חטיף, שתייה וספר: מכונה אוטומטית להשאלת ספרים

בעוד בעולם מתרחבת מגמת הספרים האלקטרוניים, בשבוע הבא תיפתח בישראל הספרייה האוטומטית הראשונה – "הספריומט", שיוצב בסמוך לספרייה העירונית בראש העין.
הספריומט  יכיל כ-200 כותרים ויאפשר השאלה באמצעות הטלפון הנייד, 24 שעות ביממה.

מנויי הספרייה יוכלו לעצור בין הקניות השבועיות או לאחר יום העבודה, ולשאול או להחזיר ספרים שהוזמנו מראש באינטרנט. זה אולי לא ישבור את מבצעי מכירות החיסול ברשתות הספרים,  אבל במשרד התרבות והספורט מקווים שהפיילוט הראשון יהפוך את הספריות הציבוריות נגישות יותר לציבור.
הזמנות הספרים יתבצעו באתר הספרייה העירונית. בהמשך תושק גם אפליקציה מיוחדת
לאייפון ולטלפונים סלולריים שבה יוכלו המנויים להזמין את הספרים און-ליין. לאחר מכן,
יקבל המנוי הודעת SMS או דוא"ל.
"חשבנו על פתרון כיצד לעודד את השאלת הספרים גם שלא בשעות הפתיחה, אלא 24/7", מסבירה ריקי כרמל, מנהלת הספרייה בראש העין. "אנחנו נבדוק אילו ספרים הלקוחות שלנו אוהבים, ולפי זה נבצע את הרכש. אנחנו מקווים מאוד ליצור פופולריות וחזרה לקריאה, אולי גם עבור מי שזמן פנוי לא בנמצא עבורו".
בתקופה הקרובה תוצב המכונה לתקופת הרצה בתוך הספרייה העירונית. בהמשך יועבר ה"ספריומט" אל מחוץ לספרייה, ולבסוף – לאחד ממרכזי הקניות בראש העין. הכוונה היא להקים רשת מכונות אוטומטיות נוספות לספרים, שיוצבו ברחובות המרכזיים של השכונות המרוחקות מהספרייה
מנהלת הספרייה מסבירה כי "בעולם מאוד מהיר ואינטנסיבי, שהכל קורה פה ברגע, אני חושבת שאדרבא – יש מקום של כבוד לספר ליד יתר המוצרים הנרכשים. אנחנו חושבים איך להביא את הקהל שלנו לקרוא ספרים גם בדרך אחרת".

לכתבה

ספריות מפוארות באירופה

הספריות המפוארות באירופה נבנו כספריות בתי- מלוכה, כנסיות ומוסדות אקדמיים.רבות מהן ממוקמות בארמונות כנסיות ומנזרים.
בימינו אלה כאשר הספרייה מקבלת צביון דיגיטאלי, פניה של הספרייה הקלאסית אשר בבסיסה מוגדרת כמקום משכנו של הספר – נדירה וראויה להנצחה ולצפייה.
במצגת של דן קליסטרט מצולמות הספריות המפוארות באירופה המשולבות ביצירות אמנות ועיצובים ארכיטקטוניים יפהפיים.

   

'חנות ספרים של פעם' בעתיד

את דף ה-100 באתר: חנות הספרים של איתמר, מקדיש איתמר לרעיון על צורתה של חנות ספרים עתידית בעידן האינטרנט- חנות ספרים ישנים בעתיד.
לדבריו, בעולם המוקף מכשירים אלקטרונים ומחשבים-הספר ישרוד את כל ההמצאות ויוכל להן .
בעוד שחיי המדף של כל החידושים הטכנולוגים הולך ומצטמצם הרי הספר שהומצא לפני מאות רבות של שנים, עדיין מחזיק מעמד, כמעט בלי שינוי.
איתמר מקדיש את דף המידע לבעל חנות הספרים של פעם. חנות הספרים של ר' מיכל רבינוביץ תלמיד חכם ומוכר ספרים ברח' בן יהודה בירושלים, זה שהיה עובד לבדו בחנות, ידע כל ספר היכן הוא נמצא ומה תוכנו, שידע להתאים ספר ללקוח, ולקוח לספר.
זה שידע לקרוא בעברית, ובאנגלית, ובגרמנית  וברוסית ובאידיש. עולם הולך ונעלם  ובעוד כמה שנים יהיה זיכרון רחוק.

מטרת חנות הספרים העתידית  היא להכניס לתוך המאגר את כל הספרים שיצאו לאור אי פעם בעברית והוא יהווה לא רק קטלוג מלאי, אלא מאגר מידע עצום ומפורט המכיל את פרטיהם של אלפי ספרים.
בחנות של איתמר מוצבות מצלמות דיגיטליות המצלמות את המדף כל זמן נתון, ומעבירות את הצילום לאתר. הגולש עובר בין הצילומים ובוחר בספרים המתאימים לו.

בחנות מוצגים מדפים מיוחדים  כמו:
מדפי תצוגה בהם ניתן למצוא ספרים מיוחדים: מהדורות ממוספרות, ספרים עם הקדשה אישית, כתבי יד, ספרים עתיקים, חוברות ועוד.
הלקוח האספן יוכל לסרוק במבטו את מדפי התצוגה, וכאשר עיניו יתקלו בפריט המעניין אותו, הוא יכול להתמקד עליו בעזרת המצלמה, ואף להזמין את פרטיו ואת סריקת הכריכה שלו  ממאגר המידע.
אוספים מיוחדים למחפשי מתנות: אמנות ישראלית נוסטלגיה , ספרות ישראלית ומתורגמת וארכיאולוגיה .
מדור של אוסף ספרים מומלצים: מיטב הספרים שהגיעו לחנו  עטיפות הספרים, תיאור תוכנם ועוד פרטים ביבליוגרפיים.

לחנות גם  אתר אנגלי, בו מוצגים כל הספרים שבחנות העוסקים בארץ ישראל, יהדות ומזרח תיכון.

האקדמיה ללשון עברית מתפשטת במרשתת

אתר חדש לאקדמיה ללשון העברית עלה בימים האחרונים לאינטרנט לתקופת הרצה.
מעתה נוכל לא רק לבדוק ברשת מה פסק המוסד העליון ללשון העברית בעניין דקדוק, כתיב ומינוח, אלא גם להשפיע על עיצוב השפה והתפתחותה.
באתרה החדש, האקדמיה מבקשת מן המבקרים לשתף אותה בדעותיהם ובהעדפותיהם הלשוניות.
לדברי מנכ"לית האקדמיה, טלי בן יהודה, "המטרה שלנו לעשות את האתר הזה למרכז מידע גדול בהיקפו ואתר מוסמך מבחינת התשובות והחומר שמובאים בו".

מן האקדמיה נמסר כי היא "תלך ותעשיר את תוכני האתר, להנאת הגולשים ולתועלתם. בעמוד הבית יש תצוגה מתחלפת של מאמרים בענייני לשון, תעודות היסטוריות ומילים חדשות. האתר יכלול בעתיד גם חנות ספרים מקוונת וספרייה אלקטרונית של פרסומי האקדמיה ועוד".

לידיעה המלאה

לבנות אתר בעזרת גוגל – בעברית

גוגל השיקה השבוע יישום חינמי חדש – Google Sites בעברית, המאפשר ליצור בקלות אתר אינטרנט ללא צורך בידע מוקדם בתכנות אתרים. השירות, שהושק בחודש פברואר 2008, כולל החל מהשבוע ממשק משתמש  ותבניות המתאימות לאתרים בעברית, בנוסף לשפה העברית, השיקה גוגל גם ממשק ערבי לשירות.

השירות, מאפשר למשתמשים לבחור אחת מתבניות העיצוב הקבועות, להזין תכנים, לקשר לתכנים חיצוניים כדוגמת סרטוני YouTube או מסמכים שונים, ליצור עמודים שונים ועוד. קיימת  אפשרות לשתף בתהליך העבודה משתמשים נוספים, ולאפשר גישה לחלק מהגולשים או לכולם.
ריקי דרורי, סמנכ"ל השיווק של גוגל בישראל, כתבה בהודעה לעיתונות: "עבור הרבה ארגונים ,עסקים ואנשים פרטיים האינטרנט הפך לאמצעי התקשורת העיקרי בחיי היומיום, ולכן אנו שואפים שמוצרינו יהיו זמינים בכמה שיותר שפות בעולם."

השירות זמין לגולשים פרטיים, וגם כחלק מחבילת היישומים Google Apps for Enterprise למגזר העסקי.

פותחים דף חדש

ספרנים צעירים בעלי כישורי משחק, פוסטרים על קירות הספרייה וחידונים נושאי פרסים – אסטרטגיות השיווק לילדים שנהוגות בספריות אירופה מעלות אמנם את שיעורי הקריאה,
אך גם את השאלה המתבקשת: לאן נעלמה התשוקה הטבעית לקרוא?

בכנס ספריות ומידענות של מרכז ההדרכה לספריות, שהתקיים בשבוע שעבר בכפר המכבייה, הציגה  נוטו – ספרנית ספרייה המרכזית בהלסינקי, האחראית על הקשר בין הספריות ובתי הספר במדינה.
נקודת מבט חדשה ועדכנית על תפקידו של הספרן בעידוד הקריאה.
לדבריה, 70% מהילדים בפינלנד מחזיקים בכרטיס ספרייה פעיל, והם מחצית מכלל מחליפי הספרים.
בעולם המערבי ובישראל בכלל זה, האמירה כי לקריאה אין כל סיכוי בתחרות על לבם של הילדים מול האינטרנט והטלוויזיה נהפכה מזמן לאמונה רווחת.
פינלנד נמצאת כבר שנים בראש טבלת ההישגים של ילדים ונוער בהבנת הנקרא במבחני פיזה (מבחנים השוואתיים במקצועות שפה, מדעים ומתימטיקה, הנערכים אחת לשלוש שנים בכ-40 מדינות).
בישראל, לעומתה , ההישגים הירודים של הילדים הם שזוכים לכותרות – ההשוואה מעוררת קנאה
לדבריה, הרצון להגיע לספריות תלוי בדימוי ה"קולי" והעדכני של הקריאה בכלל ושל הספרייה בפרט, היא אומרת. ההבנה הזאת הביאה לכך שחלק נכבד מהספריות בפינלנד עשו מתיחת פנים עיצובית,
וגם הספרניות או הספרנים של הילדים והנוער אינם עונים עוד לדימוי חמור הסבר והספרטני. הם צעירים יותר וחזותם עדכנית. הספרייה החדשה היא מקום להתרועע בו, לשמוע מוסיקה ("הספרים לא לבד"), וסתם לשבת בצוותא. "בספרייה שלנו למשל", היא אומרת, "ילדים יכולים לדבר ולהיות בחבורות. לא משתיקים אותם".
הספרנים בפינלנד נדרשים לכישורים רבים מלבד מידענות. כישורי משחק למשל. רבים מהם יוצאים מהספרייה ונפגשים עם ילדים בבתי ספר ובגנים, פגישות שבהן הם מציגים ספרים חדשים.
"אנחנו מספרים את העלילה, מציגים את הדמויות ומקריאים קטע מרגש או מצחיק".
הספריות מפעילות אוטובוסים שיוצאים לסיור ברחבי העיר כשהם מלאים בספרים, חוברות קומיקס ודיסקים. הספרנים נוכחים בחוף הים, בהופעות שמושכות בני נוער ובמקומות בילוי.
"ראינו שבני 13-15 לא מגיעים לספרייה. אז הבאנו אותה אליהם. ילדים יכולים להיכנס לאוטובוס, לעיין בקומיקס לשמוע מוסיקה ואפילו לנוח".
אפשר לסכם את הרעיונות השונים שעלו במלה אחת: שיווק. בכל מקום מנסים למכור את הקריאה בעטיפה אחרת, עדכנית יותר, מחוברת יותר לעולמם של הילדים.
מרצה  אחר, שהגיע לכנס מ משוודיה, תיאר את מבנה הספריות המודניות  ככאלו שנענות למשאלות הילדים ומשנות את פניהן כדי שיהיו אטרקטיוויות יותר. בספריות אפשר לראות רהיטי עץ בהירים,
שטיחים רכים, פינות מנוחה ואזורי משחק, שמחליפים את הריהוט הנזירי והאולמות החשופים המוארים באורות ניאון.
כמו כן יש בספריות גישה מוגברת למחשבים ומולטימדיה.
בעיר הנובר בגרמניה קיימות קבוצות של "צופי-קריאה" בבתי הספר. הכוונה לקבוצות ילדים שמקבלות על עצמן לקדם את פעולות הקריאה בבית ספרם. באתר האקדמיה יש חידונים
על הספרים המוצגים באתר, וילדים יכולים להשתתף בהם ולזכות בפרסים: ספרים כמובן.
לדעת ולדן, הספרנים הם שומרי הגחלת של התרבות ויש להם תפקיד בעידוד הקריאה. תפקידם עבר שינוי: לדבריה, פעם הספרנים היו, שלא בטובתם, שוערים, וחילקו ספרים במשורה דרך אשנב.
אחר כך, כששינו את הספריות לחללים פתוחים והם עברו לעמוד מאחורי דלפק, תפקידם היה דומה לזה של זבניות בסופרמרקט. "עכשיו ספרניות נאלצות להציע טעימות, כמו דיילות מכירה",
היא אומרת. "הכי חשוב זה ליצור קשר עם הילדים. להתעניין בהם. להתגבר על הנתק".
הסופר חיים באר שהיה אף הוא בין הנואמים בכנס, אומר שאין לו ספק שמדובר בהרגלים נרכשים. "אם אבא יושב כל ערב וקורא לבנו ספר, זה יוצר הרגל.
אך אם לא מעודדים ולא יוצרים רגילות וצורך, אחר כך קשה יותר לילדים להתחיל לקרוא".

מקור הכתבה: מאמר מאת תמר רותם התפרסם במדור גלריה של עיתון הארץ ביום ראשון 22 במרץ 2009

נשים על המפה

מכון הדסה באוניברסיטת ברנדייס (ארה"ב), הפועל דרך קבע לחשוף את פועלן של נשים יהודיות, פרש את חסותו על פרויקט נשים על המפה המביא את סיפוריהן של נשים שהונצחו כשמות ישובים על מפת הארץ . בעתיד יכלול האתר פירוט של מקומות נוספים  כמו רחובות או אתרים בארץ – שמנציחים נשים בולטות בתולדות ישראל.
לצד השמות הקשורים לאזור הגיאוגרפי, ישנם שמות היסטוריים, שמות שמוצאם במקורות היהודיים, במטבעות לשון ושמות של אישים הקשורים בתולדות הציונות: גדולי העם, ראשי האומה, גיבורי ישראל, חלוצים, אוהבי הארץ ונדבניה.
באתר תיבות חיפוש לפי שמות הנשים ושמות הישובים ומפת הארץ בה מופיעים שמות הישובים המקוונים.
אתר זה שם לו כיעד להשלים את הידע החסר, להביא את סיפור פועלן הרב של הנשים לידיעת הציבור – "לשים את הנשים על המפה" במובן הפיסי.

חביבה רייק       הנרייטה סאלד
בתמונה מימין – חביבה רייק, משמאל- הנרייטה סולד

האתר יהווה פורום לכל מי שיהיה מוכן לסייע, ומקור לידע נוסף על כל הנשים שזכו "להיות על המפה", וכן מאגר של ידע על נשים הראויות להנצחה.

לאתר: נשים על המפה

תן לעכבר ללכת במקומך לאוניברסיטה

שי רשף,  יזם ישראלי, ישיק אוניברסיטת-אינטרנט עולמית חינמית בסתיו הקרוב.
שי שהוא בעל עשרות שנות ניסיון בחינוך בינלאומי, מתכנן להקים את "אוניברסיטת העם".
לדבריו, הרעיון הוא לקחת את הרשתות החברתיות וליישם אותן באקדמיה.
הוא טוען  שחומרי הקורסים נמצאים כבר ברשת מאוניברסיטאות שהעלו את הקורסים לאינטרנט עם גישה חופשית לציבור.
במסגרת התכנית, יהיו קהילות לימוד באינטרנט, נושאי דיון שבועיים, שיעורי בית ובחינות. אך במקום שכר לימוד, הסטודנטים ישלמו תשלום סמלי בעד הרשמה (10 עד 50 דולר) ומבחנים (10 עד 100 דולר).
לדברי רשף, האוניברסיטה החדשה שלו תעסיק פרופסורים פעילים ואלה שיצאו לגמלאות – חלקם בתשלום, חלקם בהתנדבות – לצד ספרנים, סטודנטים ברמת תואר שני ואנשי מקצוע. כל אלה יפתחו ויעריכו את תוכניות לימוד.
רשף מתכנן להתחיל עם 300 סטודנטים, (הוא מקווה להגדיל תוך עשור ל-10,000  סטודנטים) ויציע בהתחלה תואר ראשון במנהל עסקים ובמדעי המחשב בלבד
לדבריו, המוסד יפעל מהר ככל האפשר להשגת הכרה כאוניברסיטה לכל דבר.
היום משמש רשף יו"ר Cramster.com, קהילת לימודים מקוונת המציעה לתלמידי מכללות סיוע בשיעורי הבית.

לידיעה המלאה

כנס מיט"ל 2008:"כיוונים חדשים בהוראה מתוקשבת בחינוך הגבוה"

כנס מיט"ל 2008, על שם פרופ' נחמיה לבציון ז"ל שנערך באוניברסיטת חיפה ב-06.08.08 , התמקד השנה בתיאור ההשגים והאתגרים הקיימים בהוראה מתוקשבת בחינוך הגבוה ובסימון כיווני התפתחות לעתיד לבוא. הכנס הוא מפגש ארצי רב משתתפים הנערך אחת לשנה באחד המוסדות האקדמיים החברים במיט"ל.
במסגרת הכנס  נשאה אורה זהבי מספריית אוניברסיטת חיפה, הרצאה על ניהול חמרי למידה ואוספים דיגיטאליים בספריית האוניברסיטה .
אורה דיברה על הצורך במערכת המאפשרת צפייה, האזנה ושימוש בחמרים מוכנים לחוקרים ולסטודנטים, אשר הוליד את הקמת המרכז למדיה דיגיטאלית באוניברסיטת חיפה.
המאגר כולל חומרי למידה להוראה שנכתבו ע"י סגל האוניברסיטה ועבודות גמר שהוכנו באוניברסיטה .
אורה שבה והיפנתה קריאה באמצעות הכנס , לצורך בשיתוף פעולה בינאוניברסיטאי כדי ליצור מאגר מרכזי אליו יוכלו להיכנס כל החוקרים והסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה , שכן כיום  נהנים מן המרכז רק החוקרים והסטודנטים של אוניברסיטת חיפה.