כלים לגילוי ידע שמאפשרים אחזור מידע ממקורות מידע  של הספרייה בתיבת חיפוש אחת  מאפשרים לספרייה לחשוף את אוספיה  ובכך מהווים כלי שיווקי חשוב לא פחות מעלונים, פוסטרים  וכו'

ארבעת הפלטפורמות הגדולות היום הן:

EDS      של Ebsco

Primo של Ex Libris

Summon  של Serials Solutions

ו- WorldCat  של OCLC

לאלה שעדיין לא בחרו – מה לבחור?

כתבה שהתפרסמה ב- 3 ביוני 2014  כוללת מידע על 4 הפלטפורמות תוך התייחסות לאינדקס המרכזי , שירותי הספרייה, מאפיינים חדשים  וייחודיים

EDS   – שירות  שה- tagline   שלו הוא" Take Discovery to the Next Level"   הוסיף לאחרונה את המאפיין Research Starters  בראש תוצאות החיפוש שמאפשר למשתמשים לראות ביבליוגרפיות ומאמרים נוספים קשורים לנושא החיפוש. ייחודו של EDS הוא בתאימות שלו עם כול מאגר ידע ו-link resolver. בנוסף ה- API   שלו מאפשר אינטגרציה כמעט  עם כול ILS

Primo – שה- Tagline שלו הוא  "Empowering Libraries to Address User Needs " הוא השירות היחיד שיש לו הסכמים לחיפוש בתכנים של Proquest  ו- EBSCO . מאפיינים חדשים יחסית הם: פרסונליזציה של תוצאות  ומאפיין הדפדוף, וייחודו של השירות הוא בפונקציונליות הגבוהה בכול הקשור ל- OPAC.

Summon  שה- tagline  שלו הוא "A Digital Front Door for the Library 's Resources"  מתאפיין באינדקס אחד מאוחד שכולל נרמול של מידע העל לפני פעולת האינדוקס. לאחרונה המנשק שלו הוא רספונסיבי לגדלים שונים של מסכים במגוון מכשירים וכול מאפייניו נגישים גם במובייל.  מאפיין חדש נוסף הוא מצאי ספרים אלקטרוניים אוטומטי במאגר הידע שלו. בעתיד הקרוב מתוכננת אינטגרציה עם התוכנה הביבליוגרפית Flow . הטכנולוגיה שלו "match and merge technology"   שכוללת את נרמול המידע לפני הכנסתו לאינדקס מאפשרת אחזור מהיר ושווה של ספקי התכנים השונים.

WorldCat   של OCLC  שה- tagline שלו הוא "Connect your library to the world" הוא  שירות גילוי הידע היחיד שמאפשר גישה ל- WorldCat . הוא מסייע למשתמשים להגדיל את הנראות של האוספים שלהם הודות לשיתוף פעולה עם  גוגל , גודרידס ווויקפדיה. התוכנה לניהול אוספים CONTENTdm מסיעת למנויים להנגיש את התכנים באוספים הדיגיטליים בכול פורמט כולל ארכיונים היסטוריים, עתונים, ספרים ומפות

לאחר בחירת תוכנה כלשהי מגיע שלב ההטמעה. כדי לא להמציא את הגלגל מחדש כדאי ללמוד מניסיון האחר. מידע מפורט  על ההיערכות לקראת שלב ההטמעה אפשר למצוא במסמכים שפרסמה אוניברסיטת הרווארד שמתכוננת בחודשים הקרובים להטמיע את primo

  המו"ל  המדעי  Elsevier  וחברת Ex Libris Group  הצהירו על יוזמה משותפת להשתמש בשני המדדים – המדד   המנורמל  למאמר   SNIP     והמדד לדרוג כתבי עת  SCImago Journal Rank-  SJR  לצורך חישוב הרלוונטיות ודרוג תוצאות החיפוש בפרימו

בעבר כתבתי פוסט בבלוג על שני המדדים – שני המדדים מבוססים על התכנים השפיטים במאגר Scopus ,  מדד SNIP     לוקח בחשבון את העובדה ששכיחות הציטוטים שונה  מתחום מחקר אחד למשנהו .. מדד זה  משקף את האימפקט של כתב העת בתחום שלו ולוקח בחשבון גם מאפיינים של התחום הנושאי של כתב העת , לכן הוא מאפשר להשוות כתבי עת בתחומי נושאים שונים ונחשב כמדד טוב ומדויק להשוואת כתב עת מסוים עם כתבי עת בתחומו וגם מחוץ לתחומו.

מדד    SJR     משתמש בכמה גורמים לחישוב  הפרסטיגה של המקור המצוטט , גם הוא  מאפשר השוואה ישירה של כתבי עת ללא תלות בסיווגם הנושאי.

 על פי ההצהרה המשותפת של המו"ל  המדעי  Elsevier  וחברת Ex Libris Group,   מדדים אלה ייכללו באלגוריתם חישוב הרלוונטיות של התוצאות ב-primo . המדדים יוצגו גם בתוצאות החיפוש כדי לסייע למשתמשים להעריכן.

 יש לברך על יוזמה מבורכת זו    לשיפור הרלוונטיות של התוצאות ב- primo .

להצהרה

השימוש בכלים לגילוי ידע discovery services צובר תאוצה. כלים אלה בעלי מנשק חיפוש "גוגלי" מחפשים בו זמנית במספר רב של משאבים אלקטרוניים תוך שימוש באינדקס או במערכת היברידית שמשלבת אינדקס וחיפוש–על federated ששולח בזמן אמת את שאילתת החיפוש למגוון מקורות מידע.

שירותים אלה, שמציגים למשתמש את המידע ממקורות שונים חוסכים למשתמש את הצורך לחפש בכמה מקורות מידע ועוד יותר את הצורך לדעת באיזה מקורות מידע לחפש

ארבעת הגדולים היום בשוק הם:, Summon, Ebsco Discovery Service, Primo Central    ו- OCLC's WorldCat Local.

הספריות באוניברסיטת תל אביב נמצאות היום בשלבים מתקדמים של הטמעת מערכת Primo Central של Ex Libris.

בבחירה של כלי מתאים יש להתחשב במספר רב של קריטריונים שקשורים להיבטים שונים של הכלי.
יש להתחשב בתכנים ובהרכב המערכת – האם המערכת היא מבוססת אינדקס בלבד או מערכת היברידית שמשלבת גם חיפוש-על, מהו ההיקף של האינדקס ואילו מאגרי מידע וחומרים הוא כולל, מה נכלל במידע העל שבאינדקס , כמו כן יש להתחשב במידת התאימות בזמן אמת עם המצאי בקטלוג הספרייה, האם המערכת תומכת בשפה המקומית במקרה שלנו בעברית , ומידת התמיכה של המערכת ב- link resolver , בתוכנות ביבליוגרפיות ובנייד.

היבט נוסף שיש לקחת בחשבון בבחירת המערכת הוא יכולות החיפוש של המערכת ובראש וראשונה יעילותו של אלגוריתם החיפוש של המערכת לדירוג תוצאות, מאפיינים של חיפוש מתקדם שכלולים במערכת , סינון החיפוש מראש ואפשרויות עידון השאילתה לאחר קבלת התוצאות . כמו כן יש להתחשב במאפיינים נוספים של המערכת בכל הקשור לחיפוש ולתוצאות החיפוש כמו השדות המוצגים ברשומת התוצאות, הפלת כפולים, תמיכה באופרטורים בוליאניים, תמיכה ב- RSS , האפשרות לשמור את ההיסטוריה של החיפושים להצלבה מחודשת של סטים של חיפוש, מיון התוצאות על פי פרמטרים שונים, אפשרות לבדיקת איות , מאפייני ווב 2.0 כגון תמיכה בתגיות והצעה של תוצאות על סמך חיפושים של אחרים וכו'

כמובן שיש להתחשב גם בזמן תגובה של המערכת, בתדירות העדכון, בתמיכה הטכנית ובמחיר.

וחשוב מכול להתנסות במערכות השונות וללמוד מניסיונם של אחרים.

מקורות מידע שמתארים את  ניסיונם של אחרים וקישורים למערכות שונות להתנסות אפשר למצוא בסקירה "כלי גילוי מידע במרכזי מידע ובספריות אקדמיות: סקירת מקורות מידע " של עמי סלנט בבלוג ה"מרפסת של עמיקם סלנט"

בסקירת מקורות מידע  מקיפה זו של עמי סלנט על המערכות לגילוי ידע אפשר למצוא מידע על הרקע והרציונל שעומדים מאחורי הפיתוח והשימוש בכלים לגילוי ידע, השימוש בקטלוג המסורתי והצורך לחדש, סקירת מוצרים – נסקרים בפירוט 3 כלים גדולים לגילוי ידע: Summon, Primo Central ו- OCLC's WorldCat Local. הסקירה כוללת גם השוואה והערכת כלים, ניסיון המשתמשים מנקודת מבט של ספרנים, ומשתמשים כולל סגל אקדמי, התנהגות החיפוש בכלים לגילוי ידע וקישורים לאתרים בהם אפשר להתנסות במערכות אלה עם התייחסות לישראל.

מקורות המידע שנסקרים בכתבה מגוונים:  מאמרים, דיווחים וראיונות עם מומחים בתחום עם קישורים לטקסט המלא.

מעניין לבקר ב”מרפסת", לקרוא ולהתרענן ..

למאמר הסקירה

השימוש התוכנות לגילוי ידע צובר היום תאוצה וספריות אקדמיות נוטות היום יותר ויותר לאמץ פתרונות חיפוש בכל מהמשאבים שלהם באינדקס אחד ומתיבת חיפוש אחת בסגנון גוגלי . לעומת זאת מחקרים על התנהגות החיפוש של המשתמשים בתוכנות אלו מעטים.

פרה- פרינט של מחקר כזה על התנהגות החיפוש בתוכנה לגילוי ידע שהתקבל לכתב העת College and Research Libraries ואמור להתפרסם במרץ 2013 בכתב העת, זמין היום לקריאה בטקסט מלא .

המחקר בדק את השימוש בתוכנה לגילוי ידע – QuickSearch – בספריות באוניברסיטת NCSU שבצפון קרוליינה. שיטת המחקר הייתה ניתוח לוג (יומן השרת) . בוצע מעקב וניתוח הלוגים של השימוש במשך 2 סמסטרים .

למתודולוגיה של ניתוח לוג במערכות מידע ספרייתיות יש היסטוריה ארוכה.
למתודולוגיה זו יתרונות וחסרונות- היתרון הגדול של השיטה היא היכולת לעקוב באמצעותה ולנתח כמות גדולה של נתונים ומידע שמשקפים במקרה זה את התנהגות החיפוש של המשתמשים בזמן אמת והחיסרון שלה היא שקשה למדוד באמצעותה אמוציות ושביעות רצון.

המחקר מציג ממצאים מ2- סמסטרים – סמסטר סתו 2010 ואביב 2011 . נמצא שבתקופה זו בוצעו במערכת 739180 חיפושים ונבחרו 655388 קישורים מתוצאות החיפוש. מתוכם 76.69 % נזקפו לחיפושים במודולים של הקטלוג והמאמרים. ממצאים מעניינים נוספים מתייחסים לשאילתות הנפוצות,שיכולות ללמד באופן לטנטי על הדרישה לסוגי המשאבים השונים. המסקנה החשובה המתבקשת מהמחקר היא שדרושה הערכה מתמשכת ולאורך זמן של התנהגות החיפוש של המשתמשים כדי ללמוד על צרכים ואפשרויות לשיפור המערכת. . והחלק המעניין במחקר הוא כיצד שיפרו את המערכת מאז הכנסתה לשימוש ב- 2005 -וכיצד נתוני השימוש שנותחו סייעו להם להפיק לקחים ולשפרה. ועל כך במאמר המלא.

השימוש בכלים לגילוי ידע צובר תאוצה. כלים אלה מחפשים בו זמנית במספר רב של משאבים אלקטרוניים תוך שימוש באינדקס או במערכת היברידית שמשלבת אינדקס וחיפוש–על (federated).

יישום טכנולוגיות סמנטיות בכלים אלו יכול לייעל את תהליך אחזור המידע.

NLMPlus הוא כלי מסוג זה ייעודי לתחום הביורפואי שמחפש במשאבים האלקטרוניים של NLM תוך שימוש בטכנולוגיות סמנטיות. מתיאור המוצר אפשר להסיק שהוא כלי היברידי שמשלב אינדקס עם חיפוש –על וכל זאת תוך שימוש בטכנולוגיות סמנטיות.

NLMPlus מחפש מידע בלמעלה מ- 60 מאגרי מידע של NLM כולל Pubmed ו- Medlineplus ומגוון מקורות מידע אחרים בתחום הביורפואי שמאפשרים גם חיפוש מידע תרופתי ( NLM’s Drug Information Portal and Medlineplus Drugs & Supplements databases ) , מידע חדשותי (Medlineplus News), וידיאו ומדריכים (Medlineplus Videos and Tutorials) ותמונות (תמונות מ- NLM’s History of Medicine and PubChem databases ) .

NLMPlus משתמש בכלים מבוקרים סמנטיים
NLM’s Unified Medical Language System and the MeSH Medical Subject Headings Thesaurus
וגם בטכנולוגיות של כריית מידע לחילוץ מונחים קרובים, סימפטומים, רפואה אלטרנטיבית , גנים ועוד..

NLMPlus מציע הרבה אופציות לסינון תוצאות החיפוש על פי אשכולות– תוצאות ממאגרי מידע של NLM , מחיפוש סמנטי ב- Pubmed , תוצאות מ- Pubmed Reviews , תרופות , חדשות, תמונות, וידאו וגם מונחים קרובים , טיפול, תרופות, רפואה אלטרנטיבית ועוד..

העברת העכבר מעל לכל אופציה פותחת חלון קטן עם ההגדרה של המונח. נוח מאוד לשימוש אם כי לעתים כאשר בדקתי את הכלי זמן התגובה היה איטי .

המוצר פותח על ידי חברת WebLib LLC וזכה לפרס של NLM "Show Off Your Apps הטכנולוגיה של מנוע חיפוש זה יכולה להיות מיושמת גם בשאר תחומי המחקר.

כדאי גם לציין ולהכיר את שאר היישומים שזכו בפרסים ובאותות הוקרה של NLM "Show Off Your Apps ואשר משתמשים במקורות המידע של NLM

וביניהם:
GLAD4U – כלי חופשי לחיפוש מידע גנטי
Quertle – מנוע חיפוש סמנטי שמחפש ב- medline ובמקורות מידע נוספים
BioDigital Human Platform – כלי ויזואלי לאנטומיה
DailyMedPlus – כלי לחיפוש מידע תרופתי

ל- NLMPlus
על המוצר כולל וידיאו

המגמה של שימוש בכלים לגילוי בספריות צוברת תאוצה. החלוץ בכלים אלה היה Summon של Serials Solutions שהושק ביולי 2009 ובאו אחריו : השירות לגילוי ידע של EBSCO
Primo Central   של Ex Libris ו- OCLC's WorldCat Local. כלים לגילוי ידע אלה משתמשים באינדקס אחד מרכזי שמיצג את משאבי הספרייה כולל מאגרי מידע שהספרייה מנויה עליהם ובתהליך אחזור המידע המשתמש מקבל תוצאות ממגוון המקורות שכלולים באינדקס.

במודל זה מעורבים 3 משתתפים עיקריים: מפתחי הכלים לגילויי ידע, המו" לים והספקים של התכנים והספריות שרוכשות ומשתמשות בכלים אלו. כמובן שהמשתמשים בכלים אלו מייצגים קבוצה נוספת של בעלי עניין.

יעילותם של הכלים לגילוי ידע תלויה במספר גורמים ובראשם עד כמה הם מכסים באינדקס שלהם את החומרים שהספרייה מנויה עליהם , על מה מבוסס האינדקס של מקור מידע כלשהו – האם על מידע העל שלו או על הטקסט המלא שלו ותכיפות העדכון של האינדקס. לאור המגמה בספריות להשקיע בכלים אלה חשוב שמידע זה יהיה גלוי לספריות שרוכשות כלים אלו ואכן מספר ספקים כבר החלו לפרסם דוחות על החומרים שמיוצגים באינדקסים שלהם. כך למשל זמינים חופשי בווב  הדוחות של Summon ושל Worldcat. מאחר שהחומרים באים ממקורות שונים והאינדקסים הינם של ספקים שונים חשובה לא פחות גם העקביות בהצגת הדברים כדי לאפשר לספריות להעריך ולבחור את הכלי שמתאים להן. .

ומכאן החשיבות של פיתוח סטנדרטים מתאימים. . חשוב שיהיה ברור מה הם התכנים שכלולים באינדקס, חשובה עקביות במונחים , ויש צורך במכניזם סטנדרטי להעברת תכנים מהמו"לים לספקי השירותים לגילוי ידע.. מכניזם שיועיל במיוחד לספקי הכלים לגילוי ידע שצריכים לעבוד עם הרבה מאוד ספקי תוכן. על כל אלה באה היוזמה של של NISO לתת מענה.

יוזמה זו ראשיתה בדיון של בעלי עניין וביניהם גם נציגים של Ex Libris בפגישה שנערכה ב- 26 ביוני 20111 בכנס השנתי של American Library Association בניו אורלינס שבארה"ב. לפגישה הוזמנו נציגים של הארגונים שמעורבים בפיתוח המערכות לגילוי ידע, ספריות שמעורבות במוצרים אלו ו- NISO – National Information Standards Organization . מהדיונים בפגישה אפשר היה ללמוד שקיים עניין לקדם את היוזמה וש- NISO הינו הארגון המתאים להוביל את התהליך. נוסחה הצעה, שנשלחה ל- NISO ובמסגרתה בקשה לגבש קבוצת עבודה שתטפל בנושא.

לאחרונה NISO אשר את היוזמה כקבוצת עבודה במסגרתו והוא יקבע את החברים בקבוצה והעומדים בראשה. הוקמה רשימת תפוצה לעניין, ולמעוניינים לקחת חלק ביוזמה יש כתובת ליצירת קשר

לכתבה בנושא, עליה הסתמכתי בכתיבת הפוסט

Summon – אחד מארבעת הכלים לגילוי ידע המובילים בשוק , שזכה השנה בפרס CoDiE מטעם , Software & Information Industry Association -SIIA פרסם ב -21 ביולי 2011 את רשימת התכנים במאגר. הרשימה כוללת רשימה מלאה של מאגרי מידע וחבילות, כתבי עת ומו"לים ששירות זה מכסה..

רשימת המו"לים משתרעת על פני 99 עמודים והיא כוללת כפי שנאמר בידיעה החדשותית של Serials Solutions למעלה מ- 7000 מו"לים. רשימת המאגרים/חבילות משתרעת על פני 118 עמודים והמידע בה על כל אחד מהמאגרים כולל את שם המאגר, סוגי פרסומים במאגר, מה נכלל באינדקס – טקסט מלא/ מידע על , כיסוי ועד כמה יש חיפוש בטקסט המלא.רשימת כתבי העת משתרעת על פני 4274 עמודים והמידע בה על כל אחד מהמאגרים כולל מספר ISSN , כיסוי ומידע לגבי האינדקס של הטקסט המלא.

על פי מה שנאמר בידיעה החדשותית המאגר כולל גם חומרים בגישה פתוחה – 39 ארכיבים בגישה פתוחה 257 ו- מאגרים מוסדיים מ- 73 מוסדות שונים .

פרסום זה של המצאי ב- Summon חשוב , מכיוון שזהו אחד הקריטריונים החשובים שמנחים את הספריות בבחירת כלי לגילוי ידע . מן הראוי לציין שגם WorldCat Local פרסם את רשימת המצאי של הכלי לגילוי ידע . חשוב שמידע כזה יהיה זמין למשתמשים לגבי כל אחד מהכלים לגילוי ידע כאמצעי לקבלת החלטות רכש.

לרשימת התכנים – מאגרי מידע וחבילות, מו"לים, כתבי עת

לכתבה בנושא

WorldCat Local, הוא אחד מארבעת השחקנים העיקריים בשוק התוכנות לגילוי ידע. בהצהרה מ- 31 במאי 2011 נמסרו פרטים על היקף האינדקס ומאגרי מידע חדשים שנוספו לו.

WorldCat Local מאפשר גישה לספרים, כתבי עת ומאגרי מידע ממו"לים וספקים שונים – האוספים הדיגיטליים של HathiTrust, OAIster, , גוגל ספרים , חומרים בגישה פתוחה ועוד.

במסגרת העדכונים האחרונים בחודש מאי של האינדקס נוספו לו חומרים רבים ביניהם:
• CrossRef – שמאפשר קישורים קבועים ליותר מ-35 מיליון מאמרים מכתבי עת וחומר מדעי נוסף
• BioOne – שמאפשר גישה לחומר מחקרי שפיט במדעי הביולוגיה והסביבה
• Emerald Group Publishing – מול מוביל בתחום העסקים וניהול ונוכחות גדלה במדעי החברה, ספרנות ומידע, הנדסה, לִינְגְּוִיסְטִיקָה ותורת השמיעה
• Biomed Central – מו"ל STM , מחלוצי המו"לים שאמצו את מודל הגישה הפתוחה
ועוד

בעקבות העדכונים האחרונים האינדקס מאפשר גישה ל- 1400 מאגרי מידע ואוספים וליותר מ- 500 מיליון מאמרים. מן הראוי לציין שאפשר באתר למצוא מידע מפורט על היקף האינדקס.

להצהרה
מידע מפורט על היקף האינדקס