VisualWikipedia הוא mashup ויזואלי של מידע מויקיפדיה עם סרטי וידאו מתוך יוטיוב.
השירות עובד בדומה לויקיפדיה, אלא שכאן המידע מוצג באופן שונה, יותר ויזואלי ובתוספת של מקורות מידע, דבר שמקל מאד לנווט בין כמויות הענק של המידע.

בדף הראשי של האתר, מופיעה רשימת הקטגוריות: רפואה, מדע, הסטוריה, גיאוגרפיה, ספרות, מחשבים, אינטרנט, ביוגרפיות  ועוד, כשתחת כל קטגוריה מופיעה רשימה של נושאים.
כנסיון, בחרתי בקטגוריה: Philosophy  וכאן את הערך: Philosophy of Science .  
מתחת לכותרת מופיע הסבר קצר על הנושא כולל מונחים שכאשר מצביעים עליהם יופיע תחתיהם קו אדום ויפתח חלון פופ אפ שכולל הסבר קצר.
מתחת לתקציר תופיע רשימה של ראשי פרקים כשלצידם הסימן פלוס, המאפשר להרחיב ולקבל את תוכן הפרק.

בחלק הבא יופיע ענן של תגיות הקשורות לנושא שחיפשתי, ומתחתיו מפת קישורים לכל הנושאים הקרובים. כאשר מצביעים על אחד המונחים במפה, נפתח חלון פופ אפ עם הסבר.
בטור שמימין לערך ניתן לצפות בקטעי וידאו רלונטים לנושא מתוך יוטיוב, עם אפשרות לדפדף בין כל סרטי היוטיוב שנוגעים למונח המבוקש.
בתחתית כל עמוד ישנה רשימה של מנועי חיפוש שיחפשו עבורך מידע על הערך המבוקש ב-YouTube, Flickr, Google, Yahoo!, Yahoo! News , Google Maps. (אין צורך לחזור על מילת החיפוש).

בכניסה לאתר ניתן לצפות בסרטון שמסביר כיצד להשתמש באתר. כמו כן מקפיד האתר לציין שהוא גוף עצמאי  ואינו קשור לויקיפדיה !

לאור שאלות חוזרות ונשנות של קוראינו הוחלט  להקים בקמפוס התל אביבי  קטלוג מאוחד לאתור תיזות.
הקטלוג כולל עבודות לתואר שלישי (PHD) ולתואר שני (MA) בעברית ובאנגלית בכל התחומים הנלמדים באוניברסיטת תל אביב.

בקטלוג ניתן למצוא  :
+ עבודות שנכתבו באוניברסיטה.
+ מספר מצומצם של עבודות שנכתבו באוניברסיטאות אחרות בארץ.
+ עבודות לתואר שלישי  שנכתבו בחו"ל ונרכשו ע"י הספריות .

חלק מעבודות הדוקטור שפורסמו בשנים האחרונות מופיעות גם בגירסה אלקטרונית .

ניתן לחפש תיזות לפי מחבר, כותר, נושא (באנגלית בלבד) שם מנחה, מוסד/חוג (בעברית בלבד) ומספר מערכת.

בכנס אסמ"י השישי שהתקיים אתמול 12.1.2009 בחיפה, הוצג מיזם תוכן דיגיטלי ישראלי חופשי לשימוש הכל , שהושק לאחרונה – פיקיוויקי.
פיקיוויקי הוא מאגר שיתופי לתצלומים בנושאי היסטוריה, גיאוגרפיה וחברה במדינת ישראל ובארץ ישראל. הפריטים במאגר ייתרמו ויוזנו למאגר על ידי כל מי שמצויה בידו תמונה רלוונטית שיש בה עניין לציבור.. הזנת התצלומים על ידי הגולשים יהיה באמצעות מערכת פשוטה כתובה בעברית. השימוש במאגר חופשי לכל, במסגרת רישיון גמיש של זכויות יוצרים.

יתרונותיו הגדולים של המאגר ביחס לתצלומים וקבצי מדיה רבים אחרים בווב המתעדים את מדינת ישראל וארץ ישראל הם:
א. שימוש במסגרת רישיון גמיש של זכויות יוצרים
ב. החומר מאורגן בצורה שמאפשרת את אחזורו בקלות תוך שימוש בשיטות מיון וקטלוג מתקדמות

התצלומים יאוחסנו גם במאגר הבינלאומי החופשי של וויקימדיה העולמית לתמונות – ויקישיתוף Wikimedia Commons . יתרונו של פיקיוויקי, במקרה זה, ביחס לאתר Wikimedia Commons הוא הידידותיות של המנשק במיוחד לדוברי העברית וכמובן היותו ייעודי לנושא.

שותפים למיזם: איגוד האינטרנט הישראלי, מט"ח – מרכז טכנולוגיה חינוכית וארגון הוויקימדיה הישראלי.

הציבור הרחב וארגונים מוזמנים לתרום. ארכיונים, מוזיאונים ומרכזי תיעוד אשר תורמים למאגר, נשכרים גם בכך שהם זוכים לחשיפה מיוחדת במסגרת דף מידע המוקצה עבורם באתר.

למאגר
על הפרויקט

TipsBase היא רשת חברתית חדשה שמאפשרת שיתוף של טיפים בכל נושא: עסקים, מחשבים ואינטרנט, משפחה, תזונה בריאות, הורות ועוד. אפשר לחפש באתר וגם לדפדף על פי הקטגוריות הנושאיות השונות. המידע המתקבל כולל בנוסף לטיפ עצמו גם את תאריך הוספת הטיפ למאגר, הקטגוריה ותת הקטגוריה אליה הוא משויך ותגיות וטיפים נוספים שקשורים לנושא. משתמשים שרשומים לאתר יכולים להוסיף טיפים, וחברים אחרים בקהילה יכולים להעיר ולהוסיף לטיפים הקיימים. תנאי השימוש באתר אינם מתירים שימוש לרעה או פגיעה בזולת.

אתר טיפים וותיק יותר, ובעברית, שכולל גם מענה מומחים הוא סטיפס בפיתוחו של ד"ר נדב דפני.
מעניין לקרוא את דבריו של ד"ר נדב דפני על האתר:
"סטיפס הוא אתר לטיפים קצרים ומענה מומחים. יחודו הוא בארגון ואיחזור המידע המצויין שלו. מעבר לשימוש המקובל בקטגוריות ובמנוע חיפוש, יש בו שימוש מתקדם ביותר בתגיות, על מנת להביא לכך שהמידע יהיה נגיש ומסודר, לגבי כל טיפ או שאלה – מכל כיוון אפשרי.
יחודו של סטיפס הוא גם באלמנטים נוספים:

– יש בסטיפס ריבוד תכני שיש בו יתרונות גדולים – מעל לכל עומדים הטיפים – הם איכותיים, בדוקים ומוכחים (ברמת הטל"ח). מתחתם עומדות השאלות, שמקבלות תשובות של מומחים, סטיפרים (גולשים שהתנדבו לקבל למייל שאלות בתחומים שבהם הם מבינים) וסתם גולשים עוברי אורח.

– התיוג בסטיפס הוא עם עריכת מערכת – בניגוד לתיוג באתרי web 2.0 עולמיים, שנהנים ממליוני גולשים, אנו פועלים מול עשרות אלפי גולשים ביום בלבד. ולכן כל רשומה שתתוייג באופן סתמי, כמקובל בתוכן גולשים רגיל, לא תהיה נגישה וזמינה ברמה שאותה אנו רוצים. לכן, התיוג עובר עריכה של המערכת, על מנת להפוך אותו למיטבי. וזה אכן המצב. כדאי לבדוק ולראות.

– סטיפס אינו מחייב את המומחים או הגולשים שיכולים לענות על שאלתך, להיות נוכחים באתר באופן סינכרוני. אם תשאל שאלה – היא תופנה במייל לכל המומחים והסטיפרים, המתאימים לענות לה. זאת על ידי "מפגש תגיות", קונספט שפיתחנו כדי ליצור חיבור חד-חד ערכי בין פריטי מידע מטבלאות שונות (כגון שאלות מול מומחים או טיפים מול שאלות, במקרה אחר).

– סטיפס הוא גם קהילה ערכית – יש בו עריכה לשונית לכל שאלה, תשובה או טיפ (ברמה של לשונאות פופולארית), אין בו השתלחויות, קללות, נאצות או ביקורת לא עניינית (למשל על Newbies), הוא נקי ממידע שיווקי, טיפים שהם בעצם פירסום ושאר היבטים של קידום עיסקי לא רלוונטי – כל אלה מחלות ידועות ומוכרות של קהילות מקוונות ואנו עומדים בפרץ, מתוך החלטה להיות כלי איכותי, שמטרתו העיקרית היא שירות טוב לציבור.

– סטיפס לא מחייב הרשמה על מנת להשתמש בו. שאילת שאלות, קבלת התוכן מכל הסוגים (טיפים, שאלות ותשובות) ובקרוב גם נתינת שירותים – הכל אפשרי גם מבלי להזדהות, למסור מייל וכדומה. זה מחייב אמנם מעקב של המערכת על התכנים ומודרציה אגרסיבית יותר אבל היתרון הגדול – אנשים מרשים לעצמם לשאול ולענות בכל נושא – עד למביכים והאינטימיים ביותר, בלא חשש שמישהו עוקב או יודע עליהם דברים שאינם רוצים"

ייחודם של שני אתרים אלה – קהילות מקוונות ייעודיות לטיפים במגוון נושאים. אתר נוסף לחיפוש טיפים שראוי לציון ואשר נועד לשמש כמערכת היברידית של אתר סימניות חברתית ומגוון אתרים שמציעים טיפים הוא tipstrs

כולם מוזמנים להשתמש ולתרום

ועוד בענין ספרים אלקטרוניים..
הבלוג ליברסיטאן – רשימות מארץ הספרות מדווח בפוסט: שובו של הספונסר, על האתר DayLit , שמאפשר לקרוא ספרים במנות קטנות שנשלחות לקוראים במייל או ברסס.
לפי הידיעה שמופיעה ב-DayLit, שיש לו 150 אלף מנויים, האתר סגר עסקה עם חברת תכשיטים וחברת כרטיסי ברכה, שנתנו חסות לספרים אלקטרוניים שמתפרסמים בו. בתמורה, יופיעו למשך זמן מוגבל – בתוך הטקסטים – הלוגואים של החברות ולינקים לאתרי הבית שלהן.
הספרים המודפסים, בין שאר היתרונות שלהם, חסינים לגמרי לכל התערבות מסחרית או אחרת בגוף הטקסט. אפילו מהבחינה העיצובית, הטיפוגרפית, שום מסר זר לא ייראה טוב בתוכם, במיוחד לא כזה שבולט לעין כדרכו של מסר מסחרי. זאת כנראה הסיבה שהם נותרו מחוץ להישג ידו הארוכה של הפרסום עד היום. בזה הם היו ונשארו שמורת טבע תרבותית, שמנוגדת כמעט לכל תחום אחר בעולם.
לעומת זאת הספרים האלקטרוניים מתקיימים בעולם אחר שמזמן הרגיל את משתמשיו לערבוביה שלמה של תכנים מתנגשים. כאן, הפרסום מהווה את הבסיס לקיומה הכלכלי של רוב הרשת.
כשהספרות עוברת אל תוך המרחב המרושת, הפרסום (במשמעותו המסחרית) מוטבע בדרכונה ונצרב בתודעתה. פרסומת בתוך ספר מודפס בקושי מתקבלת על הדעת, אבל בתוך ספר אלקטרוני היא נראית כמעט אלמנטרית – ממש כמו שפרסומות משתלבות בתוך כל תוכן אחר שאנשים קוראים על מסך.
רשימת הספרים גדולה ומגוונת  וניתן לחפש באתר על פי נושא, מחבר ושם ספר.

כותב הבלוג  המודאג מעתידו של הספר,מסיים את הידיעה במשפט:
"…כך שיכול מאוד להיות שהמאבק הספרותי, שנמצא עדיין רק בתחילתו, בין הנייר לבין האלקטרוניקה הוא לא על הנוחות, וגם לא על עוד סוג של טרנדיות – אלא בכלל על עצם היכולת להקדיש ברצינות מקום לדבר אחד, ורק לו. על עצם היכולת לראות בספרות משהו שיש לו זכות קיום בלי שותפים מעיקים ובלתי-קרואים לדירה, שמהר מאוד משליכים החוצה את הדייר המקורי."

כאשר הכלכלה האמריקנית ממשיכה להידרדר, יותר אנשים מחפשים דרכים להגדיל את פוטנציאל הרווחים שלהם על-ידי פתיחת עסקים חדשים, שיפור עסקים קיימים, או ליטוש המועמדות שלהם למשרות בשוק העבודה. הבעיה היא שכל אחד מהדברים הללו מצריך השקעה, לא רק של זמן אלא גם של מזומנים – משהו שמצוי בצמצום אצל רוב האמריקנים בימים אלו.

לכן, לפני שפונים לשלם עבור ייעוץ עסקי, קואוצ'ינג או תוכנית שיווק באינטרנט, כדאי אולי לנסות לחפור יותר עמוק. יש כרטיס פלסטי אחד ששוכב בארנקים של אנשים, ויש לו את העוצמה לסייע בתקופת מיתון מבלי להזדקק לחילוץ ממשלתי – כרטיס המנוי בספרייה.

לפי העיתון "מיאמי הראלד", ספרנים בדרום פלורידה מבחינים בעלייה במספר המבקרים במחלקת ספרי העיון בספריות שלהם, בחיפוש אחר כל דבר, מנושאי מימון וכספים, דרך שוק העבודה וכלה בשיווק ובסיוע טכני. הצרכנים יודעים שהספרייה משאילה ספרים, אך הם אינם תמיד מודעים לכמויות המידע שעומדות לרשותם בכל ספרייה, ללא כל תשלום מלבד דמי המנוי. הספריות לא רק גדושות בספרי עסקים פופולריים, בקלטות DVD ובכתבי-עת בנושאי עסקים. רבות מהן גם מציעות סמינרים וסדנאות בחינם בנושאים כמו ניהול תקציבי, התמודדות עם פיטורים, כתיבה של תוכנית עסקית או תיקון מצב האשראי. הספריות גם משמשות חוליית קישור בחינם למאגרים מקוונים שמכילים כמויות אדירות של מידע.

ספרייה נוספת שמתמחה ביעוץ עיסקי היא ה – British Library, שפתחה בשנה האחרונה את ה – 

Business & IP Centre

תקציר הרצאתו של ניל אינפילד, מנהל המרכז, בכנס Online2008:

MOVING FROM READERS TO CUSTOMERS AND CLIENTS IN THE BUSINESS AND IP CENTRE AT THE BRITISH LIBRARY

לידיעה המלאה שהתפרסמה ב-  Miami Herald

לתמצית הידיעה שפורסמה ב"גלובס"

Nature Education מציעה לסטודנטים ולמרצים בגנטיקה את Scitable – אתר בעל אופי שיתופי ללימוד והוראה. Scitable מציע לסגל ההוראה בתחום הגנטיקה ספרות מחקרית וכלים להוראה מקוונת. מרצים יכולים לפתח ולשתף חומרי הוראה, וסטודנטים יכולים להשתמש במשאבים המוצעים ב- Scitable לצורך הכנת הפרויקטים שלהם ושיפור הבנתם את מדע הגנטיקה.
התכנים באתר עברו שיפוט (peer reviewed) על ידי צוות העריכה של Nature Publishing Group וצוות עריכה מיוחד של מרצים בגנטיקה.

באתר חדרי לימוד וירטואליים לתתי נושאים בתחום הגנטיקה כגון: גנים ומחלות, גנטיקה וחברה, כרומוזומים וציטוגנטיקה. בחדרים אלה אפשר למצוא מאמרים, יישומים, עמיתים וקבוצות מהקהילה האקדמית שנרשמו לחדרים אלו, וקישורים לדיונים מתמשכים בנושאים השונים. כדי להשתייך לקבוצה מסוימת, ליצור קבוצה, להזמין ולשתף סטודנטים ומרצים מרחבי העולם בנושא מסוים, יש להירשם באתר. ההרשמה חופשית.
ניתן גם להגדיר קבוצה כפרטית ואז הדיונים ושאר המשאבים של הקבוצה פתוחים אך ורק לחברי אותה קבוצה. . מאמרים בלבד ניתנים לשיתוף גם למי שאינו רשום באתר.

לחברים הרשומים באתר ניתנת גם האופציה להשתמש בספרייה אישית – ""My Locker על מנת לשמור חומרים שונים כגון: מאמרים, אנשים, קבוצות ודיונים.

האתר מהווה מודל מעניין לכלי הוראה ולימוד חופשי שמשלב מידע מדעי מהימן ופלטפורמה חברתית, לשירות סטודנטים ומרצים ברחבי העולם. יישומו של מודל זה גם לתחומי מחקר נוספים, כפי שמתוכנן בעתיד, תהיה יזמה מבורכת.

אל האתר
שאלות נפוצות
הודעה על השקת האתר

ספריית הפקולטה למשפטים רכשה מנוי למאגר The Making of Modern Law: Legal Treatises 1800-1926.

המאגר הכולל ספרות משפטית אמריקאית ואנגלית משנת 1800-1926, יעשיר באופן משמעותי את האוסף של ספריית משפטים בתחום ההיסטוריה של המשפט.

המאגר כולל כ-21,000 מקורות בטקסט מלא מספריות מובילות בעולם והוא מאפשר חיפוש ממוחשב בחתכים שונים של הספרות המשפטית שהתפרסמה בעולם האנגלו אמריקאי בתקופה המרכזית שבה עוצב משפט זה, ממנו צמח המשפט הישראלי.

המאגר חשוב מאוד לעוסקים במחקר משפטי, ובפרט במשפט והיסטוריה. בנוסף יכול לשמש כמקור בעל ערך רב גם חוקרים מתחומים נוספים כמו: היסטוריה, סוציולוגיה, לימודים אמריקאים, כלכלה ומנהל עסקים, פוליטיקה וממשל, בטחון לאומי, קרימינולוגיה, דת, חינוך, יחסי עבודה וסעד ורווחה.

תעשיית הספרים האלקטרוניים שהחלה לצוץ לפני כשנתיים, צפויה לגדול משמעותית בשנה הקרובה. היא כוללת דור חדש של טכנולוגיות, שנועדו להעצים את חווית הקריאה, כולל מוצרים ושירותים שיתמכו בפרסום, בהפצה ובקריאת הספרים הדיגיטליים, תוך שימוש במכשירי קריאה ניידים, מגוונים וידידותיים למשתמש.

שנת 2009 היא שנת הספר האלקטרוני !
20 סיבות עיקריות לכך ששנת 2009 תהיה שנת הספר האלקטרוני עפ"י האתר :Gutenberg.com
לפניכם כמה מהסיבות: 

 1. קוראי הספר האלקטרוני יגרמו למחשב הנישא ולאייפון להראות ישנים
מלבד העובדה שהם יהיו נישאים הם יהיו:
"office-friendly, home-friendly, and best of all, café-friendly"

2.המסה הגדולה הושגה, עכשיו מדובר בגידול
לקח לאייפוד כמעט שנתיים להגיע למיליון משתמשים. הספר האלקטרוני נמצא כבר בשימוש אצל כחצי מליון משתמשים שרכשו קורא ספרים אלקטרוני בשנה האחרונה וחצי מיליון  אחרים משתמשים במכשירים ניידים קיימים כמו אייפון ואייפוד.

3. אם יש דבר אחד שכולם רוצים, זוהי נוחות
ספרים, בכל פורמט דפוס או אלקטרוני, הם מזון נוח למוח. ספרים מאפשרים לך לעשות הפסקה לרגע, לחשוב, לזכור או כפי שכותב  Chris Andrews :
"They are stable and personal. Whether its reading Siddharth for the 11th time, or finding a new cookbook, ebooks will deliver well-timed comfort for the intellectually needy."

4.מה שתרצה, מתי שתרצה- עכשיו זה אפשרי !
רוצה למצוא פיסקה מסוימית מתוך עליסה בארץ הפלאות ברגע זה? פרק מתוך טקסטבוק?  היתרונות הפרקטיים של הספר האלקטרוני ירככו את הניתוק הרגשי מדפי הספר המודפס.

5. מיליון ספרים אלקטרוניים בקצות אצבעותיך : זהו האינטרנט האחר
אפשר להשוות את מליון הספרים האלקטרוניים למיליון אתרים, כל אחד עם 200 דפים, כשלכל דף בספר ישנה גישה ישירה. וביחד, כל הספרים האלקטרוניים  מייצרים מקור מידע חדש.

6."טכנולוגיה ירוקה"
עד לפני כמה שנים הסידי רום נתפסו כ"טכנולוגיה ששומרת על העצים" עד שגילו שבעצם כל מי שמשתמש בסידי-רום, בשלב הבא מדפיס את החומר.  קורא הספרים האלקטרוני מאפשר חווית קריאה נוחה ללא צורך בהדפסה.

7. תנסה פעם אחת, ואתה שבוי לתמיד
הפעם הראשונה  בה תתנסה בהורדת ספר שלם לקורא הספרים האלקטרוני שלך… לא תהיה האחרונה.
זו חוויה מרגשת, להוריד בקלות כזו ספר חדש, או כזה שלא ראית אותו כבר 5 שנים, בזמן כל כך קצר.

8.זכויות יוצרים? – אין בעיה כזו עם ספרים אלקטרוניים
עם סרטים ומוסיקה, היו (ועדיין), דיונים וויכוחים רבים בין יוצרים ומפיצים, לגבי זכויות יוצרים. עם ספרים הבעיה פשוטה יותר. ספרים בדרך כלל נכתבים ע"י אדם אחד, ולכן הפרוצדורה פשוטה יותר.

9.מספר עצום של ספרים אלקטרוניים חופשיים ברשת
מאות אלפי ספרים ידועים מוצעים באופן חוקי ובחינם ברשת. ספרים קלאסיים רבים שאהבנו לקרוא, כמו "עליזה בארץ הפלאות" ספריו הידועים של ז'ול וורן ועוד ועוד.

It's The Content, Stupid
בל נשכח שספר, אלקטרוני או מודפס, הוא רק אמצעי להעברת חוויה או מידע מהסופר, אליך הקורא. כל דבר  שיקשר אותך לתוכן, בדרך דינמית ואפקטיבית יותר, יועיל לך !  וכאן זוכים הספרים האלקטרוניים לניקוד גבוה.
It’s the content, stupid.
להמשך הכתבה

 impact factor הוא מדד מבוסס ציטוטים להערכת כתבי עת שמתפרסם מדי שנה על ידי Scientific business of Thomson Reuters ב-Journal Citation Reports JCR. מדד זה מודד את השכיחות בה "מאמר ממוצע" בכתב עת מסוים צוטט בתקופת זמן נתונה.

לאחרונה נשמעות טענות מפי רבים, כולל מפי Dr. Eugene Garfield ממציאו של המדד, שבשני העשורים האחרונים משתמשים במדד זה באופן מניפולטיבי למטרות שונות מאלו שלשמן הוא נועד. שימוש לא נכון נפוץ במדד הוא להערכה של חוקרים.

ב- Thomson Reuters קוראים לחוקרים בקהילה האקדמית למנוע שימוש לא נכון במדד. כיצד?
א. להחשיב את המדד אך ורק בהקשרו. impact factor של כתב עת מסוים אינו מדד אבסולוטי אלא נמדד בהשוואה לכתבי עת מאותה קטגוריה בלבד.
ב. יש להשתמש במדד זה אך ורק להערכת כתבי עת ובשום פנים ואופן אין להשתמש בו להערכת חוקרים.
ג. בהערכת כתבי עת אין להסתפק רק ב- impact factor אלא יש להתחשב גם בשאר המדדים שמספק ה- JCR כגון: Immediacy Index, Total Cites, Total Articles and Citation Half-Life.

במקביל לביקורות על שימוש לא נכון ב-impact factor נולדו מדדים חדשים למטרות שונות כגון: h-index ו – SRI. ומדדים נוספים להערכת כתבי עת כמו Eigenfactor

נראה שהויכוחים בנושא המדדים והשימוש הנכון בהם למטרות השונות עדיין נמשכים. באוניברסיטת קולומביה נערך בסוף אוקטובר 2008 פנל בנושא מדדים להערכת כתבי עת בהשתתפות נציגים מ- Thomson Reuters, Eigenfactor, MESUR שהרצו בנושא זה. באתר הפנל ניתן להקשיב  להרצאות וידיאו של השלושה ולהוריד את קבצי ה-PDF של ההרצאות. מעניין לשמוע ולקרוא..

הספרייה למדעי החברה ולניהול רכשה מנוי למאגר SourceOECD.

מאגר SourceOECD הוא מאגר בטקסט מלא, הכולל כתבי עת, ספרים  ונתונים סטטיסטיים  שפרסם ארגון OECD, החל משנת 1998.  בין הנושאים הכלולים במאגר: מדיניות ציבורית, כלכלה,בריאות, חינוך, איכות הסביבה, חקלאות, טכנולוגיה, מסחר, מיסוי ועוד.

מדריך קצר למאגר

מנועי חיפוש משתמשים יותר ויותר בפרסונליזציה כדי למטב את תוצאות החיפוש ולהתאימם למשתמש. כך למשל גוגל,לצורך התאמת תוצאות החיפוש למשתמש, מתחשב במיקום של מחפש המידע ובשאילתות האחרונות של המשתמש גם אם המשתמש אינו נמצא בחשבון האישי שלו בגוגל. אם המשתמש נמצא בחשבון האישי שלו בגוגל, ומאפיין ההיסטוריה של החיפושים מופעל, אלמנט התאמת התוצאות למשתמש ניכר יותר בתוצאות החיפוש. גוגל ומנועי חיפוש אחרים מאמצים את הפרסונליזציה של תוצאות החיפוש מתוך אמונה שהיא מניבה תוצאות רלוונטיות יותר ושימושיות יותר.

מנוע חיפוש חדש ומעניין ברוח Web2.0 שמושתת אף הוא על פרסונליזציה הוא Worio.
Worio הוא מנוע חיפוש מבוסס תגיות שפותח ב- University of British Columbia. לכל אחת מתוצאות החיפוש מצורפות תגיות בהתאם לתוכן התוצאה. התגיות הן לא רק תגיות שניתנו על ידי המשתמשים אלא גם תגיות שנוצרו אוטומטית על ידי המערכת כדי לתאר את המסמך.
המשתמש במנוע יכול לשמור את דפי החיפוש בספרייה אישית משלו ולתייגם, הוא יכול גם להזמין חברים ולראות את החיפושים שלהם. המנוע מתאים את תוצאות החיפוש למשתמש על פי התנהגותו של המשתמש – התוצאות שבחר, והתגיות שהוסיף לתוצאות החיפוש. משתמש שרוצה לשמור על פרטיותו ואינו מעוניין בפרסונליזציה יכול לנטרל אופציה זו על ידי לחיצה על הכפתור המתאים.

המיוחד במנוע הוא, שבנוסף לתוצאות החיפוש, בצד ימין של המסך המנוע מציע, על סמך התגיות של תוצאות החיפוש, אתרים נוספים שהוא סבור שיהיו רלוונטיים ויעניינו את המשתמש. תוצאות אלה מושתתות על פי מה שמכנה המנוע discovery בניגוד ל-search . ואכן "גילוי" זה שמאפשר המנוע תרם לי בחיפושים שערכתי בו. מצאתי בהם חומר רלוונטי ומעניין.

המנוע מאפשר גם לחפש במנועי חיפוש אחרים : Google,Yahoo ,MSN ועל ידי כך מאפשר למשתמש לשלב תוצאות ממנועים שהוא רגיל לחפש בהם, לצד המלצות ה-discovery של Worio.

מחיפושים שערכתי ובעיקר בזכות מאפיין ה-discovery שלו – נראה שהשם שניתן לו על שם כינוי הקבוצה שהשתתפה בפיתוחו – WORIO – World of research מוצדק.

אל המנוע
שאלות נפוצות

לעתים אנו מעוניינים לרכוש ספר נדיר או ספר ישן במיוחד, וזקוקים למידע היכן ניתן לרכשו והיכן כדאי לרכשו מבחינת העלות? מידע כזה ניתן למצוא באתרים שמאגדים הרבה חנויות ספרים עצמאיות מרחבי העולם כולו כגון: AbeBooks.com ו- Alibris.

מנוע-על שמאפשר חיפוש בו זמני ב-18 אתרים מסוג זה ובכ-200 אתרים עצמאיים נוספים הוא viaLibri. ניתן לחפש על פי מחבר, כותר, מלות מפתח, שנה ומחיר ולמיין את התוצאות על פי מחיר, שנה, מחבר, כותר ומוכרי ספרים. התוצאות כוללות מידע על הספר, מחיר, וקישור לאתרי מוכרי הספרים.

כשאר מנועי–העל גם למנוע זה יתרונות וחסרונות.
 החיסרון של מנוע-על זה הוא העדר אופציות חיפוש מסוימות שקיימות בכל אחד מאתרי הספרים בהם הוא מחפש. כך למשל אני מעוניינת לדעת היכן בישראל ניתן לרכוש את ספרו של Gerhard Muenzner על מוסדות ההסתדרות בראשית דרכן. המנשק של viaLibri אינו מאפשר הגבלה לפי שדה "ארץ". מאפיין זה קיים למשל במנשק החיפוש המתקדם של AbeBooks.com. בחיפוש שם התקבלה רשומה אחת ומצאתי מיד שניתן לרכוש את הספר ב- Book Gallery שבירושלים במחיר של 30 דולר. בחיפוש ב-viaLibri התקבלו מספר רב של רשומות עם הפנייה לאתרי הספרים ומחיר הספר בכל אחד מהם, כולל הפניה ל- AbeBooks.com, אך לא יכולתי לקבל ישירות את המידע אותו רציתי- היכן בישראל ניתן לרכוש את הספר .

היתרון הבולט של viaLibri הוא החיפוש במספר רב של מקורות ואפשרות המיון על פי מחיר.
ובעידן המסחר האלקטרוני ואילוצים תקציביים יתרון זה הופך את המנוע לשימושי ביותר.

בנוסף לחיפוש-על באתרי ספרים קיימת באתר אופציה לחיפוש בקטלוגים נבחרים לאומיים, אוניברסיטאיים ואחרים מרחבי העולם.

כמו כן באתר קישורים שימושיים רבים שיכולים לעניין חובבי ספרים.

כל אלה הופכים את האתר לאתר מעניין ושימושי.

אל האתר

Socialmention הוא מנוע-על שמחפש באתרים חברתיים כגון בלוגים, אתרי סימניות ושירותי מיקרו-בלוגינג. ניתן לצמצם את החיפוש לכל אחד מהסוגים הבאים: בלוגים, שירותי מיקרו-בלוגינג, אתרי סימניות, אתרי הערות (backtype.com ), אירועים (zvents.com), תמונות, חדשות ווידאו וניתן לחפש בכולם. ניתן להגביל את החיפוש גם על פי זמן ושפה.
במנשק התוצאות ניתן לראות את המקורות השונים מהם התקבלו התוצאות ומספר התוצאות מכל מקור.

המיוחד במנוע זההוא שניתן לקבל תוצאות בזמן אמת. משום כך ובשל אופיו ה"חברתי"  הוא  יכול לשמש ככלי מעקב לחברות וגופים אחרים המעוניינים לדעת מה חושבים וכותבים עליהם.. מבחינה זו שירות זה מצטרף למנועי חיפוש חברתיים קודמים כמו כמו Serph ו- Keotag וכלים נוספים שיכולים לשרת אותה מטרה.

לאתר המנוע
אודות המנוע