קבוצות דיון, רשומות דיוור ופורומים הם מקור אידיאלי להיעזר בידע ובניסיון של אנשים אחרים בעלי עניין, לדון בבעיות משותפות ולמצוא להן פתרון, לקבל המלצות בנושאים שונים, להחליף רעיונות ולהשיג מידע שימושי כגון: מידע הקשור לפתרון בעיות טכניות בתוכנה ובחומרה, מידע תיירותי, מידע בנושאי צרכנות ועוד..

מנוע חיפוש-על ייעודי לחיפוש תכנים אלו שנוצרו על ידי אנשים הוא מנוע החיפוש Omgili, אשר סורק, נכון להיום, על סמך המידע באתר, מיליוני דיונים מלמעלה מ-100000 מקורות.
ל- Omgili שירותים ייחודיים משניים כגון: Omgili Q&A שמתמקד בשאלות ותשובות, Omgili TV Shows ,שמתמקד בתכניות טלוויזיה , Omgili Israel , ולמי שמעוניין לשלב בין שני העולמות – דפים ואתרי אינטרנט ממנועי חיפוש מחד, ודיונים מאידך, מוצע המנשק של http://google.omgili.com/.
שימוש נוסף אפשרי למנוע, שהיה גם המטרה להקמתו, על פי כתבה שהתפרסמה ב"הארץ", הוא לעזור לחברות להבין מה אומרים עליהם הגולשים.

כדי להתנסות במנוע ערכתי מספר חיפושים בנושאים שונים כגון: טיפים להדפסות ב-excel, רמות סוכר גבוהות בדם –  וקיבלתי תוצאות רלוונטיות. מן הראוי לציין שב- Google Groups הוותיק יותר קיבלתי מספר גדול יותר של תוצאות. ולכן בחיפוש תכנים מקבוצות דיון כדאי לא לשכוח אותו.

מכל מקום, יש להניח שהתכנים של שני המנועים לא יהיו חופפים מכיוון שהמקורות בהם משתמש Omgili, על פי מה שמוצהר באתר, מגוונים יותר, ואינם מצטמצמים רק לקבוצות דיון. לכן כדאי לחפש גם ב- Omgili. יש לזכור שהמנוע חדש יחסית ועם הגידול במאגר שלו תוצאותיו ישתפרו, ונקווה שיענה על הציפיות שתלו בו מפתחיו, כאשר העניקו לו את שמו Omgili שהוא ראשי תיבות ( acronym) של "Oh My God, I Love It".

אל האתר

GOOGLE הודיעה ביום חמישי שעבר – 20.11.08, כי תאפשר למשתמשים לערוך את תוצאות החיפוש המוצגת בפניהם, בעזרת כלי חדש בשם SearchWiki.

חיפוש בוויקי (SearchWiki) – מאפשר לגולשים, המחוברים כמשתמשי GOOGLE, לפסול ולהקפיץ תוצאות חיפוש.

SearchWiki נועד לספק חוויה אישית למשתמש במנוע החיפוש של – GOOGLE וכמו כן, לאפשר למשתמשים לקבוע מחדש את סדר התוצאות, להוסיף הערות לתוצאות חיפוש ספציפיות ואף למנוע מ-GOOGLE להציג תוצאות שאינן רצויות או רלוונטיות, כך שבחיפוש הבא ייגרעו מתוצאות החיפוש.

שינוי ממשק של מנוע חיפוש בסדר גודל כמו GOOGLE הינו פריצת דרך משמעותית, היות וזו הפעם הראשונה בה מאפשרת GOOGLE למשתמש לשנות את כל הסדרים. אף על פי כן, בחברת GOOGLE טוענים היום שהשינוים הללו לא ישפיעו על אלגוריתם מנוע החיפוש ושיטות הדירוג, אלא יהוו שינוי מקומי בלבד שיצריך יצירת משתמש ב-GOOGLE. כמו כן, ב- GOOGLE לא פוסלים את האפשרות שבעתיד ישתמשו בנתונים שיאספו  מהגולשים על מנת לשדרג את האלגוריתם של מנוע החיפוש.

סרטון קצר להתרשמות המדגים את המערכת

חדש בספרייה המרכזית מילון ביוגרפי מקוון.
Complete Dictionary of Scientific Biography מטרת המילון לספק מידע מהימן ומעודכן על ההיסטוריה של המדע באמצעות תולדות החיים של מדענים מכל הארצות שתרמו להתפתחות המדע והאנושות  החל מהעת העתיקה ועד הזמנים המודרנים.
המילון אינו כולל ביוגרפיות של מדענים שעדיין חיים.
הגירסה המקוונת מורכבת מ – 26 כרכים וכוללת את המילון Dictionary of Scientific biography שיצא בעבר בגרסת דפוס ב – 18 כרכים ואת ה – New Dictionary of Scientific Biography שהתפרסם ב – 8 כרכים וכולל עידכונים לביוגרפיות שהתפרסמו בעבר וביוגרפיות חדשות של מדענים שנפטרו מאז 1950.
כמו שאר כלי היעץ ב – Gale Virtual Reference Library  המילון כולל מפתח מפורט, תוכן ענינים וגם רשימת נוסחאות, דיאגרמות ותמונות.
ניתן  לאתר ביוגרפיות באמצעות חיפוש בסיסי או  חיפוש מתקדם  ע"י דפדוף ( על פי כרכים ובסדר אלפביתי ) או ע"י חיפוש חופשי . בסוף כל ערך ביבליוגרפיה לעיון נוסף,מידע כיצד לצטט והמלצות לעיון בערכים (כולל פרוט כרכים ועמודים ) נוספים במילון שקשורים לערך שאותו חיפשנו.
את תוצאות החיפוש ניתן להדפיס לשמור או לשלוח בדואר אלקטרוני.

עוד על  המילון  בהקדמה למאגר

בכתבה קודמת כתבתי על האתר SCImago שמספק מדדים מבוססי Scopus להערכת כתבי עת מדעיים. המדדים המעניינים שמספק האתר Eigenfactor.org להערכת כתבי עת הם תוצאה של אלגוריתם דירוג חכם שמשתמש בנתונים של JCR.

על פי המידע באתר האלגוריתם דומה לאלגוריתם של גוגל בכך שהוא משתמש ברשת ציטוטים רחבה חוצה תחומי ידע וסוגים של פרסומים. הדירוג מקיף לא רק כתבי עת מדעיים ממדעי החברה והחיים אלא גם פרסומים נוספים כגון: עבודות דוקטורט וכתבי עת פופולריים יותר. הרשת הרחבה של הציטוטים בה משתמש האלגוריתם מאפשרת לו השוואה טובה יותר בין כתבי עת מתחומי ידע שונים. מאפיין נוסף של האלגוריתם בהשוואה לאלגוריתמים דומים הוא חישובים שמבוססים על מספר הציטוטים במשך 5 שנים ולא שנתיים, כפי שעושים אלגוריתמים אחרים, וזאת מתוך הנחה שבהרבה תחומי ידע מאמרים אינם מצוטטים הרבה בשנתיים הראשונות לפרסומם.

התוצאה שני מדדים מעניינים: מדד ה- Eigenfactor אשר מודד את חשיבותו הכללית של כתב העת לקהילה האקדמית בהתחשב גם בגודלו של כתב העת, ומדד ה- Article Influence  אשר מודד את ההשפעה הממוצעת של כל אחד מהמאמרים בכתב עת מסוים בחמשת השנים האחרונות מאז הפרסום. בשנת 2006 לדוגמה כתב העת nature זכה לציון הגבוה ביותר עם ציון Eigenfactor של 1.992, 1000 כתבי העת שדורגו במקומות הראשונים זכו לציוני Eigenfactor גבוהים מ- 0.01. בשנת 2006 כתב העת שזכה לציון Article Influence  הגבוה ביותר היה Annual Reviews of Immunology עם ציון של 27.454. משמעותו של ציון זה הוא שלמאמר ממוצע בכתב עת זה השפעה גבוהה פי 27 מהשפעה של מאמר בכתב עת ממוצע ב-JCR .

בעוד ששני מדדים אלו אינם מתחשבים במחיר של כתבי העת, הרי האתר מספק גם אופציית חיפוש נוספת " cost-effectiveness search" שלוקחת בחשבון גם מחירו של כתב העת. אופציה זו מתאפשרת תודות לשיתוף פעולה עם journalprices.com.

באתר מנשק חיפוש בסיסי ומתקדם. ניתן לחפש על פי שם כתב העת, קטגוריות נושאיות, שנים (1995-2006), מו"ל ו- ISSN.

ניתן לקבל  מידע  גם בצורה וויזואלית – מפות ציטוטים בין תחומי הידע השונים.

  יוזמה זאת של Eigenfactor.org היא במסגרת המגמה המסתמנת לאחרונה להוסיף מדדים חדשים מבוססי ציטוט על אלה המסורתיים, כדי להתגבר על מגבלות מסוימות של מדדים קיימים. מכל מקום, הנתונים חופשיים ומעניינים, וגם אם לא יחליפו את המדדים המקובלים הם יכולים להשלימם. מדדים אלו יכולים לסיע לחוקרים לבחור את כתבי העת בהם יפרסמו את מחקריהם, ולספרנים- המדדים, ואופציית החיפוש הייחודית " cost-effectiveness search" יוכלו לסיע בקבלת החלטות בכל הקשור למדיניות הרכש והדילול.

פרטים נוספים על אופן חישוב המדדים ומדיניות הכללתם של כתבי העת ניתן למצוא בדף "שאלות נפוצות" באתר. מידע נוסף ב-seedmagazine.com

אל האתר

ב-11 בנובמבר 2008 חברת Infovell שנתה שמה ל- DeepDyve והצהירה על השקת המנוע שלה לדלית מידע מ"הרשת הלא-נראית" – שנקרא כשם החברה DeepDyve. "הרשת הלא-נראית" היא הרשת שרובה אינה כלולה מסיבות טכנולוגיות או מסיבות שקשורות למדיניות באינדקסים של מנועי החיפוש המסורתיים. בדרך כלל מדובר על חומר ממאגרי מידע, שמנועי חיפוש מגיעים לשעריהם אך לא נכנסים לתוכם.
על פי כתבה שהתפרסמה בנושא ב- infotoday האינדקס של המנוע כולל מקורות כמו:
MEDLINE, CRISP, Clinical Trials, VAERS, World Health Organization Model List of Essential Medicines, כתבי עת מדעיים מהמו"לים: Annual Reviews; BioOne; Mary Ann Liebert,  SAGE Publications, Oxford University Press, MIT Press, Hindawi. הטקסט המלא של המקורות חלקו חופשי וחלקו מוצע למשתמש תמורת תשלום..

המנוע חופשי  בגרסת ביתא סגורה – ניתן להירשם ולקבל אישור מהחברה להשתמש בו. החברה מציעה בתשלום גם את המוצר DeepDyve Pro שכולל מאפיינים מתקדמים יותר כמו אפשרויות רבות יותר לעידון התוצאות, אשכול וויזואלי ועוד.. כיום המנוע מתמקד בתחומים: מדעי החיים, פטנטים וויקיפדיה אבל הוא מתכוון להרחיב את האינדקס שלו לתחומי ידע נוספים.

מתוך המידע באתר אודות המנוע ניתן ללמוד שהחברה נוסדה על ידי שני מדענים בתחום הביואינפורמטיקה שעבדו בפרויקט הגנום האנושי, ומתוך הכרת צורכי המחקר ומגבלות מנועי החיפוש הנוכחיים נולד המנוע. ב"אודות המנוע" מדובר עוד על טכנולוגיה שמהווה פריצת דרך ועל אלגוריתם שמיישם שיטות מפתוח מתחום הגנומיקה. האלגוריתם מזהה תבניות ודפוסים ולא מלים. אופן זיהוי זה שונה ממנועי חיפוש מסורתיים ומתאים לתכנים של ה"רשת הלא נראית". מעבר למידע כללי זה אין ב"אודות המנוע" מידע על האלגוריתם והטכנולוגיה. בכתבה ב-infotoday ניתן למצוא פרטים נוספים על הטכנולוגיה מהם עולה שהאינדקס כולל את כל המונחים והמלים מהטקסטים ושהטכנולוגיה היא סטטיסטית גרידא ללא סמנטיקה, מלים נרדפות או מידע-על ומתבססת בעיקרה על זיהוי והתאמת תבניות.

כמובן שההצהרה על המנוע זכתה לתגובות רבות – מהן חיוביות ומהן חיוביות פחות.
כדי להתנסות באתר נרשמתי וקבלתי אישור להשתמש בגרסה החופשית. בחיפושים שביצעתי קבלתי תוצאות רלוונטיות מכתבי עת שונים. התוצאות מוצגות בפורמט דומה לזה של מאגרי מידע. ניתן לעדן את השאילתות על פי תחומי ידע שונים. ליד כל תוצאה ישנו המאפיין "more like this".

מכל מקום, המודל של המנוע מעניין וחשוב למחקר,   ואם מו"לים נוספים וגדולים ישתפו פעולה עם המנוע יעילותו תגדל לטובת המשתמשים, ומי יודע אולי בעתיד האופציה של מנוי למנוע מסוג זה תהווה תחליף למנויים היקרים למו"לים.

לאתר המנוע

ב- 20.11.08, אמורה להיפתח לקהל הרחב  Europeana – הספריה הדיגיטלית של אירופה, שהיא גם מוזיאון וארכיון והכל באתר אחד. זהו פרויקט של שנתיים שהחל ביוני 2007 ומטרתו לאפשר גישה חופשית ליותר מ-2 מיליון פריטים דיגיטליים, כגון: סרטים, תמונות, ציורים, יצירות מיסיקאליות, מפות, כתבי יד, ספרים, עיתונים ומסמכי ארכיון שונים ובשנת 2010, להגיע אף ל- 6 מיליון פריטים דיגיטליים.

חשוב לציין כי האתר יתן מענה ל-23 שפות אירופאיות רשמיות, כגון: אנגלית, צרפתית, הולנדית, גרמנית ועוד.

התוכן הדיגיטלי נלקח מאוספים דיגיטליים קיימים של ספריות ומוזיאונים באירופה. זהו פרויקט מאוד מעניין ומומלץ לעיון.

לצפייה והתרשמות מאתר הספריה

מיקרוסופט חשפה בסוף השבוע שעבר  את האסטרטגיה החדשה שלה בתחום האונליין: אינטגרציה בין כל השירותים המקוונים שהיא מספקת בשילוב יישומים חברתיים חיצוניים. מעתה כל השירותים המוצעים במסגרת Windows Live , חבילת השירותים המקוונת של מיקרוסופט, הכוללת מסרים מיידיים, דואר אלקטרוני ושיתוף תמונות, ישולבו בעמוד אחד ויחלקו רשימת אנשי קשר  אחת.  כמו כן, מציעה  Windows Live  החדשה אינטגרציה עם רשתות ושירותים חברתיים מתחרים כמו פליקר או טוויטר. לצורך כך חתמה מיקרוסופט על הסכמי שיתוף פעולה עם כ – 50 חברות אינטרנט, בהן לינקד אין, וורדפרס ופוטובאקט. בנוסף חתמה החברה על הסכמים עם הרשתות הישראליות מקושרים וחבר'ה. בין החידושים הנוספים שמציע  Windows Live:

שירות שיתוף קבצים בשם Sky Drive (שלו שטח אחסון בנפח 25 ג'יגה)

גרסה חדשה של מסנג'ר,שלה נוספו פיצ'רים חדשים כגון קבלת עדכונים מרשתות חברתיות, רשימת אנשי קשר מועדפים ואפשרות לשיחות קבוצתיות.

כמו כן תשיק מיקרוסופט את Groups- מערכת לשיתוף פעולה קבוצתי הכוללת אחסון משותף. השירותים החדשים יהיו זמינים ובחינם החל מדצמבר  ב- msn.co.il, ופיצ'רים חדשים יתווספו בהדרגה.

חשוב לציין שהמהלך הנוכחי לא כולל השקעה בתחום החיפוש בעברית.

מקור הידיעה: TheMarker, 14/11

מידע רב מצטבר באוניברסיטאות, והספריות הן הגוף המרכזי שדרכו ניתן לגשת לאוספים.
אוניברסיטאות רבות בארה"ב ומחוצה לה מציעות את האוספים שלהן לכל.
אוספים אלה כוללים ארכיונים דיגיטליים של כתבי יד, אומנות, טקסטים קלאסיים,לימודי דת, מידע רפואי ומשפטי, מפות, מקורות למחקר ועוד.

האוספים הדיגיטליים הם בתחומי ידע שונים לדוגמה:
• אוניברסיטת הארווארד מציעה כתבים עתיקים מתחום ההיסטוריה של הרפואה כגון :
Hawthorne, George Stewart. The prevention and treatment of epidemic cholera :and its true pathological nature, in a series of letters. Cleveland : M.C. Younglove & Co., 1849
• אוניברסיטת ייל מציעה את אוסף התיזות הדיגיטלי שלה מתחום הרפואה – חלק מהחומר חופשי לכל וחלקו לא. אבל ניתן לצמצם את החיפוש מראש לעבודות חופשיות.
• אוניברסיטת ייל מציעה גם אוסף אמנות, בו ניתן למצוא לדוגמה את
תמונת אגרטל הפרחים של פיקסו משנת 1954 – או את תמונת האם וילדה של פיקאסו.
• אוניברסיטת אוקספורד פותחת לציבור את הארכיון שלה, וחלק ניכר מהאוסף פתוח וחופשי לכל כגון: אוטוביוגרפיה של בנימין פרנקלין, Great expectation של צ'רלס דיקנס ועוד..
• אוניברסיטת ג'יאורגיה מציעה אוסף נדיר של מפות כגון מפות נדירות ממלחמת האזרחים של ארה"ב.

אלו הן רק מספר דוגמאות שלקוחות מרשימה של 100 ספריות דיגיטליות מרחבי העולם, שבה ניתן למצוא אוספים רבים מעניינים נוספים שחלקם הגדול חופשיים לכל.

הבעייה היא שאוספים רבים בעלי ערך רב נותרים חבויים. מהו הפתרון?
בפוסט קודם ה"וויקיפדיה כפלטפורמה לשיווק הספרייה" תארתי ניסיון להגביר את המודעות לקיומם של אוספים כאלה באמצעות הוויקיפדיה. אמצעי טוב יותר, ונראה שיהיה מחויב המציאות לאור מספר האוספים החופשיים הגדל, הוא פיתוח מדריכים ייעודיים על פי נושא, או טוב יותר מאגרי מידע מיוחדים עם מידע על אוספי הספריות דוגמת OAIster וספריות דיגיטליות נוספות שקיימות בווב.

רשימת 100 ספריות דיגיטליות מרחבי העולם

Scientific WebPlus הוא מנוע חיפוש למקורות ב-Web החופשי שפותח על ידי Thomson Reuters בשיתוף פעולה עם Microsoft ותוך שימוש בטכנולוגיה של מנוע החיפוש Microsoft Live Search. אלא ש- Thomson Reuters הוסיף למנוע גם רובד טכנולוגי ואנושי משלו לסינון התוצאות שהתקבלו, וכך מתמקד למעשה באתרים רלוונטיים, שרבים מהם נבחרו על ידי העורכים של Thomson Reuters – אותם מומחים שבוחרים ומעצבים את התכנים ב-Web of Science ו- ISI Web of Knowledge. באופן זה המנוע מבטיח למשתמשים בו תוצאות רלוונטיות ואיכותיות יותר. ניתן למצוא בעזרת המנוע חומר מדעי מה-Web החופשי, פרשנות על התפתחויות אחרונות בתחום המדע, ומידע על מחברים וחוקרים – משתפי פעולות ומתחרים פוטנציאליים.
מנוע החיפוש משולב עם מאגרי המידע של ISI Web of Knowledge ושם לו למטרה להשלים את תוצאות החיפוש ממאגרי המידע. ניתן להגיע לתוצאות החיפוש שלו דרך כל אחד ממאגרי Thomson Reuter אך ניתן לעבוד בו גם כיישום חופשי ועצמאי. הוא מאפשר חיפושים על פי נושא, מחבר, מקור, מוסד, אורגניזם, תרופה וגן. ניתן לסווג את התוצאות על פי תוצאות כלליות, חדשות ופוסטים מבלוגים. ניתן גם לעדן את התוצאות על פי סוג קובץ ותחום (domain) כאשר אחוז התוצאות מכל תחום מוצג בצורה גרפית. המנוע נמצא עדיין בשלב ביתא ומחכה למשוב מהמשתמשים כדי להמשיך ולהשתבח.

אל המנוע
אודות המנוע
הבלוג של המנוע

ספריית  וינר רכשה את מאגר המסמכים   Post War Europe : refugees exile resettlement 1945-1950 . המקורות הראשוניים הכלולים  בארכיב  מסייעים להבין את האתגרים שעמדו  בפני  מדינות אירופה לנוכח משבר הפליטים אחרי מלחמת העולם השניה ושופכים אור על המאבק היום יומי  להשרדות  של נצולי השואה ומלחמת העולם ה – II יהודים ולא יהודים. אוסף המקורות מבוסס על האוספים  ב – Wiener Library, London  ו  The National Archives in the UK. המקורות כוללים סקרים, עלונים, תחקירים ודווחים של עובדים סוציאלים, תזכירים של משרד ההגנה, דווחים של עובדי הרווחה באזורים בשליטת ארה"ב והתכתבויות שהתנהלו בין ארגוני הרווחה. במאגר מספר מאגרי רקע של מומחים בתחום, סרטים, כרונולוגיה של ארועים וקישורים לאתרים באינטרנט.

מספר אפשרויות לחיפוש במאגר :

+ חיפוש בסיסי לפי מילים

+ חיפוש מתקדם  לפי מילים,תאור תיק,שם תיק סוג מסמך,שפה ותאריך

+ דפדוף באמצעות מפתחות

את תוצאות החיפוש ניתן להגביל לתאריך מסוים להדפיס או לשלוח ב – EMAIL.

למסכי עזרה נוספים

Mse360 הוא מנוע חיפוש חדש שפותח באנגליה, הושק בגרסת אלפא בספטמבר 2008 ונמצא בשלב הרצה. מהתיעוד באתר ניתן ללמוד על מאגר המידע של המנוע ודירוג התוצאות. מתיעוד זה עולה שהמנוע שם לו למטרה לשפר את תוצאות החיפוש מחד ולשמור על הפרטיות של המשתמש מאידך.
אשר לשיפור תוצאות החיפוש – המנוע משתדל להשיג שיפור בתוצאות בעזרת מאפייניו הייחודיים הנוגעים למאגר המידע שלו ולדירוג תוצאות החיפוש. מאגר המידע של המנוע משלב בתוכו אתרים שהושגו משלושה גורמים עיקריים: הרובוט של המנוע "Fred" שסורק את ה-Web, שיתוף פעולה עם מספר ספקים, והקהילה, כלומר ציבור המשתמשים אשר נקראים להוסיף תוצאות משלהם שנראות להם רלוונטיות וחשובות.

אשר לדירוג תוצאות החיפוש – מלבד התכנים, אחד הקריטריונים שהמנוע לוקח בחשבון בדירוג התוצאות הוא מספר הקישורים החיצוניים המצביעים לאתר. המאגר אינו תומך בקישורים ממומנים לצורך דירוג התוצאות, כלומר לא ניתן להשפיע על דירוג התוצאות על ידי תשלום. כמו כן מאפיין בולט של מנוע החיפוש הוא הסתייעות בקהילת המשתמשים. כאמור משתמשים יכולים להוסיף אתרים מומלצים על ידם לתוצאות החיפוש. תוצאות כאלה מסומנות בצלם מיוחד וניתנות לשיפוט על ידי משתמשי המנוע, שיכולים לסמן אותם במינוס ופלוס. אותם אתרים שמקבלים פלוסים רבים מקבלים מקום גבוה יותר בדירוג התוצאות. אתרים שמקבלים מינוסים רבים נמחקים מהאינדקס. בכך נמנע spam, לצד שיפור תוצאות החיפוש. המנוע מתחשב בדירוג שנותנים המשתמשים, אבל משתמש יכול להצביע פעם אחת בלבד לאתר מ-IP מסוים. באופן זה גם דירוגים שנעשים בזדון כמו אלו שנעשים על ידי מתחרים השפעתם פחותה.

אשר לשמירה על הפרטיות של המשתמש – המנוע מחויב לשמור על פרטיות המשתמש, המנוע אינו שומר בקבצי היומן שלו פרטים אישיים, לא IP ולא ארץ, אלא רק את השאילתות ותו לא. לכן אי אפשר כמובן לקשר בין השאילתות והמשתמשים. השאילתות נשמרות רק לצורך שיפור השירות.
במחשב האישי המנוע שומר קבצי עוגיות (cookies) שכוללים אך ורק את הגדרות המשתמש והעדפותיו בכל הקשור לאופציות החיפוש "ארץ" ו"חיפוש בטוח" או לא, ואין באפשרות עוגיות אלו לאפשר מעקב אחר המשתמש.
חשוב לציין שהמנוע עובד בשיתוף פעולה עם Spectron Intelligence ארגון שפועל למען מניעת פשעים ברשת האינטרנט כמו וירוסים ו-spam ועובדה זו ניכרת במערכת שלו. המנוע משלב בתוכו מערכת להתראה מפני וירוסים. בתוצאות החיפוש, ליד תוצאות חשודות בוירוסים או תוכנות ריגול מופיע צלם ספציפי שמתריע על כך. כאשר נשלח email למנוע החיפוש, פרטי השולח אינם נשמרים, כך שאין חשש ל- spam.

מפתחי המנוע חשבו גם על זמנו של המשתמש, ותוצאות החיפוש מסודרות בפורמט שונה, מתוך מטרה לחסוך לקורא זמן. התוצאות מסודרות במספר אשכולות קבועים – תוצאות מהוויקיפדיה, בלוגים, תמונות ותוצאות סטנדרטיות מה-Web. כמו כן ניתן לחפש על פי ארץ ותחום (domain).

כאשר בדקתי את המנוע, לא מצאתי חלק מהמאפיינים שתוארו בתיעוד, כמו מתן אפשרות למשתמש להוסיף לתוצאות החיפוש תוצאות משלו ולדרג את התוצאות. יתכן שזה זמני, כי מהתיעוד עולה שהמנוע דינמי – מוסיף מאפיינים חדשים מדי פעם ומעלים מאפיינים שנמצאו לא יעילים. על כל פנים, נראה שהוא השיג את המטרה של תוצאות טובות. בחיפושים שערכתי, קיבלתי תוצאות טובות שלא התקבלו במנועים אחרים. חשוב לזכור  שהמנוע הצעיר פתוח לשיפורים ומבקש את משוב המשתמשים…

עדכון: בינתיים קיבלתי תגובה מהמתכנת הראשי של המנוע – אכן חלק מהמאפיינים שהוזכרו בתיעוד מושבתים כרגע… אבל יעלו בקרוב…

למנוע
לשאלות נפוצות

הספרייה המרכזית רכשה מנוי לספרייה הדיגיטלית ARTstor. הספרייה כוללת  כרגע קרוב למיליון תמונות  בתחומים הבאים : מדעי הרוח  אמנויות ומדעי החברה .ARTstor הינו פרויקט ללא כוונת רווח שהחל ב – 2001 ע"י Andrew W. Mellon Foundation ששם לעצמו מטרה לשפר את המחקר ההוראה והלמידה של האמנויות ותחומים הקשורים אליהם באמצעות טכנולוגיה דיגיטלית. אוסף התמונות נוצר ע"י שתוף פעולה בין ספריות, מוזיאונים, ארכיונים ואנשים פרטיים וכולל תמונות מאזורים גאוגרפיים שונים ומכל התקופות ההיסטוריות. המאגר מתעדכן  ומתפתח באופן שוטף.

ניתן ללמוד על החידושים באמצעות :

+  RSS
+ קבוצת דוור
+ ARTstor Press Room   

ניתן לאתר תמונות במאגר בדרכים הבאות :

•  דפדוף עפ"י אוספים ,אזורים גיאוגרפיים או סוג החומר לדוגמא ציורים,מפות, כתבי יד מעוטרים, צילומים .
• לפי מילים בחיפוש בסיסי
• לפי כותר או יוצר או מילה/מילים בחיפוש מתקדם והגבלת תוצאות החיפוש לאוסף מסוים או לאזור גיאוגרפי מסוים או לסוג החומר ולתקופה מסוימת.
• ניתן לשמור את התוצאות
• להוסיף הערות לתמונות
• ליצור מצגות מקוונות ולא מקוונות – לפרטים נוספים בפרק presenting images
• ליצור קבוצות של תמונות להוסיף הערות ופרשנות , לשמור אותן ולחלוק את המידע עם חוקרים או סטודנטים אחרים  בין השאר  גם  באמצעות  Facebook 

למסכי עזרה נוספים ולשאלות נפוצות     לסרטון