המשבר הכלכלי בשנים האחרונות נותן אותותיו  גם  בשירותים השונים של הספריות כולל שירותי ההשאלה הבינספרייתית.  העלות הגבוהה של מנויים בחבילות גדולות גורמת להרבה ספריות לעבור לשיטת רכש של כתבי עת בודדים עיקריים  כאשר ההשאלה הבינספרייתית ממלאת את הפערים.

ומה בדבר השאלת ספרים ?  וספרים אלקטרוניים?

 מחקר שהתפרסם ב- 2012  ובדק עלויות של השאלה בינספרייתית ב- 23  ספריות בצפון אמריקה מצא שהעלויות של הספרייה  להשאלה הבינספרייתית בשיטה המסורתית  גבוהות.  כך למשל עלות הספרייה להזמין ספר מגיעות ל- 9.62$  ולהשאיל אותו 3.93$.  במקביל הטכנולוגיה משנה את האופן בו אנשים נגשים למידע .   לאור המצב ספריות פונות לשיטות חדשות לפיתוח אוספים ואספקת תכנים כדי למלא את צורכי המידע של המשתמשים.

 ביחס להשאלת ספרים אלקטרוניים יש צורך בשיתוף פעולה בין המולים והספריות למודלים חלופיים שהמשותף להם היא מתן גישה מידית וזמנית לספרים אלקטרוניים בשעת הצורך.

 מודלים חלופים כבר קיימים כגון:  מודל pay-per-use  של    Ebook Library ,   MyiLibrary ו- ebrary.  חשוב   שמו"לים ואגרגטורים נוספים  יצטרפו למודל זה תוך שיתוף פעולה עם הספריות .

מחקר בנושא נשירה של סטודנטים ממוסדות להשכלה גבוהה מצא  ש- 2 מבין 6 הסיבות העיקריות לנשירת סטודנטים הן : משאבים פיננסיים וציונים נמוכים.

לספריות האקדמיות אין שליטה על עלות שכר הלימוד אך הן יכולות לסייע בכל הקשור במחקר ובעיקר בהקשר זה  בכל הקשור לספרי לימוד.  ספרי לימוד לא מצויים תמיד בספרייה לכל הסטודנטים וסטודנטים לא תמיד יכולים להרשות לעצמם לרכוש אותם.  העדר ספרי לימוד  משפיע כמובן על ההישגים האקדמיים  של הסטודנטים .

הודות לטכנולוגיה, לאוספים למקורות מידע פתוחים ספריות אקדמיות יכולות לתרום  לנושא על ידי שיתוף פעולה עם הסגל האקדמי  ליצירה או לשימוש בספרי לימוד חלופיים שעלותם לסטודנטים מסתכמת לכל היותר בהוצאות ההדפסה.  

ספרים חלופיים יכולים לשלב מקורות מספרי לימוד, מאוספי הספרייה המורשים, מספרי לימוד פתוחים מולטימדיה או חומרים עצמיים. המוצר הסופי הוא באחריות אנשי הסגל אך הספרנים יכולים לסייע באיתור החומרים וארגונם.

ואכן ספריות  אקדמיות מעורבות בפרויקטים כאלה. ב-  Temple University   למשל ספריות מעורבות  זו השנה השנייה בפרויקט Alternate Textbook Project.  במסגרתו  אנשי סגל מקבלים מענקים כדי לפתח ספרי לימוד חלופיים.  

פרויקט דומה   מוצע על ידי הספרייה ב-  University of Massachusetts Amherst  .  בכנס השנתי של ALA    ספרנים  מ-  California State University   תארו כיצד הם מעודדים אנשי סגל  לפתח ספרי לימוד אלטרנטיביים.

כול הצדדים המעורבים נמצאים נשכרים מפרויקטים כאלה :   הסטודנטים חוסכים, אנשי הסגל לומדים להשתמש יותר במשאבי הספרייה ובמשאבים חינוכיים פתוחים , תהליכי הלימוד וההוראה ומעמד הספרנים והתקשורת המדעית בקמפוסים משתפרים.

 לכתבה בנושא    

היום ספריות רבות  כולל ספריות אקדמיות מנסות להתאים עצמן לצרכים המשתנים. התאמת הספריות לצרכים באה לידי ביטוי גם בשינויים במבנה הספרייה.

 ספריות שביצעו שינויים בצורה  מוצלחת  יכולות לשמש השראה ודוגמה לספריות אחרות שיכולות ללמוד מהן  ועל ידי כך ל"קצר את הדרך"

 זוהי  מטרתה של היוזמה     New Landmark Libraries של  library journal שמנסה לאתר את "ספריות השנה".  בשנת 2011  היוזמה התמקדה בספריות ציבוריות  והשנה 2012 בספריות אקדמיות .

 במסגרת  יוזמה זו   השנה   נבחנו  פרויקטים של ספריות אקדמיות בארה"ב מהשנים 2007 – 2011 . הפרויקטים כללו מבנים חדשים הרחבות ושינויים משמעותיים במבנים הקיימים.  הפרויקטים המצטיינים נבחרו בהסתמך על 6 קריטריונים :

• עיצוב כללי ומצוינות בבניה
• מתן מענה והתחשבות  בקונטקס הקהילתי- שכנות בקמפוס וגישה להולכי רגל   ופתרונות יצירתיים למגבלות מקומיות
•  קיימות – כלומר היכולת להמשיך לקיים תהליך או מצב לאורך זמן בכל הקשור לבחירת המקום ופיתוחו, מים, אנרגיה איכות סביבה  פנימית
• פונקציונליות – אלמנטים של עיצוב שמשפרים את אספקת שירותי הספרייה והנגישות לסטודנטים , לסגל , ולקהילה
• חדשנות – מתן מענה לשינויים דמוגרפיים, תרבותיים וטכנולוגיים בדרכים חדשניות
• יופי והנאה –  מהו הרושם הראשוני  ממראה הספרייה   וכיצד זה קשור לעיצוב

       חבר השופטים שכלל ספרנים, ארכיטקטים ומומחים לעיצוב בחרו 5 ספריות כזוכות ועוד 2 כראויות לציון לשבח..

 חמש הספריות הזוכות הן: Goucher Athenaeum , Berkeley Law Library, William Oxley Thompson Memorial Library ,  South Mountain Community ,  Lemieux Library and McGoldrick Learning Commons. שתי הספריות שזכו לציון לשבח הן: Science and Engineering Library   Columbia University,ו- University of Arizona
Poetry Center.New York

 מגמות עיקריות שזוהו בפרויקטים אלה הן : הספרייה כפורום, הספרייה כפרטנר- איחוד ספריות –ספרייה שמשרתת מספר קהלי יעד,   הספרייה כמקשרת בין חלקי הקמפוס מעין רחוב ציבורי בקמפוס , "האר את  הקופסה"  – שימוש במערכות מודרניות של אור טבעי ומלאכותי, מודעות  להולכי רגל  – חללים מזמינים מחוץ לספרייה, התחשבות בדעות המשתמשים על ידי ועדות, קבוצות מיקוד ועוד כדי לתמוך בהם, שימוש מחודש לצורכי הסטודנטים בשטחי אוספים שפונו, גמישות בעיצוב כדי לאפשר את התאמת הספרייה לעתיד לא נודע. שילוב טכנולוגיות מידע, ואיכות סביבה פנימית טובה בספרייה מבחינת אוורור, חומרים וכו'

 מידע נוסף  עם דוגמאות כיצד באו  מגמות אלו לידי ביטוי בספריות הנבחרות, תמונות ועוד  אפשר למצוא בכתבה.  

 המגמה ללימודי מידע  במכללה האקדמית בית ברל קיימה ביום ד' 20.6.2012 יום עיון "מתיאוריה אל השדה 2012 – חווית המשתמש". יום העיון  התקיים בראשותה  של ד"ר גבי דותן ובהנחייתה של ד"ר אורה נבנצאל וההרצאות  היו מגוונות ועסקו בנושאים שונים שקשורים למידע וחוויית המשתמש:

• תמונה ברשת – קרייג אלן אריאב  לשעבר חברת Getty Images – ההרצאה עסקה  בצילומים והשימוש בהם תוך התייחסות לזכויות יוצרים,  סוגי צילומים, תמחור הצילומים והקריטריונים לתמחורם, אישורי צילום  ומידע-על.
•  היפוך תפקידים: ויקיפדים כמחפשי מידע – יהודית שקולניצקי, המכללה האקדמית בית ברל – ההרצאה  התבססה   על עבודת הדוקטורט של יהודית שקולניצקי שנכתבת בהנחיית פרופסור  יהודית בר אילן. נושא עבודת הדוקטורט: התנהגות המידע וניהול המידע של ויקיפדים המעורבים בכתיבת ועריכת הויקיפדיה העברית.
•  מרכז מידע עסקי בספרייה עירונית– שביק טל, רשת "כותר ראשון" ספריות וכותרים – ההרצאה  תיארה את הפעילות  במרכז מידע עסקי בספרייה בראשון לציון שמטרתו מתן מידע ומודיעין עסקי לעסקים קטנים ללא תשלום . ניתן מידע בתחומים מגוונים: חוקים לפתיחת עסק, מידע על מתחרים, חברות ואנשים,מפיצים וסוכנים, סקרי שוק ותחזיות, תערוכות וכנסים בעולם, מכרזים, קידום אתרים, קביעת מילות מפתח, כתיבה אינטרנטית, כלים חינמיים ברשת, פטנטים, רשימות תפוצה, וכל מידע מותאם לצרכי הלקוח.
•  ארכיון עירוני: מה? למי? למה? – לריסה שניטקינד, מנהלת הארכיון העירוני, עיריית תל אביב-יפו.    ההרצאה סקרה את הפעילות בארכיון העירוני ההיסטורי של עיריית תל-אביב, הארכיון  כולל תיעוד של העיר מראשיתה, מהקמת התאגדות "אחוזת בית" ב- 1906. בנוסף לכך שמורים בארכיון גם פרוטוקולים של ועד הקהילה ביפו מהשנים 1896-1898.אוספי הארכיון משקפים את תולדות העיר בתחומים השונים: חינוך ותרבות, בנייה, גנים, דת ועוד. האוספים כוללים גם מפות החל משנות העשרים, תצלומים היסטוריים, פרסומי העירייה וכן מודעות ופלקטים.הארכיון הוא מרכז מידע בתולדות העיר שפתוח לכל – לחוקרים, לסטודנטים וכל המתעניינים בתולדות תל-אביב ויפו.   עפ"י חוק הארכיונים נפתח חומר ארכיוני של רשות מקומית לעיון כעבור 20 שנה, לכן, המסמכים נגישים רק עד 1985 לערך. מסמכים הפתוחים לעיון גם מ- 20 השנים האחרונות הם פרוטוקולים של מועצת העירייה ופרסומי העירייה.
•  אמונות תפלות בקרב משכילים בימינו – הייתכן ? – פרופ' יהושפט  גבעון , מכוון מופ"ת  . ההרצאה הציגה  מספר אמונות תפלות שנשענות על עיוותים היסטוריים ללא בסוס עובדתי. כגון:  ההתייחסות לטכנולוגיה ולמהפכת הדפוס והשפעותיה. התמודדות עם כמה מיתוסים וערעור עליהם אפשר למצוא בספרו של   פרופ' יהושפט גבעון    האודיסיאה של הטקסט  פרשיות בתולדות מושג הטקסט בתרבות המערב  .
•  בסוף יום העיון התקיים פאנל: מענה של ספריות לצרכים המשתנים של המשתמשים הפאנל התקיים בהנחיית ד"ר גבי דותן בהשתתפות מנהלות ספריות בוגרות המגמה ללימודי מידע במכללה האקדמית בית ברל – מיכל כהנא, ספריית המדרשה לאמנות, המכללה האקדמית בית ברל, יורית מורג , הספרייה העירונית באר שבע ונעמה שפטלוביץ, ספרית סורסקי, אוניברסיטת תל-אביב. מנהלות הספרייה תארו כיצד הספריות שלהן מתמודדות ונותנות מענה  לצרכים המשתנים של המשתמשים .

 תקצירי הרצאות, מצגות ותמונות אפשר למצוא באתר יום העיון

מחקר  שנערך ביוזמת    SAGE ובדק את ערכן של ספריות אקדמיות לסגל  ההוראה והמחקר התפרסם ביוני 2012. המחקר  התבסס על חקר  8 מקרים מסקנדינביה, ארה"ב ואנגליה בתקופה ינואר – מאי 2012. המושג ערך יכול להיות מוגדר  מכמה היבטים כגון הערך למשתמשים, הערך למוסד האב, הערך הכלכלי- עלות תועלת. המחקר הנוכחי  התמקד  בערך של הספריות האקדמיות למחלקות האקדמיות בפרספקטיבה גלובלית.   באווירה של  מצוקה כלכלית להרבה ספריות בעולם היכולת להראות את השפעתן וערכן הוא קריטי.

מטרתו של המחקר הייתה לספק לקהילת הספרנים  באקדמיה הבנה טובה יותר של הקשר בין ספריות אקדמיות והסגל האקדמי ולזהות דרכים מעשיות לקדם  ולשפר את יחסי העבודה ביניהם.

2 שאלות  מרכזיות  בנושא זה הן : האם ספרנים מבינים היטב  את הצרכים של סגל ההוראה והמחקר והאם הספרנים מקדמים את השירותים והמשאבים שלהם והשפעתו של קידום זה על תפיסת הספרייה בקרב הסגל.

 מממצאי המחקר  :

• ספרנים מבינים את צורכי המשתמשים במובן הרחב ומספקים שירותים לענות על צרכים אלו.
• שילוב הדרכות לאוריינות מידע, גם כחלק אינטגרלי מפעילות   ההוראה   מוערכים מאוד על ידי סגל ההוראה.
• התמיכה במחקר פחות אינטגרלית  אבל יש ראיות לשיתוף פעולה בין הספרנים וסגל המחקר בתחומים של סקירת ספרות ואצירת מידע. פגישות אישיות  בשאיפה לתת  מענה לצרכים ספציפיים  יכולות  להעלות את ערכם של הספרנים .
• שיתוף פעולה עם סגל ההוראה והמחקר נמצא  יעיל לקידום  את הספרייה, וערכה

מהמלצות המחקר:

המלצות לספרנים:

• לקדם את ההכרה  ברלוונטיות של מיומנות הספרנות לסביבת המידע הדיגיטלית
• להגיע למשתמשים באמצעות שיפור התקשורת , יחסים אישיים
• ללכת מעבר לתחום המוכר  לדוגמה לפתח מיומנות בהוראה ושיווק.

 המלצות למנהלים

• לתמוך בקידום ופיתוח הצוות על ידי מתן הזדמנויות הדרכה מתאימות
• לאסוף ראיות על ערך שירותי הספרייה –  בהיבט הכמותי והאיכותי.  כך למשל ספרנים יכולים להראות את ערכן לסגל ההוראה והמחקר על ידי תאורו במונחים של תועלת כגון חסכון בזמן ושיפור האיכות של מטלות הסטודנטים
• לתעד את התהליכים והאסטרטגיות לשיתוף פעולה עם סגל ההוראה והמחקר באופן שאפשר  יהיה לשחזרם בקלות. וויקי היא פלטפורמה טובה לכך

המלצות למוסדות

• להכיר בתרומתה של הספרייה על ידי מעורבותה בכל הדרגים  כולל סגל אקדמי בכיר וההנהלה הבכירה במוסד
• להכיר בסטטוס של הספרנים והמידענים  כשווה ערך לזה של צוות ההוראה והמחקר.

 למחקר המלא

ACRL Research Planning and Review Committee פרסמה לאחרונה דוח שעוסק במגמות ותפקידים עיקריים של ספריות אקדמיות ב- 2012. הדוח מתבסס על סקירת ספרות , כנסים, ודעות מומחים שמכירים את המגמות בחינוך הגבוה.

עשר המגמות הן:

• Communicating value – הערך התקשורתי- ספריות חייבות להוכיח את הערך שלהן לארגון – וכיצד הן תורמות להצלחתו, כדי שהארגון/המוסד ימשיך לתמוך בהן כלכלית. לשם כך מפתחים כלים להערכה שיאפשרו לספריות להוכיח את תרומתן להוראה ולמחקר.

• Data curation – טיפול במאגרי נתונים – מסתמנת מגמה של גידול במאגרים שכוללים נתוני מחקר רבים מהם מבוססי ענן. ספרנים ומידענים ישתפו פעולה עם קהילות המחקר שלהן כדי לתמוך בתהליך זה . לספרנים תפקיד חשוב בסיוע לקהילות המחקר שלהן בכל הקשור לתיאור המידע, שימורו, ניהולו, ושימוש חוזר בו.

• Digital preservation – שימור דיגיטלי – קיימת היום דאגה בשל העדר תכנון לטווח ארוך של שימור דיגיטלי של אוספים. לספריות תפקיד חשוב בדיגיטציה של אוספים במיוחד אוספים ייחודיים, אוספים ספציפיים למוסד וספרות אפורה. על פי סקר שערך OCLC בשנת 2010 בקרב 169 מוסדות על האוספים המיוחדים שלהם מצא של- 97% מהן יש פרויקט דיגיטציה כלשהו. יחד עם זאת אין עדיין במוסדות האב תכנון וסטנדרטים לשימור חומר דיגיטלי והשימור נעשה בהתאם לצרכים

• Higher education חינוך גבוה – המוסדות לחינוך גבוה מצויים בתקופה של שינויים בעיקר בכל הקשור להוראה מקוונת, וגלובליזציה. יש לכך השפעה על הספריות במספר מישורים כגון פיתוח אוספים, וכיצד ספריות תמשכנה להוכיח את ערכן למוסדות האב.

• Information technology – טכנולוגיות מידע – המגמות בתחום החינוך והמחקר שזוהו ב- horizon report 2012 יישומיות באותה מידה גם לספריות – רשתות חברתיות, מחשוב ענן , דגש על שיתוף פעולה, פרדיגמות חינוך חדשות שכוללות לימוד מקוון והיברידי ועוד. ספריות צריכות להתאים עצמן לשינויים.

• Mobile environments -סביבת הנייד – מכשירים ניידים משנים את הדרך בה מועבר ומונגש המידע . מספר גדל והולך של ספריות מספקות שירותים ותכנים למכשירים ניידים

• Patron driven e-book- equisition – מודל רכש זה היא מגמה בלתי נמנעת לספריות . על פי מודל רכש זה ספריות יגיעו להסכמים עם ספקים של ספרים אלקטרוניים שיאפשרו לרכוש רק ספרים שיש להם ביקוש גבוה על ידי המשתמשים. עבור ספרים עם ביקוש נמוך יותר תשלם הספרייה דמי גישה לטווח קצר ולא תשלם כלל עבור ספרים שאין בהם שימוש.

• Scholarly communication – תקשורת מדעית – מודלים חדשים לתקשורת מדעית ולהוצאה לאור מתפתחים ודורשים מהספריות להיות מעורבים בכך

• Staffing – סגל הספרייה –ספריות אקדמיות חייבות לפתח את הסגל הדרוש שיוכל להתמודד עם האתגרים החדשים

• User behaviors and expectations – ספריות צריכות להתאים עצמן לצורכי המשתמש. היום המידע זמין בקלות למשתמש דרך מקורות מחוץ לספרייה – מנועי חיפוש וכו' והספרייה ומשאביה לעתים נתפסים כסביבה קשה לשימוש. לכן נוחות צריכה להיות מילת המפתח ביעדיה של הספרייה כאשר היא באה לענות על צורכי המשתמש – גישה נוחה למשאבים – משאבים אנושיים, מודפסים או אלקטרוניים הוא הגורם הקריטי במעמדה של הספרייה

 ACRL    – Association of College and Research Libraries   שב- ALA  פרסמה מסמך אינפורמטיבי חדש  בשם :

"Connect, Collaborate, and Communicate: A report from the Value of Academic . Libraries Summits" . המסמך משתרע על פני 34 עמודים  ובו דיווח על 2  ועידות  פסגה  שנערכו ב- 29 בנובמבר ובראשון בדצמבר 2011  ובהם נטלו חלק ספרנים בכירים, אנשי אדמיניסטרציה באקדמיה , חוקרים מ- 22  מוסדות להשכלה גבוהה ו- 15 נציגים מארגונים ואגודות להשכלה גבוהה לדון בנושא האימפקט של הספרייה, ערכה של הספרייה האקדמית  ותרומתה למטרות המוסדיות .

 ועידות אלו מהוות חלק מיוזמה רב שנתית של ACRL    שמטרתה לסייע לספרנים בספריות אקדמיות להציג ולהדגיש את ערכה של הספרייה האקדמית., והן התקיימו כתשובה לדוח של ACRL   משנת 2010  – The value of Academic Libraries:A Comprehensive Research Review and Report

 מטרתו של הדּוּחַ משנת 2010 הייתה  לספק מבט כולל על  הספרות  בנושא ערכן של הספריות  בהקשר המוסדי, ולעזור לספרנים להבין על סמך הספרות המקצועית את התשובה לשאלה כיצד הספרייה יכולה לקדם את המטרות של המוסד. הדוח מעניין גם את אנשי האדמיניסטרציה, והסגל  במוסדות  להשכלה גבוהה.

 הדוח  משנת 2010 ענה  על השאלות  כיצד ספרנים יכולים למדוד את תרומתן של הספריות למוסד בתחומים שונים כגון:- מספר הנרשמים למוסד, הצלחת הסטודנטים , תהליך הלמידה, המחקר, מימון המחקר, ההוראה  והמוניטין של המוסד.  הדוח מנה   משתנים שיכולים להיות בקורלציה  עם כל אחד מתחומים  אלה  וכיצד הספרייה יכולה לסייע בכל אחד מהתחומים שלעיל. בדוח אפשר למצוא מדדים שונים להערכת ערכה של הספרייה. הדוח כלל  המלצות שמטרתן   לסייע לספרייה  האקדמית ללמוד כיצד  לשפר שירותים ומשאבים ולהפוך מספרייה שורדת לספרייה משגשגת.

 אחת מהמלצותיו הייתה לבנות תוכנית מקצועית כדי להדגיש ולהציג את ערכה ותפקידה של הספרייה האקדמית בקידום המטרות של האוניברסיטאות.

 כאמור הועידות בסוף 2011  באו בתשובה לדוח זה. המלצות עיקריות שהתקבלו  בועידות אלה ושכלולות במסמך

Connect, Collaborate, and Communicate: A report from the Value of Academic . Libraries Summits" הן:

להגביר את המודעות של הספרנים לערכה של הספרייה ביחס בכל הקשור  לתהליך הלמידה של הסטודנטים והצלחתם ולקדם את חשיבות מיומנויות ההערכה  של הספרנים בכל הקשור לתהליך זה.   לקבוע סטנדרטים לאיסוף מידע, ניתוחו ופרשנותו. לשתף פעולה עם גורמים אחרים בקמפוס ולהשתמש בתהליך הערכת הספרייה במקורות קיימים ייעודים לכך שפותחו על ידי ACRL .

פורום בנושא יוזמה זו של ACRL –  ערכה  של הספרייה האקדמית יתקיים  בכנס השנתי של        ALA  ב- 24 ביוני 2012.

לדוח  המלא

BBC ACADEMY אירחה ב-28 במרץ 2012 מפגש בנושא ספריות , מדייה והווב הסמנטי שאורגן על ידי Lotico London Semantic Web Group.

סקירה מקיפה של הכנוס וקובצי וידאו של חלק מהרצאות הכנוס פורסמה ב- 2 באפריל .

במפגש זה הוצגו מגוון נושאים בהקשר של הווב הסמנטי ביניהם:

מחויבותו של ה-BBC לטכנולוגיות של הווב הסמנטי. מחויבות זו נמשכת ו- 20% מהתקציב הדיגיטלי של ה-BBC מוקצה לפעילויות שקשורות לטכנולוגיה זו.

נתונים מקושרים בספריות בארכיונים ובמוזיאונים ברחבי העולם ותכניות עתידיות, אחד הפרויקטים שצוין הוא פרויקט Historypin שמאמץ את עקרונות של הווב הסמנטי כדי לאפשר את העמקת העיון בארכיב.

פרויקטים שונים אחרים בהקשר של הווב הסמנטי כגון : rNews של New York Times והטמעת סטנדרטים חדשים לחדשות , Google Rich Snippets , hRecipe, ופרויקט Schema.org של גוגל., בהקשר זה מפיו של נציג חברת גוגל אפשר היה לשמוע על ההיסטוריה של החיפוש והנתונים המובנים במשך 100 שנה ….

2 סקרים שנערכו על ידי Inside Higher Ed מצאו שנושאי משרות בכירות באקדמיה והעומדים בראשי המכללות והאוניברסיטאות שניהם כאחד – רואים בהשקעה הטכנולוגית בספריות את ההשקעה הטכנולוגית האפקטיבית ביותר.

סקר אחד –Presidential Perspectives – נערך בינואר ופברואר 2011 בקרב נשיאי וראשי 3100 מכללות ואוניברסיטאות בארה"ב. מתוכם 956 ענו על שאלון הסקר. מטרתו של הסקר הייתה לזהות אתגרים ונושאי מפתח שעומדים בפני המוסד שלהם בשנתיים שלוש הקרובות בניסיון להתמודד עם מצוקות כלכליות ולהיחלץ מהן.

השאלות בסקר כיסו 8 קטגוריות אחת מהן הייתה – כיצד תעריך את יעילות השקעות המוסד בטכנולוגית מידע . ראשי האוניברסיטאות דרגו את היעילות של ההשקעה בטכנולוגיות הספרייה ב- 51%, אך עדיין ההשקעה בשירותי הספרייה ומשאביה היו הקטגוריה היחידה שרוב הנשיאים דרגו אותה כיעילה ביותר.

הסקר השני של בכירים באקדמיה –Chief Academic Officers – נערך בדצמבר 2011 בקרב 2542 מכללות ואוניברסיטאות בארה"ב . 1081 ענו על שאלון הסקר . כמו בסקר של נשיאי האוניברסיטאות אחת הקטגוריות שכוסו בשאלון הסקר הייתה הערכת ההשקעה בטכנולוגיות מידע במוסד.

בסקר זה היעילות של השקעת המוסד בטכנולוגיות הספרייה דורגה במקום גבוה יותר 58.8% – אחוז הגבוה ביותר מבין הדרוגים להן זכו השקעות בטכנולוגיות אחרות כגון הוראה והוראה מקוונת.

כתבה בנושא התפרסמה ב-17 במרץ 2012 ב- library journal . פרטים מלאים אפשר למצוא בטקסט המלא של 2 הסקרים – סקר ראשי האוניברסיטאות וסקר בכירים באקדמיה.

סקר הספריות האקדמיות מהדורה 2012 2013 של Research and Markets התפרסם. הדו"ח כולל נתונים מ- 110 ספריות אקדמיות בארה"ב במגוון נושאים: שימוש בספרים אלקטרוניים וקוראים אלקטרוניים, פיתוח מקורות אור קוליים , דיגיטציה של אוספים מיוחדים, השתתפות בכנסים והדרכה לספרנים, עמדות ביחס לגישה פתוחה, מאגרי מידע, כתבי עת, שימוש במחשוב עננים ועוד

הדוח מסייע לספרנים לעקוב אחרי מגמות שקשורות לאיוש וסגל הספרייה, שכר, ורכש , שיווק , הדרכה ועוד

נתונים בולטים מהדוח :

ספריות של מכללות שמספר המשתמשים שלהן קטן מ- 1000 סטודנטים מוציאות בממוצע 24298 דולר על מידע מקוון.

בשנה החולפת ספריות במדגם הוציאו בממוצע 8142 דולר על רכש של ספרי לימוד textbooks

25% מהספריות במדגם רכשו קוראים אלקטרוניים, מחשבי לוח ומכשירים נוספים לקריאת ספרים אלקטרוניים

בשנת 2012-2013 ספריות במדגם צופות גידול ממוצע של 1.62% ברכש חומרים שונים

בשנים הבאות 68.75% מהספריות במדגם צופות שהקצאת משאבים לספריות תשמור על הקצב של שאר המחלקות במכללה.

הדוח המלא הוא לא חינמי אבל בתקציר/תיאור אפשר למצוא יותר פרטים. כמו כן אפשר לראות את התוכן של הדוח ורשימה מפורטת של הטבלאות בו ולהוריד חינם 8 עמודים מהדוח ובהם טבלאות נתונים על הוצאות הספריות

לאחרונה שומעים יותר ויותר על פרויקטים שתומכים בווב הסמנטי ובנתונים מקושרים. מטרת הנתונים המקושרים היא לאפשר שיתוף בין נתונים מובנים בווב באותה קלות שניתן היום לשתף מסמכים.

גם ספריות בעולם נרתמות לנושא. מספר פרויקטים לדוגמה הם פרסומה של ה- British National Bibliography כנתונים מקושרים על ידי British Library , גם Library of Congress הצהירה על כך שהנתונים המקושרים נכללים במפת הדרכים שלה . אוניברסיטת סטנפורד יצאה בהצהרה דומה.

יזמות נוספות של ספריות בתחום הנתונים המקושרים הם היוזמה הספרדית והיוזמה של Europeana הספרייה הדיגיטלית של אירופה. כמו כן גופים ייעודיים בודקים כיצד להגדיל את האינטראופרביליות של המידע המיוצר בספריות ולהגדיל את השיתוף של הספרייה בתקינה של הווב הסמנטי, וכיצד לפתח תקנים של ספרייה שתואמים את הנתונים המקושרים.

מה המשמעות של המעבר של הספריות לנתונים מקושרים ? על כך אפשר לקרוא בכתבה מעניינת שהתפרסמה לאחרונה. בכתבה נטען שהספריות עסוקות בשאלה כיצד להמיר פורמטים של MARC ל- RDF . אבל מסתבר שיש הרבה מעבר לכך. העניין מחייב שינויים בדרך בה ספרנים עובדים, מעבר מיצירת רשומות ליצירת נתונים, שימוש במערכת מזהים גלובלית, שיתוף בין ספריות ולא די בכל אלה אלא יש צורך בשינויים בתוכנות לניהול ספריות וזהו תפקידם של ספקי התוכנות ..

לכתבה

השימוש בכלים לגילוי ידע discovery services צובר תאוצה. כלים אלה בעלי מנשק חיפוש "גוגלי" מחפשים בו זמנית במספר רב של משאבים אלקטרוניים תוך שימוש באינדקס או במערכת היברידית שמשלבת אינדקס וחיפוש–על federated ששולח בזמן אמת את שאילתת החיפוש למגוון מקורות מידע.

שירותים אלה, שמציגים למשתמש את המידע ממקורות שונים חוסכים למשתמש את הצורך לחפש בכמה מקורות מידע ועוד יותר את הצורך לדעת באיזה מקורות מידע לחפש

ארבעת הגדולים היום בשוק הם:, Summon, Ebsco Discovery Service, Primo Central    ו- OCLC's WorldCat Local.

הספריות באוניברסיטת תל אביב נמצאות היום בשלבים מתקדמים של הטמעת מערכת Primo Central של Ex Libris.

בבחירה של כלי מתאים יש להתחשב במספר רב של קריטריונים שקשורים להיבטים שונים של הכלי.
יש להתחשב בתכנים ובהרכב המערכת – האם המערכת היא מבוססת אינדקס בלבד או מערכת היברידית שמשלבת גם חיפוש-על, מהו ההיקף של האינדקס ואילו מאגרי מידע וחומרים הוא כולל, מה נכלל במידע העל שבאינדקס , כמו כן יש להתחשב במידת התאימות בזמן אמת עם המצאי בקטלוג הספרייה, האם המערכת תומכת בשפה המקומית במקרה שלנו בעברית , ומידת התמיכה של המערכת ב- link resolver , בתוכנות ביבליוגרפיות ובנייד.

היבט נוסף שיש לקחת בחשבון בבחירת המערכת הוא יכולות החיפוש של המערכת ובראש וראשונה יעילותו של אלגוריתם החיפוש של המערכת לדירוג תוצאות, מאפיינים של חיפוש מתקדם שכלולים במערכת , סינון החיפוש מראש ואפשרויות עידון השאילתה לאחר קבלת התוצאות . כמו כן יש להתחשב במאפיינים נוספים של המערכת בכל הקשור לחיפוש ולתוצאות החיפוש כמו השדות המוצגים ברשומת התוצאות, הפלת כפולים, תמיכה באופרטורים בוליאניים, תמיכה ב- RSS , האפשרות לשמור את ההיסטוריה של החיפושים להצלבה מחודשת של סטים של חיפוש, מיון התוצאות על פי פרמטרים שונים, אפשרות לבדיקת איות , מאפייני ווב 2.0 כגון תמיכה בתגיות והצעה של תוצאות על סמך חיפושים של אחרים וכו'

כמובן שיש להתחשב גם בזמן תגובה של המערכת, בתדירות העדכון, בתמיכה הטכנית ובמחיר.

וחשוב מכול להתנסות במערכות השונות וללמוד מניסיונם של אחרים.

מקורות מידע שמתארים את  ניסיונם של אחרים וקישורים למערכות שונות להתנסות אפשר למצוא בסקירה "כלי גילוי מידע במרכזי מידע ובספריות אקדמיות: סקירת מקורות מידע " של עמי סלנט בבלוג ה"מרפסת של עמיקם סלנט"

בסקירת מקורות מידע  מקיפה זו של עמי סלנט על המערכות לגילוי ידע אפשר למצוא מידע על הרקע והרציונל שעומדים מאחורי הפיתוח והשימוש בכלים לגילוי ידע, השימוש בקטלוג המסורתי והצורך לחדש, סקירת מוצרים – נסקרים בפירוט 3 כלים גדולים לגילוי ידע: Summon, Primo Central ו- OCLC's WorldCat Local. הסקירה כוללת גם השוואה והערכת כלים, ניסיון המשתמשים מנקודת מבט של ספרנים, ומשתמשים כולל סגל אקדמי, התנהגות החיפוש בכלים לגילוי ידע וקישורים לאתרים בהם אפשר להתנסות במערכות אלה עם התייחסות לישראל.

מקורות המידע שנסקרים בכתבה מגוונים:  מאמרים, דיווחים וראיונות עם מומחים בתחום עם קישורים לטקסט המלא.

מעניין לבקר ב”מרפסת", לקרוא ולהתרענן ..

למאמר הסקירה

היום הווב מאפשר לקשור בין מסמכים קשורים. באופן דומה הווב יכול לאפשר לקשור בין נתונים קשורים. וזוהי מטרתו של הווב הסמנטי אשר מורכב למעשה מנתונים מקושרים . מטרת הנתונים המקושרים היא לאפשר שיתוף בין נתונים מובנים בווב באותה קלות שניתן היום לשתף מסמכים. הנתונים המובנים יכולים לכלול מידע בנושאים שונים: מדע, בריאות, חדשות, מידע ממשלתי וגם מידע ספרני ..

ספריות מייצרות היום מידע דיגיטלי כדי לתאר מקורות מידע או כדי לסייע באחזורו. מידע זה כולל רשומות ביבליוגרפיות , זהויות, וסכימות של מושגים.

מידע זה נמצא היום במאגרי מידע שיש להם לרוב מנשק וובי אבל הם לא משולבים באופן עמוק עם מקורות אחרים בווב.

המצב היום הוא שהסטנדרטים של הספרייה כגון MARC או הפרוטוקול לאחזור מידע – Z39.50 מתוכננים רק לקהילה הספרנית, ולקהילה הספרנית ולקהילת הווב הסמנטי טרמינולוגיה שונה לאותם מושגים של מידע על . במצב זה, בעתיד בסביבה של נתונים מקושרים, בהם הנתונים מבוטאים על ידי סטנדרטים שונים כגון RDF שמגדיר יחסים בין דברים, קשה יהיה לקשר בין מידע ספרני ומקורות אחרים בווב. .

אבל לאחרונה אנו עדים ליזמות של ספריות בתחום.
אחת היזמות עליה הוצהר לאחרונה היא היוזמה הספרדית

ב- 13 בפברואר 2012 – Ontology Engineering Group הודיעה על השקתה של היוזמה datos.bne.es – שמטרתה העשרת הווב של נתונים בנתונים של הספרייה הלאומית בספרד .

ההמרה של רשומות MARC 21 ל- RDF בוצעה באמצעות MARiMbA – כלי שמאפשר למשתמשים ללא ידע טכני לעבוד על המיפוי MARC21 ל-RDF תוך שימוש במגוון vocabularies במבנה של RDF/OWL .

קרוב ל-2.4 מיליון רשומות ביבליוגרפיות של מונוגרפיות וחומר דיגיטלי הומרו ל- RDF . כמו כן 4 מיליון רשומות זהויות של אנשים, חברות ונושאים הומרו. במסגרת ההמרה נעשו קישורים למאגרים נוספים כגון: DBPedia או VIAF .

עם השקתה של יוזמה זו ספרד הצטרפה ליוזמות של ספריות אחרות בכיוון זה כגון אלו של אנגליה וגרמניה.

2011 Survey of EBook Penetration and Use שיצא לאור לאחרונה על ידי Library Journal and School Library Journal שופך אור על דפוסי השימוש של ספרים אלקטרוניים בארה"ב בשנת 2011 בספריות אקדמיות, ציבוריות וספריות בתי ספר – K12 , ובהשוואה לשנת 2010.

בספריות הציבוריות חל בשנת 2011 גידול דרמטי בשימוש בספרים אלקטרוניים. . 66% מהספריות הציבוריות דווחו על עליה חדה בביקוש לספרים אלקטרוניים ו- 82% מהספריות הציבוריות מציעות ספרים אלקטרוניים. הצפי הוא שכמות ההשאלות של ספרים אלקטרוניים תוכפל השנה. התקציב שמוקצה לספרים אלקטרוניים יגיע תוך 5 שנים ל- 8% מתקציב הרכש לאוספים.

המצב בספריות אקדמיות דומה. 95% מהספריות האקדמיות מציעות ספרים אלקטרוניים . האוספים של ספרים אלקטרוניים גדלו ב- 93% . גם הן צופות גידול בהשאלה וגידול בתקציב שמוקצה לספרים אלקטרוניים. הצפי הוא שתוך 5 שנים 19.1% מתקציב הרכש יוקצה לספרים אלקטרוניים.

הסקר בדק גם את האופן בו מתבצעת ההשאלה של הספרים. כך למשל 15% מהספריות הציבוריות ו- 12% מהספריות האקדמיות משאילות מכשירים ניידים טעונים מראש עם הספרים האלקטרוניים, ובעתיד הצפי הוא של 26% ו-22% בהתאמה .

בסקר יש גם נתונים על האופן בו מתבצע הרכש. מתוצאות הסקר עולה ש- 62% מהספריות הציבוריות ו- 58% מהספריות האקדמיות רוכשות את הספרים דרך קונסורציום , 37% ו- 76% רוכשות ספרים גם באופן עצמאי. איזון זה יכול להשתנות באופן דרמטי עם התפתחות מודלים סטנדרטיים בכל הקשור לשימוש בו זמני ומספר בלתי מוגבל של השאלות ועלייתו של המודל שידוע בשם patron driven acquisition

ואשר לספריות שעדיין לא מציעות ספרים אלקטרוניים – הסיבות לכך שונות ומגוונות – בעיות תקציב, העדר תמיכה טכנית, אי וודאות לגבי הפלטפורמה הרצויה והנטייה לחכות ולראות מה תהיה הפלטפורמה הטובה ביותר וכו' . כאשר בעיות אלו תיפתרנה ספריות רבות יותר תצטרפנה לשוק הספרים האלקטרוניים.

על המשמעות של מעבר זה לגבי הספריות יענה העתיד, אבל הדוח מצביע על השפעה חיובית לגבי מעמדה של הספרייה. כך למשל 76% מהספריות הציבוריות מאמינות שהספרים האלקטרוניים הביאו לגידול במספר המשתמשים בספרייה.

יש לציין שגרסה מלאה של הדוח בשלושת חלקיו – ספריות אקדמיות , ספריות ציבוריות וספריות בתי ספר ניתנת לרכישה . בגרסה המלאה יש נתונים מלאים והתפלגויות על פי גודלה של הספרייה , תקציב, נתונים משווים בין 2010 ו2011 ומאות הערות והתייחסות של ספרנים בכל הקשור לנסיונם עם הספרים האלקטרוניים

לכתבה .

השימוש התוכנות לגילוי ידע צובר היום תאוצה וספריות אקדמיות נוטות היום יותר ויותר לאמץ פתרונות חיפוש בכל מהמשאבים שלהם באינדקס אחד ומתיבת חיפוש אחת בסגנון גוגלי . לעומת זאת מחקרים על התנהגות החיפוש של המשתמשים בתוכנות אלו מעטים.

פרה- פרינט של מחקר כזה על התנהגות החיפוש בתוכנה לגילוי ידע שהתקבל לכתב העת College and Research Libraries ואמור להתפרסם במרץ 2013 בכתב העת, זמין היום לקריאה בטקסט מלא .

המחקר בדק את השימוש בתוכנה לגילוי ידע – QuickSearch – בספריות באוניברסיטת NCSU שבצפון קרוליינה. שיטת המחקר הייתה ניתוח לוג (יומן השרת) . בוצע מעקב וניתוח הלוגים של השימוש במשך 2 סמסטרים .

למתודולוגיה של ניתוח לוג במערכות מידע ספרייתיות יש היסטוריה ארוכה.
למתודולוגיה זו יתרונות וחסרונות- היתרון הגדול של השיטה היא היכולת לעקוב באמצעותה ולנתח כמות גדולה של נתונים ומידע שמשקפים במקרה זה את התנהגות החיפוש של המשתמשים בזמן אמת והחיסרון שלה היא שקשה למדוד באמצעותה אמוציות ושביעות רצון.

המחקר מציג ממצאים מ2- סמסטרים – סמסטר סתו 2010 ואביב 2011 . נמצא שבתקופה זו בוצעו במערכת 739180 חיפושים ונבחרו 655388 קישורים מתוצאות החיפוש. מתוכם 76.69 % נזקפו לחיפושים במודולים של הקטלוג והמאמרים. ממצאים מעניינים נוספים מתייחסים לשאילתות הנפוצות,שיכולות ללמד באופן לטנטי על הדרישה לסוגי המשאבים השונים. המסקנה החשובה המתבקשת מהמחקר היא שדרושה הערכה מתמשכת ולאורך זמן של התנהגות החיפוש של המשתמשים כדי ללמוד על צרכים ואפשרויות לשיפור המערכת. . והחלק המעניין במחקר הוא כיצד שיפרו את המערכת מאז הכנסתה לשימוש ב- 2005 -וכיצד נתוני השימוש שנותחו סייעו להם להפיק לקחים ולשפרה. ועל כך במאמר המלא.