רשימה שניה
קבוצת העבודה העוסקת בDH ובמורשת דיגיטלית במסגרת האיגוד האירופאי של ספריות המחקר (LIBER) מהווה חלק מהותי בהגשמת חזונו של האיגוד לקידום אוריינות מידע, כלים ושירותים דיגיטליים. כחלק מהמאמץ להנגיש את התחום לספריות המחקר יוצרת הקבוצה סדרה של רשימות קריאה עדכניות ומפורטות לשימושם של ספרנים המעוניינים לקדם את הנושא. רשימת הקריאה המומלצת הראשונה, אותה סקרתי בפוסט קודם, התמקדה במדיניות. הרשימה השנייה עוסקת בשיתופי פעולה בין הספריות לקהילות המחקר.
התפתחותם המתמשכת של מדעי הרוח הדיגיטליים מביאה עמה שינוי בתפקידם של ספרני מדעי הרוח והספריות האקדמיות בתחום. הכותבים מדגישים ששיתוף פעולה יעיל ואיכותי בין חוקרים מהתחום לספריות ולספרנים הוא תנאי בסיסי למיצוי האפשרויות החדשות שDH פותחים בפני האקדמיה. אולם יצירת שיתוף פעולה כזה אינה פשוטה. כיצד יוכלו הספריות לאתר את החוקרים בתחום? ואיך ידאגו הספריות לכך שהחוקרים הרלוונטיים יגיעו אליהן ויהיו מודעים לפעילותן? מהי הדרך הטובה ביותר לטפח ולשמר את הקשרים הללו?
בראיון זה נטען ששדות הידע של מדעי המידע והספרנות נושאים בחובם תועלת רבה למדעי הרוח הדיגיטליים. ואכן, תפקידן המקצועי של הספריות כמארגנות, אוצרות ומנגישות מידע באמצעות כלים ואסטרטגיות כגון דיגיטציה, יצירת מטאדאטה עשיר, כלי גילוי וויזואליזציות הופך אותן למהותיות עבור החוקרים בתחום. תפקידים אלו הם היוצרים ומבססים את הקשר בין הספריות לחוקרים בעידן הדיגיטלי והנותנים משנה תוקף לחשיבותן של הספריות כשותפות למחקר.
מאמר זה עומד על חשיבותה של הטרמינולוגיה שבה משתמשות הספריות בעידן הדיגיטלי. יש להקדיש מחשבה רבה לבחירת אוצר המילים ואופן הצגת הספרייה, החל מבחירת שמות התפקידים או קבוצות העבודה ועד לכתיבת המדיניות והחזון המוסדי. בראש ובראשונה כדאי שהספרייה תציג את עצמה כשותפה בתהליך המחקר, ולא כנותנת שירותים או כגוף תומך מחקר. בכדי למצב את עצמן כגוף מרכזי במחקר הדיגיטלי על הספריות לאמץ אסטרטגיית שיווק ותקשורת מוקפדת, שתיצור תפיסה חדשה של תפקידן. הספריות צריכות להציג את עצמן כגוף חדשני שאינו חושש מהתנסויות חדשות ומטכנולוגיות מתקדמות ולשדר תחושה של ביטחון ומקצועיות.
Digital Humanities in the Library isn’t a Service, Trevor Munoz
גם שני המאמרים הללו מדגישים את חשיבותה של השפה. מחקרים ב DH דורשים מהספרייה למלא תפקיד של שותפה במחקר, ולא של תמיכה או מתן שירות. המאמרים מציגים אתגרים והזדמנויות העומדים בפני ספריה העוסקת ב DH ומנתחים גורמים נפוצים להצלחה או לכישלון. אחת המסקנות המרכזיות היא שתמיכה מוסדית, לצד פתיחות לשיטות עבודה ומודלים חדשים הם גורמים מהותיים להצלחה.
מאמר זה שב ומדגיש את הצורך ביצירת שיתוף פעולה פורה, מתמשך ויעיל בין הספרייה לחוקרי DH . על הספרייה לפעול כשותף שווה במערכת היחסים הזו, ולא לחשוש להציג ולשווק את עצמה ככזו. חללי הספרייה גם הם מהווים גורם מהותי בבניית מערכת היחסים, משום שהם זמינים, גמישים ומאפשרים מגוון פעילויות ומפגשים רלוונטיים.
נייר עמדה זה ממפה קטגוריות להערכת מוכנותם של מוסדות לDH ומציע דרכים אפקטיביות להתקדמות. הכותבים סוקרים גישות שונות לשיתוף פעולה ומדגישים את החשיבות של ההקשר המקומי, המתבטא במשאבים הזמינים, בסביבת המחקר הקיימת ובמטרות האסטרטגיות שהמוסד מגדיר לעצמו. כשלב ראשון בבניית האסטרטגיה הספרייתית מומלץ לבצע סקר הערכת צרכים בקרב החוקרים הרלוונטיים.
דוח זה מציג סקר שנערך בספריות המחקר בבריטניה וממפה מגוון רחב של מודלים וגישות ליצירת, ארכוב, אצירה ושימור של כלים למחקר בDH. הסקר מחזק מסקנות שהובאו במחקרים אחרים הנסקרים ברשימה זו, ובראש בראשונה את הדגש על חשיבות ההקשר המקומי ואת החשיבות הסמנטית והמהותית של המעבר ממתן שירות לתפקיד של שותף פעיל ומהותי במחקר.
האתר המוקדש לDH מטעם איגוד ספריות המחקר האמריקאי (ACRL) הקדיש פוסט ובו קישורים רבים לבחינת נושא שיתוף הפעולה במחקר. אחד המאמרים שואל האם ספרני DH צריכים לפעול בתוך הספרייה, ובוחן כיצד מודלים של עבודת ספרן המוטמעת בפקולטה עצמה יכולים לסייע במיצוב הספרנים כשותפים אקטיביים במחקר. מאמר אחר מתרכז בחשיבות שבהפצת שירותי ומיומנויות הספרייה בקרב החוקרים, במיוחד בהקשר למטאדאטה, המהווה את לב ליבו של כל פרויקט DH .
מאמר זה טוען כי קידום מחקרים המתבצעים בספרייה עצמה ובחסותה יעצימו את התרבות הארגונית-מחקרית של הספרייה ויטמיעו דפוסים של שיתוף בין הספרייה לחוקרים.
מחקר כמותי הבודק את שמות מחברי מאמרים בDH ודרכם את מעורבות הספרייה בשדה המחקרי. הכותבת מציגה את הספריות כמהותיות למיצוי הפוטנציאל של מחקר DH, אך גם מכירה במורכבות של יצירת שיתופי פעולה ובאתגרים המאפיינים אותם.
סקר זה, שנערך ב2016, משקף חוסר וודאות ביחס לדרך שבה על הספריות להשתלב בפעילות הגוברת בשדה הDH. הספריות שנסקרו הדגישו שוב ושוב את חשיבותה של גישה מעורבת, זמישה ורספונסיבית המתעלת את חוזקותיה הקיימות של הספרייה לטובת יצירת שיתופי פעולה וקידום המחקר בתחום.
מאמר זה מטעם הLondon School of Economics בוחן את התפקידים החדשים של הספרנים וההזדמנויות העומדות בפניהם. מתן מענה על דרישות מחקריות חדשות (לדוגמא, טיפול במטאדאטה) יצירת שיתופי פעולה – על הספרנים לבדוק באופן אקטיבי מהם החוסרים בידע של החוקרים וכיצד החוזקות של הספרייה עשויות לסייע בגישור עליהם. לצורך כך יש לשים דגש על גישה אסטרטגית ועל הנעת הצוות להכשיר את עצמו בנושאים אלו ולשדרג את יכולותיו.
מעניין לשים לב לכך שנושאים דומים חוזרים בכל הספרות הנכתבת על הנושא. המיומנויות המקצועיות האצורות בספריות מהותיות למחקר בDH, ולכן התחום טומן בחובו פוטנציאל גדול לצמיחה והתפתחות. ניסוח מחדש של תפקידים ומטרות יעזור לשווק אותם כרלוונטיים לחוקרים בתחום; שיתוף פעולה אסטרטגי תוך מוכנות להקצאת משאבים הם גורמים מהותיים בהגשמת הפוטנציאל הזה.DH הוא כבר לא תחום חדש, אבל עדיין יוצא דופן מבחינת האתגרים וההזדמנויות שהוא מעמיד בפני הספריות. הספריות צריכות להיות זמישות ופתוחות לשינוי, ניסוי וטעייה בכדי להצליח ביצירת שיתופי פעולה פוריים.
שתי רשימות קריאה נוספות כוללות מחקרים ומאמרים רבים בתחום –
- Miriam Posner’s Digital Humanities and the Library
- The ACRL’s dh+lib list of relevant readings on DH+Libraries
הפוסט הבא שלי יסקור את רשימת הקריאה המומלצת השלישית העוסקת בבניית וטיפוח כישורים ומיומנויות ספרניות-מקצועיות רלוונטיות לDH.
