בכנס אסמ"י השישי שהתקיים אתמול 12.1.2009 בחיפה, הוצג מיזם תוכן דיגיטלי ישראלי חופשי לשימוש הכל , שהושק לאחרונה – פיקיוויקי.
פיקיוויקי הוא מאגר שיתופי לתצלומים בנושאי היסטוריה, גיאוגרפיה וחברה במדינת ישראל ובארץ ישראל. הפריטים במאגר ייתרמו ויוזנו למאגר על ידי כל מי שמצויה בידו תמונה רלוונטית שיש בה עניין לציבור.. הזנת התצלומים על ידי הגולשים יהיה באמצעות מערכת פשוטה כתובה בעברית. השימוש במאגר חופשי לכל, במסגרת רישיון גמיש של זכויות יוצרים.

יתרונותיו הגדולים של המאגר ביחס לתצלומים וקבצי מדיה רבים אחרים בווב המתעדים את מדינת ישראל וארץ ישראל הם:
א. שימוש במסגרת רישיון גמיש של זכויות יוצרים
ב. החומר מאורגן בצורה שמאפשרת את אחזורו בקלות תוך שימוש בשיטות מיון וקטלוג מתקדמות

התצלומים יאוחסנו גם במאגר הבינלאומי החופשי של וויקימדיה העולמית לתמונות – ויקישיתוף Wikimedia Commons . יתרונו של פיקיוויקי, במקרה זה, ביחס לאתר Wikimedia Commons הוא הידידותיות של המנשק במיוחד לדוברי העברית וכמובן היותו ייעודי לנושא.

שותפים למיזם: איגוד האינטרנט הישראלי, מט"ח – מרכז טכנולוגיה חינוכית וארגון הוויקימדיה הישראלי.

הציבור הרחב וארגונים מוזמנים לתרום. ארכיונים, מוזיאונים ומרכזי תיעוד אשר תורמים למאגר, נשכרים גם בכך שהם זוכים לחשיפה מיוחדת במסגרת דף מידע המוקצה עבורם באתר.

למאגר
על הפרויקט

TipsBase היא רשת חברתית חדשה שמאפשרת שיתוף של טיפים בכל נושא: עסקים, מחשבים ואינטרנט, משפחה, תזונה בריאות, הורות ועוד. אפשר לחפש באתר וגם לדפדף על פי הקטגוריות הנושאיות השונות. המידע המתקבל כולל בנוסף לטיפ עצמו גם את תאריך הוספת הטיפ למאגר, הקטגוריה ותת הקטגוריה אליה הוא משויך ותגיות וטיפים נוספים שקשורים לנושא. משתמשים שרשומים לאתר יכולים להוסיף טיפים, וחברים אחרים בקהילה יכולים להעיר ולהוסיף לטיפים הקיימים. תנאי השימוש באתר אינם מתירים שימוש לרעה או פגיעה בזולת.

אתר טיפים וותיק יותר, ובעברית, שכולל גם מענה מומחים הוא סטיפס בפיתוחו של ד"ר נדב דפני.
מעניין לקרוא את דבריו של ד"ר נדב דפני על האתר:
"סטיפס הוא אתר לטיפים קצרים ומענה מומחים. יחודו הוא בארגון ואיחזור המידע המצויין שלו. מעבר לשימוש המקובל בקטגוריות ובמנוע חיפוש, יש בו שימוש מתקדם ביותר בתגיות, על מנת להביא לכך שהמידע יהיה נגיש ומסודר, לגבי כל טיפ או שאלה – מכל כיוון אפשרי.
יחודו של סטיפס הוא גם באלמנטים נוספים:

– יש בסטיפס ריבוד תכני שיש בו יתרונות גדולים – מעל לכל עומדים הטיפים – הם איכותיים, בדוקים ומוכחים (ברמת הטל"ח). מתחתם עומדות השאלות, שמקבלות תשובות של מומחים, סטיפרים (גולשים שהתנדבו לקבל למייל שאלות בתחומים שבהם הם מבינים) וסתם גולשים עוברי אורח.

– התיוג בסטיפס הוא עם עריכת מערכת – בניגוד לתיוג באתרי web 2.0 עולמיים, שנהנים ממליוני גולשים, אנו פועלים מול עשרות אלפי גולשים ביום בלבד. ולכן כל רשומה שתתוייג באופן סתמי, כמקובל בתוכן גולשים רגיל, לא תהיה נגישה וזמינה ברמה שאותה אנו רוצים. לכן, התיוג עובר עריכה של המערכת, על מנת להפוך אותו למיטבי. וזה אכן המצב. כדאי לבדוק ולראות.

– סטיפס אינו מחייב את המומחים או הגולשים שיכולים לענות על שאלתך, להיות נוכחים באתר באופן סינכרוני. אם תשאל שאלה – היא תופנה במייל לכל המומחים והסטיפרים, המתאימים לענות לה. זאת על ידי "מפגש תגיות", קונספט שפיתחנו כדי ליצור חיבור חד-חד ערכי בין פריטי מידע מטבלאות שונות (כגון שאלות מול מומחים או טיפים מול שאלות, במקרה אחר).

– סטיפס הוא גם קהילה ערכית – יש בו עריכה לשונית לכל שאלה, תשובה או טיפ (ברמה של לשונאות פופולארית), אין בו השתלחויות, קללות, נאצות או ביקורת לא עניינית (למשל על Newbies), הוא נקי ממידע שיווקי, טיפים שהם בעצם פירסום ושאר היבטים של קידום עיסקי לא רלוונטי – כל אלה מחלות ידועות ומוכרות של קהילות מקוונות ואנו עומדים בפרץ, מתוך החלטה להיות כלי איכותי, שמטרתו העיקרית היא שירות טוב לציבור.

– סטיפס לא מחייב הרשמה על מנת להשתמש בו. שאילת שאלות, קבלת התוכן מכל הסוגים (טיפים, שאלות ותשובות) ובקרוב גם נתינת שירותים – הכל אפשרי גם מבלי להזדהות, למסור מייל וכדומה. זה מחייב אמנם מעקב של המערכת על התכנים ומודרציה אגרסיבית יותר אבל היתרון הגדול – אנשים מרשים לעצמם לשאול ולענות בכל נושא – עד למביכים והאינטימיים ביותר, בלא חשש שמישהו עוקב או יודע עליהם דברים שאינם רוצים"

ייחודם של שני אתרים אלה – קהילות מקוונות ייעודיות לטיפים במגוון נושאים. אתר נוסף לחיפוש טיפים שראוי לציון ואשר נועד לשמש כמערכת היברידית של אתר סימניות חברתית ומגוון אתרים שמציעים טיפים הוא tipstrs

כולם מוזמנים להשתמש ולתרום

ועוד בענין ספרים אלקטרוניים..
הבלוג ליברסיטאן – רשימות מארץ הספרות מדווח בפוסט: שובו של הספונסר, על האתר DayLit , שמאפשר לקרוא ספרים במנות קטנות שנשלחות לקוראים במייל או ברסס.
לפי הידיעה שמופיעה ב-DayLit, שיש לו 150 אלף מנויים, האתר סגר עסקה עם חברת תכשיטים וחברת כרטיסי ברכה, שנתנו חסות לספרים אלקטרוניים שמתפרסמים בו. בתמורה, יופיעו למשך זמן מוגבל – בתוך הטקסטים – הלוגואים של החברות ולינקים לאתרי הבית שלהן.
הספרים המודפסים, בין שאר היתרונות שלהם, חסינים לגמרי לכל התערבות מסחרית או אחרת בגוף הטקסט. אפילו מהבחינה העיצובית, הטיפוגרפית, שום מסר זר לא ייראה טוב בתוכם, במיוחד לא כזה שבולט לעין כדרכו של מסר מסחרי. זאת כנראה הסיבה שהם נותרו מחוץ להישג ידו הארוכה של הפרסום עד היום. בזה הם היו ונשארו שמורת טבע תרבותית, שמנוגדת כמעט לכל תחום אחר בעולם.
לעומת זאת הספרים האלקטרוניים מתקיימים בעולם אחר שמזמן הרגיל את משתמשיו לערבוביה שלמה של תכנים מתנגשים. כאן, הפרסום מהווה את הבסיס לקיומה הכלכלי של רוב הרשת.
כשהספרות עוברת אל תוך המרחב המרושת, הפרסום (במשמעותו המסחרית) מוטבע בדרכונה ונצרב בתודעתה. פרסומת בתוך ספר מודפס בקושי מתקבלת על הדעת, אבל בתוך ספר אלקטרוני היא נראית כמעט אלמנטרית – ממש כמו שפרסומות משתלבות בתוך כל תוכן אחר שאנשים קוראים על מסך.
רשימת הספרים גדולה ומגוונת  וניתן לחפש באתר על פי נושא, מחבר ושם ספר.

כותב הבלוג  המודאג מעתידו של הספר,מסיים את הידיעה במשפט:
"…כך שיכול מאוד להיות שהמאבק הספרותי, שנמצא עדיין רק בתחילתו, בין הנייר לבין האלקטרוניקה הוא לא על הנוחות, וגם לא על עוד סוג של טרנדיות – אלא בכלל על עצם היכולת להקדיש ברצינות מקום לדבר אחד, ורק לו. על עצם היכולת לראות בספרות משהו שיש לו זכות קיום בלי שותפים מעיקים ובלתי-קרואים לדירה, שמהר מאוד משליכים החוצה את הדייר המקורי."

כאשר הכלכלה האמריקנית ממשיכה להידרדר, יותר אנשים מחפשים דרכים להגדיל את פוטנציאל הרווחים שלהם על-ידי פתיחת עסקים חדשים, שיפור עסקים קיימים, או ליטוש המועמדות שלהם למשרות בשוק העבודה. הבעיה היא שכל אחד מהדברים הללו מצריך השקעה, לא רק של זמן אלא גם של מזומנים – משהו שמצוי בצמצום אצל רוב האמריקנים בימים אלו.

לכן, לפני שפונים לשלם עבור ייעוץ עסקי, קואוצ'ינג או תוכנית שיווק באינטרנט, כדאי אולי לנסות לחפור יותר עמוק. יש כרטיס פלסטי אחד ששוכב בארנקים של אנשים, ויש לו את העוצמה לסייע בתקופת מיתון מבלי להזדקק לחילוץ ממשלתי – כרטיס המנוי בספרייה.

לפי העיתון "מיאמי הראלד", ספרנים בדרום פלורידה מבחינים בעלייה במספר המבקרים במחלקת ספרי העיון בספריות שלהם, בחיפוש אחר כל דבר, מנושאי מימון וכספים, דרך שוק העבודה וכלה בשיווק ובסיוע טכני. הצרכנים יודעים שהספרייה משאילה ספרים, אך הם אינם תמיד מודעים לכמויות המידע שעומדות לרשותם בכל ספרייה, ללא כל תשלום מלבד דמי המנוי. הספריות לא רק גדושות בספרי עסקים פופולריים, בקלטות DVD ובכתבי-עת בנושאי עסקים. רבות מהן גם מציעות סמינרים וסדנאות בחינם בנושאים כמו ניהול תקציבי, התמודדות עם פיטורים, כתיבה של תוכנית עסקית או תיקון מצב האשראי. הספריות גם משמשות חוליית קישור בחינם למאגרים מקוונים שמכילים כמויות אדירות של מידע.

ספרייה נוספת שמתמחה ביעוץ עיסקי היא ה – British Library, שפתחה בשנה האחרונה את ה – 

Business & IP Centre

תקציר הרצאתו של ניל אינפילד, מנהל המרכז, בכנס Online2008:

MOVING FROM READERS TO CUSTOMERS AND CLIENTS IN THE BUSINESS AND IP CENTRE AT THE BRITISH LIBRARY

לידיעה המלאה שהתפרסמה ב-  Miami Herald

לתמצית הידיעה שפורסמה ב"גלובס"