על פי הצהרה מתאריך 8 בינואר 2015 שירות ההשאלה הבינספרייתית   של OCLC      ושל ה- British Library   חברו יחדיו  כדי לספק לספריות  אופציה חדשה מהירה יותר וגמישה יותר להספקת פרסומים.  אופציה זו תאפשר לספריות לוודא את הזמינות  של המסמכים ב- British Library לפני ההזמנה  ואת זמינות האופציה של הספקת מסמכים דיגיטלית  שתקצר את זמן ההשאלה למספר דקות.  כמו כן תספק לספריות  מגוון אופציות להספקת מסמכים ומחיר.

אופצית הרכש החדשה תפשט גם את תהליכי הספרייה בכול הקשור למחויבות לזכויות יוצרים  ספריות יוכלו להמשיך להשתמש בשירותי ההשאלה הבינספרייתית של OCLC       – IFM     לתשלום הרכישות.

ספריות  בעלות חשבונות קיימים ב- British Library ימשיכו לקבל מחיר  דיפרנציאלי  נלווה לחשבונות שלהם.

על פי דברי בכיר ב- OCLC הספריות הן הנשכרות מההסכם ;

"OCLC's partnership with the British Library makes it possible for WorldShare ILL libraries to quickly determine if documents are available, and have them delivered to users—sometimes within minutes These expanded options for interlibrary loan and document delivery will save library staff time and effort, and will deliver greater value for library users."

פרטים נוספים כולל מדריך לביצוע הרכישות בהצהרה המלאה

כתבה: שלומית פרי – מנהלת הספרייה למדעי החברה ולניהול

אתמול הושקה אצלנו בספרייה מערכת המידע IFAT DIGGER – מערכת חיפוש מידע בתקשורת הישראלית.

באירוע ההשקה השתתפו כ – 50 איש מכל הספריות באוניברסיטאות ובמכללות וכן דוברים, עיתונאים, אנשי תקשורת וחוקרי תקשורת.

לאחר נשנושים ורכילות, פתחתי את האירוע וסיפרתי על שיתוף הפעולה בין הספרייה לחברת "יפעת"  ועל הדרך שעשינו משלב הצורך והרעיון ועד להשקת המוצר.

מני אברהמי, מנכ"ל חברת יפעת מידע תקשורתי, הדגים את מערכת DIGGER, ו ד"ר אזי לב-און, מבית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל הציג את הצורך האקדמי במערכת.

מערכת ה – DIGGER הינה מערכת מידע חדשנית ויחידה מסוגה, אשר מאפשרת לאתר את כל המידע מהעיתונות, האינטרנט ותוכניות האקטואליה מהרדיו והטלוויזיה החל משנת 2006.

המערכת מאפשרת חיפוש של 4 מושגים בו זמנית, את ממצאי החיפוש ניתן למיין ולסנן. בנוסף, ניתן לקבל רשימת כותרות האייטמים בהם יש אזכור לנושא החיפוש וכן סיכום כמותי של תוצאות החיפוש.

תמונות האירוע

פוסט של עמי סלנט על המערכת

אירוע מוצלח ומושקע, מאגר מידע חיוני לכולנו ואנו כבר במשא ומתן על רכישת מנוי למאגר.

בשנת 2014  היינו עדים ל- 4 מגמות בולטות בטכנולוגיה – האינטרנט של הדברים, הנתונים הגדולים, המעבר לענן  ובטחון הסייבר.

מה הן התחזיות ביחס  למגמות אלה ב- 2015?

האינטרנט של הדברים –  ימשך הגידול בהשקעות באינטרנט של הדברים. על פי ABI  Research חל ב- 2014 גידול של 20% במכשירים המחוברים. בשנת 2015 על פי Cisco יהיו 25  ביליון מכשירים מחוברים ואלה יוכפלו ל- 50 ביליון מכשירים ב- 2020.

עד כה ההשקעות באינטרנט של הדברים  באו בעיקר מתחום טכנולוגיות המידע  והטלקום. ב- 2015 חוזים שהשקעות באינטרנט של הדברים יגדלו אף מחוץ לתעשייה זו. תעשיית הקמעונאות במיוחד תכנס לתחום זה דרך  הטכנולוגיה הלבישה.

אחת התוצאות של גידול  זה היא דרישה גדלה בשוק למדעני  נתונים  data scientists  שידעו לנתח את המידע על מנת להגיע לתובנות ולמודיעין עסקי . מגמה זו הסתמנה כבר ב- 2014  והיא תמשך גם ב- 2015.

הנתונים הגדולים –  המשמעות של הנתונים הגדולים היא גם היכולת להפיק תובנות מהנתונים. ב- 2014  ארגונים קבלו החלטות אינטליגנטיות יותר בכול הנוגע ללקוחות שלהם. ב- 2014 מנועי המלצות מתוחכמים כמו Amazon  , Netflix  ו- Google  צפו את תחומי העניין של המשתמשים בדיוק רב יותר . חלה התקדמות גם בתחומים אחרים  כגון לוגיסטיקה קמאונאות ותקציב בשל  ההתקדמות בתחום המודיעין העסקי.

על פי IDC  ב- 2015  צופים השקעות גדולות יותר בתוכנות לניתוח הנתונים הגדולים.

הענן – שנת 2014  הייתה שנה גדולה למחשוב ענן. בשנת 2015 יחול גידול נוסף בתחום זה. הנתונים הגדולים  שנוצרים מהאינטרנט של הדברים הם מניע חשוב למעבר לענן. מחקר IDG    מצא  ש- 61%  מהארגונים ישקיעו  בטכנולוגיות כדי לשפר את פתרונות הענן.

אבטחה בסייבר – תעשיית  האבטחה  בסייבר חייבת להשקיע בגיוס כשרונות  ובעלי מיומנויות  בתחום.

לכתבה  בנושא

בשנת 2014  מנוע החיפוש גוגל המשיך להיות דומיננטי בשוק החיפוש ותפס  67% משוק החיפוש על מחשבים שולחניים בארה"ב

אך לגבי העתיד על פי דברי CEO   Larry Page  החברה  מתכוונת להרחיב את פעילותה מעבר לשוק החיפוש.

על פי תחזיות גוגל תרחיב את פעילותה ב-4 תחומים נוספים:

• גרסה צרכנית של  Google Glass. לא ברור מה המוצר יציע מעבר לשלב  ה"אב טיפוס" . צופים לירידה במחירו של המוצר.
• השקעותיה של גוגל  ב-   YouTube גדולות. צופים שגוגל תעשה עסקאות עם  חברות פרסום כדי להביא את תקציבי הפרסום שלהן ל- Youtube.
• חברת גוגל תעשה צעדים להרחיב את שוק מערכת ההפעלה אנדרואיד שתופסת כבר היום 80% מהסמרטפונים בעולם על ידי פיתוח גרסאות מתקדמות  וגם צעדים בכיוון מכשירים לבישים נתמכי אנדרואיד.
• כמו כן צופים המשך חקירות חוסר אמון כלפי החברה באירופה. למרות שגוגל  ממקדת מאמצים בתחומי עסקים חדשים החיפוש הוא עדיין מקור לחמה של החברה   והדומיננטיות של החברה בתחום זה תמשיך להיות כרוכה ב"כאבי ראש"  של חקירות חוסר אמון.  בין הטענות שהושמעו כנגדה בעבר היו מתן עדיפות       בתוצאות החיפוש   לפלטפורמות שלה כגון   -Youtube  – Google+    על פני פלטפורמות מתחרות, נושא "הזכות להישכח"  –  זכות שמתירה לאנשים לבקש ששמם לא יופיע בתוצאות החיפוש אם התכנים לא רלוונטיים או לא עדכניים.  כול אלה מעידים על חשדות נרחבות בגוגל באירופה  שצופים שתמשכנה.

לכתבה בנושא

ההתפתחויות ברשת שכרוכים בהטשטשות הגבולות בין מידע ציבורי ופרטיות מעוררים את נושא עתיד הפרטיות. סקר מומחים שערך pew ענה על הדעה השנויה במחלוקת האם פוליטיקאים ותעשיית הטכנולוגיה יוכלו ליצור תשתית בטוחה של פרטיות עד שנת 2025  שתבטיח חדשנות לצד הגנת המידע האישי.

בסקר השתתפו אנשי טכנולוגיה, חוקרים,  מנהלים, עושי מדיניות ואנליסטים.

כ- 55% מתוך 2511 המשיבים לסקר ענו שהם אינם מאמינים שתשתית כזו תתקיים בעשור הבא לעומת 45% שטענו שזה אכן יקרה. למרות חילוקי הדעות  בנושא זה היו דעות משותפות כך למשל הדיעה שהחיים המקוונים באופיים הם ציבוריים. היה אף מי שהרחיק לכת ואמר  "  “Privacy will be the new taboo and will not be appreciated or understood by upcoming generations.”

דעות נוספות  של מומחים בדוח המלא

כנס אווה  מינרווה 2014  התקיים השנה ב-11 בנובמבר 2014 בירושלים תחת השם  דִּיגִיטִיזַצְיָה של מורשת תרבותית.

בכנס הוצגו מגוון נושאים :

• פורטל המוזיאונים הלאומי – מאפיינים עיקריים, סוגיות , תוכן ותצוגה , פירמידת התוכן של המוזיאון, הכשרת הצוות לעבודה בסביבה של מדיה דיגיטלית , הגדרת קהלי היעד , מיהם קהלי היעד ,  התאמת תכנים וכלים לקהלי היעד השונים – חוקרים, מרצים, סטודנטים, תיירים, מערכת החינוך , תהליך העלאת פריטים לפורטל המוזיאונים הלאומי, הפורטל כפלטפורמה לקידום מוזיאונים, הערכה של טכנולוגית מולטימדיה ומשחקים במוזיאונים  ופיתוח מערכות אינטראקטיביות ושיתופיות של מוזיאונים.
• מדעי המחשב  בשירות מדעי הרוח,
• פרוייקט ספרייה – ספרייה של טקסטים יהודיים
• The Open Press Archive וכיצד נתונים פתוחים יכולים לתרום למורשת הדיגיטלית
• Europeana – פרוייקטים והתקדמות , Judaica Europeana
• המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס,
• שיתוף פעולה בינלאומי בשימור האמנות הוויזואלית
• ספריות דיגיטליות ונתונים פתוחים מקושרים
• כלי גילוי בספריות אקדמיות ועוד

למצגות הכנס

גם המצגות מצגות מ- 2011, 2012 ,  2013  זמינות באתר

תודה לחנן כהן  על המידע

עם ריבוי השימוש במכשירים ניידים כדאי להתעדכן  בחומרים חופשיים שאפשר להורידם למכשירים באופן חוקי וללא תשלום

בכתבה מ- 24 בנובמבר 2014 אפשר למצוא המלצות  לחומרים חופשיים כאלה.

ספרים אלקטרונים – כדאי לזכור את פרויקט גוטנברג  שכולל למעלה מ- 46000 ספרים חופשיים. מקורות נוספים הם גוגל ספרים, Archive.org   , The online books page וספרים אלקטרוניים חופשיים נוספים מהחנויות של KINDLE   ו- Kobo. כמו כן  כדאי להכיר את האפליקציה overdrive  שדרכה אפשר לשאול ספרים אלקטרוניים מהספרייה. כיום למעלה  מ- 30000 ספריות מציעות את שירותי ההשאלה שלהן דרך אפליקציה זאת.

מוסיקה –  האפליקציה של  Tuneln רדיו והאתר  tunein.com מאפשרים גישה למעלה מ- 100000   תחנות רדיו ברחבי העולם כולו. מקור נוסף הוא אפליקציה חופשית  שניתנת להורדה מהאתר Songza – songza.com

תוכנה – Microsoft   וגוגל מציעים תוכנות חופשיות – Microsoft Office Online וגוגל  דרייב  – תוכנות שפועלות בתקשורת אינטרנט כלומר העבודה היא באופן מקוון.

חבילת  תוכנה נוספת שניתנת  להורדה ומאפשרת  עבודה בצורה לא מקוונת הוא Apach's OpenOffice  – openoffice.org . OpenOffice  תומכת בהרבה שפות, מערכות הפעלה וקבצים

חבילת תוכנה נוספת שתומכת במערכות הפעלה Windows, Mac and Linux היא LibreOffice

למשתמשי הסמרטפונים והטאבלטים –  Kingsoft Office היא אלטרנטיבה חופשית למיקרוסופט אופיס .היא מאפשרת ליצור לצפות ולערוך מסמכים מוורד, פוורפוינט ואקסל כולל תמיכה בקובצי PDF   . ניתן לשמור את הקבצים בטאבלט או בסמרטפון או לגשת אליהם משירותי ענן כגון Dropbox, Google Drive, Box ואחרים

סרטי קולנוע ותוכניות טלוויזיה –  זמינים באתרים כגון Hulu, SideReel,   iTunes, YouTube , Sony’s Crackle, Yidio, Vimeo’s Films Channel, SnagFilms and PopcornFlix.

האזנה  לפודקסטים ותוכניות רדיו אפשרית דרך    iTunes

לכתבה בנושא

לאחרונה שומעים ויותר על פרויקטים שתומכים בווב הסמנטי ובנתונים מקושרים. מטרת הנתונים המקושרים היא לאפשר שיתוף בין נתונים מובנים בווב באותה קלות שניתן היום לשתף מסמכים ולאחרונה אנו שומעים על  ספריות שנרתמות לנושא.

מבחינת הספריות נתונים מקושרים אמורים להחליף את  MARC   כבסיס  למסגרת הביבליוגרפית החדשה של הספרייה. הנתונים המקושרים מהווים מהפכה  בארגון המידע ואמורים לענות על חסרונות של השיטה היום  שמארגנת את המידע בבסיסי נתונים יחסיים סגורים ודורשים תחזוקה שוטפת.

כנס SWIB      – Semantic Web IN Libraries   שמתקיים מדי שנה מאז 2009  שם לו למטרה לספק מידע  על ההתפתחויות בתחום הנתונים המקושרים בהקשר של הספריות ולאפשר חילופי מידע וניסיון בנושא.

השנה הכנס מתקיים בבון גרמניה בימים אלו – 1-3  בדצמבר 2014 . הכנס עוסק במגוון נושאים בתחום כגון:  RDF ,  Schema.org , Wikidata ועוד.  ההרצאות משודרות בזמן אמת .

מידע, תקצירים ושקפים מהרצאות  משנים קודמות של הכנס זמינות באתר

תודה לטולי עמיכל על המידע על הכנס

לתוכנית הכנס

המודל הכלכלי הרווח של מימון אתרים בווב החופשי הוא הפרסומות. לאחרונה גוגל השיקה פלטפורמה חדשה   Contributer by Google שמושתתת  על מודל של מימון המונים על פיו  למבקרים באתרי תוכן קיימת האופציה לשלם לבעלי האתרים סכום חודשי מסוים ובתמורה אינם רואים את הפרסומות של גוגל באותם אתרים.

מאפיין זה הושק עד כה בשיתוף פעולה עם 10  מפרסמים כולל Mashable, Imgur, WikiHow  ו- Science Daily . .  כאשר משתמש מגיע לאתר של Contributer by Google הוא רואה את רשימת המפרסמים שמשתתפים בגרסת הביתא ויכול לבחור אם הוא רוצה לתרום  דולר, שני דולר או 3 דולר לחודש. לא ברור מה גובה חלקה של גוגל ברווחים.

התרומה מבוצעת דרך חשבון המשתמש בגוגל ומתבצעת כתוצאה מטריגר כאשר המשתמש מבקר באתר מסוים (כיום שירות זה רלוונטי רק לאתרים בארה"ב) . באופן זה המשתמש תומך רק באתרים בהם הוא מבקר לעתים תכופות.

יהיו כאלה שיראו בשירות זה ניסיון נוסף של גוגל לכלוא אותם בפלטפורמה שלה  בעוד שאחרים יראו בכך דרך ישירה לתמוך בבעלי אתרים ואמצעי לבעלי אתרים  להרוויח מהתכנים למרות  שגוגל אף היא משתתפת ברווחים  ולא ברור מה גובה חלקה של גוגל ברווחים. לא אחת נשמעת ביקורת על גוגל על ידי בעלי אתרי תוכן שהיא מפרסמת את התכנים שלהם ישירות בתוצאות החיפוש מבלי לקבל הרשאה לכך , בפלטפורמה זו  אפשר לראות מעין סיוע לבעלי אתרים.

בכול מקרה לא ברור מה יהיה גורלו של ניסיון זה. האם המשתמשים בווב יעדיפו לשלם תשלום מסוים תמורת ווב חופשי מפרסומות או שמא המודל  הכלכלי החדש מרמז על גורלו העתידי  של הווב החופשי והפיכתו בהדרגה לווב ממומן?  על כך יענה העתיד.

לאתר   Contributer by Google

ברשת יש  מגוון עצום של מנועי חיפוש למטרות שונות וקשה באמת לעקוב ולזכור את כולם. אפשר לצורך כך להסתייע באתרים שמארגנים את מנועי החיפוש על פי קטגוריות/סוגים.

תצוגה ויזואלית אחת מעניינת של מנועי חיפוש על פי קטגוריות/סוגים אפשר למצוא באתר  של .   Phil BERDLEY . בתצוגה יש   למעלה מ- 200 מנועי חיפוש  על פי  מגוון קטגוריות כגון:  מנועי על , מדריכים, מנועים לחיפוש חברתי, וידאו, אודיו,  תמונות, חדשות  ועוד…

ברשימת מנועי החיפוש אפשר למצוא מנועי חיפוש מוכרים ואולי מוכרים פחות כגון:  המדריך   הנושאי  FINDELIO,  WikiWorldBook לחיפוש אנשים, Zeekly שתומך בשמירה  על הפרטיות , Findsounds לחיפוש קובצי קול ועוד ..

יש לציין שארגון מנועי החיפוש על פי קטגוריות נעשה בעזרת pearltrees שירות וובי חופשי עם אפשרות להרחבת מאפיינים נוספים בתשלום אשר מאפשר ארגון אובייקטים שונים בצורה ויזואלית

לאתר

ב-18 בנובמבר 2014 ימלא עשור לגוגל סקולר  שהפך לכלי  פופולרי לחיפוש חומר מדעי .  על פי סקר של Nature השנה 60%  מהחוקרים הנחקרים דווחו על שימוש  בגוגל סקולר  באופן קבוע.  Nature   ערך ראיון עם מי ששותף בפיתוחו  של הכלי -Anurag Acharya . בראיון סיפר Anurag Acharya על  ההיסטוריה של גוגל סקולר וכיצד הוא רואה את עתידו.

על פי דבריו  ההצלחה של גוגל סקולר נזקפת גם לדירוג תוצאות החיפוש על פי רלוונטיות  לשאילתה ולא על פי סדר כרונולוגי כפי שהיה בזמנו המצב בשירותי חיפוש אחרים.   גוגל סקולר סורק את הטקסט המלא של מאמרי המחקר  למרות שאינו כולל את הטקסט המלא מכול המו"לים.

מבחינת המודל הכלכלי גוגל סקולר לא מניב רווחים . מטרתו העיקרית הוא לתרום לקהילה האקדמית וחברת גוגל יכולה לעשות זאת מכיוון שהשירות לא  יקר במיוחד .

מהריאיון אפשר ללמוד גם על מטרת  שירותי האקסטרה שלו – פרופיל מחברים ומנוע ההמלצות

בקשר לעתיד- היום גוגל סקולר טוב בלסייע למשתמשים למצוא את המאמרים שהם מחפשים ויכולים לתארם. הדבר הבא שגוגל  שואפת אליו הוא לספק למשתמש את המאמרים שהוא צריך אבל אינו יודע לחפש. המטרה לעזור לחוקרים להיות בזירת המחקר מבלי שיצטרכו לסרוק  מאות מאמרים.

ומעבר לאיתור מאמרים,על השאלה מה בדבר מציאת הנתונים המדעיים– השיב Anurag Achary שעדיין לא פותח מודל מתאים שיאפשר זאת

על האפשרות לפיתוח API    השיב שאין גוגל יכולה לעשות זאת מכיוון שעל פי הסכמים עם המו"לים גוגל רשאית לסרוק את המאמרים אבל לא להפיץ את המידע לאחרים.

מידע נוסף בראיון המלא