בתוך כעשור, כך מנבאים הטכנו-חזאים, מרבית אוצרות המלה הכתובה יהיו זמינים דיגיטלית. ספרים חדשים יצאו לאור כקובצי מחשב וספרים, מאמרים, מסמכים, ארכיונים, גנזכים ומאגרי מידע – כולם יעברו סריקה, וכולנו נוכל בעזרת הקלדה מושכלת, לאתר אותם, לעיין בהם, להוריד וקרוא אותם – וכל זאת מבלי לצאת מהבית או מבלי לקום מהכסא בבית הקפה.
רגע לפני שהמהפכה הזאת גורסת לחלוטין את עולם הנייר, מקדיש הרבעון להיסטוריה "זמנים" את מרבית הגיליון האחרון שלו לקובץ מאמרים בנושא "ספרים פתוחים, ספרים גנוזים".
זה כמה עשורים שספרים אינם רק נשאי ההיסטוריה אלא גם מושא של חוקריה, וכפי שמציין עמי איילון, עורך הגיליון, "האגודה לתולדות הקריאה, הכתיבה וההוצאה לאור" שמרכזה בארצות הברית, מונה כיום יותר מאלף חוקרים מרחבי העולם, אשר בוחנים קשת מגוונת ועשירה של סוגיות.
הגיליון מביא חלק מהן: במאמר על פרויקט דיגיטציה של הספר הפופולרי ביותר בצרפתית, משלהי ימי הביניים מתאר סטיבן ניקולס את תהליך האיסוף, הסריקה והקישור בין למעלה מ-150 גרסאות מועתקות בכתב יד של "רומן הוורד", ואת היתרונות העצומים למחקר ההשוואתי, ההיסטורי, התרבותי והאמנותי המתאפשרים ממאגר כזה. זו אכן חוויית קריאה שונה לגמרי – עשירה, גועשת, מרובדת, ומסקרנת. זו אינה רק הצצה אל העבר הרחוק של התרבות המערבית אלא התבוננות אל הדלת הנפתחת אל העתיד של אגירה, סידור, קישור, הפצה וקריאה של ידע בעולם כולו.
הגיליון אף נחתם במאמרו של רוברט דרנטון, מחשובי החוקרים בתחום, שמנסה למפות את האפשרויות, הבעיות והאתגרים שעומדים לפני טקסטים בעידן הדיגיטלי.
כרמית ספיר-ויץ מדווחת ב"מעריב" כי הסופר אלון חילו והוצאת ידיעות-ספרים הגיעו במסגרת הסכם גישור לפשרה עם משפחתו של חיים מרגליות קלווריסקי, שדמותו מופיעה ברומן שכתב "אחוזת דג'אני". לפי הפשרה, שמו של גיבור הספר ישונה במהדורות הבאות. במקום חיים מרגליות קלווריסקי, יהיה שמו "אייזק לומינסקי", עוד הוחלט כי בכריכות הספר או בתוכנו לא ייעשה שימוש בכתב היד של קלווריסקי וכי הערת המחבר לפיה מדובר בסיפור בדיוני, ולא ביומן אמיתי, תועבר לעמודו הראשון של הספר במקום בסופו. בנוסף הוחלט כי לבני המשפחה יתאפשר להוציא ביוגרפיה בהוצאת "ידיעות ספרים" על אודות פועלו האמיתי של חיים מרגליות קלווריסקי.
נטשה מוזגוביה, כתבת "הארץ" בארה"ב מדווחת כי המהדורה חדשה של "הרפתקאותיו של האקלברי פין" תודפס ללא המלה הפוגענית "ניגר", שמופיעה בספר לא פחות מ-219 פעמים. המלה "כושי" תוחלף ב"עבד". בספר נעשה שינוי נוסף באותה הרוח: מילת הגנאי המתארת את ג'ו האינדיאני, Injun, הומרה ב-Indian.

Extensionalism: The Revolution in Logic
ספרנים שזקוקים למידע בכל הקשור לפיתוח אוספים בנושאי מחשבים וטכנולוגיה יוכלו להסתייע בכתב עת חופשי –