שפות מבוקרות וניהול ידע בארגון

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

האם השפות המבוקרות נעולות באקדמיה? מהי הרלוונטיות של שפות מבוקרות לניהול הידע בארגון?

סקר שנערך ביוזמת Semantic Web Company בתקופה 5 לאפריל עד 18 למאי בקרב 158 משתתפים מ- 27 מדינות שם לו למטרה לבדוק נושא זה.

ממצאים עיקריים של הסקר :

• יש מודעות גבוהה לשפות מבוקרות בארגון. 85.4% מהנחקרים משתמשים בשפות מבוקרות בארגון.
• נמצא קשר חיובי בין גודל הארגון ומשך זמן השימוש בשפות מבוקרות – ככל שהארגון גדול יותר כן ארוך יותר זמן השימוש בשפות מבוקרות.
• טקסונומיות ואונטולוגיות נמצאו כמודל המידע המועדף
• חיפוש סמנטי הוא אחד מתחומי השימוש העיקריים של השפות המבוקרות. יישומים כגון מערכות המלצה, מערכות suggest ותמיכה בחיפוש רב לשוני לא נמצאו כל כך רלוונטיים
• נתונים מקושרים מוערכים כנושא עתידי ואין ספק שארגונים יכולים להפיק מהם תועלת
• התזאורוס יסייע למנועי חיפוש בעתיד הקרוב לשפר תוצאות ומנועי חיפוש מבוססי תזאורוס יהיו מֵינְסְטְרִים בעתיד הקרוב
• קיימת מודעות לחשיבותם של תקנים לשפות מבוקרות כגון SKOS – תקן של W3C לייצוג שפות מבוקרות שהמטרה שלו לייצא שפות מבוקרות לווב הסמנטי

המסקנה המתבקשת מממצאים אלו היא ששפות מבוקרות אינן נעולות במסגרת האקדמית אלא קיימות גם בארגונים ולחיפוש הסמנטי ולנתונים מקושרים יש עתיד.

לתוצאות הסקר

Quixey – מנוע חיפוש פונקציונלי ליישומים במגוון פלטפורמות

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

Quixey הוא מנוע ייעודי לחיפוש יישומים שונים לפלטפורמות שונות – סמרטפונים, דפדפנים, יישומים שולחניים, והווב. צורת החיפוש שונה מהמקובל ומכונה באתר בשם "functional search" – על פיה המשתמש צריך להזין שאילתה שעונה על השאלה What do you want to do". כלומר חיפוש היישום/תוכנה הוא על פי מטרת השימוש ביישום והשאילתות הן בהתאם כגון : convert .flac to .mp3, take a screenshot, find games for 3 year olds וכו'

תוצאות החיפוש כוללות שמות של יישומים/תוכנות , תיאור כל יישום ומחיר. אפשר להגביל את החיפוש על פי אשכולות – יישומים חופשיים וסוג פלטפורמה כגון – Android, BlackBerry , Chrome add-ons, Firefox add-ons, iPad, iPhone , Mac , Palm, Web , Windows ועוד. כמו כן מוצעים חיפושים דומים.

על פי מה שכתוב באתר תוצאות החיפוש לקוחות מבלוגים, אתרים שמרכזים אפליקציות, מנועי חיפוש ועוד. שלא כמנועי חיפוש קונבנציונליים, Quixey מנסה להבין מה עושים היישומים השונים, כיצד אנשים משתמשים בהם ולאיזה APIs הם קשורים ובאופן זה מאפשר חיפוש יעיל של יישומים.הערה: כאשר בדקתי את המנוע הוא עלה בדפדפן Firefox אבל לא ב- IE .

למנוע החיפוש

הווב הנייד – ספריות וטכנולוגיות המכשירים הניידים

פורסם בתאריך על ידי
2

טכנולוגית הנייד ממשיכה לתפוס תאוצה בכל התחומים כולל תחומי ההוראה והמחקר.. כיצד נערכות הספריות לעידן החדש? מידע מקיף בנושא הנייד אפשר למצוא במדריך מקיף בן 60 עמודים :

On the Move with the Mobile Web: Libraries and Mobile Technologies

שעוסק בווב הנייד ויישומו בספריות. המדריך אמנם מסוף 2008 ומאז אין ספק שנוספו חידושים, אבל בכל זאת אפשר למצוא בו מידע רב וחשוב והקישורים לאתרים ולמקורות הרבים שהוא מפנה אליהם, כולל קישורים למקורות בהם אפשר להתעדכן,  יכולים לשפוך אור גם על החידושים שנוספו בתחום. .

המדריך כולל 6 פרקים:
What is the Mobile Web?
Mobile devices
What can you do with the Mobile Web?
Library mobile initiatives
How to create a mobile experience
Getting started with the Mobile Web

פרקים אלו כוללים סקירה על מכשירים ניידים – חומרה ותוכנה מערכות הפעלה ומאפיינים, יישומי מובייל ופעולות שאפשר לעשות באמצעות הנייד, החל במייל , מסרונים, מוזיקה ורדיו, תוכנה ומשחקים, רשתות חברתיות וחיפוש, וידג'טים – יישומים שאפשר להוריד למכשיר הנייד כדי לספק גישה למידע מבוסס ווב ללא צורך בדפדפן, ספרים אלקטרוניים, ספרי אודיו, מידע תיירותי, דפדפנים, חדשות, בלוגים, RSS , מיקרובלוגים ועוד..

במדריך אפשר למצוא גם מידע על אפליקציות ייחודיות ל- iPhone , ועל יוזמות של ספריות בנושא הנייד. ספריות רבות מפתחות גרסאות של מובייל לאתרי הבית שלהן. באתרים אלו הספריות מספקות מידע על שירותי הספרייה ואוספים, שעות הפתיחה של הספרייה, מספקות גישה לקטלוג הספרייה, מדריכי נושאים, כתבי עת אלקטרוניים, שירותים מבוססי מקום והכול מותאם למסך הקטן.

בנוסף לכך ספריות מציעות למשתמשים להשאלה באמצעות מכשירים הניידים אוספים דיגיטליים כמו ספרי אודיו, ספרים אלקטרוניים, וידאו ומוסיקה. כמו כן ספריות מספקות חומרי הדרכה מותאמים לניידים, כולל סיורי אודיו, הודעות SMS על אירועים חשובים, יעץ וירטואלי ושימוש ב- SMS , והשאלה במובייל.

לאחר סקירה על האפשרויות הטמונות בנייד המדריך דן בפיתוח אסטרטגיה מתאימה לשימוש במכשירים ניידים תוך התחשבות במאפיינים של המשתמשים – מאפיינים דמוגרפיים כגון גיל, התנהגות חיפוש ובאיזה סוג של מכשירים הם משתמשים.

המדריך דן גם באפליקציות שיכולות לסייע לבנות אתרי ווב לנייד – כגון Winksite ו- Mofuse שיוצרים גרסאות של אתרים לנייד מקובצי RSS . המדריך כולל גם טיפים לתכנון אתר נייד.

מדגיש שחשוב להתעדכן ומציע אמצעים להתעדכנות – פורומים, בלוגים, ואתרי ווב

כל אחד מהפרקים כולל הפנייה למקורות והרבה מהם כוללים קישורי ווב.

 

 

מנועי חיפוש וחיפוש אפליקציות לנייד

פורסם בתאריך על ידי
1

יש היום בשוק למעלה מחצי מיליון אפליקציות לנייד . אם ידועה האפליקציה המדויקת אותה מחפשים יהיה קל יחסית למצוא אותה. אבל הדפדוף באין ספור אפליקציות לצורך מציאת האפליקציה המתאימה למטרה מסוימת יכולה להיות פעולה מתישה.

עובדות אלה הניעו את מנועי החיפוש הגדולים כמו Bing ו- Yahoo להכניס מאפיינים חדשים למנועי החיפוש שלהם שיאפשרו חיפוש יעיל יותר של אפליקציות . בפוסט בבלוג של Bing מ-9 ביוני 2011 מתואר כיצד אפשר באמצעות ה- Iphone למצוא את האפליקציה המתאימה תוך שימוש במנשק הוובי של מנוע החיפוש או באפליקציה של בינג למובייל.

גם יאהו מסתגלת לסביבה החדשה עם מספר מוצרים חדשים לחיפוש אפליקציות . על פי פוסט מ- 15 ביוני 2011 יאהו השיקה שתי אפליקציות ל- iPhone ול- Android לחיפוש יעיל יותר של אפליקציות וגם חיפוש ייעודי לאפליקציות במנוע החיפוש שלה . בפוסט זה אפשר למצוא פירוט על Yahoo! AppSpot – אפליקציה של יאהו ל- iPhone שמהווה שיפור על פני חיפוש אפליקציות נייטיב ב-iTunes.

Open access MAP – מפה גלובלית של תנועת הגישה הפתוחה

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

תנועת הגישה הפתוחה היא כיום תנועה גלובלית ויוזמות חדשות מתווספות חדשות לבקרים. חשוב שיהיה מקום אחד בו אפשר יהיה לעקוב ולאתר את כל היזמות.

Open access Map נוצרה כדי לאפשר זאת. הרעיון ל- Open access Map הוצג כבר בנובמבר 2010 , ב- 23 ביוני 2011 הודיעה Alma Swan מ- OASIS על השקתה.

Open access Map מאפשרת למשתמשים לחפש ולהשיג מידע על התפתחויות בתחום תנועת הגישה הפתוחה ברחבי העולם כולו.באופן זה אפשר יהיה להימנע מכפילויות, להגביר את שיתוף הפעולה, ולאפשר גישה משלימה על פיה פרויקטים חדשים יושתתו על גבי הקיימים וישלימו אותם.

המפה מציגה את המיקום כל סוגי היזמות בתחום הגישה הפתוחה כולל מדיניות מימון, מסמכים ממשלתיים, מנדטים של אוניברסיטאות, וכו' .

חשיבותה של המפה היא בכך שהיא מהווה ריכוז של המידע שאולי קיים כבר, אך מפוזר בשרתים שונים בווב. באופן זה היא יכולה להיות בעלת ערך גם לעושי המדיניות, ולמחוקקים בתחום.

אפשר לראות את המשאבים בצורת רשימה או בצורת מפה. אפשר לחפש בחיפוש פשוט ובחיפוש מתקדם על פי מספר קריטריונים : ארץ, שפה, סוג משאב – לא מוגדר, פרויקט טכני, פרויקט מחקרי, שירות, ומשאב הדרכה, וסוגי תכנים – כתב עת, מאגר מוסדי, מדיניות ואחר

הרעיון יפה , אך יהיה בעל ערך אם באמת יכלול את כל הפרויקטים הקיימים. מכאן החשיבות שיש לעדכון המפה, ובעלי פרויקטים ושירותים במסגרת הגישה הפתוחה מתבקשים להוסיף את השירותים שלהם למפה, ובכך להפוך אותה למשאב מקיף לכולם.

 

דוח והמלצות – ספרים אלקטרוניים וקוראים אלקטרוניים בספריות ציבוריות ואקדמיות

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

מספר הספרים האלקטרוניים נמצא בגידול מתמיד. בעוד שהספרים האלקטרוניים יכולים להיות מוצגים על גבי מסך מחשב הרי קוראים אלקטרוניים נועדו להיות כלים ייעודיים להצגת הספרים , חלקם יכולים להכיל מאות ספרים. לנושא זה השלכות על תפקידה המרכזי של הספרייה – לחבר בין אנשים ומידע. הפורמט של הספר המודפס קבוע והטכנולוגיה לא תתישן. לעומת זאת בעולם של המולות האלקטרונית יש הרבה מכשירים ייעודיים לקריאת  ספרים אלקטרוניים ומכשירים נוספים יתווספו בעתיד ולכולם יש מחזור התיישנות . השקעה בחומרה שאין ספק שתתישן ותצא מהמחזור תוך מספר שנים אינה טריוויאלית לרוב הספריות.

מכאן חשיבותו של דוח על המצב הנוכחי של שוק הספרים האלקטרוניים והקוראים האלקטרוניים ומתן המלצות לצעדים הבאים בתחום.

דוח כזה בן 55 עמודים פורסם במאי 2011 ביוזמתן של ColoradoStateUniversity ו- Poudre River Public Library District שהקימו צוות שבדק את מצב שוק הספרים והקוראים האלקטרוניים ונתן את המלצותיו בנושא לכל אחת מהספריות – הציבורית והאוניברסיטאית.

בין ההמלצות :
• לתת הדרכה בכל סוגי הספריות בנושא ספרים אלקטרוניים וקוראים אלקטרוניים לבעלי עניין – סגל, סטודנטים , אנשי אדמיניסטרציה ועוד..
• להשקיע בטכנולוגיה תוך צמצום סיכונים, במסגרת זו בשלב ראשון מומלץ לספריות האקדמיות לעשות שימוש במחשב לוח – iPad על פני קוראים ייעודיים, כמו Kindle או Nook
לידע את הסטודנטים שבתום תקופת ההשאלה של הכלי כל יישום תוכנה שהוטען על המחשב יוסר. ולערוך סקר בקרב הסטודנטים על השימוש שלהם ב- iPad .
לספרייה הציבורית הומלץ על פיילוט של שישה חודשים של שימוש בשני קוראים אלקטרוניים . ברכישת הקוראים האלקטרוניים יש לקחת בחשבון רק מכשירים שתומכים בשיטות חדשות של השאלה ותומכים בסטנדרטים מועדפים של ספריות, הכול צריך להיעשות תוך התחשבות בתקציב המוסד, ובמסגרת מדיניות ההשאלה .
• לנצל הזדמנויות להגן על זכויות נגישות , ולהכניס שינויים בכל הקשור למגבלות דיגיטליות באופן שיהיו יותר ידידותיות לספרייה . במגבלות דיגיטליות הכוונה למגבלות שקשורות להדפסה, העתקה, ושיתוף שמוטמעות במסמכים האלקטרוניים ובאים להגן על בעלי זכויות היוצרים .

למרות שהדוח והמלצותיו התייחסו לספריות שיזמו את בדיקת הנושא הוא יכול להיות רלוונטי לספריות אחרות גם כן, שכן הדוח יוצא מנקודת מבט כללית לגבי שני סוגי הספריות בכלל – אקדמיות וציבוריות, והניסיון הספציפי אותו בדק , והמידע הרב בנספחים ששופך אור על מגוון האופציות בתחום הקוראים האלקטרוניים ואפליקציות רלוונטיות , יכולים לסייע לספריות אחרות בבחירה וטיפול נכון בנושא.

 

 

New England Journal of Medicine – הארכיון חופשי לתקופה מוגבלת

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

כתב העת הרפואי New England Journal of Medicine מאפשר גישה חופשית עד סוף יוני 2011 לארכיון שלו מהתקופה  1812 – 1989. אפשר לדפדף וגם לחפש בארכיון.

לארכיון 

 

פורטיקו ואוניברסיטת קורנל – דו"ח בנושא שימור ספרים דיגיטליים ותכנים דיגיטליים אחרים

פורסם בתאריך על ידי
1

לספריות רבות בעולם יש היום תוכניות דיגיטציה . כך למשל סקר שערך OCLC בשנת 2010 בקרב 169 מוסדות על האוספים המיוחדים שלהם מצא של- 97% מהן יש פרויקט דיגיטציה כלשהו . דיגיטציה נקשרת תמיד עם שימור שכן חומר דיגיטלי "שביר" יותר מאשר חומר פיזי . שלא כמו חומרים פיזיים – ספרים, כתבי יד או מכתבים שבתנאים סבירים עמידים לאורך זמן , אובייקטים דיגיטליים יהיו בעלי תוחלת חיים קצרה ללא שימור אינטנסיבי. לכן מבינים היום שפעולת דיגיטציה חייבת להיות משולבת עם שימור.

שימור דיגיטלי כולל סדרה של מדיניות ופעולות שחיוניות לאבטחת השימושיות , האוטנטיות הנגישות והגילוי של תכנים לאורך זמן.

מתוך רצון לענות על צורכי השימור פותח מודל לשימור ספרים דיגיטליים ותכנים דיגיטליים נוספים במוסדות למורשת תרבותית. המודל פותח  על סמך הניסיון של פורטיקו בשיתוף עם אוניברסיטת קורנל , סקרים ודיונים של פורטיקו עם מוסדות למורשת תרבותית ועוד.

המודל מתואר בנייר עבודה בן 72 עמודים שפורסם במרץ 2011 על ידי פורטיקו ואוניברסיטת קורנל והוא מושתת על 6 שלבים עיקריים – תכנון השימור, ניהול התכנים לפני כניסתם לארכיון, הפקדת החומר בארכיון, ניהול הארכיון, עדכון והגירה , ויצוא התכנים למשתמש

אחת ההחלטות החשובות במסגרת מודל זה היא מה יהיה המבנה הארגוני בו ישמרו התכנים – האם לשמר את החומרים באופן עצמאי, האם לשתף פעולה עם גופים אחרים,תוך שימוש בפלטפורמות כגון: DSpace או LOCKSS, או למסור את השימור לצד שלישי כמו Portico, HathiTrust או JSTOR.

המסמך מכיל מידע רב בהקשר לשלבי המודל השונים, ההחלטות והמדיניות כולל נושאים כגון: מידע –על , פורמטים של התכנים, זכויות, עלויות ועוד.. ויש בו כדי לענות על המטרה המוצהרת שלו – לסייע לקהילת הספריות והספרנים להבין טוב יותר את צורכי השימור של ספרים אלקטרוניים ושאר אובייקטים דיגיטליים.

תודה למנהלת הספרייה , מירה ליפשטיין על העדכון

 

 

 

Gravee – מנוע חיפוש חברתי ופרסונליזציה של תוצאות החיפוש

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

Gravee הוא מנוע חיפוש חברתי.אפשר להגביל את החיפוש לאתרי ווב, תמונות, וידאו, חדשות, בלוגים ואתרים שסומנו כמועדפים.  על פי מה שכתוב באתר הוא מנוע על שבוחר את התוצאות שהוא מציג מתוצאות מנועי החיפוש הגדולים, ולאחר מכן מתאים את התוצאות למשתמש על פי ההעדפות ותחומי העניין שלו.

בנוסף להתאמת תוצאות החיפוש למשתמש, Gravee ממליץ על אתרי עניין ומשתמשים אחרים שיכולים לעניין את המשתמש.

בתוצאות החיפוש מוצגות תגיות שמתארות את פריט המידע, המשתמש יכול לסמן אם תוצאת החיפוש רלוונטית לו או לא, להוסיף את התוצאה לרשימת המועדפים, לראות משתמשים אחרים שהוסיפו את התוצאה לרשימת המועדפים, ולשתף את התוצאה בפייסבוק, טוויטר, מייספס או באמצעות הדואר.

פעולת הפרסונליזציה של תוצאות החיפוש מתבססת על הגדרת הפרופיל של המשתמש על ידי המשתמש כולל אתרי ווב שיש לו אם ישנם כאלה, ועל סמך התנהגות המשתמש ביחס לכל האופציות הקיימות בטיפול בתוצאות החיפוש שתוארו לעיל.

ובנוסף לכול, על פי מה שכתוב באתר מנוע החיפוש משתתף עד 70% מרווחיו מפרסומות עם בעלי האתרים שמופיעים בתוצאות החיפוש.

למנוע החיפוש

JournalTOCs – שירות חופשי של דפי תוכן

פורסם בתאריך על ידי
1

בזמנו כתבתי בבלוג על שירות חופשי של דפי תוכן של כתבי עת ticTOCs. שירות דפי תוכן חופשי נוסף שכדאי להכיר הוא  JournalTOCs –  יוזמה של Heriot-Watt University . נכון להיום כפי שכתוב באתר הוא כולל דפי תוכן של 16,522 כתבי עת מ- 852 מו"לים מתוכם 2183 כתבי עת בגישה פתוחה. מדיניות בחירת כתבי העת כפי שמוצהרת באתר מלמדת שכתבי העת שכלולים בשירות זה הם מדעיים ושפיטים וכוללים אופציה לשירותי RSS.

באתר יש אופציה לחיפוש ולדפדוף. אפשר לחפש כתבי עת על פי כותר ו- ISSN . אפשר לחפש גם מאמרים על פי מילות מפתח.

אפשר לדפדף על פי נושא ועל פי מו"ל. בתוצאות החיפוש בדפדוף על פי נושאים מקבלים את מספר כתבי העת על פי כל אחד מהנושאים ואפשר למיין את הרשימה על פי מספר כתבי העת בכל נושא. מתוצאות מיון זה עולה שהמאגר הוא רב תחומי ומכסה נכון להיום 74 תחומים . נכון להיום בראש התוצאות שמדורגות בסדר יורד על פי מספר כתבי העת נמצאים התחומים: רפואה, ביולוגיה, עסקים וכלכלה, הנדסה, מדעי המחשב, חינוך, היסטוריה, פיסיקה , כימיה, משפטים, מדעי המדינה, מדעי האדמה ופסיכולוגיה. בספרנות יש דפי תוכן של 163 כתבי עת. האתר ממשיך להתעדכן והמו"לים נקראים לשלוח עדכוני RSS של כתבי עת נוספים שעומדים בקריטריונים של מדיניות הבחירה.

בכל אחת מהקטגוריות הנושאיות מוצגים שמות כתבי העת כשליד כל אחד מהם מצוין הססטוס שלו מבחינת גישה חופשית – פתוח כולו, חלקית או מחייב מנוי. כמו כן אפשר להירשם לשירותי ה- RSS של כל אחד מכתבי העת.

ולמפתחים , ל- JournalTOCs יש API – Application Programming Interface
אשר מאפשר לשלב את הפונקציונליות של האתר בישומי הווב שלהם.

לאתר

בטיחות כימית – EPA השיקה שני מאגרים חדשים

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

EPA – The U.S. Environmental Protection Agency השיקה שני מאגרי מידע בגישה פתוחה שעל פיה, ישפרו קבלת החלטות בכל הקשור לבטיחות כימית.

שני המאגרים החדשים – Toxicity Forecaster database – ToxCastDB ו- ExpoCastDB – database of chemical exposure studies נמצאים בפורטל אחד יחד עם – Computational Toxicology Resource – ACToR מאגר מידע שכולל למעלה מ- 500 אלף מקורות מידע. החיבור חשוב שכן שני הנושאים היחשפות ורעילות חשובים לקבלת החלטות לגבי בטיחות כימית.

מאגרים אלה יספקו גישה למידע כימי – נתונים ותוצאות שיכולים לשפר את קבלת ההחלטות בכל הקשור לכימיקלים והגנה טובה יותר מפניהם.

המאגר ToxCast יאפשר חיפוש והורדה של למעלה מ- 500 מבחנים כימיים שבוצעו על למעלה מ- 300 כימיקלים סביבתיים. הוא יחזה את הרעילות של הכימיקלים ויוכל לספק גישה מבוססת עלות תועלת בדבר בדיקה נוספת של כימיקלים שבשימוש.

ExpoCast מספק מידע על חשיפה לכימיקלים בבתים ובמוסדות חינוך . הנתונים כוללים כמויות של כימיקלים שמצויים במזון, במי השתייה, באויר כו'

ACTor מאפשר כעת גישה מקוונת ל- 30 שנות מחקר בנושא רעילות כימית שנמצאו קודם לכן רק בגרסה מודפסת, ונתונים על חשיפה בפורטל אחד.

 

 

CLAROS – כאשר האמנות פוגשת את הווב הסמנטי

פורסם בתאריך על ידי
1

CLAROS שהושק ב- 17 במאי 2011 הוא מאגר אמנות שמאגד בתוכו אוספים רבים בארכיאולוגיה ואמנות ממוזיאונים ואוניברסיטאות. כולל למעלה מ-2 מיליון רשומות ותמונות ומהווה כלי מחקרי חשוב בתחום. . אבל כפי שמעידים עליו הוא הרבה מעבר ל"עוד מאגר רגיל" – CLAROS is far more active and dynamic, datacentre more than database, and an important new research capability

והוא "information about the world, from around the world, for the world.

כל זה התאפשר בזכות הווב הסמנטי וטכנולוגיות מתקדמות שאפשרו אינטראופרביליות בין המאגרים תוך שימוש באונטולוגיה CIDOC CRM, ונגישות למאגרים ואפשרות חיפוש על פי טקסט או תמונה מה שמאפשר את חצית מגבלות השפה. הפרויקט הוא פרי של שיתוף פעולה במישור הבינלאומי ומובילה אותו אוניברסיטת אוקספורד.

למאגר

מידע טכני על המאגר

Learning Resources Framework Initiative – חיפוש חומרי לימוד יהיה קל יותר בעתיד

פורסם בתאריך על ידי
1

בפוסט קודם כתבתי על היוזמה המשותפת של שלושת מנועי החיפוש הגדולים בכיוון הווב הסמנטי Schema.org – יוזמה משותפת שתומכת בשפה משותפת לתיוג מידע מובנה בדפי ווב.

על יוזמה דומה Learning Resources Framework – יצירה של מסגרת למידע על ייעודי לחומרי לימוד, הצהירו ב- 7 ביוני 2011 Creative Commons ו- Association of Educational Publishers .

על פי דברי Catherine Casserly, CEO of Creative Commons סטודנטים ואנשי חינוך מחמיצים היום חומרי לימוד והוראה רבים , והיוזמה Learning Resources Framework Initiative באה לפתור זאת ולהקל על איתור חומרי לימוד ברשת, כולל חומרי לימוד שניתנים לשימוש חוזר במסגרת הרישיון הגמיש של Creative Commons. יוזמה זו ליצירת סכימה של מידע על לחומרי לימוד זכתה כבר לתמיכה של ארגונים מסחריים ולא מסחריים מובילים.

אימוץ סכימה זו של מידע על ייעודי לחומרי לימוד יהיה ווֹלוּנְטָרִי מבחינתם של מנועי החיפוש וספקי התכנים, אך בשל התמיכה המשתמעת של ספקי התכנים המסחריים והלא מסחריים יש לצפות שסכימה זו תתקבל בברכה.

פרטים נוספים על היוזמה

 

HealthMash – מנוע חיפוש רפואי סמנטי ואפליקציות ל- iPhone ול- Android

פורסם בתאריך על ידי
2

HealthMash הוא מנוע חיפוש רפואי למשתמש שפותח על יד חברת WebLib שמתמחה בטכנולוגית חיפוש ושפה טבעית. על פי מה שנכתב באתר שולבו בפיתוחו טכנולוגיות של הווב הסמנטי כדי לאתר מידע שקשור למחלות, סימפטומים, טיפול, תרופות וגישות של רפואה אלטרנטיבית ממקורות מהימנים בווב. המנוע משלב את התוצאות עם משאפס של תמונות , וידאו, חדשות , בלוגים וציוצים מהווב. המנוע עושה גם שימוש ב-MESH וב- UMLS.

מן הראוי לציין שאפליקציה של  HealthMash נמנית  על האפליקציות שאפשר להוסיף בחיפוש ב- SciVerse של Elsevier,  והיא  פרי של שיתוף פעולה בין Elsevier ו- WebLib.

ב- 8 ביוני 2011 החברה הודיעה על השקת אפליקציות חופשיות של מנוע החיפוש ל- iPhone ול- Android.

האפליקציה ל-iPhone זמינה ב- iPhone appStore ואת האפליקציה ל- Android אפשר להוריד מ- Android Market

ספריות מציעות כלים ותמיכה בהוצאה לאור בגישה פתוחה

פורסם בתאריך על ידי
2

במסגרת המאמצים להרחיב את הגישה למחקר אקדמי ספריות נוטלות חלק בפרויקטים של גישה פתוחה. דוגמה לכך היא הספריות באוניברסיטת דיוק שבקרוליינה הצפונית, ארצות הברית , שהודיעו לאחרונה על שירות חדש שמטרתו לעזור לאנשי הסגל באוניברסיטת דיוק להוציא לאור כתבי עת שפיטים בגישה פתוחה.

במסגרת שירות חדש זה הספריות מספקות הדרכה ותמיכה בתהליך ההוצאה לאור של כתבי העת. הפלטפורמה שמשמשת ליצירת כתבי העת בגישה פתוחה היא פלטפורמה בקוד פתוח שידועה בשם Open Journal Systems אשר פותחה במיוחד לניהול כל התהליך של הוצאה לאור של כתבי עת אקדמיים. התוכנה Open Journal Systems פותחה על ידי Public Knowledge Project – פרויקט משותף של האוניברסיטאות בארה"ב וקנדה. למעלה מ- 7500 כתבי עת מדעיים השתמשו בפלטפורמה זו בתהליך ההוצאה לאור . באוניברסיטת דיוק המשרד לטכנולוגית מידע מארח את התוכנה וסגל מהספריות מנהל אותה.

הפיילוט של שירות זה החל עם שני כתבי עת : Greek, Roman, and Byzantine Studies ו – andererseits: Yearbook of Transatlantic German Studies והוא מהווה דוגמה לשיתוף פעולה פורה בין הספריות והסגל האקדמי.

פרטים נוספים על ההוצאה לאור בגישה פתוחה באוניברסיטת דיוק אפשר למצוא באתר של הספריות של אוניברסיטת דיוק.

 

ZANRAN – מנוע חיפוש ייעודי לנתונים מספריים

פורסם בתאריך על ידי
1

ZANRAN הוא מנוע חיפוש ייעודי לנתונים סטטיסטיים. המנוע מחפש נתונים נומריים שמיוצגים בגרפים , בטבלאות ובתרשימים. מטרתו של המנוע היא לחלץ מידע נומרי מתוך קובצי PDF, Excel , קובצי html, PowerPoint ו- Word .

מידע כזה קשה לאתר בחיפוש במנועי חיפוש כלליים רגילים שמתמקדים בעיקר בחיפוש טקסט .

ZANRAN מאתר מיליוני תמונות ומחליט לגבי כל אחת האם היא כוללת תכנים מספריים בצורת גרף , טבלה או תרשים.

האלגוריתם מבוסס על טכנולוגיה של ראיה ממוחשבת שבעזרתה מתקבלת ההחלטה האם התמונה היא נומרית והדיוק על פי מה שנכתב באתר הוא בסביבות 98% – כך שיתכן שיתקבלו בתוצאות החיפוש לעתים רחוקות גם תמונות לא נומריות.

במנשק התוצאות בצד כל אחת מתוצאות החיפוש יש אייקון של סוג הקובץ ממנו נלקחה התוצאה. העברת העכבר על האייקון מאפשרת תצוגה מקדימה של האובייקט – גרף טבלה או רישום. לחיצה על האייקון או על הכותר פותחת את הקובץ בו נמצאים הנתונים המספריים שמיוצגים על ידי רישומים, גרפים או טבלאות.

במעט החיפושים שערכתי באתר קיבלתי מספר רב של תוצאות והתוצאות שבדקתי היו רלוונטיות לחיפוש.

על פי מה שנכתב באתר – מיפוי המידע הסטטיסטי בווב מתאפשר הודות לפיתוח תוכנה בקוד פתוח  ואחסון זול במחשוב עננים. מנוע החיפוש סורק חלקים גדולים ברשת אבל מפתחיו ישמחו על המלצות לאתרים טובים שאולי הוחמצו.

למנוע החיפוש

NOPA – מאגר מידע של ארגון הבריאות העולמי בנושאי תזונה, השמנת יתר ופעילות גופנית

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

ארגון הבריאות העולמי השיק לאחרונה את NOPA – nutrition, obesity and physical  activity – מאגר מידע שנושאו תזונה, השמנת יתר ופעילות גופנית במדינות האיחוד האירופי שחברות בארגון. המאגר הוא פרי של שיתוף פעולה בין ארגון הבריאות העולמי והוועדה האירופית ומטרתו לעקוב אחר שיפור המצב בכל הקשור לתזונה ופעילות גופנית ומניעת השמנת יתר במדינות האיחוד האירופי.

ככלי מעקב מטרתו של NOPA היא לאפשר לעושי המדיניות לזהות פערים, צרכים באיסוף מידע , להראות התקדמות במלחמה בהשמנת יתר, ולסייע בפיתוח מדיניות .

כיום המאגר כולל מידע שקשור למדיניות ב- 53 מדינות , בעתיד הכוונה להמשיך ולעדכן אותו במידע שקשור למצב התזונה, צריכת מזון, פעילות גופנית ויישום מדיניות בכל אחת מהמדינות החברות.

במנשק החיפוש אפשר לבחור באחת המדינות מתוך 53 המדינות ברשימת הגלילה ולחפש על פי שנים וסוג מסמך מדיניות – תזונה, השמנת יתר ופעילות גופנית- כולם או חלקם. יש לציין שכיום המאגר חלקי מאוד. לא בכל המדינות שחיפשתי קיבלתי תוצאות אבל כפי שנכתב באתר המאגר רק בראשיתו והכוונה לעדכן אותו כל העת.

למאגר

Schema .org , מנועי חיפוש והווב הסמנטי

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

ב- 2 ביוני 2011 שלושת מנועי החיפוש הגדולים Google, Bing, Yahoo הצהירו על Schema.org – יוזמה משותפת שתומכת בשפה משותפת לתיוג מידע מובנה בדפי ווב.

בעזרת Schema.org בעלי אתרים ומפתחים יוכלו ללמוד יותר על נתונים מובנים, יוכלו להטמיע בקלות יחסית מידע סמנטי בתוך הקוד של דפי הווב הקיימים – דפי5 html – מידע שמכונות יכולות להבין ולחלץ אותו באופן חד משמעי. בכך יסיעו למנועי חיפוש להבין טוב יותר את התכנים של דפי הווב שלהם.

המשמעות מבחינתם של מנועי החיפוש והמשתמשים היא תשובות מדויקות יותר למספר רב יותר של שאלות. כך למשל בתוצאת חיפוש של ספר, מנוע החיפוש יוכל להציג גם את מספרי העמודים שלו ואת ה- ISBN שלו, שכן המידע המובנה יסייע למחשבים להבין את המידע ולחלץ את המידע הדרוש מתוך דפי הווב . המשמעות מבחינת אתרי ווב שיאמצו סכימה זו היא הגדלת הנראות שלהם במנועי חיפוש.

המשמעות של Schema.org היא התקדמות לקראת החזון של הווב הסמנטי שבו מידע על יסייע למחשבים להבין את התכנים, אבל בקהילת הווב הסמנטי הדעות לגבי היוזמה בכל זאת חלוקות. זמן רב עבדו על פיתוח שפות כמו RDF שיקדמו את הווב הסמנטי והם רואים ב- Schema.org מגבלות ביחס ל- RDF , אבל מצד שני בשל הפשטות היחסית שלה אחרים סבורים שיהיה יותר קל לשווק אותה ובכך לקדם את חזונו של הווב הסמנטי.

פירוט יתר על היוזמה והשלכותיה

ההצהרה על היוזמה
לאתר Schema.org

Scroogle ונטרול מאפיין הפרסונליזציה בגוגל

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

מנועי החיפוש וגוגל בתוכם משתדלים להתאים את תוצאות החיפוש למשתמש. האלגוריתם של מנוע החיפוש גוגל עושה זאת בשיטות שונות . בתהליך הפרסונליזציה של תוצאות החיפוש נלקחים בחשבון גורמים רבים כגון המיקום , ip , ההיסטוריה של החיפושים, הקלקה על תוצאות החיפוש על ידי המשתמש ועוד.

גוגל מאפשר גם למשתמש להשפיע על תוצאות החיפוש כדי להתאימן לצרכי המידע שלו.

גם wonder wheel  המאפיין של מנוע החיפוש של גוגל שמאפשר הצגה ויזואלית ואשכול של תוצאות החיפוש יכול לסייע למשתמש להתאים את התוצאות לצורכי המידע שלו.

אבל לא תמיד המשתמש מעוניין בפרסונליזציה של התוצאות. לצורך נטרול הפרסונליזציה בגוגל אפשר להשתמש במנוע החיפוש Scroogle – מנוע זה מציג את תוצאות החיפוש מהאינדקס של גוגל ללא מאפייני הפרסונליזציה. הדבר ניכר בעיקר בחיפושים שבהם מאפיין הפרסונליזציה כמו מקום באים יותר לידי ביטוי. כך למשל כאשר חיפשתי universities בגוגל וב- Scroogle רק 4 תוצאות מתוך עשרת התוצאות הראשונות היו משותפות. בגוגל הוצגו יותר תוצאות שקשורות לישראל. לעומת זאת כאשר חיפשתי נושא כללי בגוגל וב-scroogle כמו personalization עשרת התוצאות הראשונות בשני המנועים היו זהות.

טיפים נוספים לקבלת תוצאות ללא פרסונליזציה אפשר למצוא בעלון של המידענית Mary Ellen Bates מחודש מאי 2011

 

 

WorldCat Local ושירות ה- discovery שלו – עדכונים

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

WorldCat Local, הוא אחד מארבעת השחקנים העיקריים בשוק התוכנות לגילוי ידע. בהצהרה מ- 31 במאי 2011 נמסרו פרטים על היקף האינדקס ומאגרי מידע חדשים שנוספו לו.

WorldCat Local מאפשר גישה לספרים, כתבי עת ומאגרי מידע ממו"לים וספקים שונים – האוספים הדיגיטליים של HathiTrust, OAIster, , גוגל ספרים , חומרים בגישה פתוחה ועוד.

במסגרת העדכונים האחרונים בחודש מאי של האינדקס נוספו לו חומרים רבים ביניהם:
• CrossRef – שמאפשר קישורים קבועים ליותר מ-35 מיליון מאמרים מכתבי עת וחומר מדעי נוסף
• BioOne – שמאפשר גישה לחומר מחקרי שפיט במדעי הביולוגיה והסביבה
• Emerald Group Publishing – מול מוביל בתחום העסקים וניהול ונוכחות גדלה במדעי החברה, ספרנות ומידע, הנדסה, לִינְגְּוִיסְטִיקָה ותורת השמיעה
• Biomed Central – מו"ל STM , מחלוצי המו"לים שאמצו את מודל הגישה הפתוחה
ועוד

בעקבות העדכונים האחרונים האינדקס מאפשר גישה ל- 1400 מאגרי מידע ואוספים וליותר מ- 500 מיליון מאמרים. מן הראוי לציין שאפשר באתר למצוא מידע מפורט על היקף האינדקס.

להצהרה
מידע מפורט על היקף האינדקס