ב- 29 באוקטובר 2015  ארגון הספריות האמריקאיות  – ALA    השיק את הקמפיין  "Libraries Transform" . מטרתו של הקמפיין שנקבע ל- 3 שנים הוא להגביר את המודעות בקרב הציבור הרחב , בקרב עושי המדיניות וגופי מימון לתפקיד הספריות,  במטרה לגיס משאבים לספריות ולקדם מדיניות מידע בהתאם למטרות המוצהרות של ALA . מסע ההסברה  מתמקד בדרכים בהם ספריות ציבוריות , אקדמיות, ספריות בתי ספר וספריות מיוחדות משנות את הקהילות שלהן, תורמות לאוריינות דיגיטלית, שיתוף ויצירתיות.

מדברי אחראים  מטרתו של הקמפיין הוא לשנות את התפיסה, שספריות הן רק מקום שקט לערוך מחקר, לאתר ספר ולקרוא ,   לתפיסה הרואה בספריות מרכזים דינמיים ללמידה בעידן הדיגיטלי,  ספריות שמעודדות הזדמנויות של הפרט שבסופו של דבר  יניעו את ההצלחה של הקהילות והאומה. במסגרת חגיגות  הקמפיין עד כה נערכו ביקורים בספריות , חלוקת שאלונים על ספריות בתחנות מטרו בתמורה לתלוש מתנה , הורדת בנרים ,  ועוד..

אחראים הדגישו את  חשיבות הדיבור של סוגי הספריות השונות   בקול אחד   – הספריות בארה"ב  ולא ספריות מסוג זה או אחר.

ספריות נקראות לעזור להפיץ את המסרים באמצעות  Libraries Transform Toolkit

כמו כן ספריות ומשתמשים נקראים להעביר את השיח למדיה החברתית – פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם, פינטרסט  עם ה-האשתג   – libraries transform #

להצהרה של ALA    על הקמפיין

לכתבה בנושא

לפני כ- 5 שנים בקירוב, ב- 20 באוקטובר 2010, התפרסם  "altmetrics :a manifesto"   בו נאמר שלאור הגידול בספרות,  שלושת המדדים  המסורתיים – Peer-review  ,   מדדים מבוססי ציטוטים ומדד JIF  אינם מדביקים את הקצב, ומדדים אלטרנטיביים ברמת  המאמר  שמתבססים בעיקר על יישומי ווב 2.0  כגון אתרי סימניות חברתיות,  תוכנות ביבליוגרפיות , רשתות חברתיות , בלוגים ומיקרובלוגים,  יכולים  לעקוב בזמן אמת אחר האימפקט המדעי.

מאז הספרות גדלה והמדדים האלטרנטיביים ה- altmetrics    לא דחקו את רגליהם של המדדים המסורתיים , אבל תחום זה התפתח וקיבל לגיטימציה.

ספריות החלו להשתמש במדדים אלו להערכה ולקבלת החלטות שנוגעות לפיתוח אוספים, אחרות פתחו שירותי יעץ רלוונטיים לסגל לחוקרים ולסטודנטים במטרה לעזור להם להשתמש במדדים אלו  לצרכים שונים – קידום, מימון וקשר עם חוקרים אחרים.

בכתבה מעניינת שהתפרסמה ב- 6 באוקטובר 2015   ניתן למצוא עדויות מפי העוסקים במלאכה  על תוכניות הדרכה וסדנאות של ספריות בנושא ה- altmetrics    שנועדו לעזור לחוקרים להבין מדדים אלו בהקשר למדדים המסורתיים. מודגשת בכתבה חשיבות העבודה הישירה מול המחלקות . לצד סדנאות  מוצעות גם הדרכות אישיות.  נושא ה-altmetrics  מוצע גם כחלק מסדנאות רחבות יותר בנושאים כגון :  מדע פתוח , שיתוף מידע וניהול מידע.

עוד ניתן למצוא בכתבה מידע על פלטפורמות כגון Altmetric.com  ו-   Plum Analytics   שמציעות מגוון כלים לניתוח נתוני ה- altmetrics ותרומתם .

למידע נוסף בכתבה

Horizon Project     הוא פרויקט מחקר איכותי ששם לו למטרה לזהות ולתאר מגמות וטכנולוגיות שתהיה להן השפעה גדולה ביותר בשנים הבאות  . הדו"ח  מתפרסם מדי שנה מאז 2002 .

אחת מהגרסאות של הדו"ח  עוסקת בעתיד הספריות . בפוסט קודם מיולי 2015 כאשר הדוח הסופי שעוסק בעתיד הספריות לשנת 2015 עדיין לא היה מוכן,  כתבתי על דוח מקדים שכולל את דעתם של מומחים והמסקנות הסופיות .  היום הדוח  הסופי זמין  חופשי. הוא כולל מגמות עיקריות , אתגרים והתפתחויות טכנולוגיות שיש להן השפעה על  ספריות אקדמיות ברחבי העולם.

המגמות , האתרים וההתפתחויות הטכנולוגיות הן כפי שזוהו בדוח המקדים.

מגמות עיקריות באימוץ טכנולוגיות בספריות אקדמיות ובספריות מחקר שזוהו

בטווח של 5 שנים ומעלה:

• גידול בנגישות של תכני מחקר
• חישוב מחדש של חללי הספרייה

בטווח של 3 שנים ומעלה :

• Evolving Nature of the Scholarly Record- שינויים באופי של התיעוד והפרסום המדעי – לא רק התוצר הסופי אלא תוצרי ביניים בשלבים השונים של המחקר וכו'
• התמקדות בניהול נתוני מחקר לפרסומים בכתבי עת.

בטווח קצר – שנה –שנתיים:

• הכרת יתר  בערך של ניסיון המשתמש
• מתן עדיפות לתכני מובייל בשירותי הספריות כגון גרסאות מובייל של אתרי הבית , קטלוגים וכו' והשאלה

אתגרים  משמעותיים שעומדים בפני  אימוץ הטכנולוגיה

אתגרים פתירים:

• שילוב ספריות וספריות אקדמיות בתוכנית הלימודים
• שיפור האוריינטציה הדיגיטלית

אתגרים קשים – אתגרים מובנים אבל הפתרונות  חמקמקים וקשים להגדרה:

• התמודדות עם תחרות מערוצי גילוי ידע אלטרנטיביים
• מחשבה מחודשת על תפקידי הספרנים והמיומנויות שלהם

אתגרים קשים במיוחד שקשה אפילו להגדירם :

• אימוץ הצורך בשינוי רדיקלי – חשיבה אחרת לתמיכה ביזמות ובמודלים עסקיים חדשים
• ניהול התיישנות המידע – בעולם בו אנו עדים לגידול מואץ במידע, בכלי תוכנה ובכלים טכנולוגיים יש צורך יותר מתמיד בכלים אפקטיביים לקבוע מה התיישן ואינו נמצא בשימוש בכול תחום מחקר ולאתר, לארגן ולאחזר את המידע שחשוב לנו כיום.

התפתחויות טכנולוגיות חשובות לספריות אקדמיות וספריות מחקר

בטווח של שנה או פחות :

• Makerspaces– חללים בספרייה /סדנאות לעשה זאת בעצמך – בעידן של רובוטיקה, יישומי תלת מימד  ועוד  יש חשיבות  לסדנאות שמציעות כלים וניסיון למידה לעזור לאנשים לממש את הרעיונות היצירתיים שלהם. בספריות לרוב חללים עם מדפסות תלת מימד, תוכנה חומרים וכלים למטרה זו.
• לימוד מקוון

בטווח של שנתיים או שלוש:

• ויזואליזציה של מידע
• הווב הסמנטי ונתונים מקושרים

בטווח של 4-5 שנים:

• מודיעין שקשור למיקום location intelligence – מיפוי קשרים גיאוגרפיים שקשורים לנתונים כגון מתן מידע ושירותים למשתמשים בהתחשב במיקום , איסוף מידע שקשור למיקום- חדרי קבוצות וכו '
• Machine learning למידה חישובית, תחום שעוסק בפיתוח כלים המאפשרים למחשב ללמוד מתוך דוגמאות.

הדוח הסופי כולל פירוט רב וגם קישורים למקורות מידע נוספים רלוונטיים בנושאים שנסקרו.

לדוח המלא

האם ספריות אקדמיות ואנשי סגל נמצאים במישור אחד בכול הנוגע לתפיסת תפקידה של הספרייה האקדמית? האם התקשורת ביניהם טובה? האם יש מקום לשיפור?

מחקר של Library journal   בשיתוף עם  GALE   בא לענות על שאלות אלה  ושם לו למטרה לבדוק  כיצד נתפס שירות הספריות את אנשי הסגל על ידי שני הצדדים – הספריות האקדמיות ואנשי הסגל. שיטת המחקר – סקר שנשלח ל- 547 חברי סגל ו- 499 ספרנים אקדמיים.

דו"ח המחקר – 2015 Bridging the Librarian-Faculty Gap in the Academic Library  שמשתרע על פני 62 עמודים   פורסם לאחרונה.

מתוצאות המחקר:

אנשי סגל וספרנים מסכימים שהשירות העיקרי של הספריות האקדמיות הוא הדרכה באוריינות מידע לסטודנטים.

ספרנים זיהו 4 שירותים עיקריים:

• הדרכת הסטודנטים  באוריינות מידע
• פיתוח אוספים שתומכים ישירות  בתוכנית הלימודים
• סיוע  אישי לסטודנטים  בעריכת מחקר
• פיתוח אוספים רב – תחומיים

באופן כללי  אנשי הסגל הסכימו ששירותים אלה אותם זיהו הספרנים חיוניים אבל לא תמיד הסכימו עם ההערכה של הספרנים שהם עושים עבודה טובה בתחומים אלה. שני תחומים שדורגו נמוך במיוחד על ידי אנשי הסגל בהקשר זה הם פיתוח אוספים שתומכים  בתוכנית הלימודים, ופיתוח אוספים רב תחומיים.

בדרך כלל הייתה הסכמה בין הסגל והספרנים לגבי שירותי ספרייה מסורתיים. לעומת זאת אנשי הסגל ייחסו חשיבות רבה יותר מהספרנים לשירותים רחבים יותר  כגון כריית טקסט ונתונים , ניהול מלגות  ומאגרים מוסדיים. כך למשל   61%  מאנשי הסגל ייחסו חשיבות לשירותי הספרייה בתחום המאגרים המוסדיים , לעומת 50% מהספרנים.

ביחס לשיתוף פעולה ותקשורת – גם בתחום זה  נמצאו הבדלים בין ספרנים ואנשי סגל. כך למשל בעוד ש- 57%  מאנשי הסגל דווחו על תאום בינם ובין הספרייה בנושא השמורים לקורסים רק 31% מהספרנים סבורים כך. יתירה מזאת בעוד ש-98%  מהספרנים סבורים שהתקשורת בין הסגל והספרנים יכולה להיות טובה יותר רק 45% מאנשי הסגל חשים בצורך זה  ..

2 הצדדים מודעים לבעיה של מחסור בזמן, כסף וכוח אדם אך מעבר לכך ניתן להיעזר במנגנונים פורמליים ולא פורמליים לשיפור התקשורת  ובכלל  ,,,  על כך , השאלון ומידע רב נוסף  בדוח המלא .

לספריות יש היסטוריה של הוצאה לאור.  מעניין לדעת  איזה ספריות מעורבות  ביוזמות של הוצאה לאור עצמית,   מה הסטטוס של יזמות אלה , ומהן הבעיות בדרך?  .

סקר שנערך בפברואר  2015  בקרב באי  הפורום the Association of Library Collections and Technical Services forum של ALA     בנושא   “Libraries as Publishers: Next Steps in Self-Publishing?”  בא לענות על שאלות אלה. סקר קצר מודפס הועבר בין 33  באי הפורום.

מתוצאות הסקר:  רוב המשיבים – 54.5%  היו מספריות אקדמיות, 33%  ספריות ציבוריות ו- 12.1%  מספריות מיוחדות ומוסדות אחרים.

ל- 30.3%  מהמשיבים יש תוכנית להוצאה לאור  בספריות שלהם,  54.5%   גילו עניין בהוצאה לאור של ספריות ו- 15.2%  הביעו תקווה להתחיל בתוכנית כזו בספריות שלהם

בסקר הוצגו 7  בעיות שקשורות  לנושא  שהמשתתפים הוזמנו להביע עליהם דעתם  ולהוסיף נושאים אחרים אם ימצאו לנכון.

ספריות אקדמיות ציינו בעיקר את בעיית עלות הסגל ( 50% )  הציוד (27.8%) ושירותים נלווים להוצאה לאור ( 27.8%) כגון שירותי   ISBN  , ספריות ציבוריות העלו את אותן בעיות  בנוסף העלו את הבעיות המשפטיות ( 54.5%), , השימושיות למשתמשים (54.5%)   ובעיות לא צפויות (54.5%). ספריות מיוחדות ואחרות ציינו בעיקר את ההיבט המשפטי  (75% )  ולאחר מכן את שאלת השימושיות למשתמשים (50% ),  ובעיית יישום שירותים נלווים להוצאה לאור (50% )  .

החשיבות שייחסו הנחקרים לבעיות השתנו בהתאם לסטטוס של היזמות הספרניות  בתחום .

מתוצאות המחקר עולה שספריות ציבוריות אינן היחידות בתחום . ספריות אקדמיות מגלות עניין רב בהוצאה לאור . התחום עדיין חדש בספריות . בדיונים בנושא בלטה בעיית האיכות. האם ספרנים קונים ספרים בהוצאה לאור עצמית  והאם הם יקנו בעתיד. נראה  שהסטיגמה של פרסומים אלה דועכת עם הגידול בהוצאה לאור ספרנית

ממגבלות המחקר – הסקר הועבר בין ספרנים שמתעניינים בנושא, שהשתתפו בפורום מקצועי רלוונטי לנושא, ולכן זה לא  ברור שספרנים אלה מייצגים את כלל הספרנים בארה"ב

למאמר המלא

המאמר יוצג ב-

IFLA World Library and Information Congress, 81th IFLA General Conference and Assembly, 15-21 August 2015, Cape Town, South Africa

Horizon Project   הוא פרויקט מחקר איכותי ששם לו למטרה לזהות ולתאר מגמות וטכנולוגיות שתהיה להן השפעה גדולה ביותר בשנים הבאות  . הדוח  מתפרסם מדי שנה מאז 2002 .אחד השלבים בהכנת הדוח הוא דעתם של מומחים על הנושאים הנחקרים.

אחת מהגרסאות של הדוח  עוסקת בעתיד הספריות . הדוח הסופי לשנת  2015   על עתיד הספריות עדיין אינו מוכן אבל  השלב של דעתם של המומחים הסתיים והמסקנות הסופיות התפרסמו

זוהו 6 מגמות עיקריות, 6 אתגרים ו- 6 התפתחויות בתחום הטכנולוגיה בטוח שנים ארוך , בינוני וקצר

מגמות עיקריות באימוץ טכנולוגיות בספריות אקדמיות ובספריות מחקר שזוהו

בטווח של 5 שנים ומעלה:

• גידול בנגישות של תכני מחקר
• חישוב מחדש של חללי הספרייה

בטווח של 3 שנים ומעלה :

• Evolving Nature of the Scholarly Record- שינויים באופי של התיעוד והפרסום המדעי – לא רק התוצר הסופי אלא תוצרי ביניים בשלבים השונים של המחקר וכו'
• התמקדות בניהול נתוני מחקר לפרסומים בכתבי עת.

בטווח קצר – שנה –שנתיים:

• הכרת יתר  בערך של ניסיון המשתמש
• מתן עדיפות לתכני מובייל בשירותי הספריות כגון גרסאות מובייל של אתרי הבית , קטלוגים וכו' והשאלה

אתגרים  משמעותיים שעומדים בפני  אימוץ הטכנולוגיה

אתגרים פתירים:

• שילוב ספריות וספריות אקדמיות בתוכנית הלימודים
• שיפור האוריינטציה הדיגיטלית

אתגרים קשים – אתגרים מובנים אבל הפתרונות  חמקמקים וקשים להגדרה:

• התמודדות עם תחרות מערוצי גילוי ידע אלטרנטיביים
• מחשבה מחודשת על תפקידי הספרנים והמיומנויות שלהם

אתגרים קשים במיוחד שקשה אפילו להגדירם :

• אימוץ הצורך בשינוי רדיקלי – חשיבה אחרת לתמיכה ביזמות ובמודלים עסקיים חדשים
• ניהול התיישנות המידע – בעולם בו אנו עדים לגידול מואץ במידע, בכלי תוכנה ובכלים טכנולוגיים יש צורך יותר מתמיד בכלים אפקטיביים לקבוע מה התיישן ואינו נמצא בשימוש בכול תחום מחקר ולאתר, לארגן ולאחזר את המידע שחשוב לנו כיום.

התפתחויות טכנולוגיות חשובות לספריות אקדמיות וספריות מחקר

בטווח של שנה או פחות :

• Makerspaces– חללים בספרייה /סדנאות לעשה זאת בעצמך – בעידן של רובוטיקה, יישומי תלת מימד  ועוד  יש חשיבות  לסדנאות שמציעות כלים וניסיון למידה לעזור לאנשים לממש את הרעיונות היצירתיים שלהם. בספריות לרוב חללים עם מדפסות תלת מימד, תוכנה חומרים וכלים למטרה זו.
• לימוד מקוון

בטווח של שנתיים או שלוש:

• ויזואליזציה של מידע
• הווב הסמנטי ונתונים מקושרים

בטווח של 4-5 שנים:

• מודיעין שקשור למיקום location intelligence – מיפוי קשרים גיאוגרפיים שקשורים לנתונים כגון מתן מידע ושירותים למשתמשים בהתחשב במיקום , איסוף מידע שקשור למיקום- חדרי קבוצות וכו '
• Machine learning למידה חישובית, תחום שעוסק בפיתוח כלים המאפשרים למחשב ללמוד מתוך דוגמאות.

פירוט נוסף בכתבה המלאה וב-  Horizon Project wiki

לספריות יש משאבי מידע איכותיים וייחודיים שכיום אינם נראים  בווב באופן קוֹנְסִיסְטֶנְטִי  . הנראות של הספריות בווב באופן קונסיסטנטי חשובה לרלוונטיות של הספריות  מכיוון שהמשתמשים חיים בווב ומסתמכים על מקורות המידע בו.

חוסר הנראות נובע בין השאר ממגבלות של מערכות וסטנדרטים של נתונים מסורתיים   כגון  MARC 21 .   בשנת 2011  ספריית הקונגרס חתמה על הסכם עם Zepheira ,  חברה שמתמחה בסטנדרטים ונתונים במיוחד של ספריות,  כדי להגדיר דרך לקדם את הנראות של הנתונים של  הספריות בווב, וזו הגדירה את המודל של הנתונים המקושרים   BIBFRAME . ההנחה היא שכאשר המידע ב- MARC  יומר ל- BIBFRAME  ויחשף לווב הוא יהיה בר גילוי על ידי מנועי חיפוש ושאר יישומי גילוי בווב.       לאחר שמודל       BIBFRAME  נבחן  במספר ספריות גדולות בעולם כגון הספרייה הלאומית באנגליה, הספרייה הלאומית בגרמניה וספרית פרינסטון  ,  Zepheira החלה ביוני 2014 בפרויקט שנקרא בשם יוזמת  Libhub  – יוזמה  ששמה  לה למטרה להמיר סט גדול של רשומות ביבליוגרפיות של ספריות בסטנדרט של Marc ל- BIBFRAME ולפרסמו בווב  כאשר המטרה היא שכאשר המשתמשים יוכלו להקיש על מקורות מידע יועברו חזרה לקטלוג הספרייה . בכך  יוזמת   Libhub   באה להתגבר על המגבלות הקיימות במטרה לשפר את הנראות של הספריות בווב. עד סוף מרץ 2015  12 ספריות ציבוריות גילו מחויבות למאמץ זה

במסגרת יוזמה זו חברת Innovative,  שמספקת פתרונות טכנולוגיים ושירותים לאלפי ספריות  ברחבי העולם, וספונסורית אקטיבית של יוזמת LibHub  השיקה ב- 24 ביוני 2015 שירות חדש  שמפשט באופן דרמטי את הפרסום של רשומות בנתונים מקושרים  וחוסך לספריות זמן ומאמץ לחשיפת המשאבים שלהם בווב  . שירות זה בשיתוף עם שירותיה של חברת Zepheira הופך בסופו של דבר רשומות  ספריה מפלטפורמות של innovative   לשפות של נתונים מקושרים כולל BIBFRAME  ו- Schema.org   .כאשר מידע בפורמט זה מפורסם בווב הוא  נגיש למנועי חיפוש והתוצאות מובילות את המשתמש ישירות לקטלוג המקורי ברמת הרשומה. באופן זה שירות  זה תורם לנראות של  משאבי הספרייה ולשימוש בהם.

שיתוף פעולה זה משרת את האסטרטגיה של יוזמת LibHub   כפי שיעידו דברי בכיר בחברת Zepheira :

"libraries, partners, and vendors working together is a key aspect of the Libhub Initiative's strategy to explore new ways to grow Web-based visibility and usage of library resources."

ההתפתחויות בטכנולוגיות מידע הובילו לשינויים בכללי הקטלוג, עקרונות וסטנדרטים.

סטנדרט  קטלוג חדש  RDA    –    Resource Description and Access   נועד להחליף   את כללי הקטלוג AACR2   . סטנדרט זה נועד לאפשר שיתוף מידע על בסביבה דיגיטלית ושילוב הספריות בווב הסמנטי. ההערכה היא שחלק מיתרונותיה של שיטת קידוד זו  יתברר רק בעתיד.

הרבה ספריות החלו  ביישומו של המודל . חשיבות היישום של RDA    מחייב אימוץ סביבה ביבליוגרפית חדשה. לאור זאת חשוב לדעת מהי המודעות, התפיסה והציפיות של מקטלגים ביחס ל- RDA      והמאמצים  הכרוכים במעבר ל- RDA.

מחקר שהתפרסם   בגיליון מאי 2015 של כתב העת   JLIS.it שם לו למטרה להעריך את המודעות , התפיסה והציפיות של מקטלגים ביחס ל- RDA  בספריות אקדמיות  בתורכיה.  השתתפו במחקר למעלה מ- 20 מוסדות אקדמיים בתורכיה.

שאלות המחקר וממצאיו התייחסו בעיקר לנושאים הבאים:

השקפת המקטלגים לטרמינולוגיה של RDA

דעתם של המקטלגים על המבנה של RDA

וההתייחסות שלהם ליישומם של כללי RDA

מסקנת המחקר היא שלמרות שהמקטלגים רואים ביישום RDA   ככרוך בלחץ במקום העבודה הם מתארים את RDA    ככלי חשוב שמגדיל את הנראות של מקורות המידע ומספק אינטראופרביליות במטרה ליצור דור שני של קטלוגים . יש צורך בארגון הדרכות למקטלגים – הדרכות פרונטליות, דפי הדרכה, ארגון כנסים וסמינרים. כמו כן מומלץ לשלוח את העובדים לכנסים לאומיים ובינלאומיים בנושא. כול זאת על מנת  להפוך את המעבר  ל- RDA  לקל יותר.

מידע נוסף במאמר המלא

הבחירה של תוכנה לניהול  ספריות היא לא החלטה  קלה. ספקים מציעים פתרונות לספריות ציבוריות, אקדמיות, מיוחדות וספריות בתי ספר  ולמרות זאת הצרכים של  כל ספרייה בתוך כול אחת מהקטגוריות יכולים להיות שונים והבחירה קשה. מידע על המצב בשוק יכול לסייע בקבלת ההחלטות.

כתבה  מקיפה  שהתפרסמה ב-7 באפריל 2015  ב-  Library Journal כוללת סקירה מקיפה של תוכנות ILS         – Integreted Libraries  Systems כגון  Aleph,  ו- LSP   – Platforms  Library Services  תוכנות מדור שני כגון  Alma.

הסקירה כוללת נתונים על ספקים, מערכות  ומגמות מכירות בשלושת השנים – 2012  – 2014  תוך ציון מאפיינים ייחודיים של תוכנות מסוימות.

החברות שעל מגמות המכירות  שלהן והמוצרים שלהן דווח  בכתבה בתחום ה- ILS      הן  :

Biblionix, Ex Libris , Innovative Interfaces Inc   ו- SirsiDynix

בתחום ה- LSP   הן : Ex Libris, Innovative Interface, OCLC, Proquest ו- SirsiDynix.

יש לציין  שהשפעת ההכרה  בחשיבות הנתונים המקושרים נכרת במערכות ובשירותים המוצעים. מן הראוי לציין בהקשר זה את RDAExpress – שירות שמתאים  רשומות של MARC     לסטנדרטים של RDA .  אם מאמצים אלו יסייעו לנראות של התכנים בווב הפתוח התוצאה יכולה להיות שינוי סיסמי בנוף של מערכות לניהול ספריות.

לכתבה המלאה

בעידן בו נטען שנגישות המידע הדיגיטלי מהווה אתגר לספריות אקדמיות כמרחב פיזי מעניין לקרוא מחקר שבדק את דפוסי השימוש של סטודנטים בספרייה האקדמית הפיזית . המחקר אושר לפרסום  ב- 12 בנובמבר 2014  ואמור להתפרסם ב- College and Research L ibraries  בספטמבר 2015.

העותק הדיגיטלי בטקסט מלא  זמין היום בכתובת  http://crl.acrl.org/content/early/2014/11/26/crl14-683.full.pdf

במסגרת המחקר נבדקו דפוסי שימוש  בספרייה הפיזית האקדמית ב- 5 קמפוסים בקנדה – 2 מכללות, 2 אוניברסיטאות ומכון טכנולוגי אחד בתקופה 2009-2010. שיטות המחקר היו תצפיות בספרייה ( של 9268  משתמשים) וגם סקר באמצעות שאלונים בפורמט אלקטרוני ומודפס.

ממצאי המחקר:

סטודנטים מבקרים בספרייה הפיזית יותר מסטודנטיות

סטודנטים דווחו על מגוון פעילויות בספרייה שניתן לסווגם ב- 3 קטגוריות עיקריות: עבודה אקדמית, פעילות חברתית, שימוש בחומרים בדפוס  ודלפקי שירותי קוראים –יעץ והשאלה

העבודה האקדמית במחשבים או בחומר מודפס היא הסיבה העיקרית לביקור בספרייה

הטכנולוגיה נרשמה כמניע חשוב ביותר לשימוש בספרייה  כפי שעלה מהדיווח על שימוש במחשבים נייחים וניידים .   רבע ממשתמשי הספרייה הנצפים השתמשו במחשבים נייחים וחמישית בניידים

השימוש בחומר מודפס –  למרות שרוב הנצפים במחקר השתמשו במחשב נייח או נייד  השימוש בחומרים מודפסים עדיין שכיח . קרוב לרבע מהנצפים נצפו קוראים חומר בדפוס

פעילות חברתית בספרייה –  רבע מהנצפים היו מעורבים בשיחה כלשהי . כמו כן היו בקשות להתיר הכנסת מזון לספרייה ובתחום זה לא היה קשר בין מדיניות הספרייה לבין אלה שנצפו עם מזון בספרייה  מה שמצביע על התעלמות ממדיניות הספרייה בנושא זה

.

דלפקי שירותי קוראים (יעץ והשאלה)   ועיון  באוסף המודפס –  בהשוואה לשאר האזורים בספרייה באזורי דלפקי שירותי קוראים ואיזור האוסף המודפס נצפו מעט מאוד משתמשים.  כאחוז אחד מהנצפים בכול אחד מאזורים אלו. נתונים אלה מאוששים תוצאות של מחקרים קודמים וניתן להסבירם או בירידה בשימוש בשירותים אלה או בזמן השהות הקצר בשירותים אלה . העובדה שהמשתמשים לא נצפו באזורים אלה אינה מעידה בהכרח על חוסר שימוש בהם   שכן על פי תשובות הנחקרים בשאלונים כן נעשה שימוש בדלפקי השירות – 63% מהמשיבים לשאלונים ציינו שהם בקשו עזרה בדלפק היעץ בשנה האחרונה. יחד עם זאת נראה שהמגמה היא של ירידה  ביחס לתפקיד שמלאו בעבר. נמצא שהשימוש בחללי הספרייה תלוי בסוג הספרייה –  משתמשים של ספריות אוניברסיטאיות באים בעיקר למטרה העיקרית של שימוש בחומר מודפס

חוויית הקוראים בספרייה – חווית  משתמשי הספרייה אינדיבידואלית.  הדעות בדבר תפיסת הספרייה כמקום טוב ללמידה בקבוצות  או ללמידה אינדיבידואלית חלוקות , הסיבות לבחירת מיקום בספרייה אף הן מגוונות. המסקנה – קשה לרצות את כולם אך כדאי להקשיב לצרכים . המחקר שפך אור על חשיבות עיצוב הספרייה כגורם בתפיסת המשתמשים אותה. חשוב לספריות להתחשב בעיצוב הספרייה  בצרכים של 2 האוכלוסיות – האוכלוסייה שמעדיפה עבודה בקבוצות וזו שמעדיפה עבודה אינדיבידואלית.

המסקנה המתבקשת מהמחקר היא שלמרות התפיסה של הספרייה המודרית כמקום חברתי ולמרות הטענה שנגישות המידע הדיגיטלי מהווה אתגר לספריות אקדמיות כמרחב פיזי – עדיין הממצא שהשימוש האקדמי היא הפעילות העיקרית בספריה מחזק ומספק הוכחה לתמיכתה של הספרייה בלמידה של הסטודנט ומדגיש את חשיבותה ומעורבותה במוסד האקדמי.

למאמר המלא

OCLC     ערך סקר בינלאומי  בתאריכים 7 ביולי – 15 באוגוסט 2014   בנושא יישומי הנתונים המקושרים.  מטרת הסקר הייתה לקבל מידע על פרויקטים ספציפיים ושירותים  שיוצרים מידע על כנתונים מקושרים  ומשתמשים בו.   וזאת מטרה ללמוד ולהפיק לקחים מהניסיון של ספריות/ארכיונים/מוזיאונים .

ענו על הסקר 122 נחקרים מ- 15 ארצות . תוצאות הסקר כללו תיאורים של 76 פרויקטים /שירותים  בתחום הנתונים המקושרים – 25 מהם צרכו נתונים מקושרים, 4 פרסמו נתונים מקושרים, 47 צרכו וגם פרסמו נתונים מקושרים.

ממצאיו העיקריים של הסקר:

הסיבה  העיקרית ליישום פרויקטים בתחום הנתונים המקושרים היא להעשיר את הנתונים של  המיישמים  על ידי צריכה של נתונים מקושרים ממקורות אחרים ולספק חווית משתמש עשירה יותר.

4 המקורות לנתונים מקושרים שבהם נעשה שימוש על ידי רוב המשתמשים הם:  id.ioc.gov , DBpedia , GeoNames ,  VIAF

הסיבה העיקרית לפרסום נתונים מקושרים היא לחשוף את המידע לקהל רחב יותר בווב ולהראות מה ניתן לעשות עם הסטים של הנתונים שלהם כנתונים מקושרים.

4 הסטים הגדולים של הנתונים המקושרים  הם :  WorldCat.org  ,  WorldCat.org Works, Europeana  ,  The European Library

פירוט  והסבר על תוצאות הסקר  ניתן למצוא באתר  בנושאים הבאים:

מי עושה זאת?  כולל רשימה של משתתפי הסקר

נתונים מקושרים – דוגמאות

נתונים מקושרים – מדוע ואיזה מוסדות צורכים נתונים מקושרים

נתונים מקושרים – מדוע ואיזה מוסדות מפרסמים נתונים מקושרים

נתונים מקושרים – פרטים טכניים

נתונים מקושרים – עצות  מהמיישמים

קובץ אקסל  עם תשובות הנחקרים (להוציא מידע אישי)  זמין בכתובת  http://oc.lc/0bglX7 .  מידע נוסף  על פעילותו של OCLC        בתחום זמין בכתובת  http://www.oclc.org/research/themes/data-science/linkeddata.html

לכתבה בנושא

מטרת הנתונים המקושרים היא לאפשר שיתוף בין נתונים מובנים בווב באותה קלות שניתן היום לשתף מסמכים ולאחרונה אנו שומעים על  ספריות שנרתמות לנושא. ב- 10 בפברואר 2015  התקיים  מפגש /כינוס   בספרייה הציבורית בסאן פרנסיסקו – Library Data [R]evolution: Applying Linked Data Concepts  . המפגש התקיים   גם בחסותו  של OCLC      במסגרת סדרת הדיונים    “Collective Insight"

סדרת ההרצאות עסקה  ביישום הנתונים המקושרים בספריות.  5 מצגות וידאו מהכינוס זמינות כעת ב-YouTube. ארבע מהן זמינות גם כקובצי pdf. ההרצאות  הן:

Walk Before You Run: Prerequisites to Linked Data

BIBFRAME Update – Why, What, When

Making Library Collections Discoverable on the Web

Linked Data in the Library Workflow Ecosystem

BIBFLOW: Linked Data in the Not-So-Wild

כמה מסרים מההרצאות:

יישומי נתונים מקושרים  לא יהיו  ברי עניין אם מנועי חיפוש לא ימצאו את אתרי הספריות והמאגרים יסרקו ויבינו את מידע העל שלהם .  הגדלת נגישות האוסף בגוגל   תעשה באמצעות יישום כללים שנוגעים לאופטימיזציה של מנועי חיפוש  כולל   נוכחות הספרייה בויקיפדיה, ב-freebase, ב- wikidata , ב- google places/google my business  .  נוכחות כזו חשובה לנראות  ב- knowledge graph של גוגל.  שימוש ב- schema.org שבה תומכים מנועי חיפוש  מרכזיים גוגל , בינג יאהו וינדקס   יגדיל  אף הוא את נראות האתרים והאוספים.

עוד דובר על ה- BIBFRAME כמודל שמטרתו לספק למנועי  חיפוש תיאור באופן שניתן לניצול יעיל.

הגדלת הנראות של הספרייה בווב  קשורה גם לקטלוג  ישויות  ויישום כללי RDA

מידע נוסף במצגות ובקובצי ה- pdf

על פי הצהרה מתאריך 8 בינואר 2015 שירות ההשאלה הבינספרייתית   של OCLC      ושל ה- British Library   חברו יחדיו  כדי לספק לספריות  אופציה חדשה מהירה יותר וגמישה יותר להספקת פרסומים.  אופציה זו תאפשר לספריות לוודא את הזמינות  של המסמכים ב- British Library לפני ההזמנה  ואת זמינות האופציה של הספקת מסמכים דיגיטלית  שתקצר את זמן ההשאלה למספר דקות.  כמו כן תספק לספריות  מגוון אופציות להספקת מסמכים ומחיר.

אופצית הרכש החדשה תפשט גם את תהליכי הספרייה בכול הקשור למחויבות לזכויות יוצרים  ספריות יוכלו להמשיך להשתמש בשירותי ההשאלה הבינספרייתית של OCLC       – IFM     לתשלום הרכישות.

ספריות  בעלות חשבונות קיימים ב- British Library ימשיכו לקבל מחיר  דיפרנציאלי  נלווה לחשבונות שלהם.

על פי דברי בכיר ב- OCLC הספריות הן הנשכרות מההסכם ;

"OCLC's partnership with the British Library makes it possible for WorldShare ILL libraries to quickly determine if documents are available, and have them delivered to users—sometimes within minutes These expanded options for interlibrary loan and document delivery will save library staff time and effort, and will deliver greater value for library users."

פרטים נוספים כולל מדריך לביצוע הרכישות בהצהרה המלאה

לאחרונה שומעים ויותר על פרויקטים שתומכים בווב הסמנטי ובנתונים מקושרים. מטרת הנתונים המקושרים היא לאפשר שיתוף בין נתונים מובנים בווב באותה קלות שניתן היום לשתף מסמכים ולאחרונה אנו שומעים על  ספריות שנרתמות לנושא.

מבחינת הספריות נתונים מקושרים אמורים להחליף את  MARC   כבסיס  למסגרת הביבליוגרפית החדשה של הספרייה. הנתונים המקושרים מהווים מהפכה  בארגון המידע ואמורים לענות על חסרונות של השיטה היום  שמארגנת את המידע בבסיסי נתונים יחסיים סגורים ודורשים תחזוקה שוטפת.

כנס SWIB      – Semantic Web IN Libraries   שמתקיים מדי שנה מאז 2009  שם לו למטרה לספק מידע  על ההתפתחויות בתחום הנתונים המקושרים בהקשר של הספריות ולאפשר חילופי מידע וניסיון בנושא.

השנה הכנס מתקיים בבון גרמניה בימים אלו – 1-3  בדצמבר 2014 . הכנס עוסק במגוון נושאים בתחום כגון:  RDF ,  Schema.org , Wikidata ועוד.  ההרצאות משודרות בזמן אמת .

מידע, תקצירים ושקפים מהרצאות  משנים קודמות של הכנס זמינות באתר

תודה לטולי עמיכל על המידע על הכנס

לתוכנית הכנס

כנס  Internet Librarian  ה- 18 התקיים  ב- 27 – 29 באוקטובר 2014 בקליפורניה.

הכנס התמקד בדרך  בה ספרנים לא רק משתתפים בקהילה אלא גם כמובילים  בתחום הדיגיטלי והוצגו בו שירותים וכלים שמאפשרים תקשורת מדעית.

במהלך ימי הכנס התקיימו סדנאות מעשיות לצד הרצאות שעסקו במגוון נושאים: מובייל, אוספים אלקטרוניים, מיומנויות , חיפוש מידע, חללים בספרייה, ארכיטקטורת מידע, עיצוב אתרים, מדיה חברתית, MOOC  , עתיד הספריות,שיווק , גילוי ידע ועוד.

מבחר מצגות מהכנס זמינות באתר

לתוכנית הכנס