המונח Wiki מוגדר בוויקיפדיה כשיטה לבנייה פשוטה ומהירה של מאגרי מידע ואתרי אינטרנט, בהם התוכן נכתב ונערך על ידי כלל הגולשים. מקור המילה היא בשפה של ילידי הוואי שם פירושה "מהיר". תוכנת ה-Wiki הראשונה WikiWikiWeb פותחה ב-1994. מאז פותחו עשרות תוכנות Wiki לדוגמה ה-MediaWiki שמשמשת את הוויקפידיה.
הוויקיפדיה הוכיחה שמודל ה-Wiki, המאפשר שיתוף חופשי בכל הקשור לפרסום מידע, הצליח ותפס את מקומו בעולם ה- Web. גם בתחום המדעי נכתבו מספר Wikis שמושתתים על אותה טכנולוגיה של הוויקפדיה כמו SNPedia, אבל עדיין קיימת הסתייגות מסוימת בקהילה המדעית מאימוץ המודל מאחר שקשה לדעת במודל ה-Wiki הנוכחי מי הוא מחברו של טקסט מסוים, ובעולם האקדמי הסמכות מהווה אחד הקריטריונים החשובים לאיכות ומהימנות המידע. אמנם תיאורטית במודל ה-Wiki הנוכחי ניתן לראות את ההיסטוריה של המאמר על מכלול הגרסאות שלו, אבל למעשה קשה לקורא לשחזר ממאות גרסאות קודמות את המידע על מחבריו של טקסט מסוים בתוך המאמר. וזוהי הסיבה לחשדנות ולספקנות כלפי מודל ה-Wiki באקדמיה ובעסקים, ודי בחוסר וודאות לגבי המקור של מילה מסוימת בטקסט כדי להפחית מערכו של הטקסט השיתופי כולו.

הפתרון לבעיה נמצא במודל חדש – דור שני של Wiki- שיושם ב- WikiGenes. ה- WikiGenes – מקור מידע חופשי שיתופי במדעי החיים שמושתת על הרעיון של ה-Wiki אבל מיישם במקביל טכנולוגיה מתקדמת שמאפשרת למשתמש לדעת מי עומד מאחורי כל אחת ממילות הטקסט ובכך הופכת את הכלי לכלי מדעי. WikiGenes, שהושק ב- 29 באוגוסט  2008, מהווה פלטפורמה חופשית לקהילה האקדמית לאיסוף והערכת מידע על גנים, מחלות ומושגים מתחום הביוכימיה בתהליך מלמטה למעלה (bottom-up). מפתחו של WikiGenes הוא המדען Robert Hoffman, ומאמר שלו על הכלי התפרסם בכתב העת Nature Genetics בגיליון של ספטמבר 2008. הכלי כשלעצמו חשוב, אבל חשוב עוד יותר המודל שהוא שכלול של מודל ה-Wiki הקיים והפיכתו למדעי יותר. . ועל פי דברי מפתחו המטרה לחולל שינוי רדיקאלי בהוצאה לאור בכל תחומי המדע. מרכיביו של השינוי הם מאגר ידע בין-תחומי בגישה חופשית, עם שילוב של מאפיינים אלטרואיסטיים של Wikis ומידע על המקור והסמכות שעומדים מאחורי המידע.

לאתר WikiGenes
קישור למאמר של מפתח ה- WikiGenes על הכלי (למנויים בלבד)
לכתבה בנושא

ה-  SEC, הרשות לני"ע האמריקנית, פרסמה מסמך ארוך ומפורט, בן 47 עמודים, שכותרתו Commission Guidance On The Use Of Company Websites. במסמך מכירה הרשות ב"תפקיד החיוני" של האינטרנט והתקשורת האלקטרונית במינוף השקיפות ונזילות המידע, ומדגישה את החשיבות של ההנחיות החדשות בקידום השימוש באתרי האינטרנט של החברות הציבוריות, כולל בלוגים של נושאי משרה ופורומים שהן מקיימות, ליצירת תקשורת אינטראקטיבית ביניהן לבין בעלי המניות שלהן. במילים אחרות, ה-SEC קובעת כי כל תקשורת אלקטרונית שנעשית על ידי או בשם החברה, כפופה לחוקי ני"ע בארה"ב (The Federal Securities Laws), ולכן חברות ציבוריות תצטרכנה לנקוט צעדים מתאימים כדי לשלוט בהצהרות שנכללות בסוגי התקשורת לעיל.

משמעות הדבר עבורנו כמידענים היא העלאת חשיבות ואמינות המידע המתפרסם באתרי החברות הציבוריות בארה"ב.

למסמך של ה – SEC

לידיעה המלאה

לידיעה שהתפרסמה ב"גלובס"

אנציקלופדיה מקוונת חדשה נוספה לאוסף הספרייה המרכזית : 
 (Encyclopedia of Women & Islamic Cultures (EWIC  בהוצאת Brill Online  ובעריכת Martina Rieker מהאוניברסיטה האמריקאית בקהיר,  Hoda Elsadda מאוניברסיטת  מנצ'סטר  ו – Shahla  Haeri  מאוניברסיטת בוסטון. האנציקלופדיה נותנת מענה לחוקרים וסטודנטים שעוסקים בחקר הנשים בעולם המוסלמי בתחומים הבאים:היסטוריה, גיאוגרפיה, אנתרופולוגיה, לימודי האסלאם והדתות, לימודי מזרח תיכון, לימודי נשים ומגדר, משפט ומדעי המדינה.

עוד  בנושא  ב – Brill Online : 
 Encylopaedia of islam  ; Encyclopaedia of the Qur'an

מדריך אנשים ישראל הוקם ביוזמת פרופסור עוז אלמוג וד"ר תמר אלמוג כשירות ללא תשלום לציבור הרחב. מטרת המדריך לספק מידע מקיף ועדכני על החברה הישראלית, על שלל המגזרים וסיגנונות החיים המרכיבים אותה. המדריך מופעל בחסות מוסד שמואל נאמן למחקר מתקדם במדע וטכנולוגיה, הטכניון.

הערכים במדריך אנשים ישראל ממוינים על-פי מגזרים, כאשר כל מגזר מפולח לקטגוריות/שדות חברתיים – אוכלוסיה, מגורים, משפחה וזוגיות, דת ואמונה ועוד. עד כה נכתבו למעלה מ-300 ערכים.

המדריך מאפשר חיפוש בערכים בכמה דרכים, לדוגמה:
חיפוש ויזואלי – הגולשים מוזמנים להיכנס לערכים מגוונים שהמחשב מעלה באופן אקראי. כל ערך מיוצג באמצעות תמונה בגלריה. את הערכים ניתן לסנן למגזר/ מגזרים ו/או קטגוריה/קטגוריות נבחרים בעזרת פילטרים.

חיפוש מגזרים – הגולשים מוזמנים למקד את חיפוש הערכים המעניינים אותם מהכלל לפרט. החיפוש מתחיל בבחירת מגזר וממשיך לבחירה בקטגוריה בתוך המגזר ולבחירת ערך בתוך הקטגוריה.

אחד החידושים החשובים של אנשים ישראל, הוא המסך המפוצל: מימין המלל השוטף, ומשמאל ההשלמות החזותיות המאיירות את הערך: גלריה עם תמונות מתחלפות; צילומים, קטעי וידאו/אודיו וקבצי Word ו-PDF המקושרים למילות-מפתח בטקסט (נקודות הרחבה), וכן גרפים, טבלאות ותוכן עניינים דינמי. שני המסכים מקושרים זה לזה באופן פונקציונלי. לחיצה על מילת-מפתח במסך הטקסט הימני, לדוגמה, תעלה את המידע החזותי הרלוונטי במסך השמאלי.

כיוון שמדריך אנשים ישראל הוא ביסודו תרבותי, ניתן בו דגש על אלמנטים פולקלוריסטיים ועל השפעות תרבותיות מגוונות. לדוגמה: אם טקס קבלת השבת שונה במקצת אצל הדתיים, החרדים והחילוניים, הוא יפוצל במדריך לשלושה ערכים נפרדים.

בבניית הערכים נעשה מאמץ להגיע לרמת תקפוּת ומהימנות מיטבית, באמצעות התבססות על מחקרים קיימים, שנעשו על-ידי אנשי-מקצוע מומחים בתחומם
לכל ערך מצורפים שמות הכותבים, שמות המרואיינים (במידה ולא ביקשו להישאר בעילום-שם) ומקורות מידע. אלה יאפשרו לקוראים לשקלל את רמת האמינות והתקפות.

EndNote Web – ISI Web of Knowledge – כלי וובי לניהול רשימות ביבליוגרפיות

התוכנה השולחנית Endnote הידועה היא תוכנה ביבליוגרפית לבנייה ואחזקה של רשימות ביבליוגרפיות. באמצעותה ניתן להוריד רשומות ביבליוגרפיות ממאגרי מידע ומספר קטלוגים למחשב האישי, שמשמש לה סביבת עבודה, ליצור רשימות ביבליוגרפיות ולנהלן.
Thompson Reuters מציעה למנוייה כחלק מהמנוי ל-ISI Web of Knowledge את EndNote Web – כלי לניהול רשימות ביבליוגרפיות דומה, עם כמה מאפיינים פחות, אך עושה את העבודה. סביבת העבודה היא ה-Web והרשומות הביבליוגרפיות נשמרות בחשבון אישי ב-Web.
לאחר פתיחת חשבון אישי באתר של ISI Web of Knowledge הכלי מאפשר:
• לייבא ולאסוף מידע ביבליוגרפי ממאגרי מידע שונים וקטלוגים של ספריות
• לשמור עד 10000 רשומות ביבליוגרפיות בחשבון אישי ב- Web נגיש מכל מקום
• לארגן ולערוך את הרשומות
• ליצור ציטוטים ורשימות ביבליוגרפיות על פי אלפי פורמטים שונים
• לשלב ציטוטים תוך כדי כתיבה במיקרוסופט Word (דורש plug-in)
• לנהל רשימות ביבליוגרפיות במעבדי תמלילים שונים תוך שימוש בקבצי RTF
• לשתף את המידע עם משתמשים נוספים שמשתמשים בכלי
• לעבוד בשילוב עם התוכנה הביבליוגרפית השולחנית Endnote – ניתן להעביר רשומות מהיישום השולחני ליישום הוובי וההיפך.
אמנם אין לכלי הוובי EndNote Web את כל האופציות שמאפשרת התוכנה השולחנית, כמו כן מספר הרשומות הביבליוגרפיות שניתן לשמור מוגבל ל- 10000 בעוד שבתוכנה השולחנית אין כל הגבלה, אך האופציות הבסיסיות והעיקריות של ארגון ועריכת הרשומות ויצירת ציטוטים בפורמטים שונים קיימות. הכלי חופשי למנויים. אוניברסיטת תל אביב מנוייה על המאגר ולכן הכלי חופשי לסגל ולסטודנטים. אז כדאי לנסות.

Web of Science – Citation Map

מאפיין חדש שנוסף ל- Web of Science הוא ה- Citation Map – כלי וויזואלי שמציג את קשרי הציטוטים בין מאמר מסוים ומאמרים אחרים תוך שימוש במגוון כלים וטכניקות ויזואליות. ניתן להגיע אליו מלחיצה על "citation map" בראש כל אחת מהרשומות המלאות. הכלי הוויזואלי מספק לחוקר את המידע אילו חוקרים צטטו את המאמר שלו ואילו מאמרים הוא ציטט. ניתן להרחיב את תצוגת המידע לשני דורות, כלומר לאפשר לראות מי ציטט את המאמרים של החוקרים שציטטו את המאמר הספציפי, ומי ציטט את המאמרים שבעל המאמר ציטט. הכלי מאפשר לחוקר ניתוח טוב יותר של הקשרים על ידי ארגון הרשומות על פי פרמטרים שונים כגון מחבר, שנה, שם כתב העת, נושא ועוד. ניתן לשמור את מפת הציטוטים כקובץ נפרד. מתאים במיוחד למי שאוהב תצוגה וויזואלית של מידע טקסטואלי.

Using Bibliometrics: a Guide to Evaluating Research Performance with Citation Data

מדריך ביבליומטרי של Thomson Reuters בצורת קובץ PDF בעל 12 עמודים, העוסק בנושא שימוש נכון במדדים מבוססי ציטוטים. הורדת הקובץ אפשרית לאחר הרשמה באתר. המדריך עוסק במגוון נושאים בנושא: מדוע יש צורך להעריך עבודה מחקרית ומי הם בעלי העניין ? המדדים השונים להערכה והמטרות השונות להן הם נועדו. מודגש במדריך שהמטרה היחידה שלשמה נועד מדד ה- Journal Impact Factor הוא להעריך כתב עת בהשוואה לכתבי עת אחרים בתחום, ואין להשתמש בו בצורה מניפולטיבית להערכת מאמר בודד. לשם כך נועדו מדדים אחרים שהפופולארי בהם הוא ה- h-index.  מומלץ להשתמש בקומבינציה של כמה מדדים להערכת מאמר בודד או חוקרים.

לאור הסקירה לעיל נראה ש- Thomson Reuters שוקדת על הגדלת השירותים שלה למשתמש. יתכן ש- Thomson Reuters משתמשת בכמה משירותיה ככלי שיווקי נוכח התחרות עם מוצרים דומים, אך אין ספק שצרכני המידע יוצאים נשכרים מכך.

מדריך ל-EndNote Web, מדריך נוסף ל-EndNote Web
Citation Map – נגישות
Citation Map – מדריך

הספרייה המרכזית רכשה את המהדורה האנגלית של האנציקלופדיה Brill's New Pauly  ואת המהדורה הגרמנית Der Neue Pauly  בגירסה מקוונת. שתי המהדורות כלולות במעטפת New Pauly's Online  בפרסומי Brill's Online . האנציקלופדיה הינה מקור מוסמך לתולדות העולם העתיק עם דגש על התרבות הרומית והתרבות היוונית והשפעותיהן  על התרבות הקלטית, הגרמנית ,הערבית וכן על היהדות והנצרות .המהדורה הגרמנית מבוססת על מהדורת הדפוס שהתפרסמה בין השנים 1996-2003 .המהדורה האנגלית עדיין לא שלמה כרגע זמינים ערכים באותיות A – P בחלק שמוקדש ל – Antiquity וערכים באותיות    A – I    בחלק   Classical Tradition   הפרויקט יסתיים במהלך 2009 .  הערכים באנציקלופדיה  מלווים  במפות, צילומים בשחור לבן, תוכניות קרקע  ובטבלאות גיניאולוגיות.

לפרטים נוספים והוראות  למשתמש

למאגרים נוספים בנושא בספרייה  Classical Studies

בעוד כשבועיים תהיינה כל יחידות האוניברסיטה ובהן הספריות, סגורות למשך שבוע  לרגל חופשה מרוכזת.   (29.08-24.08)

זה הזמן להזכיר, שגם אם בניני הספריות יהיו סגורים, הרי שהגישה למאגרי המידע, כתבי עת אלקטרוניים ותדפיסים ימשיכו להיות נגישים לסטודנטים, מרצים ואנשי סגל, בגישה מרחוק  7/24 .
לכל מי שעדיין לא סידר את נושא הגישה מרחוק (Remote Access), מומלץ לעשות זאת בהקדם! בכל אחד מאתרי הספריות ישנו דף הסבר כיצד לבצע את השינויים הנדרשים במחשב הביתי. 
לקבלת עזרה בשימוש במשאבים האלקטרוניים ניתן לפנות לדלפקי היעץ וההדרכה בספריות
לקבלת עזרה טכנית ניתן לפנות למוקד התמיכה של האגף למחשוב טלפון 03-6408888    

Impact factor הוא מדד כמותי מבוסס ציטוטים להערכת כתבי עת. הוא מודד מספר ממוצע של ציטוטים למאמר בכתב עת מסוים בתקופת זמן נתונה. ה-impact factor של כתב עת בשנה מסוימת מחושב בדרך כלל על ידי חלוקה של מספר הציטוטים למאמרים שפורסמו בשנתיים הקודמות, בסך כל המאמרים שפורסמו בשנתיים הקודמות. לאור זאת ניתן להגדירו כמדד שמודד את השכיחות אשר בה "מאמר ממוצע" בכתב עת צוטט בתקופה נתונה. הדרך הנכונה להשתמש במדד למדידת חשיבותו של כתב עת מסוים הוא בהשוואה לכתבי עת אחרים בתחומו.
המדד משמש את החוקרים לבחירת כתבי עת לפרסום המאמרים שלהם, משמש את הספרנים, לצד נתונים נוספים כמו: עלות ונתוני שימוש לקבלת החלטות בכל הקשור לרכש ודילול של כתבי עת. כמו כן הוא משפיע על מדיניות הבחירה של המו"לים, אשר מעוניינים להגדיל את ה-impact factor של כתבי עת על ידי פרסום המאמרים הטובים ביותר.

האם המדד  מהימן? האם משתמשים בו נכון? האם ניתן להפעיל עליו מניפולציות?
על פי דברי David Tempest מומחה לביבליומטריקה  שחוקר את המדד זה 11 שנים ויועץ ל-Elsevier בנושא שיפור איכות כתבי העת, לפעמים משתמשים במדד בצורה לא נכונה למטרות אחרות מאשר להן נועד. דוגמה לכך הוא השימוש במדד Impact Factor להערכה אישית של חוקרים, כמו חישוב Impact factor אישי בצורה לא נכונה על ידי חוקרים לצורך רייטינג. כמו כן לא נכון להשתמש במעמדו של כתב עת לקביעת איכותו של חוקר מסוים שפרסם בו, שכן מאמר שפורסם בכתב עת עם impact factor 50 יכול להיות בעל  0 ציטוטים. משום כך גופים מחקריים עוברים לשימוש במדדים אחרים מבוססי ציטוטים לצורך הערכת חוקרים בודדים כמו מדד h-index אשר הולך ותופס תאוצה.
לצד שימוש לא נכון במדד, יש ניסיונות להשתמש בו בצורה מניפולטיבית – תופעה, שהיה מי שכינה אותה בשם "Impact Factor Engineering" .
כמה דרכים לשימוש מניפולטיבי במדד לדוגמה הן:
• שימוש לא נאות בציטוטים עצמיים
• שינוי סוג המאמרים שמפורסמים בכתבי עת לכאלה שאינם נלקחים בחשבון באלגוריתמים של ה-Impact factor כמו מכתבים ומאמרי מערכת. על ידי כך משתנה היחס בין המכנה (מספר מאמרים) והמונה (מספר ציטוטים) בנוסחת החישוב של ה- Impact factor בצורה מניפולטיבית. כמה בעלי כתבי עת השתמשו בשיטה בעבר, כיום מבחינה מעשית לא ניתן ליישמה הודות לצעדים שננקטו על ידי Thomson.

לעומת דרכים מניפולטיביות אלו לשפר את ה-Impact factor קיימים כמה דרכים לגיטימיות להגדילו כמו הכללת מספר רב יותר של מאמרי סקירה – review בכתבי העת, בשל העובדה הידועה שמאמרי סקירה מצוטטים יותר.
לאור הנאמר, המסקנה היא שחשוב להשתמש נכון ובצורה מהימנה במדדים פשוטים ואובייקטיביים ולמשתמש חשוב להבין את המגבלות של המדדים השונים.

לראיון המלא
אודות h-index
דוח מפורט בנושא מדדים מבוססי ציטוט במחקר המדעי – שימוש ומהימנות

 לכל מי ששולט במנועי חיפוש יש השפעה עצומה על גולשי האינטרנט. מנועי  החיפוש ומי שעומד מאחוריהם יכולים לעצב את מה שאנחנו נקרא ונשמע ולהחליט את מי להשמיע.

אין ספק שנכון להיום גוגל הוא מנוע החיפוש  המוביל. לכן,  אין זה מפתיע שיחידים, חברות ואפילו ממשלות מנסים להשפיע על תוצאות החיפוש בו  על מנת להתאים אותן למטרותיהם.    

דוגמה בולטת היא המונח: Jew

בשנת 2004 התוצאה הראשונה  שהתקבלה בחיפוש מונח  זה  היה  האתר  jewwatch.com שמציג את עצמו כ"נווה-מדבר של חדשות לאמריקאים אשר סובלים עכשיו מהצנזורה מעוררת  השנאה של הכיבוש הציוני" ומכיל מגוון רחב ביותר של תוכן אנטישמי. פעיל יהודי,  שהיה מודאג ממיקומו  הראשון של אתר זה  בגוגל, ביקש מ גולשים  מכל העולם לקשר את המילה Jew למאמר בויקיפדיה , שהיה ממוקם במקום השני . למרות ניסיונות של ארגונים ניאו-נאצים להריץ מחדש את Jew Watch  ,  כיום ויקיפדיה מובילה בתוצאות.

ניסיונות שליטה בתוצאות מנועי החיפוש היו תמיד, אך המקרה של jew הוא חריג ,  כי בפעם הראשונה  ניסיון כזה הוביל לתגובה של גוגל,  שהוסיפה  הערת  Offensive Search Results   לאתר.  גוגל היתה  יכולה   להוריד את  Jew Watch מהתוצאות בקלות,  אבל זה לא מה שהם עשו. גוגל  אינה מתערבת בתוצאות באופן עקבי,  לעומת יאהו שמחזיקה  אלפי עובדים ומתנדבים על מנת לעבור על האתרים ולקטלג ולמיין אותם.

התגובה של גוגל אומרת: אל תאשימו אותנו,  האשימו את המחשב. אבל האם זה נכון? הרי מתכנתיה  מחילים  על  המנוע   שורה של קריטריונים  כגון, כל קישור מ-weblog שווה מספר x של נקודות, דפים שגילם פחות משבוע מקבלים 10% בונוס. בשורה התחתונה , עובדי גוגל מעדיפים שתוצאות החיפוש ישקפו את העדיפויות של הגולש,   והם משפרים כל הזמן את האלגוריתמים על מנת לספק  לו תוצאות רלוונטיות. לגוגל יש את  האופציה לעצב תוצאות ולהעדיף אתרים ומסוימים על פני אחרים ,  וזאת  בעצם הדילמה  שעומדת בפניה. 

למאמר  James Grimmelmann, The Google Dilemma

ישראל כבר לא עם הספר: לראשונה עברה ב-2007 ההוצאה על מחשבים ואינטרנט את ההוצאה על המלה הכתובה. על פי נתוני הלמ"ס, ההוצאה על ספרות ודברי דפוס היתה ב-2007 כ-2.25 מיליארד שקל, בעוד ההוצאה על אינטרנט ומחשוב הגיעה ל-2.5 מיליארד שקל – כ-250 מיליון שקל יותר.

כתבה בעיתון דהמרקר מדווחת על השינוי שחל בהרגלי הצריכה של הישראלי הקורא. לכל עיתון יש גם מהדורת אינטרנט וחלק גדול של האנשים עברו לקרוא את העיתון שלהם בגירסה האלקטרונית במקום בגירסת הדפוס.
גם לספרים האלקטרוניים מסתבר יש ביקוש הולך וגובר ולו רק בגלל העלות. יורם קניוק הסופר בן ה-78 עדיין אוהב את הנייר, אך צופה עתיד מזהיר לגירסה האלקטרונית.
תסכימו איתי שמשפט כגון זה בו הוא מצוטט אומר: "ספר אלקטרוני זה המו"ל, אתה והסופר – שיראה בסופו של דבר יותר כסף"  מעורר קצת מחשבות…   
ברחבי העולם נרשמת ירידה עקבית בשיעור קוראי הספרים, העיתונים, המגזינים ושאר מוצרי הדפוס. האשמה העיקרית היא כמובן באינטרנט: הכל הרי זמין, נגיש וקל לקריאה היום בכל מקום. אך מתברר, כי שינוי דפוס ההתנהגות שלנו לא מתמצה במעבר מספרי נייר למסכי מחשב. לאט לאט אנחנו הולכים ומאבדים את היכולת לקרוא טקסטים ארוכים ולהתמודד איתם בצורה מעמיקה.

אך ישנה גם נקודת אור:
פרופ' ניקולאס מנהל בית הספר לספרנות ארכיונאות ומידע ב- UC, מאמין, כי השינוי בתקופה הזו מתרחש בקצב שלא התרחש מעולם. "אבל בכל מקרה‭,"‬ הוא מבטיח, "בעתיד אנשים עדיין יילכו עם ספרים לים. גם אם זה יהיה ספר בצורת Kindle, או טלפון סלולרי‭."‬

ועוד בנושא:
מדוע האינטרנט הרג את הספר?

אנשי מדע וחוקרים טיפוסיים כורעים בדרך דרך כלל תחת העומס של מאמרים, פרוטוקולים, וסוגים אחרים של מסמכים שאותם הם מעבירים לעמיתים בדרך כלל כקבצי PDF.
פתרון לכך מצא Mark Kaganovich בוגר הרווארד בצורת Labmeeting – רשת חברתית שפתוחה החל מסוף יולי 2008 לכל מי שיש דואר אלקטרוני אקדמי. רשת חברתית זו תוכננה בראש וראשונה כאתר לניהול מסמכים, שמאפשר לאנשי אקדמיה, חוקרים וסטודנטים להעלות קבצים, לארגן אותם, לערוך בהם חיפושים ולשתף אותם עם עמיתים. לכל חבר ברשת יש אפשרות ליצור קבוצות עניין ולהזמין חברים נוספים  לצורך יצירת מאגר מחקרי משותף נגיש מכל מקום.
הרשת מותאמת במיוחד למדעי החיים ורפואה ומציעה למשתמש להוסיף מאמרים לאוסף שלו מה-Pubmed.
קיימת באתר גם אופציה לחיפוש עמיתים. אלא שפונקציה זו של איתור עמיתים באתר היא שולית ביחס לפונקציה העיקרית שבו – ניהול מסמכים וידע. יתכן שבכך אתר זה  שונה מרשתות חברתיות אחרות ייעודיות לקהילה המחקרית כמו: Nature Network, Scilink, Epernicus. האתר חופשי לסטודנטים וחוקרים. בעתיד יש כוונה לאפשר שימוש באתר גם לגופים מסחריים כמו חברות תרופות וביוטכנולוגיה תמורת תשלום.

אל האתר
לכתבה המלאה  

לא אחת אנו שומעים וקוראים דברים בנימה של תרעומת, טרוניה ואפילו אזהרה על כך ש"גוגל יודעת עלינו הכל", ופוגעת בפרטיות בכך שהיא שומרת את ההיסטוריה של החיפושים בשרתים שלה.
כנראה שהתשובה של גוגל לכך, הפעם, היא במאפיין חדש שיעלה בימים הקרובים בצורת הודעה במנשק תוצאות החיפוש בדבר התאמת תוצאות החיפוש למשתמש, שאמורה לסייע למשתמש להבין כיצד תוצאות החיפוש הותאמו לצורכי המידע שלו. מאפיין זה מבליט את הפן החיובי של שמירת הפרטים שלנו וההיסטוריה של החיפושים, שכן באמצעותם גוגל משתדלת להתאים את תוצאות החיפוש לצרכיו של המשתמש ולשפר את הרלוונטיות של תוצאות החיפוש.
גוגול חושפת בימים אלו את הגורמים העיקריים הנלקחים בחשבון בהתאמת תוצאות החיפוש למשתמש והם:
• המיקום הגיאוגרפי של המשתמש – גוגל מזהה את המיקום של המשתמש על פי כתובת ה-IP של המשתמש. המיקום משמש לא רק להתאמת תוצאות החיפוש אלא גם לשירותים אחרים של גוגל כמו שירות המפות של גוגל ויישומים נוספים. משתמש בעל חשבון בגוגל יכול להגדיר מיקום שונה למטרה זו.
• חיפושים קודמים – גוגל מנסה להתאים את תוצאות החיפוש של המשתמש לצורכי המידע שלו על פי חיפושים קודמים, ולא משנה אם המשתמש נמצא בחשבון האישי שלו או לא. גוגל עושה זאת על ידי שמירת החיפוש האחרון של המשתמש בדפדפן לזמן מה. לאחר מכן המידע מוסר מהדפדפן ונעלם ברגע שסוגרים את הדפדפן.
• "היסטוריית אינטרנט" – Web history של המשתמש – אם המשתמש נמצא בתוך החשבון האישי שלו בגוגל והפונקציה של ההיסטוריה של החיפושים מופעלת, תוצאות החיפוש מותאמות בהתאם לחיפושי המשתמש בעבר. הפונקציה "היסטוריית אינטרנט" היא בשליטתו של המשתמש. הוא יכול להסיר ממנה פרטים מסוימים או לנטרלה בכל עת. אם המשתמש מעוניין לקבל חיפושים ללא התאמה אישית, כל שעליו לעשות הוא לערוך את החיפוש ללא כניסה לחשבונו האישי.

כמובן שהמאפיין החדש אינו משנה דבר בתוצאות החיפוש, אך הוא מהווה צעד חשוב מבחינת מחויבותה של גוגל לחשוף למשתמש את  אופן פעילות המערכת מאחורי הקלעים.

לכתבה המלאה על המאפיין החדש
לכתבה נוספת על אופן השימוש של גוגל במידע על המשתמשים
מדיניות שמירת הפרטיות של גוגל

COULORlovers הוא אתר בו ניתן לבדוק ניצפות אתרים על ידי אנשים בעלי סוגים שונים של עיוורון צבעים.
אתרים רבים משתמשים בצירופי צבעים שאדם בעל עיוורון צבעים אינו יכול להבחין בהם.
למרות שהאינטרנט מציבה חסמים בפני אוכלוסיות שונות, יש דרכים להפוך אתרי אינטרנט לנגישים יותר. בדיוק כמו שהכנסת מסלול משופע לצד גרם המדרגות יכולה לסייע לאדם על כסא גלגלים להגיע לחנות שברחוב, כך שימוש בארכיטקטורה נכונה בעת בניית האתר יכולה לסייע לעיוורים, לעיוורי צבעים, ובעלי מוגבלויות אחרות להגיע לאתר באינטרנט.
כבדי ראייה הם לאו דווקא אנשים עיוורים, אלו גם אנשים שיש להם בעייה עם זיהוי צבעים וצורות.
האתר  Color Blind Web Page Filter  מאפשר לנו  לראות כיצד יראה כל אתר, למשתמשים בעלי עיוורון צבעים.
מתוך:  What the Web Looks Like to the Color Blind

אם תעלו תמונה שלכם לאתר: http://www.vischeck.com/vischeck/vischeckImage.php , תקבלו את עצמכם בצבעים שעיוור צבעים רואה. 

ועוד על הנושא:
nana10 – איך עיוור גולש באינטרנט – מחשבים
תקציר הספר נגישות באינטרנט
נגישות ישראל  

חברת TrueKnowlege, שהוקמה ב-2007, השיקה לאחרונה גרסת בטא של מנוע-שאלות סמנטי באותו השם. "מנוע חיפוש סמנטי" -מה זה אומר? מדובר במנוע חיפוש שעושה שימוש בכמות מרשימה של ידע בלשני לשם "הבנה" של הטקסט, דבר שאמור לאפשר חיפוש חכם שחורג מעבר לאיתור מילות המפתח שהקליד המשתמש. תחום החיפוש הסמנטי – היכולת להקיש שאילתה שמנוע החיפוש יבין את הקשר בין חלקיה ויציג את המידע שביקש המשתמש – הוא אחד מתחומי הפיתוח החמים ביותר כיום. חשוב לציין שהשירות עדיין בביטא, וכדי להשתמש בו יש להרשם.

לסקירה המליאה ב"כלכליסט"

כתובת מנוע החיפוש  True Knowledge