אנו שמחים לבשר על תרומה ייחודית וחשובה שהתקבלה לאחרונה, לאוסף הרברט כהן לספרים נדירים בספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי.
הספר, Symbola et emblemata (סמלים ואמבלמות), מאת יוהכים קמרריוס, (1534-1598 Joachim Camerarius), נתרם ע"י גב׳ אירנה היימן, מעיזבונו של בעלה המנוח וולטר היימן מציריך. התרומה התאפשרה בזכות תיווכה ועזרתה של גב' תמי מנור פרידמן שטיפלה בעיזבון ויזמה את הקשר עם אוניברסיטת תל אביב, של ד"ר תמר צ'ולקמן מהחוג לתולדות האמנות (חוקרת אמבלמות), ושל תמר אברמסון מלגאית ותלמידת תואר שני בחוג לתולדות האמנות שיצרה את הקשר הראשוני בין הצדדים.

ל"סמלים ואמבלמות" היתה השפעה עצומה החל עם פרסומו הראשון (1590-1598) והספר זכה ליותר משבע הוצאות ותרגומים.
העותק שנתרם לספריה – השלם ביותר המוכר, במצב השתמרות מעולה וללא כל פגם! – הוא המהדורה של מיינץ משנת 1668. אין כל ספק בחשיבותו של הספר ללימודי אמבלמות (שילוב בין תמונה וטקסט שמגלמים יחד מסר פוליטי, דתי, חברתי ו/או תרבותי), מחשבה אינטלקטואלית, התפתחות מדעי הטבע, כמו גם למחקר האמנות, הספרות והמחקר ההיסטורי והמדיני של גרמניה.
מחבר הספר, יוהכים קמרריוס, היה רופא ובוטניסט מנירנברג ובנו הבכור של ההומניסט הצפוני החשוב ביותר אחרי ארסמוס מרוטרדם: יוהכים קמרריוס האב (1500-1574).
הספר הייחודי הזה, שיצא לאור לראשונה בין השנים 1598-1590הפך עד מהרה, בזכות ההוצאות והתרגומים הרבים שלו שתרמו לתפוצתו העצומה, לרב מכר של הזמן ההוא ולאחד הכתבים החשובים והמשפיעים ביותר בתקופתו.

קמרריוס משלב בספרו בין מדעי הטבע לסוגה האמבלמטית, ובכך ייחודו. הספר, מעין "קטלוג של הטבע" מכיל כ-400 אמבלמות, דרכן מציג המחבר את תמונת הידע והפרשנות של הטבע, כפי שהובן במאה ה-16 ובחלוקה לארבעה חלקים (centuriae): (1) על הצמחים/ (2) על ההולכים על ארבע/ (3) על ציפורים ובעלי חיים אחרים החיים באוויר/ (4) על יצורים ימיים, לטאות, צפרדעים ושבלולים.
החלוקה לסוגים השונים מציגה מחד, חקירה שיטתית של הטבע ומאידך, קונטמפלציה מורליסטית על הבריאה של האל ("ספר הטבע"). בטקסט המלווה את האמבלמות, קמרריוס פורס את הידע הזאולוגי הנשען בין היתר על טקסטים עתיקים של אריסטו, אפלטון, פליניוס ואחרים, לצד מוסר השכל מורליסטי ופירושים אמבלמטיים שונים. הוא מזמין את הקורא להתייחס לטבע כאוסף עשיר של אמבלמות שהבורא יצר עבור האנושות. התפקיד הניתן אם כן לקורא, הוא לפרש את האמבלמות כעדות לכוח הבריאה והיצירה של האל.
אוצר נדיר זה, הן מבחינה אינטלקטואלית והן מבחינה אמנותית – עומד לרשות חוקרי האוניברסיטה וניתן לצפות בו בתיאום מראש, באוסף הספרים הנדירים בקומת האוספים, בספרייה המרכזית.

גירסה דיגיטלית של הספר>>

המידע באדיבות ד"ר תמר צ'ולקמן, החוג לתולדות האמנות, אוניברסיטת תל-אביב.

כ-850 משתתפים מתחומי התעשייה, האקדמיה, הממשל, החברה האזרחית והמגזר הפרטי לקחו חלק בכינוס השנתי ה-15 של איגוד האינטרנט הישראלי, "אלף צבעים לאינטרנט" שהתקיים ב-21-22 בפברואר 2011. הכינוס עמד השנה בסימן פרטיות והחשיפה באינטרנט, תוך הצגת הפנים הפרסומיים, הפוליטיים והחברתיים של הנושא.

מרצים מובילים בתחום מהארץ ומהעולם הציגו בפני המשתתפים הרבים את החידושים מעולם הפרסום הדיגיטלי, היחס לתקשורת האלטרנטיבית, הזכות לחשיפה ברשת, עתיד האינטרנט הנייד, מהירות שירותי האינטרנט בישראל ועוד ועוד.

ניתן לצפות במצגות המרצים, תמונות המשתתפים וצילומי וידיאו של המושבים בכנס ב: www.isoc.org.il/conf2011

כרמית ספיר-ויץ מדווחת ב"מעריב" כי הסופר אלון חילו והוצאת ידיעות-ספרים הגיעו במסגרת הסכם גישור לפשרה עם משפחתו של חיים מרגליות קלווריסקי, שדמותו מופיעה ברומן שכתב "אחוזת דג'אני". לפי הפשרה, שמו של גיבור הספר ישונה במהדורות הבאות. במקום חיים מרגליות קלווריסקי, יהיה שמו "אייזק לומינסקי", עוד הוחלט כי בכריכות הספר או בתוכנו לא ייעשה שימוש בכתב היד של קלווריסקי וכי הערת המחבר לפיה מדובר בסיפור בדיוני, ולא ביומן אמיתי, תועבר לעמודו הראשון של הספר במקום בסופו. בנוסף הוחלט כי לבני המשפחה יתאפשר להוציא ביוגרפיה בהוצאת "ידיעות ספרים" על אודות פועלו האמיתי של חיים מרגליות קלווריסקי.

 לכתבה המלאה >>

נטשה מוזגוביה, כתבת "הארץ" בארה"ב מדווחת כי המהדורה חדשה של "הרפתקאותיו של האקלברי פין" תודפס ללא המלה הפוגענית "ניגר", שמופיעה בספר לא פחות מ-219 פעמים. המלה "כושי" תוחלף ב"עבד". בספר נעשה שינוי נוסף באותה הרוח: מילת הגנאי המתארת את ג'ו האינדיאני, Injun, הומרה ב-Indian.
אך למרות הכוונות הטובות, ההוצאה לאור הוצפה בתגובות שליליות. מורים רבים מחו על השינוי בטענה שמדובר בפגיעה באותנטיות של היצירה ושהצנזור עשוי למנוע דיון פורה בכיתה על הסוגיה הרגישה. ובנוסף, אמרו, בסופו של דבר ג'ים מפסיק להיות עבד – אבל עדיין נשאר "כושי".
מייסדת ההוצאה סוזן לה-רוזה אמרה שהיא שמחה שהספר עזר לעורר דיון על משמעות השפה והשפעתה על תהליך הלמידה. אף בית ספר לא הביע בשלב זה עניין ברכישת הספר המצונזר, אך חנויות הספרים כבר שלחו הזמנות מוקדמות.

לכתבה המלאה>>

מעריב, מהחשובים שבעיתונים היומיים של ישראל בעבר ובהווה, התווסף לאתר. זהו העיתון השני במאגר 'עיתונות יהודית היסטורית' שהוא עיתון פעיל, וממשיך להתפרסם בימים אלה (העיתון הראשון הוא ה-Palestine Post, ששינה את שמו ל-Jerusalem Post ב-1950).

בשלב זה הועלו לאתר שני העשורים הראשונים של העיתון (1948-1968) עם כמה חודשים חסרים המושלמים בימים אלה. נכון לעכשיו 74,558 מעמודי מעריב זמינים באתר מה שהופך את העיתון לשני בגודלו (מבחינת מספר עמודים) לאחר "דבר".
זהו העיתון ה-19 המתווסף לאתר, והעיתון העשירי בעברית.

לעיתון

עיתונים נוספים שהתווספו לאתר לאחרונה הם: "חבצלת" ו"השקפה"

מדריך לחיפוש בממשקי העיתונים השונים

הגישה למאגר "עיתונות יהודית היסטורית" דרך אתר הבית של הספרייה > מאגרי מידע.

Oxford English Dictionary – המילון שנחשב למקיף ולמהימן ביותר לשפה האנגלית יפסיק לצאת במהדורת דפוס וגירסתו המקוונת עומדת להשתנות.
מדצמבר 2010, OED לא יכיל רק את מילון אוקספורד האנגלי במלואו, אלא יכלול גם את   Historical Thesaurus of the OED המכיל כמעט כל מילה מאנגלית עתיקה ועד היום. מאפשר למשתמשים לפענח פירוש מילה, לאורך ההיסטוריה.
שיפורים נוספים:
+ חיפוש ודפדוף על-פי נושא, אזור, שימוש, או שפת המקור
+ האפשרות לגלות את המקורות העיקריים של OED (כותבים ועבודות) ומעקב אחר תפקידם בעיצוב השפה.
+ ניתן יהיה להציג את תוצאות החיפוש על ציר זמן, מה שיאפשר למשתמש לראות מתי נכנסו מילים לשפה, למשל מילים ביפנית או מילים הקשורות לאסטרונומיה
+ מסד הנתונים יראה אור בפעם הראשונה, ויחשוף מאות אלפי סטנדרטים ותיקונים.
+ כל ערך יכלול מידע קצר כולל צירי זמן של התפתחות, וקישורים לערכים קשורים.
+ יופיעו קישורים בכל ערך למקורות קשורים כולל: Oxford Dictionary of National Biography, Oxford Dictionaries Online, ולמשאבים מקוונים אחרים.
+ יצירת פרופיל אישי- My Oxford English Dictionary לשמירת חיפושים ותוצאות
+ אפשרות לסטטיסטיקה
+ עיצוב חדש וידידותי למשתמש

הגישה למילון דרך אתר הספרייה

האתר דףדף מיועד לגולשים בכל גיל, החל בילדים צעירים וכלה במבוגרים. יש בו קטעי קריאה והפעלות בדרגות קושי שונות, ללא סיווג גילי, כדי שילדים בעלי יכולות מגוונות יוכלו למצוא בו עניין. כמו כן מיועד האתר להעשרת מבוגרים המתעניינים בספרות ילדים וכאמצעי עזר למתווכי תרבות  לילדים: מורים, הורים ואחרים.

האתר נוסד על ידי הסופרת והעורכת נירה הראל  ומאייר ספרי הילדים, דני קרמן. החל משנת 2000 תומך מרכז הספר והספריות באתר.
מטרת האתר: הרחבת ההיכרות עם סופרים, משוררים ומאיירים היוצרים לילדים ; העשרה בתחום ספרות הילדים הקלאסית ,העברית והלועזית ; חיזוק מרכזיותה של ספרות ילדים בתרבות בישראל.

האתר בנוי במתכונת של ירחון מאוייר, שגדל בהדרגה, וכלולים בו שבעה מדורים, חמישה מהם מיועדים לילדים ושניים למבוגרים.
חמישה מדורים לילדים:
ספרים: כולל קטעים מתוך ספרים מובחרים ומציע פעילויות והמלצות
סופרים:  מציג סופרים ומשוררים לילדים, מהארץ ומהעולם
מאיירים:  מציג תערוכות של מאיירים וציירים
פנאי : מציע לילדים מבחר פעילויות בתחומי עניין שונים.
עניין : מיועד להעשרת ספרנים, הורים, מורים ומבוגרים אחרים

בקטגוריה של ספרים, ניתן לקבל רשימה א-ב של הספרים באתר, כשלצד כל ספר מוצג תקציר, קטע קריאה ל"טעימה", מידע על הסופר והצעה לפעילויות. בין הספרים נוכל למצוא קלסיקות כמו: היידי בת ההרים, רובינזון קרוזו, הלב, לצד ספרים כמו: ארץ יצורי הפרא, הכבש ה-16 ועוד.

בקטגוריה של סופרים נוכל למצוא את: אזופוס, אריך קסטנר, גונתן סויפט, וכן  סופרים כמו: אנדה פינקרפלד, פוצ'ו, דבורה עומר וגדי טאוב. המידע אודות הסופר כולל מלבד ביוגרפיה גם סיפורים שמאחורי הספרים וכן שאלות ותשובות.

בקטגוריה של מאיירים נוכל למצוא מידע ביוגרפי עליהם וכן קישור לתערוכה. בין המאיירים: יוסי גבע, דודו אבולעפיה, מישל קישקה ועוד רבים אחרים.
כמו כן, קיימת קטגוריה של ספרים מומלצים על פי נושאים כגון: הורים וילדים, אחים, התבגרות, פחדים, שואה ועוד.

שני מדורים נוספים:
מדור למורים ולספרנים – מציע הפעלות בבית הספר ומידע בתחום ספרות הילדים.
מדור להורים – כולל רשימות ומאמרים בענייני ספרות ילדים וחינוך.

האתר מושקע מאד וכולל מידע רב ואיכותי. האתר אמנם לא חדש אך מומלץ בחום לכל אוהבי הספרים ולכל מי שמאמין בחשיבות הגברת המודעות לספרות ילדים איכותית!

דפדף – אתר בסימן קריאה !

המוטו של האתר הזמנה לפיוט, הוא לתת את התמונה הכללית, הרחבה ביותר האפשרית של עולם הפיוט, לאורך הדורות ובימינו אנו. האתר הינו יוזמה משותפת של קרן 'אבי חי' וארגון 'קהילות שרות'.
שאיפת מקימיו היא להביא לידי ביטוי באופן מאוזן את המורכבות והעושר האדיר שיש במורשת הפיוט, ליצור פנורמה של הרפרטואר המגוון שנוצר לאורך הדורות ולהשמיע מגוון רחב של ביצועים לכל פיוט. במקביל, לרכז חומר עיוני מגוון הנותן רקע וכלים בכדי להיטיב להבין את הפיוט על היבטיו ואת מקומו בחיים היהודיים, בעבר ובהווה. זהו מיזם מרשים ומרתק!

האתר מציג בפנינו מדורים רבים הקשורים להיבטיו השונים של עולם הפיוט והכונה היא להרחיב את היריעה במשך הזמן.

במרכז האתר שני מאגרים: המאגר המרכזי הוא מאגר הפיוטים והלחנים, בו ניתן למצוא פיוטים על פי חלוקה לקטגוריות שונות וניתן לבצע חיפוש כללי מתקדם. לכל פיוט שני "דפים" מרכזיים – דף עיון בפיוט המציג היבטים עיוניים שונים של הפיוט, ודף הלחנים, שם ניתן לשמוע לחנים וביצועים שונים של אותו הפיוט בגרסאות מסורתיות רבות. בין הקטגוריות נוכל למצוא את מעגל השנה ובו פיוטים לחגים השונים, מעגל החיים ובו פיוטים לרגל פדיון הבן, בר מצווה, חתונה.

המאגר השני הוא המאגר העיוני הכללי הקרוי: מבואות, עיונים, הגיונות, בו ניתן למצוא מידע עיוני כללי מגוון המאפשר הבנה מעמיקה יותר של הפיוט, כמו למשל: פיוט מהו?
באתר מצויים גם טקסטים מושרים שאינם עונים להגדרה הקלאסית של הפיוט, כמו פרקי תהילים ולעיתים גם פרקי תפילה, זאת משום הקירבה הפונקציונלית של השירים הללו לעולם הפיוט ובעיקר בגלל יופיים ומקומם המרכזי במסורת.
קטגוריות נוספות באתר הן קטגוריות המבוססות ברובן על המאגרים הנ"ל :פיוט השבוע, 12 פיוטים נבחרים – מרכז מידע מקיף על 12 פיוטים נבחרים כמו לך דודי, ידיד נפש, אחות קטנה ועוד. שלח לך פיוט, ומה חדש.  בקרוב יתוספו קטגוריות נוספות, כמו למשל רדיו האתר שיאפשר האזנה לפיוטים ברצף.
מאגר נוסף שנמצא בבניה הוא מאגר המידע על פעילות עכשווית המתרחשת סביב עולם הפיוט, שם ניתן יהיה למצוא מידע רב על חוגים, גופים ואירועים.
כמו כן, האתר מאפשר גם לגולשים עצמם להעלות הקלטות משלהם עם ביצועים לפיוטים השונים.

שלח לך פיוט, האתר מאפשר לשלוח לכל מי שחפצה נפשכם לשמח את לבבו, פיוט או כל תוכן אחר מתוך האתר, בצרוף ברכה אישית.

למידע נוסף על האתר

מה עוד אפשר לעשות כדי לעודד קריאה בקרב בני נוער? אחת הדרכים היא כנראה, לשלב בין הטכנולוגיה לספרים.
בבלוג ניוזגיק, מתפרסם פוסט מעניין: "מציאות,בדיון וספרות בפייסבוק", על הוצאת ספרים אמריקאית שפתחה עמוד מעריצים בפייסבוק עבור דמות בדיונית מסדרת סיפורים בהמשכים.
הוצאת הספרים האמריקאית Slate הציגה לאחרונה סדרת סיפורים חדשה לבני נוער,שעוסקת בערפדים – נושא פופולרי בשנתיים האחרונות. ייחודה של יצירת הספרות החדשה טמון בעיקר בשיטת הכתיבה: הסיפורים  מתרחשים לא רק בין דפי הספר אלא גם בפייסבוק ובטוויטר.
כחלק אינטגרלי מעבודת הכתיבה, יצרו סופרות הסידרה, עמוד מעריצים בפייסבוק, עבור הדמות הראשית – נטלי פולוק בת ה-16, שהוא כמובן, בדוי. להשלמת תחושת האמינות של העולם הווירטואלי של הדמות הבדיונית הם יצרו גם שני חשבונות טוויטר מזויפים – לחברה הכי טובה של הגיבורה ולסופרת הנערצת עליה. עמודי הפייסבוק וחשבונות הטוויטר מאפשרים לקוראים לשוחח עם הסופרות, לשאול אותן שאלות באופן ישיר ולנתח ביחד איתן את הסיפורים וההתרחשויות.
אין ספק שפעילות הכותבות במדיה החברתית יכולה לסייע להצלחת סדרת הספרים ולהגביר את אהדת בני הנוער אליה ועל כך ניתן ללמוד מכמות האוהדים בדף ומהאינטראקציה הערה בין הקוראים לדמות ולסופרות בדף הפייסבוק.
עדי לשם, שכתבה את הפוסט מסכמת:

שימוש נבון במדיה החברתית יכול לסייע בגישור הפער בין הקורא לבין הטקסט. כך ניתן להעשיר את הספר ולהעמיק את החיבור הרגשי של הקורא לדמויות הכתובות. עם זאת, שימוש מוגזם, לא זהיר ושיווקי נטו, עלול לרדד את המסרים של הספר, להסיט את המיקוד מהסיפור אל הדמות ולשנות לחלוטין את מטרתו הראשונית של הכותב.

הספרייה המרכזית מקיימת מפגשי שיח בין יוצרים, סטודנטים וחוקרים מתחומי האמנות והתרבות.
במסגרת זו הנכם מוזמנים למפגש שיח בהנחיית יהונתן דיין – תלמיד מחקר בחוג לספרות באוניברסיטת תל-אביב, הכותב בימים אלה עבודת מחקר העוסקת ביצירתו של הרמן מלוויל. 
המפגש יתקיים ביום ג' 17 באוגוסט בשעה 16:45 בחדר הסמינרים בקומת הכניסה של הספרייה המרכזית.

'בעבור האדם, שוכן היבשה, היה הים עוד מקדמת דנא המרחב האחר – מרחב שהילך על דמיונו קסם ואימה גם יחד. דרך מופעיו הספרותיים של הים – האופן בו תירגם האדם את רשמיו ממרחב זה לביטוי פואטי, ננסה להתחקות אחר המורכבות הדיאלקטית שביחסי אדם-ים; ים-אדם.
במפגש נתבונן בדימויי הים המופעים במיתוסי בריאה שונים במקרא, בברית החדשה, באודיסיאה ובספרות הויקטוריאנית והמודרנית'.

להזמנה
לא נדרש ידע מוקדם, הכניסה חופשית לכולם 
לקבלת פרטים נוספים ניתן לפנות לעידית רוזן iditr@tauex.tau.ac.il

בארצות הברית מציינים בימים אלה 50 שנה ליציאת הספר "אל תיגע בזמיר" שראה אור ב-11 ביולי 1960 .
הספר "אל תיגע בזמיר" (באנגלית: To kill a mockingbird), זוכה פרס פוליצר שתורגם לכ-40 שפות זכה מיד עם צאתו להצלחה אדירה, נמכר עד היום בכ-30 מליון עותקים  ואף עובד לסרט.
מאז פרסומו, "אל תיגע בזמיר" נחשב לקריאת חובה בבתי-ספר רבים בארץ ובעולם. הספר נבחר ב-1999 כספר המאה של ירחון הספריות בארצות הברית. בבריטניה בחר בו איגוד הספריות כספר האחד החשוב ביותר לקריאה בידי מבוגרים. הסרט שנעשה לפיו נבחר לשימור בספריית הקונגרס.
הרומן עוסק בבעיית הגזענות בדרום ארצות-הברית ומתרחש ב-1935 במחוז "מיקום" שבאלבמה. העלילה מתמקדת בהתבגרותם של שני אחים ילדיו של עורך-דין, המייצג גבר שחור הנאשם ללא עוול בכפו באונס צעירה לבנה. על רקע המשפט, אשר חושף את הגזענות והדעות הקדומות של החברה כלפי שחורים, חווים הילדים על בשרם את המחיר הקשה שמשלמים המתנגדים לאפליה. באמצעות כתיבה רגישה וכנה הטיחה הרפר לי בפני תושבי ארצות-הברית את חוליי החברה ובמרוצת השנים הפך הספר לאבן דרך במאבק לשוויון וזכויות-אדם.

שנת ה-50 ל"אל תיגע בזמיר" מאת הארפר לי צויין בארצות הברית בכבוד ובהיקף השמורים לקלסיקות מכובדות.
זהו ספרה היחיד של הרפר לי, שמאז פרסום הספר נמנעה מלהופיע בראיונות, היא הסכימה לקבל תארי כבוד, אך סירבה לנאום בטקסים שבהם קיבלה אותם.

לציון המאורע, הוקם אתר אינטרנט מיוחד ובו לוח אירועים המתוכננים לכמה חודשים. באתר ישנה אף אפשרות להאזין לספר.
ברוח ימינו אלו אף נפתח דף פייסבוק לאוהדים (מונה למעלה מ-11 אלף אוהדים).

זהו אחד הספרים שהשפיעו על דורות של אמריקאים כמו גם על קוראים בכל העולם, אחד הספרים שיש האומרים שהיתה לו אפילו איזושהי השפעה על מערכת הבחירות האחרונה בארצות הברית.
הספר משאיר את הקוראים עם תהיות הרלוונטיות גם לזמננו: האם גם אצלנו קיימות דעות קדומות המעוורות את עינינו? האם גם אנו נוהגים על פי מוסכמות חברתיות החזקות מאיתנו?

הספר נמצא בספרייה המרכזית ב-3 עותקים בעברית (813.54 לי), ועותק אחד באנגלית (813.54 lee)

באתר האינטרנט של כנס TED ניתן למצוא הרצאות של מיטב המרצים בעולם בתחומים נבחרים כגון : מדע, טכנולוגיה, אינטרנט, אמנות, פוליטיקה, איכות סביבה ועוד … לרשימת התגים המלאה
ההרצאות זמינות לצפייה חופשית, קצרות יחסית, בדרך כלל לא יותר מ-18 דקות.

מה זה TED ?
TED, ראשי תיבות של Technology, Entertainment, Design (טכנולוגיה, בידור עיצוב), ארגון ללא מטרות רווח שעניינו המוצהר והבלעדי הוא "רעיונות ששווים הפצה", הכנס נולד ב-1984 כאשר האדריכל והמעצב האמריקאי ריצ'רד סול וורמן הצליח סופסוף להגשים חלום ישן ולכנס בפעם הראשונה כמה מהמוחות הגדולים שעבדו באותה עת על פרויקטים חדשניים.
זהו כנס עולמי, בעל מתכונת קבועה וייחודית, בו מתבקש כל מרצה לשאת את "הרצאת חייו" במשך 18 דקות לכל היותר. בכנס משתתפים  מרצים משפיעים, מנהיגי מדינות, חתני פרס נובל ומדענים בעלי שם, ובהם ביל קלינטון, אל גור, ג'יין גודל, ביל גייטס ובונו, ומישראל: יוסי ורדי, משה ספדי, דן אריאלי, שי אגסי, ואיתי טלגם.

נכתב על הכנס: ההרצאות מלהיבות, מעוררות השראה ויוצרות רושם וחוויה ייחודית שלא ניתן למצוא כדוגמתם בכנסים אחרים בעולם.
בינואר השנה, אירחה ישראל את הכנס. אחת ממטרותיו של הכנס בישראל, היה לחשוף את הישגי המדע והתרבות בישראל לקהל בינלאומי רחב ככל האפשר. כל ההרצאות מצולמות בוידאו, כשהטובות ביותר, מועלות לאתר של TED העולמית.
344 הרצאות תורגמו לעברית על ידי מתנדבים, גם אתם יכולים להציע את עצמכם.

כמה מן ההרצאות בעברית:
דייויד ביירן: כיצד הארכיטקטורה עזרה למוזיקה להתפתח
ג'ון אנדרקופלר מצביע על העתיד של ממשק המשתמש
דניאל כהנמן: החידה של חוויה לעומת זכרון

לכנס יש בלוג אליו ניתן להרשם ולקבל עידכונים.

+ עשרת ההרצאות הפפופולריות ביותר בכל הזמנים
+ הרצאות מתורגמות לעברית