מאפיין Book Creator הוא מאפיין נחמד שנוסף לוויקיפדיה האנגלית כזמין לכולם החל ממאי 2010 . מאפיין זה מאפשר לקבץ מאמרים מהוויקיפדיה לקובץ אחד אותו אפשר להוריד חופשי כקובץ pdf אחד בפורמט של ספר , או להזמין אותו כספר כרוך בתשלום.

תחילה יש להפעיל את המאפיין. כאשר נמצאים במאמר רלוונטי בוויקיפדיה, מצד שמאל אחת מהאופציות של print/export היא create a book . בחירה באופציה זו מציגה אפשרות ל- "start book creation" אשר מוסיפה את המאפיין בראש המאמרים בוויקיפדיה. אחרי הפעלת המאפיין אפשר לקבץ מאמרים מהוויקיפדיה על פי בחירה. אפשר לקבץ מאמרים מקושרים מבלי לבקר בהם וגם להוסיף קטגוריות שלמות . קיימת גם אופציה ל- suggest – המערכת מציעה דפים דומים רלוונטיים אותם אפשר להוסיף לקובץ. בסוף התהליך לאחר הוספת כותר מתאים מקבלים קובץ בפורמט של ספר שכולל גם תוכן, ואותו אפשר להוריד חופשי כקובץ pdf .. אפשר גם להזמין תמורת תשלום את הקובץ בפורמט של ספר כרוך מותאם אישית שכולל גם אינדקס.

מאפיין כזה יכול להיות שימושי מאוד במאגרי מידע. קיבוץ מאמרים נבחרים לקובץ אחד בפורמט של ספר עם תוכן היה יכול להקל מאוד על הסטודנטים כאשר הם דולים חומר בנושא מסוים ממאגרי מידע.

ויקיפדיה, שנוצרה על ידי הרבה אנשים, היא למעשה התגלמותו של ווב 2.0 שמושתת על חוכמת ההמונים. אבל עתה Wikimedia Foundation הארגון שלא למטרות רווח שעומד מאחורי הויקיפדיה חושב כיצד להפוך את הויקיפדיה לרכיב מרכזי בווב הסמנטי – ווב 3.0.

משמעות הדבר היא  שמחשבים יוכלו להבין את המשמעות של הערכים, יוכלו למשל לזהות שמידע מסוים בטבלה מסוימת הוא תאריך, ונוכל לקבל תשובות, שהיום כדי לקבלן המשתמש צריך לקרוא את הערך הרלוונטי המסוים.

בכנס 2010 Semantic Technology , שהתקיים ב- 21-25 ביוני 2010 בסן פרנסיסקו, בכירים ב- Wikimedia דיברו על צעדים בכיוון זה שננקטים על ידי Wikimedia. הם גם קראו לקהילת הווב הסמנטי לסייע בהפיכת התכנים הנמצאים בויקיפדיה לנגישים ומובנים על ידי מחשבים.

דוגמאות בכיוון זה כבר קיימים כגון: DBPedia, WikiPics והמאגר Freebase שמשמש את מנוע החיפוש PowerSet שנרכש על ידי מיקרוסופט . היכולת לעשות שימוש חוזר בתכנים של הויקיפדיה כמו יצירה אוטומטית של טבלאות ומפות הוא דבר גדול.

על האתגרים שעומדים בדרך לכך והמאמצים בכיוון אפשר לקרוא בכתבה המלאה בנושא זה : Wikipedia to Add Meaning to Its Pages

וויקי היא פלטפורמה לבנייה פשוטה ומהירה של אתרי אינטרנט, בהם התוכן נכתב ונערך על ידי כלל הגולשים. מקור המילה, על פי הוויקיפדיה, הוא בשפה של ילידי הוואי שם פירושה "מהיר". וויקי, אחד מיישומי ה-Web2.0 מאפשר לאנשים ללא ידיעת html או שפה אחרת לפתח אתר ווב משותף.

כיצד נוכל להשתמש בוויקי בספריות?
בספר "Social Software in Libraries" מוקדש פרק מיוחד על השימוש בוויקי, ובו מתארת המחברת Meredith G. Farkas מספר אפשרויות מעניינות לשימוש בוויקי בספריות. להלן מספר מהמלצותיה של המחברת.

מדריכים נושאיים

ספריות רבות יוצרות מדריכים נושאיים שכוללים אתרי אינטרנט נבחרים. עומס העבודה בספרייה לא תמיד מאפשר לעדכן מדריכים נושאיים אלה- לבדוק קישורים "מתים", ולהוסיף אתרים חדשים. במקרה כזה וויקי שפתוח לקהילת המשתמשים – סטודנטים וסגל – יכול להוות פתרון מוצלח. משתמשי הספרייה יכולים להוסיף אתרים שימושיים, לתקן ולעדכן קישורים "מתים". במקרים בהם קיים חשש לגבי מהימנות האתרים המועלים, אפשר לבחור במודל של וויקי עם עריכה – הספרן יכול להיות העורך של הוויקי ולהחליט אילו מקורות אינטרנט להשאיר במדריך.
באופן זה המדריך הנושאי ישקף את האינטרסים של כלל המשתמשים. במקרים בהם המדריך הנושאי בספריות אינו נתמך על ידי מערכת דינמית, גם ללא תרומת המשתמשים, הפלטפורמה עצמה יכולה להקל על הספרנים את מלאכת בנייתו של המדריך הנושאי, ולשמש מעין מערכת דינמית. דוגמה לשימוש בוויקי למטרה זו אפשר למצוא באוניברסיטת אוהיו

העשרת  הקטלוג

הקטלוגים בספריות בדרך כלל כוללים מידע בסיסי על ספרים. לעתים קשה לנו להחליט באיזה ספר לבחור. לעומת זאת באתר הספרים אמזון כאשר אנו מחפשים ספר – בשל המידע הנוסף באתר על הספר שכולל בדרך כלל תקציר וגם סקירות של משתמשים, שקראו את הספר – מלאכת הבחירה הרבה יותר קלה . הוספת פונקציונליות של וויקי לקטלוג הספרייה תאפשר למשתמשים לשלוח תקצירים וסקירות ולעזור למשתמשים אחרים ליהנות מניסיון קודם של קוראים. OCLC לדוגמה הוסיף פונקציונליות זו של וויקי ל- WorldCat הפתוח.

וויקי פנימי בספרייה

וויקי יכול לשמש פלטפורמה מצוינת לעבודה משותפת בתחומים רבים כגון: יצירה ועריכה של מסמכים הקשורים למדיניות הספרייה, לדיונים בנושאים מסוימים שצריכים לקבל עליהם החלטה (עדיף על שימוש בדואר), כמאגר של הידע הקולקטיבי של הספרנים בספרייה, לצורך פיתוח מדריכים, ועוד. דוגמה לוויקי פנימי כזה ניתן למצוא באוניברסיטת מינסוטה.

וויקי כמאגר של הידע הקולקטיבי של ספריות רבות

כשם שוויקי יכול לשמש כמאגר הידע הקולקטיבי של ספרייה אחת הוא יכול לשמש גם כמאגר הידע הקולקטיבי של ספריות רבות, כדי שספרנים לא יצטרכו להמציא כל פעם את הגלגל מחדש. וויקי כזה, שנועד לתעד הצלחות של ספריות בתחומים שונים והוקם ביוזמתה של Meredith G. Farkas הוא: The Library Success: A Best Practices Wiki, שבו ספרנים מתעדים הצלחות בתחומים שונים כגון ניהול, יעץ, שיווק הספרייה, יישום טכנולוגיות ועוד.

אלו רק מקצת האפשרויות לשימוש בוויקי בספריות. למעשה אפשר להשתמש בוויקי לכל מטרה שמצריכה עריכה משותפת, קלה ומהירה של תכנים.

בכנס אסמ"י השישי שהתקיים אתמול 12.1.2009 בחיפה, הוצג מיזם תוכן דיגיטלי ישראלי חופשי לשימוש הכל , שהושק לאחרונה – פיקיוויקי.
פיקיוויקי הוא מאגר שיתופי לתצלומים בנושאי היסטוריה, גיאוגרפיה וחברה במדינת ישראל ובארץ ישראל. הפריטים במאגר ייתרמו ויוזנו למאגר על ידי כל מי שמצויה בידו תמונה רלוונטית שיש בה עניין לציבור.. הזנת התצלומים על ידי הגולשים יהיה באמצעות מערכת פשוטה כתובה בעברית. השימוש במאגר חופשי לכל, במסגרת רישיון גמיש של זכויות יוצרים.

יתרונותיו הגדולים של המאגר ביחס לתצלומים וקבצי מדיה רבים אחרים בווב המתעדים את מדינת ישראל וארץ ישראל הם:
א. שימוש במסגרת רישיון גמיש של זכויות יוצרים
ב. החומר מאורגן בצורה שמאפשרת את אחזורו בקלות תוך שימוש בשיטות מיון וקטלוג מתקדמות

התצלומים יאוחסנו גם במאגר הבינלאומי החופשי של וויקימדיה העולמית לתמונות – ויקישיתוף Wikimedia Commons . יתרונו של פיקיוויקי, במקרה זה, ביחס לאתר Wikimedia Commons הוא הידידותיות של המנשק במיוחד לדוברי העברית וכמובן היותו ייעודי לנושא.

שותפים למיזם: איגוד האינטרנט הישראלי, מט"ח – מרכז טכנולוגיה חינוכית וארגון הוויקימדיה הישראלי.

הציבור הרחב וארגונים מוזמנים לתרום. ארכיונים, מוזיאונים ומרכזי תיעוד אשר תורמים למאגר, נשכרים גם בכך שהם זוכים לחשיפה מיוחדת במסגרת דף מידע המוקצה עבורם באתר.

למאגר
על הפרויקט

GOOGLE הודיעה ביום חמישי שעבר – 20.11.08, כי תאפשר למשתמשים לערוך את תוצאות החיפוש המוצגת בפניהם, בעזרת כלי חדש בשם SearchWiki.

חיפוש בוויקי (SearchWiki) – מאפשר לגולשים, המחוברים כמשתמשי GOOGLE, לפסול ולהקפיץ תוצאות חיפוש.

SearchWiki נועד לספק חוויה אישית למשתמש במנוע החיפוש של – GOOGLE וכמו כן, לאפשר למשתמשים לקבוע מחדש את סדר התוצאות, להוסיף הערות לתוצאות חיפוש ספציפיות ואף למנוע מ-GOOGLE להציג תוצאות שאינן רצויות או רלוונטיות, כך שבחיפוש הבא ייגרעו מתוצאות החיפוש.

שינוי ממשק של מנוע חיפוש בסדר גודל כמו GOOGLE הינו פריצת דרך משמעותית, היות וזו הפעם הראשונה בה מאפשרת GOOGLE למשתמש לשנות את כל הסדרים. אף על פי כן, בחברת GOOGLE טוענים היום שהשינוים הללו לא ישפיעו על אלגוריתם מנוע החיפוש ושיטות הדירוג, אלא יהוו שינוי מקומי בלבד שיצריך יצירת משתמש ב-GOOGLE. כמו כן, ב- GOOGLE לא פוסלים את האפשרות שבעתיד ישתמשו בנתונים שיאספו  מהגולשים על מנת לשדרג את האלגוריתם של מנוע החיפוש.

סרטון קצר להתרשמות המדגים את המערכת

העמדה כלפי הוויקיפדיה בקהילה האקדמית בכלל והספרנים בפרט חלוקה. יש ספרנים שרואים בה כלי לא מהימן משום שכל אחד יכול לערוך את הערכים שבה, ויש כאלה שאוהבים אותה מכיוון שהיא מהירה, קלה לשימוש ונקודת התחלה טובה למחקר. נראה שהמשתמשים תומכים בעמדה השנייה – רבים מהם מתחילים את המחקר שלהם במקורות בווב, והוויקיפדיה היא אחד המקורות הפופולרים בהם, ולספרייה הם פונים למידע נוסף. על פי דווח של OCLC רק 2% מהסטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות מתחילים לחפש מידע דרך אתר הבית. מגמה דומה נחשפה בסקר MIT 2006 בנושא הערכת צורכי המשתמשים.

לאור דפוסי שימוש רווחים אלה, תרומה פעילה של הספרנים לוויקיפדיה יכולה להוות פתרון לשני המצבים שאוזכרו לעיל:  להעלות את קרנה של הוויקיפדיה מחד ולתרום לשיווק משאביה של הספרייה מאידך. מן הראוי לציין שלספריות אקדמיות וספריות מחקר הרבה אוספים מיוחדים. בשנים האחרונות מסתמנת מגמה להפוך אוספים אלו לדיגיטליים. אלא שפעמים רבות אוספים אלו אינם בשימוש בשל העובדה שרבים אינם מבקרים באתרי הבית של הספרייה. הוספת ערכים בוויקיפדיה על אוספים כאלה או הוספת קישורים לאוספים מתוך ערכים קיימים יכולים להעלות את המודעות בדבר קיומם של אוספים כאלה.

על פתרון כזה חשבו במספר אוניברסיטאות כמו אוניברסיטת וושינגטון, אוניברסיטת צפון טקסס, אוניברסיטת וילנובה ולאחרונה גם Wake Forest University . מאמר מעניין שהתפרסם בגיליון ספטמבר אוקטובר 2008 של כתב העת – ONLINE מספר על ניסיונה של אוניברסיטת Wake Forest University להשתמש בוויקיפדיה כפלטפורמה לשיווק האוספים הדיגיטליים של הספרייה. במאמר מאוזכרים גם ניסיונות קודמים בנושא ודגש מיוחד במאמר על הפקת לקחים.

ממסקנות הניסיונות השונים עולה שתרומתם של הספרנים לוויקיפדיה בצורה חכמה  על ידי הוספת ערכים חדשים או הוספת קישורים חיצוניים לאוספי הספרייה מתוך ערכים קיימים הגבירה את המודעות בדבר קיומם של האוספים והעלתה את השימוש באתרי הבית.
בכל מקרה, לאור הניסיון מומלץ לפני שמתחילים להשקיע הרבה זמן ומשאבים בפרויקטים מסוג זה כדאי להבין את הכללים והתרבות של הוויקיפדיה. למרות שלכאורה הוויקיפדיה היא חופשית וערכיה ניתנים לעריכה באופן חופשי הרי לאמיתו של דבר לוויקפדיה מדיניות ומספר כללים שכדאי להכיר כדי להימנע ממחיקת ערכים וסגירת חשבון . אלו נוגעים לנושאים הבאים:
• פתיחת חשבון – לפני הוספת ערכים לוויקיפדיה יש לפתוח חשבון. וויקיפדיה דורשת שהחשבון יהיה שייך למשתמש בודד ואינה מאפשרת חשבונות משותפים. חשבונות משותפים נמחקים על ידי עורכי הוויקיפדיה, לכן אי אפשר להשתמש בחשבון אחד משותף לספרייה. לכל אחד מהספרנים שמתכוונים להוסיף ערכים לוויקיפדיה חייב להיות חשבון ייחודי משלו.
• ציטוטים – חשוב לכלול בערכים ציטוטים שיאמתו את המידע הנכתב.
• פרסומות – הוויקיפדיה אינה תומכת בפרסומות. מידע על אוספים עלול להתפרש על ידי עורכי הוויקיפדיה כפרסומות ולהימחק. לכן יש לכלול בערכים מידע שנמצא באוספים וממנו לקשור לאוספים ולא להסתפק במידע על האוספים בלבד.
• עמדה ניטרלית – אחד מהסטנדרטים החשובים אותם מוקירה הוויקיפדיה היא הימנעות מעמדה מוטה ושמירת על עמדה ניטרלית.
• מידע שניתן לאימות – הוויקיפדיה תומכת במידע שניתן לאימות ומסתמך על מקורות מהימנים מודפסים או מקוונים.
• מחקרים חדשים ודעות מקוריות – הוויקיפדיה היא משאב יעץ יותר מאשר פלטפורמה למידע חדש. היא אינה מאפשרת פרסום מחקרים חדשים או דעות ומחשבות מקוריות בערכיה. כל מידע חדש חייב להתפרסם תחילה במקור מהימן לפני הכללתו בוויקיפדיה.

האופציה של הוספת תכנים לוויקפדיה כאמצעי לשיווק הספרייה הוכיחה את עצמה למרות התלאות שעברה האוניברסיטה עד שלמדה את הלקחים הקשורים לכללי הוויקיפדיה… אמצעי נוסף עליו מומלץ במאמר, ללא חשש ממחיקת ערכים כפי שקיים בוויקיפדיה, הוא פיתוח מאגרי מידע מיוחדים עם מידע על אוספי הספריות דוגמת OAIster וספריות דיגיטליות נוספות שקיימות בווב.

מבחינתנו, לאור דפוסי המשתמשים המרבים והמעדיפים להשתמש בכלים חופשיים בווב, כדאי לאמץ את שיטת ה-Link resolver ולהוסיף עד כמה שיותר קישורים למשאבים האלקטרוניים של הספרייה מתוך כלים חופשיים שקיימים בווב, כפי שעשינו עם Google Scholar. באופן זה גם משתמשים שאינם מרבים להשתמש באתר הבית ייחשפו למשאביה.

למאמר המלא

המונח Wiki מוגדר בוויקיפדיה כשיטה לבנייה פשוטה ומהירה של מאגרי מידע ואתרי אינטרנט, בהם התוכן נכתב ונערך על ידי כלל הגולשים. מקור המילה היא בשפה של ילידי הוואי שם פירושה "מהיר". תוכנת ה-Wiki הראשונה WikiWikiWeb פותחה ב-1994. מאז פותחו עשרות תוכנות Wiki לדוגמה ה-MediaWiki שמשמשת את הוויקפידיה.
הוויקיפדיה הוכיחה שמודל ה-Wiki, המאפשר שיתוף חופשי בכל הקשור לפרסום מידע, הצליח ותפס את מקומו בעולם ה- Web. גם בתחום המדעי נכתבו מספר Wikis שמושתתים על אותה טכנולוגיה של הוויקפדיה כמו SNPedia, אבל עדיין קיימת הסתייגות מסוימת בקהילה המדעית מאימוץ המודל מאחר שקשה לדעת במודל ה-Wiki הנוכחי מי הוא מחברו של טקסט מסוים, ובעולם האקדמי הסמכות מהווה אחד הקריטריונים החשובים לאיכות ומהימנות המידע. אמנם תיאורטית במודל ה-Wiki הנוכחי ניתן לראות את ההיסטוריה של המאמר על מכלול הגרסאות שלו, אבל למעשה קשה לקורא לשחזר ממאות גרסאות קודמות את המידע על מחבריו של טקסט מסוים בתוך המאמר. וזוהי הסיבה לחשדנות ולספקנות כלפי מודל ה-Wiki באקדמיה ובעסקים, ודי בחוסר וודאות לגבי המקור של מילה מסוימת בטקסט כדי להפחית מערכו של הטקסט השיתופי כולו.

הפתרון לבעיה נמצא במודל חדש – דור שני של Wiki- שיושם ב- WikiGenes. ה- WikiGenes – מקור מידע חופשי שיתופי במדעי החיים שמושתת על הרעיון של ה-Wiki אבל מיישם במקביל טכנולוגיה מתקדמת שמאפשרת למשתמש לדעת מי עומד מאחורי כל אחת ממילות הטקסט ובכך הופכת את הכלי לכלי מדעי. WikiGenes, שהושק ב- 29 באוגוסט  2008, מהווה פלטפורמה חופשית לקהילה האקדמית לאיסוף והערכת מידע על גנים, מחלות ומושגים מתחום הביוכימיה בתהליך מלמטה למעלה (bottom-up). מפתחו של WikiGenes הוא המדען Robert Hoffman, ומאמר שלו על הכלי התפרסם בכתב העת Nature Genetics בגיליון של ספטמבר 2008. הכלי כשלעצמו חשוב, אבל חשוב עוד יותר המודל שהוא שכלול של מודל ה-Wiki הקיים והפיכתו למדעי יותר. . ועל פי דברי מפתחו המטרה לחולל שינוי רדיקאלי בהוצאה לאור בכל תחומי המדע. מרכיביו של השינוי הם מאגר ידע בין-תחומי בגישה חופשית, עם שילוב של מאפיינים אלטרואיסטיים של Wikis ומידע על המקור והסמכות שעומדים מאחורי המידע.

לאתר WikiGenes
קישור למאמר של מפתח ה- WikiGenes על הכלי (למנויים בלבד)
לכתבה בנושא

הווב 2.0 מאפשר להגיע לאוכלוסיות שלא היו נגישות לספריות קודם לכן. היום ברור שניתן להרחיב את שירותי הספרייה על ידי מתן שירות למספר גדול של קבוצות קטנות של משתמשים עם צרכים מיוחדים. על מנת להגיע לזנב הארוך (ראה הזנב הארוך – The Long Tail) של משתמשי הספרייה חייבים לנכוח במקום שהקהל הזה נמצא – בעולמם הפיזי ובעולמם הוירטואלי.

הנהלת הספריות של אוניברסיטת נבדה בלאס וגאס מעודדת את הצוות שלה בלימוד ויישום טכנולוגיות חדשות, במטרה להגיע לקהל המשתמשים באמצעות ה- Hot Topics Open Forum. במסגרת הזאת הספרנים דנים בהתפתחויות בעולם האינטרנט ונחשפים למגוון רחב של טכנולוגיות חדשות כגון:

•  שימוש בוויקי על מנת לענות על שאלות נפוצות או על מנת לחשוף את האוספים הדיגיטליים לקהל
•  יצירת בלוגים: כל איש צוות יכול ליצור בלוג לשימוש פנימי או למתן שירות לקהל הרחב
•  נוכחות ב- MySpace במטרה לפרסם אירועים ושירותים.

המרחק הפיזי בין הספריות של אוניברסיטת נבדה וספריות אוניברסיטת תל-אביב גדול, אך הרמה המקצועית בשתי הספריות דומה. בספרייה למדעי החברה ולניהול קיים זה זמן רב FAQ – Frequently Asked Questions בפורמט וויקי .

בעניין בלוג – חמשת הספריות הגדולות בקמפוס מנהלות בלוג שהפך בזמן קצר מאד לאחד מהבלוגים המובילים בתחום הספרנות והמידענות בארץ.

באשר לנוכחות בעולם הווירטואלי – היו נסיונות של הספרייה למדעי החברה ולניהול להתבסס ב- Facebook, אך כמעט ולא היו תגובות.

מבחינתנו נמשיך לעקוב אחרי מה שמתרחש בעולם על מנת ללמוד דרכים חדשות כדי להגיע לזנב הארוך של משתמשי הספרייה.

בדצמבר 2007 גוגול הצהירה שהיא בודקת כלי חדש חופשי לשיתוף ידע שנקרא בשם Knol . השם  Knol נגזר מהמילה knowledge ומוגדר על ידי גוגל כ"יחידת ידע". המטרה של פיתוח כלי כזה היה לעודד אנשים שמכירים נושא מסוים לכתוב מאמר סמכותי בנושא, ובאופן זה יתרמו מהידע שלהם לכלל קהיליית האינטרנט. כל מאמר כזה נקרא אף הוא כשם הפרויקט בשם Knol.
ב-23 ביולי 2008 גוגול הצהירה ש-Knol פתוח לכל.

שלא כמו באנציקלופדיה, הרעיון מאחורי Knol הוא לחשוף את המחברים. המחברים הם במרכז ולא הערכים. לכן ב-Knol, שלא כבאנציקלופדיה יכולים להיות מספר מאמרים לאותו ערך וגוגל חושבת שזה טוב. מבחינה זו Knol דומה יותר ל- hubpages מאשר לוויקיפדיה. כיום המצב ב-Web הוא שדפי Web הם בדרך כלל אנונימים. ב-Knol כל מאמר יהיה מזוהה עם מחבר או קבוצת מחברים, כי גוגל מאמינה שהמידע על כותב המאמר יסיע לקוראים לעשות שימוש טוב יותר בתכנים. מבחינת התכנים המטרה של Knol היא לכסות את כל הנושאים החל ממושגים מדעיים, מידע רפואי, גיאוגרפי, והיסטורי וכלה בבידור, מידע על מוצרים ומידע טכני .
המאמרים ימופתחו על ידי מנועי החיפוש ובאופן זה כלי זה ישפר את תוצאות החיפוש במנועי החיפוש על ידי הכנסת חומר איכותי לאינדקסים שלהם.

גוגול לא תקח חלק בעריכה וכל האחריות של העריכה מוטלת על המחברים. לעריכת המאמרים – גוגל משתמשת בעורך טקסט עשיר ויזואלי שאול מ-   Google Page Creator אשר מאפשר עריכה של המאמרים ביתר קלות מאשר הוויקיפדיה. כמו ב-blogger קיימת למחברי המאמרים אופציה להשתמש ב- Google AdSense אשר מתאימה מודעות אל תוכן האתר, ובעל האתר מקבל תשלום בכל פעם שמבקרים לוחצים עליהן.
גוגל דאגה לכותבים והגיעה להסכם עם New Yorker magazine על פיו כל מחבר יוכל להוסיף קריקטורה אחת לכל knol ממאגר הקריקטורות של New Yorker, שכן קריקטורות אפקטיביות להבהרה וחידוד הדברים, אפילו בנושאים רציניים.

המשתמשים יכולים לדרג את המאמרים, להוסיף הערות ולכתוב סקירות. מבחינת מאפייני הווויקי, ב- Knol קיימות שלוש דרגות של שיתוף פעולה שניתנות לבחירה על ידי מחבר המאמר :
 Open collaboration – כל משתמש יכול לערוך את המאמר והשינויים נראים לכל מיד עם הכנסתם.
 Moderate collaboration – זוהי ברירת המחדל – כל משתמש יכול להציע שינויים למאמר מסוים והשינויים יתקבלו רק לאחר הסכמתו ואישורו של בעל המאמר.
 Closed collaboration – רק מחברים שותפים יכולים לערוך את המאמר והשינויים נראים לכל מיד עם הכנסתם.
מבחינת זכויות היוצרים גוגל מעודדת שימוש ברשיון זכויות יוצרים גמיש  והמאמרים מורשים על פי  Creative Commons.

לאור הדברים נראה שהכלי הוא מוצר ביניים בין אנציקלופדיה ובלוג שיתופי. התקווה שהוא יעודד מקוריות, תחושה של בעלות ומידע איכותי.  מבחינתנו,  בשלב זה הוא יכול להיות כלי משלים לוויקיפדיה.

 לאתר Knol

הכתבות המלאות עליהן הסתמכתי בכתיבת הפוסט:
Knol is open to everyone
Share Your Expertise in Google's Knol

ויקיפדיה העברית, הגירסה העברית של האנציקלופדיה החופשית לקריאה ולכתיבה, חוגגת היום את יום הולדתה החמישי. עשר הוויקיפדיות הגדולות ביותר הן ויקיפדיה האנגלית, עם יותר מ-2.4 מיליון ערכים, אחריה גרמנית (771 אלף), צרפתית (680 אלף), פולנית (517 אלף) ויפנית (503 אלף). ויקיפדיה העברית נמצאת במקום ה-26 עם קצת יותר מ-78.5 אלף ערכים, שנכתבו על ידי כ-48 אלף גולשים רשומים ומספר לא יודע של גולשים מזדמנים, ונערכו כ-5 מיליון פעמים, 18.37 עריכות לדף בממוצע, כך לפי נתוני ויקיפדיה העברית.  עשרת החיפושים הנפוצים ביותר, בסדר יורד, הם סקס, בחורות, גוגל, חדשות, SEX, ספורט, GOOGLE, מקושרים, Facebook, וואלה; ועשרת הערכים הנצפים ביותר הם סקס, ישראל, ויקיפדיה, גוגל, ירושלים, מלחמת ששת הימים, ארצות הברית, מלחמת העצמאות, פורים, תל אביב.

מידע סטטיסטי נוסף

כתבתו של רועי  גולדנברג ב"גלובס" ,  כתבתו של עידו קינן ב"כלכליסט"