MyComputerGuide – מדריך לפתרון בעיות במחשב האישי

MyComputerGuide הוא מדריך ששם לו למטרה לפתור בעיות PC. המדריך כולל דרייברים, "תהליכים" (processes), קבצי dll, מאגרי וירוסים ומדריכים. נכון להיום המדריך נמצא בגרסת ביתא ראשונית וכולל 160,000 רשומות והוא ממשיך לגדול. האתר מציע גם שירות צ'ט, דרכו אפשר לשאול שאלות בבעיות מחשב שמתעוררות.

אפשר לדפדף במדריך לפי כל אחת מהקטגוריות: "תהליכים", דרייברים, קבצי dll, וירוסים ומדריכים ואפשר גם לחפש במאגר כולו.

בעתיד הכוונה לשדרג את האתר ולהופכו לפורטל שיכלול פורום, מגזין מקוון ועוד..

יש לזכור, שהמדריך נמצא עדיין בגרסה ראשונית, ומטבע הדברים סובל עדיין מחבלי לידה. כך למשל, כשבדקתי אותו, הקישור לצ'ט התגלה כקישור "מת". מפתחי האתר מבקשים לדווח להם על תקלות ובעיות כדי שיוכלו לשפר את המוצר.

מפתחי האתר מקווים בעזרתו לסייע בפתרון בעיות מחשב. במקביל הם מקווים לגיס באמצעות הפרסומות באתר תרומות לארגוני צדקה, ומבקשים מהמשתמשים לשתף פעולה.

לאתר

ההיסטוריה של הרפואה – בתמונות

medicine3Images from the History of Medicine – IHM מאגר הכולל קרוב ל- 70,000 תמונות מתוך אוסף התמונות של ההיסטוריה של הרפואה, השייך לספרייה הלאומית לרפואה  (NLM) בארצות הברית. 
האוסף כולל פורטרטים, צילומים, הדפסים, קריקטורות, פוסטרים ועוד סוגים של אמנות גרפית שממחישה את ההיבטים החברתיים וההיסטוריים של הרפואה מימי הביניים (המאה ה-15) ועד היום (המאה ה-21).
נושאי התמונות נעים בין תחומי הרפואה של ימי הביניים, התנאים במשכנות עוני במאה ה -19, בתי החולים של מלחמת העולם הראשונה ועד המלחמה הכוללת כנגד ההתמכרות לסמים והאיידס. 
אמנם מרבית התמונות באוסף הם מתקופות זמן קדומות , אך גם לתמונות מהמאה ה-20 יש ייצוג.
קרוב לשליש מהאוסף, הם פורטרטים של רופאים, בוטניקאיים, רופאי שיניים, רוקחים, אחיות, כימאים, ואחרים שתרמו במשך השנים, לרפואה ולמדעי הבריאות.
המאגר מאפשר חיפוש בארבעה אופנים: חיפוש בסיסי, חפוש מתקדם, דפדוף על פני כל האוסף וחיפוש על פי קטגוריות.

מטרת המאגר הוא לסייע לחוקרים ולכל מי שמתעניין, להגיע לחומר ויזואלי. חלק מהחומרים מוגן בזכויות יוצרים.
האוסף מיועד לחוקרים  כמו גם לציבור הרחב וניתן להזמין תמונות באמצעות האתר.

בציור, חולה המבועת לגלות רגל מעץ במקום אחת מרגליו.  פרטים נוספים על התמונה

קרדיט: הבלוג של פיטר סקוט

דו"ח OCLC – מהו קטלוג "איכותי" מנקודת מבטו של המשתמש והספרן

דוח" בן 68 עמודים של מחקר שערך OCLC במישור הבינלאומי בשנת 2008 והתפרסם בימים אלו, ואשר מטרתו הייתה לבדוק מהו קטלוג איכותי מנקודת מבטם של המשתמשים ושל הספרנים.

ממצאים עיקריים :
• הפונקציה של "אספקה" באמצעות הקטלוג חשובה באותה מידה ואולי אף יותר מהפונקציה של ה"גילוי"
• המשתמשים מצפים לתוכן מועשר כולל תקצירים ודפי תוכן.
• קיימת דרישה לחיפוש מתקדם שתומך בהגבלת החיפוש על פי שדות

התגלו הבדלים מהותיים בין ההעדפות של ספרנים ומשתמשים.

העדפותיהם של הספרנים לגבי שיפורים בקטלוג משקפים את תפיסתם בדבר חשיבותו של קטלוג מדויק ומובנה ואת ניסיונם הספרני, בעוד שהעדפותיהם של המשתמשים משקפים את ניסיונם ב-Web. חשוב לאחד את ה"טוב" משני העולמות…

מסקנות הדו"ח מנסות לשלב בין השניים וכוללות המלצות להמשך מחקר.

הדו"ח מעניין מבחינת שיטות המחקר והממצאים, ויכול לספק רעיונות לעושים במלאכה לשיפור הקטלוג.. לדעת מה הם האלמנטים החשובים למשתמשים בהחלטתם לגבי הרלוונטיות של פריטי המידע ואלו שיפורים היו רוצים….

על כך בדו"ח המלא

23 באפריל – יום הספר וזכויות היוצרים הבינלאומי

ב- 23 באפריל צוין בעולם יום הספר הבינלאומי ויום ההגנה על זכויות יוצרים.
יום זה, הוכרז לראשונה על ידי האסיפה הכללית של אונסקו בשנת 1995. ציון יום זה בכל העלם נועד לעודד קריאה, הוצאה לאור והגנה על קניין רוחני  באמצעות זכויות יוצרים.
23 באפריל הינו תאריך סמלי לספרות העולם. ביום זה בשנת 1616, נפטרו  סרוונטס ושייקספיר. ביום זה נולדו או נפטרו סופרים חשובים אחרים כמו  מוריס דרואון, ולדימיר נבוקוב, ג'וזף פלה ומנואל מג'יה וולחו.

הרקע לבחירת התאריך מעט רומנטי ומקורו בקטלוניה. ב-23 באפריל אי שם בשנות ה-20 כאות הוקרה ולזכרו של מיגואל דה סרוונטס, מחבר הספר דון קישוט, שנפטר בשנת 1616, החליטו מוכרי ספרים להעניק וורד, לכל מי שרכש ספר באותו יום.

הצלחתו של יום זה נמדדת במידת התמיכה שתתקבל מצד כל מי שמעורב : מחברים, מולי"ם, מורים, ספרנים, מוסדות ציבור ומוסדות פרטיים וכן התקשורת.

להורדת הפוסטר

לידיעה מתוך אתר אונסקו

רשימת האירועים שהתקיימו ברחבי העולם ביום זה

כתבי עת אלקטרוניים – עלות, שימוש ותועלת – דו"ח מקיף בנושא

דו"ח מקיף מאפריל 2009 בן 52 עמודים של RIN – The Research Information Network E-journals: their use, value and impactשבאנגליה, בנושא כתבי-עת אלקטרוניים – עלות, שימוש והשלכותיהם על המחקר. RIN הוא גוף ששם לו למטרה לחקור עד כמה יעילים שירותי המידע הניתנים לקהילת המחקר באנגליה, עד כמה הם משתנים ועד כמה ישתפרו בעתיד. מטרתו להבטיח לחוקרים באנגליה להפיק את מרב התועלת משירותי המידע כדי להבטיח את מעמדם הבינלאומי בתחום המחקר.

הדוח עוסק בהתנהגות חיפוש המידע בקהילת המחקר באנגליה , ובקשר בין חיפוש מידע ותנובת המחקר. מממצאי הדוח:
• כתבי עת אלקטרוניים הם סם החיים של מוסדות המחקר באנגליה – כך למשל, בתקופה של ארבעה חודשים, מוסדות המחקר באנגליה ביקרו חצי מיליון פעמים ב-1400 כתבי עת של Sciencedirect וצפו במיליון וחצי דפים.

• חיפוש המידע מהיר. אחוז ניכר מהחוקרים במיוחד ממדעי החיים מגיעים לכתבי העת דרך גורם שלישי כמו  Pubmed ושוהים ב- Sciencedirect רק מספר דקות וצופים רק במספר דפים. מספר החיפושים המבוצעים בפלטפורמות של המו"לים נמוך, רוב החיפושים מבוצעים דרך שירות צד שלישי שמשמש כשער גישה כגון: Google, Google scholar ו-Pubmed

• נמצא קשר בין הדיסציפלינה והתנהגות החיפוש. כך למשל חוקרים במדעי החיים נוהגים להיכנס לאתרי המו"לים דרך שערי גישה יותר מאשר כלכלנים.

• נמצא מתאם חיובי בין ההוצאות על כתבי עת ובין מידת השימוש.

• והתוצאה המעודדת ….נמצא מתאם חיובי בין השימוש בכתבי עת אלקטרוניים ובין תנובת המחקר.

ממצאים מעניינים נוספים אפשר למצוא בדו"ח המלא

כנסים בינלאומיים בנושאים ספרניים ב- 2009

המו"לות האלקטרונית, ההתפתחויות הטכנולוגיות המתפתחות וגיוסן לטובת הספרייה והארגון, ספריות דיגיטליות והווב הסמנטי הם נושאים חמים שמעניינים ספרנים, מנהלי תוכן ומנהלים.

נושאים אלו יידונו בכנסים בינלאומיים שיתקיימו במהלך השנה:
• כנס E-books and E-content 2009 – University College London, 12 May 2009 בהנחייתו של פרופ' ניקולאס, מנהל בית הספר ללימודי המידע ב- UCL.
הכנס יעסוק בנושאים הקשורים למקורות מידע מקוונים כגון: התנהגות המשתמש האקדמי בכל הנוגע למקורות אלקטרוניים, חיזוי מגמות עתידיות בווב והשלכותיהם על תחום המידע ומודלים בגישה הפתוחה

כנס ICSD – International Conference for Digital Libraries and the Semantic Web – יתקיים בספטמבר 8-11 באוניברסיטת טרינטו שבאיטליה. הכנס יעסוק בווב הסמנטי ובספריות דיגיטליות ובחיבור בין שתי הטכנולוגיות. נושאים רלוונטיים לכנס: התפתחות הספריות הדיגיטליות, גישה חופשית, כלים וטכניקות לניהול מאגרים דיגיטליים, שימור, אחזור מידע בסביבה דיגיטלית, סטנדרטים למידע-על, הווב הסמנטי ואחזור מידע, אונטולוגיות פיתוחן ןניהולן, טכנולוגיות ווב סמנטיות וספריות דיגיטליות.

• וכנס Internet Librarian International שיתקיים ב- 15-16 באוקטובר 2009 ב- Novotel London West Hotel בלונדון. הכנס שנושאו השלכות טכנולוגיות על הספרייה נועד לשתף מידע וניסיון בנושא זה – כלים, טכניקות, תהליכים וניהולם, טכנולוגיות חדשות והפקת לקחים מניסיונות שלא צלחו. יושם בכנס דגש על ההיבט המעשי פרקטי יותר מאשר התיאורטי. ההעדפה תהיה לחקר מקרים ויוזמות בארגון והנושאים מגוונים: ניתוח צורכי המשתמשים, חיפושים סמנטיים, ספריות כמו"לים, ניהול משאבים אלקטרוניים, גישה פתוחה, למידה מרחוק, טכניקות שיווק, ניהול תוכן, זכויות יוצרים, עיצוב פורטלים, הטמעת טכנולוגיה חדשה ועוד…

אנציקלופדיה תלמודית מקוונת

פרויקט השו"ת המקוון של בר אילן  ממשיך להתחדש ולהתרחב. 

לאחרונה נוספה לפרויקט האנציקלופדיה התלמודית שהיתה כלולה עד עתה רק בגירסת התקליטור.

האנציקלופדיה (עדיין איננה שלמה המפתוח הגיע רק עד הערך כל נדרי) כוללת 28 כרכים
מבארת ומסכמת למעלה מ-1500 ערכים הכוללים הלכות, מצוות ודינים, תקנות מנהגים ועוד, מימי המשנה ועד ימינו אלו.

ניתן לבצע חיפושים  בכל הכרכים בבת אחת , בכרך בודד או בתוך ערך מסוים וכמובן יחד עם הספרים האחרים שכלולים בפרויקט השו"ת.

האנציקלופדיה  הינה פרי יוזמתו של הרב מאיר בר-אילן (ברלין), בנו של הנצי"ב, שאיגד סביבו קבוצת עורכים בעלי שם במטרה לתמצת את כל הדיונים התלמודיים וכן את כל השיטות של הראשונים והאחרונים לערכים אנציקלופדיים בסדר האלף-בית.

המהדורה הראשונה של הכרך הראשון יצאה בדפוס  בשנת 1947 (תש"ז)  וכאמור עד היום
המפעל לא הושלם. 

אוסף גינזבורג תמורת "חצר סרגיי"

ידיעה שמתפרסמת הבוקר, מספרת על מאמציה של מדינת ישראל להשיב לארץ את "אוסף גינזבורג", שנמצא ברוסיה, ומכיל אלפי ספרים  וכתבי יד יהודיים עתיקים.
בין הפריטים שבאוסף גינזבורג: תרגום מלטינית של "משלי המוסר" מאת דיוניסיוס קאטו, פירוש של יהודה בן משה אלבוטיני על משנה תורה לרמב"ם שנכתב בשנת 1519, החיבור "חיים שנים" שנכתב במצרים בשנת 1671 על ידי הקבליסט הנודע שמואל בן חיים ויטל, ואחד מששת הדפוסים העבריים הראשונים, "תשובות שאלות" לרשב"א, שהודפס ברומא.
אוסף גינזבורג, נרכש על ידי משפחת האצולה היהודית-רוסית במשך שלושה דורות.
האוסף כולל 14 אלף ספרים, 45 אינקונבולות, מעל אלפיים כתבי יד עבריים ועוד כאלף כתבי יד בערבית. האוסף הוא בעל ערך היסטורי רב ונחשב לאוסף השני בגודלו בעולם של ספרות עברית עתיקה, אחרי ספריית הבודליאנה באוניברסיטת אוקספורד.

במאי 1917 נחתם חוזה לרכישת האוסף בין הרוסים לבית הספרים הלאומי בירושלים תמורת חצי מליון רובל. הכסף הועבר והאוסף כבר נארז בארגזים, אך המשלוח שהתעכב בשל מלחמת העולם הראשונה, הולאם  על ידי השלטונות הסוביטים והועבר לספריית לנין במוסקבה.

במשך שנים נעשו מאמצים להביא את האוסף לארץ, אך ללא הצלחה. ב-1910 לאחר מותו של הברון דוד גינזבורג, שהיה אחרון האספנים, ניסו דמויות מרכזיות בעולם היהודי, כמו אלברט איינשטיין והנשיא חיים ויצמן, להביא את האוסף לארץ, אך נתקלו בסרוב.

כעת, עם שיתוף הפעולה בין ישראל לרוסיה והעברתו הצפויה של בניין "חצר סרגיי" בירושלים לידי רוסיה, מקווים בישראל להשיב את אוסף גינזבורג לבעליו החוקי – בית הספרים הלאומי בירושלים.

לידיעה המלאה

מאדאם בובארי – הגירסה המלאה

הפעם ללא צנזורה !
4500 העמודים של הרומן הצרפתי הקלסי, בן המאה ה-19 – מאדאם בובארי, שהושמטו מיצירתו של פלובר זמינים מעתה באופן מקוון. כך מספר העיתון הבריטי The Independent בגליונו מיום 18 באפריל. החומר המקוון יכלול את הרומן וגם את החלקים המצונזרים.
מסתבר, שהרומן בן 500 העמודים שפורסם עד כה, היה ברובו מצונזר וערוך על ידי העורך ומחבר הספר.

הפרויקט הושק לפני שש שנים ככלי אקדמי מחקרי לחוקרי ספרות. הספרייה העירונית של רואן, עיר הולדתו של פלובר, שברשותה נמצאים כתבי היד של פלובר, פנתה לאקדמיה בבקשה לסייע לה לשכתב את כתב היד. מכאן היתה הדרך מהירה, להציע את הפרויקט למעריצים נלהבים של פלובר, וכך ליצור אתר שיתאים לקהל הרחב כמו גם למומחים.
כתבי היד חולקו בין 130 מתנדבים בגילאים 16 עד 76, בתריסר מדינות, כשבראש הפרויקט עומד פרופסור איון לקלרק מאוניברסיטת רואן. לדברי הפרופסור פיענוח של דף בודד יכול היה להמשך בן 3 ל-10 שעות וזאת מפני שכתבי היד שעמדו לרשותם היו בחלקם טקסטים סופיים ובחלקם טיוטות ראשוניות.

פרקי הרומן המודפס פורסמו לראשונה בהמשכים בחודשים אוקטובר עד דצמבר 1856 בעיתון היומי "La Revue de Paris" ועוררו סערה. הספר דן לראשונה, ובאופן גלוי, בניאוף. עם פרסום פרקי הספר הועמד גוסטב פלובר לדין על פגיעה במוסר הציבורי. לאחר זיכויו במשפט, הפך הספר לרב-מכר. הספר מאדאם בובארי נחשב כיום כאחד הספרים הגדולים של כל הזמנים.

האתר,שהוא אינטראקטיבי, מזמין את מבקריו להעיר ולבקר את האינטרפרטציות של כתבי היד. התנגדויות שיאושרו על ידי מנהלי הפרויקט, ישולבו באתר.

לאתר

MDPI ותנועת הגישה החופשית

MDPI.comגישה ל- MDPI היא פלטפורמה של כתבי עת חופשיים בהוצאת Molecular Diversity Preservation International (MDPI – ארגון בינלאומי שמקום מושבו בבאזל שבשוויץ, ששם לו למטרה לשמר דגימות כימיות נדירות, ואשר מוציא לאור מספר כתבי עת בנושאי מדע וטכנולוגיה.

כתבי עת חדשים בהוצאת MDPI הם: Sustainability, Remote Sensing. רשימה מלאה של כתבי העת נמצאת באתר הארגון ואפשר לקבל עדכונים באמצעות RSS

הארגון תומך בגישה חופשית ובמסגרת מדיניות זו מאפשר להשתמש חופשי בפרסומיו כולל למטרות של שימוש חוזר תוך מתן קרדיט.

מידע נוסף על מדיניות המו"ל MDPI בכל הקשור לגישה החופשית אפשר למצוא בRoMEO – מאגר, שכולל מידע על מדיניות מו"לים בכל הנוגע לזכויות יוצרים ואירכוב עצמי,  וממומן על ידי אוניברסיטת נוטינגהם ו- JISC

אל אתר הבית של MDPI

הספרייה הדיגיטלית העולמית יוצאת לדרך

לפני כשבועיים כתבתי בבלוג על פרויקט הספרייה הדיגיטלית העולמית, שעומד לעלות ב-21 באפריל.

בידיעה שמתפרסמת היום ב"מעריב", מוזכר חלקו של בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים, בפרויקט שמשיק השבוע ארגון "אונסקו" בשיתוף עם 21 מדינות.
בפרויקט שיאפשר גישה חופשית לחומרים כמו: כתבי יד, מפות, ספרים נדירים, בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, יציג חלק מאוסף המפות הנדירות של ארץ ישראל ובהמשך, סריקות של ספרים נדירים של הרמב"ם וכתבי יד.

מאתר הספרייה הלאומית:

אוסף מפות עתיקות של ארץ הקודש

חיבורי הרמב"ם כתבי יד ודפוסים קדומים

כתובת האתר: World Digital Library

אינדקס מקוון לכתבי עת במערכות מידע

The Index of Information Systems Journals הוא אינדקס מקוון לכתבי עת במערכות מידע. נכון להיום כולל 721 כתבי עת.

המידע אותו מספק האינדקס על כל אחד מכתבי העת כולל: תיאור כתב העת שלקוח בדרך כלל מהאתר של כתב העת , ציון אם כתב העת חופשי או מחייב מנוי, קישור לאתר הבית של כתב העת (בגרסה אלקטרונית או מודפסת), וקישור ל"הנחיות למחברים" של כל אחד מכתבי העת.

אפשר לדפדף באינדקס כתבי העת על פי סדר אלפביתי של כתבי העת. אפשר גם לחפש באינדקס על פי מספר פרמטרים כגון: מלות מפתח, כותר, הטקסט המלא של תיאור כתב העת, ולהגביל את החיפוש לכתבי עת חופשיים.

ברשימת כתבי העת הפופולריים באינדקס (על פי סטטיסטיקות שימוש באתר) אפשר למצוא את כתבי העת הבאים:

International Journal of Computers, Communications and Control
Industrial Management and Data Systems
Information Management and Computer Security
AACE Journal
Academy of Information and Management Sciences Journal
Journal of Information Systems and Technology Management
IAENG International Journal of Computer Science

מי שמעוניין להוסיף כתב עת לאינדקס יכול לעשות זאת באמצעות טופס אלקטרוני שנמצא באתר

קישור לאינדקס

ספר הוחזר לספרייה באיחור של…. 145 שנה

ידיעה שמופיעה בבלוג: The Centered Librarian מספרת על ספר, שנגנב מספרייה בארצות הברית על ידי חייל אמריקאי והוחזר לספרייה לאחר 145 שנה. חוץ מכריכה רופפת במקצת, הספר היה במצב טוב.

הספר נלקח על ידי החייל, ב-11 ביוני  1864 מספרייה בוושינגטון קולג'.
מייק דאו שירש את הספר לפני 20 שנה, החזיר לאחרונה את הכרך הראשון של הספר: History of the War in the Peninsula and in the South of France From the Year 1807 to the Year 1814"
לספרייה האוניברסיטאית Washington and Lee  library בוירג'יניה.

…הוא שמח לשמוע שהספרייה לא חייבה אותו בקנס!

למי שמתעניין, עותק של הספר מצוי בספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי  ומיקומו 946.06 NAP

הגדת ראשי הציפורים

הגדת הפסח היא בין היצירות הרווחות ביותר בציבור היהודי, וגרסאות שונות שלה מצויות בידי קהילות יהודיות.
הגדת ראשי הציפורים, ההגדה האשכנזית המאוירת הקדומה ביותר ששרדה מחוץ לסידור התפילה, כוללת ציורי תנ"ך ומדרשים, איורי טקסט ומנהגים, וציורי הגאולה לעתיד לבוא.
מקורה של הגדת הציפורים בדרום גרמניה משנת 1300 בקירוב, והיא מצויה באוסף מוזיאון ישראל.

שמה נגזר מדמויות האדם המצוירות בה, שראשיהן ראשי ציפורים בעלי מקור גדול. השימוש הסתום בראשי ציפורים או בעלי-חיים אחרים במקום בפני אנוש נמצא גם בכתבי-יד ימי-ביניימיים אשכנזיים אחרים. הסבר שלם לכך עדיין לא נמצא, אך ייתכן שמקור הדבר בדיבר השני האוסר על עשיית פסל ותמונה. כל הגברים המתוארים בהגדה חובשים "כובע יהודי" מחודד שיהודי גרמניה בימי-הביניים חויבו לחובשו.

להגדה, מאפיינים מזהים לשיטה של איורי ההגדות  האשכנזיות. רוב הציורים נמצאים בשוליים, יש רק שני דפי ציורים שלמים, אחד בתחילת כתבי היד ואחד בסופו. האיורים אינם מאורגנים בסדר כרונולוגי, אלא בהתאם לטקסט של ההגדה.

את
הספר הכתוב בכתב אשכנזי מרובע מלווים איורים בשולי הכתוב, והוא כולל גם שני לוחות של ציורים בלבד ולוחיות למילות פתיחה. נראה ששם הסופר הוא מנחם, שכן אותיות שמו נרמזות בטקסט. באותה תקופה כתב אותו סופר את "מחזור לייפציג" וגם בו צוינו אותיות שמו בדרך דומה.

חג שמח !

הספרייה הלאומית, ירושלים – אוסף ספרים סרוקים -הגדות
אוסף הגדות עתיקות באתר אוניברסיטת ייל

אוסף הגדות סרוקות מתוך האתר: HebrewBooks.org

InCites – שירות חדש מבית Thomson Reuters להפקת דוחות מותאמים אישית להערכה מדעית ברמת המוסד, החוג ועוד…

לעתים נרצה להפיק דוחות סטטיסטיים, שקשורים להערכה מדעית שיענו על שאלות כגון:
• מהי כמות התפוקה המדעית ברמה הלאומית, ברמה מוסדית או מחלקתית?
• מה הם תחומי המחקר ה"חזקים" ביותר במוסד שלי?
• מה הוא ממוצע שיעור הציטוטים במוסד שלי ?
• מה הם תחומי המחקר בהם "חזק" המוסד שלי?
• האם יש שינויים בתחומים בהם מתמקד המחקר במוסד שלי?
• מהי הרמה המדעית של המוסד שלי בהשוואה למוסדות עמיתים?
• מה הם המחקרים המשפיעים ביותר בתחום מחקר מסוים?
• מי משתף פעולה עם מי ועד כמה?
• כיצד אקבל מידע על חוקרים בודדים בכל הקשור למדדי הערכה מדעית?

על שאלות מסוג זה, שקשורות יותר להערכה ברמת המוסד או החוג, נועד השירות הוובי החדש של Thomson Reuters – InCites – לענות.

Thomson Reuters הצהירה על שירות חדש זה ב- 2 במרץ 2009, והיא אמורה להשיק אותו במאי 2009. הדוחות הסטטיסטיים המותאמים אישית ברמות השונות, יהיו מבוססי ציטוטים ויתבססו על הנתונים מהמאגר המולטידיסציפלינרי – Web of Science .

קהלי היעד של כלי זה הם: ספרנים, אנליסטים, אנשי אדמיניסטרציה באוניברסיטאות (ראשי אוניברסיטאות ודיקנים), מנהלי מוסדות מחקר, משרדי ממשלה, וקרנות מחקר.

פרטים נוספים על השירות אפשר למצוא באתר של ISI Web of Knowledge ובמסמך המתאר את השירות .

PARSE.Insight ושימור חומר מדעי לטווח ארוך

חומר מדעי רב משלבי המחקר השונים החל מנתונים גולמיים וכלה בניתוח ובתוצאות המחקר מצוי בצורה דיגיטלית. השינויים המהירים בטכנולוגיות המידע שמטפלות במדיה, שינויים בפורמטים של הקבצים ובתוכנות, והשינויים בטרמינולוגיה – כל אלה עלולים להביא למצב בו החומר לא יהיה קריא בעתיד, וגם אם החומר יהיה עדיין קריא, הוא עלול להיות מובן שלא כהלכה על ידי הדורות הבאים. העובדה שפעמים החומר מפוזר במוסדות מחקר שונים ומנוהל על ידי החוקרים עצמם מעלה את הסיכונים לאבדנו .

הפרויקט PARSE.Insight – פרויקט דו שנתי (מרץ 2008 – פברואר 2010 ) שממומן על ידי האיחוד האירופי שם לו למטרה להתמודד עם סיכונים אלה. מטרתו של הפרויקט היא להתוות תכנית עבודה והמלצות למען פיתוח תשתית מתאימה שתבטיח את נגישותו ושימושיותו של החומר הדיגיטלי המדעי באירופה בטווח הרחוק .

תכנית העבודה והמלצותיו של הפרויקט יתבססו על ממצאי סקרים וחקר מקרים בדיסציפלינות השונות, ועל מידע שקשור להתפתחויות המתמשכות. עובדים בפרויקט תשעה שותפים מתחום הספריות, מחקר, עיתונות ופוליטיקה. הפרויקט קשור קשר הדוק עם European Alliance for Permanent Access, ששם לו למטרה לפתח מסגרת וחזון משותפים לכל עושי הדבר למען תשתית משותפת וגישה קבועה למידע מדעי.

טיוטת תוכנית העבודה של הפרויקט התפרסמה במרץ 2009. מטרתו של המסמך לספק פרטים ראשוניים על מספר מרכיבים טכניים ואחרים, שידרשו לתמיכה בתשתיות קיימות ומתוכננות של נתונים מדעיים.

במסמך הודגש, שבסקרים שנערכו במסגרת הפרויקט, נשמעה דרישה לתשתית מדעית חוצת יבשות ודיסציפלינות. התשתית המחקרית חייבת לתמוך בשיתוף מידע ובכריית נתונים. קיימות בעיות שקשורות לדפוסי ההתנהגות של חוקרים בכל הנוגע לשיתוף חומר מחקרי והן עלולות להביא לאי שימוש בתשתית לשימור חומר מחקרי, גם אם תהיה קיימת. במסגרת תוכנית העבודה הועלו מספר הצעות לטיפול בבעיה, ובראשן מקומות אמינים להפקדת המידע . מהסקרים עולה שיש העדפה למאגרי הפקדה מוסדיים (63%), מאגרי מידע נושאיים (60% ) והמו"ל (47%) .

עוד הומלץ על מערכת קישורים בין הנתונים וכל הפרסומים שמאזכרים נתונים אלה, כדי למנוע פרשנות לא נכונה של המידע.

המלצות נוספות, קישורים לפרויקטים רלוונטיים, מדיניות, ארגונים ופעילויות רלוונטיות לנושא אפשר למצוא במסמך המלא.

אונסק"ו, ספריית הקונגרס ושותפות נוספות משיקות ספרייה דיגיטלית עולמית

אונסקו בשיתוף עם 32  מוסדות, עומדים להשיק ב-21 באפריל את World Digital Library, אתר שיציג תכנים נדירים ויחודיים מספריות, מוסדות תרבות וארכיונים מרחבי העולם, במטה אונסקו שבפריז.

WDL יכלול כתבי יד, מפות, ספרים נדירים, סרטים, קלטות, הדפסים וצילומים.
האתר שנבנה על ידי צוות של ספריית הקונגרס בסיוע טכני של הספריה באלכסנדריה,יהיה פתוח לציבור הרחב ללא כל תשלום.
מטרות הפרויקט כפי שמתאר זאת אחד היוזמים, הוא להפיץ ולתת במה  לנפח ולמגוון התוכן התרבותי ברחבי האינטרנט, לספק משאבים למחנכים, מדענים ולציבור הרחב, ולצמצם את הפער הדיגיטלי בתוך ובין מדינות על ידי בניית תוכן משותף.

ספריות לאומיות שתרמו מאוצרותיהן הן: ברזיל, מצרים, סין, צרפת, עיראק, ישראל, יפן, מאלי, מקסיקו, מרוקו, הולנד, קטאר, את רוסיה, ערב הסעודית, סרביה , סלובקיה, שוודיה, אוגנדה, בריטניה, וארצות הברית.

WDL יפעל בערבית, סינית, אנגלית, צרפתית, פורטוגזית, רוסית וספרדית, וכן יכלול תוכן בשפות רבות אחרות.  תהיה אפשרות לחיפוש ודיפדוף באתר על פי פרמטרים כמו: מקום, זמן ונושא.
תיאור של כל פריט וקטעי וידאו מלווים בהסבר של מומחה, נועדו להצית סקרנות ולעודד תלמידים כמו גם את הציבור הרחב, ללמוד עוד על המורשת התרבותית של המדינות.

Examples of treasures that will be featured on the WDL include oracle bones and steles contributed by the National Library of China; Arabic scientific manuscripts from the National Library and Archives of Egypt; early photographs of Latin America from the National Library of Brazil; the Hyakumanto darani, a publication from the year 764 from the National Diet Library of Japan; the famous 13th century “Devil’s Bible” from the National Library of Sweden; and works of Arabic, Persian, and Turkish calligraphy from the collections of the Library of Congres

לידיעה המלאה

World Digital Library Project Home

Bookrags – יוזמה של סטודנטים למען סטודנטים….

BookRags הוא אתר שמיועד לסטודנטים ומאפשר  חיפוש בחומר אקדמי ומחקרי. ראשיתו ב-1999 כיוזמה של שני סטודנטים ששמו להם למטרה לספק לסטודנטים ברחבי העולם מקור למידע מהימן. נכון להיום, על פי מה שמוצהר באתר, אפשר לחפש בלמעלה מ- 8 מיליון דפים מ- 100 מקורות מהימנים, והאתר ממשיך להתעדכן באופן שוטף. אפשר להגביל מראש את החיפוש לסוגים מסוימים של חומרים : חומרי הוראה, ביוגרפיות, אנציקלופדיות, חדשות ועוד..

מנשק תוצאות החיפוש ידידותי. ליד כל אחת מתוצאות החיפוש מצוין אם פריט המידע חופשי או לא, והמקור ממנו הוא לקוח. לחיצה על המקור מובילה למסך ובו ניתן לדפדף בכל המקורות שלקוחים מאותו המקור.

משתמש שרשום לאתר (ההרשמה חופשית) יכול ליצור מתוצאות החיפוש ביבליוגרפיה בפורמט הרצוי לו ולייצא אותה כקובץ.

את תוצאות החיפוש אפשר לעדן על פי אופני גישה – חומר חופשי ולא חופשי, ועל פי סוג חומרים. דפי מידע שאינם חופשיים ניתנים לרכישה כפריטים בודדים או באמצעות מנוי שנתי.

מהחיפושים שערכתי התרשמתי שהחיפוש באתר יכול להיות שימושי לחיפוש מידע אנציקלופדי בנושאים רחבים, וגם אז צריך לזכור שלא כל החומר חופשי.

אל האתר

עבודה חלומית של מהנדס?

לפי IEEE  "להרבה מהנדסים – עבודה היא רק אמצעי מילוי זמן בין לימודי קולג' לבין הפרישה", אך זה לא חייב להיות כך. במקרה וטרם הספקתם לקרוא בגליון פברואר 2009 של IEEE Spectrum – פורסם דו"ח על עבודות חלומיות של מהנדס. הדו"ח מספר על 10 מהנדסים אשר עוסקים במה שתמיד רצו ונהנים מעבודתם. כדי לקרוא על בונה הצעצועים, מטוסי סולר ועוד אתם מוזמנים להכנס ללינק הבא:
לכתבה מלאה