לספריות רבות בעולם יש היום תוכניות דיגיטציה . כך למשל סקר שערך OCLC בשנת 2010 בקרב 169 מוסדות על האוספים המיוחדים שלהם מצא של- 97% מהן יש פרויקט דיגיטציה כלשהו . דיגיטציה נקשרת תמיד עם שימור שכן חומר דיגיטלי "שביר" יותר מאשר חומר פיזי . שלא כמו חומרים פיזיים – ספרים, כתבי יד או מכתבים שבתנאים סבירים עמידים לאורך זמן , אובייקטים דיגיטליים יהיו בעלי תוחלת חיים קצרה ללא שימור אינטנסיבי. לכן מבינים היום שפעולת דיגיטציה חייבת להיות משולבת עם שימור.

שימור דיגיטלי כולל סדרה של מדיניות ופעולות שחיוניות לאבטחת השימושיות , האוטנטיות הנגישות והגילוי של תכנים לאורך זמן.

מתוך רצון לענות על צורכי השימור פותח מודל לשימור ספרים דיגיטליים ותכנים דיגיטליים נוספים במוסדות למורשת תרבותית. המודל פותח  על סמך הניסיון של פורטיקו בשיתוף עם אוניברסיטת קורנל , סקרים ודיונים של פורטיקו עם מוסדות למורשת תרבותית ועוד.

המודל מתואר בנייר עבודה בן 72 עמודים שפורסם במרץ 2011 על ידי פורטיקו ואוניברסיטת קורנל והוא מושתת על 6 שלבים עיקריים – תכנון השימור, ניהול התכנים לפני כניסתם לארכיון, הפקדת החומר בארכיון, ניהול הארכיון, עדכון והגירה , ויצוא התכנים למשתמש

אחת ההחלטות החשובות במסגרת מודל זה היא מה יהיה המבנה הארגוני בו ישמרו התכנים – האם לשמר את החומרים באופן עצמאי, האם לשתף פעולה עם גופים אחרים,תוך שימוש בפלטפורמות כגון: DSpace או LOCKSS, או למסור את השימור לצד שלישי כמו Portico, HathiTrust או JSTOR.

המסמך מכיל מידע רב בהקשר לשלבי המודל השונים, ההחלטות והמדיניות כולל נושאים כגון: מידע –על , פורמטים של התכנים, זכויות, עלויות ועוד.. ויש בו כדי לענות על המטרה המוצהרת שלו – לסייע לקהילת הספריות והספרנים להבין טוב יותר את צורכי השימור של ספרים אלקטרוניים ושאר אובייקטים דיגיטליים.

תודה למנהלת הספרייה , מירה ליפשטיין על העדכון