Impact factor הוא מדד כמותי מבוסס ציטוטים להערכת כתבי עת. הוא מודד מספר ממוצע של ציטוטים למאמר בכתב עת מסוים בתקופת זמן נתונה. ה-impact factor של כתב עת בשנה מסוימת מחושב בדרך כלל על ידי חלוקה של מספר הציטוטים למאמרים שפורסמו בשנתיים הקודמות, בסך כל המאמרים שפורסמו בשנתיים הקודמות. לאור זאת ניתן להגדירו כמדד שמודד את השכיחות אשר בה "מאמר ממוצע" בכתב עת צוטט בתקופה נתונה. הדרך הנכונה להשתמש במדד למדידת חשיבותו של כתב עת מסוים הוא בהשוואה לכתבי עת אחרים בתחומו.
המדד משמש את החוקרים לבחירת כתבי עת לפרסום המאמרים שלהם, משמש את הספרנים, לצד נתונים נוספים כמו: עלות ונתוני שימוש לקבלת החלטות בכל הקשור לרכש ודילול של כתבי עת. כמו כן הוא משפיע על מדיניות הבחירה של המו"לים, אשר מעוניינים להגדיל את ה-impact factor של כתבי עת על ידי פרסום המאמרים הטובים ביותר.

האם המדד  מהימן? האם משתמשים בו נכון? האם ניתן להפעיל עליו מניפולציות?
על פי דברי David Tempest מומחה לביבליומטריקה  שחוקר את המדד זה 11 שנים ויועץ ל-Elsevier בנושא שיפור איכות כתבי העת, לפעמים משתמשים במדד בצורה לא נכונה למטרות אחרות מאשר להן נועד. דוגמה לכך הוא השימוש במדד Impact Factor להערכה אישית של חוקרים, כמו חישוב Impact factor אישי בצורה לא נכונה על ידי חוקרים לצורך רייטינג. כמו כן לא נכון להשתמש במעמדו של כתב עת לקביעת איכותו של חוקר מסוים שפרסם בו, שכן מאמר שפורסם בכתב עת עם impact factor 50 יכול להיות בעל  0 ציטוטים. משום כך גופים מחקריים עוברים לשימוש במדדים אחרים מבוססי ציטוטים לצורך הערכת חוקרים בודדים כמו מדד h-index אשר הולך ותופס תאוצה.
לצד שימוש לא נכון במדד, יש ניסיונות להשתמש בו בצורה מניפולטיבית – תופעה, שהיה מי שכינה אותה בשם "Impact Factor Engineering" .
כמה דרכים לשימוש מניפולטיבי במדד לדוגמה הן:
• שימוש לא נאות בציטוטים עצמיים
• שינוי סוג המאמרים שמפורסמים בכתבי עת לכאלה שאינם נלקחים בחשבון באלגוריתמים של ה-Impact factor כמו מכתבים ומאמרי מערכת. על ידי כך משתנה היחס בין המכנה (מספר מאמרים) והמונה (מספר ציטוטים) בנוסחת החישוב של ה- Impact factor בצורה מניפולטיבית. כמה בעלי כתבי עת השתמשו בשיטה בעבר, כיום מבחינה מעשית לא ניתן ליישמה הודות לצעדים שננקטו על ידי Thomson.

לעומת דרכים מניפולטיביות אלו לשפר את ה-Impact factor קיימים כמה דרכים לגיטימיות להגדילו כמו הכללת מספר רב יותר של מאמרי סקירה – review בכתבי העת, בשל העובדה הידועה שמאמרי סקירה מצוטטים יותר.
לאור הנאמר, המסקנה היא שחשוב להשתמש נכון ובצורה מהימנה במדדים פשוטים ואובייקטיביים ולמשתמש חשוב להבין את המגבלות של המדדים השונים.

לראיון המלא
אודות h-index
דוח מפורט בנושא מדדים מבוססי ציטוט במחקר המדעי – שימוש ומהימנות

 לכל מי ששולט במנועי חיפוש יש השפעה עצומה על גולשי האינטרנט. מנועי  החיפוש ומי שעומד מאחוריהם יכולים לעצב את מה שאנחנו נקרא ונשמע ולהחליט את מי להשמיע.

אין ספק שנכון להיום גוגל הוא מנוע החיפוש  המוביל. לכן,  אין זה מפתיע שיחידים, חברות ואפילו ממשלות מנסים להשפיע על תוצאות החיפוש בו  על מנת להתאים אותן למטרותיהם.    

דוגמה בולטת היא המונח: Jew

בשנת 2004 התוצאה הראשונה  שהתקבלה בחיפוש מונח  זה  היה  האתר  jewwatch.com שמציג את עצמו כ"נווה-מדבר של חדשות לאמריקאים אשר סובלים עכשיו מהצנזורה מעוררת  השנאה של הכיבוש הציוני" ומכיל מגוון רחב ביותר של תוכן אנטישמי. פעיל יהודי,  שהיה מודאג ממיקומו  הראשון של אתר זה  בגוגל, ביקש מ גולשים  מכל העולם לקשר את המילה Jew למאמר בויקיפדיה , שהיה ממוקם במקום השני . למרות ניסיונות של ארגונים ניאו-נאצים להריץ מחדש את Jew Watch  ,  כיום ויקיפדיה מובילה בתוצאות.

ניסיונות שליטה בתוצאות מנועי החיפוש היו תמיד, אך המקרה של jew הוא חריג ,  כי בפעם הראשונה  ניסיון כזה הוביל לתגובה של גוגל,  שהוסיפה  הערת  Offensive Search Results   לאתר.  גוגל היתה  יכולה   להוריד את  Jew Watch מהתוצאות בקלות,  אבל זה לא מה שהם עשו. גוגל  אינה מתערבת בתוצאות באופן עקבי,  לעומת יאהו שמחזיקה  אלפי עובדים ומתנדבים על מנת לעבור על האתרים ולקטלג ולמיין אותם.

התגובה של גוגל אומרת: אל תאשימו אותנו,  האשימו את המחשב. אבל האם זה נכון? הרי מתכנתיה  מחילים  על  המנוע   שורה של קריטריונים  כגון, כל קישור מ-weblog שווה מספר x של נקודות, דפים שגילם פחות משבוע מקבלים 10% בונוס. בשורה התחתונה , עובדי גוגל מעדיפים שתוצאות החיפוש ישקפו את העדיפויות של הגולש,   והם משפרים כל הזמן את האלגוריתמים על מנת לספק  לו תוצאות רלוונטיות. לגוגל יש את  האופציה לעצב תוצאות ולהעדיף אתרים ומסוימים על פני אחרים ,  וזאת  בעצם הדילמה  שעומדת בפניה. 

למאמר  James Grimmelmann, The Google Dilemma