החיפוש במשאבי הספרייה כיום הוא מורכב למשתמש הקצה. דרך אתרי הבית אפשר לחפש בנפרד בכל אחד מהמשאבים השונים כגון: קטלוג הספרייה, כתבי–עת, ספרים אלקטרוניים ומקורות ב-open access. המשתמש לא תמיד יודע מה לחפש והיכן? והתחושה היא כי טוב היה אילו היה מנשק חיפוש פשוט אחד, שהיה הופך את החיפוש לפשוט, דוגמת החיפוש בגוגל.

על כך חשבו ב-Serials Solutions חברת בת של Proquest כאשר פיתחו את המוצר Summon שמיועד בעיקר לספריות אקדמיות. המנשק כולל תיבת חיפוש אחת לכל משאבי הספרייה ורשימת תוצאות אחת אשר בה תוצאות החיפוש מדורגות על פי מידת הרלוונטיות. המנשק מאפשר כמה אופציות להגבלת החיפוש – פורמט (ספרים, כתבי עת וכולה), תאריך פרסום, קטגוריות נושאיות ועוד.

השירות שונה מ-ferderated search בכך שאיסוף החומרים מתאפיין בפרה-קואורדינציה, והוא התאפשר הודות לשיתוף פעולה עם המו"לים.

Summon נכון להיום, כולל למעלה מ-300 מיליון מאמרים בטקסט מלא שלוקטו מ- 50,000 כתבי עת מ-40 מו"לים כגון: Springer, Oxford University Press, Cambrige University Press ועוד.

בנוסף לחיפוש, השירות כולל מאפיינים נוספים כגון: תמיכה בהשאלה בינספרייתית ורכש, פורמטים לציטוטים ויצוא לתוכנות ביבליוגרפיות.

המוצר נבחן בשלב זה על ידי שתי ספריות אקדמיות: Dartmouth College Library ו-Oklahoma State University. החל מפברואר עד מאי יתווספו מדי חודש ספריות נוספות לשלב הניסוי. החברה מקווה שהגרסה לרכישה תהיה מוכנה במחצית 2009. עדיין לא הוחלט על מחירים.

מוצר זה מתווסף למוצרים דומים לגילוי מידע כמו Primo של ExLibris ו- Encore של Innovative Interfaces. אין ספק שזה מה שרוצים המשתמשים ויש לספק את רצונם, וככל שירבו המוצרים ותגדל התחרות כן ייטב לצורכן.

על המוצר
כתבה בנושא
 

חברת ExLibris הישראלית הכריזה על השקתה של ExLibris Rosetta – מערכת לשימור מידע דיגיטלי. Rosetta הינה מערכת לשימור מידע דיגיטלי של ספריות (או כל ארגון אחר), אשר נבנתה על בסיס המערכת הראשונית  DPS – Digital Preservation System , ונכון להיום מעניקה לספריות אקדמיות, לאומיות ועירוניות  את האפשרות לבצע איסוף ושימור של אוספים הדיגיטלים כאשריתרונה המובהק הוא לשמש גישה אליהם  גם לדורות הבאים.

ה- Rosetta היא  תוכנה של שימור, ניהול, אחסון והפצה של פריטים דיגיטליים מסוגים שונים, המאפשרת שמירת  נתונים רלוונטיים המיוחדים לארגון ספציפי, והמשתנים ממקום למקום לפי מדיניות שנקבעה. המערכת מאפשרת גישה לחברי הארגון וגם מחוצה לו ומספקת מידע רחב על פריטים דיגיטליים, כגון: מתי, כיצד ועל-ידי מי הוטען הפריט למערכת, ופירוט המידע  הביבליוגרפי.

לכתבה מלאה

WePapers הוא כלי לניהול מסמכים, שיתוף וחיפוש חומר איכותי, שהושק בגירסת ביתא פתוחה לציבור ב- 18 בנובמבר 2008. האתר נועד בעיקר לסטודנטים ומרצים ומשמש למעשה כקבוצת לימוד במישור הגלובלי. האתר מאפשר להעלות מסמכים בפורמטים שונים, לשתף אותם עם עמיתים ולשאול שאלות. האתר פתוח לכל ומאפשר חיפוש, דפדוף, הורדה ושימוש בחומרים הקיימים, שהוגדרו כשיתופיים, במסגרת רישיון זכויות יוצרים גמיש.
אפשר לדפדף על פי קטגוריות ותתי קטגוריות בנושאים הבאים: חקלאות ומדעים קרובים, מדעי המחשב, בריאות ומדעים קליניים, מדעי החברה, אמנויות ומדעי הרוח, חינוך, מדע והנדסה. 

אפשר לחפש מסמכים, קורסים ושאלות ותשובות, ולהגביל את החיפוש על פי שפה.  בחיפוש מסמכים אפשר להגביל את החיפוש לסוגים שונים של מסמכים כגון: מבחנים, הרצאות, מאמרים, ספרים, מחקרים וכולה.

לכל אחת מתוצאות החיפוש מצורף מידע נוסף:  מי הוא בעל פריט המידע, מספר צפיות בפריט, הקטגוריה אליו הוא שייך והתגיות שנתנו לו. בחיפושים שערכתי, תוצאות רבות, בעיקר קורסים, היו מ- MIT .

השימוש באתר על כל הפונקציות שלו אינו מצריך רישום, למעט העלאת חומרים לצורך עריכתם בשלב מאוחר יותר.

מבחינות רבות, האתר דומה לאתרי סימניות חברתיים אקדמיים ותיקים יותר כגון: citeulike ו- connotea אלא שהמנשק שלו ידידותי יותר, ומאפשר חיפוש ממוקד יותר- מה שהופך אותו לאתר חברתי טוב לשיתוף מידע אקדמי. כאשר מאגר המידע שלו יגדל אין ספק שהוא יהווה כלי חשוב למידע איכותי למרצים לסטודנטים ולשאר מתעניינים.

אל האתר
אודות האתר

גרסתה האחרונה המעודכנת מתאריך 31.12.2008 של הביבליוגרפיה המקוונת בנושא פרסום מדעי באינטרנט – The Scholarly Electronic Publishing Bibliography –   SEPB זמינה ברשת האינטרנט.
SEPB היא ביבליוגרפיה מקוונת שכוללת מאמרים, ספרים ומקורות מודפסים ואלקטרוניים שיכולים לסייע בהבנת מאמצי ההוצאה לאור המדעית ברשת האינטרנט. רוב המקורות הם משנת 1990 ואילך. מקצת מהמקורות הם מלפני 1990. בחלק מהמקורות קישור לטקסט המלא.

הביבליוגרפיה כוללת מקורות במגוון נושאים: קיטלוג, ספריות דיגיטליות, ספרים אלקטרוניים, כתבי-עת, תמונות, זכויות יוצרים, שימור, מו"לים, גישה חופשית, סטנדרטים ועוד..
סוגי החומרים בנושאים השונים מגוונים וכוללים: מדריכים, רשימות תפוצה ובלוגים, ארגונים, כלים ופרסומים.
הנושאים מכוסים מכמה היבטים: כלכליים, משפטיים וספרניים.

המנשק מאפשר חיפוש ודפדוף במדריך נושאי. אפשר להתעדכן בדואל ובאמצעות RSS.
העובדה שחלק מהחומר נמצא חופשי בטקסט מלא ברשת הופכת את הביבליוגרפיה לשימושית מאוד לצורך התעדכנות בנושא חשוב ו"חם" – פרסום מדעי באינטרנט.

אל הביבליוגרפיה
סקירה על הביבליוגרפיה

Compass journals הינם כתבי עת אלקטרונים בלבד, בתחום מדעי הרוח והחברה.
הספרייה המרכזית רכשה את סדרת כתבי העת בתחום מדעי הרוח הכוללת את:
*  History Compass
*  Literature Compass
*  Philosophy Compass
 *  Religion Compass
*  Geography Compass
 * Language and Linguistics Compass

מאמרים:
כל המאמרים נבדקים ע"י צוות עורכים, המומחים לתחום הספציפי ובכך מושגת רמה אקדמית גבוהה.
בכל תחום יש טווח נרחב של נושאים כשהמאמרים הם מהחשובים והמעניינים ביותר, נותנים קשת רחבה של דעות ומתאימים לקהל רחב של קוראים .
המאמרים מתפרסמים תוך 8-10 שבועות מאז קבלתם ובכל תחום מתפרסמים קרוב ל 100 מאמרים בשנה.
כל המאמרים נשמרים בארכיון היוצר מאגר יעיל ושימושי .
בדף הפתיחה לכל compass, תופיע  רשימת המאמרים החדשים שנוספו.
לכל מאמר יש תקציר והפניות לביבליוגרפיה נוספת.

חיפושים:
קיימות שתי אופציות גישה לחיפוש ב Compass:
1. Blackwell Compass , הינו שער גישה לכל כתבי העת של ה Compass
2.   WileyInterscience , הגישה לפי שם כתב העת הספציפי.
החיפושים מתבצעים דרך ה Quick Search או ה Advanced Search.
קיימת אפשרות לבצע חיפוש בו זמני במספר כתבי עת ולקשור בין תחומי עניין שונים.

אפשרויות נוספות:
* בכל תחום ניתנים קישורים (Links) לאתרים נוספים.
* ל  History Compass ו  Literature Compass קיימים בלוגים.
*  video files

מספר האתרים והשירותים לספרים חופשיים בווב הולך וגדל. להלן מספר אתרים/שירותים מעניינים.

המו"ל Bookboon.fr הוא מו"ל לספרים חופשיים מקוונים. הספרים החופשיים מסווגים לשתי קטגוריות: מדריכי נסיעות וספרים לסטודנטים. הספרים חופשיים לכל. אפשר להוריד את הספרים בפורמט PDF. הספרים לסטודנטים מיועדים בעיקר לסטודנטים להנדסה, כלכלה וחשבונאות, וטכנולוגית המידע. המאגר כיום אינו גדול במיוחד. אבל כפי שמצוין באתר האוסף גדל כל הזמן.

שירות מעניין נוסף שבשלב זה רלוונטי רק לתושבי ארה"ב הוא Chegg Textbook Rentals – שירות להשאלת ספרי לימוד בתשלום. השירות כולל למעלה ממיליון ספרים. השאלת הספרים בתשלום מאפשרת לסטודנטים חיסכון משמעותי. . כך למשל השאלה לסמסטר של הספר Medical Statistics : A Textbook for the Health Science , שמחירו 37 דולר עולה לסטודנט 14 דולר. השאלת הספר Understanding business שמחירו 148 דולר עולה לסטודנט 49 דולר. הסטודנטים יכולים גם למכור ספרים באתר. המודל מעניין, למרות שלא רלוונטי לסטודנטים שלנו.

כאשר מחפשים פרסומים חופשיים כדאי לזכור גם את מנועי החיפוש הייעודיים לקובצי PDF:
Pdfgeni.com
pdf-Search-Engine.com
Data-Sheet

בחיפושים שערכתי במנועי חיפוש אלה, ששניים מהם נמצאים עדיין בגרסת ביתא, קיבלתי חומר רלוונטי ואיכותי.

 ארכיון התצלומים של LIFE כולל מיליוני תצלומים היסטוריים מאז שנת 1750 ועד היום. חלקם לא פורסמו מעולם, והם נגישים עתה לראשונה בזכות שיתוף הפעולה בין LIFE וגוגל..

בכתובת http://images.google.com/hosted/life אפשר לחפש על פי מילות מפתח. אפשר גם לדפדף על פי שנים ועל פי מספר קטגוריות: אישים, מקומות, אירועים, ספורט ותרבות.

במנוע החיפוש של גוגל הייעודי לתמונות ניתן למקד את החיפוש לתצלומים אלה על ידי הוספת source:life לאסטרטגיית החיפוש, לדוגמה computers source:life
במנשק זה ניתן להוסיף לאסטרטגית החיפוש את ההגבלה שמאפשר המנשק לפנים בלבד.

בתוצאות החיפוש מקבלים בדרך כלל את השדות הבאים: תיאור התצלום, מקום, תאריך, שם הצלם, גודל התצלום ותצלומים קרובים. התצלומים חופשיים לשימוש אישי (לא מסחרי) . לדוגמה כאשר חיפשתי "moshe dayan" קיבלתי 27 תצלומים של משה דיין מהשנים 1949, 1959, 1967, 1977 – לא כולם כללו את כל השדות שתוארו לעיל. חבל שלא ניתן במנשק החיפוש להוסיף לחיפוש על פי מלות מפתח גם הגבלה על פי שנים.

ארכיון זה מהווה מקור טוב לחיפוש אישים ואירועים היסטוריים והוא דוגמה נוספת לשיתוף הפעולה הפורה של גוגל עם שחקנים נוספים בתחום המידע.

סיומות של קבצים מלמדים על סוג המידע בקובץ – תמונה, קובץ וורד וכולה. הסיומת גם מאפשרת למערכת ההפעלה, לדעת באיזו תוכנה לפתוח את הקובץ. לא תמיד קיים שיוך במחשב בין הסיומת של הקובץ והיישום בו ניתן לראות את הקובץ, ואז אנו נדרשים להגדיר זאת בעצמנו כדי שנוכל לראות את הקובץ.

לעתים אנו מקבלים קובץ עם סיומת לא מוכרת ולא יודעים באיזו תוכנה לפתוח את הקובץ. כדאי במקרה זה לנסות את האתר Dot What!? שהוא מאגר  ייעודי לסיומות קבצים. אפשר לחפש במאגר על פי סיומת של קובץ ולקבל מידע מפורט על סוג הקובץ, התוכנה שבה ניתן לראות את הקובץ, סוג המידע בקובץ, מערכת ההפעלה התומכת בו והערות נוספות על הקובץ והתוכנה.

קיימת גם אופציה לדפדוף על פי קטגוריות של סוגי קבצים כגון: קבצי אודיו, קבצי גיבוי, קבצים מכווצים, קבצי נתונים, קבצי תמונות, קבצי טקסט, וידאו, קבצי הפעלה, פונטים, משחקים, קבצי מערכת, ווב ועוד. ניתן לדפדף גם על פי רשימה אלפביתית.

ניתן להוסיף ולערוך סיומות של קבצים. אלה יעברו עריכה לפני פרסומם לציבור.

אל המאגר

VisualWikipedia הוא mashup ויזואלי של מידע מויקיפדיה עם סרטי וידאו מתוך יוטיוב.
השירות עובד בדומה לויקיפדיה, אלא שכאן המידע מוצג באופן שונה, יותר ויזואלי ובתוספת של מקורות מידע, דבר שמקל מאד לנווט בין כמויות הענק של המידע.

בדף הראשי של האתר, מופיעה רשימת הקטגוריות: רפואה, מדע, הסטוריה, גיאוגרפיה, ספרות, מחשבים, אינטרנט, ביוגרפיות  ועוד, כשתחת כל קטגוריה מופיעה רשימה של נושאים.
כנסיון, בחרתי בקטגוריה: Philosophy  וכאן את הערך: Philosophy of Science .  
מתחת לכותרת מופיע הסבר קצר על הנושא כולל מונחים שכאשר מצביעים עליהם יופיע תחתיהם קו אדום ויפתח חלון פופ אפ שכולל הסבר קצר.
מתחת לתקציר תופיע רשימה של ראשי פרקים כשלצידם הסימן פלוס, המאפשר להרחיב ולקבל את תוכן הפרק.

בחלק הבא יופיע ענן של תגיות הקשורות לנושא שחיפשתי, ומתחתיו מפת קישורים לכל הנושאים הקרובים. כאשר מצביעים על אחד המונחים במפה, נפתח חלון פופ אפ עם הסבר.
בטור שמימין לערך ניתן לצפות בקטעי וידאו רלונטים לנושא מתוך יוטיוב, עם אפשרות לדפדף בין כל סרטי היוטיוב שנוגעים למונח המבוקש.
בתחתית כל עמוד ישנה רשימה של מנועי חיפוש שיחפשו עבורך מידע על הערך המבוקש ב-YouTube, Flickr, Google, Yahoo!, Yahoo! News , Google Maps. (אין צורך לחזור על מילת החיפוש).

בכניסה לאתר ניתן לצפות בסרטון שמסביר כיצד להשתמש באתר. כמו כן מקפיד האתר לציין שהוא גוף עצמאי  ואינו קשור לויקיפדיה !

לאור שאלות חוזרות ונשנות של קוראינו הוחלט  להקים בקמפוס התל אביבי  קטלוג מאוחד לאתור תיזות.
הקטלוג כולל עבודות לתואר שלישי (PHD) ולתואר שני (MA) בעברית ובאנגלית בכל התחומים הנלמדים באוניברסיטת תל אביב.

בקטלוג ניתן למצוא  :
+ עבודות שנכתבו באוניברסיטה.
+ מספר מצומצם של עבודות שנכתבו באוניברסיטאות אחרות בארץ.
+ עבודות לתואר שלישי  שנכתבו בחו"ל ונרכשו ע"י הספריות .

חלק מעבודות הדוקטור שפורסמו בשנים האחרונות מופיעות גם בגירסה אלקטרונית .

ניתן לחפש תיזות לפי מחבר, כותר, נושא (באנגלית בלבד) שם מנחה, מוסד/חוג (בעברית בלבד) ומספר מערכת.

בכנס אסמ"י השישי שהתקיים אתמול 12.1.2009 בחיפה, הוצג מיזם תוכן דיגיטלי ישראלי חופשי לשימוש הכל , שהושק לאחרונה – פיקיוויקי.
פיקיוויקי הוא מאגר שיתופי לתצלומים בנושאי היסטוריה, גיאוגרפיה וחברה במדינת ישראל ובארץ ישראל. הפריטים במאגר ייתרמו ויוזנו למאגר על ידי כל מי שמצויה בידו תמונה רלוונטית שיש בה עניין לציבור.. הזנת התצלומים על ידי הגולשים יהיה באמצעות מערכת פשוטה כתובה בעברית. השימוש במאגר חופשי לכל, במסגרת רישיון גמיש של זכויות יוצרים.

יתרונותיו הגדולים של המאגר ביחס לתצלומים וקבצי מדיה רבים אחרים בווב המתעדים את מדינת ישראל וארץ ישראל הם:
א. שימוש במסגרת רישיון גמיש של זכויות יוצרים
ב. החומר מאורגן בצורה שמאפשרת את אחזורו בקלות תוך שימוש בשיטות מיון וקטלוג מתקדמות

התצלומים יאוחסנו גם במאגר הבינלאומי החופשי של וויקימדיה העולמית לתמונות – ויקישיתוף Wikimedia Commons . יתרונו של פיקיוויקי, במקרה זה, ביחס לאתר Wikimedia Commons הוא הידידותיות של המנשק במיוחד לדוברי העברית וכמובן היותו ייעודי לנושא.

שותפים למיזם: איגוד האינטרנט הישראלי, מט"ח – מרכז טכנולוגיה חינוכית וארגון הוויקימדיה הישראלי.

הציבור הרחב וארגונים מוזמנים לתרום. ארכיונים, מוזיאונים ומרכזי תיעוד אשר תורמים למאגר, נשכרים גם בכך שהם זוכים לחשיפה מיוחדת במסגרת דף מידע המוקצה עבורם באתר.

למאגר
על הפרויקט

TipsBase היא רשת חברתית חדשה שמאפשרת שיתוף של טיפים בכל נושא: עסקים, מחשבים ואינטרנט, משפחה, תזונה בריאות, הורות ועוד. אפשר לחפש באתר וגם לדפדף על פי הקטגוריות הנושאיות השונות. המידע המתקבל כולל בנוסף לטיפ עצמו גם את תאריך הוספת הטיפ למאגר, הקטגוריה ותת הקטגוריה אליה הוא משויך ותגיות וטיפים נוספים שקשורים לנושא. משתמשים שרשומים לאתר יכולים להוסיף טיפים, וחברים אחרים בקהילה יכולים להעיר ולהוסיף לטיפים הקיימים. תנאי השימוש באתר אינם מתירים שימוש לרעה או פגיעה בזולת.

אתר טיפים וותיק יותר, ובעברית, שכולל גם מענה מומחים הוא סטיפס בפיתוחו של ד"ר נדב דפני.
מעניין לקרוא את דבריו של ד"ר נדב דפני על האתר:
"סטיפס הוא אתר לטיפים קצרים ומענה מומחים. יחודו הוא בארגון ואיחזור המידע המצויין שלו. מעבר לשימוש המקובל בקטגוריות ובמנוע חיפוש, יש בו שימוש מתקדם ביותר בתגיות, על מנת להביא לכך שהמידע יהיה נגיש ומסודר, לגבי כל טיפ או שאלה – מכל כיוון אפשרי.
יחודו של סטיפס הוא גם באלמנטים נוספים:

– יש בסטיפס ריבוד תכני שיש בו יתרונות גדולים – מעל לכל עומדים הטיפים – הם איכותיים, בדוקים ומוכחים (ברמת הטל"ח). מתחתם עומדות השאלות, שמקבלות תשובות של מומחים, סטיפרים (גולשים שהתנדבו לקבל למייל שאלות בתחומים שבהם הם מבינים) וסתם גולשים עוברי אורח.

– התיוג בסטיפס הוא עם עריכת מערכת – בניגוד לתיוג באתרי web 2.0 עולמיים, שנהנים ממליוני גולשים, אנו פועלים מול עשרות אלפי גולשים ביום בלבד. ולכן כל רשומה שתתוייג באופן סתמי, כמקובל בתוכן גולשים רגיל, לא תהיה נגישה וזמינה ברמה שאותה אנו רוצים. לכן, התיוג עובר עריכה של המערכת, על מנת להפוך אותו למיטבי. וזה אכן המצב. כדאי לבדוק ולראות.

– סטיפס אינו מחייב את המומחים או הגולשים שיכולים לענות על שאלתך, להיות נוכחים באתר באופן סינכרוני. אם תשאל שאלה – היא תופנה במייל לכל המומחים והסטיפרים, המתאימים לענות לה. זאת על ידי "מפגש תגיות", קונספט שפיתחנו כדי ליצור חיבור חד-חד ערכי בין פריטי מידע מטבלאות שונות (כגון שאלות מול מומחים או טיפים מול שאלות, במקרה אחר).

– סטיפס הוא גם קהילה ערכית – יש בו עריכה לשונית לכל שאלה, תשובה או טיפ (ברמה של לשונאות פופולארית), אין בו השתלחויות, קללות, נאצות או ביקורת לא עניינית (למשל על Newbies), הוא נקי ממידע שיווקי, טיפים שהם בעצם פירסום ושאר היבטים של קידום עיסקי לא רלוונטי – כל אלה מחלות ידועות ומוכרות של קהילות מקוונות ואנו עומדים בפרץ, מתוך החלטה להיות כלי איכותי, שמטרתו העיקרית היא שירות טוב לציבור.

– סטיפס לא מחייב הרשמה על מנת להשתמש בו. שאילת שאלות, קבלת התוכן מכל הסוגים (טיפים, שאלות ותשובות) ובקרוב גם נתינת שירותים – הכל אפשרי גם מבלי להזדהות, למסור מייל וכדומה. זה מחייב אמנם מעקב של המערכת על התכנים ומודרציה אגרסיבית יותר אבל היתרון הגדול – אנשים מרשים לעצמם לשאול ולענות בכל נושא – עד למביכים והאינטימיים ביותר, בלא חשש שמישהו עוקב או יודע עליהם דברים שאינם רוצים"

ייחודם של שני אתרים אלה – קהילות מקוונות ייעודיות לטיפים במגוון נושאים. אתר נוסף לחיפוש טיפים שראוי לציון ואשר נועד לשמש כמערכת היברידית של אתר סימניות חברתית ומגוון אתרים שמציעים טיפים הוא tipstrs

כולם מוזמנים להשתמש ולתרום

ועוד בענין ספרים אלקטרוניים..
הבלוג ליברסיטאן – רשימות מארץ הספרות מדווח בפוסט: שובו של הספונסר, על האתר DayLit , שמאפשר לקרוא ספרים במנות קטנות שנשלחות לקוראים במייל או ברסס.
לפי הידיעה שמופיעה ב-DayLit, שיש לו 150 אלף מנויים, האתר סגר עסקה עם חברת תכשיטים וחברת כרטיסי ברכה, שנתנו חסות לספרים אלקטרוניים שמתפרסמים בו. בתמורה, יופיעו למשך זמן מוגבל – בתוך הטקסטים – הלוגואים של החברות ולינקים לאתרי הבית שלהן.
הספרים המודפסים, בין שאר היתרונות שלהם, חסינים לגמרי לכל התערבות מסחרית או אחרת בגוף הטקסט. אפילו מהבחינה העיצובית, הטיפוגרפית, שום מסר זר לא ייראה טוב בתוכם, במיוחד לא כזה שבולט לעין כדרכו של מסר מסחרי. זאת כנראה הסיבה שהם נותרו מחוץ להישג ידו הארוכה של הפרסום עד היום. בזה הם היו ונשארו שמורת טבע תרבותית, שמנוגדת כמעט לכל תחום אחר בעולם.
לעומת זאת הספרים האלקטרוניים מתקיימים בעולם אחר שמזמן הרגיל את משתמשיו לערבוביה שלמה של תכנים מתנגשים. כאן, הפרסום מהווה את הבסיס לקיומה הכלכלי של רוב הרשת.
כשהספרות עוברת אל תוך המרחב המרושת, הפרסום (במשמעותו המסחרית) מוטבע בדרכונה ונצרב בתודעתה. פרסומת בתוך ספר מודפס בקושי מתקבלת על הדעת, אבל בתוך ספר אלקטרוני היא נראית כמעט אלמנטרית – ממש כמו שפרסומות משתלבות בתוך כל תוכן אחר שאנשים קוראים על מסך.
רשימת הספרים גדולה ומגוונת  וניתן לחפש באתר על פי נושא, מחבר ושם ספר.

כותב הבלוג  המודאג מעתידו של הספר,מסיים את הידיעה במשפט:
"…כך שיכול מאוד להיות שהמאבק הספרותי, שנמצא עדיין רק בתחילתו, בין הנייר לבין האלקטרוניקה הוא לא על הנוחות, וגם לא על עוד סוג של טרנדיות – אלא בכלל על עצם היכולת להקדיש ברצינות מקום לדבר אחד, ורק לו. על עצם היכולת לראות בספרות משהו שיש לו זכות קיום בלי שותפים מעיקים ובלתי-קרואים לדירה, שמהר מאוד משליכים החוצה את הדייר המקורי."