כאשר הכלכלה האמריקנית ממשיכה להידרדר, יותר אנשים מחפשים דרכים להגדיל את פוטנציאל הרווחים שלהם על-ידי פתיחת עסקים חדשים, שיפור עסקים קיימים, או ליטוש המועמדות שלהם למשרות בשוק העבודה. הבעיה היא שכל אחד מהדברים הללו מצריך השקעה, לא רק של זמן אלא גם של מזומנים – משהו שמצוי בצמצום אצל רוב האמריקנים בימים אלו.

לכן, לפני שפונים לשלם עבור ייעוץ עסקי, קואוצ'ינג או תוכנית שיווק באינטרנט, כדאי אולי לנסות לחפור יותר עמוק. יש כרטיס פלסטי אחד ששוכב בארנקים של אנשים, ויש לו את העוצמה לסייע בתקופת מיתון מבלי להזדקק לחילוץ ממשלתי – כרטיס המנוי בספרייה.

לפי העיתון "מיאמי הראלד", ספרנים בדרום פלורידה מבחינים בעלייה במספר המבקרים במחלקת ספרי העיון בספריות שלהם, בחיפוש אחר כל דבר, מנושאי מימון וכספים, דרך שוק העבודה וכלה בשיווק ובסיוע טכני. הצרכנים יודעים שהספרייה משאילה ספרים, אך הם אינם תמיד מודעים לכמויות המידע שעומדות לרשותם בכל ספרייה, ללא כל תשלום מלבד דמי המנוי. הספריות לא רק גדושות בספרי עסקים פופולריים, בקלטות DVD ובכתבי-עת בנושאי עסקים. רבות מהן גם מציעות סמינרים וסדנאות בחינם בנושאים כמו ניהול תקציבי, התמודדות עם פיטורים, כתיבה של תוכנית עסקית או תיקון מצב האשראי. הספריות גם משמשות חוליית קישור בחינם למאגרים מקוונים שמכילים כמויות אדירות של מידע.

ספרייה נוספת שמתמחה ביעוץ עיסקי היא ה – British Library, שפתחה בשנה האחרונה את ה – 

Business & IP Centre

תקציר הרצאתו של ניל אינפילד, מנהל המרכז, בכנס Online2008:

MOVING FROM READERS TO CUSTOMERS AND CLIENTS IN THE BUSINESS AND IP CENTRE AT THE BRITISH LIBRARY

לידיעה המלאה שהתפרסמה ב-  Miami Herald

לתמצית הידיעה שפורסמה ב"גלובס"

Nature Education מציעה לסטודנטים ולמרצים בגנטיקה את Scitable – אתר בעל אופי שיתופי ללימוד והוראה. Scitable מציע לסגל ההוראה בתחום הגנטיקה ספרות מחקרית וכלים להוראה מקוונת. מרצים יכולים לפתח ולשתף חומרי הוראה, וסטודנטים יכולים להשתמש במשאבים המוצעים ב- Scitable לצורך הכנת הפרויקטים שלהם ושיפור הבנתם את מדע הגנטיקה.
התכנים באתר עברו שיפוט (peer reviewed) על ידי צוות העריכה של Nature Publishing Group וצוות עריכה מיוחד של מרצים בגנטיקה.

באתר חדרי לימוד וירטואליים לתתי נושאים בתחום הגנטיקה כגון: גנים ומחלות, גנטיקה וחברה, כרומוזומים וציטוגנטיקה. בחדרים אלה אפשר למצוא מאמרים, יישומים, עמיתים וקבוצות מהקהילה האקדמית שנרשמו לחדרים אלו, וקישורים לדיונים מתמשכים בנושאים השונים. כדי להשתייך לקבוצה מסוימת, ליצור קבוצה, להזמין ולשתף סטודנטים ומרצים מרחבי העולם בנושא מסוים, יש להירשם באתר. ההרשמה חופשית.
ניתן גם להגדיר קבוצה כפרטית ואז הדיונים ושאר המשאבים של הקבוצה פתוחים אך ורק לחברי אותה קבוצה. . מאמרים בלבד ניתנים לשיתוף גם למי שאינו רשום באתר.

לחברים הרשומים באתר ניתנת גם האופציה להשתמש בספרייה אישית – ""My Locker על מנת לשמור חומרים שונים כגון: מאמרים, אנשים, קבוצות ודיונים.

האתר מהווה מודל מעניין לכלי הוראה ולימוד חופשי שמשלב מידע מדעי מהימן ופלטפורמה חברתית, לשירות סטודנטים ומרצים ברחבי העולם. יישומו של מודל זה גם לתחומי מחקר נוספים, כפי שמתוכנן בעתיד, תהיה יזמה מבורכת.

אל האתר
שאלות נפוצות
הודעה על השקת האתר

ספריית הפקולטה למשפטים רכשה מנוי למאגר The Making of Modern Law: Legal Treatises 1800-1926.

המאגר הכולל ספרות משפטית אמריקאית ואנגלית משנת 1800-1926, יעשיר באופן משמעותי את האוסף של ספריית משפטים בתחום ההיסטוריה של המשפט.

המאגר כולל כ-21,000 מקורות בטקסט מלא מספריות מובילות בעולם והוא מאפשר חיפוש ממוחשב בחתכים שונים של הספרות המשפטית שהתפרסמה בעולם האנגלו אמריקאי בתקופה המרכזית שבה עוצב משפט זה, ממנו צמח המשפט הישראלי.

המאגר חשוב מאוד לעוסקים במחקר משפטי, ובפרט במשפט והיסטוריה. בנוסף יכול לשמש כמקור בעל ערך רב גם חוקרים מתחומים נוספים כמו: היסטוריה, סוציולוגיה, לימודים אמריקאים, כלכלה ומנהל עסקים, פוליטיקה וממשל, בטחון לאומי, קרימינולוגיה, דת, חינוך, יחסי עבודה וסעד ורווחה.

תעשיית הספרים האלקטרוניים שהחלה לצוץ לפני כשנתיים, צפויה לגדול משמעותית בשנה הקרובה. היא כוללת דור חדש של טכנולוגיות, שנועדו להעצים את חווית הקריאה, כולל מוצרים ושירותים שיתמכו בפרסום, בהפצה ובקריאת הספרים הדיגיטליים, תוך שימוש במכשירי קריאה ניידים, מגוונים וידידותיים למשתמש.

שנת 2009 היא שנת הספר האלקטרוני !
20 סיבות עיקריות לכך ששנת 2009 תהיה שנת הספר האלקטרוני עפ"י האתר :Gutenberg.com
לפניכם כמה מהסיבות: 

 1. קוראי הספר האלקטרוני יגרמו למחשב הנישא ולאייפון להראות ישנים
מלבד העובדה שהם יהיו נישאים הם יהיו:
"office-friendly, home-friendly, and best of all, café-friendly"

2.המסה הגדולה הושגה, עכשיו מדובר בגידול
לקח לאייפוד כמעט שנתיים להגיע למיליון משתמשים. הספר האלקטרוני נמצא כבר בשימוש אצל כחצי מליון משתמשים שרכשו קורא ספרים אלקטרוני בשנה האחרונה וחצי מיליון  אחרים משתמשים במכשירים ניידים קיימים כמו אייפון ואייפוד.

3. אם יש דבר אחד שכולם רוצים, זוהי נוחות
ספרים, בכל פורמט דפוס או אלקטרוני, הם מזון נוח למוח. ספרים מאפשרים לך לעשות הפסקה לרגע, לחשוב, לזכור או כפי שכותב  Chris Andrews :
"They are stable and personal. Whether its reading Siddharth for the 11th time, or finding a new cookbook, ebooks will deliver well-timed comfort for the intellectually needy."

4.מה שתרצה, מתי שתרצה- עכשיו זה אפשרי !
רוצה למצוא פיסקה מסוימית מתוך עליסה בארץ הפלאות ברגע זה? פרק מתוך טקסטבוק?  היתרונות הפרקטיים של הספר האלקטרוני ירככו את הניתוק הרגשי מדפי הספר המודפס.

5. מיליון ספרים אלקטרוניים בקצות אצבעותיך : זהו האינטרנט האחר
אפשר להשוות את מליון הספרים האלקטרוניים למיליון אתרים, כל אחד עם 200 דפים, כשלכל דף בספר ישנה גישה ישירה. וביחד, כל הספרים האלקטרוניים  מייצרים מקור מידע חדש.

6."טכנולוגיה ירוקה"
עד לפני כמה שנים הסידי רום נתפסו כ"טכנולוגיה ששומרת על העצים" עד שגילו שבעצם כל מי שמשתמש בסידי-רום, בשלב הבא מדפיס את החומר.  קורא הספרים האלקטרוני מאפשר חווית קריאה נוחה ללא צורך בהדפסה.

7. תנסה פעם אחת, ואתה שבוי לתמיד
הפעם הראשונה  בה תתנסה בהורדת ספר שלם לקורא הספרים האלקטרוני שלך… לא תהיה האחרונה.
זו חוויה מרגשת, להוריד בקלות כזו ספר חדש, או כזה שלא ראית אותו כבר 5 שנים, בזמן כל כך קצר.

8.זכויות יוצרים? – אין בעיה כזו עם ספרים אלקטרוניים
עם סרטים ומוסיקה, היו (ועדיין), דיונים וויכוחים רבים בין יוצרים ומפיצים, לגבי זכויות יוצרים. עם ספרים הבעיה פשוטה יותר. ספרים בדרך כלל נכתבים ע"י אדם אחד, ולכן הפרוצדורה פשוטה יותר.

9.מספר עצום של ספרים אלקטרוניים חופשיים ברשת
מאות אלפי ספרים ידועים מוצעים באופן חוקי ובחינם ברשת. ספרים קלאסיים רבים שאהבנו לקרוא, כמו "עליזה בארץ הפלאות" ספריו הידועים של ז'ול וורן ועוד ועוד.

It's The Content, Stupid
בל נשכח שספר, אלקטרוני או מודפס, הוא רק אמצעי להעברת חוויה או מידע מהסופר, אליך הקורא. כל דבר  שיקשר אותך לתוכן, בדרך דינמית ואפקטיבית יותר, יועיל לך !  וכאן זוכים הספרים האלקטרוניים לניקוד גבוה.
It’s the content, stupid.
להמשך הכתבה

 impact factor הוא מדד מבוסס ציטוטים להערכת כתבי עת שמתפרסם מדי שנה על ידי Scientific business of Thomson Reuters ב-Journal Citation Reports JCR. מדד זה מודד את השכיחות בה "מאמר ממוצע" בכתב עת מסוים צוטט בתקופת זמן נתונה.

לאחרונה נשמעות טענות מפי רבים, כולל מפי Dr. Eugene Garfield ממציאו של המדד, שבשני העשורים האחרונים משתמשים במדד זה באופן מניפולטיבי למטרות שונות מאלו שלשמן הוא נועד. שימוש לא נכון נפוץ במדד הוא להערכה של חוקרים.

ב- Thomson Reuters קוראים לחוקרים בקהילה האקדמית למנוע שימוש לא נכון במדד. כיצד?
א. להחשיב את המדד אך ורק בהקשרו. impact factor של כתב עת מסוים אינו מדד אבסולוטי אלא נמדד בהשוואה לכתבי עת מאותה קטגוריה בלבד.
ב. יש להשתמש במדד זה אך ורק להערכת כתבי עת ובשום פנים ואופן אין להשתמש בו להערכת חוקרים.
ג. בהערכת כתבי עת אין להסתפק רק ב- impact factor אלא יש להתחשב גם בשאר המדדים שמספק ה- JCR כגון: Immediacy Index, Total Cites, Total Articles and Citation Half-Life.

במקביל לביקורות על שימוש לא נכון ב-impact factor נולדו מדדים חדשים למטרות שונות כגון: h-index ו – SRI. ומדדים נוספים להערכת כתבי עת כמו Eigenfactor

נראה שהויכוחים בנושא המדדים והשימוש הנכון בהם למטרות השונות עדיין נמשכים. באוניברסיטת קולומביה נערך בסוף אוקטובר 2008 פנל בנושא מדדים להערכת כתבי עת בהשתתפות נציגים מ- Thomson Reuters, Eigenfactor, MESUR שהרצו בנושא זה. באתר הפנל ניתן להקשיב  להרצאות וידיאו של השלושה ולהוריד את קבצי ה-PDF של ההרצאות. מעניין לשמוע ולקרוא..

הספרייה למדעי החברה ולניהול רכשה מנוי למאגר SourceOECD.

מאגר SourceOECD הוא מאגר בטקסט מלא, הכולל כתבי עת, ספרים  ונתונים סטטיסטיים  שפרסם ארגון OECD, החל משנת 1998.  בין הנושאים הכלולים במאגר: מדיניות ציבורית, כלכלה,בריאות, חינוך, איכות הסביבה, חקלאות, טכנולוגיה, מסחר, מיסוי ועוד.

מדריך קצר למאגר

מנועי חיפוש משתמשים יותר ויותר בפרסונליזציה כדי למטב את תוצאות החיפוש ולהתאימם למשתמש. כך למשל גוגל,לצורך התאמת תוצאות החיפוש למשתמש, מתחשב במיקום של מחפש המידע ובשאילתות האחרונות של המשתמש גם אם המשתמש אינו נמצא בחשבון האישי שלו בגוגל. אם המשתמש נמצא בחשבון האישי שלו בגוגל, ומאפיין ההיסטוריה של החיפושים מופעל, אלמנט התאמת התוצאות למשתמש ניכר יותר בתוצאות החיפוש. גוגל ומנועי חיפוש אחרים מאמצים את הפרסונליזציה של תוצאות החיפוש מתוך אמונה שהיא מניבה תוצאות רלוונטיות יותר ושימושיות יותר.

מנוע חיפוש חדש ומעניין ברוח Web2.0 שמושתת אף הוא על פרסונליזציה הוא Worio.
Worio הוא מנוע חיפוש מבוסס תגיות שפותח ב- University of British Columbia. לכל אחת מתוצאות החיפוש מצורפות תגיות בהתאם לתוכן התוצאה. התגיות הן לא רק תגיות שניתנו על ידי המשתמשים אלא גם תגיות שנוצרו אוטומטית על ידי המערכת כדי לתאר את המסמך.
המשתמש במנוע יכול לשמור את דפי החיפוש בספרייה אישית משלו ולתייגם, הוא יכול גם להזמין חברים ולראות את החיפושים שלהם. המנוע מתאים את תוצאות החיפוש למשתמש על פי התנהגותו של המשתמש – התוצאות שבחר, והתגיות שהוסיף לתוצאות החיפוש. משתמש שרוצה לשמור על פרטיותו ואינו מעוניין בפרסונליזציה יכול לנטרל אופציה זו על ידי לחיצה על הכפתור המתאים.

המיוחד במנוע הוא, שבנוסף לתוצאות החיפוש, בצד ימין של המסך המנוע מציע, על סמך התגיות של תוצאות החיפוש, אתרים נוספים שהוא סבור שיהיו רלוונטיים ויעניינו את המשתמש. תוצאות אלה מושתתות על פי מה שמכנה המנוע discovery בניגוד ל-search . ואכן "גילוי" זה שמאפשר המנוע תרם לי בחיפושים שערכתי בו. מצאתי בהם חומר רלוונטי ומעניין.

המנוע מאפשר גם לחפש במנועי חיפוש אחרים : Google,Yahoo ,MSN ועל ידי כך מאפשר למשתמש לשלב תוצאות ממנועים שהוא רגיל לחפש בהם, לצד המלצות ה-discovery של Worio.

מחיפושים שערכתי ובעיקר בזכות מאפיין ה-discovery שלו – נראה שהשם שניתן לו על שם כינוי הקבוצה שהשתתפה בפיתוחו – WORIO – World of research מוצדק.

אל המנוע
שאלות נפוצות