שנה טובה
להגיב
ארכיון חודשי: ספטמבר 2008
Wayback Machine – אתר הארכיון של האינטרנט
רוצים לחזור אחורה בזמן?
רוצים לראות איך נראו האתרים הפופולרים של היום ב-2001 ואולי אפילו ב1996?
ארכיון האינטרנט מאפשר לך לדפדף בלמעלה מ-85 ביליון (!) דפי ווב שאוחסנו החל משנת 1996. כל מה שצריך לעשות הוא לרשום את כתובת האינטרנט של האתר המבוקש ו-Wayback Machine יציג לך את כל הגירסאות של אותו אתר מאז 1996.
לדוגמה, אם אתם סקרנים לראות איך נראה גוגל לפני מה שהוא היום הקישו על הקישור ותראו את דף הגוגל משנת 1999.
ב-1996 התחיל לפעול ה-Internet Archive, שמטרתו למנוע ממיליארדי פריטי המידע שמתרוצצים להם באינטרנט לשקוע ולהעלם. הם רוצים להוות ספרייה וירטואלית להיסטוריונים, חוקרים וסתם מתעניינים. בעזרת ה-Wayback Machine שלהם אנחנו יכולים לראות איך כמעט כל אתר נראה בעבר, לפי תאריכי הדגימות שלהם – זה מדהים לפעמים לראות את השינויים באתרים בהם אנחנו מבקרים בקביעות. מעניין גם לראות מה לא השתנה.
עוד על ארכיון האינטרנט
כתובת האתר: http://www.archive.org/web/web.php
הכתובת של האתר החדש : http://waybackmachine.org
Open Access למען הפצת המדע – ספר חדש חופשי
Science Dissemination Using Open Access הוא ספר בנושא Open Access בצורת קובץ pdf בן 207 עמודים, שנכתב במיוחד לסדנה שנערכה בטריאסטה שבאיטליה ביולי 2008 בנושא: "שימוש במודלים של Open Access להפצת המדע". הסדנה נערכה בחסות ICTP, תוך שיתןף פעולה עם CERN ו- INASP.
מטרות הספר להדריך את הקהילה האקדמית בדבר הדרישות של Open Access ולעודד את מקבלי ההחלטות באקדמיה ובמוסדות המחקר לאמץ את השיטה. דגש בספר על Open Access במדינות מתפתחות. הספר סוקר את השיטה ויתרונותיה, ודן בהיבטיה השונים: ההיבט ההיסטורי והצהרות בינלאומיות הקשורות לנושא, סוגים של כתבי עת מבחינת הנושא, היבטים משפטיים, גיבוש מדיניות ברורה בנושא דוגמת זו של NIH, מודלים כלכליים לפרסום כתבי עת, היבטים פיננסיים והצעות הקשורות לאפשרויות מימון כולל פרסומות, שימוש בטכנולוגיות של Web2 למטרה זו, תוכנות וארכיבים של OA כמו arXiv של אוניברסיטת קורנל.
המונח Open Access – OA נמצא בשימוש בשתי משמעויות:
• ספרות דיגיטלית מקוונת חופשית מתשלום מה שמכונה Weak OA
• ספרות מקוונת דיגיטלית חופשית מתשלום וחופשית ברמות שונות מהמגבלות של זכויות יוצרים מה שמכונה Strong OA. על פי משמעות זו בנוסף לשימוש חופשי בחומרים מתאפשר בהם גם שימוש חוזר (reuse) כמו העתקת הטקסט למאגרי מידע וכרית טקסט לצורך מחקר חדש.
המטרה היא להשיג OA Strong אך אין זה מבטל את חשיבותה של ספרות חופשית במשמעות הראשונה. ההצהרות הבינלאומיות החשובות בנושא שהיו הצהרות על העיקרון, האסטרטגיה והמחויבות כמו הצהרת בודפשט וברלין מתייחסות למושג במשמעותו השנייה – Strong OA.
מה חוקרים צריכים לדעת על OA ?
1. אילו כתבי עת OA קיימים בתחום המחקר שלהם. לצורך כך ניתן להיעזר ב-DOAJ
2. כתבי עת חופשיים אינם הערוץ היחידי ל-.OA הערוץ השני הינם המאגרים המוסדיים. גם אם החוקר אינו מפרסם את המאמר שלו בכתב עת OA עדיין ניתן להפקידו, לפני שיגורו לכתב העת, במאגר מוסדי ולאחר שעבר שיפוט להפקידו מחדש במאגר המוסדי.
המקורות הטובים ביותר לאיתור מאגרים מוסדיים הם: ROAR ו- OpenDOAR
3. הכנסה חומרים למאגרי מידע מוסדיים כרוכה רק במספר דקות של עבודה
4. כ-70% מכתבי העת שאינם OA מתירים להפקיד את המאמרים במאגרים מוסדיים. מידע על המדיניות של כל אחד מכתבי העת בנושא ניתן למצוא באתרים SHERPA ו- Eprints
5. מספר כתבי העת שאינם מפרסמים מאמרים שהופקדו קודם לכן במאגרי מידע מוסדיים (דבקים במה שנקרא Ingelfinger rule על שמו של העורך האחרון של New England Journal of Medicine) הולך ומצטמצם. כאמור ניתן לבדוק את מדיניות כתבי העת בנושא באתרים שהוזכרו לעיל.
6. פרסום ב-OA מגדיל את קהל הקוראים ואת מספר הציטוטים. מחקרים בתחומים שונים מצאו מתאם חיובי בין פרסום ב-OA ובין הגידול במספר הציטוטים בשיעור שנע בין 50%-250%
מידע זה מבליט את העובדה ששיטת ה-OA אינו רק מעשה צדקה אלא תורמת לאינטרס האישי של החוקרים שכן היא מגדילה את הנראות (visibility), האחזור, קהל היעד, השימוש והציטוטים. תרומה זו של השיטה לאינטרס האישי של החוקרים יכולה לעודד חוקרים לאמץ את השיטה. הספר מדגיש את התפקיד שיש ל -OA בהפצת המידע על כל ההשלכות שיש לכך. מעבר לתועלת הכלל ולתועלת החוקרים שיטת OA תורמת גם לקידום המדע, שכן באמצעות השיטה, מתאפשרת חשיפה לחומר מחקרי רב יותר מה שתורם בסופו של דבר לקידום המדע. חשיבות שיטה מתעצמת נוכח הבעיות התקציביות ברכישת כתבי עת על ידי המוסדות האקדמיים.
בספר גם מידע שימושי רב שקשור להיבט הטכני. מומלץ לפיתוח מאגרים מוסדיים להשתמש ב- DSpace שהיא פלטפורמה חופשית שפותחה על ידי הספריות של MIT בשיתוף HP. חבילת תוכנה זו מספקת את הכלים להקמה וניהול של מאגרים מוסדיים, וכל מוסד רשאי להתאים את התוכנה לצרכיו. במדריך DSpace How To Guide ניתן למצוא מידע מפורט בנושא.
אין ספק שיש במידע התיאורטי והשימושי מעשי הכלול בספר כדי לשרת את המטרה המוצהרת שלו – להגביר את המודעות לנושא ה-OA ולעודדו.
לספרנים באהבה….
…..Librarians in our nation’s 123,000 libraries make a difference in the
lives of millions of Americans every day. Now is your chance to tell us why we should shine the spotlight on a librarian at your public, school, college, community college or university library.
בכתבה שמתפרסמת בניו יורק טיימס, נקרא ציבור משתמשי הספריות בארה"ב, להמליץ על ספרנים מספריות ציבוריות, אקדמיות, בתי ספר ומכללות, לשם קבלת פרס על תרומתם לקהילה.
הפרס, בשווי של 5,000 דולר, יוענק ל 10 ספרנים בטקס שייערך בחודש דצמבר והינו יוזמה משותפת של ALA ו New York Times
לידיעה מתוך: http://www.pio.ala.org/visibility
מאגר Academic OneFile
יום העיון השנתי של חברת Gale נערך בשבוע שעבר, ובו הוצג מאגר המידע החדש Academic OneFile מאגר זה נחשב כמאגר המידע האקדמי המקיף והחדש של Gale. המאגר מכסה למעלה מ- 12,000 כתבי עת אקדמיים, במגוון תחומי המחקר, וכולל אוספי משנה בתחומים שונים כגון: פסיכולוגיה, סוציולוגיה, תקשורת, חינוך, חקלאות, סיעוד, קרימינולוגיה, איכות הסביבה, אמנות ומוסיקה, צבא וביטחון, מידע וספרנות, דת ופילוסופיה, כלכלה, מימון ומנהל עסקים.
Jason Bass, האיש העומד מאחורי מאגר מידע זה, הציג במצגת הרצ"ב הן את התכנים החדשים הכלולים במאגר וכן הציג את מעטפת החיפוש החדשה שתעלה לאינטרנט בנובמבר הקרוב.
OER Handbook for Educators 1.0 – מדריך למקורות לימוד והוראה חופשיים
המונח OER – Open Educational Resources משמעו מקורות לימוד והוראה חופשיים לשימוש, שימוש מחודש ושיתוף. מהי ההגדרה של OER, אלו מודלים וגישות קיימים בתחום, מהו מחזור החיים של OER, מהו אופן היצירה, השימוש והשיתוף והיכן נמצא מקורות חופשיים אלה – תשובות על מגוון נושאים אלו נמצא במדריך הוויקי OER Handbook for Educators 1.0. המדריך כולל מידע מפורט ושימושי למשתמש המבקש להשתמש במקורות חופשיים אלה. המידע כולל:
• רשימת מנועי חיפוש ייעודיים לנושא
• מאגרים כלליים
• מאגרים במדעים מדויקים מדעי החיים ורפואה
• מאגרים במדעי החברה
• מאגרים במדעי הרוח
• וספרים חופשיים
הנושאים שאותם מכסה המדריך הם בהתאם למטרה אשר לשמה יועד המדריך – לסייע למחנכים למצוא, להשתמש, לפתח ולשתף חומרים לצורך פיתוח והעשרה של קורסים מקוונים ופרונטאליים, אך גם צרכני מידע שאינם מחנכים יוכלו למצוא בו עניין בעיקר במקורות המידע שהוא מציע. המדריך אינו כולל מידע טכני והדרכה על השימוש בתוכנות. לסגל המתעניין יותר בנושאים טכנולוגיים מוצע המדריך Institution OER handbook. ולעושי המדיניות מוצע המדריך Policymaker mini handbook. שניהם בשלבי הכנה.
פוזות בספרייה
מה דעתכם על הפיכת הספרייה לסט צילום זוגות ביום חתונתם?
מיכל גטניו-קאלוש וצביקה קאלוש, בני 29 מבאר שבע, התחתנו לפני כשנה אחרי שנתיים וחצי של חברות. הוא סטודנט לתואר שני בעבודה סוציאלית, היא לומדת לדוקטורט באותו תחום, והם בחרו להצטלם ביום חתונתם במקום שבו הכירו – אוניברסיטת בן גוריון.
"נפגשנו בהופעה של אריאל זילבר בקמפוס", משחזרת מיכל, "ואחר כך באיזה שיעור. זה הוביל להחלטה להצטלם באוניברסיטה, כולל פוזות בספרייה כשאנחנו מסתכלים ביחד בספר או על המחשב. הרעיון היה של צביקה, הוא המקורי בינינו. הצלם זרם איתו, הם הלהיבו אחד את השני וסחפו גם אותי. היה כל כך משעשע בין הספרים שאפילו איחרנו קצת לחתונה".
הוויקיפדיה כפלטפורמה לשיווק הספרייה, וכללים שכדאי לשמור בהוספת תכנים לוויקיפדיה
העמדה כלפי הוויקיפדיה בקהילה האקדמית בכלל והספרנים בפרט חלוקה. יש ספרנים שרואים בה כלי לא מהימן משום שכל אחד יכול לערוך את הערכים שבה, ויש כאלה שאוהבים אותה מכיוון שהיא מהירה, קלה לשימוש ונקודת התחלה טובה למחקר. נראה שהמשתמשים תומכים בעמדה השנייה – רבים מהם מתחילים את המחקר שלהם במקורות בווב, והוויקיפדיה היא אחד המקורות הפופולרים בהם, ולספרייה הם פונים למידע נוסף. על פי דווח של OCLC רק 2% מהסטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות מתחילים לחפש מידע דרך אתר הבית. מגמה דומה נחשפה בסקר MIT 2006 בנושא הערכת צורכי המשתמשים.
לאור דפוסי שימוש רווחים אלה, תרומה פעילה של הספרנים לוויקיפדיה יכולה להוות פתרון לשני המצבים שאוזכרו לעיל: להעלות את קרנה של הוויקיפדיה מחד ולתרום לשיווק משאביה של הספרייה מאידך. מן הראוי לציין שלספריות אקדמיות וספריות מחקר הרבה אוספים מיוחדים. בשנים האחרונות מסתמנת מגמה להפוך אוספים אלו לדיגיטליים. אלא שפעמים רבות אוספים אלו אינם בשימוש בשל העובדה שרבים אינם מבקרים באתרי הבית של הספרייה. הוספת ערכים בוויקיפדיה על אוספים כאלה או הוספת קישורים לאוספים מתוך ערכים קיימים יכולים להעלות את המודעות בדבר קיומם של אוספים כאלה.
על פתרון כזה חשבו במספר אוניברסיטאות כמו אוניברסיטת וושינגטון, אוניברסיטת צפון טקסס, אוניברסיטת וילנובה ולאחרונה גם Wake Forest University . מאמר מעניין שהתפרסם בגיליון ספטמבר אוקטובר 2008 של כתב העת – ONLINE מספר על ניסיונה של אוניברסיטת Wake Forest University להשתמש בוויקיפדיה כפלטפורמה לשיווק האוספים הדיגיטליים של הספרייה. במאמר מאוזכרים גם ניסיונות קודמים בנושא ודגש מיוחד במאמר על הפקת לקחים.
ממסקנות הניסיונות השונים עולה שתרומתם של הספרנים לוויקיפדיה בצורה חכמה על ידי הוספת ערכים חדשים או הוספת קישורים חיצוניים לאוספי הספרייה מתוך ערכים קיימים הגבירה את המודעות בדבר קיומם של האוספים והעלתה את השימוש באתרי הבית.
בכל מקרה, לאור הניסיון מומלץ לפני שמתחילים להשקיע הרבה זמן ומשאבים בפרויקטים מסוג זה כדאי להבין את הכללים והתרבות של הוויקיפדיה. למרות שלכאורה הוויקיפדיה היא חופשית וערכיה ניתנים לעריכה באופן חופשי הרי לאמיתו של דבר לוויקפדיה מדיניות ומספר כללים שכדאי להכיר כדי להימנע ממחיקת ערכים וסגירת חשבון . אלו נוגעים לנושאים הבאים:
• פתיחת חשבון – לפני הוספת ערכים לוויקיפדיה יש לפתוח חשבון. וויקיפדיה דורשת שהחשבון יהיה שייך למשתמש בודד ואינה מאפשרת חשבונות משותפים. חשבונות משותפים נמחקים על ידי עורכי הוויקיפדיה, לכן אי אפשר להשתמש בחשבון אחד משותף לספרייה. לכל אחד מהספרנים שמתכוונים להוסיף ערכים לוויקיפדיה חייב להיות חשבון ייחודי משלו.
• ציטוטים – חשוב לכלול בערכים ציטוטים שיאמתו את המידע הנכתב.
• פרסומות – הוויקיפדיה אינה תומכת בפרסומות. מידע על אוספים עלול להתפרש על ידי עורכי הוויקיפדיה כפרסומות ולהימחק. לכן יש לכלול בערכים מידע שנמצא באוספים וממנו לקשור לאוספים ולא להסתפק במידע על האוספים בלבד.
• עמדה ניטרלית – אחד מהסטנדרטים החשובים אותם מוקירה הוויקיפדיה היא הימנעות מעמדה מוטה ושמירת על עמדה ניטרלית.
• מידע שניתן לאימות – הוויקיפדיה תומכת במידע שניתן לאימות ומסתמך על מקורות מהימנים מודפסים או מקוונים.
• מחקרים חדשים ודעות מקוריות – הוויקיפדיה היא משאב יעץ יותר מאשר פלטפורמה למידע חדש. היא אינה מאפשרת פרסום מחקרים חדשים או דעות ומחשבות מקוריות בערכיה. כל מידע חדש חייב להתפרסם תחילה במקור מהימן לפני הכללתו בוויקיפדיה.
האופציה של הוספת תכנים לוויקפדיה כאמצעי לשיווק הספרייה הוכיחה את עצמה למרות התלאות שעברה האוניברסיטה עד שלמדה את הלקחים הקשורים לכללי הוויקיפדיה… אמצעי נוסף עליו מומלץ במאמר, ללא חשש ממחיקת ערכים כפי שקיים בוויקיפדיה, הוא פיתוח מאגרי מידע מיוחדים עם מידע על אוספי הספריות דוגמת OAIster וספריות דיגיטליות נוספות שקיימות בווב.
מבחינתנו, לאור דפוסי המשתמשים המרבים והמעדיפים להשתמש בכלים חופשיים בווב, כדאי לאמץ את שיטת ה-Link resolver ולהוסיף עד כמה שיותר קישורים למשאבים האלקטרוניים של הספרייה מתוך כלים חופשיים שקיימים בווב, כפי שעשינו עם Google Scholar. באופן זה גם משתמשים שאינם מרבים להשתמש באתר הבית ייחשפו למשאביה.
אוניברסיטת תל אביב פותחת תכנית לימודים חדשה ללימודי תרבות האינטרנט
אוניברסיטת תל אביב פותחת תכנית לימודים חדשה ללימודי תרבות האינטרנט. התכנית תועבר במסגרת לימודי ה – BA הכללי בפקולטה למדעי הרוח. מדובר ביוזמה של מכון נטווויז'ן לחקר האינטרנט, הפקולטה למדעי הרוח וביה"ס לתקשורת ע"ש קיסריה.
תוכנית הלימודים תעסוק בנושאים כמו מהפכת המידע, סוציולוגיה של הרשת, פוליטיקה ועסקים באינטרנט. בנוסף, יוכלו הסטודנטים לבחור בקורסים חיצוניים לתוכנית העוסקים גם הם בנושאים הקשורים לאינטרנט. את התוכנית ירכז ד"ר משה אלחנתי ובין המרצים בתוכנית יהיו ד"ר עופר נור, ד"ר יובל דרור ויעל לבנון.
בשנה הבאה מתכננים שלושת הגופים לפתח את ההקבץ ולהכניס נושאים הנוגעים לתחום של כלכלה ועסקים באינטרנט. בנוסף שוקלים באוניברסיטה להקים תוכנית מלאה בלימורי אינטרנט לתואר ראשון.
VADLO – מנוע חיפוש ייעודי למדעי החיים – נולד באקדמיה למען האקדמיה
VADLO הוא מנוע חיפוש ייעודי חדש למדעי החיים, שמאפשר למשתמשים לחפש על פי חמש קטגוריות: פרוטוקולים, כלים מקוונים שמסייעים למחקר, סמינרים ומצגות powerpoint, מאגרי מידע ותוכנות.. חומרים אלו חשובים לחוקרים לא פחות ממאמרים וספרי לימוד, שכן דרכם יגיעו לטיפים ולחומרים שיוכלו לחסוך להם זמן, מאמץ ומשאבים של המצאת הגלגל מחדש. באתר גם קישור למאגר קריקטורות בתחום. בעתיד כאשר האינדקס של המנוע יגדל יתכן שיתווספו לו קטגוריות נוספות.
מנוע החיפוש הוא חופשי ואינו מחייב הרשמה קודמת באתר. האינדקס של המנוע כולל אף הוא חומרים חופשיים בלבד וכאלה שאינם מחייבים הרשמה קודמת. כיום VADLO תומך בחומרים שכתובים בשפה האנגלית בלבד, אינו כולל קישורים שמתחילים ב-ftp או https. אנשי אקדמיה ומדע מתבקשים לתרום לאינדקס ולשגר מידע על מקורות מתאימים שעומדים בדרישות הנ"ל. השימוש בחומרים שמציע המנוע אסור למטרות מסחריות.
משמעות השם VADLO כפי שמוסבר באתר הוא עץ תאנה שגדל אופקית למימדים גדולים ומאפשר לילדים ולציפורים ליהנות מצילו ומפירותיו, ואכן כאותו עץ תאנה, גם מנוע חיפוש זה אמור להשתבח עם הזמן ככל שהאינדקס שלו יגדל, ועם גידולו תגדל גם ההנאה של הקהילה האקדמית מפירותיו..
"אינטרנט קפה" או סביבת לימודים אחרת
לו העברנו סקר בקרב משתמשי הספרייה והיינו שואלים : "מה הייתם רוצים שיהיה בספרייה מעבר לספרים ומחשבים?", ניתן להניח שרבים מהנשאלים היו רוצים שיהיה בספרייה מקום בו ניתן לשתות, לאכול, לשבת עם עמיתים וגם אפשרות להתחבר לאינטרנט באמצעות הלפטופ.
אינטרנט קפה, שייצור סביבה בלתי פורמלית בתוך הספרייה, יכול להוות מענה למשאלה זו.
הלובי בספרייה המרכזית שמשמש כיום כאכסניה לתערוכות מתחלפות, יכול להיות מקום מצוין ושינוי מרענן בנוף האקדמי.
קפה אינטרנט ובאנגלית (Cybercafé) והקונספט הומצאו על ידי איוון פופ בראשית 1994. הקונספט שכלל גלישה לאינטרנט מהשולחנות הומצא עבור סוף שבוע (12-13 במרץ), באירוע 'לקראת העתיד של האסתטיקה' של המכון לאמנות בת זמננו בלונדון.
ביוני 1994 נפתח The Binary Cafe, אינטרנט הקפה הקנדי הראשון בטורונטו. במהלך הסימפזיון החמישי של הארגון לאלקטרוניקה ISEA שנערך בהלסינקי באוגוסט 1994, נפתח CompuCafe, שסיפק שירותי אינטרנט ובר עם מלצרים רובוטים. (מתוך ויקיפדיה) .
הקצאת מקום לאיזור של קפה אינטרנט בספרייה, יכול להיות נדבך נוסף בניפוץ התדמית הסטריאוטיפית של ספרייה אקדמית כמקום קודר ומשעמם, שאסור לדבר בו, שלא לדבר על אוכל ושתייה.
על כוס קפה בספרייה ובישיבה על כורסאות נוחות, יוכלו מנחה וסטודנט לקיים פגישה אישית, במקום לקיים את אותה פגישה במשרד שבבניין הפקולטה. כאן גם יוכלו קבוצות של סטודנטים לשבת יחד בהפסקות בין שיעור לשיעור, ותוך כדי גם להתעדכן במייל שלהם.
בעידן של למידה מרחוק, שמבוסס על העיקרון של "בכל זמן ובכל מקום", מתבטל הצורך המסורתי של כתה-מורה -תלמיד, וקפה אינטרנט יכול להוות תחליף הולם.
זאת ההזדמנות עבור הספריות למצב את מעמדן כמרכז האינטלקטואלי והחברתי של האוניברסיטה, ובכך להצטרף לספריות גדולות בעולם שאינטרנט קפה פועל בהן כבר מספר שנים כמו בספריות אוניברסיטת קולומביה, קורנל,ברקלי מישיגן ועוד.
אז אם גם אתם חושבים שראוי לקדם את הרעיון של קפה אינטרנט בספרייה אתם מוזמנים להגיב.
סיכום הדרכה על דפדפן INTERNET EXPLORER 7
השבוע התקיימה בכיתת המחשבים בספרייה הדרכה בנושא דפדפן INTERNET EXPLORER 7. ההדרכה הועברה ע"י נציג חברת ג'ון ברייס והיא כללה מספר נושאים:
• חידושים ב INTERNET EXPLORER 7 – המראה של הדפדפן עוצב מחדש, השינוי אינו רק אסתטי אלא גם מספק יותר פונקציות נחוצות.
• פונקצית TABBED BROWSING , גלישה באמצעות Tabs ,פונקציה זו מאפשרת לפתוח מספר אתרי אינטרנט בחלון אחד. הקשה על QUICK TABS מאפשרת לראות תמונות ממוזערות של כל הלשוניות הפתוחות בתצוגה אחת. כמו כן ניתן לקבץ מספר לשוניות בקבוצה אחת ולשמור אותה כאתר מועדף.
• בסרגל הכלים שולב מנוע חיפוש כך שניתן לבצע חיפושים ישירות ממסגרת הדפדפן. יש אפשרות להגדיר את ספק החיפוש המועדף כברירת מחדל וישנה תיבת חיפוש מהיר.
• פונקצית FEEDS – תמיכה מובנית בעדכוני RSS. אינטרנט EXPLORER 7יכול להציג את העדכונים האחרונים מאתרי האינטרנט המועדפים. ניתן להירשם כמנוי לערוצי RSS באמצעות IE7 ולקבל הזנות מידע מותאמות מערוצי מידע שונים.
• אבטחה משופרת ב- Explorer 7 – הדפדפן מתריע על ניסיונות גניבת זהות / סיסמא (phishing). ניתן לקבל מידע על כל אתר שנכנסים אליו ולדעת עד כמה הגלישה בו בטוחה.
ההדרכה היתה מעניינת, כן ירבו הדרכות מסוג זה.
למידע נוסף על INTERNET EXPLORER 7 :
http://www.microsoft.com/israel/windows/products/winfamily/ie/default.mspx
מאגר מידע לנסיון: Academic Search Complete
הספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי קיבלה לנסיון עד ל -08 .10.10 את המאגר:
Academic Search Complete
זהו מאגר מידע רב תחומי, המתעדכן מידי יום וכולל כ-6000 כ"ע בטקסט מלא שרובם עברו בקרת עמיתים (peer-reviewed journals). בנוסף לכ"ע בטקסט מלא המאגר ממפתח כ-10,000 כ"ע ובהם רק אינדקס ותקצירים ועוד כ-10,000 פרסומים הכוללים: מונוגרפיות, דוחות, תקצירי הרצאות מכנסים, וכדומה.
(Academic Search Complete (ASC כולל מאמרים בתחום מדעי הרוח, מדעי החברה, מדעי המחשב והנדסה, מדעי החיים, מדעי הסביבה, שפה ובלשנות, אמנות וספרות, לימודי נשים, רפואה, זואולוגיה ועוד תחומים רבים.
במאגר מאמרים באנגלית, צרפתית, ספרדית, גרמנית, איטלקית ופורטוגזית.
זהו מאגר משופר שבא להחליף את המאגר Academic Search Premier
הכניסה למאגר: אתר הבית של הספרייה> מאגרים לנסיון
למידע נוסף אודות המאגר
קטע וידאו בן 3 דקות המתאר את אופן החיפוש במאגר
Wiki לשאלות נפוצות (Faq's) באתר הספרייה למדעי החברה ולניהול
לקראת שנת הלימודים החדשה הספרייה ריכזה את כל השאלות הנפוצות של משתמשיה במקום אחד. הפרויקט נעשה בשיתוף עם אביב אמית מ- VirtualTau .
השירות החדש מציג את המידע בפורמט wiki על פי המודל של ספריות אקדמיות מובילות בעולם.
זאת רק התחלה של שימוש במערכת המאפשרת לעדכן ולהוסיף תכנים באופן שוטף וכך להיות קשובים לצרכים של קהל המשתמשים.עדכון המערכת פשוט ביותר וכל אחת מהספרניות יכולה לעדכן בשאלות הקשורות לתחום עיסוקה.
ספריות בעולם המשתמשות ב- wiki במסגרת שירותים שונים:
University of Georgia Libraries
Ohio University Libraries
University of Minnesota Libraries
University of Calgary Doucette Library
Michigan Libraries
אוסף הסרטים בספרייה למדעי החברה ולניהול
באולם האור-קולי בקומת הקרקע של הספרייה תוכלו למצוא אוסף גדול של סרטי וידיאו ו- DVD הכולל בעיקר סרטי תעודה מהארץ ומחו"ל ומבחר קטן של סרטי קולנוע.
בין הסרטים שבאוסף:
סרטי תעודה ישראלים בולטים מהשנים האחרונות
סדרות של האוניברסיטה הפתוחה ושל רשות השידור
קלטות בפסיכולוגיה על תחומיה השונים
קלטות בנושאים מגוונים בתחומי מדעי החברה והניהול
צילומי שעורים שניתנו בפקולטות למדעי החברה ולניהול
סרטי קולנוע נבחרים
הסרטים ניתנים לצפייה במקום ולהקרנה בשעורים בקמפוס אוניברסיטת תל אביב. ההשאלה למרצים בלבד או לסטודנטים בעלי ייפוי כוח ממרצה. האוסף מתעדכן ומתחדש באופן שוטף עלי ידי צוות הספרייה, ולפי המלצות מרצים בפקולטות למדעי החברה ולניהול. לאחרונה התחלנו בשידרוג הציוד לצפייה ונרכשו מכשירי DVD חדשים ומסכי LCD . אפשר לצפות בסרטים גם בקבוצות.
בין הסרטים באוסף שלנו:
אמת מטרידה חקר ההתנהגות האנושית
שביתה – הסיפור האמיתי שמעת על הפנתרים?
הילדים של ארנה שישה ימים ביוני (סדרה)
עמוד האש דמעות של גמל
Irvin Yalom: Live case consultation
Enron : The smartest guys in the room
First days in the life of a New Guinea baby
Caste at birth
אוספים מיוחדים:
1. במסגרת עבודת דוקטורט העוסקת בשיווק של ארגון טרור, הנערכת ע"י ענת הוכברג-מרום מהחוג למדע המדינה, רכשה הספרייה מספר רב של קלטות DVD של ארגון אל קאעידה. קלטות אלו כוללות מידע אמפירי רב על הארגון, האידיאולוגיה והערכים שמנהיגי אל קאעידה מפיצים בקרב קהל יעד גלובלי כדי לעודד תמיכה וגיוס המוני לשירות הארגון.
2. ד"ר מיכאל קוצין מהחוג למדע המדינה מעביר בשנים האחרונות במסגרת לימודי התואר השני קורסים העוסקים בפילוסופיה, היסטוריה חברה ומשטר מן ההיבט הקולנועי. לצורך כך רכשה הספרייה מבחר של סרטי מופת מכל הזמנים. האוסף מתחדש ומתעדכן באופן שוטף. בין הסרטים: רשומון – אקירה קוראסוואה , שישה סיפורי מוסר – אריק רוהמר, גונבי האופניים – ויטוריו דה סיקה.
לפרטים נוספים: 03-6407065 , 03-6408497
מעקב בספרייה – Take A Seat
בפרויקט עבור ספרייה באנדהובן, עיצב המעצב ההולנדי, Jelte Van Geest, כסא רובוטי. הכסא המדובר אמנם נראה פשוט, אבל זהו בעצם כסא רובוטי, שעוצב ותוכנן לעקוב אחר הקורא ברחבי הספרייה, על מנת לספק לו מקום ישיבה נוח בכל נקודה בספרייה, מבלי שיהא עליו ללכת עם הספר לשולחן.
כיצד זה עובד?
יש להעביר את כרטיס הספרייה במקום המיועד, והכסא יחל במעקב. עם עזיבת הקורא את שטח הספרייה, יחזור הכסא באופן אוטומטי לנקודת ההטענה ויחכה לשואל הבא.
Iterasy – כלי מבוסס דפדפן ליצירה וניהול ארכיון אישי של דפי ווב – דינמיים וסטטיים
לא אחת שמרנו אתר ברשימת המועדפים של הדפדפן (bookmarks, favorites) או באתרי שמירת סימניות (social bookmarking tools) וכאשר רצינו לאחזר אותו גילינו לאכזבתנו שהדף השתנה או פשוט נעלם. לא אחת רצינו לשמור בכלים הנ"ל את התכנים של דפים דינמיים כמות שהם ברגע נתון וכמובן לא יכולנו. את הפתרון לבעיות מסוג זה מספק Iterasy – כלי מבוסס דפדפן שהוא בעצם אתר לשמירת סימניות דוגמת Delicious, אלא שייחודו בכך שהוא שומר גם דפים דינמיים. כמו כן הוא שומר העתק מדויק של הדפים בשלמותם ברגע נתון, מאפשר לתייג אותם ולחפש בתכנים שלהם. הדפים ניתנים לשיתוף על ידי שיגורם בדוא"ל. היום, עם ריבוי דפי ווב שנוצרים on the fly כמו דפים שנגזרים מבסיסי נתונים ודפים שנוצרים תוך שימוש בטכנולוגיות דינמיות מתקדמות כמו Ajax, כלי זה הוא חיוני ליצירת ארכיון אישי של דפים – כמו מאמרים מעניינים, פוסטים של בלוגים, תוצאות חיפוש ממנועי חיפוש וכל דף ווב כלשהו סטטי או דינמי. משום כך Iterasy הוגדר על ידי techcrunch ככלי חיוני למחקר.
השימוש בכלי חופשי ומחייב פתיחת חשבון אישי. לאחר פתיחת החשבון האישי המשתמש מועבר לדף בו ניתן להוריד את היישום, ולאחר התקנת היישום, iterasy נוסף אוטומטית לסרגל הדפדפן. שמירת דפי הווב מתבצעת באמצעות הסרגל בדפדפן. על ידי לחיצה על הכפתור "Notarize" העתק מדוייק של הדף בשלמותו, כמות שהוא ברגע נתון, מועבר מיד לחשבונו האישי של המשתמש. אופציה נוספת שמאפשר הכלי היא ה- Schedular שמאפשר שמירה של דפים על בסיס קבוע באופן המאפשר מעקב וניתוח שינויים בדפים לאורך זמן. חסרונו של הכלי על פי techcrunch הוא שאין אפשרות להגדיר באופן גורף את כל הדפים כפרטיים (private לעומת public) ולכן יש להקפיד ולא לשכוח להגדיר באופן פרטני כל אחד מהדפים שרוצים לשמור כפרטי כמו הודעות דואר. כיום היישום עדיין בשלב ביתא והוא נתמך על ידי Internet Explorer 7 על פלטפורמת Windows, ו- Firefox 2 &3 על פלטפורמת Windows ו- Mac OS X 10.5.
Google הודיעה היום על יוזמה לסרוק ולהעלות לרשת ארכיונים של עיתונים ברחבי העולם
מדובר ביוזמה שאפתנית מאד בקנה מידה עולמי. עד כה, החיפוש בארכיוני עיתונים רבים היה בעייתי במקרה הטוב ודרש לעתים ביקור בארכיון עצמו. בעיתונים שהעלו את כתבות העבר שלהם לרשת, המודל הנוכחי דורש תשלום תמורת צפייה, בניגוד להכנסות מפרסומות כמו במודל החדש. טכנולוגית, העיתונים יסרקו באותה הטכנולוגיה בה משתמשים בגוגל לסרוק ספרים. העיתונים יועלו לרשת במה שנראה כצילום, אך ניתן יהיה לחפש בהם – כמובן – ומילות החיפוש יובלטו. נכון לעכשיו נסרקו הארכיונים של מספר עיתונים אמריקאיים וקנדיים. במסגרת התכנית תישא גוגל בעלות של מחשוב הארכיונים, בדומה לפרוייקט סריקת הספרים. העלאת הארכיונים לרשת תהיה תלויה בהסכמתם של מו"ליות העיתונים. מגוגל נמסר כי החברה תציב פרסומות טקסט לצד תוצאות החיפוש ותחלק את הכנסות הפרסום עם מו"ליות העיתונים. בתחילה הארכיונים יהיו זמינים רק דרך גוגל ניוז, אולם לאחר מכן יוכלו העיתונים להעלותם גם באתרי האינטרנט שלהם.
OpenSIGLE – מאגר רב-תחומי חופשי של ה"ספרות האפורה" באירופה
"ספרות אפורה" (Grey Literature) היא ספרות שבדרך כלל אינה רואה אור או רואה אור רק כפרסומים פנימיים במוסדות מחקר, במוסדות שבחסותם נערכו המחקרים או בספריות אקדמיות. ספרות זו כוללת מגוון סוגים של חומרים כמו: דוחות מחקר ודוחות טכניים, אסופות מאמרים שהם סיכומי כנסים (proceedings), תזות ועבודות דוקטורט, דוחות ולוחות סטטיסטיים, קבצי נתונים, פרסומים רשמיים ותרגומים. המידע שכלול בספרות זו חשוב מאוד למחקר, אך כאמור אינו זמין בערוצי הרכש הרגילים של חומר ספרי. מכאן נובעת החשיבות לרכז חומרים כאלה במאגר אחד.
המאגר OpenSIGLE -Open System for Information on Grey Literature היא יוזמה של מדינות אירופה בכיוון זה. המאגר נועד לרכז את ה"ספרות האפורה" של מדינות אירופה. המאגר מהווה למעשה ריכוז של מקורות ממרכזי מידע ואספקת מסמכים באירופה שמאוגדים ב-EAGLE- European Association for Grey Literature Exploitation. המדינות שנוטלות היום חלק במאגר הן: גרמניה, ספרד, איטליה, פורטוגל, רוסיה, סלובקיה, אנגליה, צרפת, בלגיה וצ'כיה. המאגר הוא המשכו ובמתכונת חדשה חופשית של המאגר SIGLE – מאגר של ה"ספרות האפורה" של מדינות אירופה שהיה פעיל בשנים 1980-2005. ביוזמת INIST חודשה פעילותו של המאגר והוא הפך ל- Open Access תוך שימוש בפלטפורמת DSpace . המאגר OpenSIGLE כולל גם את החומר הישן מ- SIGLE והוא מאגר ביבליוגרפי רב-תחומי ומקיף מספר רב של נושאים מתחומי מחקר שונים כמו מדעי החברה והרוח, רפואה ופיסיקה. במנשק החיפוש קיימות אופציות לדפדוף, לחיפוש בסיסי ולחיפוש מתקדם. ניתן לדפדף על פי אוספים, כותרים, מחברים ותאריך (1950-2008), ניתן לחפש תוך הגבלה לארצות ולקטגוריות על פי מספר שדות: מחבר, כותר, נושא, תקציר, סדרה, ספונסר, מזהה (identifier) ושפה. כאשר בדקתי את המאגר, הפלט שהתקבל כלל רשומות ביבליוגרפיות בלבד ללא טקסט מלא עם הערה: There are no files associated with this item . מהערה זו ניתן להבין שבחלק מהרשומות ישנו טקסט מלא. רצוי למען השבחת המערכת לכלול הגבלות נוספות, שכיום אינן קיימות, שיסיעו במיקוד החיפוש כמו: הגבלה לטקסט מלא ולסוג מסמך. המנשק כולל אופציה להזמנת פריטי המידע.
למרות שהמידע המתקבל בעיקרו ביבליוגרפי ללא טקסט מלא, המאגר חשוב מאחר שהמידע הכלול בו, בשל היותו "ספרות אפורה", לרוב אינו זמין בערוצי הרכש הרגילים. יוזמות נוספות כאלה במישור לאומי תתקבלנה בברכה.
Can u help me? Reference by SMS
כבר כמה שנים שה-SMS (מיסרון) הפך לאמצעי תקשורת מועדף על הדור הצעיר וגם על הפחות צעיר….
ספריות רבות בארצות הברית החליטו לאמץ טכנולוגיה זו על מנת לאפשר לסטודנטים לתקשר עם הספרייה. התברר שלסטודנטים רבים, נוח יותר לשגר שאלה לספרייה באמצעות הודעת SMS מאשר באמצעות הדואר האלקטרוני או הטלפון. וזאת משלוש סיבות עיקריות:
* עונה מיידית על צרכי הסטודנט
* אמצעי נוח וזמין עבור הסטודנט
* שירות שקל לספק אותו.
השירות מאפשר לשאול שאלות קצרות ופשוטות שהתשובה עליהן לא עולה על 160 תווים.
איך זה עובד?
הסטודנט מסמס לספרן הודעה שהופכת להודעת דואר. הספרן עונה באמצעות הדואר האלקטרוני ותשובתו מתקבלת אצל השואל כהודעת SMS.
בכל אחת מהספריות ששירות זה פועל, זהו אמצעי נוסף בשירות "שאל ספרן". ברוב הספריות ניתן ליצור קשר עם שירות היעץ באמצעות הטלפון, דואר אלקטרוני, צ'ט ו-SMS וכמובן בפניה אישית.
הספריות באוניברסיטת תל-אביב עושות כיום שימוש בהודעות SMS על מנת ליידע סטודנטים לגבי ספרים שהוזמנו על ידם והגיעו לספרייה.
מידע נוסף והסבר על השירות:
Reference by SMS
Text/SMS reference services
Libraries Offering SMS Reference Services
מצגת על הנושא: SMS: The Next Killer APP?