בעידן בו נטען שנגישות המידע הדיגיטלי מהווה אתגר לספריות אקדמיות כמרחב פיזי מעניין לקרוא מחקר שבדק את דפוסי השימוש של סטודנטים בספרייה האקדמית הפיזית . המחקר אושר לפרסום ב- 12 בנובמבר 2014 ואמור להתפרסם ב- College and Research L ibraries בספטמבר 2015.
העותק הדיגיטלי בטקסט מלא זמין היום בכתובת http://crl.acrl.org/content/early/2014/11/26/crl14-683.full.pdf
במסגרת המחקר נבדקו דפוסי שימוש בספרייה הפיזית האקדמית ב- 5 קמפוסים בקנדה – 2 מכללות, 2 אוניברסיטאות ומכון טכנולוגי אחד בתקופה 2009-2010. שיטות המחקר היו תצפיות בספרייה ( של 9268 משתמשים) וגם סקר באמצעות שאלונים בפורמט אלקטרוני ומודפס.
ממצאי המחקר:
סטודנטים מבקרים בספרייה הפיזית יותר מסטודנטיות
סטודנטים דווחו על מגוון פעילויות בספרייה שניתן לסווגם ב- 3 קטגוריות עיקריות: עבודה אקדמית, פעילות חברתית, שימוש בחומרים בדפוס ודלפקי שירותי קוראים –יעץ והשאלה
העבודה האקדמית במחשבים או בחומר מודפס היא הסיבה העיקרית לביקור בספרייה
הטכנולוגיה נרשמה כמניע חשוב ביותר לשימוש בספרייה כפי שעלה מהדיווח על שימוש במחשבים נייחים וניידים . רבע ממשתמשי הספרייה הנצפים השתמשו במחשבים נייחים וחמישית בניידים
השימוש בחומר מודפס – למרות שרוב הנצפים במחקר השתמשו במחשב נייח או נייד השימוש בחומרים מודפסים עדיין שכיח . קרוב לרבע מהנצפים נצפו קוראים חומר בדפוס
פעילות חברתית בספרייה – רבע מהנצפים היו מעורבים בשיחה כלשהי . כמו כן היו בקשות להתיר הכנסת מזון לספרייה ובתחום זה לא היה קשר בין מדיניות הספרייה לבין אלה שנצפו עם מזון בספרייה מה שמצביע על התעלמות ממדיניות הספרייה בנושא זה
.
דלפקי שירותי קוראים (יעץ והשאלה) ועיון באוסף המודפס – בהשוואה לשאר האזורים בספרייה באזורי דלפקי שירותי קוראים ואיזור האוסף המודפס נצפו מעט מאוד משתמשים. כאחוז אחד מהנצפים בכול אחד מאזורים אלו. נתונים אלה מאוששים תוצאות של מחקרים קודמים וניתן להסבירם או בירידה בשימוש בשירותים אלה או בזמן השהות הקצר בשירותים אלה . העובדה שהמשתמשים לא נצפו באזורים אלה אינה מעידה בהכרח על חוסר שימוש בהם שכן על פי תשובות הנחקרים בשאלונים כן נעשה שימוש בדלפקי השירות – 63% מהמשיבים לשאלונים ציינו שהם בקשו עזרה בדלפק היעץ בשנה האחרונה. יחד עם זאת נראה שהמגמה היא של ירידה ביחס לתפקיד שמלאו בעבר. נמצא שהשימוש בחללי הספרייה תלוי בסוג הספרייה – משתמשים של ספריות אוניברסיטאיות באים בעיקר למטרה העיקרית של שימוש בחומר מודפס
חוויית הקוראים בספרייה – חווית משתמשי הספרייה אינדיבידואלית. הדעות בדבר תפיסת הספרייה כמקום טוב ללמידה בקבוצות או ללמידה אינדיבידואלית חלוקות , הסיבות לבחירת מיקום בספרייה אף הן מגוונות. המסקנה – קשה לרצות את כולם אך כדאי להקשיב לצרכים . המחקר שפך אור על חשיבות עיצוב הספרייה כגורם בתפיסת המשתמשים אותה. חשוב לספריות להתחשב בעיצוב הספרייה בצרכים של 2 האוכלוסיות – האוכלוסייה שמעדיפה עבודה בקבוצות וזו שמעדיפה עבודה אינדיבידואלית.
המסקנה המתבקשת מהמחקר היא שלמרות התפיסה של הספרייה המודרית כמקום חברתי ולמרות הטענה שנגישות המידע הדיגיטלי מהווה אתגר לספריות אקדמיות כמרחב פיזי – עדיין הממצא שהשימוש האקדמי היא הפעילות העיקרית בספריה מחזק ומספק הוכחה לתמיכתה של הספרייה בלמידה של הסטודנט ומדגיש את חשיבותה ומעורבותה במוסד האקדמי.