לאחר משא ומתן שנמשך כשנתיים הודיעו  Google, Authors Guild ו- Association of American Publishers  ב- 28 באוקטובר 2008 על הסכם פשרה לישוב הסכסוך ביניהם בכל הקשור לפרויקט הדיגיטציה של הספרים. ההסכם שם קץ למאבק משפטי שראשיתו ב- 2005 כאשר הוגשו כנגד גוגל תביעה משפטית ייצוגית על ידי גילדת הסופרים בארה"ב שמייצגת כ-8000  סופרים ותביעה נוספת נפרדת מצד מספר מו"לים גדולים שחברים בארגון המו"לים האמריקאי.
המחברים והמולים הנ"ל ראו בסריקת הספרים על ידיGoogle לצורך Google Books הפרה בוטה של זכויות היוצרים. הם מחו כנגד תוכנית הדיגיטיציה של Google, האפשרות הניתנת למשתמשים לראות קטעים מספרים מוגנים בזכויות יוצרים, ושיתוף פעולה עם ספריות ללא הרשאה מפורשת מבעלי זכויות היוצרים על כך. על פי הסכם הפשרה התחייבה Google לשלם 125 מיליון דולר – שחלקם ישולמו כפיצוי למחברים ומו"לים שספריהם כבר נסרקו ולהוצאות משפטיות, וחלקו יוקדש להקמת משרד עצמאי שלא למטרות רווח לרישום זכויות יוצרים. משרד זה יטפל ברישום זכויות יוצרים על הספרים ובהעברת תשלומים למחברים ולמו"לים מרווחים שיושגו מהנגישות לספרים דרך Google ומתוכניות דומות שיוקמו על ידי ספקים נוספים.

ההסכם יהיה תקף רק לאחר אישור בית המשפט, ואז אין ספק שבעלי זכויות היוצרים ירשמו לזכותם הישג לא מבוטל. אך מעבר להיבט הכספי ומשמעותו לגבי הסופרים והמו"לים, מה משמעות ההסכם למשתמשים ?
מסתבר שהמשתמשים גם הם ייהנו מפירות ההסכם אך חשוב לציין שאלה יחולו רק על משתמשים בארה"ב. משמעויות ההסכם לגבי משתמשים בארה"ב הן:
• נגישות רבה יותר לספרים out of print שחלים עליהם זכויות יוצרים – ואפשרות למשתמשים בארה"ב לחפש בספרים אלו ולראות אותם בצורה מקוונת
• אפשרות למשתמשים ב-Google Book Search בארה"ב לראות את הטקסט המלא של הספרים שעד כה ניתן היה לראות רק קטעים מהם
• מנויים מוסדיים למיליוני ספרים מקוונים – תינתן האפשרות למכללות, אוניברסיטאות ומוסדות נוספים בארה"ב לרכוש מנויים שיאפשרו לסטודנטים ולסגל גישה מלאה לטקסט המלא של הספרים
• גישה חופשית מהספריות הציבוריות והאוניברסיטאיות בארה"ב לטקסט המלא של מיליוני ספרים
• ערוץ נוסף למשתמשים בארה"ב שאין להם נגישות דרך המוסד או הספרייה לראות את הטקסט המלא בתשלום.

ההסכם זכה לתמיכתן  של מספר  אוניברסיטאות בארה"ב. חשוב לציין שבמסגרת ההסכם עותקים מהספרים שנסרקו במסגרת פרויקט הספרים של Google יימסרו לספריות למטרות שימור ארוך טווח.

כאמור סעיפי ההסכם מתייחסים רק לארה"ב ואנחנו לעת עתה נצטרך להסתפק רק במה שניתן לראות כיום – קטעים מסוימים מהספר כדי להחליט אם כדאי לנו לרכשו.
למה ? את התשובה על כך ועל שאלות נפוצות נוספות הקשורות להסכם ניתן לראות בקובץ השאלות הנפוצות המתייחסות להסכם

הודעה על ההסכם

מסמך ההסכם
שאלות נפוצות
מה יכול לעניין מחברים ומו"לים מחוץ לארה"ב בכל הקשור להסכם
אתר לקבלת עדכונים בנושא

HathiTrust – הוא פרי יוזמה של ספריות בארה"ב להקים מאגר דיגיטלי משותף של האוספים שלהן – ספרים וכתבי עת. ב-13 באוקטובר הוצהר רשמית על המאגר.
כיום שותפות בפרויקט הספריות שחברות ב- Committee on Institutional Cooperation, אוניברסיטת קליפורניה ואוניברסיטת וירג'יניה, אך הפרויקט פתוח לכל ספריות המחקר המעוניינות, ומציע להן את הידע והתשתית הדרושים לאירכוב ושימור האוספים. היתרון של השתתפות בפרויקט מבחינת ספריות המחקר, על פני שימור עצמאי של המשאבים, בנוסף לתשתיות ולידע המוצעים להן, הוא כמובן השיתופיות במשאבים.

ייחודו וחשיבותו של הפרויקט ביחס לפרויקטים משותפים אחרים של דיגיטציה, בהם נוטלים חלק גם ספריות, כמו פרויקט הדיגיטציה של הספרים של Google ו- OCA, הוא ניהולו על ידי ספרנים והחשיבות שמוענקת בפרויקט לנגישות ושימור ארוכי טווח. אך האחראים לפרויקט אינם רואים בפרויקט זה מתחרה או מחליף לפרויקטים הנ"ל אלא פרויקט משלים שממלא נישה אקדמית מיוחדת. החומר שמוגדר כרשות הכלל public domain יהיה נגיש לכל. בעתיד השאיפה היא להרחיב את הנגישות לחומרים נוספים. בתחילת אוקטובר המאגר כלל 715 מיליון דפים. 16% מהחומר הוא public domain . עדיין אין מנשק חיפוש משותף לכל המאגרים. מקווים שמנשק זה יהיה מוכן בראשית 2009.
ועד אז, משתמשים סקרנים שמעוניינים לראות את התכנים של HathiTrust יכולים לעיין בקטלוגים מסוימים של מספר מהספריות המשתתפות.

נקווה שהפרויקט יענה על הציפיות שתלו בו בעליו, כאשר העניקו לו את שמו – Hathi – מילה הודית שמשמעותה פיל – חיה שנחשבת כחכמה וחזקה ו- Trust – אמון, שהוא הערך המרכזי של ספריות מחקר.

לכתבה בנושא
לאתר הפרויקט
שאלות נפוצות

ארגון האומות המאוחדות מאפשר גישה חופשית ל-  Yearbook of the United Nations

מאז 1946 מפרסם האו"ם מידי שנה שנתון הידוע כ-Yearbook ובו סיכום הפעילות השנתית של האו"ם מסודר על פי נושאים ובתוספת של נספחים חשובים. זהו מקור חשוב למציאת מידע עדכני ומקיף לגבי מוסד האו"ם, חבריו וכל הפעילויות ההומניטריות שנעשות על ידו ברחבי העולם.

במשך עשרות שנים "ספר השנה" היה מצוי רק בדפוס (כל הכרכים נמצאים בספרייה למשפטים ומספר בודד של כרכים בספרייה המרכזית).
לאחרונה העביר האו"ם את את כל 59 הכרכים מ-1946-2005 לגירסה מקוונת.
מי שיכנס לאתר יוכל לבחור באופציה של עיון בכל כרך בנפרד, כשבתוך כל כרך ניתן לדפדף בפרקים. 
הפרקים כוללים בדרך כלל סעיפים הנוגעים לשאלות בנושאי: פוליטיקה וביטחון, כלכלה וחברה וכן שאלות משפטיות. ישנה התייחסות מיוחדת לנושאים כמו: בריאות, מזון ותזונה, נשים וחינוך. 
מי שמתעניין בנושא מסוים יוכל לבצע חיפוש בכל כרך בנפרד  או בכל הכרכים יחד. אופציות אחרות לחיפוש כוללות שימוש בשפה חופשית או חיפוש מורכב באמצעות ה-"Power Search". כל המידע הוא בפורמט PDF.

קיימת באתר אופציה ל"שיתוף".
משתמשים יכולים לשתף אחרים בתוצאות החיפוש באמצעות Digg, Google פייסבוק ושאר אתרי רשת חברתית פופולריים .
הכרכים הבאים שיפורסמו ימשיכו להתפרסם גם בדפוס וגם אונליין.

הגישה לאתר חופשית ומיועדת לסטודנטים וחוקרים.
גישה לאתר: http://unyearbook.un.org/

Gazopa הוא מנוע חיפוש תמונות שמשתמש בטכנולוגיה מתקדמת של ניתוח תמונה. טכנולוגיה זו  מאפשרת לחלץ מידע מהתמונה כמו צבע וצורה, ועל פי מידע זה המנוע מחפש תמונות דומות ממאגר המידע שלו, שכולל כיום כ-50 מיליון תמונות מה-WEB. באופן זה למשתמש יש מספר אופציות נוספות לחיפוש בנוסף לחיפוש המקובל על פי מילות מפתח. המשתמש יכול לחפש גם על פי תמונה מקובץ (גודל הקובץ שניתן לטעון הוא עד 4 מגה-בית) או מכתובת ב- WEB, או תמונה שצייר. חיפוש התמונה הדומה נעשה על פי מספר פרמטרים שמהם בוחר המשתמש פרמטר אחד כמו צבע או צורה. ניתן לחפש תמונה דומה גם מכל אחת מהתמונות שמתקבלות בתוצאות החיפוש.
מנוע החיפוש נמצא בגרסת ביתא סגורה. אך ניתן להירשם ולהמתין בתור עד למתן אישור הצטרפות. כמו כן לחבר שהצטרף ניתנת האפשרות להזמין חברים. (עד 5 ).

כדי להתנסות במנוע נרשמתי. לאחר כשבועיים קיבלתי אישור להשתמש בו. בחלק מהחיפושים, שערכתי במנוע, התוצאות היו משביעות רצון ובחלקן פחות. אבל כפי שמוצהר באתר – יש להניח שהתוצאות ישתפרו עם שיפור האלגוריתם ועם הגידול במאגר המידע של המנוע. מכל מקום, אופציות החיפוש שמתאפשרת בזכות הטכנולוגיה המתקדמת של המנוע מעניינות ושונות ממנועי חיפוש תמונות אחרים ב-Web,  אשר מסתמכים באחזור המידע בדרך כלל על מידע-העל (metadata) שמצורף לתמונה.

אל אתר מנוע החיפוש 

WordPress היא מערכת להקמה וניהול של בלוגים עצמאיים. הבלוג שלנו משתמש במערכת זו. Wordcamp ישראל הוא הכנס השנתי של קהילת Wordpress בישראל. מטרות הכנס כפי שמוצהר באתר הכנס הן בראש ובראשונה לחזק את הקשר בין משתמשי WordPress, להרחיב את קהל המשתמשים במערכת ולהעמיק את ההיכרות הטכנית עם WordPress. בנוסף, השנה יושם דגש על WordPress ככלי למעורבות חברתית ותרומה לקהילה וחיזוק הקשר בין קהילת WordPress בארץ לעמותות וארגונים שלא למטרת רווח.
הכנס יתקיים ב-16 בנובמבר 2008 בבית ציוני אמריקה, רחוב דניאל פריש 1, תל אביב. הכנס חופשי. אך מחייב הרשמה מראש.

פרטים נוספים באתר הכנס

ספקי OPAC למיניהם מנסים כבר שנים להוסיף תכונות Web 2.0  לקטלוגים של ספריות.
אחדים התחילו גם לנסות להכניס Folksonomies .
בסופו של דבר ספריות הן שחקניות שהצטרפו מאוחר למשחק בו Amazon  הוא השחקן הראשי בתחום ביקורת הספרים בידי המשתמשים. קשה להתחרות ב- Amazon.com  כאשר המשתמשים מאמינים כי הוא המקום הראשון והחשוב לחיפוש ביקורות ספרים.
LibraryThing  מספק לספריות פתרון אלגנטי עד שהן יתחילו לעבוד עם קטלוגים מהדור הבא.
LibraryThing מכיל בנוסף למערכת של ביקורות ספרים שנוצרו על ידי משתמשים, אוסף עשיר של user-generated data  על ספרים בפורמט של ענני תגים.
מספר ספריות אקדמיות כגון: San Francisco State University Library כבר הכניסו את LibraryThing  לקטלוגים שלהן.
כמו כן, ניתן להוסיף את LibraryThing  גם לבלוגים על מנת לשתף את קוראי הבלוג בחוויות הקריאה של הבלוגר .ראו דוגמה ב- Baby Boomer Librarian

אולי נוסיף את LibraryThing בבלוגים שלנו?

יש הרבה דברים שהתוכנה החינמית Acrobat Reader של אדובי  לא מאפשרת לעשות – או לפחות לא מאפשרת לעשות בצורה פשוטה – כמו ליצור מסמכי PDF חדשים, לערוך קיימים או להעתיק טקסט עברי ולהעביר אותו למסמך וורד.
לפניכם כמה פתרונות לבעיות המציקות ביותר:

המרה פשוטה ל-PDF
אם אתם רוצים לבצע המרה חד-פעמית של מסמך ל-PDF ולא רוצים להתקין לשם כך תוכנה מיוחדת, תוכלו להשתמש בשירות Doc2PDF באתר PDF Online.
כל מה שעליכם לעשות הוא להגיד איזה קובץ אתם רוצים להמיר ולתת את כתובת האימייל שלכם. השירות יעלה (Upload) את המסמך וישלח לכם אותו מומר לתיבת הדואר. תמורת רישום, תקבלו מהשירות גם אפשרות לשמור דפי Web ל-PDF.

העתקת טקסט עברי מ-PDF
העתקת טקסט עברי מ-PDF לוורד, או לכל תוכנה אחרת, לעיתים קרובות מלווה בבעיות של היפוך, קידוד לא מתאים וכדומה. אלא אם כן עושים זאת נכון.
כדי להעתיק טקסט פיתחו את מסמך ה-PDF ב-Acrobat Reader והקליקו על הכפתור Text Selection Tool בסרגל הכלים. הקישו Ctrl+Shift ובלי להרפות סמנו את שטח הבחירה עם העכבר (הקליקו, גררו והקליקו שוב). העתיקו (Ctrl+C).
עכשיו, היכנסו לשירות FLIP והדביקו את הטקסט שהעתקתם (Ctrl+V) לתוך חלונית ה"טקסט קלט". הקליקו על בצע. כעת הקליקו על הכפתור העתק הכל, היכנסו לוורד (או כל תוכנה אחרת) והדביקו את הטקסט.

הטיפים הנ"ל לקוחים מתוך כתבתו של שוקי גלילי שהתפרסמה בכלכליסט, בה תוכלו לקרוא גם על:

+ איך לשמור מאופיס  ל-PDF
+ פיצול, מיזוג ועריכה
+ הדפסת קבצי PDF

Twitter הוא אתר חברתי שנותן שירות מיקרו בלוג למשתמשים ומעודד אותם לפרסם לעתים קרובות מה הם עושים ברגע נתון מסוים. האתר מאפשר למשתמשים הרשומים לשלוח ולקבל עדכונים קצרים (tweets  ציוצים) באורך של 140 תווים גם ב- SMS ובכך מהווה פלטפורמה למסרים מהירים. המנויים ל-twitter האישי של משתמש כלשהו (עוקבים followers) יכולים לראות את ההודעות שלו ואותו משתמש יכול לקבל הודעות מכל אלה שאליהם הוא מנוי. מעבר להיבט האישי ל-twitter יש מנוע חיפוש עם אפשרויות חיפוש מתקדמות שמאפשר לחפש בכל המידע שבו. השימוש בפלטפורמה זו לצרכי שיווק הוא מובן, שכן ככל שמספר המנויים ל-twitter האישי של משתמש כלשהו גבוה יותר כן יחשפו יותר אנשים להצעות שיפרסם.

אבל כיצד ניתן להשתמש ב- twitter באקדמיה? מסתבר ששירות זה נמצא יעיל גם באקדמיה.
מחנכים שניסו את הכלי מצדדים בשימוש בו. להלן ניסיון של אחד מהם.
David Parry מאוניברסיטת טקסס בדאלאס ניסה לרתום את twitter לצורכי הוראה וטוען שזהו אחד הכלים ששירת אותו ואת כיתתו בצורה הטובה ביותר. כל הסטודנטים בכתה נרשמו ל-twitter ועקבו אחד אחר השני.
Twitter שימש את הסטודנטים לצרכים הבאים:
א. רב שיח בין הסטודנטים לאו דווקא בנושאים שנלמדו בכיתה אך גם בנושאים משיקים לחומר הנלמד. כך למשל כאשר הסטודנטים נתקלו בדבר מה שהזכיר להם את הנלמד בכיתה הם דווחו עליו ב-twitter . באופן זה twitter שימש כמקשר בין החומר הנלמד ובין העולם האמיתי.
ב. השימוש ב-twitter הביא לדינמיקה טובה יותר בין הסטודנטים מאחר שהם למדו להכיר איש את רעהו גם בכל הקשור למה שקורה מחוץ לספסל הלימודים, גם המרצה למד להכיר את עולמם מחוץ לכיתה. היה מי שכינה זאת בשם החוש השישי של twitter.
ג. מעקב אחר מונחים מסוימים, אחר כנסים
ד. אפשרות למשוב מהיר, וקבלת תשובות מהירות בנושאים שקשורים לחומר הלימודים
ה. מעקב בזמן אמיתי אחר אנשי מקצוע מעניינים שנמצאים ב-twitter או אחר אנשים מפורסמים מעניינים. מורים יכולים לעקוב באמצעות ה-twitter אחרי התנסויות של עמיתים.
ו. חינוך לשימוש בכללי דקדוק נכונים – מאחר ש-twitter מהווה פלטפורמה למסרים קצרים מודגשת בו חשיבות הדקדוק הנכון, שכן לעתים העדר פסיק במקום המתאים משבש את המשמעות. כמו כן מסיע לכושר ביטוי במספר מצומצם של מלים.
ז. כלי לשיתוף רעיונות ודעות
ח. מטלות כתיבה בהמשכים – "האחד מתחיל השני ממשיך" כדאי לנסות זאת ב-twitter

בצד המצדדים בשימוש ב-twitter ישנם לא מעט מבקרים או אדישים. אך אם ננסה לחפש את יתרונותיו של twitter ביחס לבלוג רגיל – הרי מעבר ליתרונו הבולט – שליחת מסרים במגוון ערוצי העדכון כולל סלולארי, יתכן שעצם היותו פלטפורמה למיקרובלוגינג מהווה יתרון שכן הפוסטים הקצרים מאפשרים סקירה של מספר רב של פוסטים ובכך נפרשת בפני המשתמש פנורמה רחבה יותר של דעות, רעיונות המלצות על כלי הוראה וכולה.
ולאור ההתנסות שתוארה לעיל, כדאי לנסות ..

לכתבה בנושא

מנוע החיפוש הסמנטי hakia שם לו למטרה לאחזר תוצאות איכותיות באמצעות טכנולוגיה סמנטית. תוצאות איכותיות על פי התיעוד באתר עונות על הקריטריונים הבאים:
• מקורות מהימנים סמכותיים מומלצים על ידי ספרנים
• כוללים מידע מעודכן
• ורלוונטיים לשאילתה

ההנחה שעומדת מאחורי המדיניות של hakia בכל הנוגע למהימנות אתרים היא שאתר פופולרי אינו בהכרח אתר מהימן ואתר מהימן אינו בהכרח אתר פופולרי. לכן, המנוע מסתייע בספרנים כדי לכלול באינדקס שלו אתרים מהימנים. בכך שונה מנוע זה מהרבה מנועי חיפוש אחרים אשר הפופולריות של מילות מפתח ואתרים מהווה קריטריון חשוב באלגוריתמים שלהם  לדירוג תוצאות החיפוש.

עד כה hakia הציע אתרים מהימנים מסוג זה בתחום הרפואה ומדעי הבריאות. כיום מנוע החיפוש מבקש להרחיב את הכיסוי שלו לכל תחומי הידע ומבקש להסתייע לשם כך בספרנים. ספרנים ומידענים מתבקשים להציע אתרים מהימנים במגוון נושאים. אתרים אלו יעובדו על ידי המנוע באמצעות הטכנולוגיה הסמנטית הייחודית שלו QDEX , אשר בה הוא משתמש למען השגת תוצאות רלוונטיות לשאילתה. בפוסט קודם כתבתי על טכנולוגיה זו.

מדי חודש יוענקו פרסים לספרנים שייענו ל"קול קורא" זה של hakia ויציעו אתרים מהימנים. מה הם אתרים מהימנים על פי hakia? – על כך יוכלו הספרנים והמידענים שייענו לפנייה למצוא מידע בכתובת http://tinymce.moxiecode.cp/mce_temp_url/

לכתבה בנושא