ACRL Research Planning and Review Committee פרסמה לאחרונה דוח שעוסק במגמות ותפקידים עיקריים של ספריות אקדמיות ב- 2012. הדוח מתבסס על סקירת ספרות , כנסים, ודעות מומחים שמכירים את המגמות בחינוך הגבוה.

עשר המגמות הן:

• Communicating value – הערך התקשורתי- ספריות חייבות להוכיח את הערך שלהן לארגון – וכיצד הן תורמות להצלחתו, כדי שהארגון/המוסד ימשיך לתמוך בהן כלכלית. לשם כך מפתחים כלים להערכה שיאפשרו לספריות להוכיח את תרומתן להוראה ולמחקר.

• Data curation – טיפול במאגרי נתונים – מסתמנת מגמה של גידול במאגרים שכוללים נתוני מחקר רבים מהם מבוססי ענן. ספרנים ומידענים ישתפו פעולה עם קהילות המחקר שלהן כדי לתמוך בתהליך זה . לספרנים תפקיד חשוב בסיוע לקהילות המחקר שלהן בכל הקשור לתיאור המידע, שימורו, ניהולו, ושימוש חוזר בו.

• Digital preservation – שימור דיגיטלי – קיימת היום דאגה בשל העדר תכנון לטווח ארוך של שימור דיגיטלי של אוספים. לספריות תפקיד חשוב בדיגיטציה של אוספים במיוחד אוספים ייחודיים, אוספים ספציפיים למוסד וספרות אפורה. על פי סקר שערך OCLC בשנת 2010 בקרב 169 מוסדות על האוספים המיוחדים שלהם מצא של- 97% מהן יש פרויקט דיגיטציה כלשהו. יחד עם זאת אין עדיין במוסדות האב תכנון וסטנדרטים לשימור חומר דיגיטלי והשימור נעשה בהתאם לצרכים

• Higher education חינוך גבוה – המוסדות לחינוך גבוה מצויים בתקופה של שינויים בעיקר בכל הקשור להוראה מקוונת, וגלובליזציה. יש לכך השפעה על הספריות במספר מישורים כגון פיתוח אוספים, וכיצד ספריות תמשכנה להוכיח את ערכן למוסדות האב.

• Information technology – טכנולוגיות מידע – המגמות בתחום החינוך והמחקר שזוהו ב- horizon report 2012 יישומיות באותה מידה גם לספריות – רשתות חברתיות, מחשוב ענן , דגש על שיתוף פעולה, פרדיגמות חינוך חדשות שכוללות לימוד מקוון והיברידי ועוד. ספריות צריכות להתאים עצמן לשינויים.

• Mobile environments -סביבת הנייד – מכשירים ניידים משנים את הדרך בה מועבר ומונגש המידע . מספר גדל והולך של ספריות מספקות שירותים ותכנים למכשירים ניידים

• Patron driven e-book- equisition – מודל רכש זה היא מגמה בלתי נמנעת לספריות . על פי מודל רכש זה ספריות יגיעו להסכמים עם ספקים של ספרים אלקטרוניים שיאפשרו לרכוש רק ספרים שיש להם ביקוש גבוה על ידי המשתמשים. עבור ספרים עם ביקוש נמוך יותר תשלם הספרייה דמי גישה לטווח קצר ולא תשלם כלל עבור ספרים שאין בהם שימוש.

• Scholarly communication – תקשורת מדעית – מודלים חדשים לתקשורת מדעית ולהוצאה לאור מתפתחים ודורשים מהספריות להיות מעורבים בכך

• Staffing – סגל הספרייה –ספריות אקדמיות חייבות לפתח את הסגל הדרוש שיוכל להתמודד עם האתגרים החדשים

• User behaviors and expectations – ספריות צריכות להתאים עצמן לצורכי המשתמש. היום המידע זמין בקלות למשתמש דרך מקורות מחוץ לספרייה – מנועי חיפוש וכו' והספרייה ומשאביה לעתים נתפסים כסביבה קשה לשימוש. לכן נוחות צריכה להיות מילת המפתח ביעדיה של הספרייה כאשר היא באה לענות על צורכי המשתמש – גישה נוחה למשאבים – משאבים אנושיים, מודפסים או אלקטרוניים הוא הגורם הקריטי במעמדה של הספרייה