מגזין אישי במיוחד

מיזם נסיוני של בנק HSBC מאפשר לנוסעים בשדה התעופה Heathrow להרכיב לעצמם כתב עת מודפס שמבוסס על מאמרים שמתאימים להם במיוחד. החל מהחודש, הבנק הבינלאומי HSBC יציע לנוסעים בשדה התעופה Heathrow הזדמנות לבחור מאמרים בנושאים שמעניינים אותם, לכרוך אותם בכריכה קשה ולקחת את כתב העת שיצרו למטוס.

 דלפק שממוקם אחרי הבידוק הביטחוני בטרמינל 1 של נמל התעופה יברך את פני הנוסעים עם כתב עת ממותג של HSBC בכריכה קשה. הנוסעים יוכלו לדפדף במבחר המגוון של מאמרים שמסודרים על מדפים מוארים. מקור המאמרים בסיקורים תקשורתיים מרחבי העולם שמתמקדים בנושאים כלליים: מסחר ופוליטיקה, בריאות, ספורט, מדיה ותרבות. צרכנים יוכלו גם לבחור מתוך מגוון כותבים, כולל השף המפורסם ג'יימי אוליבר, ביורן בורג ועוד. לאחר שבחרו, יקחו הנוסעים את המאמרים לעמדת הכריכה של HSBC, שם הם יהפכו לכתב עת בכריכה קשה. השלב הנסיוני של התכנית יימשך שבועיים והוא חלק ממסע פרסום שמקדם את  כרטיס Premier של HSBC. 

כתב העת האישי מספק חוויה ממותגת לנוסעים מרחבי העולם, והוא מדגיש את העובדה שקהל היעד של הכרטיס הוא בעלי הממון. אם כתב העת ימשיך מעבר לשלב הנסיוני, אפשר יהיה להציע אותו גם כהטבה ללקוחות תכנית Premier של הבנק. מכל מקום, זו ראיה נוספת לכך שהעולם הופך להיות אישי יותר ויותר. אם לא נאפשר לצרכנים לעשות דברים בדרכם, הם ילכו לעשות אותם במקומות אחרים. 

למידע נוסף

שירותים, שיווק ויצירתיות הם המפתח להצלחתם של המאגרים המוסדיים – מפגש SPARC 2008 בנושא המאגרים המוסדיים


ב-18-19 בנובמבר התקיים מפגש משותף של SPARC Europe ו-SPARC Japan/National Institute of Informatics בבלטימור שבמרילנד.
ספרנים, חוקרים, אנשי אדמיניסטרציה, מו"לים וטכנולוגים מרחבי העולם חלקו את ניסיונם בהקמתם של מאגרים מוסדיים ותמיכה בהם.
הדיונים התמקדו ב-4 תחומים עיקריים – מדיניות, אסטרטגיית ההוצאה לאור בקמפוס, שירותים בעלי ערך מוסף ואופקים חדשים..

מאגרים מוסדיים יכולים להוות את עמוד השדרה של מערכת התקשורת בקמפוס. מאגרים אלו משרתים את אנשי הסגל באותה מידה בה הם משרתים משתמשים אחרים מחוץ לקמפוס. במקום לדבר על התועלת שתצמח לאוניברסיטה מהמאגרים המוסדיים, יש להדגיש את ההזדמנות הניתנת לאנשי הסגל באמצעות המאגרים המוסדיים  להאדיר את המוניטין שלהם. במסגרת זו הוצעו טיפים שונים כיצד לשכנע את אנשי הסגל לתמוך בנושא ואלו יתרונות להציג בפניהם כגון: שיפור הדירוג שלהם בגוגל ופלטפורמה למחקר ולאיתור עמיתים. לספרנים תפקיד לא מבוטל בנושא זה – עליהם לדבר עם אנשי הסגל בשפתם כדי להבהיר להם את התועלת בדבר ולהציע לאנשי הסגל סריקה ופרסום חומרים עבורם.

בהקמת המאגרים יש לקחת בחשבון את קבוצות המשתמשים השונים וצורכי המידע שלהם. הפצת החומרים שבמאגרים על ידי קישורים בוויקיפדיה, WorldCat ואתרי ווב אחרים תסייע לשיווקם. מעבר למאמרי מחקר יש לכלול במאגרים תמונות, סרטים ועבודות דוקטורט. כמו כן כדאי לשקול לכלול במאגרים ספרים שאחרת לא יפורסמו מסיבות שונות: היותם ארוכים מדי , יקרים מדי או מדי אזוטריים.

מתוך דיווח על ניסיון ספריות מסוימות בנושא – סנגוריה בלבד אינה מספקת, כדי לבנות ולהרחיב את המאגרים המוסדיים המשתמשים חייבים להכיר בערכם של התכנים והשירות שהם מספקים. לשם כך חייבים להראות שהמאגרים הם בשימוש ומועילים. נתונים סטטיסטיים על הורדות הם ליבה של גישה כוונת שימוש זו. דובר על תפקידם האקטיבי של הספריות שהתנסו בנושא – הספריות נטלו חלק פעיל בחיפוש החומרים ובהפקה אוטומטית של דוחות הורדה לכל מחבר, כדי להדגיש את הערך של חשיפת עבודותיו בצורה מקוונת. צוות הספרייה ניצל כל הזדמנות לקדם את ה-open access בפגישות עם חברי הסגל ובשיחות לא פורמליות. אורגן מסע שיווק תוך שימוש בתומכים בקמפוס לקדם מחקר דיגיטלי ותוך האזנה לצרכיהם של אנשי הסגל. עוד דובר על הקמת אתר ייעודי לשיווק הנושא ושיתוף פעולה עם ההוצאה לאור באוניברסיטה.

כמו כן הודגשה חשיבותו של השיתוף במישור הלאומי והבינלאומי. שיתוף שהוא הבסיס לחזונו של Driver -רשת המאגרים הדיגיטליים באירופה, לסוף 2009- מאגר משותף לכל מדינות אירופה והעולם כולו.

פרטים נוספים על המפגש כולל קישורים למצגות
דיווח על המפגש

 

שימוש בקומיקס כאמצעי להעברת מסרים

בבלוג של נטקראפט, התפרסמה ידיעה שענינה חוברת הקומיקס שהתלוותה להשקת הדפדפן Chrome  של גוגל והשימוש בקומיקס ככלי להעברת מסר.

מסתבר, שעל מנת לחשוף את הדפדפן החדש, מלבד כלים קונבנציונליים כמו: סרטוני הדרכה, הסברים טקסטואליים וסרטון תדמיתי, הפיצה גוגל גם חוברת קומיקס אינטרנטית WebComics, המתארת את תהליך הפיתוח מנקודת מבטם של אלו שפעלו ליצירת הדפדפן.
חוברת הקומיקס בת 38 העמודים, מתארת בעזרת תמונות ומלל, למה צריך להשתמש דווקא בגוגל כרום.

הרעיונות החלומות והמחשבות, קיבלו צורה ואופי כפי שרק קומיקס טוב יכול להעניק. מתכנן וצייר הקומיקס הוא: סקוט מקלאוד.

גוגל משתמשים בקומיקס ככלי שיווקי לכל דבר. הדמויות הראשיות מייצגות את העובדים המקוריים שפיתחו את הדפדפן.
האמינות שהן מספקות היא בגדר יתרון שאף מציג מקצועי לא יוכל לספק לעולם.  וכפי שכותב בבלוג, ליאור יאיר: "במהלך הקריאה הדמויות משתפות אותי בחזון ובלבטים שהתגלו כאשר פיתחו את Chrome.  הקשר הזה עם אותן דמויות קושר אותי רגשית למוצר שאפילו לא ניסיתי".

הקומיקס כאמצעי להעברת מסרים, כשהוא בשירות הטכנולוגיה, יציג את המידע בפשטות, מדבר בכל השפות ולכן מהיר, קל להבנה, מושך לעין – אולי יותר מכל כלי שיווקי אחר שעושה שימוש באמצעים המסורתיים.
ניתן להניח שמכל הסיבות האלה, הוא יפנה בעיקר לקהל הרחב ופחות למקצוענים. פעם נוספת אנו עדים לכוחה של תמונה !

לאור העובדה שהספריות מתקשות "לחבב" את הלומדות השונות על הסטודנטים, יכול להיות ששווה לשקול הכנת לומדות ספרייה באמצעות או בשילוב קומיקס?