כולכם מוזמנים!
מפגש הרצאות לצוותי ספריות האוניברסיטה
להגיבלהגיב
ארכיון הקטגוריה: כללי
מדדי שימוש – דרך אלטרנטיבית ומאזנת להערכת מחקר
היום בעידן האלקטרוני והיכולת למדוד את מספר ה"הורדות" של חומר אלקטרוני, ספרנים ומו"לים כאחד יכולים להשתמש במדדי שימוש במאמרים וחומרים אחרים למטרות שונות: ספרנים יכולים ללמוד ממדדי השימוש אילו כותרים שימושיים יותר, הם יכולים לחשב עלות של כל מאמר , מה שיכול לספק להם אינדיקציה על הערך של כתב העת ובהתאם לזאת לקבל החלטות בנושא רכש והחלטות על ביטולים
מאחר שמדדי השימוש שונים אצל המו"לים השונים העניין מחייב סטנדרטיזציה. כבר במרץ 2002 הושק פרויקט COUNTER– Counting Online Usage of Networked Electronic Resources- יוזמה בינלאומית בנושא זה .
כיום שני פרויקטים שנמצאים בחזית היישום של מדדי השימוש הם: Journal Usage Factor (UFJ) project באנגליה ו- MESUR בארה"ב.
חשיבותם של פרויקטים כאלה גדולה בעיקר נוכח המתאם הנמוך שנמצא במחקרים בין מדדים מבוססי ציטוטים לבין מדדים מבוססי שימוש.
שני המדדים מודדים דברים שונים ומייצגים אוכלוסיות שונות – מדדי הציטוטים מייצגים את הכותבים ומדדי השימוש מייצגים את הקוראים ושניהם אינם בהכרח חופפים. למרות שמאמרים מצוטטים יותר בדרך כלל הם גם מאמרים ש"מורידים" אותם יותר היחס אינו דו צדדי.
עוד נמצא במחקרים שהתפלגות הגיל שונה בהורדות ובציטוטים. מספר ההורדות גדול יותר בתקופה לאחר הפרסום של המאמר לעומת זאת הציטוטים נמשכים לאורך זמן.
המשתנה תחום מחקר חשוב אף הוא. – בתחומי מחקר מסוימים מדדי השימוש יכולים לחזות ציטוטים בעוד שבתחומים אחרים המתאם נמוך מדי מכדי לאפשר זאת.
לאור זאת נראה שמדדי השימוש ושתי היזמות לסטנדרטיזציה במדדים אלו – Journal Usage Factor (UFJ) project , MESUR יספקו למוסדות ולחוקרים תמונה מאוזנת יותר , וכדאי לעקוב ולראות אילו מדדי שימוש יופיעו בעתיד
המידע ברשת לאן? – סקירה והרצאות מיום העיון בכנס המידע 2012
ביום רביעי 16.5.2012 התקיים במסגרת "2012 Info" – כנס המידע שעורכת חברת טלדן זו השנה ה-27 ,יום עיון בנושא: " המידע ברשת לאן? – הנייד, רשתות חברתיות ומנועי חיפוש – לחוד או יחדיו?" להלן סקירה קצרה על ההרצאות השונות ומצגות מיום העיון .
יו"ר: ד"ר יפה אהרוני, אוניברסיטת תל אביב, המכללה האקדמית בית ברל
ד"ר נדב דפני, מנכ"ל Stips, יזם אינטרנט ואיש פיתוח
האם הווב מת? נשמעות לא אחת חששות מהתופעה של מידע במערכות סגורות למחצה ברשת האינטרנט : יישומי מובייל סגורים שעלולים להשפיע על מעמדו של הווב ברשת, ומידע סגור ברשתות חברתיות – תופעות שעלולות להיות להן השלכות על מנועי חיפוש. ביום העיון ראינו שהחששות לגורלו של הווב מופרכות. לאור המצב , השאיפה והמגמה המסתמנת היום היא לחבר בין העולמות.
עולם המידע צועד לקראת חיבור בין מנועי חיפוש בווב, רשתות חברתיות והמובייל. יום העיון עסק בהתפתחויות בתחומים אלו ובחיבור בין שלושת העולמות עם דגש על טיפים למשתמש
ביום העיון ראינו כיצד המידע הופך להיות יותר פתוח ונגיש , משותף ומקושר יותר , מותאם אישית יותר, חוויתי יותר למשתמש ופותח לו חלון הזדמנויות במישור העסקי, המידעני, והחינוכי……………………………………………..
במשך היום התקיימו 13 הרצאות במסגרת 5 מושבים. לבקשת משתתפי יום העיון, אני מפרסמת בפוסט זה תקצירים של ההרצאות ואת המצגות של ההרצאות שאושרו לי עד כה לפרסום על ידי המרצים. אם אקבל מצגות/הרצאות נוספות בהמשך, אעדכן את הפוסט בהתאם. להלן תוכנית היום על פי סדר המושבים ההרצאות וקישורים להרצאות.
ההרצאות במסגרת יום העיון:
מושב א': איתור מידע ברשת
- מידע ברשת – לקראת מידע פתוח, משותף ומקושר יותר – ד"ר יפה אהרוני , אוניברסיטת תל אביב, מכללת בית ברל
ההרצאה עסקה בשאלה – לאן צועד המידע בעולם בו הרשתות החברתיות והנייד הביאו לכאורה לנסיגה במעמדם של הווב ומנועי חיפוש, והתמקדה בהצגת שלוש מגמות חיוביות מבחינתו של המשתמש- המידע פתוח יותר, משותף יותר מובנה ומקושר יותר.ההרצאה התייחסה להתפתחויות בתחום תנועת הגישה הפתוחה, הציגה את הצד החיובי של רשתות חברתיות עם דגש על רשתות חברתיות לאקדמיה, ועסקה גם בחזון הווב הסמנטי והנתונים המקושרים. בכל אחת ממגמות אלו הוצגו נתונים ודוגמאות ליישומים מעשיים. . למצגת ההרצאה , למצגת נוספת בנושא רשתות חברתיות לאקדמיה מיום העיון ספריות ומרכזי תרבות בעידן הגוגל – משתפים ומשתתפים
-
איתור מידע מדעי ברשת – פרופ' יהודית בר אילן , אוניברסיטת בר-אילן
ההרצאה עסקה באיתור מידע מדעי ברשת. נסקרו סוגים שונים של כלים ברשת לאיתור חומר מדעי – מנועי חיפוש כגון: גוגל סקולר ומיקרוסופט אקדמיק, כלים חברתיים לניהול מידע reference managers , קהילות אקדמיות ומאגרים נושאיים. למצגת ההרצאה
- ניטור מידע, ניתוח פעילות וחיפוש חברתי ברשתות חברתיות – אלעד אמיר.מנכ"ל SpyTheNet
ההרצאה עסקה בחיפוש חברתי בשירות הסקטור העסקי, באיתור משפיענים ושימושים ובדרכים לאיתור אסטרטגיות מוצלחות, טרנדים וסיכונים ברשת . למצגת ההרצאה. למצגת ההרצאה
- הזיר"ה החדשה של הורדות וצפייה ישירה בסרטים , סדרות ותכני בידור מקוונים– ד"ר נדב דפני, מנכ"ל stips יזם אינטרנט ואיש פיתוח
הרשת הישראלית זועזעה לאחרונה מהסרה של אתרים מרכזיים להורדת תכני מדיה, כגון סרטים, סדרות וכדומה. גוף בשם זיר"ה (זכויות יוצרים ברשת האינטרנט), האמון כאמור, על אכיפה של זכויות יוצרים בתחום זה, מצליח ל"ייבש" את תחום ההורדות והצפייה הישירה של תכנים לא חוקיים ברשת, על ידי סגירת אתרים והשתת קנסות כבדים על מפעיליהם.
מנגד, ברור שהטלוויזיה והקולנוע עוברים תהליך בלתי-הפיך של הגירה לרשת. הפתרונות והפיתוחים כבר בשער, חלקם במחשב האישי וחלקם במכשירי הסלולר והטבלטים. בהרצאה הוצג הנושא מהיבטים שונים שלו, כולל פיתוחים שונים בתחום ומגמות בצריכת מדיה מקוונת וכיצד הם מתמודדים עם ההיבטים החוקיים והכלכליים של פרסום מדיה שבעבר עלתה כסף רב – דרך האינטרנט – חלקה הגדול בחינם וחלקה במחירים זולים לאין-שיעור מבעבר. למצגת ההרצאה
מושב ב': מידע נייד, מותאם אישית ומבוסס מיקום
- פרסונליזציה של מידע – פרופ' ברכה שפירא , אוניברסיטת בן גוריון
ההרצאה עסקה בפרסונליזציה של מידע ומערכות המלצה
- "העולם בכף ידך" – הטלפון ככלי לאיחזור מידע גאוגרפי מקומי – דניאל ליפסון, הספרייה הלאומית, ירושלים
ההרצאה עסקה בנושא ההימצאות בשטח בעזרת אפליקציות גיאוגרפיות לסמארטפון. הוצגו והודגמו מפות סטטיות כלליות וייעודיות המותאמות למובייל אך הושם דגש בעיקר את השימוש באפליקציות ה Geolocation על מנת לקבל וליצור מידע מבוסס מיקום המתרחש בזמן אמת. הייתה התייחסות לבעיות הפרטיות הקשורות למידע מבוסס מקום למצגת ההרצאה,, להרצאה
מושב ג': הנייד וחווית המשתמש – מציאות רבודה והחיבור בין העולמות – הפיזי והוירטואלי וגם החברתי, מובייל ווב
-
Intuitive Content Authoring for Augmented Reality on Mobile Phones – פרופ' ג'יהאד אל-סאנה, אוניברסיטת בן גוריון
ההרצאה חשפה את ההיבט הטכנולוגי של המציאות הרבודה והשימושים השונים של המציאות הרבודה כגון חינוך ומשחקים
-
ויקיפדיזציה של המציאות המוחשית – שילובי מציאות רבודה ומידע ממדיה חברתית בתחומי חינוך, בידור וחברה– תמי נויטל, מרכז שהם , האוניברסיטה הפתוחה
יישומי מציאות רבודה (Augmented Reality) מאפשרים להוסיף לעצם מוחשי שכבות וירטואליות של מידע ומטא-דאטה המוצגות לצופים בעזרת אפליקציות במכשירים ניידים . מרבית הדוגמאות ברשת מציגות שימושים ביישומים אלה בהקשרים של שיווק או התמצאות מרחבית. בתחומי החינוך, ההעשרה והנגשת מידע חברתי מסוגים שונים לציבור ניתן לעשות שימוש מרשים ואפקטיבי ביותר ביישומים כאלה. בהרצאה הוצגו מספר דוגמאות קיימות ונדון הפוטנציאל הגלום בשילוב בין המוחשי לוירטואלי ובתרומתם של המשתמשים עצמם ליצירת שכבות המידע הוירטואליות האלה. למצגת ההרצאה
למאמר שפרסמה תמי בעלון "צליל מקוון" שיצא באחרונה , יש שם פירוט ודוגמאות נוספות לשימושי המציאות הרבודה בתחום החינוך וההדרכה, וטקסט ארוך יותר המפרט את עיקרי ההרצאה
-
חווית משתמש נכונה במוביל ווב – אתר סלולרי מול אפליקציה, ליאור יאיר , מנכ"ל משותף בחברת נטקראפט, מכון טכנולוגי חולון
מחקר של גרטנר שנערך ב-2010 מראה שעד סוף 2013 רוב הכניסות לאתרים בעולם כולו יהיו דרך סמארטפונים ומכשירים מובילים אחרים בעלי דפדפנים.
בשנים האחרונות הושקו מאות אלפי אפליקציות סלולריות למכשירים השונים. בשנה האחרונה התגלתה דרך חדשה להגיע אל ציבור המשתמשים – אתר מותאם לגלישה סלולרית. מה היתרונות של אתר סלולרי אל מול אפליקציה? מתי נכון להתאים אתר לסמארטפון ומתי נכון ליצר אפליקציה חדשה? מה ההבדלים ביניהם? איך ניתן לייצר חווית שימוש טובה באתר המותאם למכשירי הסלולר?
על זאת ועוד דובר בהרצאה. למצגת ההרצאה
מושב ד' :הווב הסמנטי
חיפוש סמנטי מתקדם: עולם הפטנטים ומידע רפואי כדוגמא
- ד"ר אריאל פרנק, אוניברסיטת בר-אילן; ד"ר אשר וילק, המרכז הבינתחומי הרצליה
ההרצאה כללה 2 חלקים –ד"ר אשר וילק הדגים בהרצאה את מהותו ויתרונותיו של החיפוש הסמנטי וכלל דוגמאות לחיפושים כאלו מתחום הפטנטים. ד"ר אריאל פרנק הדגים את מאפייניו ויתרונותיו של המנוע הסמנטי New Pubmed search שבו משולבת טכנולוגיה סמנטית על מאגר המידע הביורפואי Pubmed למצגת ההרצאה של ד"ר אריאל פרנק, למצגת ההרצאה של ד"ר אשר וילק
מושב ה': ערוצי מידע ועסקים ברשת בשנת 2012 – קידום אתרים, שיווק, כיצד לעשות כסף מתוכן
-
גוגל 2012 – היכן נקודת ההיתוך בו נפגש המוח האנליטי עם המוח הקריאטיבי בתהליך תכנון האתר וקידומו, ניר שי , nearme – קידום אתרים בגוגל
ההרצאה התמקדה בתפקידם של אנשי ה-SEO בתהליך הקמת אתר ברשת . כיצד לתכנן אתר מצליח באינטרנט? המוח האנליטי והמוח הקריאטיבי בתהליך תכנון האתר – "כיצד מתחלקת האחריות בין אנשי העיצוב וה- UI ובין אנשי ה- SEO ?"
אם עד היום היינו זקוקים לאנשים עם חשיבה אנליטית והיכרות טובה עם הטכנולוגיה כדי להצליח ולהשיג יתרון יחסי על פני המתחרים, כיום אנו זקוקים לחשיבה הרמונית בין השתיים, כדי להגיע לנקודת ההיתוך – היא ההצלחה
- שיווק המותג ברשת – שילוב בין ערוצי מידע שונים ובניית אסטרטגיה לנוכחות הוליסטית ברשת בשנת 2012, ורד חורי, ewise , שיווק חכם ברשת
הרשת מלאה בפרסומות והצרכנים מוצפים במידע ובכל זאת ישנן דרכים חכמות להתבלט ולהצליח.
בהרצאה הודגם כיצד עסקים עם תקציבים קטנים כגדולים יכולים להיבדל, ליצור באזז ולמתג עצמם כאוטוריטות, בעזרת נוכחות חכמה ברשת ושימוש בערוצי מידע שונים. לקוחות ופרוייקטים הם לא 'העתק-הדבק', כל לקוח נבדל בצרכים ובאפיקי השיווק שנבחר עבורו.
מקצועיות, יצירתיות, ראש פתוח והכרות מעמיקה עם הלקוח – מאפשרים לתת את הפתרונות החכמים ביותר. למצגת ההרצאה, לצפייה בסרטון על שיווק אינטרנטי
- עושים כסף מתוכן: לכל ארנק יש מפתח…הצרכנים מכתיבים את המודל העסקי סיגל אמסלם, אתר התיירות, מפה
נסקרו מודלים קיימים (אתרי תוכן בחינם מול אתרי תוכן בתשלום) ונבחנו מודלים מתהווים (תוכן פרימיום, שירותי תוכן און ליין, מיקרו פיימנט ועוד) הוסבר כיצד פלטפורמות טכנולוגיות (web 2.0, פייסבוק, סמארטפונים בצירוף GPS ) משפיעים על שינוי במודלים העסקיים הקיימים. לבסוף ניתן מענה לשאלה כיצד עשוי התוכן באינטרנט להצדיק את הקיום העסקי שלו..למצגת ההרצאה, לאתר מפה
תודה רבה לכל המרצים, לכל המשתתפים ביום העיון ולמארגני כנס מידע 2012 מחברת טלדן
גרף הידע של גוגל – צעד לקראת הדור הבא של החיפוש
ב- 16 למאי 2012 גוגל השיקה את גרף הידע שמסייע למשתמש לגלות מידע חדש בקלות ובמהירות.
גרף הידע הוא מודל חיפוש חכם שמבין את הישויות בעולם האמיתי ואת היחסים ביניהם. גרף הידע של גוגל כולל למעלה מ- 500 מיליון אובייקטים ולמעלה מ- 3.5 מיליארד עובדות עליהם ויחסים בין האובייקטים השונים . המערכת אוספת מידע על האובייקטים השונים , לומדת גם מחיפושים של משתמשים אחרים בשאילתות השונות ומוסיפה מידע רלוונטי לגרף הידע.
גרף הידע מאפשר לחפש דברים אנשים ומקומות שגוגל יודע עליהם ולקבל מידע רלוונטי לשאילתה גם כאשר למונח החיפוש משמעויות שונות. .
באופן זה גרף הידע של גוגל מעצים את החיפוש ב- 3 דרכים עיקריות:
1. מאתר את הדבר הנכון. גוגל מבין את ההבדל במשמעויות השונות של המונח ומאפשר לצמצם את תוצאות השאילתה למשמעות הרצויה למשתמש. ומכאן שהתוצאות של השאילתה רלוונטיות יותר.
2. מאפשר קבלת תמצית טובה יותר . באמצעות גרף הידע גוגל מבין טוב יותר את השאילתה , הוא יכול לתמצת תכנים רלוונטיים לנושא, כולל מידע עובדתי. למשל אם אנו מחפשים מרי קרי נקבל מידע על תאריך הולדתה ומותה, אבל גם מידע על החינוך שלה והתגליות המדעיות שלה.
3. מאפשר העמקה והרחבה. מאפשר ללמוד עובדות חדשות וקשרים חדשים שקשורים לשאילתה. כך למשל אם נחפש ליאונרדו דה וינצי נקבל מידע על היצירות שלו ועל ציירים נוספים בתקופתו.
נכון להיום הגרף מיושם בגוגל US .
זהו צעד ראשון לקראת הדור הבא של חיפוש ששם לו למטרה להבין את העולם כפי שבני אדם מבינים ולהפוך את מנוע החיפוש ל- knowledge engine
UDINI – שירות חדש של Proquest – לחיפוש, ללכידה ואחסון פריטי מידע בענן
UDINI הוא שירות חדש של Proquest שעל פי מה שנכתב באתר מחפש ב- 150 מיליון מאמרים בטקסט מלא מ- 12000 פרסומים. UDINI כולל 4000 כתבי עת אקדמיים, 2000 פרסומי חדשות, 4500 דוחות וחומרים מקצועיים. המאמרים הם ממגוון תחומים ב-3 קטגוריות נושאיות עיקריות :עסקים וכלכלה, מדע וטכנולוגיה, תרבות ומדעי החברה .
החיפוש באתר הוא ללא תשלום, הטקסט המלא הוא בתשלום עם כמה אפשרויות תשלום – pay as you go , מנוי שנתי של 270$ , מנוי חודשי של 30$ . אפשרויות תשלום אלה במיוחד האופציה pay as you go פותחות לחוקרים שאינם שייכים למוסד כלשהו, שבדרך כלל מנוי למאגרי מידע, להגיע לטקסט מלא לו הם נזקקים לצורך המחקר. למשתמש במאגר יש אופציה לפני שהוא מחליט לרכוש את המאמר לקרוא אותו לפרק זמן של 72 שעות תמורת סכום נמוך . התשלום עבור הורדת המאמר המלא לתמיד גבוה יותר..
בנוסף לשירות החיפוש, השירות מאפשר שימוש בספרייה אישית – שטח אחסון חינמי חופשי בענן , והוא מאפשר גם לכידת דפי ווב ושמירתם בספרייה באמצעות לחצן ייעודי לכך אותו אפשר להוסיף בסרגל בדפדפן. דפי הווב ולא רק ה- URL's שלהם נשמרים בשלמותם.
כל מה שמעלים , רוכשים או ששומרים באמצעות לכידת המסכים נמצא בספרייה האישית ואפשר לקרוא אותו באמצעות קורא שכולל כמה מאפיינים שמעצימים את חווית המשתמש כגון הוספת הארות /הערות לטקסט , במקרה של לכידת מסכים – גזירת פרסומות ועוד.
באתר יש אופציה לחיפוש בסיסי ומתקדם עם אפשרות להגביל את החיפוש על פי מחבר, כותר, פרסום, תאריך. כמו כן אפשר לעדן את תוצאות השאילתה על פי פסטים שונים: סוג מסמך ( כתב עת, דיסרטציות, דוחות, עיתונים, פרסומים מסחריים ועוד), תחום מחקר ותאריך
שירות זה מזכיר לי מבחינה מסוימת בעיקר בכל מה שקשור לרכש את המודל של DeepDyve.
OKR ומדיניות הגישה הפתוחה של הבנק העולמי
הבנק העולמי מאמץ את מדיניות הגישה הפתוחה. במסגרת מדיניות זו המאגר הרשמי של הבנק The World Bank Open Knowledge Repository – OKR פתוח לכול.
עם השקתו במסגרת הגישה הפתוחה באפריל 2012 – OKR כולל ספרים שיצאו לאור בשנים 2009-2012 , דוחות של הבנק בנושאי פיתוח מאז 1978 , מחקרים בנושאי כלכלה , מאמרים מהשנים 2007 -2010 שיצאו לאור בכתבי עת של הבנק ועוד. פירוט של התכנים השונים אפשר למצוא באתר.
רוב התכנים במאגר הם חופשיים לשימוש במסגרת Creative Commons Attribution 3.0 Unported license . לגבי תכנים במאגר שאינם במסגרת זו יש ציון מפורש של תנאי השימוש.
מן הראוי לציין ש-OKR מאמץ פרוטוקולים שמאפשרים אינטראופרביליות בין מאגרים ושימוש חוזר בתכנים. הפרוטוקולים הם- Initiative Dublin Core Metadata ו- OAI-PMH.
בחיפוש המתקדם במאגר אפשר להגביל על פי סוגי החומרים השונים במאגר- דוחות שנתיים, כתבי עת, ניירות עבודה, ספרים, מחקרים כלכליים, ותכנים רב לשוניים. כמו כן אפשר להגביל את החיפוש על פי כותר, מחבר, תאריך, נושא, מלות מפתח, אזור וארץ, ולמיין את תוצאות החיפוש על פי רלוונטיות, כותר ותאריך.
נייר מדיניות הגישה הפתוחה של הבנק פורסם ב- 2 באפריל 2012 והמדיניות תיכנס לתוקפה ביולי 2012
ל- OKR
התחדשנו במערכת חיפוש חדשה – דעת"א
המידע ברשת לאן? – מנועי חיפוש, רשתות חברתיות והנייד – ביחד או לחוד?
הווב שבעיקרו מורכב מאוסף דפי html מהווה רק חלק מרשת האינטרנט. מאז שנת 2000 הווב נמצא בנסיגה וחלקיו האחרים של האינטרנט מהווים מקור למידע . אחד ממקורות המידע העולים הם יישומי המובייל. יישומים אלה שמכונים אפליקציות נייטיב הן אפליקציות סגורות שמורידים למכשירים הניידים.
השימוש בטלפונים חכמים ומחשבי לוח נמצא בעלייה ועמו גם השימוש באפליקציות. על פי תחזיות חברת המחקר גרטנר מדצמבר 2011 ,בשנת 2014 ימכרו מִילְיַארְד טלפונים חכמים – מספר כפול מתחזיות המכירה של מחשבים אישיים באותה שנה . יש לכך השלכות על השימוש באפליקציות לעומת השימוש בווב. עם גידול השימוש במכשירים ניידים גדל השימוש באפליקציות נייטיב סגורות שמספקות שירותים קלים למשתמשים על חשבון השימוש בווב הפתוח – המשתמשים משתמשים ברשת האינטרנט אך לא בווב . מספר האפליקציות היום גדול , וחוזים ששנת 2013 תהיה שנת השיא מבחינת המכירות של האפליקציות .על פי תחזיות גרטנר מדצמבר 2011 בשנת 2015 פיתוח אפליקציות ייעודיות לסמרטפונים ולמחשבי לוח יעלה על פיתוח פרויקטים למחשבים אישים ביחס של 4 ל- 1.
במקביל לגידול בשימוש בטלפונים ניידים אנו עדים לשימוש הולך וגובר ברשתות חברתיות שאף הן סגורות למחצה. על פי גרטנר עד 2014 יחליפו הרשתות החברתיות את שירותי הדוא"ל ככלי העיקרי למטרות תקשורת בין-אישית עבור 20% מהמשתמשים העסקיים
כל זה מוביל לכאורה למצב של נסיגה בווב הפתוח לטובת מערכות סגורות או סגורות למחצה ולכך יכולות להיות השלכות שליליות על מנועי חיפוש ומעמדם בווב על כל ההשלכות שיש לכך לגבי המידע למשתמש. מעמדם של מנועי החיפוש תלוי במעמדו של הווב שכן עיקר הטכנולוגיה שלהם מתבססת על הזחלנים שסורקים את הווב הפתוח שרובו כולל דפי html.
לאור מצב זה והמפנה החשוב בעולם הדיגיטלי מווב פתוח לפלטפורמות סגורות שמשתמשות ברשת האינטרנט לתעבורה אך לא בדפדפן לתצוגה אין פלא שכתבת שער ב- Wired magazine in 2010 בשם "The Web Is Dead. Long Live the Internet" חוזה נסיגה במעמדו של הווב .
אזהרה דומה נשמעה מפיו של ממציא הווב עצמו Tim Berners-Lee בגיליון דצמבר 2010 של Scientific American :
, “The Web as we know it is being threatened,” adding that it “could be broken into fragmented islands.”2
מאז נושא זה שנוי במחלוקת ומעורר ויכוחים ודיונים על מעמדו של הווב ברשת האינטרנט וההשלכות לגבי מנועי חיפוש., והיום מומחים רבים סבורים שהיתרונות של הווב רק גדלים.
פיתוח המובייל ווב (לעומת יישומי המובייל) הוא צעד בכיוון חיזוק מעמדו של הווב , ו-HTML5 CSS3 הם אמצעים לכך וגם פתרון לבעיות נגישות אחרות של מנועי חיפוש למידע ….הנראות של המידע מרשתות חברתיות למשתמש גדלה אף היא עם שילוב מידע מרשתות חברתיות במנועי חיפוש.
לצד מגמה זו של שילוב ותעבורה בין האיים השונים בווב אנו עדים היום גם למספר מגמות חיוביות נוספות מבחינת המידע בווב והמשתמש – תנועת הגישה הפתוחה נמצאת בעלייה מתמשכת , רשתות חברתיות מאפשרות את שיתוף המידע כולל מידע אקדמי ברשתות חברתיות אקדמיות, וחזון הנתונים המקושרים הולך וקורם גידים – כל אלה יהפכו את המידע לא רק לפתוח יותר אלא גם לחופשי, משותף ומקושר יותר ואין ספק – המשתמש הוא הנשכר העיקרי.
ליום העיון "המידע ברשת לאן? הנייד, רשתות חברתיות ומנועי חיפוש – לחוד או יחדיו" שיתקיים בכנס טלדן מידע 2012. ביום העיון ידון נושא זה עם דגש על המידע וטיפים למשתמש.
אטלס המגדר ושוויון חינוך בעולם
לציון יום האישה הבינלאומי שהתקיים בשמונה במרץ UNESCO ו- UIS פרסמו לראשונה את World Atlas of Gender Equality in Education. האטלס כולל למעלה מ- 120 מפות, טבלאות וגרפים שמציגים אינדיקטורים בנושא המגדר ושוויון בתחום החינוך. באטלס אפשר למצוא מידע על מגמות בתחום החינוך בכל הקשור למגדר בשלבי החינוך השונים: יסודי, תיכון וגבוה וכיצד המדיניות משפיעה על השוויון בחינוך בין המינים .
המידע המוצג וניתוחו מצביעים על הבדלים בין שני המינים בתחום החינוך .
שלמרות שהגישה לחינוך נותרה כאתגר בהרבה ארצות, בנות בחינוך היסודי נוטות לעלות בביצועים שלהן על הבנים. שיעורי נשירה של בנים גבוהים יותר מאלו של הבנות ב- 63% מהארצות הנסקרות.
במדינות שבהן יש אחוזים גבוהים של בנות בחינוך התיכוני יש יותר מורות בחינוך היסודי מאשר מורים
גברים עדיין מהווים רוב בשלבי החינוך הגבוהים – 56% מבעלי תואר שלישי ו-71% מהחוקרים.
האטלס בגרסתו האלקטרונית יעודכן באופן קבוע על פי הנתונים של המוסד לסטטיסטיקה של UNESCO . הגרסה המודפסת של האטלס תלווה בכלי מיפוי מקוון שיאפשר למשתמשים לעקוב אחר מגמות לאורך זמן ולייצא נתונים.
הכינוס השנתי ה-16 של איגוד האינטרנט הישראלי
הכינוס השנתי ה- 16 של איגוד האינטרנט הישראלי התקיים השנה ב- 21 בפברואר 2012 בבניני האומה בירושלים.
מסלוולים עיקריים בכנס היו:
• צרכני דור ה- Y
• CYBER – המערכה החדשה: איומים, היערכות וטכנולוגיה
• טכנולוגיית האינטרנט – עשר שנים קדימה
• מימדים – רואים את האינטרנט אחרת
המצגות של ההרצאות זמינות באתר בעמודי המרצים.
מעיון במצגות עולה שהכנס עסק במגוון נושאים במסלולים אלו.
בין הנושאים שהוצגו מהם עסקו בהיבטים סוציולוגים ופוליטיים של חברת הרשת המקוונת כגון: גל המחאות החברתיות של שנת 2011 משולבות המדיה ומה באמת כוחן של הרשתות החברתיות בהן, כיצד להפוך רשתות חברתיות לכלי אפקטיבי להסתגלות לסביבה ולהשגת מטרות, המחאה החברתית ותפקידה של האמנות הדיגיטלית בהליך המחאה, כיצד קבוצת אמנים ופעילים חברתיים משתמשים בתרבות דיגיטלית כדי לשקף מסרי מחאה, וכוחה הפוליטי והחברתי של האמנות האנרכיסטית והמחאתית ברשת , הסייבר הוא לא טריטוראילי אך אין זה אומר שהוא לא פוליטי. האם הוא מדינה טובה לאזרחיה?
ומי שמתעניין בהיבטים טכנולוגיים של הרשת יוכל אף הוא למצוא מגוון של הרצאות שעסקו בכך כגון: התפתחות האינטרנט הסלולארי בשנים הבאות , המגמות האחרונות בעידן המיחשוב האישי החדש, טכנולוגיות כמו זיהוי קול, מהפכת הטלפונים החכמים והצצה לעתיד, הגנה על ארגונים בסייבר ספייס,רוחב פס ותקשורת נתונים בישראל ועוד .. וגם את נושא השילוב של הטכנולוגי והחברתי כגון : השפעה של טכנולוגיות דיגיטליות על פרטים , ארגונים ועל החברה, שימוש בנתונים המצטברים תוך כדי מנשק אדם מחשב לאבחון שינויים במצב הבריאותי, הפסיכולוגי וההתנהגותי של המשתמש ועוד..
לאתר הכינוס כאמור המצגות של ההרצאות זמינות באתר בעמודי המרצים. כמו כן אפשר לראות תמונות מהכינוס
Power to the librarian – תפקידים של ספריות, דוגמאות וכלים
תפקידים מסורתיים של הספרייה התמקדו בעניינים שנוגעים לרכש, ארגון אוספים , חיפוש ואחזור מידע למשתמשי הספרייה. בעשורים האחרונים עם הגישה האלקטרונית למשאבי המידע ופיתוח מערכות ידידותיות , קל יותר למשתמש לבצע בעצמו את חיפוש המידע ואחזורו. נוכח מצב זה לעתים ישנה תחושה שאחד התפקידים המסורתיים של הספרנים נשמט מידיהם או לפחות כבר אינו נדרש באותה מידה כמו קודם .
מצב זה הוביל את הספריות לחפש תפקידים חדשים ואכן בעשורים האחרונים מדע המידע והספרנות נמצא בשלבים שונים של הגדרת תפקידים מחדש.
סקירה של תפקידים חדשים , דוגמאות ליישומן וכיצד , אפשר למצוא באתר Power to the Librarian של Elsevier. אמנם באתר מוצעים פתרונות וכלים ליישום של Elsevier, מה שמקנה לאתר קצת אופי פרסומי אבל בכל זאת מעניין לקרוא וללמוד מהניסיון של אחרים וגם להכיר כלים מתאימים .
תפקידים חדשים פוטנציאליים וניסיון של ספריות ביישומן שמתוארים באתר הם:
האתר מתאר בפירוט ולעתים גם בוידאו את ניסיונן של ספריות שונות ביישום תפקידים אלה. הדגש הוא על שיתוף פעולה עם אנשי הסגל, הסטודנטים ומחלקות נוספות באוניברסיטה כגון המחלקה שאחראית על מענקי המחקר , מחלקת השיווק ושירותי התקשורת באוניברסיטה ועוד. ליד כל אחד מתפקידים אלה מוצגים כלים ושירותים של Elsevier שמסיעים בביצוע. מוזכרים מגוון כלים ושירותים כגון:
Elsevier Training Desk
SciVerse ScienceDirect
SciVerse Scopus
SciVal Suite
SciVerse Hub- Patent search
SciVerse Developers Network
Scopus API
Reaxys
GeoFacets
BrainNavigator
Methods Navigator
SciVal Experts
SciVal Strata
ועוד..
ביקור במוזיאון ובספרייה של יד ושם
ביום רביעי, 21.02.12, השתתפתי עם ספרני אוניברסיטת תל אביב בסיור במוזיאון החדש של יד ושם. המוזיאון נמצא במבנה דמוי מנסרה החודר להר מצדו האחד ונפתח מצדו האחר לנוף ירושלים. המוזיאון מספק מידע ומעניק למבקר מפגש חווייתי עם סיפור השואה. התצוגות כוללות חפצים אישיים,תצלומים אותנטיים, חפצי אמנות מקוריים ועדויות וידאו של ניצולים המדגישות את הסיפורים האנושיים הייחודיים של האוכלוסייה היהודית באירופה באותה תקופה. ההדרכה הועברה בצורה מעניינת ומרגשת.
בהמשך נפגשנו עם גב' ליאת בן חביב מנהלת מרכז הצפייה. מרכז הצפייה הינו ספרייה דיגיטלית של סרטים ומאגר מידע מקיף בנושא שואה וקולנוע. המרכז פועל במסגרת ספריית יד ושם והוא נמצא בלבו של אתר יד ושם. לב העשייה במרכז הצפייה הוא איסוף וקיטלוג סרטים בנושא השואה. האוסף הוא מיזם בצמיחה ובהתפתחות מתמשכת. המרכז אוסף סרטים מכל הזמנים, מרחבי העולם, בכל שפה ובכל ז'אנר (עלילתי, תיעודי, תכניות טלוויזיה, סרטי חובבים וסרטים אישיים, וידאו-ארט ועוד).
בסוף היום ביקרנו בספריית יד ושם ונפגשנו עם מנהל הספרייה. ספרית יד ושם מהווה את אוסף הפרסומים הגדול ביותר בעולם בנושא השואה: היא כוללת למעלה מ-125.000 כותרים ב-54 שפות. מטרתה של הספרייה היא לאסוף את כל החומר המודפס אודות השואה במטרה להעמידו לרשות ציבור הקוראים ולשמרו לדורות הבאים.
הזכות לבקר ביד ושם טומנת בחובה חובה – לזכור ולא לשכוח.
יריד ספרים חדשים בספרייה למדעים מדויקים ולהנדסה: הערות והארות
נראה כי המחלוקת לגבי ספרים אלקטרוניים לעומת ספרים מודפסים מאבדת מחשיבותה ועצמתה, מפני שתוצאתה ברורה: טכנולוגיות מודרניות גוברות על יריבתן המיושנת. תהליך זה הוא כנראה מהיר במיוחד בתחום האקדמי, שכן מחקר חדש, מן הסתם, דורש טכנולוגיות חדשניות ומתקדמות. יתרונותיהן של טכנולוגיות חדשות ברורות למדי. בהדרגה התרגלנו למחשבה שבעתיד הלא רחוק ספריות אקדמיות יהפכו ל"נטולות נייר". זו הסיבה שההתנסות שחווינו לאחרונה הרשימה אותנו עד כדי כך שחשנו צורך לחלוק אותה בבלוג זה.
בין התאריכים 22 לינואר-2 לפברואר 2012 הספרייה למדעים מדויקים ולהנדסה ארחה את יריד ספרי המדע עבור חוקרים וסטודנטים. אירוע זה אורגן יחד עם הסוכנים של הספרייה, Rodney Franklin Agency ו-Com.Books LTD, כאשר כל אחד מהם מייצג ספרים חדשים של המוציאים לאור המובילים בעולם. המטרה העיקרית הייתה קידום פרסומים אחרונים וקבלת המלצות לרכישות חדשות. היריד עורר התעניינות בקרב המשתמשים. אנחנו, הספרניות האחריות על האירוע, הבחנו במספר דברים שהאירו את עינינו – ננסה לסכמם בקצרה.
ראשית ומעל לכל, מה שבולט לעין ואין לחלוק עליו הוא הקשר המיידי-פיזי-רגשי שנוצר במפגש עם הספר המודפס. הספרים המודפסים מציעים שקיפות מלאה, גישה מיידית, דפדוף בספר והתרשמות ממנו. זה נכון במיוחד לגבי ספרי מחקר ולימוד, אשר השימוש שלהם גדל באופן חד בהשוואה לפורמט אלקטרוני. לא מעט חוקרים וסטודנטים ציינו שלא היו שוקלים להחליף את הספרים המשמשים אותם לעתים תכופות בחלופות אלקטרוניות, כי זה היה מאיט את קצב עבודתם באופן משמעותי. ניתן להסיק מכך שחומר אשר לא מיועד לקריאה רצופה, הוא בעל ערך רב יותר בפורמט המודפס המסורתי.
הבחנה נוספת מתייחסת למה שניתן לכנות "חוויה חברתית משותפת". בעוד שחומר דיגיטאלי בד"כ, אם לא תמיד, מזוהה עם שימוש אישי, ספרים מודפסים יכולים לשמש קבוצות של אנשים לצורך עיון ודיון. כשראינו סטודנטים וחוקרים מעבירים ספרים איש לרעהו, מצביעים על משפטים מסוימים או מקריאים אותם בקול, חשבנו, שהיינו מאבדים יתרונות אלה, אם היינו מציעים ללקוחותינו גרסה ממוחשבת במקום יריד ספרים ישן וטוב.
לסיכום, ברצוני להביע את תקוותי הכנה כי ספרים מודפסים יישארו חלק בלתי נפרד מתרבות מדעית וחברתית לשנים הבאות, ושהדיון בחוסר הרלוונטיות שלהם יישאר בתחום התיאורטי הטהור.
יריד ספרים חדשים בספרייה למדעים מדויקים ולהנדסה – אלבום תמונות
מנשק חדש ועדכונים – Brill Online Reference Works
מנשק חדש וידידותי למאגרי היעץ בהוצאת Brill.
Brill Online Reference Works מכיל אנציקלופדיות בנושאים שונים,המבנה של הערכים זהה בכל האנציקלופדיות,הערכים חתומים,לצד הערך תוכן ענינים,בסוף הערך קישורים וביבליוגרפיה לעיון נוסף והדגמה כיצד לצטט את הערך.
ניתן לאתר מידע ע"י דפדוף,חיפוש בסיסי או מתקדם בכל האנציקלופדיות בו זמנית או באנציקלופדיות של אותו נושא.
הספרייה המרכזית מנויה על האנציקלופדיות הבאות:
מזרח תיכון ואסלאם
Christian-Muslim Relations. A Bibliographical History – חדש בספרייה
Encyclopaedia Islamica – חדש בספרייה
Encyclopedia of Women & Islamic Cultures
Encyclopaedia of Qur'an
Encyclopaedia of Islam
לימודי דתות
Encyclopedia of Christianity Online – חדש בספרייה
Religion Past and Present
לימודים קלאסיים
Supplementum Epigraphicum Graecum – חדש בספרייה
New Pauly Online
Jacoby Online
שפה ובלשנות
Encyclopedia of Arabic Language and Linguistics
לימודי אסיה
לימודי יהדות
Encyclopedia of Jews in the Islamic World
הגישה למאגר אפשרית מאתר הבית של הספריה המרכזית ומהקטלוג.
Tech Tools and Instructional Strategies – שירותים וכלים חופשיים בשירות ההוראה
Tech Tools and Instructional Strategies הוא וויקי שכולל רשימה של כלים ושירותים ברובם חופשיים שיכולים לשמש סטודנטים ומרצים לפונקציות שונות במסגרת ההוראה בחינוך הגבוה. הכלים מסודרים באתר ברשימה אלפביתית וליד כל כלי יש תיאור של הכלי וכיצד ניתן ליישמו בכיתה.
ברשימה נכללים אתרי ווב , רשתות חברתיות, אתרים לבנית אתרים, אתרי וידגטים ומגוון כלים נוספים שמשמשים לפונקציות שונות לדוגמה :
Animoto – ליצירת סרטי וידאו מקוונים
BibMe ,Easy Bib ו-Mendeley – תוכנות לניהול רשומות ביבליוגרפיות
Cacoo – ליצירת דיאגרמות
Flare – להצגה ויזואלית של נתונים
TipCam/Utipu – תוכנה לצילום מסך ועוד
מבחר כלי ווב 2.0 נוספים אפשר למצוא באתר 
Go2WEB20.net שאף הוא נכלל בויקי זה.
על פי מה שנכתב באתר הוויקי ממשיך להתעדכן.
מאגרים לתקופת נסיון – Cambridge Histories Online & Cambridge Companions
הספרייה המרכזית קיבלה לתקופת נסיון עד ה – 9 לפברואר 2 סדרות בהוצאת Cambridge.
Cambridge Histories Online – הסדרה כוללת 295 כותרים שיצאו לאור החל מ – 1960בתחומים הבאים : היסטוריה אמריקאית, היסטוריה בריטית, היסטוריה כלכלית, היסטוריה של המדע, תולדות הספר, לשון ולנגויסטיקה, ספרות, פילוסופיה, דת, תיאטרון, אמנויות, סוציולוגיה ופוליטיקה.
ניתן לבצע חיפושים במאגר באמצעות דפדוף חיפוש בסיסי או מתקדם בכל הספרים בו זמנית או בקבוצת ספרים שנבחרו או בפרקים מסוימים מתוך הספרים.
Cambridge Companions Complete Collection – הסדרה כוללת companions בנושאים הבאים : ספרות, דת ותרבות, לימודים קלאסיים ומוסיקה.
ניתן לבצע חיפוש מהיר בכל הכותרים או לפי שדות בחיפוש מתקדם ולהגביל לפי תחומים.
נודה לחוות דעתכם.
הפַיְנָלִיסְטים של פרס CODiE לשנת 2012
פרס CODiE הוא פרס שמוענק זה 25 מדי שנה על ידי The Software & Information Industry Association- SIIA על מצוינות בתעשיית התוכנה ותכנים דיגיטליים.
יישומים , מוצרים ושירותים בתחום התוכן והתוכנה שמיועדים לשימוש עסקי, אקדמי , ארגוני וממשלתי מתחרים על הפרס ב- 14 קטגוריות שכוללות בין היתר – Best Consumer Information Service, Best Lead Generation Service, Best Legal Solution, Best Medical and Health Information Product, Best Online News Service, and Best Online Science or Technology Service.
הפרס מוענק לאחר שיפוט על ידי שופטים מתנדבים מובילים בתחומם. הציון שמעניקים השופטים שמושתת על קריטריונים מיוחדים לכל קטגוריה מהווה בסיס לבחירת העולים לגמר – הפינליסטים.
ב-1 לדצמבר פורסמה הצהרה על העולים לגמר מבין המועמדים. על הזוכים תתפרסם הודעה ב- 24 בינואר 2012 בפסגת תעשיית המידע בניו-יורק.
חלק מהמוצרים המוכרים לנו- קהילת הספרנים נמצאים ברשימת העולים לגמר וביניהם :
בקטגורית שירות מדעי מקוון ושירות טכנולוגי נמצא גם Pubget.com , Bibliogo , Safari Books Online ו-Spotlight SciVal של Elsevier
OECD Science, Technology and Industry (STI) Scoreboard 2011
Organisation for Economic Co-operation and Development- OECD ,ארגון ששם לו למטרה פיתוח גלובלי ושיפור המצב הסוציו-אקונומי של אוכלוסיית העולם , מאגד בתוכו היום את רוב המדינות המפותחות בעולם .
אחת לשנתיים הארגון מפרסם את STI Scoreboard ובו אינדיקטורים משווים ברמה הבינלאומית בתחומים: מדע, טכנולוגיה ותעשייה.
השנה מהדורה עשירית של OECD Science, Technology and Industry (STI) Scoreboard התפרסמה בספטמבר 2011. מהדורה זו כוללת כ-180 אינדיקטורים שמספקים תמונה על כלכלת הידע ומצביעים על מגמות עולמיות עיקריות בתחום הידע והחדשנות. האינדיקטורים מספקים תמונה על כלכלת הידע – מגמות ומאפיינים, בנית הידע, קשר לידע ושיתוף, חדשנות בחברות, תחומים חדשים ותחרות בעולם הגלובלי. אפשר למצוא מידע על מחקר ופיתוח – הוצאות, שיתוף פעולה בינלאומי בתחום החידושים, גודל חברות ודינמיקה, מסחר אלקטרוני ופטנטים, השקעות, אוניברסיטאות, בוגרי אוניברסיטאות ובעלי תואר שלישי, משאבי אנוש במדע וטכנולוגיה, תעסוקה של בוגרים ובעלי תואר שלישי, ביוטכנולוגיה ועוד
מהדורה אלקטרונית חופשית של ניתוח זה זמינה בווב ומספקת גישה לפרקים השונים ולמאגרי הנתונים שעליהם התבסס הניתוח. כל אחד מהאינדיקטורים זמין גם כקובץ PDF נפרד.
שבוע הגישה הפתוחה הבינלאומי 2011
שבוע הגישה הפתוחה הבינלאומי יתקיים השנה ב- 24 – 31 באוקטובר. שבוע זה הוא מאורע שנתי גלובלי שמעודד גישה פתוחה בהוצאה לאור ומחקר, וזו השנה החמישית בו הוא מתקיים ברציפות. שבוע זה מהווה הזדמנות לקהילה האקדמית ללמוד על הפוטנציאל שטמון בגישה הפתוחה – הגדלת ההשקעות במחקר והגדלת הנראות של המחקר ועידודו. אוניברסיטאות, מכללות, מוסדות מחקר, סוכנויות מימון, ספריות וסטודנטים ברחבי העולם כולו נוטלים בו חלק ומשתמשים בפלטפורמה זו לקידום הנושא. .
באתר המרכזי של שבוע זה אפשר לקבל מידע על האירועים הצפויים בשבוע זה , נותני החסות, קבוצות שפועלות במסגרת שבוע זה למען הגישה הפתוחה ועוד..
מן הראוי לציין שאחת הקבוצות שפועלות במסגרת שבוע זה היא קבוצת הסטודנטים The Rrights to Research Coalition . במדריך שפרסמה הקבוצה סטודנטים יכולים לקבל רעיונות כיצד הם יכולים לתרום לשבוע זה.
עוד מן הראוי לציין שאחד מבעלי החסות לשבוע זה הוא המו"ל SpringerOpen כאות הבעה למחויבתו למודל של הגישה הפתוחה.
בהקשר זה כדאי לציין מספר אירועים שקרו לאחרונה ומצביעים על ההכרה שהולכת וגוברת בחשיבות התנועה כגון הצטרפותה של אוניברסיטת פרינסטון בספטמבר 2011 לשורת המוסדות שמאמצים את מדיניות גישה הפתוחה וההצהרה האחרונה של EPSRC בספטמבר 2011 על מדיניותה החדשה. יוזמות מסוג זה יעודדו מו"לים שעדיין אינם תומכים בגישה הפתוחה לפעול אף הם בכיוון זה.
