Google Developer Day הוא יום עיון חופשי שנועד למפתחים שמעוניינים להשתמש בטכנולוגיות של גוגל לפיתוח אפליקציות. בישראל Google Developer Day יתקיים  ב- 13 בנובמבר 2011 . ההרשמה ליום העיון החלה ומספר המקומות מוגבל .

ביום העיון יוצגו חידושים ופיתוחים אחרונים באנדרואיד, Chrome , HTML5  ועוד. יוצגו מגוון נושאים מנקודת מבטו של המפתח כגון: חידושים במערכת ההפעלה אנדרואיד מנקודת מבטו של המפתח, HTML5 ואפליקציות חדשניות ,אופציות לפיתוח מנשקים גרפיים למשתמש, הנגשת אפליקציות לבעלי מוגבלויות ב- HTML5 , גוגל + והאופציות שגלומות בו, בנית אפליקציות לסביבת עבודה לא מקוונת  , GOOGLE TV ובנית אפליקציות מתאימות – כיצד לשפר שימושיות וביצועים, APIs ליישומי גוגל, עסקים באפליקציות לנייד ,כיצד לבנות יישומי ענן תוך שימוש בטכנולוגיות הענן של גוגל ועוד ..

באתר אפשר להירשם, לעיין בתוכנית יום העיון ולקבל תשובות על שאלות נפוצות

לאתר

וכדי להתרשם מאופיו של היום אפשר לצפות בוידיאו מ-Google Developer Day 2010

ביום שני 26 בספטמבר 2011 עלו לרשת חמש מגילות ים המלח במסגרת פרויקט דיגיטציה משותף של מוזיאון ישראל וחברת גוגל. חמש המגילות:
Great Isaiah Scroll, Temple Scroll, War Scroll , Community Rule Scroll, Commentary on the Habakkuk Scroll
חושפות את המשתמש לחיי החברה היהודית בישראל בתקופת הבית השני והן הראשונות במסגרת פרויקט דיגיטציה זה. .

באתר החדש של הפרויקט אפשר לראות את המגילות ברזולוציה גבוהה, לקרוא ולצפות בסרטוני וידאו שכוללים הסבר ורקע היסטורי של המגילות.

מן הראוי לציין שאין זה הפרויקט היחידי למען שימור המורשת והנגשתה דרך הרשת, בו שותפה חברת גוגל. פרויקט נוסף שעליו כתבתי בפוסט קודם הוא אוסף יד ושם. על פרויקטים נוספים ברוח זו שבהם מעורבת חברת גוגל , מטרתם והחזון אפשר ללמוד מדברי פרופ' יוסי מטיאס מנהל מרכז המחקר והפיתוח של גוגל בישראל

"The Dead Sea Scrolls Project with the Israel Museum enriches and preserves an important part of world heritage by making it accessible to all on the internet,Having been involved in similar projects in the past, including the Google Art Project, Yad Vashem Holocaust Collection, and the Prado Museum in Madrid, we have seen how people around the world can enhance their knowledge and understanding of key historical events by accessing documents and collections online. We hope one day to make all existing knowledge in historical archives and collections available to all, including putting additional Dead Sea Scroll documents online."

OCLC Research וקונסורציום הספריות האקדמיות באוהיו – OhioLINK פרסמו ב- 21 בספטמבר 2011 דו"ח מחקר בנושא דפוסי שימוש בספרים בספריות אקדמיות.

המחקר שהתבסס על נתונים משנת 2007-2008 הצטמצם לספרים מכיוון שספרים הם חומרים שמשאילים בדרך כלל והשאלה היא מרכיב חשוב בהערכת אוספים. מטרתו של המחקר הייתה להבין טוב יותר את דפוסי השימוש של ספרים בספריות אקדמיות, איזה ספרים נמצאים בשימוש ואיזה לא , כמה עותקים צריכים , מהו הגודל האידיאלי של אוספים וכו'

הנתונים בדוח נלקחו מנתוני השאלה של אוסף משותף של OCLC ו- OhioLink שכלל 30 מיליון ספרים. 90 אוניברסיטאות ומכללות נטלו חלק במחקר . מבחינה זו אין ספק שזהו אחד המחקרים המקיפים ביותר שנעשו עד כה בנושא.

נתון מעניין במחקר היה מבחן הכלל של 80/20. כלל זה גורס כי בתופעות רבות 80% מהפעילות מקורם ב- 20% מהגורמים הפעילים. בהקשר של השאלה – ספריות אימצו את הסברה ש-80%  מההשאלה מקורה  ב- 20% מהאוסף. ניתוח של נתוני השאלה במשך שנה במחקר מצביע ש- 80%  מההשאלה מקורם ב- 6%  מהאוסף בלבד.

מאחר שהניתוח שמתואר בדוח מייצג רק חלק ממה שאפשר היה לעשות עם סט נתונים גדול כזה OhioLINK ו- OCLC פתחו את הנתונים לציבור הרחב באופן שיהיה אפשר לחוקרם ולנתחם עד מלוא הפוטנציאל, וספריות אקדמיות אחרות יוכלו להשתמש במחקר ובנתונים כבסיס להשוואה עם דפוסי השימוש בספרייה שלהם. קובץ הנתונים של הפרויקט נגיש חופשי להורדה ומחקר במסגרת הרישיון הגמיש Open Data Commons Attribution license

במקביל צוות המחקר הנוכחי של פרויקט OCLC-OhioLINK ממשיכים לחקור ולנתח את הנתונים

לדו"ח

לנספח

BestPicturesOf.com הוא מנוע-על לתמונות וצילומים, פרי פיתוח ישראלי. כיום מנוע החיפוש מחפש במאגרי התמונות של גוגל, בינג ופיקאסה ומציג את התמונות מכל אחד ממנועי החיפוש בנפרד במסך אחד. על פי מה שנכתב באתר בעתיד הכוונה היא לשלב בחיפוש מאגרי תמונות נוספים כגון: Facebook, Istockphoto ועוד.

למנוע החיפוש יש מנשק עברי ומנשק אנגלי . החיפושים בעברית ובאנגלית מניבים תוצאות שונות. היתרון של המנוע הוא במנשק התוצאות הידידותי למשתמש שמאפשר לו בו זמנית לראות תוצאות משלושת המאגרים שלרוב אינן חופפות כפי שמעידים על כך דברי המפתחים:

"היתרון הגדול שבשילוב, הינו מגוון התוצאות הרחב, שיכול לענות על צרכים שונים של הגולש. ואכן ביצוע של מספר חיפושים מראה שיש דפוס התנהגות שונה לכל מנוע חיפוש.כך למשל אפשר לראות בגרסת חיפוש התמונות בעברית, שחיפוש של ביטוי כמו "אוניברסיטת תל אביב" מביא תוצאות שונות מכל מנוע. בעוד גוגל מציג תמונות של הבניין ושל הלוגו , בינג מציג כמה תמונות של קפה קקאו באוניברסיטה, ואילו פיקאסה משלים את התמונה, עם תוצאות של גולשים שהעלו בעצמם תמונות לאתר השיתוף, ולכן כוללות בעיקר תצלומים של סטודנטים ברחבי האוניברסיטה.דוגמה נוספת שמדגימה את אופיו המיוחד של כל מנוע היא החיפוש של Israel באתר באנגלית: בתוצאות של גוגל יש ייצוג יתר לסמלים, מפות וקובצי לוגו, בתוצאות של בינג יש ייצוג רב לתמונות נוף ותצלומים אחרים ובתוצאות של פיקאסה יש לעיתים תצלומים באיכות פחות טובה, ואת הסיכוי הרב ביותר לקבל תמונות הכוללות אנשים ו"אוירה".

BestPicturesOf.com, מטבעו כמנוע על, אינו מאפשר למשתמש את אותן אופציות לסינון המידע שקיימות בכל אחד מהמנועים בנפרד , אך גם כמנוע על, החיפוש בשלב זה הוא בסיסי ביותר. הוא אינו כולל מנשק חיפוש מתקדם עם אפשרויות כלשהן להגבלה. במיוחד יהיה מועיל אם הוא יאפשר סינון תמונות על פי זכויות יוצרים. אבל כאמור, המנוע בתחילת דרכו וכדאי לעקוב ובינתיים ליהנות מהיתרון שהוא מספק .

מחפשים מדריך למאגר מידע ביורפואי? חומרים בנושאים שקשורים להיסטוריה של הרפואה ומידע רפואי למשתמש ?

לצורך כך כדאי להכיר שלושה מנועים מותאמים אישית :
Medical Libraries – מנוע חיפוש זה מחפש בכל הספריות שרשומות ב- http://www.lib.uiowa.edu/hardin/hslibs.html . אתרי בית של ספריות כוללים בדרך כלל חומרי אוריינטציה והדרכה , ולכן אין פלא שכאשר חיפשתי במנוע זה מדריכים למאגרי מידע קיבלתי הרבה קישורים למדריכים. מאחר שהמנוע הוא מנוע מותאם אישית של גוגל אפשר להשתמש בחיפוש באופרטורים שנתמכים על ידי מנוע החיפוש של גוגל כגון filetype: כדי להגביל את החיפוש לסוגים מסוימים של קבצים כגון pdf. ppt או doc

History of Medicine – מנוע חיפוש זה מחפש במאות דפים מומלצים על ידי :

History of the Health Sciences Section of the Medical Library Association   

Consumer Health and Patient Education Information  – מנוע חיפוש זה מחפש באתרי רפואה שהומלצו על ידי :
U.S. National Library of Medicine, CAPHIS (the Consumer and Patient Health Information Section of the Medical Library Association), the British Medical Association

האתרים לאינדקסים של שלושת המנועים נבחרו על ידי ספרן רפואי בשם דויד רוטמן שבחר אתרים מהימנים. אמנם, על פי מה שמצוין בדפים של מנועי החיפוש, האינדקסים לא עודכנו לאחרונה כלומר לא נוספו לאחרונה קישורים חדשים לאינדקס , אבל תוצאות החיפוש כוללות דפים מעודכנים מהאתרים הקיימים.

בידיעון אוגוסט 2011 של איגוד האינטרנט הישראלי התפרסמה ידיעה בדבר תחרות התמונה המעניינת בישראל בחסות מיזם פיקיוויקי –מאגר התמונות החופשי של ישראל. נכתב שם:

"השבוע תפתח תחרות התמונה המעניינת בישראל בחסות מיזם פיקיוויקי- אם אתם מעוניינים להשתתף בתחרות תתבקשו להעלות לדף הפייסבוק של פיקיוויקי שלש תמונות איכותיות שצילמתם, או שהן בבעלותכם בנושא היסטוריה, גאוגרפיה, טבע וחברה בישראל (ללא צילומי משפחה, ילדים או חברים).

צוות השופטים יבחר את התמונה המנצחת והיא תזכה את בעליה בפרס – מצלמה איכותית מקצועית.

התחרות תתקיים בין ה- 30.8.2011 ועד 27.9.2011.

* תנאי לקבלת הפרס – העלאת התמונה הזוכה לאתר פיקיוויקי"

לידיעה

האוניברסיטה יוצאת לחופשה מרוכזת בימים 28.8 – 2.9 . החל מיום 29.8 קטלוג הספרייה יושבת למשך ימים אחדים בשל שדרוגו לגרסה חדשה. שאר המשאבים בספרייה יהיו זמינים מרחוק.

אנו מאחלים חופשה נעימה ומהנה לכולם, לאלה שנשארים בארץ ולאלה שנוסעים…

ומי שנמצא רחוק, מעוניין לוותר על המחשב הנייד ובכל זאת להישאר מחובר יכול אולי למצוא עניין בפוסט :

Kicking it:: 10+ Tools to stay relaxed & connected while on vacation
בפוסט זה אפשר למצוא פתרונות להקלדה במחשבים חכמים ובמחשבי לוח , לגישה מרחוק לקבצים במחשב, ולשמירת קשר.

כך למשל , לבעיות הקלדה : על פי דברי Carolyn Nicander Mohr כותבת הפוסט, היישום החופשי Dragon Dictation יכול לפתור את בעיות ההקלדה ב- iPad ו ב-iPhone, למערכת Android היא ממליצה על האפליקציה Swift key x , ו-Google's speech recognition יכול אף הוא לחסוך זמן ותסכול בהקלדה.

לגישה לקבצים – הכותבת ממליצה לשמור את הקבצים בשירות החופשי – Dropbox שמשמש במקרה זה כענן אישי אליו אפשר לגשת מכל מכשיר שיש לו Dropbox app ומכל מחשב אחר. שירות נוסף עליו היא ממליצה הוא Evernote. אפליקציה מומלצת להעברת מידע בכנסים לדוגמה, היא Bump , וכמובן אפשר להשתמש גם בדואר לשמירת קבצים חשובים לנו ושאנו מעוניינים לגשת אליהם מרחוק.

ולשמירת קשר – כדאי לא לשכוח לפני שעוזבים את המשרד להוריד את אפליקציית Skype למחשב הלוח או לטלפון החכם. כמו כן היא ממליצה על TiKL

ולמי שנמצא בכנס וזקוק להפסקה, האפליקציה Fake-a-Call תוכל לסייע לו לביים צלצול טלפון …..

הטיפים שלעיל טובים לנופשים שמעוניינים להישאר מחוברים וגם לאלה שמשתתפים בכנסים מרוחקים ולא מעוניינים ל"היסחב" עם המחשב הנייד, ומסתבר שבעידן הטכנולוגי של ימינו עם הטלפונים החכמים ומחשבי הלוח אפשר להישאר מחוברים גם בלעדיו.

לכתבה

ERIAL – Ethnographic Research in Illinois Academic Libraries הוא פרויקט בן שנתיים שחוקר את תהליך המחקר של הסטודנטים.. מטרתו של הפרויקט הוא להבין את התנהגות הסטודנטים בתהליך המחקר וכיצד היחסים בין הסטודנטים, סגל ההוראה והספרנים מעצב תהליך זה. הפרויקט הוא יישומי שכן הוא שם לו למטרה לגלות להבין ולטפל בבעיות ומטרתו לעשות שימוש בתוצאות כדי לשפר את שירותי הספרייה לסטודנט .

ERIAL מושתת על מתודולוגיה אתנוגרפית במסגרתה נערכים תצפיות על הרגלי המחקר של הסטודנטים. המחקר הוא איכותני ושיטות המחקר כוללות בין היתר ראיונות מובנים למחצה , ותצפיות בספריות.

הפרויקט הוא פרי שיתוף פעולה של 5 אוניברסיטאות באילינוי בעלות אוכלוסיות מגוונות . מגוון זה מאפשר לעמוד על ההבדלים והדמיון בתרבויות הספרייה . בפרויקט נוטלים חלק יותר מ- 600 משתתפים בתוכם ספרנים, אנשי סגל וסטודנטים.

במסגרת פרויקט זה נערך מחקר על התנהגות חיפוש המידע על ידי הסטודנטים. מסתבר שמנוע החיפוש גוגל הוא הפופולרי ביותר, כמו כן סטודנטים מצפים ממשאבי מידע אחרים ל"התנהג" כמו גוגל.

אך למרות הפופולריות של גוגל הסטודנטים לא יודעים להשתמש בו כראוי ולהפיק ממנו את מרב התועלת ולנצל את מגוון המאפיינים וההגבלות שהוא מאפשר לצורך סינון המידע. .. כמו כן אינם יודעים באיזה כלי מבין הכלים הרבים שמציע גוגל לצרכים מיוחדים להשתמש. כך למשל הסטודנטים יודעים שאפשר לחפש ספרים אך לא יודעים היכן?

מסקנה: יש לציידם במידע זה….

לפירוט יתר

לכתבה נוספת בנושא

לאתר הפרויקט

הטכנולוגיה שמשה מאז ומתמיד אמצעי לספריות לתגבר את השירותים שלהן. עתה לאחר שספריות אמצו טכנולוגיות של ווב 2.0 , הווב הסמנטי פותח הזדמנויות חדשות לספריות בעיקר בכל הקשור למודלים של מידע על.

העניין בטכנולוגיות סמנטיות גדל מאחר שכריית מידע, טקסונומיות וטכנולוגיות דומות מקבלות חשיבות בפיתוח אוספים גדולים, ספריות דיגיטליות וכו'..

אך הזדמנויות אלה ידועות רק לקהילה קטנה של ספרנים , הטכנולוגיות והמודלים של מידע עדיין בשלב ראשוני וחשוב ליצור פלטפורמה שתקבץ אנשי מקצוע שיעודדו אימוץ טכנולוגיות סמנטיות בקרב הספרנים.

לשם כך הוקמה במסגרת IFLA
Semantic Web Special Interest Group -SWSIG .
SWSIG מתעתדת להיות פלטפורמה שבמסגרתה אנשי מקצוע יוכלו להתקבץ ולקבל על עצמם משימות שנדרשות לפיתוח ואימוץ טכנולוגיות סמנטיות בקרב קהילת הספרנים. היא שמה לה למטרה להגביר את התודעה בקרב הקהילה הספרנית בדבר הפוטנציאל שגלום לספריות בטכנולוגיות ווב 3.0 , לספק הדרכות בנושא , לעקוב אחר פרויקטים, סטנדרטים, כלים וטכניקות בתחום בתוך ומחוץ ל- IFLA ולספק מידע עדכני, להקים ולארגן קבוצות משימה ולקיים אירועים במהלך הכנסים של IFLA שיתרמו למימוש מטרות אלו.

מפגש ראשון של  SWSIG התקיים בכנס IFLA 2011 ב- 17 באוגוסט 2011

לידיעה בנושא

ספריות משתמשות היום בשיטות מסורתיות לארגון אוספים כגון שיטת דיואי, ולא תמיד השיטה נוחה למשתמש, במיוחד למשתמש שלא מחפש בקטלוג אלא נוהג לדפדף במדפי הספרייה.

לכן אין פלא , שנושא ארגון מחדש של אוספי הספרייה כדי להופכם ידידותיים יותר למשתמש , תפס מקום בין מגוון הנושאים שנדונו בכנס ארגון הספריות האמריקאיות –  ALA . הכנס התקיים ביוני 2011 בניו אורלינס בהשתתפות של 23000 ספרנים מספריות אקדמיות וציבוריות ו-1500 ספקים והיו בו מאות מושבים שעסקו במגוון נושאים ספרניים.

בכתבה מעניינת מאוגוסט 2011 מספר Nell Redhage מנהל הספרייה הציבורית בוושינגטון על שיטה חדשה לארגון אוספים בספרייה שנדונה באחד ממושבי הכנס ושהוא מתכוון ליישמה בספרייה שלו במבנה המחודש, מכיוון שהוא סבור שהיא ידידותית יותר למשתמש.

השיטה החדשה מכונה C3 – Customer Centred Classification ובה האוספים מאורגנים על פי קטגוריות ולא על פי שיטת דיואי. באופן זה השיטה מאפשרת לספרנים לעשות את האוספים שלהם קלים יותר לדפדוף , ועל פי דברי Redhage  ששים עד שמונים אחוזים ממשתמשי הספרייה נוהגים לדפדף ולא לחפש. מגמה זו לארגן את האוספים על פי קטגוריות רווחת כיום בספריות , כך למשל על פי דברי Redhage מחצית מהנוכחים במושב בו נדון ארגון מחודש של האוספים העידו על כך שהם משתמשים בשיטה זו או דומה לה.

הקטגוריות בהן משתמשים אינן אחידות בכל הספריות. קטגוריות אפשריות הן : health/wellness , family/lifestyle , travel – כאשר כל אחת מהקטגוריות תכלול סוגי חומרים שונים ששייכים לאותה קטגוריה – ספרים , כתבי עת וחומרים קוליים יהיו באותו אזור ויקלו על המשתמש את פעולת הדפדוף.

על פי דברי Redhage אם ספרייתו תחליט להחליף את שיטת ארגון האוספים, וכנראה שכן – היא תשתמש בשיטה שתשלב את  שתי השיטות –  C3 ודיואי.

News360  2.0 היא אפליקציה תואמת ווב וגם מגוון פלטפורמות ניידות : iPad, iPhone, BlackBerry PlayBook, Windows Phone, Android אשר מציגה למשתמש חדשות רלוונטיות לו על סמך פעילותו באתרים חברתיים. News360 עושה שימוש בטכנולוגיות סמנטיות וכרית מידע. היא מנתחת את  פעילותו של המשתמש באתרים חברתיים כגון: Facebook, Twitter, Google Reader, Evernote במטרה לבחור חדשות רלוונטיות למשתמש מכול מקור שהוא.. ניתוח הפעילות של המשתמש באתרים החברתיים  מתבצע כמובן בהרשאתו של המשתמש.

החידושים העיקריים בגרסה חדשה זו של האפליקציה היא קיומה בגרסה וובית ותמיכתה בפרסונליציה. הפרסונליצזיה ב- News360 משתמשת בסמנטיקה של התכנים עצמם. היא בונה מפה סמנטית מכל פריט תוכן ומשווה בינו ובין גרף תחומי העניין של המשתמש מהיישומים החברתיים : Evernote, Twitter, Facebook , Twitter ו-Google reader במטרה למצוא תכנים שמעניינים את המשתמש.

לכתבה בנושא

מילות המפתח בהם משתמשים בחיפושים במנועי חיפוש יכולים להעיד על מידת העניין של המשתמשים בהם, ומידע על מידת הפופולאריות שלהם יכולה לסייע בבחירת מלות מפתח לצרכים שונים: בעסקים לבחירת מיזם חדש ולשיפור מסע פרסום בקישורים ממומנים, באופטימיזציה של מנועי חיפוש (קידום אתרים אורגני למקום טוב בתוצאות החיפוש של מנועי חיפוש), בחיפוש מונחים נרדפים או קרובים לצרכים שונים ועוד.

מדד נוסף שיש לקחת בחשבון בבחירת מלות מפתח לצורך אופטימיזציה של מנועי חיפוש ושיפור מסע פרסום הוא מדד ה-keyword competition – מדד תחרות מפרסמים – שהוא מדד מבוסס מילות מפתח שיש בו ללמד על מידת התחרות בתחום ועל כדאיות בחירת מלות מפתח . ככל שמדד התחרות של מילת מפתח גבוה יותר כן יהיה פחות כדאי להשתמש בה מבחינת מאמץ ועלות לצורך מסע פרסום . שילוב מידע על מידת הפופולאריות של המונח ומדד התחרות יכול לסייע בקבלת החלטות . כך למשל יש להניח שיזם יעדיף מונח בעל פופולאריות סבירה עם מדד תחרות נמוך על פני מונח פופולרי מאוד עם מדד תחרות גבוה.

מידע ויזואלי על שני אלמנטים אלה פופולאריות ומדד התחרות מספק הכלי Keyword Eye . מאפיינים בסיסיים של הכלי חופשיים לכול. למי שמעוניין במאפיינים מתקדמים , סינונים וכו' יכול תמורת תשלום נמוך להשתמש בגרסה המתקדמת של הכלי.

בשתי הגרסאות של הכלי – החינמית וזו שבתשלום אפשר לקבל את המידע בכמה צורות – בצורת ענן תגיות צבעוני כאשר גודל המונח מלמד על מידת הפופולאריות שלו וצבעו על מדד התחרות, מידע ויזואלי בצורת גרפים ומידע טבלאי .

לכלי