באתר YouTube הועלה בשבוע שעבר ערוץ סרטונים חדש בשם YouTubeEDU. ערוץ זה מרכז כעת את כל הסרטונים של אוניברסיטאות ומכללות. הקבצים יועלו מדי יום, ויסודרו על פי שמותיהם או מספר הצפיות בהם. בערוץ ניתן למצוא מגוון הרצאות וחומר אקדמי מעניין בנושאים שונים. כמו בכל הערוצים של YouTube, גם בערוץ זה כל הסרטונים מוצעים לצפייה בחינם, למרות ערכם הרב.
בחיפוש תמונות נרצה לעתים למקד את החיפוש לגודל תמונה מסוים, לתכנים מסוימים ולצבעים מסוימים. באמצעות טופס החיפוש המתקדם בגוגל אפשר למקד את תוצאות החיפוש לתמונות בגודל מסוים, לשחור לבן, לסקלת צבעי האפור, לצבעים מלאים ולתכנים מסוימים כגון פנים וחדשות.
לאחרונה, יאהו הוסיף לחיפוש התמונות שלו מספר פילטרים: אפשרות להגביל את התמונות לגודל מסוים, לתמונות בשחור לבן ואפילו לתמונות שלקוחות מ-flickr ולכאלה שאינן לקוחות מ-flickr.
ומה בדבר הגבלת תוצאות החיפוש לתמונות בצבעים מסוימים או לצבע מסוים אחד? אופציה זו אינה נכללת בטפסים המובנים של מנועי חיפוש, אך אפשר לעשות זאת אם נוסיף ל-URL של החיפוש בגוגל את הפרמטר שם צבע= imgcolor. כך למשל, כדי למקד את החיפוש "פרחים" לפרחים בצבע כחול, נכתוב בתיבת החיפוש של גוגל תמונות -"flowers" , ול- URL של תוצאות החיפוש נוסיף imgcolor=blue&. תוצאת החיפוש תהיה פרחים שהגוון הדומיננטי בהם הוא כחול. אפשר להגביל את החיפוש ליותר מצבע אחד באותה דרך, על ידי הוספת שני הצבעים ל-URL עם פסיק ביניהם. אפשר לשלב מאפיין חדש זה עם שאר הפילטרים הידועים של גוגל שהוזכרו לעיל.
ב-25 במרץ 2009 הודיע המו"ל Elsevier על השקתה של Innovation Explorers – קהילה של 300 חוקרים מ- 69 מדינות. דיונים משותפים ומעקב אחר התקשורת של החוקרים מרחבי העולם יעזרו וייסיעו ל- Elsevier לזהות, לעצב ולספק מוצרים ושירותים רלוונטיים בהתאם לצורכי החוקרים מרחבי העולם.
Elsevier כבר החל לערב את קהילת החוקרים בפיתוח מוצרים חדשים שתואמים את צורכי המחקר, החל מהשלב הראשוני של הגיית הרעיון, וכלה בשלב בדיקת השימושיות של דגמי האב, והמטרה היא כפי שהעיד עליה בכיר בחברה Jay Katzen היא שיפור תוצאות המחקר.
לדבריו:
"As a company, we’re committed to finding new innovative ways to better involve our users and buyers in our business, while providing them a global platform to engage with one another," said Jay Katzen, Managing Director Academic and Government Products. “During a time when resources are scarce and global collaboration is critical to achieving scientific breakthroughs, our goal for Innovation Explorers is to discover, in partnership with the researchers themselves, how Elsevier can help improve their research outcomes."
מן הראוי לציין שגם ספרנים נוטלים חלק ביוזמה מיוחדת זו. בדצמבר 2008 Elsevier הוסיף 150 ספרנים מ- 40 מדינות לקהילת- Innovation Exploreres. הספרנים מהווים פרטנר חשוב לצד החוקרים בעיצוב ספריית העתיד.
בכירים בחברה תולים תקוות רבות ביזמה גלובלית משותפת זו.
Memidex
הוא מילון ותיזאורוס מעודכן, חופשי בשפה האנגלית. על פי התיעוד באתר המילון מבוסס על מאגר המידע הלקסיקלי WordNet שפותח על ידי אוניברסיטת פרינסטון. Memidex הוסיף למאגר המקורי מספר מאפיינים חדשים, אלפי תוספות ותיקונים לצורך השבחתו.
כל אחד מהמונחים כולל הגדרה מפורטת, צורת רבים, מלים נרדפות, דוגמאות, קיצורים, צורות נטייה, ופרטים נוספים שמשתנים בהתאם למונח. כך למשל, למונחים מתחום הביולוגיה נוספו דרגות המיון המקובלות של עולם הטבע – ממלכה, מערכה, מחלקה, סדרה, משפחה, סוג ומין.
אפשר לחפש במילון ואפשר לדפדף באינדקס שלו על פי רשימה אלפביתית.
ולמי שמעוניין להוסיף את תיבת החיפוש של המילון לאתר הבית שלו, Memidex מספק קוד html שמאפשר לעשות זאת.
חוקרי אוניברסיטת MIT החליטו השבוע על העלאת מחקריהם לאוסף הפקדה מוסדי (repository) שיהיה פתוח ונגיש לכולם. החלטה זאת הופכת את אוניברסיטת MIT לאוניברסיטה הראשונה המתחייבת לפרסם את פרסומי חוקריה באתר נגיש ופתוח לכולם.
ספריות MIT לקחו חלק בתהליך קבלת ההחלטה, בנסיון משותף ליצור מודל עיסקי חדש ומשופר ביחסי מו"לים- חוקרים, אוניברסיאות וספריות אקדמיות.
Sacred Destinations, מדריך אוניברסלי למקומות קדושים של כל הדתות: קתדרלות, בתי כנסת ומסגדים, אתרי עלייה לרגל ואומנות דתית. המדריך כולל 1250 אתרים מ-61 מדינות, עם למעלה מ-25 אלף צילומים, מפות, מדריכי טיולים ותקצירים היסטוריים.
המדריך, שנוצר בשנת 2005, ומתעדכן על בסיס כמעט יומי, הוא חופשי ובד"כ שומר על אוביקטיביות. נושא אופי אנציקלופדי, עם דגש על היסטוריה ואמנות.
ניתן להעזר במדריך לתכנון טיולים ולשם כך הוא כולל מקורות רבים ומפורטים כמו: מפות, ספרים, קישור לספרי נסיעות ומידע על ערים חשובות .
הניווט באתר מתבצע על ידי בחירה בשם מדינה או קטגוריה :ערים תנכיות, מקדשים רומיים, מקדשים הינדים ואפילו קטגוריה של "The Da Vinci Code Places ", בחירה בקטגוריה זו, מאפשרת לקורא לעקוב אחר האתרים שמוזכרים בספרו של דן בראון "צופן דה וינצ'י".
דוגמאות נוספות הן:
Murals and Frescoes
Sacred sites of Peru
The Dead on Display
למידע נוסף על המדריך ותכניו
MelZoo
נוסף לרשימה ארוכה של מנועי–על. המיוחד שבו היא התצוגה המקדימה של דפי תוצאות החיפוש. בצד שמאל של מסך התוצאות מוצגות תוצאות החיפוש, והעברת העכבר מעל תוצאה מסוימת מציגה בצד ימין של המסך את דף הווב השייך לתוצאה. באופן זה המשתמש יכול להחליט אם כדאי לו להיכנס לדף המקושר לתוצאת החיפוש , ומלאכת החיפוש היא פחות מסורבלת.
לא מצוין באתר המנוע באיזה מנועי חיפוש משתמש המנוע, וגם לא דבר על האלגוריתם לקביעת הרלוונטיות של התוצאות ודירוגם.
הרצתי כמה שאילתות כדי להתנסות במנוע. התוצאות היו טובות, והמאפיין של התצוגה המקדימה של דפי התוצאות הקלה מאוד את מלאכת החיפוש, וסייעה בידי להחליט אם דף הווב המקושר לתוצאה רלוונטי, ואם כדאי להיכנס אליו. המנוע מאפשר הגבלה לעברית, אבל נראה שמאפיין זה לא כל כך עובד. גם כאשר הגבלתי לעברית, לא כל התוצאות היו בעברית.
את אותן שאילתות שהרצתי ב- MelZoo הרצתי גם בגוגל כדי לבדוק את מידת החפיפה. מבדיקת החפיפה בין עשרת התוצאות הראשונות שהתקבלו במנוע זה ובין עשרת התוצאות הראשונות שהתקבלו בגוגל עולה שאחוז החפיפה נמוך כ- 30% .
באתר המנוע מצוין שגם למפרסמים כדאי להשתמש בשירותיו, מכיוון שהוא גובה מחיר רק עבור הכניסה לדפים המקושרים לתוצאות החיפוש, והצפייה המקדימה מונעת קליקים מיותרים.
מפתחי המנוע תולים בו תקוות, ומחפשים מתנדבים שיוכלו לתרום למנוע מהידע שלהם בתחומים רלוונטיים כגון: תכנות, ניהול, שיווק ומשפטים.
ספרנים צעירים בעלי כישורי משחק, פוסטרים על קירות הספרייה וחידונים נושאי פרסים – אסטרטגיות השיווק לילדים שנהוגות בספריות אירופה מעלות אמנם את שיעורי הקריאה,
אך גם את השאלה המתבקשת: לאן נעלמה התשוקה הטבעית לקרוא?
בכנס ספריות ומידענות של מרכז ההדרכה לספריות, שהתקיים בשבוע שעבר בכפר המכבייה, הציגה נוטו – ספרנית ספרייה המרכזית בהלסינקי, האחראית על הקשר בין הספריות ובתי הספר במדינה.
נקודת מבט חדשה ועדכנית על תפקידו של הספרן בעידוד הקריאה.
לדבריה, 70% מהילדים בפינלנד מחזיקים בכרטיס ספרייה פעיל, והם מחצית מכלל מחליפי הספרים.
בעולם המערבי ובישראל בכלל זה, האמירה כי לקריאה אין כל סיכוי בתחרות על לבם של הילדים מול האינטרנט והטלוויזיה נהפכה מזמן לאמונה רווחת.
פינלנד נמצאת כבר שנים בראש טבלת ההישגים של ילדים ונוער בהבנת הנקרא במבחני פיזה (מבחנים השוואתיים במקצועות שפה, מדעים ומתימטיקה, הנערכים אחת לשלוש שנים בכ-40 מדינות).
בישראל, לעומתה , ההישגים הירודים של הילדים הם שזוכים לכותרות – ההשוואה מעוררת קנאה
לדבריה, הרצון להגיע לספריות תלוי בדימוי ה"קולי" והעדכני של הקריאה בכלל ושל הספרייה בפרט, היא אומרת. ההבנה הזאת הביאה לכך שחלק נכבד מהספריות בפינלנד עשו מתיחת פנים עיצובית,
וגם הספרניות או הספרנים של הילדים והנוער אינם עונים עוד לדימוי חמור הסבר והספרטני. הם צעירים יותר וחזותם עדכנית. הספרייה החדשה היא מקום להתרועע בו, לשמוע מוסיקה ("הספרים לא לבד"), וסתם לשבת בצוותא. "בספרייה שלנו למשל", היא אומרת, "ילדים יכולים לדבר ולהיות בחבורות. לא משתיקים אותם".
הספרנים בפינלנד נדרשים לכישורים רבים מלבד מידענות. כישורי משחק למשל. רבים מהם יוצאים מהספרייה ונפגשים עם ילדים בבתי ספר ובגנים, פגישות שבהן הם מציגים ספרים חדשים.
"אנחנו מספרים את העלילה, מציגים את הדמויות ומקריאים קטע מרגש או מצחיק".
הספריות מפעילות אוטובוסים שיוצאים לסיור ברחבי העיר כשהם מלאים בספרים, חוברות קומיקס ודיסקים. הספרנים נוכחים בחוף הים, בהופעות שמושכות בני נוער ובמקומות בילוי.
"ראינו שבני 13-15 לא מגיעים לספרייה. אז הבאנו אותה אליהם. ילדים יכולים להיכנס לאוטובוס, לעיין בקומיקס לשמוע מוסיקה ואפילו לנוח".
אפשר לסכם את הרעיונות השונים שעלו במלה אחת: שיווק. בכל מקום מנסים למכור את הקריאה בעטיפה אחרת, עדכנית יותר, מחוברת יותר לעולמם של הילדים.
מרצה אחר, שהגיע לכנס מ משוודיה, תיאר את מבנה הספריות המודניות ככאלו שנענות למשאלות הילדים ומשנות את פניהן כדי שיהיו אטרקטיוויות יותר. בספריות אפשר לראות רהיטי עץ בהירים,
שטיחים רכים, פינות מנוחה ואזורי משחק, שמחליפים את הריהוט הנזירי והאולמות החשופים המוארים באורות ניאון.
כמו כן יש בספריות גישה מוגברת למחשבים ומולטימדיה.
בעיר הנובר בגרמניה קיימות קבוצות של "צופי-קריאה" בבתי הספר. הכוונה לקבוצות ילדים שמקבלות על עצמן לקדם את פעולות הקריאה בבית ספרם. באתר האקדמיה יש חידונים
על הספרים המוצגים באתר, וילדים יכולים להשתתף בהם ולזכות בפרסים: ספרים כמובן.
לדעת ולדן, הספרנים הם שומרי הגחלת של התרבות ויש להם תפקיד בעידוד הקריאה. תפקידם עבר שינוי: לדבריה, פעם הספרנים היו, שלא בטובתם, שוערים, וחילקו ספרים במשורה דרך אשנב.
אחר כך, כששינו את הספריות לחללים פתוחים והם עברו לעמוד מאחורי דלפק, תפקידם היה דומה לזה של זבניות בסופרמרקט. "עכשיו ספרניות נאלצות להציע טעימות, כמו דיילות מכירה",
היא אומרת. "הכי חשוב זה ליצור קשר עם הילדים. להתעניין בהם. להתגבר על הנתק".
הסופר חיים באר שהיה אף הוא בין הנואמים בכנס, אומר שאין לו ספק שמדובר בהרגלים נרכשים. "אם אבא יושב כל ערב וקורא לבנו ספר, זה יוצר הרגל.
אך אם לא מעודדים ולא יוצרים רגילות וצורך, אחר כך קשה יותר לילדים להתחיל לקרוא".
מקור הכתבה: מאמר מאת תמר רותם התפרסם במדור גלריה של עיתון הארץ ביום ראשון 22 במרץ 2009
לאחר שנתיים של פיתוח, וכשנה לאחר שחרור גרסת הבטה הראשונה, השיקה מיקרוסופט ביום ה' האחרון את הגרסה הסופית של אינטרנט אקספלורר 8. הגרסה החדשה של הדפדפן הושקה ב-25 שפות במקביל, כשאחת מהן היא עברית. מעבר לעברות מלא של הממשק, מדובר גם ביצירת תכנים בעברית שמתאימים לדפדפן, כולל כאלה שמתאימים לכמה מהתכונות החדשות שהוא מציע, בהן מאיצי גלישה לאתרי תוכן ומידע ישראליים.
הדפדפן החדש אמנם זמין כבר להורדה, אולם מיקרוסופט תחל להציע אותו לכל משתמשי חלונות XP ומעלה ב-Windows Update רק ביום ב' הקרוב, ה-23 במרץ. זאת, בקצב של כאחוז מהמשתמשים ליום, כשהמטרה היא להשלים את ההליך הזה עד נובמבר. ב-24 בחודש יוצע הדפדפן לכל מי שמותקנת במחשב שלו גרסת בטה או RC של אקספלורר 8.
טליה בנימיני, מנהלת שיווק חלונות במיקרוסופט ישראל, והאחראית על השקת הדפדפן החדש בארץ, אמרה לקראת ההשקה, כי "אקספלורר 8 הוא דפדפן שמותאם לעולם האמיתי של האינטרנט. השוק תחרותי כיום בהרבה, הצרכים של הגולשים מאוד השתנו, והאינטרנט עצמו השתנה. בישראל, נתח השוק של אקספלורר הוא 80%, אבל, למרות זאת, ההתגברות בתחרות מחייבת אותנו להיות יצירתיים וחדשניים יותר, ואנחנו צריכים לדעת לחבר בין הטכנולוגיות הכי עדכניות למה שבאמת משתמשים צריכים באינטרנט".
במיקרוסופט טוענים לשיפורים גדולים מאוד בגרסה 8 של הדפדפן לעומת גרסה 7, כשהדבר העיקרי מבחינתם הוא שימוש במשאבים וצורת העבודה עם הלשוניות (טאבים). לטענתם, הגרסה החדשה צורכת פחות מ-70% מכוח העיבוד ופחות מ-20% אחוזים מכמות הזיכרון לעומת גרסה 7. כמו כן, כל לשונית מהווה למעשה יישום בפני עצמו, כמו שכבר קיים בדפדפן של גוגל. כך שקריסה של אתר בלשונית שכזו אינה אמורה להביא לקריסת הדפדפן כולו. מנגנון אחר שיהיה באקספלורר 8 הוא ההתאוששות: במקרה של קריסה כללית של הדפדפן, זה מבצע תהליך התאוששות חדש מעצמו, ופותח מחדש את כל הלשוניות שהיו פעילות לפני הקריסה.
אינטרנט אקספלורר 8 מציע גם כמה תכונות חדשות, חלקן ייחודיות לדפדפן עצמו. הראשונה היא שינוי בשורת הכתובת שמשמשת בדפדפן החדש גם לביצוע חיפושים בפועל, כולל בעברית. "מספיק לכתוב כמה אותיות או מילה, אפילו בעברית, כדי לקבל קיצורי דרך מיידים לתארים בהיסטוריה, במועדפים ואפילו ב-RSS", אמר גיא בורשטיין, מומחה טכנולוגיות פיתוח במיקרוסופט ישראל. "מעבר לכך, ביצענו שינוי בתיבת ההיסטוריה של הגלישה, כך שניתן לבצע חיפוש טקסטואלי במקום שצריך לזכור תאריך גלישה"…
"הייתי רוצה שכולם יהיו משכילים ואוהבי תרבות ושירה, אבל אני יודע שלא כך יהיה. מטרתי היא לא להפוך את כולם לקוראי תומאס מאן, אלא שתמיד יהיו אנשים שירצו לקרוא תומאס מאן".
כך אומר בועז עברון מי שעומד בראש המפעל לתרגום ספרי מופת שבמרכז ההדרכה לספריות, בראיון לנורית קנטי, במוסף ספרות של "מעריב".
בשבועות האחרונים מצוינות 35 שנות המפעל באירועים שונים (למשל השבוע, במסגרת הכנס "מולטי ידע" של מרכז ההדרכה לספריות).
מטרת הפרויקט הוא להעמיד על מדף הספרים בעברית קלאסיקות עולמיות באמצעות מימון תרגומן. היבול עד כה: כ-300 ספרים, החתומים בתו התקן האיכותי "מ".
לצד תומאס מאן, סייע המפעל בתרגום יצירות של שייקספיר, בודלר, ג'ויס, אובידיוס, סופוקלס, אוריפידס ואייסכילוס, בוקצ'ו, טולסטוי, ולטר בנימין, רוברט מוסיל, וירג'יניה וולף, והרשימה עוד ארוכה-כולל תרגום של הקוראן.
בין היתר מספר עברון בראיון, ש"לפני קום המדינה תרגום הקלאסיקות האלה מומן בידי נדבנים מחוץ-לארץ שהבינו שבלי תרבות אירופית נישאר כפרובינציה תרבותית. עם קום המדינה החל דלדול בעניין זה. הנדבנים פשטו את הרגל והתרומות פחתו"
מבין כל הספרים שתורגמו באמצעות המפעל לתרגום ספרי מופת יש רוב מכריע לספרות המערבית לעומת ספרות מהמזרח וספרות ערבית. בתחילת דרכו, המפעל התרכז בתרגום רומנים, פרוזה אמריקאית ואירופית ובהמשך גם ספרות דרום אמריקאית.
בימים אלו הכיוון הוא: הדרמה היוונית והרומית. כמו כן, עומד לצאת במוסד ביאליק בתמיכת המפעל לתרגום ספרי מופת, ספר שעוסק בתרבות החיתית, וישנה כוונה לבצע פרויקט דומה בספרות המצרית הקדומה.
עברון מעיד על כך, שעדיין יש קונים לספרות איכותית ואין ספק שזוהי אמירה מעודדת, במיוחד לאור העובדה, שמול"ים אינם ששים להכנס לפרויקטים שלא ברורה תועלתם הכספית.
SciTopics
הוא שירות שיתופי חופשי של Elsevier לשיתוף ידע מדעי. SciTopics מציע לחוקרים מידע מדעי איכותי "מזוקק" מעודכן מפי מומחים, במגוון נושאים מתחום המדעים כולם– כולל מדעי החברה והרוח, אבל הדגש הוא בנושאי רפואה, מדע וטכנולוגיה.
הדפים ב-Scitopics כוללים מידע אנציקלופדי ונכתבים על ידי מומחים בתחום והם אחראים לעדכונם. המומחים כותבי המאמרים מוזמנים על ידי צוות העריכה המדעי של Elsevier לכתוב בנושאים השונים. לחילופין מומחים אחרים יכולים להציע מועמדותם ככותבים ולכתוב ב- Scitopics לאחר אישור מועמדותם. הדפים ב- Scitopics אינם עוברים תהליך של שיפוט (peer review) אבל לצוות העריכה של Scitopic הסמכות להסיר או למחוק דפים לא מתאימים או לא מעודכנים. למשתמשים חברים (ההרשמה חופשית) ניתנת האפשרות להעיר הערות לגבי המאמרים המתפרסמים, ולמחברים הסמכות לאשר את ההערות. בניגוד להרבה יישומי וויקי אחרים, שמות הכותבים והמעירים גלויים. כל אלה אמורים להבטיח את איכות המאמרים.
אפשר לדפדף בדפים השונים על פי קטגוריות. אפשר גם לחפש ב- Scitopics. החיפוש מתבצע באמצעות מנוע החיפוש Scirus.
בנוסף לערכים השונים, שכוללים מידע אנציקלופדי, בצד כל ערך ישנם מונחים קרובים, וקישורים רלוונטיים לנושא למקורות ב- Scirus, Scopus וב- Scirus News.
באופן זה, Scitopics מהווה פלטפורמה דינמית, מהירה, לא רשמית אבל איכותית למידע מדעי.
E-Resources Management Handbook הוא מדריך שימושי ומקיף לנושאים שקשורים בתעשיית המידע. המדריך עוסק בהתפתחויות בתחום ההוצאה לאור של מקורות אלקטרוניים, ובנושאים הקשורים לניהול מקורות המידע עם התייחסות גם להיבט הספרני..
בספר מספר פרקים בנושאים שונים:
• סטטיסיקות שימוש והתנהגות המשתמש
• מדדים להערכת כתבי עת ואופן חישובם
• הוצאה לאור של כתבי עת אלקטרוניים – השחקנים העיקריים בזירה ומודלים לאירכוב ושימור
• צוותי העריכה של כתבי עת ותפקידיהם
• ה"גישה החופשית" ומודלים של הוצאה לאור
• בחירת כלים מתאימים לניהול מקורות אלקטרוניים בספרייה
• שיווק הספרייה
• סטנדרטים למידע-על וכלים לניהולו
• כלים וטכנולוגיות ל"גילוי מידע" בספרייה ופרדיגמות חדשות בתחום.
• כמו כן מציג מספר ראיונות עם אנשי מפתח בתעשיית המידע שענו על מספר שאלות זהות כגון: מה הוא לדעתם השינוי המשמעותי בתחום תעשיית המידע, וכיצד הם רואים את עתידה.
רוב הנושאים הוצגו מנקודת מבט כללית. נושא זכויות יוצרים בעידן הדיגיטלי ומודלים לרכישת חומרים מדעיים עסקו במצב באנגלייה .
פרק מעניין בספר הציג את דעתו של פרופ' דיויד ניקולאס מנהל בית הספר לספרנות ארכיונאות ומידע ב- UCL בדבר חשיבות הכרת התנהגות המשתמש וצרכיו על ידי הספרנים, כדי לא להיכשל..
הספר ממשיך להתעדכן וניתן להירשם חופשי לצורך קבלת alert בדבר פרקיו העתידיים.
במוסף G של עיתון גלובס, במסגרת כתבות המציגות את הנשים המשפיעות ביותר בתחומים שונים, פורסמה רשימה של בלוגריות מובילות. ייתכן שהנתון לפיו נקבע מיהו בלוגר/ית מוביל/לה הוא מספר המבקרים בבלוג ולא היכולת לעצב או להשפיע על דעת הקהל בנושאים רלוונטיים.
אריאנה הפינגטון היא דוגמה לבעלת בלוג המשפיעה רבות בתחום של חדשות פוליטיות, שהכניסה לבלוג שלה רבה. קורבידה רייבן וג'ינה טראפאני מצליחות לקבוע סטנדרטים טכנולוגיים, אבל מה מושך גולשים לבלוג מרגרט אנד הלן מעבר לקוריוז שכותבות הבלוג הן בנות למעלה מ-80?
סיפור הצלחה בכל קנה מידה הוא ,BlogHer כי הוא הפך לפורטל למגוון רחב של נושאים הקשורים לנשים, וחצה את הקו הדיגיטלי והפך לתנועה שבמסגרתה מתקיימים כנסים בנושאים של העצמת נשית.חשוב לשים לב שמייסדות הבלוג הן שלוש נשים עם רקע בשיווק, הפקה ואסטרטגיה תקשורתית.
לגבי אחרות, כגון שי קוגינס, הת'ר ארמסטרונג או אנסטסיה גודסטין, נותר לי לומר שבבלוגים שלהן לא עוסקים בנושאים משמעותיים.
השאלה שנשאלת היא למה בכל זאת מספר המבקרים בהם הוא כל כך גדול? או יותר מזה, מה בעצם אנשים רוצים לקרוא בבלוג? זה אכן נושא למחקר סוציולוגי.
JURN
הוא מנוע חיפוש חדש לכתבי עת שהושק ב-3 בפברואר 2009. נכון להיום, המנוע מחפש ב-2,060 כתבי עת מתחום מדעי הרוח ואמנויות. האינדקס של המנוע נוצר ידנית באמצעות שירות Google Coop ליצירת מנוע מותאם אישית.
כתבי העת שכלולים באינדקס נבחרו מתוך אתרים ידועים ומהימנים כגון: Intute, Art & Humanities, Directory of Open Access Journals , ואחרים, נוספו לאחר חיפושים ברשת. הקריטריונים להכללתם של כתבי העת במנוע הם: היותם בעלי בקרת עריכה ברורה ותכנים חופשיים. רוב כתבי העת הם בשפה האנגלית. האינדקס של המנוע ממשיך להתעדכן באופן שוטף, תוך כדי מעקב והוספת כתבי עת ממקורות מהימנים: Intute, DOAJ, NewJour ואחרים.
את רשימת כתבי העת שמכסה המנוע, מעודכנת ליום 11 במרץ אפשר לראות באתר המנוע. מידע על עדכונים שוטפים אפשר למצוא בבלוג הנלווה לאתר.
באתר אפשר למצוא גם מדריך למנועי חיפוש ומקורות חופשיים נוספים לחיפוש חומר חופשי אקדמי. במדריך רשימת מקורות נוספים מומלצים, חלקם מוכרים וחלקם מוכרים פחות כגון:
Commons Wikimedia לחיפוש תמונות ו- Cornucopia לחיפוש באוספים במוזיאונים, גלריות וספריות באנגליה. טיפ נוסף שמציע המדריך הוא הגבלת המאמרים מ-findarticles לחופשיים בלבד באמצעות אסטרטגיית החיפוש בגוגל : "מונח החיפוש",site:http://findarticles.com/p/articles . כמו כן ממליץ המדריך על האתר thefreelibrary.com לחיפוש מאמרים חופשיים.
לאחר ההצלחה של יום ה"גישה הפתוחה" 2008 , שבו נטלו חלק 120 ארגונים מ-30 מדינות, והתחושה שה"זמן" לא היה מספיק, הוחלט השנה לפרוש את אירועי הגישה הפתוחה על פני שבוע ימים ב- 19-23 באוקטובר 2009.
המטרה היא לשפוך אור על הפוטנציאל העצום שטמון בגישה הפתוחה, להגביר את המודעות וההבנה של חשיבות התנועה. המארגנים משנה שעברה : PLoS , SPARC ו- Students for FreeCulture נוטלים חלק גם השנה בארגון האירוע, ומצטרפים אליהם גופים נוספים חשובים בתחום ה"גישה הפתוחה": OASIS, OAD ו- eIFL.net.
השנה יושם דגש על מקורות חופשיים בחינוך.
סטודנטים, ספרנים, מו"לים, וקמפוסים ברחבי העולם מוזמנים לציין את שבוע ה"גישה הפתוחה" בדרכים שונות: חלוקת ספרות, אירועים, בלוגים או אפילו בלבישת טי שירט מתאים לציון האירוע.
GoPubmed הוא מנוע חיפוש מעניין שמשתמש בטכנולוגיות סמנטיות כדי לשפר את תוצאות החיפוש. הפונקציה הבסיסית שלו היא חיפוש במאגר הרפואי Pubmed תוך הסתייעות ב- GeneOntology – אונטולוגיה לביולוגיה מולקולרית , וב-Mesh להשבחת תוצאות החיפוש.
מאפיין מעניין במנוע הוא GoWeb אשר משתמש באותה טכנולוגיה ובאותן אונטולוגיות לחיפוש ב-Web כולו.
המאפיינים What, Who, Where, When מאפשרים לעדן את תוצאות החיפוש בהתאם: על פי קטגוריות נושאיות, מחברים, כתבי עת ותאריך. הקטגוריות הנושאיות הן תוצאה של עיבוד התקצירים של תוצאות החיפוש על פי האונטולוגיות בהן משתמש המנוע – נכון להיום – GeneOntology וה-Mesh
ומי שמעוניין באונטולוגיות בנושאים אחרים? על פי מה שכתוב באתר, המערכת גמישה ואפשר להטמיע אונטולוגיות בנושאים אחרים תוך שימוש באותה טכנולוגיה של המנוע .
משרה אמנו ועד דבורה הנביאה, מהנרייטה סאלד ועד גולדה מאיר – אלפי נשים בהיסטוריה היהודית השפיעו על החברות בהן חיו. כלת פרס ישראל פרופ' אליס שלוי ובעלה משה עמלו על אנציקלופדיה חדשה שכוללת יותר מ-2,000 ערכים על נשים יהודיות.
מאגר התמונות ARTstor עליו מנויה הספרייה ממשיך להוסיף חומרים חדשים לאוספים שלו.
לאחרונה נוסף למאגר: Magnum Photos Collection.
האוסף כולל למעלה מ-73 אלף תמונות המנציחות רגעים ואירועים חשובים, באמצעותם ניתן לעקוב אחר ההיסטוריה של האנושות משנת 1930 ועד היום.
למשתמשי ARTstor יש מעתה גישה לתמונות מרחבי העולם המציגות אנשים וחברה, אירועים פוליטיים, אירועים חדשותיים, אסונות וקונפליקטים. ממלחמת האזרחים בספרד ועד מלחמת המפרץ, ממרלין מונרו עד פול ניומן, מכריסטיאן דיור ועד אוסקר דה לה רנטה, מנפילת חומת ברלין ועד למשבר בצ’כוסלובקיה.
תמונות אלו הנציחו מלחמות, ידוענים, סופרים, מעצבי אופנה וכן רגעים מכריעים בהיסטוריה העולמית.
Magnum Photos International, Inc, היא סוכנות שנוסדה מיד לאחר מלחמת העולם השניה על ידי כמה מן הצלמים המיתולוגיים של המאה העשרים, בהם רוברט קאפה, שצילם במלחמת האזרחים בספרד את רגע נפילתו של חייל מפגיעת כדור בחזהו, דייויד סימור, שנהרג בסיני ב-1956, אנרי קרוייה-ברסון ואחרים. (ביניהם גם הצלם הישראלי מיכה בר-עם).
Magnum was created from the belief that photographers must have a point of view in their imagery that transcends any formulaic recording of contemporary events. "Magnum is a community of thought, a shared human quality, a curiosity about what is going on in the world, a respect for what is going on, and a desire to transcribe it visually," said Henri Cartier-Bresson.
על מנת לצפות בתמונות מתוך האוסף יש להקליד בתיבת החיפוש של המאגר את המונח הרצוי
דוגמא: rome and magnumphotos
או
על ידי בחירה ב-Magnum Photos תחת הסעיף: Collections