"הייתי רוצה שכולם יהיו משכילים ואוהבי תרבות ושירה, אבל אני יודע שלא כך יהיה. מטרתי היא לא להפוך את כולם לקוראי תומאס מאן, אלא שתמיד יהיו אנשים שירצו לקרוא תומאס מאן".

כך אומר בועז עברון מי שעומד בראש המפעל לתרגום ספרי מופת שבמרכז ההדרכה לספריות, בראיון לנורית קנטי, במוסף ספרות של "מעריב".
בשבועות האחרונים מצוינות 35 שנות המפעל באירועים שונים (למשל השבוע, במסגרת הכנס "מולטי ידע" של מרכז ההדרכה לספריות).

מטרת הפרויקט הוא להעמיד על מדף הספרים בעברית קלאסיקות עולמיות באמצעות מימון תרגומן. היבול עד כה: כ-300 ספרים, החתומים בתו התקן האיכותי "מ".
לצד תומאס מאן, סייע המפעל בתרגום יצירות של שייקספיר, בודלר, ג'ויס, אובידיוס, סופוקלס, אוריפידס ואייסכילוס, בוקצ'ו, טולסטוי, ולטר בנימין, רוברט מוסיל, וירג'יניה וולף, והרשימה עוד ארוכה-כולל תרגום של הקוראן.

בין היתר מספר עברון בראיון, ש"לפני קום המדינה תרגום הקלאסיקות האלה מומן בידי נדבנים מחוץ-לארץ שהבינו שבלי תרבות אירופית נישאר כפרובינציה תרבותית. עם קום המדינה החל דלדול בעניין זה. הנדבנים פשטו את הרגל והתרומות פחתו"

מבין כל הספרים שתורגמו באמצעות המפעל לתרגום ספרי מופת יש רוב מכריע לספרות המערבית לעומת ספרות מהמזרח וספרות ערבית. בתחילת דרכו, המפעל התרכז בתרגום רומנים, פרוזה אמריקאית ואירופית ובהמשך גם ספרות דרום אמריקאית.

בימים אלו הכיוון הוא: הדרמה היוונית והרומית. כמו כן, עומד לצאת במוסד ביאליק בתמיכת המפעל לתרגום ספרי מופת, ספר שעוסק בתרבות החיתית, וישנה כוונה לבצע פרויקט דומה בספרות המצרית הקדומה.

עברון מעיד על כך, שעדיין יש קונים לספרות איכותית ואין ספק שזוהי אמירה מעודדת, במיוחד לאור העובדה, שמול"ים אינם ששים להכנס לפרויקטים שלא ברורה תועלתם הכספית.

לראיון המלא עם בועז עברון