ההיסטוריון הגרמני לודוויג פסטור (1928-1854), מי שנחשב לגדול חוקרי ימי-הביניים של תקופתו, ואף מועמד קבוע לזכייה בפרס הנובל, ניסה את מזלו בשנת 1878 וביקש אישור מיוחד להיכנס ולחקור את ארכיון הוותיקן. פרופסור פסטור נענה על-ידי אחד מבכירי הוותיקן כי הארכיון הינו "אזור מוגבל" ואסור בכניסה אפילו לבכירי הקרדינלים. עוד נאמר לו כי כניסה בלתי-מורשית לארכיון עלולה להוביל לעונש החמור של נידוי "הפושע" מהקהילה הנוצרית אליה הוא משתייך. פרופסור פסטור חייך בלבביות אל איש הדת וענה: "הוד קדושתו, אינני רוצה להיכנס לשם כלל. אשמח יותר אם חומרי הארכיון יובאו אלי". דבריו הפשוטים לכאורה של ההיסטוריון הגרמני ביטאו, למעשה, הלך רוח מחקרי חדש, הרואה בארכיונים כנכס לאומי, וככלי בעל השלכות היסטוריות, חוקיות ותרבותיות מרחיקות לכת. כמו כן, הצהרתו של ההיסטוריון העידה על הניסיון הראשוני מצד חוקרים גרמנים בני המאה התשע-עשרה להנגיש חומרים היסטוריים חשובים עבור קהל התקופה. כך, זכו המסמכים העתיקים לראשונה בחשיבות היסטורית ולאומית, החורגת מעבר לחשיבותם הדתית המסורתית.

המאורע הזניח המיוחס לפרופסור הגרמני משמש, למעשה, כדוגמא למהלך מחקרי רב משמעות, אשר אפיין את כלל התקופה. שכן, לאורכה של המאה התשע-עשרה נחנכו מספר פרוייקטים מחקריים שאפתניים, אשר שמו להם למטרה לאסוף, לחקור ולפרסם מקורות היסטוריים גרמניים – דוגמת מסמכי ארכיון ופריטים ספרייתיים עתיקים – אשר היו חסומים עד אותה עת בפני רוב הציבור. כמו כן, פרוייקטים אלו דאגו לאגד חומרים היסטוריים רבים ולהעניק להם משמעות לאומית ברורה – כזאת אשר תעצים את האחדות בעם ואף תדאג להגברת גאוותו הלאומית. הדוגמא המובהקת ביותר למפעל היסטורי שאפתני מסוג זה הינו פרוייקט Monumenta Germaniae Historica, אשר נחנך בהנובר בשנת 1819, ואשר שם לו למטרה את עריכתם ופרסומם של מקורות ראשוניים העוסקים בחקר "צפון מערב ומרכז אירופה". המקורות שנבחרו התייחסו ברובם להיסטוריה הימי-ביניימית של האזור, מתקופת סוף האימפריה הרומית ועד לשנת 1500. על-אף שמו המפורש של הפרוייקט, מכילה סדרת הפרסומים מקורות היסטוריים רבים של מדינות נוספות מלבד גרמניה: למשל, בריטניה, צ'כיה, פולין, אוסטריה, צרפת, איטליה ומדינות נוספות. כמו כן, העיסוק הממוקד בהיסטוריה של "האימפריה הרומית הקדושה" היווה ניסיון ברור מצד העורכים להדגיש את רעיון האחדות הגרמנית – רעיון אשר אליו נכספו מרבית החוקרים בני המאה התשע-עשרה, ואשר הושג רק בשנת 1871, בעיצובו ובהנהגתו של המדינאי הפרוסי אוטו פון ביסמרק. לפיכך, אין פלא כי המוטו שנבחר על-ידם  לסדרה כולה היה "Sanctus amor patriae  dat animum" – כלומר: "אהבה קדושה למולדת מעצימה את הנפש".

כרכים של סדרת "המונומנטה" המצויים באוסף ההיסטוריה של הספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי

הפרוייקט השאפתני של "המונומנטה" נוסד ומומן בתחילת דרכו על-ידי הברון פום שטיין (1757 – 1831), מדינאי פרוסי ומנהיג רפורמות ליברליות, אשר עם השתחררות מולדתו מעול הכיבוש הצרפתי ביקש לקדם תפיסה פוליטית לאומית בקרב בני עמו. הוא מינה כעורכו הראשון של הפרוייקט את ההיסטוריון גיאורג היינריך פרטס (1795 – 1876),  אשר דבק בתפקיד כמעט חמישים שננה, מ- 1826 ועד 1874. פרטס נשלח על-ידי הברון פום שטיין למנזרים מבודדים, ספריות ציבוריות וארכיונים סגורים ברחבי גרמניה ואיטליה, כדי לאתר חומרים ראשוניים ראויים לפרסום. בתקופתו הארוכה של פרטס כעורך הפרוייקט – מקץ התקופה הנפוליאונית ועד איחוד גרמניה המיוחל – פורסמו 24 כרכים ראשונים בסדרה, אשר חשפו חומרים רבי ערך מעברה של גרמניה.  הצלחתו של הפרוייקט ופרסומו הניעו מפעלים תרבותיים נוספים בני התקופה, אשר כללו אנציקלופדיות, לקסיקונים ועבודות מחקר שונות, ואשר עסקו כולם בהיסטוריה של האומה הגרמנית וברעיון האיחוד הלאומי. כמו כן, פרוייקט "המונומנטה" זכה לאורך השנים בהירתמותם של יוצרים וחוקרים בני דיסציפלינות שונות, אשר תרמו בדרכם לעיצוב התודעה הלאומית הגרמנית; כך, למשל, ניתן למצוא בסדרה עבודות של ההיסטוריונים הגדולים פרידריך לודוויג רומר ותיאודור מומזן, וכן של היוצרים ואנשי התרבות יוהאן וולפגנג פון גתה ויעקוב גרים.

הברון פום שטיין (1757 – 1831)

ואולם, כפי שקורה רבות במפעלים בעלי נופך לאומי, גם פרוייקט "המונומנטה" התגלה כבעל מאפיינים מכוערים מסוימים. הדוגמא המובהקת לתופעה התבטאה בגילויי אנטישמיות והשמצה של חוקרים יהודים, אשר רבים מהם תרמו לפיתוח המפעל הלאומי. כך, למשל, היה במקרה של חוקר הנצרות הגדול פיליפ יפה (1819 – 1870), אשר שימש מספר שנים כאחד העורכים של "המונומנטה", ואשר התפטר לבסוף עקב סכסוך בעל נופך אנטישמי עם העורך הראשי פרטס. למרות תרומתו האדירה לפרוייקט ולמפעל התרבותי בכלל נודה החוקר מרוב עשייתו הציבורית. בשנת 1870, שנה לפני איחוד גרמניה, שם פיליפ יפה קץ לחייו. בשנת 1935 השתלט המשטר הנאצי על המפעל ההיסטורי ודאג שחוקריו יתאפיינו מעתה בזהות גזעית ארית מובהקת. מדובר היה, למעשה, בדוגמא נוספת לאירוניה היסטורית, כאשר מעצביהם של הלאום והתרבות הגרמניים הוקעו ונודו בשל "חוסר היותם גרמנים". צאצאי משפחת יפה נפוצו ברחבי העולם והמשיכו לעשות חיל בעולמות האקדמיה, התרבות, הצבא והממשל – כך, למשל, הספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי מחזיקה ב"אוסף יפה", הכולל למעלה מ-10,000 כרכים של ספרים וכתבי עת בתחומים שונים ומגוונים.

ההיסטוריון פיליפ יפה (1819 – 1870)

לאחר מלחמת העולם השנייה הוחייה מחדש פרוייקט "המונומנטה", ומשרדיו הראשיים של הארגון עברו לעיר מינכן. הפרוייקט השאפתני מכיל כיום מאות אלפי מסמכים ועבודות, אשר רובם עברו בעשור האחרון תהליכי דיגיטציה והנגשה. כמו כן, משנת 2005 החל פרוייקט "המונומנטה" לפרסם, בשיתוף פעולה עם מכוני מחקר ישראליים, טקסטים עבריים מאשכנז בימי הביניים. פרסומים אלו נועדו להשיב את כבודו האבוד של עולם התרבות הימי-ביניימי היהודי-גרמני, ולכפר בצורה סמלית על הדרתם ונידויים של אנשי רוח יהודיים – דוגמת  ההיסטוריונים וילהלם לויסון, ארנסט פרלס והארי ברסלאו – אשר תרמו רבות להצלחת המפעל הגדול. כך, למשל, בשנת 2017 ראה אור כרך ג' של "הטקסטים העבריים", הכולל בתוכו את 27 פיוטי גזרות אשכנז, המתוארכים לתקופת מסע הצלב הראשון בשנת 1096.

הספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי מחזיקה באוסף גדול של כרכים מסדרת "המונומנטה", בדפוס ובצורה דיגיטלית, ומזמינה אתכם לבוא ולהתרשם ממפעל התרבות הגרמני הייחודי.

קריאה מומלצת:

יהלום, יוסף. "וישחוט את עצמו בשם אשר נקרא אדיר אדירירון". הארץ, "ספרים", 17 בספטמבר, 2017.

Becker, Nikola. “Jüdische und jüdischtämmige Mitarbeiter bei den Monumenta Germaniae Historica im "Dritten Reich"". Historisches Jahrbuch 135 (2015): 453–502.

Gamble, William Thomas Miller. The Monumenta Germaniae Historica: Its Inheritance in Source-Valuation and Criticism. Ann Arbor, Mich.: University Microfilms International, 1981.

Knowles, David. Great Historical Enterprises: Problems in Monastic History. London: T. Nelson, 1963. Print.

Schwartz, Daniel R. Between Jewish Posen and Scholarly Berlin: The Life and Letters of Philipp Jaffé. Boston: De Gruyter, 2017.

היום עלה לאוויר אתר  המילונים של מכון התקנים. המילון הראשון הוא מילון טכנולוגיות המידע.  יש אפשרות באתר לדפדף במונחים על פי תחומים ויש גם אופציה לחיפוש על פי מונח.

מחפשים מונחים תקניים בתחום דואר אלקטרוני, מרשתת האינטרנט, שפות תכנות, מציאות מדומה, מושגים כלליים בתורת המידע , רובוטיקה,  רשתות מקומיות  ועוד  עשרות רבות של תחומים ספציפיים בתחום טכנולוגיות המידע ?   – מילון זה ייתן לכם מענה. תוכלו למצוא בו את המונח התקני והגדרה קצרה של המונח.

מילון המונחים מקיף מאוד. סיווג המונחים על פי תחומים ספציפיים (נכון להיום 248 תחומים) מקל על הדפדוף וכמובן שאופציית החיפוש חשובה  לחיפוש מונח מסוים .

המילון הוא פרי עבודתה של הוועדה למונחי טכנולוגיית המידע שהיא "ועדת תקינה של מכון התקנים הישראלי. הוועדה מכינה את סדרת התקנים הישראליים ת"י 1080 – הלוא הם רשימות של מונחי טכנולוגיית המידע. ברשימות מונחים בעברית, מונחים באנגלית והגדרות בעברית. הסדרה מבוססת על מערכת התקנים הבין-לאומיים ISO 2382.."

דברי  אמנון שפירא יושב ראש  הוועדה  מלמדים על עבודתה הברוכה:

"מכון התקנים הישראלי, כמו ארגון התקינה הבינלאומי (ISO) וארגונים דומים בעולם, רואה חשיבות רבה בהטמעת מינוח טכנולוגי מתוקנן ליצירת תשתית ראויה לניסוח אחיד של תקנים. מתוך כך פועלת במכון, כבר למעלה מ-30 שנה הוועדה למונחי טכנולוגיית המידע. הוועדה מתכנסת בקביעות ומפיקה מילוני מונחים בטכנולוגיית המידע. חברי הוועדה הם נציגי גורמים בעלי עניין בהטמעת מינוח עברי תקני בתחומי טכנולוגיית המידע.

הוועדה עובדת בשיתוף פעולה עם האקדמיה ללשון העברית. מילונים שאושרו באקדמיה מתפרסמים במאגר המונחים של האקדמיה.

עד כה פרסמה הוועדה לטכנולוגיית המידע למעלה משלושים וחמש רשימות מונחים במגוון נושאים, ובהם מושגים ומונחים בסיסיים; טכנולוגיית חמרה; ארגון נתונים; תכנות מחשבים; בקרה, כלילות ואבטחה; תקשורת נתונים; ציוד היקפי; גרפיקה מחשבית; שפות תכנות; מסדי נתונים; פיתוח מערכות; עיבוד תמלילים; המשרד הממוחשב; בינה מלאכותית; דואר אלקטרוני; היפרמדיה ומולטימדיה; מציאות מדומה ; למידה מתוקשבת ; שפות שאילתה ועוד. בימים אלה עוסקת הוועדה בהכנת מילון למונחי ביומטריה ומילון ממשק מחוות (מגע וללא מגע)."

תודה  לאמנון שפירא יושב ראש הוועדה ולד"ר אריאל פרנק סגן יושב ראש הוועדה,  על המידע

לאתר

הספרייה המרכזית רכשה את הגרסה המקוונת של Encyclopedia of Religion בהוצאת Macmillan.

האנציקלופדיה מכילה ערכים בנושא דתות מונותיאיסטיות ודתות המזרח וגם נושאים נלווים  כמו למשל : דת והיסטוריה, דת ואמנות, דת מגדר ופמניזם,

דת ותרבות, דת  ופילוסופיה, דת ופולקלור, דת ומיתולוגיה, דת ואקולוגיה  ועוד.

נתן לאתר ערכים באמצעות תוכן עניינים , בעזרת מפתח אלפביתי  או בחיפוש  חופשי.

הערכים חתומים, בסוף כל ערך יש  קישורים לערכים נוספים, ביבליוגרפיה לעיון נוסף, כיצד לצטט  והכתובת הקבועה של הערך .

אפשר להאזין לערכים, להוריד אותם ל  MP3,   להדפיס לשלוח בדואר אלקטרוני לשמור ולייצא לתוכנות ניהול מקורות מידע כמו למשל RefWorks.

האנציקלופדיה היא חלק מהסדרה Gale Virtual Reference Library ולכן נתן לבצע חיפוש בו זמני  במספר אנציקלופדיות שהספרייה מנוייה כמו למשל  ב  Encyclopaedia Judaica וב Encyclopedia of Religion.

הערה: הגרסה  האלקטרונית המורחבת והמעודכנת  מחליפה את התקליטור מהד' ראשונה שהיה נגיש ביעץ מעמדה בודדת.

האנציקלופדיה נגישה מאתר הבית של הספרייה וממערכת החיפוש דעת"א.

לאוסף האנציקלופדיות  בספרייה המרכזית נוספה    האנציקלופדיה המקוונת Wiley Blackwell Encyclopedia of Literature האנציקלופדיה עדיין לא שלמה, היא מתפרסמת בחלקים, עד עתה התפרסמו החלקים הבאים :

The Encyclopedia of Literary and Cultural Theory– כוללת תיאוריות ספרותיות החל מ – 1900 ועד ימינו.

The Encyclopedia of the Novel – מסודרת בפורמט A-Z

The Encyclopedia of Twentieth Century Fiction – כוללת ספרת ( fiction) אנגלית ואירית, ספרות אמריקאית וספרות עולם.

בדצמבר 2011 יתווספו החלקים הבאים:

יThe Encyclopedia of Romantic Literature

The Encyclopedia of English Renaissance Literature

במהלך השנה הבאה יתווספו החלקים האחרונים:

The Encyclopedia of Eighteen-Century Literature

The Encyclopedia of Postcolonial Studies

The Encyclopedia of Twentieth-Century Fiction

האנציקלופדיה כוללת ערכים מבוקרים שנכתבו ע"י מיטב החוקרים בתחום הספרות.
ניתן לאתר מידע בכל חלקי האנציקלופדיה או בחלק בודד באמצעות חיפוש בסיס או מתקדם לפי שם מחבר, לפי שם פרק, מתוך הטקסט המלא או מהביבליוגרפיה שמופיעה בסוף כל ערך ולהגדיר מרחק בין מילות החיפוש.
בסוף כל ערך יש קישורים לערכים נוספים הקשורים למונח שחיפשנו, ביבליוגרפיה לעיון נוסף והדגמה כיצד לצטט.
במסך תוצאות החיפוש יש לעיתים קישורים למאמרים מכתב העת Literature Compass וגם למאמרים מתוך כתבי העת האחרים בסדרת Compass שיוצאים לאור
בהוצאת Wiley Blackwell שהספרייה מנויה עליהם.

האנציקלופדיה נגישה מקטלוג אלף ומאתר הבית של הספרייה.

האנציקלופדיה International Encyclopedia of Human Geography בהוצאת  Science Direct התווספה לאחרונה לאוסף האנציקלופדיות האלקטרוניות שבספרייה המרכזית.

האנציקלופדיה כוללת קשת רחבה של נושאים בגיאוגרפיה ובנושאים נלווים כמו למשל תורת האקלים,מדעי הסביבה,קרטוגרפיה ו GIS, גיאוגרפיה אורבנית,גיאוגרפיה פוליטית,גיאוגרפיה תרבותית וחברתית,גיאוגרפיה פמיניסטית,גיאוגרפיה ופילוסופיה ועוד.

ניתן לאתר מידע ע"י דפדוף ברשימת כותרים מחברים ונושאים או באמצעות חיפוש מתקדם לפי שדות.

לכל רשומה קישורים למאמרים  באותו נושא מתוך כתבי עת שכלולים ב  – Science Direct  ובטקסט מלא (במידה ולספרייה יש מנוי) וגם קישורים לערכים אחרים באנציקלופדיה .

האנציקלופדיה נגישה מאתר הבית של הספרייה וגם מהקטלוג.

מאפיין Book Creator הוא מאפיין נחמד שנוסף לוויקיפדיה האנגלית כזמין לכולם החל ממאי 2010 . מאפיין זה מאפשר לקבץ מאמרים מהוויקיפדיה לקובץ אחד אותו אפשר להוריד חופשי כקובץ pdf אחד בפורמט של ספר , או להזמין אותו כספר כרוך בתשלום.

תחילה יש להפעיל את המאפיין. כאשר נמצאים במאמר רלוונטי בוויקיפדיה, מצד שמאל אחת מהאופציות של print/export היא create a book . בחירה באופציה זו מציגה אפשרות ל- "start book creation" אשר מוסיפה את המאפיין בראש המאמרים בוויקיפדיה. אחרי הפעלת המאפיין אפשר לקבץ מאמרים מהוויקיפדיה על פי בחירה. אפשר לקבץ מאמרים מקושרים מבלי לבקר בהם וגם להוסיף קטגוריות שלמות . קיימת גם אופציה ל- suggest – המערכת מציעה דפים דומים רלוונטיים אותם אפשר להוסיף לקובץ. בסוף התהליך לאחר הוספת כותר מתאים מקבלים קובץ בפורמט של ספר שכולל גם תוכן, ואותו אפשר להוריד חופשי כקובץ pdf .. אפשר גם להזמין תמורת תשלום את הקובץ בפורמט של ספר כרוך מותאם אישית שכולל גם אינדקס.

מאפיין כזה יכול להיות שימושי מאוד במאגרי מידע. קיבוץ מאמרים נבחרים לקובץ אחד בפורמט של ספר עם תוכן היה יכול להקל מאוד על הסטודנטים כאשר הם דולים חומר בנושא מסוים ממאגרי מידע.

הספרייה המרכזית רכשה את האנציקלופדיה המקוונת
Encyclopedia of Jews in the Islamic World.

באנציקלופדיה מידע על ההיסטוריה וחיי הדת והתרבות של היהודים בארצות האסלאם החל מימי הביניים המאוחרים ועד העת החדשה.
ניתן לאתר ערכים באנציקלופדיה באמצעות: חיפוש בסיסי וחיפוש מתקדם לפי שדות או דפדוף.

כמו בכל שאר האנציקלופדיות המקוונות בסידרת Brill Online גם ב –  Encyclopedia of Jews in the Islamic World יש טיפים והוראות לחיפוש יעיל, הערכים חתומים, בסוף כל ערך ביליוגרפיה לעיון נוסף והדגמה כיצד לצטט את הערך שעבדנו עליו.
ניתן לחפש ערך בו זמנית במספר אנציקלופדיות שכלולות בסידרה Brill Online.

האנציקלופדיה נגישה מאתר הבית של הספרייה ומקטלוג אלף.

ברשת אינטרנט יש מספר לא מבוטל של מילונים לשפה האנגלית. לאחרונה נתקלתי בשני מילונים בעלי מאפיינים מיוחדים שיכולים לסייע בחיפוש. המילונים הם: Advertt ו-Easydefine.

Advertt הוא מילון–על חופשי למונחים בשפה האנגלית. Advertt  מציג הגדרות של מונחים בשפה האנגלית ממספר מקורות בו זמנית .

במספר מונחים שחיפשתי קיבלתי מידע והגדרות מ- Wikipedia, YourDictionary, Onelook, TheFreeDictionary וגם סרטי וידאו מ-YouTube .

כמו כן מוצעים מונחים קרובים למונח החיפוש.

יתרונו העיקרי של המילון – חוסך את החיפוש במספר מקורות.

גם Easydefine שם לו למטרה להקל על מלאכת החיפוש של המשתמש. הוא מאפשר להזין ברצף או בשורות נפרדות מספר מונחים בו זמנית, והוא מציג את ההגדרה של כל אחד מהמונחים. באופן זה המשתמש יכול להעתיק טקסט כלשהו לתיבת החיפוש ולקבל את ההגדרה של כל אחד מהמונחים בנפרד. ביטוי יש לתחום במירכאות ולשים מקפים בין מילות החיפוש.

כמו כן אפשר לחפש מלים נרדפות למונחי החיפוש.

באתר חיפוש מתקדם שמאפשר בין היתר להגדיר בכמה הגדרות מעוניינים לכל אחד ממונחי החיפוש .

ההגדרות שמציע המילון לקוחות מ-WordNet3.

אפשר לשמור את תוצאות החיפוש כקובץ וגם לשלוח אותם בדואל.

למילון Advertt
Easydefine

תוצאות סקר שבדק את דפוסי השימוש בוויקיפדיה של סטודנטים במכללות בארה"ב התפרסמו במאמר מעניין בגיליון מרץ 2010 של First Monday.

הסקר נערך באביב 2009, הופץ בקרב 27,666 סטודנטים ב- 6 קמפוסים בארה"ב ושם לו למטרה לבדוק  כיצד ומדוע סטודנטים משתמשים בוויקיפדיה בתהליך המחקר. נבדקו מספר משתנים כגון: תכיפות השימוש, המניע לשימוש, שלב המחקר בו נעשה שימוש בוויקיפדיה והיחס בין שימוש בוויקיפדיה ושימוש במקורות אחרים. כמו כן נבדקו מנבאים למידת השימוש בוויקיפדיה שקשורים לתחום המחקר.

מהממצאים עולה שסטודנטים רבים משתמשים בוויקיפדיה בשלב הראשוני של המחקר לצורך מידע רקע , אבל הרבה פחות מאשר שימוש במקורות אחרים כמו משימות הקריאה בקורסים, ובגוגל . נוהגים להשתמש בוויקיפדיה להשגת סיכום קצר של הנושא, והבנתם של מונחים בתחום .

הכיסוי הרחב של הוויקיפדיה ,נוחות השימוש בה, העדכניות והמובנות משמשים מניע לשימוש בה, תוך הכרה במגבלותיה בעיקר בכל הקשור לאמינות.

סטודנטים בחוגים ארכיטקטורה, הנדסה ומדעים נוטים להשתמש בוויקיפדיה לצורכי מחקר יותר מאשר סטודנטים בחוגים אחרים.

למאמר המלא

לאוסף הספריה המרכזית התווסף השבוע הלקסיקון ההיסטורי של הסופרים העברים מאז תש"ח (1948).
בלקסיקון שנערך על ידי ד"ר משה גרנות ורואה אור ביוזמתה של אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל, כלולים 1240 ערכים של יוצרי הספרות היפה העברית, חוקריה ומבקריה – מקום המדינה ועד ימינו אלה.
בלקסיקון נכללים משוררים, סופרים, מחזאים, עורכים, מתרגמים, חוקרי ספרות ומבקרי ספרות – אשר פרסמו כתביהם מ-1948 ואילך. דורית רביניאן, דליה רביקוביץ, מנחם פרי, ישראל הר, יהלי סובול, אגי משעול, יאיר לפיד, יעל דר ורבים רבים אחרים.

הפרטים שיופיעו מלבד שם היוצר על הסתעפויותיו (שם קודם, שם נעורים, שם עט), תחומי היצירה: משורר, מחזאי, ביוגרף וכד' , קיצור תולדות היצירה הספרותית, רשימת פרסומים, רשימת הפרסים.
מקורות המידע היו קורות חיים שנשלחו על ידי היוצרים עצמם, או ע"י קרובי משפחותיהם של היוצרים שהלכו לעולמם, וכן מקורות כגון: האנציקלופדיה העברית, מילון הספרות העברית החדשה העברית והכללית, לקסיקון אופק לספרות ילדים ועוד.
בלקסיקון אין הערכה וביקורת על טיב היצירות, וכן אין הלימה בין אורך הערכים ובין החשיבות שהלקסיקון מעניק ליוצרים השונים.

לקסיקון הסופרים העברים בהווה* , שפורסם לפני שנתיים, היה למעשה רק בבבחינת קדימון ללקסיקון מורחב זה. (עב כרס במיוחד – 2.600 ק"ג ולמעלה מ-1000 עמודים).

בפרק התודות, מודה ד"ר משה גרנות לגב' מירי ליפשטיין, מי שהיתה מנהלת הספרייה המרכזית, על כך שאיפשרה לו להשתמש "במכמניה של הספרייה הגדולה".

* גירסת האינטרנט

פרויקט השו"ת המקוון של בר אילן  ממשיך להתחדש ולהתרחב. 

לאחרונה נוספה לפרויקט האנציקלופדיה התלמודית שהיתה כלולה עד עתה רק בגירסת התקליטור.

האנציקלופדיה (עדיין איננה שלמה המפתוח הגיע רק עד הערך כל נדרי) כוללת 28 כרכים
מבארת ומסכמת למעלה מ-1500 ערכים הכוללים הלכות, מצוות ודינים, תקנות מנהגים ועוד, מימי המשנה ועד ימינו אלו.

ניתן לבצע חיפושים  בכל הכרכים בבת אחת , בכרך בודד או בתוך ערך מסוים וכמובן יחד עם הספרים האחרים שכלולים בפרויקט השו"ת.

האנציקלופדיה  הינה פרי יוזמתו של הרב מאיר בר-אילן (ברלין), בנו של הנצי"ב, שאיגד סביבו קבוצת עורכים בעלי שם במטרה לתמצת את כל הדיונים התלמודיים וכן את כל השיטות של הראשונים והאחרונים לערכים אנציקלופדיים בסדר האלף-בית.

המהדורה הראשונה של הכרך הראשון יצאה בדפוס  בשנת 1947 (תש"ז)  וכאמור עד היום
המפעל לא הושלם. 

Memidex הוא מילון ותיזאורוס  מעודכן, חופשי בשפה האנגלית. על פי התיעוד באתר המילון מבוסס על מאגר המידע הלקסיקלי WordNet שפותח על ידי אוניברסיטת פרינסטון. Memidex הוסיף למאגר המקורי מספר מאפיינים חדשים, אלפי תוספות ותיקונים לצורך השבחתו.

כל אחד מהמונחים כולל הגדרה מפורטת, צורת רבים, מלים נרדפות, דוגמאות, קיצורים, צורות נטייה, ופרטים נוספים שמשתנים בהתאם למונח. כך למשל, למונחים מתחום הביולוגיה נוספו דרגות המיון המקובלות של עולם הטבע – ממלכה, מערכה, מחלקה, סדרה, משפחה, סוג ומין.

אפשר לחפש במילון ואפשר לדפדף באינדקס שלו על פי רשימה אלפביתית.

ולמי שמעוניין להוסיף את תיבת החיפוש של המילון לאתר הבית שלו, Memidex מספק קוד html שמאפשר לעשות זאת.

למילון
אודות Memidex