"סמלים ואמבלמות" (Symbola et emblemata)

אנו שמחים לבשר על תרומה ייחודית וחשובה שהתקבלה לאחרונה, לאוסף הרברט כהן לספרים נדירים בספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי.
הספר, Symbola et emblemata (סמלים ואמבלמות), מאת יוהכים קמרריוס, (1534-1598 Joachim Camerarius), נתרם ע"י גב׳ אירנה היימן, מעיזבונו של בעלה המנוח וולטר היימן מציריך. התרומה התאפשרה בזכות תיווכה ועזרתה של גב' תמי מנור פרידמן שטיפלה בעיזבון ויזמה את הקשר עם אוניברסיטת תל אביב, של ד"ר תמר צ'ולקמן מהחוג לתולדות האמנות (חוקרת אמבלמות), ושל תמר אברמסון מלגאית ותלמידת תואר שני בחוג לתולדות האמנות שיצרה את הקשר הראשוני בין הצדדים.

ל"סמלים ואמבלמות" היתה השפעה עצומה החל עם פרסומו הראשון (1590-1598) והספר זכה ליותר משבע הוצאות ותרגומים.
העותק שנתרם לספריה – השלם ביותר המוכר, במצב השתמרות מעולה וללא כל פגם! – הוא המהדורה של מיינץ משנת 1668. אין כל ספק בחשיבותו של הספר ללימודי אמבלמות (שילוב בין תמונה וטקסט שמגלמים יחד מסר פוליטי, דתי, חברתי ו/או תרבותי), מחשבה אינטלקטואלית, התפתחות מדעי הטבע, כמו גם למחקר האמנות, הספרות והמחקר ההיסטורי והמדיני של גרמניה.
מחבר הספר, יוהכים קמרריוס, היה רופא ובוטניסט מנירנברג ובנו הבכור של ההומניסט הצפוני החשוב ביותר אחרי ארסמוס מרוטרדם: יוהכים קמרריוס האב (1500-1574).
הספר הייחודי הזה, שיצא לאור לראשונה בין השנים 1598-1590הפך עד מהרה, בזכות ההוצאות והתרגומים הרבים שלו שתרמו לתפוצתו העצומה, לרב מכר של הזמן ההוא ולאחד הכתבים החשובים והמשפיעים ביותר בתקופתו.

קמרריוס משלב בספרו בין מדעי הטבע לסוגה האמבלמטית, ובכך ייחודו. הספר, מעין "קטלוג של הטבע" מכיל כ-400 אמבלמות, דרכן מציג המחבר את תמונת הידע והפרשנות של הטבע, כפי שהובן במאה ה-16 ובחלוקה לארבעה חלקים (centuriae): (1) על הצמחים/ (2) על ההולכים על ארבע/ (3) על ציפורים ובעלי חיים אחרים החיים באוויר/ (4) על יצורים ימיים, לטאות, צפרדעים ושבלולים.
החלוקה לסוגים השונים מציגה מחד, חקירה שיטתית של הטבע ומאידך, קונטמפלציה מורליסטית על הבריאה של האל ("ספר הטבע"). בטקסט המלווה את האמבלמות, קמרריוס פורס את הידע הזאולוגי הנשען בין היתר על טקסטים עתיקים של אריסטו, אפלטון, פליניוס ואחרים, לצד מוסר השכל מורליסטי ופירושים אמבלמטיים שונים. הוא מזמין את הקורא להתייחס לטבע כאוסף עשיר של אמבלמות שהבורא יצר עבור האנושות. התפקיד הניתן אם כן לקורא, הוא לפרש את האמבלמות כעדות לכוח הבריאה והיצירה של האל.
אוצר נדיר זה, הן מבחינה אינטלקטואלית והן מבחינה אמנותית – עומד לרשות חוקרי האוניברסיטה וניתן לצפות בו בתיאום מראש, באוסף הספרים הנדירים בקומת האוספים, בספרייה המרכזית.

גירסה דיגיטלית של הספר>>

המידע באדיבות ד"ר תמר צ'ולקמן, החוג לתולדות האמנות, אוניברסיטת תל-אביב.

אאוריקה, אקדמיית אאוריקה ודוקטורט לילדים

ב- 2014 עלה לאוויר אאוריקה  – אתר מידע  אנציקלופדי חינמי, העוסק בשאלות של למה, מדוע ואיפה, לילדים ולבני נוער ומטרתו לעודד סקרנות ולהקנות ידע וחוויה בכל התחומים.
בימים אלה נוספה לאאוריקה גם אקדמית אאוריקה – מיזם חינוכי חינמי מקוון ללימוד ופיתוח היכולות האישיות של ילדים ובני נוער,  שמעניק דוקטורט לילדים.

להלן דבריו של  של ד"ר נדב דפני  היוזם והעומד בראשם, על אאוריקה ואקדמית אאוריקה:


דוקטורט לילדים

לא פעם נראה שבעידן המודרני הולך הידע הכללי ופוחת. ילדים וצעירים יודעים היטב להצליח בלימודים או ללמוד מקצוע, אבל מפתיע לגלות כמה מעט הם יודעים על העולם שמסביבם. גם הגילוי והכיף שבידיעה על דברים שהתרחשו ומתרחשים בהיסטוריה, בטבע, בעולם, במדע, בטכנולוגיה ובאמנות – כל אלה הולכים ונעלמים ונשארים נחלתם של "חנונים" מעטים. דברים שימושיים ומידיים, יומיומיים, דוחקים אותם למקום נמוך בחיים המודרניים של הצעירים והילדים.

"אאוריקה", אנציקלופדיה מקוונת המגדירה את עצמה האנציקלופדיה של הסקרנות, עושה הכל כדי לשנות זאת. למבוגרים שבינינו היא עשויה להזכיר את האנציקלופדיות הוויזואליות של העבר, כמו "תרבות" ו"עולם התרבות". בניגוד להן היא מקוונת לחלוטין, מודרנית, לגמרי חינמית ומותאמת היטב למחשבים, טבלטים וטלפונים חכמים.

חוויית המשתמש של "אאוריקה" חדשנית ומהנה. באמצעות תמונות מרהיבות, אינספור סרטונים, יצירתיות, הומור דק וטקסטים ענייניים ומנוסחים בגובה העיניים, "אאוריקה" מגרה את הצעירים לגלות את העולם שמסביבם. היא מסבירה אלפי מושגים בדרך נגישה וחווייתית. המושגים עצמם מנוסחים בדרך של שאלות מסקרנות שילדים ובני נוער רבים שואלים. גם הקישורים הבין-תחומיים בין הערכים השונים יוצרים הבנה כיצד העולם באמת עובד וכיצד מתחברים פריטי ידע שונים לשיטות ורעיונות מרתקים וחוצי-תחומים.

נראה שבאאוריקה לא מנסים להתחרות בויקיפדיה, אלא לאפשר גילוי של נושאים המסקרנים את המשתמש. אדרבא, המעמיקים והרוצים לחקור לעומק יגלו שמכל ערך באאוריקה ניתן ללחוץ על אייקון בצורת W שמביא לערך הויקיפדי שלו. ניתן לשאול בה שאלות ולקבל תשובות והפניות לערכים קיימים ומקורות מידע חיצוניים, ניתן גם "להגריל" ערכים מפתיעים ומסקרנים ולהרחיב את תחומי העניין.

חלק מעניין אחר הוא "אקדמיית אאוריקה", הנותנת דוקטורט לילדים. אקדמיה מקוונת זו מאפשרת למשתמש לעבור את המסלול האקדמי במשחק מקוון ולזכות בתארים אקדמיים, ככל שהוא עולה ומתאמץ ללמוד וליצור ידע חדש. לתואר הראשון לומדים כאן באופן יומיומי, תוך שאתה מתבקש לענות על "אתגר היום". זוהי שאלה יומית שנוחתת בדואר האלקטרוני שלו ותשובה עליה זוכה בנקודות. מחקרים מראים שחידוד המוח היומיומי הזה עושה פלאים. בדרך לתשובה "נאלץ" הלומד לעבור בהרבה ידע נוסף באנציקלופדיה ומבלי משים הוא הולך ונכבש בתכניה, לומד לנווט בתגיות המדויקות שיוצרות רשת קשרים מורכבת ומרתקת של כל ערך למאות ערכים אחרים, מתחיל להבין כיצד העולם פועל.

בתואר השני כותב המשתמש הצעיר "מחקרים" קצרים וממוקדים על נושאים שונים ומונחה מרחוק כדי להגיש את "הפרסום המדעי" שלו ל"כתב העת המדעי" שבאתר. כאן הוא מגלה שארכנות היא לאו דווקא המפתח לכתיבה נכונה. המנחה שבצד השני של האינטרנט מוביל אותו לכתיבה ממוקדת, קצרה וברורה, שתעביר את הרעיונות שלו במהירות ובצורה ממוקדת לקורא. בדור שלא רוצה "שיחפרו לו", הם לומדים שגם לקצר צריך ללמוד…

בהמשך הדרך והמשחק לומדים השחקנים לתואר שלישי. כמו בכל משחק מחשב, הרמה כאן עולה. הם מעוניינים לזכות בדוקטורט, שלקראתו הם מתמחים בתחום ספציפי וכותבים "פרסומים מדעיים" מתקדמים וממוקדים יותר בתחום שבחרו. יכולות התייעצות, שיתוף פעולה, חשיבה יצירתית ומקוריות מסייעות לטובים שבהם להגיע אל התואר המיוחל. כי בתור "דוקטורים" באקדמיית אאוריקה, יהפכו השחקנים המצטיינים הללו ל"מומחים" באקדמיה המקוונת הזו – מי שיכולים לפרסם ערכים ולענות על שאלות של מתחילים. אחר-כך, בתור פרופסורים, יהפכו המתמידים במסלול למנחים בעצמם.

כך מעוניינת "אאוריקה" להפוך למעין תנועת נוער מקוונת של רוכשי ידע ויוצרים. ראש אאוריקה, ד"ר נדב דפני, אומר שהלומדים בה מרחיבים אופקים, מחדדים את תמונת העולם שלהם, רוכשים יכולות כתיבה ומחקר, מבינים כיצד למקד את התוכן שלהם ולהעבירו באופן מושך לקורא, לברור את החשוב מהתפל ולתקשר היטב עם אחרים. "היא לא תחליף את בית הספר" – הוא אומר בחיוך, "אלא חלק משעות הפנאי המבוזבזות שלהם…"

האנציקלופדיה של הסקרנות – אאוריקה
תודה לד"ר יפה אהרוני ולד"ר נדב דפני על המידע

הצצה לארכיונים הסודיים של הוותיקן

הארכיונים הסודיים של הוותיקן (בלטינית: Archivio Segreto Vaticano), הממוקמים בקריית הוותיקן, מכילים תיעוד של כל הפעולות המרכזיות של הכנסייה הקתולית, לרבות מסמכים דיפלומטיים, הסכמים וחוזים של הכס הקדוש, ושאר מסמכים שנאספו לאורך השנים. הם גם כוללים מסמכים היסטוריים החשובים לחקר ההיסטוריה של העולם המערבי.
הארכיונים הסודיים של הוותיקן הופרדו מספריית הוותיקן במאה ה-17 בהוראת האפיפיור פאולוס החמישי, ונשארו סגורים לקהל הרחב, למשך 200 שנה עד סוף המאה ה-19.
בסירטון ניתן לקבל הצצה אל מאחורי הדלתות הסגורות של הארכיון ולצפות בפירסומו של הספר המאויר הראשון מהארכיונים הסודיים.

הכינוס השנתי ה-15 של איגוד האינטרנט הישראלי

כ-850 משתתפים מתחומי התעשייה, האקדמיה, הממשל, החברה האזרחית והמגזר הפרטי לקחו חלק בכינוס השנתי ה-15 של איגוד האינטרנט הישראלי, "אלף צבעים לאינטרנט" שהתקיים ב-21-22 בפברואר 2011. הכינוס עמד השנה בסימן פרטיות והחשיפה באינטרנט, תוך הצגת הפנים הפרסומיים, הפוליטיים והחברתיים של הנושא.

מרצים מובילים בתחום מהארץ ומהעולם הציגו בפני המשתתפים הרבים את החידושים מעולם הפרסום הדיגיטלי, היחס לתקשורת האלטרנטיבית, הזכות לחשיפה ברשת, עתיד האינטרנט הנייד, מהירות שירותי האינטרנט בישראל ועוד ועוד.

ניתן לצפות במצגות המרצים, תמונות המשתתפים וצילומי וידיאו של המושבים בכנס ב: www.isoc.org.il/conf2011

JSTOR – לא רק ארכיב דיגיטלי

jstor_logoל- JSTOR -מאגר כתבי עת אלקטרוניים נוספו שני אוספים חדשים (VII ,VIII).  לאוסף נוספו כתבי עת בתחום ההיסטוריה של האומנות, לימודים קלאסיים, שפה וספרות, מוסיקה ופילוסופיה, סוציולוגיה ומדעי המדינה.
עד כה, כתבי העת שנכללו במאגר היו תמיד מהכרך הראשון ומהגיליון הראשון של כל כתב עת (חלקם מהמאה שעברה) ועד שלוש – חמש השנים האחרונות.
החל מ- 2011, יהיו זמינות במאגר גם חוברות עכשוויות מלמעלה מ- 150 כתבי עת.

הספרייה מנויה על אוספי JSTOR הבאים:
(לחיצה על כל קישור, תציג את רשימת כ"ע הכלולים באותו אוסף)

  • Arts & Sciences I Collection
  • Arts & Sciences II Collection
  • Arts & Sciences III Collection
  • Arts & Sciences V Collection
  • Arts & Sciences VII Collection
  • Arts & Sciences VIII Collection
  • הגישה למאגר היא דרך :
    אתר הספרייה
    קטלוג אלף
    דף הפייסבוק של הספרייה.

    הזכות לחשיפה ברשתות החברתיות

    מאמר מעניין של ד"ר יעקב הכט, הדן בפריחתן של הרשתות החברתיות,  ובמקום המרכזי  שהן ממלאות  בחייהם החברתיים של גולשים.

    "מדינת האינטרנט" היא המדינה השלישית בגודלה בעולם מבחינת אוכלוסייתה – בשני שלישים גדולה יותר מארצות הברית. השינויים התרבותיים המהירים ב"מדינה" זו עוררו דילמות חברתיות חדשות וסתירות. מושגים כגון "פרטיות", "חשיפה", חברות", "שיתופיות" ו"אינטימיות", מקבלים ברשת משמעויות חדשות השונות ממשמעותן בעולם שמחוצה לה.

    בשיח על החשיפה ידם של המצדדים בה הייתה עד כה על העליונה, לפחות על פי מספר המצטרפים השנתי לרשתות החברתיות, שבהן הנכונות לחשיפה היא התנאי העיקרי להצטרפות. יתרונה של החשיפה הוא בכך שהיא נותנת מענה לצרכים אקספרסיביים כמו הכרה, השתייכות והעצמת הערך העצמי, והיא ראויה להכרה, לזכות לגיטימית ואולי אף לחקיקה.

    נשאלת השאלה, האם העצמת החשיפה תביא למות הפרטיות, או במילה עדינה יותר – להעלמתה, כפי שטוען מארק צוקרברג, המייסד והמנכ"ל של פייסבוק? בתשובה לשאלה זו אפשר לומר כי הזכות לפרטיות עדיין קיימת, ובסופו של דבר בני האדם הם המעצבים את החברה ואת התרבות שבהן הם חיים וגולשים, ולא רק מנהלי התאגידים ובעלי אינטרסים אחרים.

    תחילתה של תופעת החשיפה כבר בחדרי הצ'אט ובפורומים, שם נקשרה התופעה באנונימיות יחסית וכונתה "Strangers in the Train". במעבר לרשתות חברתיות, שבהן מתמזגים משפחה וחברים, בידור ובריאות, עבודה ועסקים, התעצמו ממדיה של החשיפה, והיא דחקה הצידה את האנונימיות. החשיפה ברשתות אלו מבססת אמון והבנה הדדיים ביחסים הבין-אישיים, ומחייבת שקיפות גדולה יותר בחייהם.
    החשיפה, שפעם נתפסה כסטייה חברתית, הופכת יותר ויותר לדמוקרטית ולנורמטיבית; כל גולש המבקש לחשוף את תדמיתו יכול לעשות זאת בכל תחום ובכל דרך שיבחר.

    החשיפה ברשת, על מגוון פניה, היא אבן שואבת לגולשים בכל שלבי החיים. אין היא מחייבת תגובה בזמן אמת ומאפשרת במידה רבה שהות בזמן התגובה, המתבטאת במשפט הפופולרי"See You Later".

    על החשיפה במרכזים החברתיים נאמר: "אם אתה לא שם, אתה לא קיים, ולהפך – אם אתה מאוד שם, אתה לא רק קיים, אלא גם מאוד חשוב…" במרכזים החברתיים אפשר גם לזכות ביוקרה ובסטטוס חברתי הניתן לכימות ולמדידה, כפי שמתבטא למשל במספר הכניסות ובמספר החברים ומומחש בשאלה הפופולרית: "How many 'friends' do you have?".

    ה"חבר" נוסח צוקרברג (ראו "My Internet Friend") אינו בהכרח צריך להאפיל על החבר מהעולם האמיתי; חבר ברשת הוא כל מי שהגולש מכיר, ואפילו אנשים שאינו מכיר ושמתפקדים עבורו כסוג של צופים וטוקבקיסטים. באינטרנט מתרחשים במידה רבה תהליכי טשטוש הגבולות בין הפרטי לציבורי, והתפתחות הידידות בנוסח האינטימיות הקרה היא שלב נוסף בהתפתחות המושג "חבֵרוּת ברשת".

    למושג "החברוּת ברשת" אין משמעות איכותית בלבד, אלא גם משמעות כמותית שאפשר להסבירה במונחים קפיטליסטיים של צבירת חברים, שכן הרשתות מבוססות בעיקר על כלכלת חינם ועל העדר אפשרות של הגולשים לצבור הון במונחים כספיים.

    מפריחת הרשתות החברתיות אפשר להסיק כי מסגרות חברתיות יכולות לשגשג במצבי קונפליקט, שבמקרה של הרשתות החברתיות נע בין הצורך בחשיפה לצורך בפרטיות. עם זאת, תגובותיהם של הגולשים לקונפליקט זה אינן אחידות.

    במקרה של הרשתות החברתיות המאבק הדינמי בין פרטיות לחשיפה מעצים את תהליכי מיסודה של תרבות הרשת.

    לקריאת המאמר במלואו הכנסו ל"תרבות דיגיטלית":
    /http://www.isoc.org.il/magazine/magazine10_1.html

    קרב המאסף של הספר נגד יריבים טכנולוגיים עדכניים

    זמניםבתוך כעשור, כך מנבאים הטכנו-חזאים, מרבית אוצרות המלה הכתובה יהיו זמינים דיגיטלית. ספרים חדשים יצאו לאור כקובצי מחשב וספרים, מאמרים, מסמכים, ארכיונים, גנזכים ומאגרי מידע – כולם יעברו סריקה, וכולנו נוכל בעזרת הקלדה מושכלת, לאתר אותם, לעיין בהם, להוריד וקרוא אותם – וכל זאת מבלי לצאת מהבית או מבלי לקום מהכסא בבית הקפה.
    רגע לפני שהמהפכה הזאת גורסת לחלוטין את עולם הנייר, מקדיש הרבעון להיסטוריה  "זמנים" את מרבית הגיליון האחרון שלו לקובץ מאמרים בנושא "ספרים פתוחים, ספרים גנוזים".

    זה כמה עשורים שספרים אינם רק נשאי ההיסטוריה אלא גם מושא של חוקריה, וכפי שמציין עמי איילון, עורך הגיליון, "האגודה לתולדות הקריאה, הכתיבה וההוצאה לאור" שמרכזה בארצות הברית, מונה כיום יותר מאלף חוקרים מרחבי העולם, אשר בוחנים קשת מגוונת ועשירה של סוגיות.

    הגיליון מביא חלק מהן: במאמר על פרויקט דיגיטציה של הספר הפופולרי ביותר בצרפתית, משלהי ימי הביניים מתאר סטיבן ניקולס את תהליך האיסוף, הסריקה והקישור בין למעלה מ-150 גרסאות מועתקות בכתב יד של "רומן הוורד", ואת היתרונות העצומים למחקר ההשוואתי, ההיסטורי, התרבותי והאמנותי המתאפשרים ממאגר כזה. זו אכן חוויית קריאה שונה לגמרי – עשירה, גועשת, מרובדת, ומסקרנת. זו אינה רק הצצה אל העבר הרחוק של התרבות המערבית אלא התבוננות אל הדלת הנפתחת אל העתיד של אגירה, סידור, קישור, הפצה וקריאה של ידע בעולם כולו.
    הגיליון אף נחתם במאמרו של רוברט דרנטון, מחשובי החוקרים בתחום, שמנסה למפות את האפשרויות, הבעיות והאתגרים שעומדים לפני טקסטים בעידן הדיגיטלי.

    "זמנים, רבעון להיסטוריה", גיליון מספר 112

    הכתבה המלאה: עיתון הארץ 12.1.11

    על תיקון וצנזורה בספרים

    כרמית ספיר-ויץ מדווחת ב"מעריב" כי הסופר אלון חילו והוצאת ידיעות-ספרים הגיעו במסגרת הסכם גישור לפשרה עם משפחתו של חיים מרגליות קלווריסקי, שדמותו מופיעה ברומן שכתב "אחוזת דג'אני". לפי הפשרה, שמו של גיבור הספר ישונה במהדורות הבאות. במקום חיים מרגליות קלווריסקי, יהיה שמו "אייזק לומינסקי", עוד הוחלט כי בכריכות הספר או בתוכנו לא ייעשה שימוש בכתב היד של קלווריסקי וכי הערת המחבר לפיה מדובר בסיפור בדיוני, ולא ביומן אמיתי, תועבר לעמודו הראשון של הספר במקום בסופו. בנוסף הוחלט כי לבני המשפחה יתאפשר להוציא ביוגרפיה בהוצאת "ידיעות ספרים" על אודות פועלו האמיתי של חיים מרגליות קלווריסקי.

     לכתבה המלאה >>

    נטשה מוזגוביה, כתבת "הארץ" בארה"ב מדווחת כי המהדורה חדשה של "הרפתקאותיו של האקלברי פין" תודפס ללא המלה הפוגענית "ניגר", שמופיעה בספר לא פחות מ-219 פעמים. המלה "כושי" תוחלף ב"עבד". בספר נעשה שינוי נוסף באותה הרוח: מילת הגנאי המתארת את ג'ו האינדיאני, Injun, הומרה ב-Indian.
    אך למרות הכוונות הטובות, ההוצאה לאור הוצפה בתגובות שליליות. מורים רבים מחו על השינוי בטענה שמדובר בפגיעה באותנטיות של היצירה ושהצנזור עשוי למנוע דיון פורה בכיתה על הסוגיה הרגישה. ובנוסף, אמרו, בסופו של דבר ג'ים מפסיק להיות עבד – אבל עדיין נשאר "כושי".
    מייסדת ההוצאה סוזן לה-רוזה אמרה שהיא שמחה שהספר עזר לעורר דיון על משמעות השפה והשפעתה על תהליך הלמידה. אף בית ספר לא הביע בשלב זה עניין ברכישת הספר המצונזר, אך חנויות הספרים כבר שלחו הזמנות מוקדמות.

    לכתבה המלאה>>

    עיתון "מעריב" התווסף לאתר עיתונות יהודית היסטורית

    מעריב, מהחשובים שבעיתונים היומיים של ישראל בעבר ובהווה, התווסף לאתר. זהו העיתון השני במאגר 'עיתונות יהודית היסטורית' שהוא עיתון פעיל, וממשיך להתפרסם בימים אלה (העיתון הראשון הוא ה-Palestine Post, ששינה את שמו ל-Jerusalem Post ב-1950).

    בשלב זה הועלו לאתר שני העשורים הראשונים של העיתון (1948-1968) עם כמה חודשים חסרים המושלמים בימים אלה. נכון לעכשיו 74,558 מעמודי מעריב זמינים באתר מה שהופך את העיתון לשני בגודלו (מבחינת מספר עמודים) לאחר "דבר".
    זהו העיתון ה-19 המתווסף לאתר, והעיתון העשירי בעברית.

    לעיתון

    עיתונים נוספים שהתווספו לאתר לאחרונה הם: "חבצלת" ו"השקפה"

    מדריך לחיפוש בממשקי העיתונים השונים

    הגישה למאגר "עיתונות יהודית היסטורית" דרך אתר הבית של הספרייה > מאגרי מידע.

    Oxford English Dictionary משודרג

    Oxford English Dictionary – המילון שנחשב למקיף ולמהימן ביותר לשפה האנגלית יפסיק לצאת במהדורת דפוס וגירסתו המקוונת עומדת להשתנות.
    מדצמבר 2010, OED לא יכיל רק את מילון אוקספורד האנגלי במלואו, אלא יכלול גם את   Historical Thesaurus of the OED המכיל כמעט כל מילה מאנגלית עתיקה ועד היום. מאפשר למשתמשים לפענח פירוש מילה, לאורך ההיסטוריה.
    שיפורים נוספים:
    + חיפוש ודפדוף על-פי נושא, אזור, שימוש, או שפת המקור
    + האפשרות לגלות את המקורות העיקריים של OED (כותבים ועבודות) ומעקב אחר תפקידם בעיצוב השפה.
    + ניתן יהיה להציג את תוצאות החיפוש על ציר זמן, מה שיאפשר למשתמש לראות מתי נכנסו מילים לשפה, למשל מילים ביפנית או מילים הקשורות לאסטרונומיה
    + מסד הנתונים יראה אור בפעם הראשונה, ויחשוף מאות אלפי סטנדרטים ותיקונים.
    + כל ערך יכלול מידע קצר כולל צירי זמן של התפתחות, וקישורים לערכים קשורים.
    + יופיעו קישורים בכל ערך למקורות קשורים כולל: Oxford Dictionary of National Biography, Oxford Dictionaries Online, ולמשאבים מקוונים אחרים.
    + יצירת פרופיל אישי- My Oxford English Dictionary לשמירת חיפושים ותוצאות
    + אפשרות לסטטיסטיקה
    + עיצוב חדש וידידותי למשתמש

    הגישה למילון דרך אתר הספרייה

    דףדף – אתר לעידוד הקריאה ולאוהבי הספר

    האתר דףדף מיועד לגולשים בכל גיל, החל בילדים צעירים וכלה במבוגרים. יש בו קטעי קריאה והפעלות בדרגות קושי שונות, ללא סיווג גילי, כדי שילדים בעלי יכולות מגוונות יוכלו למצוא בו עניין. כמו כן מיועד האתר להעשרת מבוגרים המתעניינים בספרות ילדים וכאמצעי עזר למתווכי תרבות  לילדים: מורים, הורים ואחרים.

    האתר נוסד על ידי הסופרת והעורכת נירה הראל  ומאייר ספרי הילדים, דני קרמן. החל משנת 2000 תומך מרכז הספר והספריות באתר.
    מטרת האתר: הרחבת ההיכרות עם סופרים, משוררים ומאיירים היוצרים לילדים ; העשרה בתחום ספרות הילדים הקלאסית ,העברית והלועזית ; חיזוק מרכזיותה של ספרות ילדים בתרבות בישראל.


    האתר בנוי במתכונת של ירחון מאוייר, שגדל בהדרגה, וכלולים בו שבעה מדורים, חמישה מהם מיועדים לילדים ושניים למבוגרים.
    חמישה מדורים לילדים:
    ספרים: כולל קטעים מתוך ספרים מובחרים ומציע פעילויות והמלצות
    סופרים:  מציג סופרים ומשוררים לילדים, מהארץ ומהעולם
    מאיירים:  מציג תערוכות של מאיירים וציירים
    פנאי : מציע לילדים מבחר פעילויות בתחומי עניין שונים.
    עניין : מיועד להעשרת ספרנים, הורים, מורים ומבוגרים אחרים

    בקטגוריה של ספרים, ניתן לקבל רשימה א-ב של הספרים באתר, כשלצד כל ספר מוצג תקציר, קטע קריאה ל"טעימה", מידע על הסופר והצעה לפעילויות. בין הספרים נוכל למצוא קלסיקות כמו: היידי בת ההרים, רובינזון קרוזו, הלב, לצד ספרים כמו: ארץ יצורי הפרא, הכבש ה-16 ועוד.

    בקטגוריה של סופרים נוכל למצוא את: אזופוס, אריך קסטנר, גונתן סויפט, וכן  סופרים כמו: אנדה פינקרפלד, פוצ'ו, דבורה עומר וגדי טאוב. המידע אודות הסופר כולל מלבד ביוגרפיה גם סיפורים שמאחורי הספרים וכן שאלות ותשובות.

    בקטגוריה של מאיירים נוכל למצוא מידע ביוגרפי עליהם וכן קישור לתערוכה. בין המאיירים: יוסי גבע, דודו אבולעפיה, מישל קישקה ועוד רבים אחרים.
    כמו כן, קיימת קטגוריה של ספרים מומלצים על פי נושאים כגון: הורים וילדים, אחים, התבגרות, פחדים, שואה ועוד.

    שני מדורים נוספים:
    מדור למורים ולספרנים – מציע הפעלות בבית הספר ומידע בתחום ספרות הילדים.
    מדור להורים – כולל רשימות ומאמרים בענייני ספרות ילדים וחינוך.

    האתר מושקע מאד וכולל מידע רב ואיכותי. האתר אמנם לא חדש אך מומלץ בחום לכל אוהבי הספרים ולכל מי שמאמין בחשיבות הגברת המודעות לספרות ילדים איכותית!

    דפדף – אתר בסימן קריאה !

    הזמנה לפיוט – מאגר הפיוטים והלחנים

    המוטו של האתר הזמנה לפיוט, הוא לתת את התמונה הכללית, הרחבה ביותר האפשרית של עולם הפיוט, לאורך הדורות ובימינו אנו. האתר הינו יוזמה משותפת של קרן 'אבי חי' וארגון 'קהילות שרות'.
    שאיפת מקימיו היא להביא לידי ביטוי באופן מאוזן את המורכבות והעושר האדיר שיש במורשת הפיוט, ליצור פנורמה של הרפרטואר המגוון שנוצר לאורך הדורות ולהשמיע מגוון רחב של ביצועים לכל פיוט. במקביל, לרכז חומר עיוני מגוון הנותן רקע וכלים בכדי להיטיב להבין את הפיוט על היבטיו ואת מקומו בחיים היהודיים, בעבר ובהווה. זהו מיזם מרשים ומרתק!

    האתר מציג בפנינו מדורים רבים הקשורים להיבטיו השונים של עולם הפיוט והכונה היא להרחיב את היריעה במשך הזמן.

    piut1

    במרכז האתר שני מאגרים: המאגר המרכזי הוא מאגר הפיוטים והלחנים, בו ניתן למצוא פיוטים על פי חלוקה לקטגוריות שונות וניתן לבצע חיפוש כללי מתקדם. לכל פיוט שני "דפים" מרכזיים – דף עיון בפיוט המציג היבטים עיוניים שונים של הפיוט, ודף הלחנים, שם ניתן לשמוע לחנים וביצועים שונים של אותו הפיוט בגרסאות מסורתיות רבות. בין הקטגוריות נוכל למצוא את מעגל השנה ובו פיוטים לחגים השונים, מעגל החיים ובו פיוטים לרגל פדיון הבן, בר מצווה, חתונה.

    המאגר השני הוא המאגר העיוני הכללי הקרוי: מבואות, עיונים, הגיונות, בו ניתן למצוא מידע עיוני כללי מגוון המאפשר הבנה מעמיקה יותר של הפיוט, כמו למשל: פיוט מהו?
    באתר מצויים גם טקסטים מושרים שאינם עונים להגדרה הקלאסית של הפיוט, כמו פרקי תהילים ולעיתים גם פרקי תפילה, זאת משום הקירבה הפונקציונלית של השירים הללו לעולם הפיוט ובעיקר בגלל יופיים ומקומם המרכזי במסורת.
    קטגוריות נוספות באתר הן קטגוריות המבוססות ברובן על המאגרים הנ"ל :פיוט השבוע, 12 פיוטים נבחרים – מרכז מידע מקיף על 12 פיוטים נבחרים כמו לך דודי, ידיד נפש, אחות קטנה ועוד. שלח לך פיוט, ומה חדש.  בקרוב יתוספו קטגוריות נוספות, כמו למשל רדיו האתר שיאפשר האזנה לפיוטים ברצף.
    מאגר נוסף שנמצא בבניה הוא מאגר המידע על פעילות עכשווית המתרחשת סביב עולם הפיוט, שם ניתן יהיה למצוא מידע רב על חוגים, גופים ואירועים.
    כמו כן, האתר מאפשר גם לגולשים עצמם להעלות הקלטות משלהם עם ביצועים לפיוטים השונים.

    שלח לך פיוט, האתר מאפשר לשלוח לכל מי שחפצה נפשכם לשמח את לבבו, פיוט או כל תוכן אחר מתוך האתר, בצרוף ברכה אישית.

    למידע נוסף על האתר

    על שיתוף פעולה מעניין בעולם הדיגיטלי

    מה עוד אפשר לעשות כדי לעודד קריאה בקרב בני נוער? אחת הדרכים היא כנראה, לשלב בין הטכנולוגיה לספרים.
    בבלוג ניוזגיק, מתפרסם פוסט מעניין: "מציאות,בדיון וספרות בפייסבוק", על הוצאת ספרים אמריקאית שפתחה עמוד מעריצים בפייסבוק עבור דמות בדיונית מסדרת סיפורים בהמשכים.
    הוצאת הספרים האמריקאית Slate הציגה לאחרונה סדרת סיפורים חדשה לבני נוער,שעוסקת בערפדים – נושא פופולרי בשנתיים האחרונות. ייחודה של יצירת הספרות החדשה טמון בעיקר בשיטת הכתיבה: הסיפורים  מתרחשים לא רק בין דפי הספר אלא גם בפייסבוק ובטוויטר.
    כחלק אינטגרלי מעבודת הכתיבה, יצרו סופרות הסידרה, עמוד מעריצים בפייסבוק, עבור הדמות הראשית – נטלי פולוק בת ה-16, שהוא כמובן, בדוי. להשלמת תחושת האמינות של העולם הווירטואלי של הדמות הבדיונית הם יצרו גם שני חשבונות טוויטר מזויפים – לחברה הכי טובה של הגיבורה ולסופרת הנערצת עליה. עמודי הפייסבוק וחשבונות הטוויטר מאפשרים לקוראים לשוחח עם הסופרות, לשאול אותן שאלות באופן ישיר ולנתח ביחד איתן את הסיפורים וההתרחשויות.
    אין ספק שפעילות הכותבות במדיה החברתית יכולה לסייע להצלחת סדרת הספרים ולהגביר את אהדת בני הנוער אליה ועל כך ניתן ללמוד מכמות האוהדים בדף ומהאינטראקציה הערה בין הקוראים לדמות ולסופרות בדף הפייסבוק.
    עדי לשם, שכתבה את הפוסט מסכמת:

    שימוש נבון במדיה החברתית יכול לסייע בגישור הפער בין הקורא לבין הטקסט. כך ניתן להעשיר את הספר ולהעמיק את החיבור הרגשי של הקורא לדמויות הכתובות. עם זאת, שימוש מוגזם, לא זהיר ושיווקי נטו, עלול לרדד את המסרים של הספר, להסיט את המיקוד מהסיפור אל הדמות ולשנות לחלוטין את מטרתו הראשונית של הכותב.

    אדם כותב ים; ים כותב אדם: הפלגה בהיסטוריה הספרותית של דימוי הים

    הספרייה המרכזית מקיימת מפגשי שיח בין יוצרים, סטודנטים וחוקרים מתחומי האמנות והתרבות.
    במסגרת זו הנכם מוזמנים למפגש שיח בהנחיית יהונתן דיין – תלמיד מחקר בחוג לספרות באוניברסיטת תל-אביב, הכותב בימים אלה עבודת מחקר העוסקת ביצירתו של הרמן מלוויל. 
    המפגש יתקיים ביום ג' 17 באוגוסט בשעה 16:45 בחדר הסמינרים בקומת הכניסה של הספרייה המרכזית.

    'בעבור האדם, שוכן היבשה, היה הים עוד מקדמת דנא המרחב האחר – מרחב שהילך על דמיונו קסם ואימה גם יחד. דרך מופעיו הספרותיים של הים – האופן בו תירגם האדם את רשמיו ממרחב זה לביטוי פואטי, ננסה להתחקות אחר המורכבות הדיאלקטית שביחסי אדם-ים; ים-אדם.
    במפגש נתבונן בדימויי הים המופעים במיתוסי בריאה שונים במקרא, בברית החדשה, באודיסיאה ובספרות הויקטוריאנית והמודרנית'.

    להזמנה
    לא נדרש ידע מוקדם, הכניסה חופשית לכולם 
    לקבלת פרטים נוספים ניתן לפנות לעידית רוזן iditr@tauex.tau.ac.il

    "אל תיגע בזמיר" – יובל לצאת הספר בארה"ב

    בארצות הברית מציינים בימים אלה 50 שנה ליציאת הספר "אל תיגע בזמיר" שראה אור ב-11 ביולי 1960 .
    הספר "אל תיגע בזמיר" (באנגלית: To kill a mockingbird), זוכה פרס פוליצר שתורגם לכ-40 שפות זכה מיד עם צאתו להצלחה אדירה, נמכר עד היום בכ-30 מליון עותקים  ואף עובד לסרט.
    מאז פרסומו, "אל תיגע בזמיר" נחשב לקריאת חובה בבתי-ספר רבים בארץ ובעולם. הספר נבחר ב-1999 כספר המאה של ירחון הספריות בארצות הברית. בבריטניה בחר בו איגוד הספריות כספר האחד החשוב ביותר לקריאה בידי מבוגרים. הסרט שנעשה לפיו נבחר לשימור בספריית הקונגרס.
    הרומן עוסק בבעיית הגזענות בדרום ארצות-הברית ומתרחש ב-1935 במחוז "מיקום" שבאלבמה. העלילה מתמקדת בהתבגרותם של שני אחים ילדיו של עורך-דין, המייצג גבר שחור הנאשם ללא עוול בכפו באונס צעירה לבנה. על רקע המשפט, אשר חושף את הגזענות והדעות הקדומות של החברה כלפי שחורים, חווים הילדים על בשרם את המחיר הקשה שמשלמים המתנגדים לאפליה. באמצעות כתיבה רגישה וכנה הטיחה הרפר לי בפני תושבי ארצות-הברית את חוליי החברה ובמרוצת השנים הפך הספר לאבן דרך במאבק לשוויון וזכויות-אדם.

    שנת ה-50 ל"אל תיגע בזמיר" מאת הארפר לי צויין בארצות הברית בכבוד ובהיקף השמורים לקלסיקות מכובדות.
    זהו ספרה היחיד של הרפר לי, שמאז פרסום הספר נמנעה מלהופיע בראיונות, היא הסכימה לקבל תארי כבוד, אך סירבה לנאום בטקסים שבהם קיבלה אותם.

    harperKill1
    לציון המאורע, הוקם אתר אינטרנט מיוחד ובו לוח אירועים המתוכננים לכמה חודשים. באתר ישנה אף אפשרות להאזין לספר.
    ברוח ימינו אלו אף נפתח דף פייסבוק לאוהדים (מונה למעלה מ-11 אלף אוהדים).

    זהו אחד הספרים שהשפיעו על דורות של אמריקאים כמו גם על קוראים בכל העולם, אחד הספרים שיש האומרים שהיתה לו אפילו איזושהי השפעה על מערכת הבחירות האחרונה בארצות הברית.
    הספר משאיר את הקוראים עם תהיות הרלוונטיות גם לזמננו: האם גם אצלנו קיימות דעות קדומות המעוורות את עינינו? האם גם אנו נוהגים על פי מוסכמות חברתיות החזקות מאיתנו?

    הספר נמצא בספרייה המרכזית ב-3 עותקים בעברית (813.54 לי), ועותק אחד באנגלית (813.54 lee)

    קריאה בספר מהירה יותר : אייפד וקינדל מול הספר המודפס

    מחקר שנעשה ע"י ג'יקוב נילסן, מומחה בתחום השימושיות באינטרנט, מגלה כי מהירות הקריאה בקוראים האלקטרוניים השתפרה, אך עדיין מהירות הקריאה בדפוס, גבוהה יותר מקריאה בקינדל או באייפד.
    במחקר נמצא, שמהירות הקריאה יורדת ב-6.2 אחוז באייפד וב-10.7 אחוז בקינדל, לעומת הספר המודפס.
    נילסן מציין, שההבדלים במהירות הקריאה בין שני המכשירים לא היה משמעותי מבחינה סטטיסטית.

    בסקר השימושיות השתתפו 24 אנשים, שזוהו כקוראי ספרים ביומיום. הם התבקשו לקרוא סיפורים קצרים מאת המינגווי: בדפוס, ע"ג צג מחשב ובשני המכשירים. הבחירה בהמינגווי הייתה בגלל כתיבתו המענינת ושפתו הפשוטה.
    הקריאה נמשכה בסה"כ 17 דקות ועשרים שניות, מספיק זמן כדי לאפשר לקוראים  "להשאב" לתוך הסיפור. לאחר קריאת כל סיפור, התבקשו המשתתפים למלא שאלונים על מנת להבטיח שהם אכן קראו את הסיפור ולא רק רפרפו. המשתתפים זכו לסביבת עבודה נעימה ונוחה, שדימתה קריאה בבית.
    המשתתפים דרגו את חוות דעתם לגבי חווית הקריאה בכל אחד מהאמצעים. בסולם מ-1 עד 7 דורגו האייפוד, הקינדל והדפוס  5.8 ; 5.7 ; 5.6  הקריאה ע"ג המחשב זכתה ל-3.7 בין היתר, כי זה הזכיר למשתתפים את סביבת עבודתם. אחת מההערות של המשתתפים היתה, שקריאה בספר המודפס, הייתה מרגיעה יותר.
    ולמרות כל זאת, נילסן צופה עתיד בטוח לקוראים האלקטרוניים, שילכו וישתפרו מבחינה טכנולוגית.

    מה דעתכם על התוצאות? האם אתם מעדיפים לקרוא ספר על גבי קורא אלקטרוני, מחשב או בדפוס?

    לסקר המלא

    מקור: Mashable

    3.5 מיליון ספרים אלקטרוניים להורדה בחינם

     World eBook Fair הוא ללא ספק האירוע הגדול ביותר בתחום הפצת הספרים האלקטרוניים.
    בזמן היריד שמתקיים בין ה- 4 ביולי ועד 4 באוגוסט, כ -3.5 מיליון ספרים אלקטרוניים יהיו זמינים להורדה  בחינם. לעומת, היריד של השנה שעברה שהציע להורדה 1.5 מיליון ספרים.

    היריד העולמי הוקם לראשונה בשנת 2006 ע"י ארגון הספריות הציבוריות, כשהמטרה היתה, לאפשר גישה שווה למשך חודש, לציבור הרחב ולסטודנטים – לאוסף ענק של ספרים אלקטרוניים. הפרויקט יצא לדרך כתוצאה משיתוף פעולה של כמאה ספריות אלקטרוניות מרחבי העולם. בשנה הראשונה הוצעה ביריד גישה לכ-350 אלף ספרים אלקטרוניים. מעניין לאיזה מספר נגיע בעוד 5 שנים…

    נותני החסות העיקריים הם:
    + Internet Archive  עם למעלה משני מיליון כותרים
    + World Public Library עם למעלה מ-750,000 מסמכים, תמונות, מפות וצילומים.
    + Project Gutenberg, עם למעלה מ-100,00 ספרים
    + Wattpad  – למעלה מ-250,000 פריטים
    + International Music Score Library Project IMSLP, שסיפקה גישה לכ-17,000 יצירות עם תווים.

    אמנם, לא ניתן למצוא כאן רבי מכר חדשים, וזאת בגלל מגבלות של זכויות יוצרים, אך ניתן למצוא כאן מגוון מרשים של ספרים, אותם ניתן להוריד כקבצי PDF, טקסט רגיל או בפורמט MP3 להורדה למכשירים ניידים. בתחומים כמו: ספרות קלאסית, ספרי ילדים, ספרי הדרכה טכניים, ספרות מקצועית בתחום החינוך,הרפואה ועוד, וכן סרטים וקבצי אודיו.
    ניתן לבצע חיפוש חופשי ומתקדם באוסף עפ"י מחבר, כותר, מו"ל, תוכן ענינים, שפה ופורמט.

    גישה לאתר : World eBook Fair
    לרשימת הספרים המלאה

    סטודנטים, ספרנים, חוקרים ! הזדמנות של פעם בשנה.

    Ted – אתר להרצאות מקוונות

    באתר האינטרנט של כנס TED ניתן למצוא הרצאות של מיטב המרצים בעולם בתחומים נבחרים כגון : מדע, טכנולוגיה, אינטרנט, אמנות, פוליטיקה, איכות סביבה ועוד … לרשימת התגים המלאה
    ההרצאות זמינות לצפייה חופשית, קצרות יחסית, בדרך כלל לא יותר מ-18 דקות.

    מה זה TED ?
    TED, ראשי תיבות של Technology, Entertainment, Design (טכנולוגיה, בידור עיצוב), ארגון ללא מטרות רווח שעניינו המוצהר והבלעדי הוא "רעיונות ששווים הפצה", הכנס נולד ב-1984 כאשר האדריכל והמעצב האמריקאי ריצ'רד סול וורמן הצליח סופסוף להגשים חלום ישן ולכנס בפעם הראשונה כמה מהמוחות הגדולים שעבדו באותה עת על פרויקטים חדשניים.
    זהו כנס עולמי, בעל מתכונת קבועה וייחודית, בו מתבקש כל מרצה לשאת את "הרצאת חייו" במשך 18 דקות לכל היותר. בכנס משתתפים  מרצים משפיעים, מנהיגי מדינות, חתני פרס נובל ומדענים בעלי שם, ובהם ביל קלינטון, אל גור, ג'יין גודל, ביל גייטס ובונו, ומישראל: יוסי ורדי, משה ספדי, דן אריאלי, שי אגסי, ואיתי טלגם.

    נכתב על הכנס: ההרצאות מלהיבות, מעוררות השראה ויוצרות רושם וחוויה ייחודית שלא ניתן למצוא כדוגמתם בכנסים אחרים בעולם.
    בינואר השנה, אירחה ישראל את הכנס. אחת ממטרותיו של הכנס בישראל, היה לחשוף את הישגי המדע והתרבות בישראל לקהל בינלאומי רחב ככל האפשר. כל ההרצאות מצולמות בוידאו, כשהטובות ביותר, מועלות לאתר של TED העולמית.
    344 הרצאות תורגמו לעברית על ידי מתנדבים, גם אתם יכולים להציע את עצמכם.

    כמה מן ההרצאות בעברית:
    דייויד ביירן: כיצד הארכיטקטורה עזרה למוזיקה להתפתח
    ג'ון אנדרקופלר מצביע על העתיד של ממשק המשתמש
    דניאל כהנמן: החידה של חוויה לעומת זכרון

    לכנס יש בלוג אליו ניתן להרשם ולקבל עידכונים.

    + עשרת ההרצאות הפפופולריות ביותר בכל הזמנים
    + הרצאות מתורגמות לעברית