תיאורית ה"חדשנות המשבשת" והגישה הפתוחה – הגישה הפתוחה ככורח המציאות

מאמר מעניין בשם "The Inevitability of Open Access" התקבל לאחרונה לכתב העת College and research Libraries והוא זמין חופשי כ- preprint.

בגישה הפתוחה מבחינים ב- 2 מסלולים עיקריים– מסלול הזהב והמסלול הירוק. במסלול הזהב הכוונה למודל עסקי אלטרנטיבי להוצאה לאור של כתבי עת מדעיים. על פיו המאמרים חופשיים למשתמש והוצאות הפרסום ממומנות  שלא באמצעות מנויים לכתבי העת אלא בדרכים אחרות. במסלול הירוק הכוונה לארכוב עצמי של פרסומים, לעתים לא הגרסה הסופית שלהם, באתר אישי או במאגרים מוסדיים .

 המאמר " The Inevitability of Open Access" מתמקד במסלול הזהב ומדגיש את חשיבות האבחנה בין שני המסלולים. המסלול הירוק מתקיים לצידה של מערכת המנויים ולא מתיימר להחליף אותה. זוהי תוספת שמספקת גרסה של תכנים למי שבאופן אחר לא הייתה מתאפשרת לו גישה אליהם. לעומת זאת מסלול הזהב משתמש במודל עסקי שונה.

נשאלת השאלה האם הגישה הפתוחה במסלול הזהב תקרא תיגר ותביא לערעורה של מערכת המנויים כשיטה העיקרית להפצה של מאמרים מכתבי עת מדעיים, על כל ההשלכות שיש לכך לספריות ולמשתמשים , ואם כן מתי זה יקרה? ועל כך משתדל המאמר לענות תוך שימוש בתיאורית ה"חדשנות המשבשת" ( disruptive innovation) של התיאורטיקן קלייטון כריסטנסן כבסיס לחיזוי .

"חדשנות משבשת" על פי קלייטון כריסטנסן היא המכניזם שהופך מוצרים לזולים וקלים יותר לשימוש. למרבה האירוניה "חידושים משבשים" בראשית דרכם הם מוצרים נחותים יחסית לאלה שנמכרים על ידי חברות מבוססות. הם מתאפיינים ב- 2 מאפיינים – הם מביאים ערך חדש לשוק, ערך זה הוא לרוב טכנולוגיה חדשה שעושה שימוש במודל עסקי חדש. שנית , "חידושים משבשים" מאפשרים לצרכנים להשיג מוצר או שירות שלא הייתה להם קודם גישה אליו. במרוצת הזמן החידוש המשבש משתפר ולבסוף מושך יותר ויותר צרכנים והופך לדומיננטי בשוק.

בהסתמך על הגדרה זו ומאפיינים אלו של "חדשנות משבשת" , בתנועת הגישה הפתוחה במיוחד במסלול הזהב שלה אפשר לראות "חדשנות משבשת" – היא משלבת טכנולוגיה חדשה , הפצה דיגיטלית של תכנים באמצעות האינטרנט עם מודל עסקי חדש , תפוצה חופשית לקורא כאשר עלות ההוצאה לאור ממומנת על ידי המחבר או בדרכים אחרות.

ומכאן, בהסתמך על שיטות ניתוח המתייחסות לתיאוריה זו של ה"חדשנות המשבשת" , הצפי הוא שתנועת הגישה הפתוחה תהפוך למודל דומיננטי להפצה של תכנים של כתבי עת בעשור הבא. הצפי הוא שבנקודה מסוימת בטווח השנים 2017-2021 50% מהמאמרים המדעיים יתפרסמו במסגרת הגישה הפתוחה ובנקודה מסוימת בטווח השנים 2020 – 2025 – 90% מהם יתפרסמו במסגרת זו.

פרטים נוספים על הניתוח שהיה בבסיס צפי זה , ועל ההשלכות שתהיינה לכך על המחברים, הספריות והמו"לים אפשר לקרוא במאמר המלא

למאמר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *