איסוף ואיתור מידע באוקיינוס הביג דאטה ללא תכנות (No-Code) – הרצאה של ד"ר גל יעבץ

הפוסט מבוסס על ההרצאה המרתקת של ד"ר גיל יעבץ מאוניברסיטת בר אילן, איסוף ואיתור מידע באוקיינוס הביג דאטה ללא תכנות (No-Code).

ההרצאה, שהתקיימה בזום ב5/7/22, היא הראשונה מתוך סדרת המיטאפים "מומנטום: מידע בתנועה" יוזמה משותפת של המחלקה למדעי מידע באוניברסיטת בר אילן עם הוועדה המתמדת של מנהלי הספריות האוניברסיטאיות.

כולנו מייצרים מידע בכל רגע נתון. כשאנחנו מחפשים ב- Google, כשאנחנו עורכים קניות בסופר, כשאנחנו מאזינים למוזיקה, מידע ונתונים על ההתנהגויות שלנו נאספים וניתן להפיק מהם תובנות משמעותיות. בהרצאה הוצגו מספר כלים מרכזיים ושימושיים שיכולים לסייע לנו, כמידענים ואנשים סקרנים, להגיע למסקנות מתוך נתונים שונים בדרך קלה ואפקטיבית.

נעבור על כלים אלו כאן בהרחבה: חיפוש שאלות, מגמות וטרנדים בהתבסס על מסדי הנתונים של Google, חיפוש דאטה ונתונים ממשלתיים מ-Dataset, ניתוח טקסטים ואימוג'ים מ-Twitter, ניתוח מוזיקה מ-Spotify, וגם – איך לייצר של רשת מאמרים אקדמיים  דרך Connected Papers.

כל הכלים הם חינמיים.

שאלות, מגמות וטרנדים דרך מסדי הנתונים של Google:

Answer the public, Trendy ו-Google Trends.

Answer the public כלי המאפשר לראות מה אנשים שואלים. הרבה מהחיפושים בגוגל הם לא רק מילה או נושא מסוים, אלא חיפושים הרבה יותר פרסונליים כמו "מהן שעות הפעילות של הספרייה?" "היכן אוכלים באוניברסיטת תל אביב?". וכך, הכלי מאפשר לחפש מילה או ביטוי בכל השפות, לסנן לפי מקום גאוגרפי ולראות מה נשאל בהקשר שלו במנוע החיפוש. למשל חיפוש המילה librarians מראה לנו מה אנשים שואלים על ספרנים.

הנתונים מוצגים באמצעות ויזואליזציה מרשימה של גלגל ענק, חלוקה לפי מילות שאלה ובהמשך לפי מילות יחס, חלוקה אלפביתית והקשרים נפוצים.

חיפוש Librarians  ב- Answer the Public

בין התוצאות אפשר למצוא תהיות פילוסופיות והתחבטויות מקצועיות כמו, לצד שאלות על סדרת טלוויזיה ושלל פנינים נוספות:

?Librarians what is it? Why librarians are important? Librarians what they do

?Librarian or farmer? Why librarians wear cardigans

אפשר לשנות את הוויזואליזציה לתצוגה טבלאית ולהוריד את המידע לקובץ CSV.

זהו כלי המהווה קו ישיר לדעת הקהל ולכן מועיל לכל העוסקים בקידום אתרים. למשל, אפשר להיעזר בו כדי לבחור כותרת אטרקטיבית לפוסט בבלוג או כדי להבין על מה כדאי לשים את הדגש בבניית אתר אינטרנט. מעניין גם לבחון דרכו הבדלים תרבותיים בין מדינה למדינה, דרך ניסוחי השאלות השונים העולים ממנו.

*יש הגבלה על מספר החיפושים החינמיים שאפשר לעשות ביום.

Trendy כלי נוסף המבוסס על מסד הנתונים של google, מאפשר לראות חיפושים פופולאריים מהיומיים האחרונים, על מה אנשים מדברים הכי הרבה בעולם או באזור מסוים. מדובר למעשה בנושאים שחלה עלייה בכמות החיפושים שלהם, דרך טובה להבין על מה מדובר בגוגל רגע נתון ואולי להחליף צפייה בחדשות.

הנתונים מוצגים באמצעות בועות כחולות, לחיצה על כל אחת מהבועות תוביל לכתבה רלוונטית לנושא שחיפשנו. אם הבועה גדולה במיוחד סימן שגם העלייה בכמות החיפושים הייתה משמעותית.

*תוצאות החיפוש ב- Trendy  מה- 19.7.2022

Google trends זהו הכלי המוכר מהבין שלושת כלי גוגל שהוזכרו בהרצאה (ואפילו הוזכר בניוזלטר הראשון שלנו). למרות שרבים מכירים אותו, לא רבים מודעים לשלל היכולות המתקדמות שלו. גם פה אפשר כמובן לחפש בשפות שונות ובאזורים שונים בעולם ובטווחי זמן מגוונים: שעה / יום / שנה / 5 שנים / זמן מותאם אישית ועוד… ולהשוות בין ערכים שונים.

 

לדוגמא: חיפוש ספריית סוראסקי בשנה האחרונה. אפשר לראות שיש עלייה בחיפושים בתקופות מסוימות כמו תחילת סמסטר ואפילו עליה מסוימת בקיץ וירידה בתקופות אחרות כמו חופשת הסמסטר.

דוגמה נוספת: עלייה בפופולאריות של המילה פיסטוק בשנה האחרונה

 

אם מסתכלים על טווח של חמש שנים זה אפילו מובהק עוד יותר…האם מדובר במגמה חשובה או טרנד חולף? בשביל זה צריך להמשיך לעקוב.

בנוסף, ניתן לערוך השוואות שונות באמצעות מפות: איפה מתעניינים בגביע העולם בכדורגל? היכן עומדת לפרוץ שפעת? את מי חיפשו במדינות ארצות הברית השונות בשבוע האחרון יותר – נתניהו או לפיד?

Page Views כלי משלים לשלושת כלי גוגל שנסקרו לעיל. הוא שייך לוויקיפדיה ונותן מידע על צפייה בערכים ספציפיים לאורך זמן, תוך אפשרות לעריכת השוואות שונות. אפשר גם להתייחס לטווח תאריכים ספציפי ולהתייחס להבדלים לפי ימים או לפי חודשים (שימו לב, כשנכנסים לאתר הוא באופן אוטומטי מראה לנו השוואה בין המונחים Cat ו- (Dog.

דרך נוספת להגיע לנתוני הצפייה היא מדפי הערכים עצמם. בוחרים ב-'מידע על הדף' תחת כלים באפשרויות המופיעות בצד ימין של הערך ולאחר מכן לוחצים על 'קישור לגרף סטטיסטיקת צפייה באתר  ‘wmflabs

 

הספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי  גם כאן בחיפוש לפי חודשים, ניתן לראות שחודשי החיפוש המובילים במהלך השנה האחרונה היו אוקטובר ואפריל והפחות פופולריים היו ספטמבר ופברואר, בהתאם לזמני פתיחת שנת הלימודים וחופשות הסמסטר והקיץ.

 

זהו כלי פשוט מאוד לשימוש, המראה לנו עד כמה וויקיפדיה הפכה להיות כוח מוביל בכל הקשור למשאבי ידע.

מידע נוסף על טרנדים אפשר למצוא גם דרך Twitter, עם הכניסה לאתר בצד ימין נמצא את כפתור Trends for you,  דרכו נוכל לצפות בכל החיפושים המובילים באזור ברגע זה.

דאטה ונתונים

Dataset Search – כלי נוסף מבית גוגל, אך מעט שונה ממה שראינו עד עכשיו. זהו מעין מאגר מידע של נתונים המבוסס על מסדי נתונים של רשויות ממשלתיות וגורמים ציבוריים. בעזרתו ניתן להגיע למידע שיכול להיות רלוונטי לחוקרים ומדענים על משרדי ממשלה, שווקים ומדיניות.

הכלי מאפשר לחפש מידע מאוד ספציפי בעזרת שאילתות מורכבות, כמו – מה היו מותגי הקפה המובילים בספרד ב- 2020? מי שינסה למצוא את התשובה דרך מנוע החיפוש הרגיל של Google  ילך לאיבוד בתוך בליל של תוצאות לא בהכרח רלוונטיות. דרך Dataset אפשר לקבל את התשובה באמצעות חיפוש  בסיסי ופשוט.

המאגר מאפשר סינונים כמו: צפייה רק בנתונים חינמיים ובחירת סוג המסמך (תמונה, טקסט, טבלה). אפשר לראות גם מי הוא הספק של הנתונים ולהוריד קבצי Excel.

בינתיים המאגר עובד פחות טוב בעברית מכיוון שאין מספיק הנגשה של מסמכים ונתונים רשמיים בארץ. ארגונים כמו 'שקוף', 'התנועה לחופש המידע' ו'ישראל דיגיטלית' פועלים לפרסום הנתונים, לצד אינדוקס מסוים מ- Data.gov , אבל המאמצים הללו עדיין אינם מספקים.

עוד על המאגר מתוך גיקטיים ו- עולם המידע.

כלים מבוססי Twitter

Vicinitas – כלי לניתוח מידע מ-,Twitter שהיה עד לא מזמן אתר נישתי של עיתונאים. הוא קטן בהשוואה לרשתות חברתיות אחרות, אך ממשיך לצמוח ולגדול כל הזמן וניתן למצוא בו מידע ושיח שניתן להסיק מהם תובנות מעניינות. לכלי יש גרסה חינמית וגרסה בתשלום, הדרישה היחידה היא להיות מחוברים ל-Twitter. אפשר לחפש מידע על תגיות או מילות מפתח מובילות, על משתמשים או עוקבים מסוימים, למשל מי עוקב דמות ספציפית. ניתן גם לראות את כל הציטוטים בנושא מסוים (בגרסה החינמית עד 2000 ציוצים מעשרת הימים האחרונים). השימוש בכלי פשוט ואינטואיטיבי.

גם פה חיפשתי את המילה פיסטוק וקיבלתי 533 תוצאות. ניתן לייבא את הנתונים לקובץ Excel ולראות את הציוץ המלא, מי המשתמש?, מתי?, מי עשה לו ריטוויט? ואפשרויות נוספות כמו לארגן את הציטוטים לפי מספר הלייקים.

בשל עומס הנתונים, ד"ר יעבץ ממליץ להיעזר בכלי נוסף ששמו Voyant. זהו כלי לניתוח טקסט מעולם מדעי הרוח הדיגיטליים שתורגם לעברית על ידי ד"ר סיני רוסניק מאוניברסיטת חיפה, המאפשר לנתח כמויות גדולות מאוד של טקסט בצורה אוטומטית. דרכו ניתן לראות מילים נוספות החוזרות על עצמן בציוצים, לאתר ציוצים מובילים וליצור ניתוחי טקסט שונים.

Emojitracker – כלי חביב העוסק בניטור אימוג'ים בזמן אמת ב- Twitter. דרכו אפשר לראות כל אימוג'י שעושים בו שימוש ברגע נתון. ככה זה נראה :

 

*Emojitracker בזמן אמת

אם בוחרים את אחד האימוג'ים – אפשר לראות את הציוצים שנכתבים אתו כרגע, הסבר על המשמעות שלו ואת מיקומו במדרג הפופולאריות. זהו כלי קצת פחות שימושי מבחינה מידענית, אבל הוא נותן אינדיקציה למה פופולארי ברגע זה ומהו הלוך הרוחות הציבורי.

מוזיקה ורשתות

ניתוח האזנה למוסיקה (spotify) – כל פעולה שלנו משאירה סימן בעולם הנתונים, וכך גם האזנה למוסיקה של האומן או הלהקה האהובים עלינו. גם במימד הזה נוכל להיעזר בכלים שונים להפקת תובנות, כמו בכלי שמתייחס להאזנה ב-spotify ועל סמך נתונים יוצר ניתוח רשתות של קשרים ומשרטט יחסי גומלין בין אומנים ולהקות בהתאם לאנשים המאזינים להם.

לדוגמא: חיפוש של עומר אדם מראה את הקרבה שלו לאומנים אחרים כמו עדן בן-זקן, עדן חסון וסטטיק ובן-אל בהתאם להעדפות הקהל. ככל שהעיגול יותר גדול מדובר באומן שיש לו יותר מאזינים ברשת. באמצעות הוויזואלזציות הללו ניתן לזקק תובנות ומסקנות על העדפות האזנה, את מי שומעים ואת מי פחות שומעים וכדומה. ניתן להוריד את הניתוחים כקובץ JDF.

 

*ניתוח האזנה ל- עומר אדם דרך Spotify

רשתות באקדמיה

Connected Papers – ונסיים עם כלי המתאים לעולם האקדמיה. זהו פיתוח ישראלי של תלמידי מחקר המבוסס על הרעיון שכל פריט אקדמי הוא חלק מרשת: אפשר לראות את מי הוא מצטט, מי מצטט אותו ומה הקשרים בין כל הגורמים הללו. כל פריט הוא חלק ברשת של ידע אקדמי, כשאפשר גם לראות את מי כמעט ולא מצטטים והוא נשאר כעיגול מבודד. ד"ר יעבץ מלמד את הכלי יחד עם Scopus  ו- Web of science  וממליץ עליו כדרך נוספת למצוא מאמרים דומים כשנקודת המוצא היא מאמר רלוונטי בודד. את הנתונים המתקבלים ניתן להוריד כטבלה ולבצע עליהם ניתוחים סטטיסטיים.

*דוגמא לרשת הקשרים של המאמר Informational Justice: A Conceptual Framework for Social Justice in Library and Information Services  מתוך Connected Papers

 

מדעי הרוח הדיגיטליים בספרייה המרכזית – סדנת קריאה רחוקה

החל משנת הלימודים תשפ"ב (22-21) מועברות בספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי סדנאות בנושאים שונים מתחום מדעי הרוח הדיגיטליים. סדנאות אלו נועדו להקנות לתלמידים ולחברי הסגל הכרות ראשונית עם כלים מרכזיים בתחום דרך תרגול מעשי בתנאי מעבדה. הסדנה הראשונה, שהתקיימה בדצמבר 2021, הוקדשה להכרות עם תחום ה-GIS. את הסדנה השנייה, שהתקיימה במאי 2022, ייחדנו לעולם הקריאה הרחוקה (Distant Reading).

מקובל לייחס את המונח "קריאה רחוקה" למאמרו של פרופ' פרנקו מורטי "השערות על ספרות העולם" (2000). בניגוד לגישה המסורתית לניתוח טקסטואלי, דהיינו קריאה קרובה של מספר מצומצם של טקסטים, מורטי הציע מסגרת אחרת לדיון בקורפוס עצום ממדים כספרות העולם: התמקדות ביחידות שהן קטנות בהרבה או גדולות בהרבה מן הטקסט עצמו (תחבולות, תמות, ז'אנרים) ללא קריאה ישירה של הטקסט, קריאה שבה המרחק הוא תנאי לידע. רק באמצעות התבוננות מרחוק בקורפוס גדול של יצירות ספרותיות, כתב מורטי, נוכל להבין מערכות מורכבות כספרות העולם.

במקור, מורטי כלל לא התייחס במאמרו לטכנולוגיה מבוססת מחשב. יחד עם זאת, במרוצת השנים הפך המונח שטבע לזהה למחקר טקסטואלי בכלים חישוביים. כלים מסוג זה מאפשרים ניתוח אוטומטי של טקסטים (לדוגמה, יצירת קונקורדנציה או איתור דפוסים לשוניים חוזרים). בנוסף לממד האוטומטי, כלים אלו מאפשרים לשלב באנליזה גם היבטים פרשניים, וזאת באמצעות תיוג וסימון ידני של הטקסט. כך, למעשה, מתאפשרת תנועה בין צורת שונות של ניתוח טקסטואלי, אוטומטי וידני.

בסדנה שהועברה בחודש מאי התנסינו בשימוש בשני כלים:

  1. AntConc: תוכנה חופשית למחקר חישובי של טקסטים שפותחה ע"י פרופ' לורנס אנטוני מאוניברסיטת וואסדה, יפן. אל תוכנה זו הטענו קורפוס של כ-400 ביקורות סרטים בשפה האנגלית מן האתר IMDB, אותו ניתחנו בעזרת המודלים השונים של התוכנה: חיפוש מילות מפתח ותצוגתן בהקשר, היקרותן של מילים, יצירת קונקורדנציה והשוואה בין קורפוסים. ניתוח זה אפשר לנו לאתר דפוסים לשונים חוזרים, תבניות, וצירופי מילים בקורפוס.
  2. CATMA: תוכנה חופשית לניתוח אוטומטי ממוחשב ותיוג חופשי של טקסטים מאוניברסיטת המבורג, גרמניה. בניגוד ל-Antconc, שמאפשרת אך ורק ניתוח אוטומטי ממוחשב של טקסטים, תוכנה זו מאפשרת לשלב בין ניתוח אוטומטי לניתוח ידני של טקסט. אל התוכנה הטענו את הסיפור "העוורת" מאת יעקב שטיינברג, אותו המשתתפים הורידו מפרויקט בן-יהודה. בחלק זה של הסדנה התנסינו בוויזואליזציה של הטקסט בעזרת המודל הוויזואלי של התוכנה, וייצרנו גרפים מסוגים שונים: תפוצה, עץ כפול וענן מילים. לאחר מכן ייצרנו ספריית תגים, תגים, תתי-תגים ואף תייגנו את הטקסט עצמו, כל זאת בעזרת מערכת התגים המשוכללת של CATMA.

בסדנה, שנמשכה ארבע שעות, השתתפו שלושה עשר תלמידים לתארים מתקדמים וחברי סגל מהפקולטות למדעי הרוח והאומנויות. בקישור המצוי בתחתית פסקה זו תוכלו לעיין בחוברת העבודה שחיברנו עבורה. במדור הדרכה וייעץ נשמח לסייע פרטנית לתלמידים וחברי סגל המעוניינים להכיר לעומק את עולם הקריאה הרחוקה כדי לשלבו במחקרם.

חומרי הסדנה:

מדעי הרוח הדיגיטליים בספרייה המרכזית – סדנת QGIS

החל משנת הלימודים תשפ"ב (22-21) יועברו בספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי סדנאות בנושאים שונים מתחום מדעי הרוח הדיגיטליים. סדנאות אלו נועדו להקנות לתלמידים ולחברי הסגל הכרות ראשונית עם כלים מרכזיים בתחום דרך תרגול מעשי בתנאי מעבדה. הסדנה הראשונה, שהתקיימה בחודש דצמבר האחרון, הוקדשה להכרות עם תוכנת QGIS.

בואו להכיר את עולם הGIS! כלים לניתוח והצגת נתונים מרחביים. אנו מזמינים אתכם לסדנה מעשית בנושא יצירת מפות ו- Georeferencing בתוכנת QGIS יום ב' 20/12 10:00-14:00 הספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי חדר 212, קומת הגלריה

מערכת מידע גאוגרפי או GIS (בראשי תיבות ממ"ג, ובאנגלית: Geographic Information System) הינה מערכת ממוחשבת לעבודה עם מידע דיגיטלי בעל זיקה גיאוגרפית המאפשרת ליצור מפות לשימושים שונים. מבחינה היסטורית, מערכות GIS הוכנסו לשימוש בשנות השבעים של המאה שעברה, ושימשו בעיקר מהנדסי ערים לצרכי מיפוי שימושי קרקע, ניתוח מערכות תחבורה, ניהול תכניות בניין עיר וכו'. בעשורים האחרונים ביצעו מערכות QGIS קפיצה טכנולוגית משמעותית, והפכו מנחלתן הבלעדית של מהנדסים וקרטוגרפים לזמינות לכל דורש.

כיום, מערכות GIS מאפשרות לחוקרים בתחומי מדעי הרוח לנתח שאלות מחקריות באופן מרחבי. כך, למשל, ניתן לנתח את הקשר שבין הגירה בין-עירונית לבין המאפיינים החברתיים-כלכליים של האוכלוסייה בהסתמך על מידע היסטורי; להשוות את תפוצתם הגיאוגרפית של ספרים מסוגים שונים על בסיס נתונים ביבליוגרפיים; או לנתח את קשרי הגומלין בין התפשטותן ההיסטורית של מגפות לתוואי הובלת שפכים ומקורות מים.

בסדנה שהועברה בחודש דצמבר התנסינו בשימוש בתוכנת QGIS, מערכת מידע גאוגרפי בקוד פתוח התומכת במגוון של מערכות הפעלה. כאמצעי מתקדם לניתוח מידע ממקורות שונים, מערכת זו מציעה למשתמשים מגוון עצום של אפשרויות ברמות שונות של מורכבות. את החלק הראשון של הסדנה פתחנו עם מבוא גיאוגרפי קצר שבמסגרתו ביארנו מושגי יסוד בתחום כגון היטל, רשת קואורדינטות, ראסטר, וקטור וכו'. לאחר מכן פנינו ליצירת מפת בסיס של אי הנסיך אדוארד בקנדה, אותה העשרנו בנתונים וקטורים (שימושי קרקע, גופי מים, דרכים וכבישים). את חלקה השני של הסדנה הקדשנו להתאמת מפה היסטורית סרוקה של האי משנת 1873 לזיהוי גיאוגרפי מדויק. תהליך זה, המכונה Georeferencing, מאפשר לבצע עיגון מרחבי לסוגים שונים של תמונות דיגיטליות (תצלומי אוויר, מפות סרוקות, שרטוטים). לבסוף, הפעלנו שיטות ניתוח בסיסיות על המפה הסופית שיצרנו (אורך, שטח וכו').

בסדנה, שנמשכה ארבע שעות, השתתפו חמישה עשר תלמידים לתארים מתקדמים וחברי סגל מהפקולטות למדעי הרוח והאמנויות. בקישורים המצויים בתחתית פסקה זו תוכלו לעיין במצגות ובחוברות העבודה שחיברנו עבורה. לאור הדרישה הסדנה תועבר שוב גם בסמטר ב' של שנת הלימודים תשפ"ב, והודעה על מועד סופי תועבר בסמוך לתחילת הסמסטר. בינתיים, אנחנו במדור הדרכה וייעץ נשמח לסייע פרטנית לתלמידים וחברי סגל המעוניינים להכיר לעומק את עולם ה-GIS כדי לשלבו במחקרם. כמו כן, מרצים המעוניינים לשלב עבודה עם GIS במסגרת קורסים אותם הם מעבירים מוזמנים לפנות אלינו כדי שניצור עבורם סדנה מותאמת אישית.

חומרי הסדנה:

אתרים ופרוייקטים לדוגמא:

יום עיון | חידושים בשימור מורשת

הספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי אירחה את יום העיון "חידושים בשימור מורשת" שנערך בהשתתפות חוקרים מהארץ ומחו"ל ובשיתוף עם מרכז מו"פ המשולש.
יום העיון התמקד בהתפתחות הטכנולוגית המשתלבת בעולם המחקרי של מדעי הרוח.

חן שפירא | עידו אהרון

היוזמה ליום העיון נולדה במפגש שנערך במרכז מו"פ המשולש בין חוקרים וחברי צוות מהספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי. במפגש עלה הנושא של שימור ערכי מורשת תרבותית מקומית, ושל שילוב טכנולוגיות חדשניות המפותחות בנושא כגון: אלגוריתם לזיהוי כתב בכתבי-יד ערבים עתיקים ובניית מודלים ב- 3D של אתרים היסטוריים בארץ. בהמשך למפגש זה, הוחלט לקיים יום עיון ופורסם קול קורא להרצאות בנושאי מחקר הקשורים לשימוש בטכנולוגיות וכלים חדשניים כדוגמת מציאות מדומה וכלים של מדעי הרוח הדיגיטליים (Digital Humanities).

אנו עדים בשנים האחרונות להתפתחותם של אמצעים טכנולוגיים ברחבי העולם ושילובם במחקרים בתחום מדעי הרוח. מטרתו של יום העיון הייתה להציג בפני הקהילה האקדמית (מרצים, חוקרים, סטודנטים וספרנים) מבחר פרויקטים ומחקרים, מהארץ והעולם, המציגים תוצרי מחקר בתחום שימור מורשת ואתרים המשלבים בין מחקר עיוני לצד שימוש באמצעי טכנולוגי והצגתם בתצורתה ויזואלית.

מתוך הרצאתו של מורן נויהוף

במקביל לפרסום הקול הקורא להרצאות, תהליך העבודה סביב יום העיון דרש למידה אודות סוגי המחקר והפרויקטים השונים הקיימים בתחום. בהתאם לכך, איתור ופנייה למרצים מהארץ ומהעולם וכמובן תיאום מול חברי מו"פ המשולש. המרצים שנבחרו לבסוף הציגו מגוון של פרויקטים ונושאי מחקר המעניינים בפני עצמם, ובמקביל מהווים רצף נושאי בין כל ההרצאות. החלק המעניין ביותר ביום העיון, הוא הפוטנציאל המחקרי העצום שנגלה בהרצאות בשילוב של תחומי מחקר ממדעי הרוח עם מדעי המחשב, מערכות מידע גיאוגרפיות ואף ביולוגיה.

המחקרים וההרצאות ביום העיון

במושב הראשון, 'חדשנות במחקר מורשת תרבותית', שימשה פרופ' מירי שפר-מוסנזון כיו"ר. במושב התארחו שלושה מרצים שהציגו דרכים חדשניות לזיהוי וניתוח כתבי-יד. הרצאתו של מורן נויהוף, דוקטורנט לביולוגיה באוניברסיטת תל-אביב, 'פענוח הגנום של מגילות מדבר יהודה' עסקה במחקר בו לקח חלק יחד עם חוקרים ממדעי היהדות וביולוגיה מישראל, שבדיה וארה"ב. במחקר זה הצליחו החוקרים לזהות ולחבר חלקים שונים של המגילות הגנוזות ממערות קומראן ומדבר יהודה באמצעות דגימות DNA.
בהמשך, דיבר ד"ר ראיד סעאבנה המשמש גם כחוקר במרכז מו"פ המשולש. הרצאתו – 'Image Processing, Machine Learning and Historical Document Image Analysis' הציגה כלי לקריאת מכונה עבור כתבי-יד ערבים עתיקים והאפשרויות המתקדמות לניתוח כתבי אלו.
כהמשך לשתי ההרצאות הראשונות, ד"ר עבדולה גאלאדארי (Abdulla Galadari) מאוניברסיטת ח'ליפה, שבאבו-דאבי, הרצה על 'Digital Humanities in the Service of Intertextual Studies between the Qur’an and Biblical Literature'. הרצאה זו עסקה במחקר מתקדם של כתבי-יד, ובשימוש בכלים של מדעי הרוח הדיגיטליים, ובה עבדולה הראה כיצד ניתן לזהות צירופים והטיות מילים המופיעות בקוראן ובמקורות היהודים.

מתוך הרצאתו של פרופ' אייל בן-אליהו

המושב השני, 'טכנולוגיה ומורשת' נפתח בדבריו של היו"ר ד"ר זף סגל שהציג את 'מעבדת מדיה – OmiLab'. ד"ר סיימון יאנג (Simon Young) מחברת lithodomosvr שבאוסטרליה העביר את הרצאתו 'Virtual Reality Models of the Roman City of Jerusalem and Masada' שהייתה הראשונה במושב. סיימון הציג שני פרויקטים של שחזור אתרים היסטוריים באמצעות מציאות מדומה: אתר מצדה ומגדל דוד שבירושלים.
בהמשך ישיר לכך, כרים יחיא, סטודנט לתואר שני באוניברסיטת תל אביב, הציג את הרצאתו 'שימור דיגיטלי לאתרים היסטוריים, מידול 3D של תחנת רכבת חיג'אז בעמק'. בהרצאה כרים הציג את תהליך העבודה על מידול מבנים היסטוריים הכולל סריקתם באמצעות צילום מרחפן, הזנת הצילומים ונתונים נוספים למערכת RC ולבסוף עיצוב סביבה וירטואלית במציאות מדומה. כל אלו מאפשרים בניית מודלים בתלת-מימד של המבנים.
יום העיון נחתם בהרצאתו המרתקת של פרופ' אייל בן-אליהו מאוניברסיטת חיפה 'אטלס דיגיטאלי ליהודי העולם העתיק (333 לפנה"ס – 640 לספירה)', בה הוצג תהליך העבודה והתוצרים של אטלס דיגיטלי חדש שעולה לאוויר מטעם מעבדת אליהו שבאוניברסיטת חיפה. האטלס מציג באופן ויזואלי את תפוצת יהדות העולם העתיק.

  • כל הרצאות יום העיון ב- Youtube (לצפייה)
  • חוברת התקצירים של יום העיון (הורדה)

יום העיון "חידושים בשימור מורשת" התקיים באופן מקוון בתאריך 23.12.2020.

 

כלים למצגות חכמות בספרייה: הדוגמה של פרזי בספרייה למדעי החברה, לניהול ולחינוך

הדבר החשוב ביותר בהרצאה, כמו שאמר כריס אנדרסון בהרצאת TED על הסוד להרצאות מוצלחות, הוא כמובן הרעיון. עם-זאת, וברור לגמרי, שלרעיון שמוצג היטב – קל לעבור הלאה. אחרי שבמשך זמן-רב צמד המילים "להכין מצגת" היה שקול לשם "power point", בתקופה זו הולכות ומתרבות אלטרנטיבות שונות ומגוונות לתוכנת האופיס הותיקה. אחת מהאלטרנטיבות, העונה לשם "פרזי" (Prezi), צוברת פופולאריות ומשנה את עולם המצגות – ולא סתם.

באופן מסורתי מצגת הייתה בנויה מאוסף של שקופיות. בניגוד לרצף השקופיות המוכר, המשתמש בפרזי מקבל מרחב עבודה – אותו ניתן לדמות לקנבס (ריק או עם תבניות מוכנות מראש). על הקנבס ניתן לעצב רעיונות, תהליכי עבודה, ואפילו לשרטט אריכטקטורה של טיעונים. החזות הגרפית שמאפיינת את מצגות פרזי מאפשרת, לעיתים קרובות, להמחיש את רעיונות באופן מהיר ועמוק יותר ממילים. קביעת סדר הצגת חלקי הרעיון (או סדר השקופיות) הוא למעשה בימוי של "מצלמה" – הנעה במרחבי הקנבס. תנועה זו, הכוללת גם אפשרויות של סיבוב וזום, בנוסף ליכולות גרפיות מרשימות, מאפשרת להעביר אל הקהל גם רעיונות מורכבים – בקלות. כפי שאמרה משתתפת בסיום אחת מסדנאות הפרזי שהתקיימה בספרייה למדעי החברה, לניהול ולחינוך – "הצלחתי להעתיק באופן במדויק רעיון מהדימיון אל המצגת". הדהים לשמוע משתתף אחר שמייד הוסיף "כשהדמיון נפרס על מפה אפשר ללטש ולשכלל את הרעיון".

דוגמה לתבנית שהוכנה מראש למצגת פרזי ("קנבס"). על התבנית הזו ניתן לצקת תוכן. ב-Prezi Explore יש מגוון אדיר של מצגות ותבניות, ובחלקן ניתן להשתמש.

 

בדומה לתוכנות אחרות המשמשות להכנת מצגות – לפרזי יש כמה מגרעות – שרק על חלקן ניתן (כיום) להתגבר. למשל, כתיבה בשפה העברית אפשרית אך אינה נתמכת, ולכן צריך להקליד הפוך או להעזר באתר המיועד להיפוך טקסט. בעיה אחרת היא שפרזי אינה נגישה למשתמשים עם לקויות (ובייחוד לקויות ראיה). למרות בעיות אלה, באופן כללי פרזי מספקת מצגות יוצאות דופן באיכותן.

הרישום לפרזי עם כתובת דוא"ל אוניברסיטאית מאפשר פתיחת פרופיל בחינם. העבודה בפרזי אינה מצריכה התקנה מיוחדת כלשהי, שכן פרזי היא תוכנה מבוססת-ענן ובכך נגישה מכל הדפדפנים הנפוצים. היותה בענן מאפשרת שיתוף קל ומהיר – ולא רק של אפשרות צפייה במצגת אלא-גם אפשרות של שיתופי פעולה בעבודות צוות. יתרון נוסף הוא שניתן להשתמש באפליקציה ייעודית (ל-iPad,  iPhone, או ל-Android) על-מנת לשלוט במצגת. לפרזי עוד מספר יתרונות בולטים, אך הבולט מכולם הוא פשוט ה"וואו" ששומעים מהקהל בסיום המצגת.

צוות הספרייה שמח לסייע, להדריך, ולעזור, ליחידים ולקבוצות, סטודנטים ואנשי סגל, בכל מה שקשור לבניית מצגות פרזי וללמידה של הממשק. אל תהססו ליצור עימנו קשר!

Cognitive Café

ביום חמישי האחרון (22.12.16) התקיים במרכז 'נא לגעת' ביפו כנס מטעם IBM בנושא מחשוב קוגניטיבי. מחשוב קוגניטיבי הוא תחום במדעי המחשב המנסה לדמות תהליכים של חשיבה אנושית הכוללים בין היתר הבנת שפה מדוברת, זיהוי פנים, ניתוח מידע והסקת מסקנות, למידת מכונה, כריית מידע, איתור דפוסי התנהגות ועוד יכולות "אנושיות" שאנו מבצעים באופן כמעט בלתי מודע.
כדי ליצור מערכת המסוגלת להתמודד עם כל אלו- IBM יצרו את ווטסון. ווטסון היא (או הוא) פלטפורמה מבוססת ענן שהושקה לפני כשנתיים, ועליה ניתן ליצור תוכנות אחרות המשתמשות ביכולות החישוב ועיבוד המידע שפותחו ב- IBM.
(לקריאה נוספת – "מחשב העל IBM Watson" / יפה אהרוני).

לכנס הנושא את השם Cognitive café‬ ונערך זה השנה הרביעית, הגיעו כ- 700 משתתפים ובו הציגו מס' חברות את התוכנות אותן הן פיתחו ופועלות על פלטפורמת ווטסון. חברות כמו קופ"ח כללית ומאוחדת, טבע, סיטי בנק ואחרות הציגו את השימושים היומיומיים ואת יתרונות השימוש בפלטפורמה.

העולם על פי ווטסון

דוגמאות לשימושים בווטסון כוללות מערכת ניהול עירונית המקבלת מידע מחיישנים ומצלמות הפזורות בעיר. המערכת מנתחת את המידע, ויודעת להציף אירועים חריגים או בעייתיים ללא התערבות אדם לחדר בקרה ומשם המידע מועבר הלאה ליחידות המטפלות בשטח.
דוגמה שנייה היא היכולת להמליץ לרופאים על טיפולים שלא עלו על דעתו של הרופא בזמן טיפול בחולה. תוכנה ששולבה במחשבי הרופאים בקופ"ח מאוחדת, לוקחת את נתוני החולה באותו הרגע ובודקת את כל הטיפולים היכולים להתאים לסימפטומים הקיימים. הרופאים שכמובן התנגדו לרעיון גילו במהרה שמערכת מסוג זה עם יכולות ניתוח מידע גבוהות וללא בעיות זיכרון, מניבה תוצאות זהות להמלצות של רופאים מומחים, ובמקרים מסוימים אף ממליצה על טיפול שהרופא כלל לא חשב עליו.

פעולה נוספת שנעשתה בעזרת ווטסון היא יצירת טריילר (קדימון) לסרט האימה Morgan. הטריילר כולו נעשה כמעט ללא התערבות אדם. למערכת הוזנו מאות טריילרים מז'אנר קולנועי זה והמערכת בתורה יצרה קריטריונים לסרטון מוצלח וחתכה מהסרט 10 קטעים ש"לדעתה" צריכים להיכלל בו. לאחר בחינת הקטעים באולפנים אושרו 9 קטעים והטריילר הוכן. כל התהליך שכיום לוקח להכינו כחודש – לקח יום אחד בלבד.

מה לכל זה ולספריות?

בהרצאה שעסקה בשאלה כיצד למידת מכונה משפרת את הבריאות שלנו, ציין פרופ' רן בליצר ממכון כללית למחקר את תעשיית החלל כתעשייה המסורתית ביותר אחרי רפואה בכל הקשור לשימוש באמצעים הידועים כעובדים ואמינים (כששולחים לוויין שישהה 10 שנים בחלל צריך לדעת שהוא יעבוד ללא תקלות). חלקנו ודאי יושבים עכשיו מול מדפי ספרים עמוסים לעייפה ותוהים עד כמה "תעשיית" הספרנות התקדמה עם השנים? בייחוד אלו המשתמשים בשיטת דיואי שהומצאה בשנת 1876.

אם ננתח את עבודת ספרני היעץ – נמצא אדם המקבל מידע, מעבד אותו ומניב תוצאה שהיא פריט או פרטי מידע בפני עצמם. אם כך, מה ההבדל בינו לבין מערכת לומדת המסוגלת לתקשר עם אנשים? לדוגמה –
צ'טבוט (ChatBot) – יישום המאפשר למשתמש לנהל שיחה עם ישות דיגיטלית, מושתתת על בינה מלאכותית לשם ביצוע פעולות שונות או קבלת מידע – משולב עם מערכת המסוגלת לאחזר מידע ולומדת מכל משתמש יותר ויותר.

מערכת שכזו יכולה להשתלב בעבודת הספרנים או לשמש כ"ספרן אישי" לחוקרים ולהפוך לגורם המייעץ (ממש כמו לרופאים בקופ"ח), מאחזר וממליץ על מידע מדויק יותר לטובת משתמשי הספרייה.

ב- 20 שנה האחרונות ספריות אקדמיות וציבוריות נאבקו בכדי להישאר רלוונטיות בעולם בו האינטרנט וטכנולוגיות המידע מכתיבות את קצב השינויים. כאשר שינויים חוקתיים, שילוב טכנולוגיות חדשות וקבלת רעיון "הספרייה כמקום" הצליחו להפוך את הספריות למקום המעניק שירות מתקדם ועדכני. המחשוב הקוגנטיבי המהווה את השלב הבא בהתפתחות טכנולוגיות המידע, יכול להוביל את הספריות למקום המרכז שירותים רבים ומתקדמים יותר מבעבר.

לסיכום, שילוב של שירותי מידע חדשניים שמעניקים לסטודנטים ולחוקרים את כל מה שהם נזקקים לו במחקרם, יחד עם חוויה חיובית במטרה לגרום להם לרצות לשוב ולבקר היא חלק מובנה בשירות של הספרייה. ברור כי הספריות, כמקום האוצר כמויות עצומות של מידע, יצטרכו להמשיך ולהשקיע משאבים נוספים לצורך הפיכת הספרייה למרכז חברתי המשלב יכולות ייעוץ מתקדמות.
יכולות מחשוב קוגניטיביות יאפשרו להן להפוך למובילות טכנולוגיות בתחום זה.

(צילום תמונה ראשית: עידן סבח)

מקורות וקריאה נוספת

  1. כנס הצ׳אטבוטים הבינלאומי הראשון בישראל יוצא לדרך
  2. מקבץ כתבות בנושא באתר הידען
  3. אלבום הכנס בפייסבוק

57 כלים שימושיים ליזמים ולמשתמשים אחרים ברשת

יזמים , אנשי עסקים זקוקים לכלים לניהול, מעקב,  שיווק ופרסום וכו'.
רשימה של 57 כלים  שיכולים לסייע בכך התפרסמה ביוני 2015.  הרשימה כוללת כלים יכולים לסייע ליזמים ואנשי עסקים בתחומי עבודתם השונים:

  • יעילות וארגון, כגון ניהול סיסמאות ואחסון בענן
  • מייל ותמיכה בלקוחות
  • גיוס עובדים – מיקור חוץ ועוזרים וירטואליים
  • כתיבת החומר הפרסומי
  • ניהול המדיה החברתית
  • עיצוב גרפי ומיתוג
  • תקשורת צוות
  • ניתוח סטטיסטי של הפעילות באתר
  • ניהול קמפיין  שיווקי בעזרת מייל
  • פיננסים וחישובי מס
  • תמונות חופשיות
  • פונטים

הכלים שימושיים ליזמים ולמשתמשים אחרים . חלק מהכלים חופשיים ברשת

לרשימה המלאה

מחשב העל IBM Watson – מחשוב קוגניטיבי וחווית המשתמש

מחשב העל של   Watson, IBM משתמש בטכנולוגיה של מחשוב אנליטי,  "מבין"  את המידע מנתחו באופן דומה לחשיבה האנושית  ומגיע לתובנות.

אחד מהשירותים שלו הוא personality insights  שמבוסס על  יכולתו לנתח מאפייני אישיות של אדם מסוים על פי טקסט,  כמובן במגבלות מסוימות .  כול תכונה שהוא מנתח מדווחת באחוזים וטעות דגימה . טעות הדגימה קטנה יותר כאשר מזינים יותר טקסט. דרושים לפחות 3500 מלים כדי לקבל תוצאות משמעותיות

על המדע מאחורי שירות זה ומגבלותיו של השירות אפשר לקרוא בכתבה  the science behind the personality insights service.
IBM פתחה מודלים שמתבססים על המחקר בתחומי הפסיכולוגיה, הפסיכולינגוויסטיקה והשיווק,  בין היתר על מחקרים שמצאו שדפוסי שימוש במדיה חברתית יכולים לנבא התנהגות והעדפות.

שירות נוסף חדש מעניין של ניתוח והמחשה הוא ה- news explorer אשר מחלץ מידע סמנטי ומציג מידע עדכני בצורה ויזואלית.

שירותים נוספים אפשר למצוא באתר IBM Watson Developer Cloud

 

עשרה כלים שיעזרו לכם לעבוד חכם יותר

היום אנו עדים  להתפוצצות בתחום התוכנה והאפליקציות. הצצה לאתר  product hunt מעניקה את התחושה שיש היום אפליקציה לכול דבר

במצב זה של אופציות מרובות,  כתבה שהתפרסמה לאחרונה וכוללת רשימה מוארת של 10 כלים  נבחרים  לעבודה חכמה יותר,  יכולה להיות שימושית.

על רשימת הכלים המומלצים בכתבה נמנים:

 Boomerang 

Plugin (רכיב תוכנה ) של  של gmail שמריץ מיילים  בסדר זמנים שנקבע מראש

Box  – פלטפורמה נוחה לניהול ושיתוף קבצים

Calendly   

דרך נוחה לתכנון לוח הזמנים , ארגון פגישות וכו'

Attendify – אפליקציית "עשה זאת בעצמך" לאירועים וכנסים

LastPass – כלי לניהול סיסמאות

When I Work -אפליקציית לניהול לוח הזמנים של צוות עובדים  – תזמון משמרות  וכו'

ContentMarketer.io – כלי שיווקי לקידום פוסטים של בלוג

Themeforest – תבניות לאתרי בית ומצגות

UberConfrence -יישום שמסייע למעקב אחר כנסים

LeadPages – כלי נוח לייצור דפי נחיתה

לכתבה

כלים מומלצים לעריכת קובצי וידיאו

הוידיאו הופך לאחד האמצעים היעילים לשיווק. במקביל גדל מספר הכלים  לעריכה של קובצי וידיאו.

כתבה שימושית בחנה  ובדקה מספר כלים  למטרה זו  . להלן  6 כלים /יישומים מומלצים  שמיועדים במיוחד לחובבנים  בעלי תקציבים מוגבלים ולו"ז  צפוף.

הכלים הם:

  1. Nutshell
  2.  Magisto
  3. Animoto
  4. Videoshop
  5. iMovie App
  6. iMovie for Macs

הכלים חלקם חופשיים, חלקם בתשלום מינימלי. בכתבה מתוארים בפירוט המאפיינים של כול אחד מכלים אלה ואופן השימוש בהם.  הכתבה כוללת גם קובצי  וידיאו שנוצרו בכלים אלה לדוגמה.

כמו כן  מומלץ בכתבה על 3 מקורות נוספים שיכולים לסייע ביצירה  כגון שילוב קטעי אודיו בוידיאו ועוד . המקורות הם:

YouTube Audio Library

Distill

Pexels Videos

לכתבה

כתבה נוספת בהקשר – 23 האפליקציות החדשות הטובות ביותר לתמונות ווידיאו לשנת 2014

תוכנות לניהול ספריות 2015 – תמונת מצב

הבחירה של תוכנה לניהול  ספריות היא לא החלטה  קלה. ספקים מציעים פתרונות לספריות ציבוריות, אקדמיות, מיוחדות וספריות בתי ספר  ולמרות זאת הצרכים של  כל ספרייה בתוך כול אחת מהקטגוריות יכולים להיות שונים והבחירה קשה. מידע על המצב בשוק יכול לסייע בקבלת ההחלטות.

כתבה  מקיפה  שהתפרסמה ב-7 באפריל 2015  ב-  Library Journal כוללת סקירה מקיפה של תוכנות ILS         – Integreted Libraries  Systems כגון  Aleph,  ו- LSP   – Platforms  Library Services  תוכנות מדור שני כגון  Alma.

הסקירה כוללת נתונים על ספקים, מערכות  ומגמות מכירות בשלושת השנים – 2012  – 2014  תוך ציון מאפיינים ייחודיים של תוכנות מסוימות.

החברות שעל מגמות המכירות  שלהן והמוצרים שלהן דווח  בכתבה בתחום ה- ILS      הן  :

Biblionix, Ex Libris , Innovative Interfaces Inc   ו- SirsiDynix

בתחום ה- LSP   הן : Ex Libris, Innovative Interface, OCLC, Proquest ו- SirsiDynix.

יש לציין  שהשפעת ההכרה  בחשיבות הנתונים המקושרים נכרת במערכות ובשירותים המוצעים. מן הראוי לציין בהקשר זה את RDAExpress – שירות שמתאים  רשומות של MARC     לסטנדרטים של RDA .  אם מאמצים אלו יסייעו לנראות של התכנים בווב הפתוח התוצאה יכולה להיות שינוי סיסמי בנוף של מערכות לניהול ספריות.

לכתבה המלאה

Global Ejournal Library – שירות גילוי ידע של מאמרים בגישה פתוחה

ביום שלישי 20 בינואר 2015 התקיימה בספרייה למדעים מדויקים באוניברסיטת תל-אביב הרצאה של אילנה מחברת Pro-Book  בה הציגה את הכלי לגילוי ידע של מאמרים בגישה פתוחה   אותו  משווקת החברה  –  Global Ejournal Library .

הפלטפורמה מאפשרת חיפוש ב- 20000 כתבי עת בגישה פתוחה  שכוללים כ- 8 מיליון מאמרים מ- 130 ארצות.  מבחינה זו יש למערכת יתרון על פני ספריות דיגיטליות בגישה פתוחה  כמו DOAJ  כי היא מאפשרת חשיפה גם  לחומרים גם מארצות אחרות.. המערכת כוללת  חומרים ממסלול הזהב של הגישה הפתוחה כלומר אינה מכסה את כול מה שנכלל במאגרים המוסדיים, כמו כן הפלטפורמה מכסה גם כתבי עת מקצועיים. המערכת כוללת כיסוי נרחב של התחום הביורפואי, הנדסה וטכנולוגיה  וכוללת  חומרים גם ממדעי החברה אמנויות ומדעי הרוח. מן הראוי לציין ש- 13000 כתבי עת מתוך 20000 שמכסה המערכת הם שפיטים  (peer reviewed).

החיפוש נעשה עד רמת התקציר.  בתוצאות החיפוש מקבלים את הטקסט המלא.

קיימות במערכת מגוון אפשרויות סינון והצגה ויזואלית. ריכוז המאמרים החופשיים במערכת אחת מאפשר חשיפה לחומרים שהם שייכים   לרשת הלא נראית   גם אם הם קיימים אי שם באינדקסים ובתוצאות החיפוש של מערכות אחרות כולל גוגל סקולר אך המשתמש לא תמיד נחשף אליהם.

העלות של המערכת נמוכה יחסית וספריות בכלל  במיוחד ספריות שאין להם מנוי למו"לים  מובילים של כתבי עת יכולות להפיק ממנה תועלת מרבית.

המערכת פתוחה לניסיון למשתמשי אוניברסיטת תל אביב עד 30   במרץ 2015  בכתובות:

http://54.254.103.93/search/login/

http://login.gejlibrary.com/

למצגת ההרצאה

מכשירים ניידים – ספרים אלקטרוניים, מוסיקה ותוכנה חופשיים

עם ריבוי השימוש במכשירים ניידים כדאי להתעדכן  בחומרים חופשיים שאפשר להורידם למכשירים באופן חוקי וללא תשלום

בכתבה מ- 24 בנובמבר 2014 אפשר למצוא המלצות  לחומרים חופשיים כאלה.

ספרים אלקטרונים – כדאי לזכור את פרויקט גוטנברג  שכולל למעלה מ- 46000 ספרים חופשיים. מקורות נוספים הם גוגל ספרים, Archive.org   , The online books page וספרים אלקטרוניים חופשיים נוספים מהחנויות של KINDLE   ו- Kobo. כמו כן  כדאי להכיר את האפליקציה overdrive  שדרכה אפשר לשאול ספרים אלקטרוניים מהספרייה. כיום למעלה  מ- 30000 ספריות מציעות את שירותי ההשאלה שלהן דרך אפליקציה זאת.

מוסיקה –  האפליקציה של  Tuneln רדיו והאתר  tunein.com מאפשרים גישה למעלה מ- 100000   תחנות רדיו ברחבי העולם כולו. מקור נוסף הוא אפליקציה חופשית  שניתנת להורדה מהאתר Songza – songza.com

תוכנה – Microsoft   וגוגל מציעים תוכנות חופשיות – Microsoft Office Online וגוגל  דרייב  – תוכנות שפועלות בתקשורת אינטרנט כלומר העבודה היא באופן מקוון.

חבילת  תוכנה נוספת שניתנת  להורדה ומאפשרת  עבודה בצורה לא מקוונת הוא Apach's OpenOffice  – openoffice.org . OpenOffice  תומכת בהרבה שפות, מערכות הפעלה וקבצים

חבילת תוכנה נוספת שתומכת במערכות הפעלה Windows, Mac and Linux היא LibreOffice

למשתמשי הסמרטפונים והטאבלטים –  Kingsoft Office היא אלטרנטיבה חופשית למיקרוסופט אופיס .היא מאפשרת ליצור לצפות ולערוך מסמכים מוורד, פוורפוינט ואקסל כולל תמיכה בקובצי PDF   . ניתן לשמור את הקבצים בטאבלט או בסמרטפון או לגשת אליהם משירותי ענן כגון Dropbox, Google Drive, Box ואחרים

סרטי קולנוע ותוכניות טלוויזיה –  זמינים באתרים כגון Hulu, SideReel,   iTunes, YouTube , Sony’s Crackle, Yidio, Vimeo’s Films Channel, SnagFilms and PopcornFlix.

האזנה  לפודקסטים ותוכניות רדיו אפשרית דרך    iTunes

לכתבה בנושא

רשתות חברתיות – כלים שימושיים

כתבות  שהתפרסמו ב- 24 באוקטובר 2014 וב- 3 בנובמבר ב- business2 community כוללות טיפים ורשימות ארוכות של  כלים  שימושיים  לבעלי רשתות חברתיות שיכולים להיות שימושיים ליצירת  תכנים וקידומם.

הרשימות כוללות  30 כלים, רובם  חופשיים או חופשיים למחצה ,   למטרות שונות כגון: Infogr.am ליצירת אינפוגרפיקות ,  Hoot Suite  לניהול מידע ברשתות החברתיות,  Bit.ly   שידוע לקיצורי כתובות   ושמשמש גם למטרות אחרות , mention  ו- Oktopost שמשמשים לניטור , Topsy   מנוע חיפוש ייעודי לרשתות חברתיות , Pixabay אתר לחיפוש תמונות חופשיות גם למטרות מסחריות  ו- Compfight אף הוא כלי של פליקר שמאפשר לאתר תמונות חופשיות  גם למטרות מסחריות ועוד..

הרשימות כוללות תיאור של הפונקציונאליות של כול אחד מהכלים.

מדריך Windows 7 2014 למשתמשי Windows XP

אם החלטתם לשדרג את מערכת ההפעלה מ- Windows XP  ל- Windows 7    יתכן שתמצאו עניין במדריך מקיף בנושא.

במדריך זה אפשר ללמוד על המאפיינים החדשים של Window7    וכיצד להתמודד עם בעיות.

המדריך כולל תיאור של המאפיינים החדשים, טיפים , כיצד להשתמש במראה ובפונקציונאליות של windows XP , מה לעשות במקרים של חומרה או תוכנה לא תואמת, היכן למצוא דרייברים מתאימים  וכיצד להריץ את  window XP –  בתוך ה- virtual machine –  תוכנה שרצה על  Windows 7 ויכולה לארח מערכות הפעלה אחרות כולל  windows XP, ועוד..

המדריך כולל קישורים למקורות מידע נוספים בנושא

למדריך

QR בשירות הספרייה – חיבור בין הפיזי לדיגיטלי

קוד Quick Response Code – QR  הוא למעשה ברקוד שמאפשר קידוד  מידע טקסטואלי בצורה גראפית-ויזואלית וכיום מקובל להשתמש בו  להצגת כתובות אינטרנט בצורה גרפית.

אפליקציות בטלפונים חכמים קוראות קוד QR   מאפשרות גישה ישירה לאותן כתובות.

מיזם  חדש – Q-Read שגייס אפשרויות טכנולוגיות אלה לשירות הספרייה פותח  בספרייה לגיאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב . המיזם מאפשר חיבור בין הפיזי לדיגיטלי –  כאשר מצוי בידי המשתמש העותק הפיזי של ספר לדוגמה הוא יוכל להגיע לגרסה האלקטרונית של הספר, להפניות לביקורת על הספרים ולקישורים רלוונטיים נוספים  כולל תוצאות חיפוש מדעת"א  בנושא.

למיזם יתרונות אותם מפרט  עידו אהרון מפתח המיזם :

  • " על ידי העלאת תצלומי מפות נוכל לתרום להפחתת התלות של הסטודנטים במשאביה הפיזיים של הספרייה כגון מחשבים, סורק ומכונת צילום.
  • יתרון נוסף הוא האפשרות להפנות לאתרים שונים העוסקים בנושא המבוקש ובכך להציג מידע משלים לפריט או לנושא.
  • דרך לספריות ליצור מיזם טכנולוגי בעלות מינימאלית.
  • יצירת הפנייה לביקורת על הספר באתרי הוצאות הספרים או החנויות כדוגמת Amazon או Google books.
  • הצגת תוצאות חיפוש מדעת"א עבור הנושא המבוקש.
  • סטודנטים יוכלו לתרום באופן פעיל על-ידי שיתוף מידע אודות פרקים מספר או מאמרים וזאת על-ידי העלאת סיכומים (דרך הספרייה) והצמדת הקוד לספר או לכתב-העת.
  • הצגת הספרייה כמתקדמת טכנולוגית ושירותית יותר עבור הסטודנטים"

כמובן שמיזם זה יכול להיות ישים גם בספריות אחרות .

פרטים נוספים על המיזם כולל דרך יצירת הקוד אפשר לקרוא במסמך של עידו אהרון על המיזם ובסרטון המיזם ביוטיוב

תודה לעידו על המסמך והמידע

Epad – פלטפורמה חכמה לרדיולוגיה

חוקרים באוניברסיטת סטנפורד פתחו לאחרונה כלי  וובי שמאפשר לרופאים וחוקרים לפרש בצורה טובה יותר הדמיה רפואית. הכלי  נקרא  Electronic Physician Annotation Device – Epad  והוא חופשי  להורדה.

פרויקט פיילוט של הפלטפורמה הושק ב- Stanford Cancer Institute   וחוקרים ממוסדות נוספים החלו להשתמש בכלי. שימוש רחב בכלי יאפשר ליצור מאגר מידע להדמיה רפואית בר חיפוש. המידע נשמר על פי התקנים שפותחו על ידי National Cancer Institute's Annotation and Image Markup – AIM . באופן זה התכנים יכולים להיות ברי חיפוש  באמצעות מערכות רפואיות שונות  והווב הסמנטי, ורדיולוגים יוכלו ליהנות מהשיתוף והאינטראופרביליות (תאימות תפעולית).

לכתבה בנושא

לוודיאו שמתאר את הכלי

Edublog Awards – כלים ויישומי ווב חופשיים נבחרים

Edublog Awards הוא תמריץ  שראשיתו בשנת 2004 שמטרתו לקדם  בלוגים , אתרים וכלים בתחום החינוך . מדי שנה נבחרים על ידי קהל משתמשי הווב  בלוגים , אתרים וכלים נבחרים.

באתר  אפשר למצוא גם רשימה של  50  כלים/יישומים  חופשיים  בוווב שזכו לעלות לגמר השנה.  ביניהם יישומים מוכרים  : ,  twiitter  wordpress ,  dropbox , Google Apps for Education , Google Hangouts , Pinterest  ויישומים אחרים פחות מוכרים ביניהם כלים ליצירת וידאו , מצגות, תוכנות גרפיות ועוד

באופן זה Edublog Awards   מסייע לאנשי חינוך להתוודע לבלוגים אתרים וכלים שימושיים חדשים.

לרשימת כלי הווב החופשיים העולים לגמר

חישוב הרלוונטיות בפרימו – יוזמה חדשה

  המו"ל  המדעי  Elsevier  וחברת Ex Libris Group  הצהירו על יוזמה משותפת להשתמש בשני המדדים – המדד   המנורמל  למאמר   SNIP     והמדד לדרוג כתבי עת  SCImago Journal Rank-  SJR  לצורך חישוב הרלוונטיות ודרוג תוצאות החיפוש בפרימו

בעבר כתבתי פוסט בבלוג על שני המדדים – שני המדדים מבוססים על התכנים השפיטים במאגר Scopus ,  מדד SNIP     לוקח בחשבון את העובדה ששכיחות הציטוטים שונה  מתחום מחקר אחד למשנהו .. מדד זה  משקף את האימפקט של כתב העת בתחום שלו ולוקח בחשבון גם מאפיינים של התחום הנושאי של כתב העת , לכן הוא מאפשר להשוות כתבי עת בתחומי נושאים שונים ונחשב כמדד טוב ומדויק להשוואת כתב עת מסוים עם כתבי עת בתחומו וגם מחוץ לתחומו.

מדד    SJR     משתמש בכמה גורמים לחישוב  הפרסטיגה של המקור המצוטט , גם הוא  מאפשר השוואה ישירה של כתבי עת ללא תלות בסיווגם הנושאי.

 על פי ההצהרה המשותפת של המו"ל  המדעי  Elsevier  וחברת Ex Libris Group,   מדדים אלה ייכללו באלגוריתם חישוב הרלוונטיות של התוצאות ב-primo . המדדים יוצגו גם בתוצאות החיפוש כדי לסייע למשתמשים להעריכן.

 יש לברך על יוזמה מבורכת זו    לשיפור הרלוונטיות של התוצאות ב- primo .

להצהרה

מעבר ל- Google Analytics – כלים לניתוח ולבניית אסטרטגיה שיווקית

היום בעולם ה-Big Data      נשאלת השאלה כיצד אפשר להשתמש בנתונים אלה לבניית אסטרטגיה שיווקית.

אחד הכלים החזקים לניתוח נתונים הוא Google Analytics  הידוע,   אך מעבר ל-Google Analytics  קיימים כלים נוספים שכדאי להכירם.

כתבה שהתפרסמה ב- Search  Engine Watch סוקרת 3 כלים מסוג זה:
Followerwonk –  כלי פילוח חזק שיכול לסייע להשתמש בעוקבים בטוויטר בצורה אפקטיבית

Tag Manager –  כלי לניהול ויצירת תגיות. תיוג מסייע בפלטפורמות שונות – אתרים, ערוצי מדיה חברתית וכו' להבנה טובה יותר של התנהגות המשתמשים .  Tag Manager מאפשר ניהול יעיל יותר של פעולת התיוג וחוסך זמן יקר
Fliptop – כלי ניתוח חברתי שמסייע בשילוב מידע חברתי לצורך פילוח צרכנים פוטנציליים . כפי שמסביר  Dan Chiao סמנכ"ל בחברה  :
"Fliptop helps brands understand who their subscribers are, what the overlap is between their Twitter, Facebook and email subscribers, and who is most engaged socially with their brand,"

פירוט יתר כולל דוגמאות ותיאור מקרים לשימוש בכלים אלו אפשר למצוא בכתבה