OKR ומדיניות הגישה הפתוחה של הבנק העולמי

הבנק העולמי מאמץ את מדיניות הגישה הפתוחה. במסגרת מדיניות זו המאגר הרשמי של הבנק The World Bank Open Knowledge Repository – OKR פתוח לכול.

עם השקתו במסגרת הגישה הפתוחה באפריל 2012 – OKR כולל ספרים שיצאו לאור בשנים 2009-2012 , דוחות של הבנק בנושאי פיתוח מאז 1978 , מחקרים בנושאי כלכלה , מאמרים מהשנים 2007 -2010 שיצאו לאור בכתבי עת של הבנק ועוד. פירוט של התכנים השונים אפשר למצוא באתר.

רוב התכנים במאגר הם חופשיים לשימוש במסגרת Creative Commons Attribution 3.0 Unported license . לגבי תכנים במאגר שאינם במסגרת זו יש ציון מפורש של תנאי השימוש.

מן הראוי לציין ש-OKR מאמץ פרוטוקולים שמאפשרים אינטראופרביליות בין מאגרים ושימוש חוזר בתכנים. הפרוטוקולים הם- Initiative Dublin Core Metadata ו- OAI-PMH.

בחיפוש המתקדם במאגר אפשר להגביל על פי סוגי החומרים השונים במאגר- דוחות שנתיים, כתבי עת, ניירות עבודה, ספרים, מחקרים כלכליים, ותכנים רב לשוניים. כמו כן אפשר להגביל את החיפוש על פי כותר, מחבר, תאריך, נושא, מלות מפתח, אזור וארץ, ולמיין את תוצאות החיפוש על פי רלוונטיות, כותר ותאריך.

נייר מדיניות הגישה הפתוחה של הבנק פורסם ב- 2 באפריל  2012 והמדיניות תיכנס לתוקפה ביולי 2012

ל- OKR

לכתבה בנושא

המידע ברשת לאן? – מנועי חיפוש, רשתות חברתיות והנייד – ביחד או לחוד?

הווב שבעיקרו מורכב מאוסף דפי html מהווה רק חלק מרשת האינטרנט. מאז שנת 2000 הווב נמצא בנסיגה וחלקיו האחרים של האינטרנט מהווים מקור למידע . אחד ממקורות המידע העולים הם יישומי המובייל. יישומים אלה שמכונים אפליקציות נייטיב הן אפליקציות סגורות שמורידים למכשירים הניידים.

השימוש בטלפונים חכמים ומחשבי לוח נמצא בעלייה ועמו גם השימוש באפליקציות. על פי תחזיות חברת המחקר גרטנר מדצמבר 2011 ,בשנת 2014 ימכרו מִילְיַארְד טלפונים חכמים – מספר כפול מתחזיות המכירה של מחשבים אישיים באותה שנה . יש לכך השלכות על השימוש באפליקציות לעומת השימוש בווב. עם גידול השימוש במכשירים ניידים גדל השימוש באפליקציות נייטיב סגורות שמספקות שירותים קלים למשתמשים על חשבון השימוש בווב הפתוח – המשתמשים משתמשים ברשת האינטרנט אך לא בווב . מספר האפליקציות היום גדול , וחוזים ששנת 2013 תהיה שנת השיא מבחינת המכירות של האפליקציות .על פי תחזיות גרטנר מדצמבר 2011 בשנת 2015 פיתוח אפליקציות ייעודיות לסמרטפונים ולמחשבי לוח יעלה על פיתוח פרויקטים למחשבים אישים ביחס של 4 ל- 1.

במקביל לגידול בשימוש בטלפונים ניידים אנו עדים לשימוש הולך וגובר ברשתות חברתיות שאף הן סגורות למחצה. על פי גרטנר עד 2014 יחליפו הרשתות החברתיות את שירותי הדוא"ל ככלי העיקרי למטרות תקשורת בין-אישית עבור 20% מהמשתמשים העסקיים

כל זה מוביל לכאורה למצב של נסיגה בווב הפתוח לטובת מערכות סגורות או סגורות למחצה ולכך יכולות להיות השלכות שליליות על מנועי חיפוש ומעמדם בווב על כל ההשלכות שיש לכך לגבי המידע למשתמש. מעמדם של מנועי החיפוש תלוי במעמדו של הווב שכן עיקר הטכנולוגיה שלהם מתבססת על הזחלנים שסורקים את הווב הפתוח שרובו כולל דפי html.

לאור מצב זה והמפנה החשוב בעולם הדיגיטלי מווב פתוח לפלטפורמות סגורות שמשתמשות ברשת האינטרנט לתעבורה אך לא בדפדפן לתצוגה אין פלא שכתבת שער ב- Wired magazine in 2010 בשם "The Web Is Dead. Long Live the Internet" חוזה נסיגה במעמדו של הווב .

אזהרה דומה נשמעה מפיו של ממציא הווב עצמו Tim Berners-Lee בגיליון דצמבר 2010 של Scientific American :

, “The Web as we know it is being threatened,” adding that it “could be broken into fragmented islands.”2

מאז נושא זה שנוי במחלוקת ומעורר ויכוחים ודיונים על מעמדו של הווב ברשת האינטרנט וההשלכות לגבי מנועי חיפוש., והיום מומחים רבים סבורים שהיתרונות של הווב רק גדלים.

פיתוח המובייל ווב (לעומת יישומי המובייל) הוא צעד בכיוון חיזוק מעמדו של הווב ,    ו-HTML5 CSS3 הם אמצעים לכך וגם פתרון לבעיות נגישות אחרות של מנועי חיפוש למידע ….הנראות של המידע מרשתות חברתיות למשתמש גדלה אף היא עם שילוב מידע מרשתות חברתיות במנועי חיפוש.

לצד מגמה זו של שילוב ותעבורה בין האיים השונים בווב אנו עדים היום גם למספר מגמות חיוביות נוספות מבחינת המידע בווב והמשתמש – תנועת הגישה הפתוחה נמצאת בעלייה מתמשכת , רשתות חברתיות מאפשרות את שיתוף המידע כולל מידע אקדמי ברשתות חברתיות אקדמיות, וחזון הנתונים המקושרים הולך וקורם גידים – כל אלה יהפכו את המידע לא רק לפתוח יותר אלא גם לחופשי, משותף ומקושר יותר ואין ספק – המשתמש הוא הנשכר העיקרי.

למאמר המלא

ליום העיון "המידע  ברשת לאן? הנייד, רשתות חברתיות ומנועי חיפוש – לחוד או יחדיו" שיתקיים    בכנס טלדן מידע 2012.  ביום העיון ידון נושא זה עם דגש על המידע וטיפים למשתמש.

למאמר שפורסם  בדה מרקר

אטלס המגדר ושוויון חינוך בעולם

לציון יום האישה הבינלאומי שהתקיים בשמונה במרץ UNESCO  ו- UIS פרסמו לראשונה את World Atlas of Gender Equality in Education. האטלס כולל למעלה מ- 120 מפות, טבלאות וגרפים שמציגים אינדיקטורים בנושא המגדר ושוויון בתחום החינוך. באטלס אפשר למצוא מידע על מגמות בתחום החינוך בכל הקשור למגדר בשלבי החינוך השונים: יסודי, תיכון וגבוה וכיצד המדיניות משפיעה על השוויון בחינוך בין המינים .

המידע המוצג וניתוחו מצביעים על הבדלים בין שני המינים בתחום החינוך .

הנתונים מראים :

שלמרות שהגישה לחינוך נותרה כאתגר בהרבה ארצות, בנות בחינוך היסודי נוטות לעלות בביצועים שלהן על הבנים. שיעורי נשירה של בנים גבוהים יותר מאלו של הבנות ב- 63% מהארצות הנסקרות.

במדינות שבהן יש אחוזים גבוהים של בנות בחינוך התיכוני יש יותר מורות בחינוך היסודי מאשר מורים

גברים עדיין מהווים רוב בשלבי החינוך הגבוהים – 56% מבעלי תואר שלישי ו-71% מהחוקרים.

האטלס בגרסתו האלקטרונית יעודכן באופן קבוע על פי הנתונים של המוסד לסטטיסטיקה של UNESCO . הגרסה המודפסת של האטלס תלווה בכלי מיפוי מקוון שיאפשר למשתמשים לעקוב אחר מגמות לאורך זמן ולייצא נתונים.

 

 

הכינוס השנתי ה-16 של איגוד האינטרנט הישראלי

הכינוס השנתי ה- 16 של איגוד האינטרנט הישראלי התקיים השנה ב- 21 בפברואר 2012 בבניני האומה בירושלים.

מסלוולים עיקריים בכנס היו:
• צרכני דור ה- Y
• CYBER – המערכה החדשה: איומים, היערכות וטכנולוגיה
• טכנולוגיית האינטרנט – עשר שנים קדימה
• מימדים – רואים את האינטרנט אחרת

המצגות של ההרצאות זמינות באתר בעמודי המרצים.

מעיון במצגות עולה שהכנס עסק במגוון נושאים במסלולים אלו.
בין הנושאים שהוצגו מהם עסקו בהיבטים סוציולוגים ופוליטיים של חברת הרשת המקוונת כגון: גל המחאות החברתיות של שנת 2011 משולבות המדיה ומה באמת כוחן של הרשתות החברתיות בהן, כיצד להפוך רשתות חברתיות לכלי אפקטיבי להסתגלות לסביבה ולהשגת מטרות, המחאה החברתית ותפקידה של האמנות הדיגיטלית בהליך המחאה, כיצד קבוצת אמנים ופעילים חברתיים משתמשים בתרבות דיגיטלית כדי לשקף מסרי מחאה, וכוחה הפוליטי והחברתי של האמנות האנרכיסטית והמחאתית ברשת , הסייבר הוא לא טריטוראילי אך אין זה אומר שהוא לא פוליטי. האם הוא מדינה טובה לאזרחיה?

ומי שמתעניין בהיבטים טכנולוגיים של הרשת יוכל אף הוא למצוא מגוון של הרצאות שעסקו בכך כגון: התפתחות האינטרנט הסלולארי בשנים הבאות , המגמות האחרונות בעידן המיחשוב האישי החדש, טכנולוגיות כמו זיהוי קול, מהפכת הטלפונים החכמים והצצה לעתיד, הגנה על ארגונים בסייבר ספייס,רוחב פס ותקשורת נתונים בישראל  ועוד .. וגם את נושא השילוב של הטכנולוגי והחברתי כגון : השפעה של טכנולוגיות דיגיטליות על פרטים , ארגונים ועל החברה, שימוש בנתונים המצטברים תוך כדי מנשק אדם מחשב לאבחון שינויים במצב הבריאותי, הפסיכולוגי וההתנהגותי של המשתמש ועוד..

לאתר הכינוס כאמור המצגות של ההרצאות זמינות באתר בעמודי המרצים. כמו כן אפשר לראות תמונות מהכינוס

Power to the librarian – תפקידים של ספריות, דוגמאות וכלים

תפקידים מסורתיים של הספרייה התמקדו בעניינים שנוגעים לרכש, ארגון אוספים , חיפוש ואחזור מידע למשתמשי הספרייה. בעשורים האחרונים עם הגישה האלקטרונית למשאבי המידע ופיתוח מערכות ידידותיות , קל יותר למשתמש לבצע בעצמו את חיפוש המידע ואחזורו. נוכח מצב זה לעתים ישנה תחושה שאחד התפקידים המסורתיים של הספרנים נשמט מידיהם או לפחות כבר אינו נדרש באותה מידה כמו קודם .

מצב זה הוביל את הספריות לחפש תפקידים חדשים ואכן בעשורים האחרונים מדע המידע והספרנות נמצא בשלבים שונים של הגדרת תפקידים מחדש.

סקירה של תפקידים חדשים , דוגמאות ליישומן וכיצד , אפשר למצוא באתר Power to the Librarian של Elsevier. אמנם באתר מוצעים פתרונות וכלים ליישום של  Elsevier, מה שמקנה לאתר קצת אופי פרסומי אבל בכל זאת מעניין לקרוא וללמוד מהניסיון של אחרים וגם להכיר כלים מתאימים .

תפקידים חדשים פוטנציאליים וניסיון של ספריות ביישומן שמתוארים באתר הם:

האתר מתאר בפירוט ולעתים גם בוידאו את ניסיונן של ספריות שונות ביישום תפקידים אלה. הדגש הוא על שיתוף פעולה עם אנשי הסגל, הסטודנטים ומחלקות נוספות באוניברסיטה כגון המחלקה שאחראית על מענקי המחקר , מחלקת השיווק ושירותי התקשורת באוניברסיטה ועוד. ליד כל אחד מתפקידים אלה מוצגים כלים ושירותים של Elsevier שמסיעים בביצוע. מוזכרים מגוון כלים ושירותים כגון:

Elsevier Training Desk

SciVerse ScienceDirect

SciVerse Scopus

SciVal Suite

SciVerse Hub- Patent search

SciVerse Developers Network

Scopus API

Reaxys

GeoFacets

BrainNavigator

Methods Navigator

SciVal Experts

SciVal Strata

ועוד..

ביקור במוזיאון ובספרייה של יד ושם

ביום רביעי, 21.02.12, השתתפתי עם ספרני אוניברסיטת תל אביב בסיור במוזיאון החדש של יד ושם. המוזיאון נמצא במבנה דמוי מנסרה החודר להר מצדו האחד ונפתח מצדו האחר לנוף ירושלים. המוזיאון מספק מידע ומעניק למבקר מפגש חווייתי עם סיפור השואה. התצוגות כוללות חפצים אישיים,תצלומים אותנטיים, חפצי אמנות מקוריים ועדויות וידאו של ניצולים המדגישות את הסיפורים האנושיים הייחודיים של האוכלוסייה היהודית באירופה באותה תקופה. ההדרכה הועברה בצורה מעניינת ומרגשת.

 בהמשך נפגשנו עם גב' ליאת בן חביב מנהלת מרכז הצפייה. מרכז הצפייה הינו ספרייה דיגיטלית של סרטים ומאגר מידע מקיף בנושא שואה וקולנוע. המרכז פועל במסגרת ספריית יד ושם והוא נמצא בלבו של אתר יד ושם. לב העשייה במרכז הצפייה הוא איסוף וקיטלוג סרטים בנושא השואה. האוסף הוא מיזם בצמיחה ובהתפתחות מתמשכת. המרכז אוסף סרטים מכל הזמנים, מרחבי העולם, בכל שפה ובכל ז'אנר (עלילתי, תיעודי, תכניות טלוויזיה, סרטי חובבים וסרטים אישיים, וידאו-ארט ועוד).

בסוף היום ביקרנו בספריית יד ושם ונפגשנו עם מנהל הספרייה. ספרית יד ושם מהווה את אוסף הפרסומים הגדול ביותר בעולם בנושא השואה: היא כוללת למעלה מ-125.000 כותרים ב-54 שפות. מטרתה של הספרייה היא לאסוף את כל החומר המודפס אודות השואה במטרה להעמידו לרשות ציבור הקוראים ולשמרו לדורות הבאים.

 הזכות לבקר ביד ושם טומנת בחובה חובה – לזכור ולא לשכוח.

יריד ספרים חדשים בספרייה למדעים מדויקים ולהנדסה: הערות והארות

נראה כי המחלוקת לגבי ספרים אלקטרוניים לעומת ספרים מודפסים מאבדת מחשיבותה ועצמתה, מפני שתוצאתה ברורה: טכנולוגיות מודרניות גוברות על יריבתן המיושנת. תהליך זה הוא כנראה מהיר במיוחד בתחום האקדמי, שכן מחקר חדש, מן הסתם, דורש טכנולוגיות חדשניות ומתקדמות. יתרונותיהן של טכנולוגיות חדשות ברורות למדי. בהדרגה התרגלנו למחשבה שבעתיד הלא רחוק ספריות אקדמיות יהפכו ל"נטולות נייר". זו הסיבה שההתנסות שחווינו לאחרונה הרשימה אותנו עד כדי כך שחשנו צורך לחלוק אותה בבלוג זה.
בין התאריכים 22 לינואר-2 לפברואר 2012 הספרייה למדעים מדויקים ולהנדסה ארחה את יריד ספרי המדע עבור חוקרים וסטודנטים. אירוע זה אורגן יחד עם הסוכנים של הספרייה, Rodney Franklin Agency ו-Com.Books LTD, כאשר כל אחד מהם מייצג ספרים חדשים של המוציאים לאור המובילים בעולם. המטרה העיקרית הייתה קידום פרסומים אחרונים וקבלת המלצות לרכישות חדשות. היריד עורר התעניינות בקרב המשתמשים. אנחנו, הספרניות האחריות על האירוע, הבחנו במספר דברים שהאירו את עינינו – ננסה לסכמם בקצרה.
ראשית ומעל לכל, מה שבולט לעין ואין לחלוק עליו הוא הקשר המיידי-פיזי-רגשי שנוצר במפגש עם הספר המודפס. הספרים המודפסים מציעים שקיפות מלאה, גישה מיידית, דפדוף בספר והתרשמות ממנו. זה נכון במיוחד לגבי ספרי מחקר ולימוד, אשר השימוש שלהם גדל באופן חד בהשוואה לפורמט אלקטרוני. לא מעט חוקרים וסטודנטים ציינו שלא היו שוקלים להחליף את הספרים המשמשים אותם לעתים תכופות בחלופות אלקטרוניות, כי זה היה מאיט את קצב עבודתם באופן משמעותי. ניתן להסיק מכך שחומר אשר לא מיועד לקריאה רצופה, הוא בעל ערך רב יותר בפורמט המודפס המסורתי.
הבחנה נוספת מתייחסת למה שניתן לכנות "חוויה חברתית משותפת". בעוד שחומר דיגיטאלי בד"כ, אם לא תמיד, מזוהה עם שימוש אישי, ספרים מודפסים יכולים לשמש קבוצות של אנשים לצורך עיון ודיון. כשראינו סטודנטים וחוקרים מעבירים ספרים איש לרעהו, מצביעים על משפטים מסוימים או מקריאים אותם בקול, חשבנו, שהיינו מאבדים יתרונות אלה, אם היינו מציעים ללקוחותינו גרסה ממוחשבת במקום יריד ספרים ישן וטוב.
לסיכום, ברצוני להביע את תקוותי הכנה כי ספרים מודפסים יישארו חלק בלתי נפרד מתרבות מדעית וחברתית לשנים הבאות, ושהדיון בחוסר הרלוונטיות שלהם יישאר בתחום התיאורטי הטהור.
יריד ספרים חדשים בספרייה למדעים מדויקים ולהנדסה – אלבום תמונות

מנשק חדש ועדכונים – Brill Online Reference Works

מנשק חדש וידידותי למאגרי היעץ בהוצאת Brill.
Brill Online Reference Works מכיל אנציקלופדיות בנושאים שונים,המבנה של הערכים זהה בכל האנציקלופדיות,הערכים חתומים,לצד הערך תוכן ענינים,בסוף הערך קישורים וביבליוגרפיה לעיון נוסף והדגמה כיצד לצטט את הערך.
ניתן לאתר מידע ע"י דפדוף,חיפוש בסיסי או מתקדם בכל האנציקלופדיות בו זמנית או באנציקלופדיות של אותו נושא.

הספרייה המרכזית מנויה על האנציקלופדיות הבאות:

מזרח תיכון ואסלאם

Christian-Muslim Relations. A Bibliographical Historyחדש בספרייה
Encyclopaedia Islamicaחדש בספרייה
Encyclopedia of Women & Islamic Cultures
Encyclopaedia of Qur'an
Encyclopaedia of Islam

לימודי דתות

Encyclopedia of Christianity Online חדש בספרייה
Religion Past and Present

לימודים קלאסיים

Supplementum Epigraphicum Graecumחדש בספרייה
New Pauly Online
Jacoby Online

שפה  ובלשנות

Encyclopedia of Arabic Language and Linguistics

לימודי אסיה

Brill’s Encyclopedia of China

לימודי יהדות

Encyclopedia of Jews in the Islamic World

הגישה למאגר אפשרית מאתר הבית של הספריה המרכזית ומהקטלוג.

Tech Tools and Instructional Strategies – שירותים וכלים חופשיים בשירות ההוראה

Tech Tools and Instructional Strategies הוא וויקי שכולל רשימה של כלים ושירותים ברובם חופשיים שיכולים לשמש סטודנטים ומרצים לפונקציות שונות במסגרת ההוראה בחינוך הגבוה. הכלים מסודרים באתר ברשימה אלפביתית וליד כל כלי יש תיאור של הכלי וכיצד ניתן ליישמו בכיתה.

ברשימה נכללים אתרי ווב , רשתות חברתיות, אתרים לבנית אתרים, אתרי וידגטים ומגוון כלים נוספים שמשמשים לפונקציות שונות לדוגמה :

Animoto – ליצירת סרטי וידאו מקוונים
 BibMe ,Easy Bib ו-Mendeley – תוכנות לניהול רשומות ביבליוגרפיות
Cacoo – ליצירת דיאגרמות
Flare – להצגה ויזואלית של נתונים
TipCam/Utipu – תוכנה לצילום מסך ועוד

מבחר כלי ווב 2.0 נוספים אפשר למצוא באתר Go2WEB20.net שאף הוא נכלל בויקי זה.

על פי מה שנכתב באתר הוויקי ממשיך להתעדכן.

לאתר

מאגרים לתקופת נסיון – Cambridge Histories Online & Cambridge Companions

הספרייה המרכזית קיבלה לתקופת נסיון עד ה – 9 לפברואר 2 סדרות בהוצאת Cambridge.

Cambridge Histories Online – הסדרה כוללת 295 כותרים שיצאו לאור החל מ – 1960בתחומים הבאים : היסטוריה אמריקאית, היסטוריה בריטית, היסטוריה כלכלית, היסטוריה של המדע, תולדות הספר, לשון ולנגויסטיקה, ספרות, פילוסופיה, דת, תיאטרון, אמנויות, סוציולוגיה ופוליטיקה.

ניתן לבצע חיפושים במאגר באמצעות דפדוף חיפוש בסיסי או מתקדם בכל הספרים בו זמנית או בקבוצת ספרים שנבחרו או בפרקים מסוימים מתוך הספרים.

לרשימת הספרים במאגר.

Cambridge Companions Complete Collection – הסדרה כוללת companions בנושאים הבאים : ספרות, דת ותרבות, לימודים קלאסיים ומוסיקה.

ניתן לבצע חיפוש מהיר בכל הכותרים או לפי שדות בחיפוש מתקדם ולהגביל לפי תחומים.

לרשימת הספרים במאגר.

נודה לחוות דעתכם.

הפַיְנָלִיסְטים של פרס CODiE לשנת 2012

פרס CODiE הוא פרס שמוענק זה 25 מדי שנה על ידי The Software & Information Industry Association- SIIA על מצוינות בתעשיית התוכנה ותכנים דיגיטליים.

יישומים , מוצרים ושירותים בתחום התוכן והתוכנה שמיועדים לשימוש עסקי, אקדמי , ארגוני וממשלתי מתחרים על הפרס ב- 14 קטגוריות שכוללות בין היתר – Best Consumer Information Service, Best Lead Generation Service, Best Legal Solution, Best Medical and Health Information Product, Best Online News Service, and Best Online Science or Technology Service.

הפרס מוענק לאחר שיפוט על ידי שופטים מתנדבים מובילים בתחומם. הציון שמעניקים השופטים שמושתת על קריטריונים מיוחדים לכל קטגוריה מהווה בסיס לבחירת העולים לגמר – הפינליסטים.

ב-1 לדצמבר פורסמה הצהרה על העולים לגמר מבין המועמדים. על הזוכים תתפרסם הודעה ב- 24 בינואר 2012 בפסגת תעשיית המידע בניו-יורק.

חלק מהמוצרים המוכרים לנו- קהילת הספרנים נמצאים ברשימת העולים לגמר וביניהם :
בקטגורית שירות מדעי מקוון ושירות טכנולוגי נמצא גם Pubget.com , Bibliogo  , Safari Books Online ו-Spotlight SciVal של Elsevier

 

 

OECD Science, Technology and Industry (STI) Scoreboard 2011

Organisation for Economic Co-operation and Development- OECD ,ארגון ששם לו למטרה פיתוח גלובלי ושיפור המצב הסוציו-אקונומי של אוכלוסיית העולם , מאגד בתוכו היום את רוב המדינות המפותחות בעולם .

אחת לשנתיים הארגון מפרסם את STI Scoreboard ובו אינדיקטורים משווים ברמה הבינלאומית בתחומים: מדע, טכנולוגיה ותעשייה.

השנה מהדורה עשירית של OECD Science, Technology and Industry (STI) Scoreboard התפרסמה  בספטמבר 2011. מהדורה זו כוללת כ-180 אינדיקטורים שמספקים תמונה על כלכלת הידע ומצביעים על מגמות עולמיות עיקריות בתחום הידע והחדשנות. האינדיקטורים מספקים תמונה על כלכלת הידע – מגמות ומאפיינים, בנית הידע, קשר לידע ושיתוף, חדשנות בחברות, תחומים חדשים ותחרות בעולם הגלובלי. אפשר למצוא מידע על מחקר ופיתוח – הוצאות, שיתוף פעולה בינלאומי בתחום החידושים, גודל חברות ודינמיקה, מסחר אלקטרוני ופטנטים, השקעות, אוניברסיטאות, בוגרי אוניברסיטאות ובעלי תואר שלישי, משאבי אנוש במדע וטכנולוגיה, תעסוקה של בוגרים ובעלי תואר שלישי, ביוטכנולוגיה ועוד

מהדורה אלקטרונית חופשית של ניתוח זה זמינה בווב ומספקת גישה לפרקים השונים ולמאגרי הנתונים שעליהם התבסס הניתוח. כל אחד מהאינדיקטורים זמין גם כקובץ PDF נפרד.

שבוע הגישה הפתוחה הבינלאומי 2011

open-

שבוע הגישה הפתוחה הבינלאומי יתקיים השנה ב- 24 – 31 באוקטובר. שבוע זה הוא מאורע שנתי גלובלי שמעודד גישה פתוחה בהוצאה לאור ומחקר, וזו השנה החמישית בו הוא מתקיים ברציפות. שבוע זה מהווה הזדמנות לקהילה האקדמית ללמוד על הפוטנציאל שטמון בגישה הפתוחה – הגדלת ההשקעות במחקר והגדלת הנראות של המחקר ועידודו. אוניברסיטאות, מכללות, מוסדות מחקר, סוכנויות מימון, ספריות וסטודנטים ברחבי העולם כולו נוטלים בו חלק ומשתמשים בפלטפורמה זו לקידום הנושא. .

באתר המרכזי של שבוע זה אפשר לקבל מידע על האירועים הצפויים בשבוע זה , נותני החסות, קבוצות שפועלות במסגרת שבוע זה למען הגישה הפתוחה ועוד..

מן הראוי לציין שאחת הקבוצות שפועלות במסגרת שבוע זה היא קבוצת הסטודנטים The Rrights to Research Coalition . במדריך שפרסמה הקבוצה סטודנטים יכולים לקבל רעיונות כיצד הם יכולים לתרום לשבוע זה.

עוד מן הראוי לציין שאחד מבעלי החסות לשבוע זה הוא המו"ל SpringerOpen כאות הבעה למחויבתו למודל של הגישה הפתוחה.

בהקשר זה כדאי לציין מספר אירועים שקרו לאחרונה ומצביעים על ההכרה שהולכת וגוברת בחשיבות התנועה כגון הצטרפותה של אוניברסיטת פרינסטון בספטמבר 2011 לשורת המוסדות שמאמצים את מדיניות גישה הפתוחה וההצהרה האחרונה של EPSRC בספטמבר 2011 על מדיניותה החדשה. יוזמות מסוג זה יעודדו מו"לים שעדיין אינם תומכים בגישה הפתוחה לפעול אף הם בכיוון זה.

להצהרה של אוניברסיטת פרינסטון

 

SearchTeam – מנוע חיפוש שיתופי לחיפוש, ניהול מידע ועבודה בצוות

יש לכם פרויקט משותף ? בלימודים, בבית, בעבודה ומחפשים מידע?    תוכלו לעשות זאת בצוותא בעזרת מנוע החיפוש החדש SearchTeam שכשמו כן הוא.

SearchTeam הוא מנוע חיפוש חדש שמאפשר חיפוש מידע וניהולו בעבודה בצוות. אפשר להזמין עמיתים , ליצור צוות עבודה ולשתף מידע. לארגן את תוצאות החיפוש בספריות ולנהל רב שיח על התהליך או התוצאות.

הרעיון המרכזי שלו כפי שנכתב בהצהרה על השקתו הוא:
“search the Web together with people you trust”. ובכך ייחודו – אלו שמעוניינים לעבוד על פרויקט מסוים בעבודת צוות בבית, במסגרת לימודית כלשהי או בעבודה יוכלו ליהנות ממאפייניו הייחודיים שמאפשרים זאת. הם יוכלו להזמין חברים דרך מייל ומרשתות חברתיות – Facebook, LinkedIn Twitter ולנהל רב שיח על תוצאות החיפוש והפרויקט המשותף.

למשתמש הבודד – המנוע מאפשר לחפש מידע , לשמור אותו כסימניות , לארגן את המידע בספריות ולנהל אותו.

החיפוש בלבד אינו כרוך בפתיחת חשבון. שמירה וניהול המידע אפשרי לאחר הרשמה חופשית באתר. חשבון אישי חופשי זה מאפשר הגדרת מרחב חיפוש ופתיחת ספריות . למשתמש יש אופציה להגדיר את מרחב העבודה גם כחופשי לכול.

מנשק תוצאות החיפוש ידידותי במיוחד. יש היצע של תתי נושאים ונושאים קרובים לנושא החיפוש, בנוסף לכך אפשר לעדן את תוצאות החיפוש על פי מספר קטגוריות – אתרי ווב, וידאו, תמונות, חומרי יעץ, חינוך, ספרים ומאמרים.

למנוע החיפוש
להצהרה על השקתו של המנוע
למדריך – וידאו

Wiley-Blackwell Encyclopedia of Literature

לאוסף האנציקלופדיות  בספרייה המרכזית נוספה   Wiley Blackwell Encyclopedia of Literature האנציקלופדיה המקוונת Wiley Blackwell Encyclopedia of Literature האנציקלופדיה עדיין לא שלמה, היא מתפרסמת בחלקים, עד עתה התפרסמו החלקים הבאים :

The Encyclopedia of Literary and Cultural Theory– כוללת תיאוריות ספרותיות החל מ – 1900 ועד ימינו.

The Encyclopedia of the Novel – מסודרת בפורמט A-Z

The Encyclopedia of Twentieth Century Fiction – כוללת ספרת ( fiction) אנגלית ואירית, ספרות אמריקאית וספרות עולם.

בדצמבר 2011 יתווספו החלקים הבאים:

יThe Encyclopedia of Romantic Literature

The Encyclopedia of English Renaissance Literature

במהלך השנה הבאה יתווספו החלקים האחרונים:

The Encyclopedia of Eighteen-Century Literature

The Encyclopedia of Postcolonial Studies

The Encyclopedia of Twentieth-Century Fiction

האנציקלופדיה כוללת ערכים מבוקרים שנכתבו ע"י מיטב החוקרים בתחום הספרות.
ניתן לאתר מידע בכל חלקי האנציקלופדיה או בחלק בודד באמצעות חיפוש בסיס או מתקדם לפי שם מחבר, לפי שם פרק, מתוך הטקסט המלא או מהביבליוגרפיה שמופיעה בסוף כל ערך ולהגדיר מרחק בין מילות החיפוש.
בסוף כל ערך יש קישורים לערכים נוספים הקשורים למונח שחיפשנו, ביבליוגרפיה לעיון נוסף והדגמה כיצד לצטט.
במסך תוצאות החיפוש יש לעיתים קישורים למאמרים מכתב העת Literature Compass וגם למאמרים מתוך כתבי העת האחרים בסדרת Compass שיוצאים לאור
בהוצאת Wiley Blackwell שהספרייה מנויה עליהם.

האנציקלופדיה נגישה מקטלוג אלף ומאתר הבית של הספרייה.

CLAROS – כאשר האמנות פוגשת את הווב הסמנטי

CLAROS שהושק ב- 17 במאי 2011 הוא מאגר אמנות שמאגד בתוכו אוספים רבים בארכיאולוגיה ואמנות ממוזיאונים ואוניברסיטאות. כולל למעלה מ-2 מיליון רשומות ותמונות ומהווה כלי מחקרי חשוב בתחום. . אבל כפי שמעידים עליו הוא הרבה מעבר ל"עוד מאגר רגיל" – CLAROS is far more active and dynamic, datacentre more than database, and an important new research capability

והוא "information about the world, from around the world, for the world.

כל זה התאפשר בזכות הווב הסמנטי וטכנולוגיות מתקדמות שאפשרו אינטראופרביליות בין המאגרים תוך שימוש באונטולוגיה CIDOC CRM, ונגישות למאגרים ואפשרות חיפוש על פי טקסט או תמונה מה שמאפשר את חצית מגבלות השפה. הפרויקט הוא פרי של שיתוף פעולה במישור הבינלאומי ומובילה אותו אוניברסיטת אוקספורד.

למאגר

מידע טכני על המאגר

Learning Resources Framework Initiative – חיפוש חומרי לימוד יהיה קל יותר בעתיד

בפוסט קודם כתבתי על היוזמה המשותפת של שלושת מנועי החיפוש הגדולים בכיוון הווב הסמנטי Schema.org – יוזמה משותפת שתומכת בשפה משותפת לתיוג מידע מובנה בדפי ווב.

על יוזמה דומה Learning Resources Framework – יצירה של מסגרת למידע על ייעודי לחומרי לימוד, הצהירו ב- 7 ביוני 2011 Creative Commons ו- Association of Educational Publishers .

על פי דברי Catherine Casserly, CEO of Creative Commons סטודנטים ואנשי חינוך מחמיצים היום חומרי לימוד והוראה רבים , והיוזמה Learning Resources Framework Initiative באה לפתור זאת ולהקל על איתור חומרי לימוד ברשת, כולל חומרי לימוד שניתנים לשימוש חוזר במסגרת הרישיון הגמיש של Creative Commons. יוזמה זו ליצירת סכימה של מידע על לחומרי לימוד זכתה כבר לתמיכה של ארגונים מסחריים ולא מסחריים מובילים.

אימוץ סכימה זו של מידע על ייעודי לחומרי לימוד יהיה ווֹלוּנְטָרִי מבחינתם של מנועי החיפוש וספקי התכנים, אך בשל התמיכה המשתמעת של ספקי התכנים המסחריים והלא מסחריים יש לצפות שסכימה זו תתקבל בברכה.

פרטים נוספים על היוזמה

 

NOPA – מאגר מידע של ארגון הבריאות העולמי בנושאי תזונה, השמנת יתר ופעילות גופנית

ארגון הבריאות העולמי השיק לאחרונה את NOPA – nutrition, obesity and physical  activity – מאגר מידע שנושאו תזונה, השמנת יתר ופעילות גופנית במדינות האיחוד האירופי שחברות בארגון. המאגר הוא פרי של שיתוף פעולה בין ארגון הבריאות העולמי והוועדה האירופית ומטרתו לעקוב אחר שיפור המצב בכל הקשור לתזונה ופעילות גופנית ומניעת השמנת יתר במדינות האיחוד האירופי.

ככלי מעקב מטרתו של NOPA היא לאפשר לעושי המדיניות לזהות פערים, צרכים באיסוף מידע , להראות התקדמות במלחמה בהשמנת יתר, ולסייע בפיתוח מדיניות .

כיום המאגר כולל מידע שקשור למדיניות ב- 53 מדינות , בעתיד הכוונה להמשיך ולעדכן אותו במידע שקשור למצב התזונה, צריכת מזון, פעילות גופנית ויישום מדיניות בכל אחת מהמדינות החברות.

במנשק החיפוש אפשר לבחור באחת המדינות מתוך 53 המדינות ברשימת הגלילה ולחפש על פי שנים וסוג מסמך מדיניות – תזונה, השמנת יתר ופעילות גופנית- כולם או חלקם. יש לציין שכיום המאגר חלקי מאוד. לא בכל המדינות שחיפשתי קיבלתי תוצאות אבל כפי שנכתב באתר המאגר רק בראשיתו והכוונה לעדכן אותו כל העת.

למאגר