון היחיד בעולם המוכר כאתר מורשת של אונסק"ו. הביקור במקום מאפשר הצצה לחיי היומיום של התקופה, לצד הבנה בלתי אמצעית של המורכבות ועבודת הנמלים שהיו כרוכות בעבודת המדפיס. המבקרים עוברים בין מכבשי הדפוס המקוריים ובין העמדות של הסדרים, הכוללות את הגופנים השונים, כולם בני התקופה גם הם. בתצוגה נכללים גם ספרים שונים מאוסף המוזיאון – ספרים שהודפסו ע"י בית פלנטין וספרים וכתבי יד נדירים אחרים.

בית משפחת פלנטין-מורטוס שהפך למוזיאון ייחודי

 

 

 

 

 

 

 

 

מכבשי דפוס וגופנים מקוריים במוזיאון פלנטין-מורטוס

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

סמל המדפיס של פלנטין, עם לוגו המחוגה והמוטו Labore et Constantia – "בעמל והתמדה"

 

 

 

 

באוסף הספרים הנדירים שלנו בספרייה המרכזית שמורים כמה ספרים שהודפסו ע"י בית הדפוס של פלנטין. באוסף הורודיש לתולדות הדפוס והספר תוכלו למצוא חומר מחקרי רב על פלנטין ותקופתו. וכמובן – כדאי מאוד לבקר במוזיאון יוצא הדופן הזה ולחזור בזמן ישירות אל המאה ה16!

ספריו של פלנטין באוסף הספרים הנדירים שלנו

ספרים על פלנטין ובית הדפוס שלו באוסף הספרייה

Biblia Regia – מהדורה דיגיטלית באתר הספרייה הלאומית

אתר מוזיאון פלנטין-מורטוס

 

 

 

ספרים חדשים באוסף הנדירים – תרומת משפחת סקלי לזכר דוד לסלו סקלי

ספרי תרומת משפחת סקלי

דוד לסלו סקלי (נולד ב1909 בבודפשט) היה איש אשכולות של ממש. עוד כילד אותר כמחונן בעל כשרון אמנותי מיוחד וככזה, קיבל ליווי צמוד של מורה לאמנות לאורך כל זמן לימודיו. את לימודיו הגבוהים עשה בפקולטה להנדסה וסיים כמהנדס אזרחי בעל התמחות בתכנון גשרים.
דוד ביקר בארץ פעמיים לפני שעלה סופית ב1939- וכמהנדס אזרחי היה שותף משמעותי לבנייתה. הוא היה מהנדס מפקח על בניית נמל תל-אביב בין 1938-1936. גם בגשר אלנבי היה המהנדס המפקח (ביוני ,1946 לקראת ליל הגשרים, אף יעץ לאנשי הפלמ״ח היכן להניח את חומרי הנפץ), בהמשך הקים מחדש את הגשר. הוא היה חלק מהצוות שהקים את ׳בית הדר׳ בתל אביב – הבניין הראשון שנבנה כולו מפלדה. ב-1946 עבד דוד עבור ׳הסוכנות היהודית׳ בבניית כבישים, ובין השאר היה אמון על תכנון ופיקוח על העבודה של הכביש המחבר בין כפר עציון לכביש ירושלים-חברון.

לצד עבודתו המשיך דוד כל חייו לעסוק באמנות, לצייר ולצלם (אוסף צילומיו שמור בספרייה הלאומית). הוא גם היה ביבליופיל נלהב ומבקר קבוע בחנות הספרים של לודווייג מאייר בירושלים, שם רכש ספרים בעלי ערך תוך התמקדות ביהדות ובהיסטוריה של עם ישראל. את הספרים הללו הוריש לבנו אילן וכלתו לאה.

לשמחתנו, אילן ולאה החליטו לתרום אחד-עשר פריטים יקרי ערך מאוספו של דוד לאוסף הספרים הנדירים שלנו. הספרים נקלטו בספרייה, קוטלגו ומויינו, וכעת הם שמורים בתנאי אקלים ואבטחה נאותים. כדי לעיין בספרים יש להזמינם באמצעות הטופס המוטמע ברשומת הספר בקטלוג דעת"א.

 

יוספוס, ונציה 1486.

גולת הכותרת של התרומה היא אינקונבולה ("דפוס ערש" – ספר שהודפס בין 1500-1450) של קדמוניות היהודים ליוספוס פלביוס. העותק, שנשמר במצב פיזי מצוין, הודפס בלטינית בונציה בשנת 1486.

 

 

 

 

 

 

 

יוספוס, פירנצה 1512.

בתרומה נכללו עותקים עתיקים נוספים של חיבורי יוספוס – מהדורה של מלחמת היהודים בטוסקנית, שנדפסה בפירנצה ב1512 וכריכתה המקורית מרשימה ביופיה

 

 

 

 

 

 

 

מהדורה נוספת של יוספוס נדפסה בפרנקפורט ע"י המו״ל Sigmund Feyerabend, עם כריכה גרמנית בת הזמן (1590)

יוספוס, פרנקפורט 1590.

 

 

 

 

 

 

 

 

מהדורה קאנונית של ארכימדס (נדפסה בנירנברג ב1670), עמוסת תחריטים

ארכימדס, נירנברג 1670.

 

 

 

 

 

 

 

מהדורה לטינית של פילון האלכסנדרוני, ליון 1561.

מהדורה לטינית של קיקרו, ונציה 1585 – 

קיקרו, ונציה 1585.

 

 

 

 

 

 

 

קיקרו, ונציה 1585.

 

 

 

 

 

 

 

לכל הספרים שנתרמו על ידי לאה ואילן סקלי לזכר דוד לסלו סקלי ראו>>

בהכנת הפוסט נעזרתי בקטלוג מאת מיקי זיו, שיצא לצד תערוכה מיצירות דוד לסלו סקלי המוצגת כעת ב"נופי מוצא".

תודה רבה לאילן וללאה סקלי על תרומתם הנדיבה.

 

מדעי הרוח הדיגיטליים (DH) בספרייה – מדריך מעשי

רשימה שניה

קבוצת העבודה העוסקת בDH ובמורשת דיגיטלית במסגרת האיגוד האירופאי של ספריות המחקר (LIBER) מהווה חלק מהותי בהגשמת חזונו של האיגוד לקידום אוריינות מידע, כלים ושירותים דיגיטליים. כחלק מהמאמץ להנגיש את התחום לספריות המחקר יוצרת הקבוצה סדרה של רשימות קריאה עדכניות ומפורטות לשימושם של ספרנים המעוניינים לקדם את הנושא. רשימת הקריאה המומלצת הראשונה, אותה סקרתי בפוסט קודם, התמקדה במדיניות. הרשימה השנייה עוסקת בשיתופי פעולה בין הספריות לקהילות המחקר.

התפתחותם המתמשכת של מדעי הרוח הדיגיטליים מביאה עמה שינוי בתפקידם של ספרני מדעי הרוח והספריות האקדמיות בתחום. הכותבים מדגישים ששיתוף פעולה יעיל ואיכותי בין חוקרים מהתחום לספריות ולספרנים הוא תנאי בסיסי למיצוי האפשרויות החדשות שDH פותחים בפני האקדמיה. אולם יצירת שיתוף פעולה כזה אינה פשוטה. כיצד יוכלו הספריות לאתר את החוקרים בתחום? ואיך ידאגו הספריות לכך שהחוקרים הרלוונטיים יגיעו אליהן ויהיו מודעים לפעילותן? מהי הדרך הטובה ביותר לטפח ולשמר את הקשרים הללו?

  1. The Digital in the Humanities: An Interview with Bethany Nowviskie

בראיון זה נטען ששדות הידע של מדעי המידע והספרנות נושאים בחובם תועלת רבה למדעי הרוח הדיגיטליים. ואכן, תפקידן המקצועי של הספריות כמארגנות, אוצרות ומנגישות מידע באמצעות כלים ואסטרטגיות כגון דיגיטציה, יצירת מטאדאטה עשיר, כלי גילוי וויזואליזציות הופך אותן למהותיות עבור החוקרים בתחום. תפקידים אלו הם היוצרים ומבססים את הקשר בין הספריות לחוקרים בעידן הדיגיטלי והנותנים משנה תוקף לחשיבותן של הספריות כשותפות למחקר.

  1. Communicating New Library Roles to Enable Digital Scholarship: A Review Article, John Cox

מאמר זה עומד על חשיבותה של הטרמינולוגיה שבה משתמשות הספריות בעידן הדיגיטלי. יש להקדיש מחשבה רבה לבחירת אוצר המילים ואופן הצגת הספרייה, החל מבחירת שמות התפקידים או קבוצות העבודה ועד לכתיבת המדיניות והחזון המוסדי. בראש ובראשונה כדאי שהספרייה תציג את עצמה כשותפה בתהליך המחקר, ולא כנותנת שירותים או כגוף תומך מחקר. בכדי למצב את עצמן כגוף מרכזי במחקר הדיגיטלי על הספריות לאמץ אסטרטגיית שיווק ותקשורת מוקפדת, שתיצור תפיסה חדשה של תפקידן. הספריות צריכות להציג את עצמן כגוף חדשני שאינו חושש מהתנסויות חדשות ומטכנולוגיות מתקדמות ולשדר תחושה של ביטחון ומקצועיות.

  1. No Half Measures: Overcoming Common Challenges to Doing Digital Humanities in the Library, Miriam Posner

Digital Humanities in the Library isn’t a Service, Trevor Munoz

גם שני המאמרים הללו מדגישים את חשיבותה של השפה. מחקרים ב DH  דורשים מהספרייה למלא תפקיד של שותפה במחקר, ולא של תמיכה או מתן שירות. המאמרים מציגים אתגרים והזדמנויות העומדים בפני ספריה העוסקת ב DH ומנתחים גורמים נפוצים להצלחה או לכישלון. אחת המסקנות המרכזיות היא שתמיכה מוסדית, לצד פתיחות לשיטות עבודה ומודלים חדשים הם גורמים מהותיים להצלחה.

  1. Evolving in Common: Creating Mutually Supportive Relationships Between Libraries and the Digital Humanities, Micah Vandegrift & Stewart Varner

מאמר זה שב ומדגיש את הצורך ביצירת שיתוף פעולה פורה, מתמשך ויעיל בין הספרייה לחוקרי DH . על הספרייה לפעול כשותף שווה במערכת היחסים הזו, ולא לחשוש להציג ולשווק את עצמה ככזו. חללי הספרייה גם הם מהווים גורם מהותי בבניית מערכת היחסים, משום שהם זמינים, גמישים ומאפשרים מגוון פעילויות ומפגשים רלוונטיים.

  1. Building Capacity for Digital Humanities, ECAR Working Group

נייר עמדה זה ממפה קטגוריות להערכת מוכנותם של מוסדות לDH ומציע דרכים אפקטיביות להתקדמות. הכותבים סוקרים גישות שונות לשיתוף פעולה ומדגישים את החשיבות של ההקשר המקומי, המתבטא במשאבים הזמינים, בסביבת המחקר הקיימת ובמטרות האסטרטגיות שהמוסד מגדיר לעצמו. כשלב ראשון בבניית האסטרטגיה הספרייתית מומלץ לבצע סקר הערכת צרכים בקרב החוקרים הרלוונטיים.

  1. Research Libraries & Digital Humanities Tools, RLUK

דוח זה מציג סקר שנערך בספריות המחקר בבריטניה וממפה מגוון רחב של מודלים וגישות ליצירת, ארכוב, אצירה ושימור של כלים למחקר בDH. הסקר מחזק מסקנות שהובאו במחקרים אחרים הנסקרים ברשימה זו, ובראש בראשונה את הדגש על חשיבות ההקשר המקומי ואת החשיבות הסמנטית והמהותית של המעבר ממתן שירות לתפקיד של שותף פעיל ומהותי במחקר.

  1. Digital Humanities In the Library / Of the Library, Caitlin Christian-Lamb, Sarah Potvin & Thomas Padilla

האתר המוקדש לDH מטעם איגוד ספריות המחקר האמריקאי (ACRL) הקדיש פוסט ובו קישורים רבים לבחינת נושא שיתוף הפעולה במחקר. אחד המאמרים שואל האם ספרני DH צריכים לפעול בתוך הספרייה, ובוחן כיצד מודלים של עבודת ספרן המוטמעת בפקולטה עצמה יכולים לסייע במיצוב הספרנים כשותפים אקטיביים במחקר. מאמר אחר מתרכז בחשיבות שבהפצת שירותי ומיומנויות הספרייה בקרב החוקרים, במיוחד בהקשר למטאדאטה, המהווה את לב ליבו של כל פרויקט DH .

  1. The Reciprocal Benefits of Library Researcher-in-Residence Programs, Virginia Wilson

מאמר זה טוען כי קידום מחקרים המתבצעים בספרייה עצמה ובחסותה יעצימו את התרבות הארגונית-מחקרית של הספרייה ויטמיעו דפוסים של שיתוף בין הספרייה לחוקרים.

  1. Digital Humanities: What Can Libraries Offer? Shun Han Rebekah Wong

מחקר כמותי הבודק את שמות מחברי מאמרים בDH  ודרכם את מעורבות הספרייה בשדה המחקרי. הכותבת מציגה את הספריות כמהותיות למיצוי הפוטנציאל של מחקר DH, אך גם מכירה במורכבות של יצירת שיתופי פעולה ובאתגרים המאפיינים אותם.

  1. Special Report: Digital Humanities in Libraries, Stewart Varner and Patricia Hswe

סקר זה, שנערך ב2016, משקף חוסר וודאות ביחס לדרך שבה על הספריות להשתלב בפעילות הגוברת בשדה הDH. הספריות שנסקרו הדגישו שוב ושוב את חשיבותה של גישה מעורבת, זמישה ורספונסיבית המתעלת את חוזקותיה הקיימות של הספרייה לטובת יצירת שיתופי פעולה וקידום המחקר בתחום.

  1. The Research Librarian of the Future: Data Scientist and Co-investigator

מאמר זה מטעם הLondon School of Economics בוחן את התפקידים החדשים של הספרנים וההזדמנויות העומדות בפניהם. מתן מענה על דרישות מחקריות חדשות (לדוגמא, טיפול במטאדאטה) יצירת שיתופי פעולה – על הספרנים לבדוק באופן אקטיבי מהם החוסרים בידע של החוקרים וכיצד החוזקות של הספרייה עשויות לסייע בגישור עליהם. לצורך כך יש לשים דגש על גישה אסטרטגית ועל הנעת הצוות להכשיר את עצמו בנושאים אלו ולשדרג את יכולותיו.

מעניין לשים לב לכך שנושאים דומים חוזרים בכל הספרות הנכתבת על הנושא. המיומנויות המקצועיות האצורות בספריות מהותיות למחקר בDH, ולכן התחום טומן בחובו פוטנציאל גדול לצמיחה והתפתחות. ניסוח מחדש של תפקידים ומטרות יעזור לשווק אותם כרלוונטיים לחוקרים בתחום; שיתוף פעולה אסטרטגי תוך מוכנות להקצאת משאבים הם גורמים מהותיים בהגשמת הפוטנציאל הזה.DH  הוא כבר לא תחום חדש, אבל עדיין יוצא דופן מבחינת האתגרים וההזדמנויות שהוא מעמיד בפני הספריות. הספריות צריכות להיות זמישות ופתוחות לשינוי, ניסוי וטעייה בכדי להצליח ביצירת שיתופי פעולה פוריים.

שתי רשימות קריאה נוספות כוללות מחקרים ומאמרים רבים בתחום –

הפוסט הבא שלי יסקור את רשימת הקריאה המומלצת השלישית העוסקת בבניית וטיפוח כישורים ומיומנויות ספרניות-מקצועיות רלוונטיות לDH.

מדעי הרוח הדיגיטליים (DH) בספרייה – מדריך מעשי

 

האיגוד האירופאי של ספריות המחקר (LIBER) מייצג יותר מ400 ספריות לאומיות, ספריות אוניברסיטאיות וספריות מכוני מחקר ומטרתו היא ליצור תשתית משותפת שתאפשר קיום מחקר אקדמי באיכות שתעמוד בסטנדרטים גלובליים. כדי לקדם את מטרתו זו האיגוד יוצר שיתופי פעולה עם ארגונים בעלי סדר יום דומה באירופה ובעולם כולו. הנושאים העיקריים אותם מבקש האיגוד לקדם בשנים הקרובות מפורטים במסמך האסטרטגיה שלו לשנים 2018-2022, ובהם – רפורמה בנושא של זכויות יוצרים, מדעי הרוח הדיגיטליים, פרסום בגישה פתוחה, מדדים לאיכות הפרסום האקדמי וארגון, שיתוף ואחזור מתקדמים של נתוני מחקר. כדי להוציא את האסטרטגיה לפועל מקיים האיגוד ועדות וקבוצות עבודה ומקדם פרויקטים בינלאומיים.

במסגרת זו הוקמה קבוצת עבודה המוקדשת למדעי הרוח הדיגיטליים ולמורשת דיגיטלית, המהווה חלק מרכזי בהגשמת חזונו של האיגוד לקידום אוריינות מידע, כלים ושירותים בממד זה. מטרתה של הקבוצה היא לזהות שירותים ספרייתיים התומכים במחקר מבוסס DH, ליצור רשימה של תנאי בסיס שיאפשרו לספריות ולספרנים להציע את השירותים הללו ולדאוג לקידומם. לצורך זה נוצרו צוותי עבודה המוקדשים לנושאים הבאים – חיזוק כישורי הספרנים בתחום הDH; יצירת קשרים ושיתופי פעולה בין ספריות וקהילות המחקר; תפקידן של הספריות ביחס לDH  והעלאת המודעות לכך בספריות אקדמיות; זיהוי וביסוס מדיניות ביחס לDH. הקבוצה כולה עובדת בשיתוף פעולה מלא עם תשתיות מחקר דיגיטליות אירופאיות כגון DARIAH ו CLARIN, בהן מוקמים צוותים מקבילים. הקבוצות מעולם המחקר ומעולם הספריות מקיימות ביניהן חילופי חברים ובכך מאפשרות סיעור מוחות ועבודה משותפת צמודה.

כחלק מהמאמץ להנגיש את התחום לספריות המחקר יוצרת קבוצת העבודה המוקדשת לDH סדרה של רשימות קריאה עדכניות ומפורטות לשימושם של ספרנים המעוניינים לקדם את הנושא. בשנים האחרונות ניתן לזהות מגמה גוברת של התעניינות מחקרית בתחום ובהתאם לכך מספר הפרסומים הולך וגדל. רבים מהכותבים והחוקרים מאמצים שיטות חדשות של תקשורת אקדמית, ולכן ניתן למצוא חומר רב בנושא ברשת – לדוגמא בבלוגים, או בפרסום בפלטפורמות שיתופיות (כגון GitHub). בנוסף, בשנים האחרונות נכתב הרבה על הנושא בעיתונות הפופולרית, במאמרי דעה וכדומה. ממשלות, קרנות ומוסדות אקדמיים תרמו אף הם לגוף המידע הגדל על DH בפרסמם דוחות ומדריכים לתמיכה בתחום.

רשימת הקריאה המומלצת הראשונה מתמקדת במדיניות. האם יש (או אמור להיות) קשר בין הספריות האקדמיות למחקר DH? מדוע על הספריות להתעניין בתחום ולנסות לקדם אותו? וכיצד הן יכולות לעשות זאת, ברמה היומיומית? המקורות הנכללים ברשימה הזו מתמקדים בשאלות הבסיסיות הללו.

  1. There Is No Such Thing as ‘the Digital Humanities’, Eric Weiskott

מאמר זה טוען כי השורש של רוב המחלוקות סביב DH נטוע במשבר מדעי הרוח, בעוד הביקורות הנשמעות נגד התחום בעצם מבוססות על תפיסה מוטעית שלו. השימוש בטכנולוגיה דיגיטלית במחקר מאיים על מהות מדעי הרוח ממש כמו שימוש בטכנולוגיות אנלוגיות. אלו ואלו הם רק כלים, יעילים יותר או פחות בהתאם להקשר, המשמשים את החוקר במאמץ לענות על שאלת המחקר שלו.

  1. De-Centering and Recentering Digital Scholarship, Office of Digital Research and Scholarship at Florida State University

נייר עמדה זה מדגיש את השינוי החיובי בפרקטיקה האקדמית כתוצאה ממחקר דיגיטלי. המסמך קושר בין מחקר דיגיטלי לבין מקומה של הספרייה האקדמית ובודק כיצד תפקידי הספריות והספרנים משתנים אף הם כתוצאה ממגמות אלו.

  1. Special Report: Digital Humanities in Libraries, Stewart Varner and Patricia Hswe

מסמך הדן בהשפעת DH על תפקידי הספריות האקדמיות בארצות הברית. מסקנה עיקרית הנובעת ממנו היא כי ספרייה המבקשת לתמוך בDH  חייבת להפוך להיות שותף מהותי במחקר ולא רק ספקית שירותים.

  1. Skunks in the Library: a Path to Production for Scholarly R&D, Bethany Nowviskie

מאמר זה מתרכז באחריותה הבסיסית של הספרייה לשנות את תפקידה ולהפוך לשותף משמעותי במחקר. המחברת מתארת את מעבדת החוקרים שהוקמה בספריית אוניברסיטת וירג'יניה, את צורת הארגון שלה ואת פעילויותיה. המעבדה היא ישות עצמאית המוקדשת למחקר ופיתוח והצוות שלה מורכב מספרנים המתפקדים כסוכני ידע העוזרים בתיווך התוצר האקדמי לעולם.

מספר פרסומים ארוכים ומפורטים יותר מספקים קווים מנחים פרקטיים ליישום תמיכת DH  בספריות אקדמיות, בהתבסס על הניסיון שנצבר בנושא בעשור האחרון.

  1. (SPEC Kit 350: Supporting Digital Scholarship (2016 – דוח של ארגון ספריות המחקר.
  2. Building Capacity for Digital Humanities. A Framework for Institutional Planning (2017– פרסום של ECAR, ארגון המוקדש לחקר תפקיד הIT  במוסדות ההשכלה הגבוהה.
  3. The role of Research Libraries in the creation, archiving, curation, and preservation of tools for the Digital Humanities (2017) – דוח של ארגון ספריות המחקר בבריטניה.

הפוסט הבא שלי יסקור את רשימת הקריאה המומלצת השנייה העוסקת ביצירת, טיפוח ושימור שיתופי פעולה בין ספריות המחקר לקהילות האקדמיות.

מדעי הרוח הדיגיטליים – יום עיון ראשון בספרייה המרכזית

 

עם תחילת שנת הלימודים חנכנו בקומת הגלריה את "הספרייה הדיגיטלית" – מרחב למידה חדש ובו חללי למידה והוראה מגוונים, המצויידים בעזרים טכניים מתקדמים. פתיחת המתחם החדש משתלבת בחזון הכולל שלנו, הרואה את הספרייה כגורם מרכזי בהפצת אוריינות מידע, בתמיכה במחקר ובהוראה ובהנגשת מידע איכותי לקהל המשתמשים האוניברסיטאי. ככזו, הספרייה מחוייבת גם לקידום כלים טכנולוגיים בהוראה ובמחקר, אליהם נהוג להתייחס כאל "מדעי הרוח הדיגיטליים".

ברוח זו קיימנו ביום שני ה27.11 יום עיון קצר בתחום מדעי הרוח הדיגיטליים תוך התמקדות במאגר מידע חדש שהספרייה רכשה עבור קהילת האוניבברסיטה – Eighteen Century Collections Online. כריס יוטון מחברת גייל, המו"לים של המאגר ושל מאגרים נוספים הקיימים באוסף הספרייה, דיבר על החומרים הכלולים במאגרים שרכשנו והציג דוגמאות לחיפושים מושכלים. הוא הרחיב בדבריו גם על כלים מעולם מדעי הרוח הדיגיטליים המוטמעים במאגרים, כגון תצוגות אינפוגרפיקה של מעקב אחר שכיחות מילים, יצירת ענני מונחים, OCR וכדומה. כדי להמחיש את השימוש המעשי בכלים אלו, כריס הציג מחקרים שנעשו בעזרת המאגרים השונים של החברה מתוך גישה של מדעי הרוח הדיגיטליים. כלים אלו אפשרו, למשל, לבצע השוואות סגנוניות בין מחזותיו של שייקספיר למחזותיו של מארלו, וזאת על מנת להכריע לגבי זהות המחבר של כתבים נתונים בספק. חוקרת אחרת מיפתה התכתבויות דיפלומטיות מתקופת הנרי השמיני וכך הצליח לזהות "מרגלים" מתוך רשת הקשרים וסגנון הכתיבה שלהם. מחקר מלהיב המתבצע בימים אלו מוקדש ל"חילוץ" שירה שהתפרסמה אך ורק בכתבי עת ולכן לא הייתה ידועה או נגישה לחוקרים בני זמננו.

פרופ' איימי סינגר מהחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה הציגה את הנושא מנקודת המבט של החוקר המבקש לנצל כלים דיגיטליים בעבודתו. היא דיברה על הפער הלא מתועד בין הממצאים הראשוניים העומדים בבסיס המחקר לבין התוצר – ספר או מאמר. האם יש דרך לתעד את תהליך העבודה, לשתף את תוצרי המשנה שלו או לעבוד בצורה שיתופית? זו נקודה מעניינת וחשובה לה ניתן יהיה, אולי, למצוא פתרונות תוך שימוש בכלים מעולם מדעי הרוח הדיגיטליים. פרופ' סינגר הציגה את הפרוייקט המקוון בו היא מעורבת יחד עם קבוצה של חוקרים נוספים – Open Ottoman. זהו פורטל המאגד מקורות (בעיקר דיגיטליים) ללימוד העולם העות'מני, הדרכה לשימוש בהם ושיטות עבודה מומלצות. בפורטל גם ניתן למצוא קישורים למאגרי מידע רלוונטיים לצד סקירה ביקורתית שלהם.

גילה מיכלובסקי, מנהלת ספריית וינר לחקר התקופה הנאצית והשואה, הציגה את פרוייקט הדיגיטציה של מסמכי אוסף וינר המתבצע בספרייה. אל המסמכים הסרוקים, לצד רשומות ביבליוגרפיות מפורטות, ניתן להגיע מכל מחשב בעולם דרך חיפוש בדעת"א. כמו כן, ניתן להוריד את הקבצים הדיגיטליים עצמם ואת הרשומות המלוות אותם ללא הגבלה.

לסיכום, פיטר פוסטר מחברת גייל סקר את התוכניות העתידיות של החברה לקידום התחום. לפי מחקרים מעודכנים, 90 אחוזים מהמשתתפים בקהילה דיגיטלית כלשהי הם פאסיביים לחלוטין, 9 אחוזים תורמים ומעשירים את המידע בצורה ספורדית ורק אחוז אחד אחראיים לרוב התוכן המיוצר בקהילה. בהתאם לכך, גייל מחוייבת להנגיש כלים מעולם מדעי המחשב לקהילת החוקרים במדעי הרוח בצורה ידידותית וקלה לשימוש על מנת לאפשר גם לאלו שאין להם רקע בעולם מדעי המחשב להעשיר את הפרקטיקה המחקרית שלהם, להצטרף לאחוז המשתתפים האקטיביים ולתרום לעולמות התוכן הרלוונטיים באופנים חדשים.

להתראות ביום העיון הבא!

 

כנס אווה/מינרבה הארבעה-עשר לדיגיטציה של מורשת התרבות

 

השבוע התקיים במכון ון-ליר בירושלים כנס אווה/מינרבה הארבעה-עשר לדיגיטציה של מורשת התרבות. כנסים אלו, המתקיימים מאז שנת 2004, הפכו למסגרת מרכזית להצגת פרויקטים חדשים בתחומי הדיגיטציה בעולמות התרבות ולמפגשי עמיתים של המתעניינים בתחום – חוקרים וסטודנטים, אוצרים, אנשי מחשבים, ארכיונאים, ספרנים ואנשי ממשל מאירופה ומישראל. בכנסים מוצגים כלי מחקר חדשים, יוזמות ציבוריות אירופאיות-ישראליות לשימור, הנגשה והפצת תרבות באמצעים דיגיטליים, שיתופי פעולה, אפליקציות מתקדמות עבור מוסדות תרבות וכן תשתיות פתוחות למחקר במדעי הרוח.

יומו הראשון של הכנס עמד בסימן ההשקה החגיגית של פורטל המוזיאונים הלאומי לאחר תקופת פיילוט ארוכה. האתר הוא פרי פרויקט שימור והעצמה דיגיטלית המשותף למשרד התרבות והספורט, משרד רה"מ, אגף מורשת ועשרות המוזיאונים המוכרים בישראל, בכל התחומים. מטרתו היא לחשוף בפני הציבור באופן נגיש, ידידותי ואיכותי את הפריטים המגוונים השמורים במוזיאונים, הן בתצוגה והן באחסון – בסה"כ כמיליון וחצי פריטים במגוון תחומים: אמנות, יודאיקה, היסטוריה, ארכיאולוגיה, אתנוגרפיה, טבע ומדע. המידע באתר מאורגן בשלושה רבדים – רובד המוזיאונים הכולל דפי מידע על המוסדות השונים ועל אוספיהם; רובד הפריטים המציג אלפי פריטים שסומנו כבעלי ערך מיוחד, והם מופיעים לצד מידע מפורט אודותיהם; ורובד התערוכות המגיש טעימות משלל התערוכות המוצגות בימים אלו או הוצגו בעבר במוזיאונים השונים. שיתוף פעולה עם Europeana, הספרייה התרבותית הדיגיטלית הכלל אירופית, מאפשר איתור, אחזור, צפייה ומחקר של פריטים מקבילים באמצעות כלי מתקדמים המוטמעים בפורטל.

מושב מיוחד הוקדש לסקירת מיזמי דיגיטציה של נכסי תרבות המבוצעים בארץ בחסות מחלקת היודאיקה בספריית אוניברסיטת הרווארד. הראשון שבהם הוא פרויקט הדיגיטציה של ארכיון הצלם ישראל צפריר השמור במרכז המידע לאמנות ישראלית במוזיאון ישראל. הארכיון הייחודי מונה כעשרים אלף צילומים של אמנים ישראליים או של יצירות אמנות ישראלית. הדוברות סקרו את התהליך הטכני של סריקת חומרי הארכיון המגוונים (נגטיבים, פוזיטיבים, שקופיות, מעטפות וכדומה) והצמדת המידע הקטלוגי הרלוונטי לכל פריט ופריט. בנוסף, סופר על הקושי הגדול הגלום בניסיון לזהות את יצירות האמנות המצולמות, וכן הבעייתיות של הסדרת זכויות היוצרים בסוג חומרים שכזה. החומרים שנסרקו והמידע עליהם מוצגים באמצעות הקטלוג המקוון של הספרייה בהרווארד.

בהמשך נסקרה ההתקדמות בפרויקט הלאומי "שימור מורשת תרבות חזותית ואמנויות הבמה" של תכנית "ציוני דרך" במשרד מורשת וירושלים ובשיתוף הספרייה הלאומית המרכזת את המיזם ומנהלת אותו מקצועית. פרויקט זה מוקדש לשימורה של מורשת התרבות החזותית ואמנויות הבמה בישראל לדורותיהם, והוא כולל תיעוד, דיגיטציה, שימור ומחקר של תחומי תרבות אלה לצד חשיפתם של כל האוספים המתועדים לציבור הרחב. הפרויקט מחולק לארבעה אשכולות – עיצוב בהובלת שנקר, תאטרון בהובלת החוג לתאטרון והספרייה באוניברסיטת חיפה, ארכיטקטורה בהובלת בצלאל ומחול בהובלת להקת בת שבע. דובר על האתגרים המיוחדים הכרוכים בתיעוד ושימור של ארכיונים של אנשים פרטיים וגופים כגון קיבוצים, להקות מחול, משרדי אדריכלים, אנשי תאטרון וכדומה. מגוון החומרים והמדיה הוא עצום, מצבם לא תמיד מזהיר והמידע עליהם אינו מלא. במסגרת הפרויקט חומרים אלו יעברו דיגיטציה איכותית, המידע עליהם יועשר והם יהיו נגישים לכל באמצעות הפלטפורמה הדיגיטלית. הודגשה הגמישות והאינטרדיסיפלינריות הגלומה בפורמט הדיגיטלי, המאפשר השוואה בין פריטים ממקורות שונים, יצירת הקשרים חדשים ואוספים וירטואליים חוצי גבולות.

בנוסף, הוצגו כלים דיגיטליים חדשים לחוקרים ולמוזיאונים בתחומי מדעי הרוח והאמנויות –

IMareCulture – פרויקט בשנתו הראשונה, שמטרתו היא העלאת המודעות לארכיאולוגיה תת ימית באירופה וחשיפת האתרים, שברובם לא ניתן לבקר בקלות, לקהל הרחב. המיזם המורכב משותפים מכל רחבי היבשת מתרכז בפיתוח כלים דיגיטליים מתקדמים ליצירת חווית ביקור מועצמת במוזיאונים ימיים, להוראה ולמחקר. בין הפיתוחים – משחקים המדמים חפירות תת ימיות וביקורים וירטואליים באתרים תת ימיים (מבוסס על ממצאים אמיתיים ומפוקח אקדמית); פאזלים תלת ממדיים של ממצאים מאתרים אלו; ספרייה דיגיטלית של ספינות טרופות משוחזרות ושל אמפורות; משחקים לימודיים של ניווט בספינות עתיקות, כשהמטרה היא להרוויח כמה שיותר ממסחר תוך התחשבות בתנאי הים והשייט העתיקים וכן כלי דיגיטלי לשיפור איכות סרטים שצולמו תחת המים. המטרה היא שכל הכלים הללו פתוחים לציבור, כולל הקוד, בהתאם להתוויות האיחוד האירופאי לפרויקטים מסוג זה.
ArchAide – בפיתוח קונסרציום מכל אירופה, כולל בית הספר למדעי המחשב מאוניברסיטת תל-אביב. מטרת המיזם היא ליצור כלי לזיהוי חרסים אוטומטי באמצעות צילום, ובכך להוריד משמעותית את הזמן המוקדש במחקר לפעולה הפרטנית של זיהוי חרסים באמצעות קטלוגים מודפסים. הרעיון הוא להשתמש בשיטת הזיהוי הקלאסית – על פי סוג החומר, צורה עיטור אבל בצורה ניידת ווירטואלית, אפילו כבר באתר החפירה עצמו. בשלב הראשון הוכנסו לאתר קטלוגים של אמפורות רומיות בעזרת OCR, והאיורים בקטלוגים עובדו למודלים ב3D; היות והאתר הוא רב לשוני היה צורך גם ליצור מושגים מוסכמים ומילון זהויות ולהשתמש במילונים מבוקרים כגון גטי ופליאדס. השאיפה היא ליצור מאגר מידע פתוח לשימוש, שיוזן ממצאים של המשתמשים בשטח. בקרוב תתחיל בחינת האפליקציה באתרי חפירה פעילים.
Parthenos – מיזם אירופאי משותף נוסף, שמטרתו לחזק ולאחד פרויקטים דיגיטליים בתחומי היסטוריה, בלשנות, מורשת תרבותית, ארכיאולוגיה ושדות קרובים במדעי הרוח. הכוונה היא ליצור תשתית אינטגרטיבית שתתמוך בארכיבים הדיגיטליים הגדולים שנוצרו בשנים האחרונות ובמתודולוגיות מחקר חדשניות, וזאת כדי לקדם מחקר דיגיטלי שיתופי. פרתנוס תומך בשתי תשתיות מחקר אירופאיות מרכזיות – dariah בתחומי מדעי הרוח ו clarin בתחומי חקר השפה. המיזם מקדם יצירת סטנדרטים משותפים, מתאם בין פרוייקטים מחקריים שונים, מקדם קביעת מדיניות והטמעתה, מרכז שיטות מחקר ושירותים מתקדמים ומפיץ פתרונות לבעיות משותפות.

מושב נוסף בכנס הוקדש לחידושים באתר אירופיאנה, להם יוקדש פוסט נפרד.

הכנס המעניין חשף בפני הבאים את העשייה הנמרצת בתחום המחקר, השימור וההנגשה בתחומי מדעי הרוח והאמנויות בישראל ואת שיתופי הפעולה הפוריים המתקיימים בין הזירה המקומית לבין האיחוד האירופי והרווארד. שיתופי פעולה אלו מאפשרים לפרוץ גבולות של חומר, זמן ומקום, להגיע לקהלים חדשים, לחשוף אוצרות חבויים ולהעלות שאלות מחקר חדשות ופורצות דרך. נמשיך לעקוב ולעדכן!

הקונגרס העולמי ה-17 למדעי היהדות – פרויקטים וכלים דיגיטליים

בשבוע שעבר התקיים בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית בירושלים הקונגרס העולמי השבעה-עשר למדעי היהדות. הקונגרס, המתקיים אחת לארבע שנים מאז 1957 (הקונגרס הראשון נערך ב1947) הוא הכינוס הגדול ביותר במדעי היהדות בעולם ובמדעי הרוח בארץ. במסגרתו מתקיימים מאות מושבים המתפרסים על פני חמישה ימים עמוסים בתכנים הנוגעים למקרא, תולדות עם ישראל, ספרות חז"ל, תלמוד ומשפט עברי, מחשבת ישראל ותפילה, ספרויות, לשונות, אמנויות, וכל היבטי החברה היהודית בת זמננו. בקהל המרצים והמאזינים ניתן למצוא אורחים רבים מחו"ל, חוקרים, סטודנטים, אנשי חינוך, מתעניינים מהקהל הרחב וכן ספרנים, מידענים ואנשי מדע המידע.

במסגרת הכנס הוקדשה חטיבה נושאית שלמה ל"מפעלי מחקר וידע", ובה נסקרו, בין היתר, מפעלי ארכיונים, פרויקטים של מחשוב וההדרה דיגיטלית של טקסטים קדומים, חינוך בעידן הדיגיטלי, כלים דיגיטליים למחקר ולהנגשה במדעי היהדות, הנגשת אוספי יודאיקה וכן הוצג מבחר רחב של פרויקטים דיגיטליים במושב פוסטרים.

מבין הפרויקטים הדיגיטליים שהוצגו בכנס –

  • השקת "כתיב" – האוסף הבין לאומי של כתבי יד עבריים דיגיטליים מבית הספרייה הלאומית. זהו פרויקט המעלה לרשת סריקות איכותיות של כתבי יד עבריים מכל העולם בגישה חופשית. באתר אפשרויות חיפוש מתקדמות וכן סביבת עבודה מותאמת אישית.
  • ספרדתא – מפעל הפליאוגרפיה העברית – מפעל שמטרתו לאפיין ולסווג את כל כתבי היד העבריים מימי הביניים. כתבי היד מסווגים על-ידי מאות מאפיינים פיזים וטקסטואליים שונים, כדוגמת נתונים על הדיו, קודקסים, מסורות העימוד של הטקסט, ממדי דף וטקסט והפרופורציות שביניהם, ניהול השורה וסימנים גרפים הנלווים לכתב. כך נוצרה טיפולוגיה היסטורית המאפשרת לחוקרים לזהות את מוצאו ותקופתו של כתב היד. לכך מתקשר פרויקט בתהליך המתבצע באוניברסיטת בר-אילן מבקש ליצור "אונתופדיה" של כתבי היד היהודיים, בהתבסס על מיפוי אירועים לאורך חייהם של כתבי היד – פרסום, צנזורה, העתקה, מכירה וכדומה.
  • Epidat – מאגר כתובות מצבה יהודיות ממזרח אירופה מהמאה ה11 ועד אחרי מלחמת העולם השנייה. במאגר אפשרויות חיפוש מגוונות, על פי תקופה, מיקום גיאוגרפי (גם על פני מפה), טקסט מלא, דימויים ועוד. הרשומות מאוחדות על ידי שימוש באוצרות מילים מבוקרים, כגון אלו של מכון גטי או קובץ הזהויות של הספרייה הלאומית. באותו הקשר כדאי לציין גם את אתר הכתובות מישראל/פלסטין, המאגד כתובות שנוצרו במרחב הגיאוגרפי הזה מהתקופה הפרסית ועד לכיבוש האסלמי.
  • Forever Project – פרויקט של מרכז ומוזיאון השואה הלאומי באנגליה. אלו הם ראיונות עומק מקיפים שנערכים עם ניצולי שואה ומצולמים בתלת ממד. טכנולוגיות של זיהוי קולי ושל מציאות מדומה מאפשרות ליצור מעין "שיחה" חיה עם דמותו של הניצול. הכוונה היא להשתמש בטכנולוגיה זו למטרות חינוכיות בבתי ספר.
  • האתר החדש של מוזיאון ישראל מאפשר "חיפוש באוספים", צפייה בפריטים מהאוסף ברזולוציה גבוהה לצד מידע מפורט על כל פריט ופריט. בהקשר זה הוזכר הניסיון המוצלח של הרייקסמוזיאום באמסטרדם. מאות אלפי תמונות ברזולוציה גבוהה שהועלו לאתר המוזאון, ללא כל הגבלת שימוש וזכויות יוצרים, יצרו תנועה משמעותית באתר, הופיעו במגוון פלטפורמות אינטרנטיות כגון ויקיפדיה, והגדילו עד מאוד את חשיפתם של המוזיאון והאוסף שלו בעולם כולו.
  • Understanding Sin and Evil – פודקאסט של מרים ברנד, חוקרת אמריקאית העוסקת בתפיסת הרוע והחטא ביהדות של תקופת בית שני. ד"ר ברנד דיברה על חשיבותו של הפודקאסט ככלי להפצת ידע לקהלים מגוונים בכל העולם, וחלקה טיפים מניסיונה. הכי חשוב לדעתה – זה לא המדיום המתאים להרצאה אקדמית ודידקטית! נהלו שיחה, פנו לקהל בגובה העיניים וזכרו שרוב המאזינים עוסקים בפעילויות שונות תוך כדי האזנה.
  • נדונה תרומת המהפכה הדיגיטלית ליצירת מהדורת מקראות גדולות המקוונת.
  • Europeana – הוא אתר אינטרנט המספק גישה למיליוני ספרים, ציורים, סרטים, פריטי מוזיאון וחומרים ארכיוניים שעברו דיגיטציה באירופה. האוספים המקוונים הכלולים בו מונים יותר מ50 מיליון פריטים דיגיטליים; כלי דלייה מתקדמים מאפשרים חיפושים ממוקדים באוספים העצומים, הכוללים אמנות, ספרים, מוזיקה ועוד. באתר שותפים למעלה מ1,500 מוסדות תרבות אירופאים כגון מוזיאונים, ארכיונים וספריות. חלק מהדימויים הכלולים בו פתוחים לשימוש חופשי, וכל המטא-דאטה של הפריטים האצורים בו פתוח לכל המעוניין. החומרים הכלולים באתר מאורגנים באוספים נושאיים, כשאחרון שבהם, שעלה לאוויר לפני כמה חודשים, הוא אוסף האופנה. כעת שוקדים באתר על פורטל שיאגד את החומרים הקשורים ליהדות.

כמה כלי מחקר בגישה פתוחה –

  • Open Refine (לשעבר Google Refine) – כלי לעבודה עם מידע "מבולגן", המאפשר לנקות אותו, להעביר אותו מפורמט אחד לשני ולהעשיר אותו בעזרת מידע חיצוני.
  • Hspell – כלי חופשי לבדיקת איות בעברית וכן לביצוע ניתוח מורפולוגי.
  • With – פלטפורמת חיפוש המסוגלת להגיע ל API של מאגרים ופורטלים בתחומי התרבות בכל רחבי העולם. בעזרת with ניתן לדלות, בחיפוש אחד, תוצאות ממאגרים שאינם מקושרים זה לזה כגון Europeana, DPLA, Rijksmuseum  ורבים אחרים.

פרויקטים אלו ואחרים שהוצגו בקונגרס הדגישו את חשיבות הכלים המחקריים הדיגיטליים והשיתופיים, המסייעים בידי החוקרים לפנות לכיוונים מחקריים חדשים וגם להנגיש את מחקריהם לציבורים חדשים ומגוונים. וכשפונים לכיוונים חדשים, לפעמים יש הפתעות! כך מצאו חוקרי לבוש ימיביניימי דווקא במאגר כתובות המצבה היהודיות דימויים נדירים של נעליים מהתקופה, שהופיעו על מצבותיהם של סנדלרים; מרים ברנד הופתעה מאוד לגלות שיפן היא ארץ בה זוכה הפודקאסט שלה לפופולריות גדולה. כך הטכנולוגיה הופכת לכלי מחבר, המאפשר קשר אנושי, לימוד והפרייה הדדית וחשיפה למגוון רחב ועשיר של חומרים ומקורות.

פוסטים קודמים בנושא מדעי הרוח הדיגיטליים – כאן וכאן

מדעי הרוח הדיגיטליים – כלים לחוקר ולספרן

The Programming Historian

The Programming Historian

השימוש בכלים, בשיטות ובתוכנות מעולם מדעי המחשב על ידי חוקרים המתמחים במדעי הרוח הולך ותופס תאוצה בשנים האחרונות, והוא מאפשר פתיחת כיוונים חדשים והעלאת שאלות מחקר מקוריות ומלהיבות. בהתאם לכך נפתחות תכניות לימודים משולבות (כמו באוניברסיטת חיפה בארץ), כנסים בנושא מתקיימים בכל רחבי העולם (גם בכנס טלדן השנה הוקדש מושב לנושא), ופרויקטים שיתופיים מעניינים עולים לרשת (לדוגמא – Mapping the Republic of Letters). גם הספריות האקדמיות, המצטיינות בהון אנושי המתמחה בחיפוש ובארגון מידע, מנסות למצוא את הדרך להשתלב במגמה זו הן כמסייעות למחקר והן כיוזמות ומקדמות פרויקטים דיגיטליים שונים.

סקר שנערך בספריות מחקר אקדמיות בסוף 2015 הדגיש את חשיבותה של המעורבות הספרייתית בקידום מדעי הרוח הדיגיטליים, ועמד על האתגר הכרוך בכך, היות ומדובר בתחום צעיר, גדל ומשתנה תדיר. תוצאות הסקר מדגישות את מרכזיותן הרבה של התעדכנות מתמדת והתמקצעות של צוותי הספרייה. על הספרנים לשאוף להכיר את החוקרים העוסקים בתחומים אלו במוסד שלהם ובמוסדות אחרים, וכך ליזום וליצור שיתופי פעולה. בנוסף, מומלץ שהספרנים יתעדכנו באופן שוטף בשיטות ובכלים חדשים בתחום, וכך יהיו מסוגלים לתמוך במחקר באופן אקטיבי. מודגשת גם החשיבות של שיתוף פעולה בין ספריות מחקר ביצירת רשתות של העברת מידע, רעיונות, השראה ותמיכה.
כראוי לתחום שאבני היסוד שלו הן שיתופיות, גישה פתוחה וקוד פתוח, ניתן למצוא ברשת אתרים מצוינים ומלאי מידע שימושי ומעודכן להתמקצעות בנושאים אלו.

לחוקרים כדאי להכיר את –
The Programming Historian
באתר זה מגוון עשיר ומתחדש תדיר של הדרכות מקוונות שמטרתן לסייע לחוקרים במדעי הרוח להכיר שיטות ועקרונות תכנות בסיסיים וכלים דיגיטליים שימושיים. כל ההדרכות עוברות ביקורת עמיתים והן מותאמות למתחילים בתחום. בנוסף, צוות העורכים מעודד חוקרים להציע נושאים להדרכות ואף לכתוב אותן בעצמם. באתר, הפועל תוך קידום גישה פתוחה וקוד פתוח, ניתן למצוא גם בלוג פעיל, ביבליוגרפיה רלוונטית והפניות לכנסים, ימי עיון וסדנאות.

Digital Humanities Awards
אתר המרכז פרויקטים דיגיטליים מקוונים שזכו בפרסי מצוינות בהצבעה פתוחה ברשת.

ספרנים ימצאו עניין ב-
dh+lib הוא אתר שצמח מתוך קבוצת הדיון הרלוונטית בACRL, ומטרתו היא ליצור מרחב פומבי ופתוח שבו יוכלו ספרנים, ארכיונאים, סטודנטים לספרנות ומידענים לתרום לדיון בנושאים הללו ולהפצתם. באתר תוכלו למצוא המלצות קריאה, קולות קוראים, הצעות עבודה וקישורים מעניינים אחרים.

ארגון ספריות המחקר האירופאיות ערך לא מזמן כנס שהוקדש למחקר דיגיטלי, ובו הוקדש יום שלם למדעי הרוח. בנוסף, השיק הארגון קבוצת עבודה שתתמקד בתחום.

כנס שנערך לאחרונה בסקנדינביה עסק במדעי הרוח הדיגיטליים בספריות האקדמיות הנורדיות.
כנס IFLA שיערך באוגוסט בברלין יקדיש תוכנית לנושא.

ברוח זו, גם אנו בספרייה המרכזית באוניברסיטת תל-אביב רואים חשיבות רבה בהשתלבות בתחום צעיר וצומח זה ובהובלת תהליך של שיתוף פעולה חדשני בין החוקרים לבין הספרייה. השיפוץ הנרחב שעוברת קומת הגלריה בימים אלו מהווה חלק מרכזי בהגשמת חזון זה, היות והוא יאפשר לנו להעמיד לרשות החוקרים והסטודנטים חללי לימוד מתקדמים ומאובזרים, כיתות מחשבים וחדרי הדרכה. המרחב החדש והחדשני שלנו יהיה, בין השאר, מכוון לתמיכה טכנית ומקצועית בפרויקטים דיגיטליים במדעי הרוח והאמנויות, והחללים המתקדמים יאפשרו עריכת סדנאות הרצאות וסמינרים בנושא. יהיה מעניין!

פוסט קודם בנושא כאן

מדעי הרוח הדיגיטליים (Digital Humanities)

מהפכת המידע של העשורים האחרונים לא פוסחת על מדעי הרוח, והיא משנה את דפוסי המחקר, הפרסום, חיפוש המידע ומבנה הידע בתחומים אלו. בהקשר זה מתפתחים "מדעי הרוח הדיגיטליים", שמטרתם היא להרחיב ואף להגדיר מחדש את המחקר המסורתי, על מושאיו, מקורותיו והמתודולוגיה שלו וזאת באמצעות שימוש בשיטות ובכלים מתחום מדעי המחשב. שדה מחקרי זה משלב שאלות ושיטות מחקר מהמקצועות ההומניים המסורתיים וממדעי החברה עם כלים דיגיטליים, ופעמים רבות חוצה ומטשטש את הגבולות בין התחומים – בין מדעי הרוח השונים ובינם לבין דיסציפלינות מדעיות אחרות.
הכלים הדיגיטליים החדשניים מאפשרים מגוון רחב של פעולות, המעשירות ומקדמות את המחקר במדעי הרוח, מאתגרות שאלות מחקר קיימות ופותחות אופקים מחקריים חדשים. מחקר מבוסס טכנולוגיה עשוי להיעזר בכלים הבאים: שימוש במערכות מידע גיאוגרפיות (GIS); יצירת מאגרי מידע מבוססי חוכמת המונים דוגמת ויקיפדיה; אצירת אוספים מקוונים הפותחים בפני החוקרים אפשרות להגיע לחומרים נדירים בקלות ובנוחות (מגילות ים המלח, לדוגמא); פרסום מקוון של מהדורות דיגיטליות ביקורתיות בעריכה מדעית (כמו פרויקט השו"ת) וכרייה וניתוח של גופים גדולים של נתונים (Big Data). הכלים הדיגיטליים אף מאתגרים את דפוסי העבודה ואת התקשורת המדעית המסורתית במדעי הרוח ומאפשרים פרסום בגישה פתוחה, יצירת קשרים ועבודה בקבוצות מחקר שיתופיות המתבססות על פלטפורמות לשיתוף מידע. כך, למשל, קבוצה של מלומדים מכל העולם עוסקת בפענוח, קטלוג וחקר המסמכים השונים שהתגלו בגניזה הקהירית, תוך עבודה משותפת על פלטפורמה מקוונת המנגישה את המקורות הראשוניים ואת ממצאי המחקר לכל המעוניין (FJMS). פרויקטים כגון Digital Humanities Now סורקים מקורות מידע מקוונים רשמיים ולא רשמיים (כולל רשתות חברתיות ואתרים אישיים של חוקרים) באופן שוטף ויוצרים מעין פורטל למידע מגוון בנושאים אלו.
מחקרים מהשנים האחרונים מדגישים את חשיבות המעורבות הפעילה של הספריות האקדמיות בגיבושה של מגמה מחקרית זו. לדוגמא, מחקר שעסק ביצירתו של ארכיון התצלומים EuropeanaPhotography, מדגיש את תפקידה המרכזי של ספריית המכון ללימודי תרבות באוניברסיטה הקתולית של לובן (בלגיה) בהובלת הפרויקט. כבעבר, הספריות ימשיכו לשמש בתפקידן המסורתי כמעבדות המחקר של החוקרים במדעי הרוח. אולם, המגמות החדשות במחקר יוצרות גם עבור הספריות הזדמנות לנסח מחדש את מטרותיהן וחזונן ולשמש שותפות פעילות ואף חלוציות בהתוויות שיתופי פעולה ובהנגשת אוספיהן לחוקרים וללומדים.

לקריאה נוספת –
האגודה הישראלית למדעי הרוח הדיגיטליים
רשת בינלאומית של מרכזים אקדמיים העוסקים במדעי הרוח הדיגיטליים
– קונסורציום הארגונים העוסקים במדעי הרוח הדיגיטליים – The Alliance of Digital Humanities Organizations
רשימת כתבי עת העוסקים בתחום (חלקם בגישה פתוחה)
פרויקטים של DH בשיתוף פעולה בין הסדנא לידע ציבורי והספרייה הלאומית
– Truyen, F., & Verbeke, D. (2015). The library as a valued partner in digital humanities projects: The example of EuropeanaPhotography. Art Libraries Journal, 40(3), 28-33.