השבוע התקיים במכון ון-ליר בירושלים כנס אווה/מינרבה הארבעה-עשר לדיגיטציה של מורשת התרבות. כנסים אלו, המתקיימים מאז שנת 2004, הפכו למסגרת מרכזית להצגת פרויקטים חדשים בתחומי הדיגיטציה בעולמות התרבות ולמפגשי עמיתים של המתעניינים בתחום – חוקרים וסטודנטים, אוצרים, אנשי מחשבים, ארכיונאים, ספרנים ואנשי ממשל מאירופה ומישראל. בכנסים מוצגים כלי מחקר חדשים, יוזמות ציבוריות אירופאיות-ישראליות לשימור, הנגשה והפצת תרבות באמצעים דיגיטליים, שיתופי פעולה, אפליקציות מתקדמות עבור מוסדות תרבות וכן תשתיות פתוחות למחקר במדעי הרוח.
יומו הראשון של הכנס עמד בסימן ההשקה החגיגית של פורטל המוזיאונים הלאומי לאחר תקופת פיילוט ארוכה. האתר הוא פרי פרויקט שימור והעצמה דיגיטלית המשותף למשרד התרבות והספורט, משרד רה"מ, אגף מורשת ועשרות המוזיאונים המוכרים בישראל, בכל התחומים. מטרתו היא לחשוף בפני הציבור באופן נגיש, ידידותי ואיכותי את הפריטים המגוונים השמורים במוזיאונים, הן בתצוגה והן באחסון – בסה"כ כמיליון וחצי פריטים במגוון תחומים: אמנות, יודאיקה, היסטוריה, ארכיאולוגיה, אתנוגרפיה, טבע ומדע. המידע באתר מאורגן בשלושה רבדים – רובד המוזיאונים הכולל דפי מידע על המוסדות השונים ועל אוספיהם; רובד הפריטים המציג אלפי פריטים שסומנו כבעלי ערך מיוחד, והם מופיעים לצד מידע מפורט אודותיהם; ורובד התערוכות המגיש טעימות משלל התערוכות המוצגות בימים אלו או הוצגו בעבר במוזיאונים השונים. שיתוף פעולה עם Europeana, הספרייה התרבותית הדיגיטלית הכלל אירופית, מאפשר איתור, אחזור, צפייה ומחקר של פריטים מקבילים באמצעות כלי מתקדמים המוטמעים בפורטל.
מושב מיוחד הוקדש לסקירת מיזמי דיגיטציה של נכסי תרבות המבוצעים בארץ בחסות מחלקת היודאיקה בספריית אוניברסיטת הרווארד. הראשון שבהם הוא פרויקט הדיגיטציה של ארכיון הצלם ישראל צפריר השמור במרכז המידע לאמנות ישראלית במוזיאון ישראל. הארכיון הייחודי מונה כעשרים אלף צילומים של אמנים ישראליים או של יצירות אמנות ישראלית. הדוברות סקרו את התהליך הטכני של סריקת חומרי הארכיון המגוונים (נגטיבים, פוזיטיבים, שקופיות, מעטפות וכדומה) והצמדת המידע הקטלוגי הרלוונטי לכל פריט ופריט. בנוסף, סופר על הקושי הגדול הגלום בניסיון לזהות את יצירות האמנות המצולמות, וכן הבעייתיות של הסדרת זכויות היוצרים בסוג חומרים שכזה. החומרים שנסרקו והמידע עליהם מוצגים באמצעות הקטלוג המקוון של הספרייה בהרווארד.
בהמשך נסקרה ההתקדמות בפרויקט הלאומי "שימור מורשת תרבות חזותית ואמנויות הבמה" של תכנית "ציוני דרך" במשרד מורשת וירושלים ובשיתוף הספרייה הלאומית המרכזת את המיזם ומנהלת אותו מקצועית. פרויקט זה מוקדש לשימורה של מורשת התרבות החזותית ואמנויות הבמה בישראל לדורותיהם, והוא כולל תיעוד, דיגיטציה, שימור ומחקר של תחומי תרבות אלה לצד חשיפתם של כל האוספים המתועדים לציבור הרחב. הפרויקט מחולק לארבעה אשכולות – עיצוב בהובלת שנקר, תאטרון בהובלת החוג לתאטרון והספרייה באוניברסיטת חיפה, ארכיטקטורה בהובלת בצלאל ומחול בהובלת להקת בת שבע. דובר על האתגרים המיוחדים הכרוכים בתיעוד ושימור של ארכיונים של אנשים פרטיים וגופים כגון קיבוצים, להקות מחול, משרדי אדריכלים, אנשי תאטרון וכדומה. מגוון החומרים והמדיה הוא עצום, מצבם לא תמיד מזהיר והמידע עליהם אינו מלא. במסגרת הפרויקט חומרים אלו יעברו דיגיטציה איכותית, המידע עליהם יועשר והם יהיו נגישים לכל באמצעות הפלטפורמה הדיגיטלית. הודגשה הגמישות והאינטרדיסיפלינריות הגלומה בפורמט הדיגיטלי, המאפשר השוואה בין פריטים ממקורות שונים, יצירת הקשרים חדשים ואוספים וירטואליים חוצי גבולות.
בנוסף, הוצגו כלים דיגיטליים חדשים לחוקרים ולמוזיאונים בתחומי מדעי הרוח והאמנויות –
IMareCulture – פרויקט בשנתו הראשונה, שמטרתו היא העלאת המודעות לארכיאולוגיה תת ימית באירופה וחשיפת האתרים, שברובם לא ניתן לבקר בקלות, לקהל הרחב. המיזם המורכב משותפים מכל רחבי היבשת מתרכז בפיתוח כלים דיגיטליים מתקדמים ליצירת חווית ביקור מועצמת במוזיאונים ימיים, להוראה ולמחקר. בין הפיתוחים – משחקים המדמים חפירות תת ימיות וביקורים וירטואליים באתרים תת ימיים (מבוסס על ממצאים אמיתיים ומפוקח אקדמית); פאזלים תלת ממדיים של ממצאים מאתרים אלו; ספרייה דיגיטלית של ספינות טרופות משוחזרות ושל אמפורות; משחקים לימודיים של ניווט בספינות עתיקות, כשהמטרה היא להרוויח כמה שיותר ממסחר תוך התחשבות בתנאי הים והשייט העתיקים וכן כלי דיגיטלי לשיפור איכות סרטים שצולמו תחת המים. המטרה היא שכל הכלים הללו פתוחים לציבור, כולל הקוד, בהתאם להתוויות האיחוד האירופאי לפרויקטים מסוג זה.
ArchAide – בפיתוח קונסרציום מכל אירופה, כולל בית הספר למדעי המחשב מאוניברסיטת תל-אביב. מטרת המיזם היא ליצור כלי לזיהוי חרסים אוטומטי באמצעות צילום, ובכך להוריד משמעותית את הזמן המוקדש במחקר לפעולה הפרטנית של זיהוי חרסים באמצעות קטלוגים מודפסים. הרעיון הוא להשתמש בשיטת הזיהוי הקלאסית – על פי סוג החומר, צורה עיטור אבל בצורה ניידת ווירטואלית, אפילו כבר באתר החפירה עצמו. בשלב הראשון הוכנסו לאתר קטלוגים של אמפורות רומיות בעזרת OCR, והאיורים בקטלוגים עובדו למודלים ב3D; היות והאתר הוא רב לשוני היה צורך גם ליצור מושגים מוסכמים ומילון זהויות ולהשתמש במילונים מבוקרים כגון גטי ופליאדס. השאיפה היא ליצור מאגר מידע פתוח לשימוש, שיוזן ממצאים של המשתמשים בשטח. בקרוב תתחיל בחינת האפליקציה באתרי חפירה פעילים.
Parthenos – מיזם אירופאי משותף נוסף, שמטרתו לחזק ולאחד פרויקטים דיגיטליים בתחומי היסטוריה, בלשנות, מורשת תרבותית, ארכיאולוגיה ושדות קרובים במדעי הרוח. הכוונה היא ליצור תשתית אינטגרטיבית שתתמוך בארכיבים הדיגיטליים הגדולים שנוצרו בשנים האחרונות ובמתודולוגיות מחקר חדשניות, וזאת כדי לקדם מחקר דיגיטלי שיתופי. פרתנוס תומך בשתי תשתיות מחקר אירופאיות מרכזיות – dariah בתחומי מדעי הרוח ו clarin בתחומי חקר השפה. המיזם מקדם יצירת סטנדרטים משותפים, מתאם בין פרוייקטים מחקריים שונים, מקדם קביעת מדיניות והטמעתה, מרכז שיטות מחקר ושירותים מתקדמים ומפיץ פתרונות לבעיות משותפות.
מושב נוסף בכנס הוקדש לחידושים באתר אירופיאנה, להם יוקדש פוסט נפרד.
הכנס המעניין חשף בפני הבאים את העשייה הנמרצת בתחום המחקר, השימור וההנגשה בתחומי מדעי הרוח והאמנויות בישראל ואת שיתופי הפעולה הפוריים המתקיימים בין הזירה המקומית לבין האיחוד האירופי והרווארד. שיתופי פעולה אלו מאפשרים לפרוץ גבולות של חומר, זמן ומקום, להגיע לקהלים חדשים, לחשוף אוצרות חבויים ולהעלות שאלות מחקר חדשות ופורצות דרך. נמשיך לעקוב ולעדכן!
המודל הכלכלי הרווח של מימון אתרים בווב החופשי הוא הפרסומות. לאחרונה גוגל השיקה פלטפורמה חדשה 
