Elsevier והמחלקה ללימודי מידע באוניברסיטת בר-אילן מזמינים אתכם ליום עיון בנושא מדדים להערכה מדעית. יום העיון
Research Evaluation Metrics – International and Local Perspectives
יעסוק בפרספקטיבות שונות במישור המקומי והבינלאומי של מדדים להערכה מדעית . כמו כן יתמקד בדרכים כיצד לגייס מדדים אלו לצורך קבלת החלטות בנושאי מדינות ומימון.

יום העיון בראשותן של פרופ' יהודית בר אילן ופרופ' בלומה פרץ יתקיים באוניברסיטת בר-אילן ב- 27 באוקטובר 2011 . יום העיון חופשי, יש צורך בהרשמה מראש.

לטופס ההרשמה

לתוכנית יום העיון

במפגש השנתי של National Education Association בארה"ב שהתקיים ב- 4 לאוקטובר 2011 בהשתתפות של אלפי אנשי חינוך השתתפו גם נציגים של הרשת החברתית TeachAde

TeachAde היא רשת חברתית חופשית למורים לרמות חינוך שונות. (k-20). ההרשמה לרשת חופשית. חברים ברשת יכולים לתרום חומרי הוראה וליהנות ממה שתרמו אחרים. על פי מה שנכתב באתר נכון להיום ברשת יש 58,861 מקורות מידע ו – 25,933 חברים שמייצגים 3,079 מוסדות חינוך. מקורות המידע מגוונים וכוללים קובצי טקסט, מולטימדיה , מערכי שיעורים, קובצי וידאו ועוד..

באתר יש אופציה לחיפוש ואפשר להגביל מראש את מקורות המידע על פי נושא, רמת חינוך, וסוגי מקורות . יש אופציה גם לדפדף במקורות המידע החדשים. החיפוש אינו מחייב הרשמה . העלאת חומרים לאתר כרוכה בהרשמה חופשית. מאפיין חשוב ברשת היא שיתוף פעולה, אפשר להצטרף לקבוצות וליצור קבוצות, ולנהל דיונים עם עמיתים וכמובן גם להעלות ולהוריד חומרים ממאגר המידע שהולך וגדל.האתר חופשי למורים, לסטודנטים ולמרצים במכללות . לגורמים מסחריים שמעוניינים לקבל משוב ממורים על מוצריהם הוא נגיש בתשלום. חברים ברשת מורים בבתי ספר תיכוניים בעולם כולו ומרצים ממכללות ואוניברסיטאות בארה"ב ונציגים של גורמים מסחריים ושל גופים שלא למטרות רווח שמשרתים את קהילת החינוך. .הסטנדרטים הגבוהים של הרשת ותרומתה לחינוך זיכו אותה בפרס לשנת 2010 (וגם בשנים קודמות) בתחרות Webaward של Web Marketing Association

המיוחד ברשת, שכנראה יועדה בעיקרה ל- k12, הוא קהל היעד המגוון ושיתוף בין חברים מ- K12 וגם מרצים מהחינוך הגבוה – שיתוף שידוע כ-– K20 .

לאתר

המיקרובלוג טוויטר – בן 5 השנים משמש היום כ- 100 מיליון משתמשים שמפרסמים כ- 230 מיליון ציוצים ביום. באופן זה הוא יכול להוות אמצעי טוב לקידום מוצרים, לקשר עם חברים ועמיתים אך מעבר לכך לאחרונה חוקרים בתחום מדעי החברה רואים בו אמצעי חשוב וחדש למחקר, כפי שיעידו על כך דבריו של מיכאל מסי סוציולוג באוניברסיטת קורנל
" “Human beings around the globe are now communicating with each other using devices that record those interactions and have open access I think this is an extraordinarily exciting moment in the behavioral and social sciences.”

גם Nicholas Christakis פרופסור לסוציולוגיה רפואית בבית הספר לרפואה בהרווארד סבור כך . לדבריו:
"Instead of talking to tiny numbers of subjects, researchers can follow the digital expressions of millions of people. It's a whole new way for social scientists to understand human beings,”

מחקר מעניין שמחזק את הדברים הוא מחקרו של מסי ותלמידו סקוט גולדר שהתפרסם בגיליון
Science 30 September 2011 .  המחקר השתמש בטוויטר כדי ללמוד על התנודות במצבי הרוח באוכלוסיית העולם בזמנים ובהקשרים שונים. גולדר ומסי השתמשו בפרוטוקול חופשי שמספק טוויטר כדי להוריד למעלה מ- 500 מיליון ציוצים בשפה האנגלית של כ- 2.4 מיליון אנשים מ- 84 ארצות בתקופה 2008 ועד ינואר 2010. הם בדקו בציוצים אלה מילים שקשורות לרגשות חיוביים כגון : agree, fantasic,happy, super ומילים שקשורות לרגשות שליליים כגון: afraid, mad, panic, anxiety .

הממצאים של המחקר מציירים פּוֹרְטְרֶט של תנודות במצב רוחו של האדם. בדרך כלל בבוקר מצב הרוח הוא טוב, ישנה ירידה במצב הרוח במהלך היום ושיפור לקראת ערב. דפוס דומה של תנודות במצבי הרוח נמצא גם בסופי שבוע שבהם נמצא מצב רוח מרומם יותר. באופן כללי הממצאים מצביעים על כך שלשינה ולשעון הביולוגי השפעה חזקה על מצב הרוח . המחקר בחן גם את הקשר בין מצב הרוח ועונות השנה ומצא שאורכו של היום יותר מאשר כמות האור כפי שסברו עד כה הוא שמשפיע על התנודות במצבי הרוח.

מחקרים נוספים השתמשו בטוויטר למחקרים חברתיים אחרים כגון התפשטות רעיונות והשפעה במישור הפוליטי והאם התנועה בטוויטר יכולה לשמש לחיזוי מאורעות לפני התרחשותן.

דוגמאות למחקרים נוספים שעשו שימוש בטוויטר אפשר למצוא במאמר מכתב העת Science שהתפרסם ב- 30 לספטמבר 2011

לאור הדברים נראה שהמדיה הדיגיטלית החברתית היום משנה דברים גם בתחום המחקר, דברים מעניינים קורים ומה שהיה עד כה בלתי נראה הופך להיות נראה

Google Developer Day הוא יום עיון חופשי שנועד למפתחים שמעוניינים להשתמש בטכנולוגיות של גוגל לפיתוח אפליקציות. בישראל Google Developer Day יתקיים  ב- 13 בנובמבר 2011 . ההרשמה ליום העיון החלה ומספר המקומות מוגבל .

ביום העיון יוצגו חידושים ופיתוחים אחרונים באנדרואיד, Chrome , HTML5  ועוד. יוצגו מגוון נושאים מנקודת מבטו של המפתח כגון: חידושים במערכת ההפעלה אנדרואיד מנקודת מבטו של המפתח, HTML5 ואפליקציות חדשניות ,אופציות לפיתוח מנשקים גרפיים למשתמש, הנגשת אפליקציות לבעלי מוגבלויות ב- HTML5 , גוגל + והאופציות שגלומות בו, בנית אפליקציות לסביבת עבודה לא מקוונת  , GOOGLE TV ובנית אפליקציות מתאימות – כיצד לשפר שימושיות וביצועים, APIs ליישומי גוגל, עסקים באפליקציות לנייד ,כיצד לבנות יישומי ענן תוך שימוש בטכנולוגיות הענן של גוגל ועוד ..

באתר אפשר להירשם, לעיין בתוכנית יום העיון ולקבל תשובות על שאלות נפוצות

לאתר

וכדי להתרשם מאופיו של היום אפשר לצפות בוידיאו מ-Google Developer Day 2010

ביום שני 26 בספטמבר 2011 עלו לרשת חמש מגילות ים המלח במסגרת פרויקט דיגיטציה משותף של מוזיאון ישראל וחברת גוגל. חמש המגילות:
Great Isaiah Scroll, Temple Scroll, War Scroll , Community Rule Scroll, Commentary on the Habakkuk Scroll
חושפות את המשתמש לחיי החברה היהודית בישראל בתקופת הבית השני והן הראשונות במסגרת פרויקט דיגיטציה זה. .

באתר החדש של הפרויקט אפשר לראות את המגילות ברזולוציה גבוהה, לקרוא ולצפות בסרטוני וידאו שכוללים הסבר ורקע היסטורי של המגילות.

מן הראוי לציין שאין זה הפרויקט היחידי למען שימור המורשת והנגשתה דרך הרשת, בו שותפה חברת גוגל. פרויקט נוסף שעליו כתבתי בפוסט קודם הוא אוסף יד ושם. על פרויקטים נוספים ברוח זו שבהם מעורבת חברת גוגל , מטרתם והחזון אפשר ללמוד מדברי פרופ' יוסי מטיאס מנהל מרכז המחקר והפיתוח של גוגל בישראל

"The Dead Sea Scrolls Project with the Israel Museum enriches and preserves an important part of world heritage by making it accessible to all on the internet,Having been involved in similar projects in the past, including the Google Art Project, Yad Vashem Holocaust Collection, and the Prado Museum in Madrid, we have seen how people around the world can enhance their knowledge and understanding of key historical events by accessing documents and collections online. We hope one day to make all existing knowledge in historical archives and collections available to all, including putting additional Dead Sea Scroll documents online."

OCLC Research וקונסורציום הספריות האקדמיות באוהיו – OhioLINK פרסמו ב- 21 בספטמבר 2011 דו"ח מחקר בנושא דפוסי שימוש בספרים בספריות אקדמיות.

המחקר שהתבסס על נתונים משנת 2007-2008 הצטמצם לספרים מכיוון שספרים הם חומרים שמשאילים בדרך כלל והשאלה היא מרכיב חשוב בהערכת אוספים. מטרתו של המחקר הייתה להבין טוב יותר את דפוסי השימוש של ספרים בספריות אקדמיות, איזה ספרים נמצאים בשימוש ואיזה לא , כמה עותקים צריכים , מהו הגודל האידיאלי של אוספים וכו'

הנתונים בדוח נלקחו מנתוני השאלה של אוסף משותף של OCLC ו- OhioLink שכלל 30 מיליון ספרים. 90 אוניברסיטאות ומכללות נטלו חלק במחקר . מבחינה זו אין ספק שזהו אחד המחקרים המקיפים ביותר שנעשו עד כה בנושא.

נתון מעניין במחקר היה מבחן הכלל של 80/20. כלל זה גורס כי בתופעות רבות 80% מהפעילות מקורם ב- 20% מהגורמים הפעילים. בהקשר של השאלה – ספריות אימצו את הסברה ש-80%  מההשאלה מקורה  ב- 20% מהאוסף. ניתוח של נתוני השאלה במשך שנה במחקר מצביע ש- 80%  מההשאלה מקורם ב- 6%  מהאוסף בלבד.

מאחר שהניתוח שמתואר בדוח מייצג רק חלק ממה שאפשר היה לעשות עם סט נתונים גדול כזה OhioLINK ו- OCLC פתחו את הנתונים לציבור הרחב באופן שיהיה אפשר לחוקרם ולנתחם עד מלוא הפוטנציאל, וספריות אקדמיות אחרות יוכלו להשתמש במחקר ובנתונים כבסיס להשוואה עם דפוסי השימוש בספרייה שלהם. קובץ הנתונים של הפרויקט נגיש חופשי להורדה ומחקר במסגרת הרישיון הגמיש Open Data Commons Attribution license

במקביל צוות המחקר הנוכחי של פרויקט OCLC-OhioLINK ממשיכים לחקור ולנתח את הנתונים

לדו"ח

לנספח

BestPicturesOf.com הוא מנוע-על לתמונות וצילומים, פרי פיתוח ישראלי. כיום מנוע החיפוש מחפש במאגרי התמונות של גוגל, בינג ופיקאסה ומציג את התמונות מכל אחד ממנועי החיפוש בנפרד במסך אחד. על פי מה שנכתב באתר בעתיד הכוונה היא לשלב בחיפוש מאגרי תמונות נוספים כגון: Facebook, Istockphoto ועוד.

למנוע החיפוש יש מנשק עברי ומנשק אנגלי . החיפושים בעברית ובאנגלית מניבים תוצאות שונות. היתרון של המנוע הוא במנשק התוצאות הידידותי למשתמש שמאפשר לו בו זמנית לראות תוצאות משלושת המאגרים שלרוב אינן חופפות כפי שמעידים על כך דברי המפתחים:

"היתרון הגדול שבשילוב, הינו מגוון התוצאות הרחב, שיכול לענות על צרכים שונים של הגולש. ואכן ביצוע של מספר חיפושים מראה שיש דפוס התנהגות שונה לכל מנוע חיפוש.כך למשל אפשר לראות בגרסת חיפוש התמונות בעברית, שחיפוש של ביטוי כמו "אוניברסיטת תל אביב" מביא תוצאות שונות מכל מנוע. בעוד גוגל מציג תמונות של הבניין ושל הלוגו , בינג מציג כמה תמונות של קפה קקאו באוניברסיטה, ואילו פיקאסה משלים את התמונה, עם תוצאות של גולשים שהעלו בעצמם תמונות לאתר השיתוף, ולכן כוללות בעיקר תצלומים של סטודנטים ברחבי האוניברסיטה.דוגמה נוספת שמדגימה את אופיו המיוחד של כל מנוע היא החיפוש של Israel באתר באנגלית: בתוצאות של גוגל יש ייצוג יתר לסמלים, מפות וקובצי לוגו, בתוצאות של בינג יש ייצוג רב לתמונות נוף ותצלומים אחרים ובתוצאות של פיקאסה יש לעיתים תצלומים באיכות פחות טובה, ואת הסיכוי הרב ביותר לקבל תמונות הכוללות אנשים ו"אוירה".

BestPicturesOf.com, מטבעו כמנוע על, אינו מאפשר למשתמש את אותן אופציות לסינון המידע שקיימות בכל אחד מהמנועים בנפרד , אך גם כמנוע על, החיפוש בשלב זה הוא בסיסי ביותר. הוא אינו כולל מנשק חיפוש מתקדם עם אפשרויות כלשהן להגבלה. במיוחד יהיה מועיל אם הוא יאפשר סינון תמונות על פי זכויות יוצרים. אבל כאמור, המנוע בתחילת דרכו וכדאי לעקוב ובינתיים ליהנות מהיתרון שהוא מספק .

מחפשים מדריך למאגר מידע ביורפואי? חומרים בנושאים שקשורים להיסטוריה של הרפואה ומידע רפואי למשתמש ?

לצורך כך כדאי להכיר שלושה מנועים מותאמים אישית :
Medical Libraries – מנוע חיפוש זה מחפש בכל הספריות שרשומות ב- http://www.lib.uiowa.edu/hardin/hslibs.html . אתרי בית של ספריות כוללים בדרך כלל חומרי אוריינטציה והדרכה , ולכן אין פלא שכאשר חיפשתי במנוע זה מדריכים למאגרי מידע קיבלתי הרבה קישורים למדריכים. מאחר שהמנוע הוא מנוע מותאם אישית של גוגל אפשר להשתמש בחיפוש באופרטורים שנתמכים על ידי מנוע החיפוש של גוגל כגון filetype: כדי להגביל את החיפוש לסוגים מסוימים של קבצים כגון pdf. ppt או doc

History of Medicine – מנוע חיפוש זה מחפש במאות דפים מומלצים על ידי :

History of the Health Sciences Section of the Medical Library Association   

Consumer Health and Patient Education Information  – מנוע חיפוש זה מחפש באתרי רפואה שהומלצו על ידי :
U.S. National Library of Medicine, CAPHIS (the Consumer and Patient Health Information Section of the Medical Library Association), the British Medical Association

האתרים לאינדקסים של שלושת המנועים נבחרו על ידי ספרן רפואי בשם דויד רוטמן שבחר אתרים מהימנים. אמנם, על פי מה שמצוין בדפים של מנועי החיפוש, האינדקסים לא עודכנו לאחרונה כלומר לא נוספו לאחרונה קישורים חדשים לאינדקס , אבל תוצאות החיפוש כוללות דפים מעודכנים מהאתרים הקיימים.

בידיעון אוגוסט 2011 של איגוד האינטרנט הישראלי התפרסמה ידיעה בדבר תחרות התמונה המעניינת בישראל בחסות מיזם פיקיוויקי –מאגר התמונות החופשי של ישראל. נכתב שם:

"השבוע תפתח תחרות התמונה המעניינת בישראל בחסות מיזם פיקיוויקי- אם אתם מעוניינים להשתתף בתחרות תתבקשו להעלות לדף הפייסבוק של פיקיוויקי שלש תמונות איכותיות שצילמתם, או שהן בבעלותכם בנושא היסטוריה, גאוגרפיה, טבע וחברה בישראל (ללא צילומי משפחה, ילדים או חברים).

צוות השופטים יבחר את התמונה המנצחת והיא תזכה את בעליה בפרס – מצלמה איכותית מקצועית.

התחרות תתקיים בין ה- 30.8.2011 ועד 27.9.2011.

* תנאי לקבלת הפרס – העלאת התמונה הזוכה לאתר פיקיוויקי"

לידיעה

האוניברסיטה יוצאת לחופשה מרוכזת בימים 28.8 – 2.9 . החל מיום 29.8 קטלוג הספרייה יושבת למשך ימים אחדים בשל שדרוגו לגרסה חדשה. שאר המשאבים בספרייה יהיו זמינים מרחוק.

אנו מאחלים חופשה נעימה ומהנה לכולם, לאלה שנשארים בארץ ולאלה שנוסעים…

ומי שנמצא רחוק, מעוניין לוותר על המחשב הנייד ובכל זאת להישאר מחובר יכול אולי למצוא עניין בפוסט :

Kicking it:: 10+ Tools to stay relaxed & connected while on vacation
בפוסט זה אפשר למצוא פתרונות להקלדה במחשבים חכמים ובמחשבי לוח , לגישה מרחוק לקבצים במחשב, ולשמירת קשר.

כך למשל , לבעיות הקלדה : על פי דברי Carolyn Nicander Mohr כותבת הפוסט, היישום החופשי Dragon Dictation יכול לפתור את בעיות ההקלדה ב- iPad ו ב-iPhone, למערכת Android היא ממליצה על האפליקציה Swift key x , ו-Google's speech recognition יכול אף הוא לחסוך זמן ותסכול בהקלדה.

לגישה לקבצים – הכותבת ממליצה לשמור את הקבצים בשירות החופשי – Dropbox שמשמש במקרה זה כענן אישי אליו אפשר לגשת מכל מכשיר שיש לו Dropbox app ומכל מחשב אחר. שירות נוסף עליו היא ממליצה הוא Evernote. אפליקציה מומלצת להעברת מידע בכנסים לדוגמה, היא Bump , וכמובן אפשר להשתמש גם בדואר לשמירת קבצים חשובים לנו ושאנו מעוניינים לגשת אליהם מרחוק.

ולשמירת קשר – כדאי לא לשכוח לפני שעוזבים את המשרד להוריד את אפליקציית Skype למחשב הלוח או לטלפון החכם. כמו כן היא ממליצה על TiKL

ולמי שנמצא בכנס וזקוק להפסקה, האפליקציה Fake-a-Call תוכל לסייע לו לביים צלצול טלפון …..

הטיפים שלעיל טובים לנופשים שמעוניינים להישאר מחוברים וגם לאלה שמשתתפים בכנסים מרוחקים ולא מעוניינים ל"היסחב" עם המחשב הנייד, ומסתבר שבעידן הטכנולוגי של ימינו עם הטלפונים החכמים ומחשבי הלוח אפשר להישאר מחוברים גם בלעדיו.

לכתבה