חווית המשתמש בספרייה אקדמית ותפיסת הספרייה כמרחב פיזי – תוצאות מחקר

בעידן בו נטען שנגישות המידע הדיגיטלי מהווה אתגר לספריות אקדמיות כמרחב פיזי מעניין לקרוא מחקר שבדק את דפוסי השימוש של סטודנטים בספרייה האקדמית הפיזית . המחקר אושר לפרסום  ב- 12 בנובמבר 2014  ואמור להתפרסם ב- College and Research L ibraries  בספטמבר 2015.

העותק הדיגיטלי בטקסט מלא  זמין היום בכתובת  http://crl.acrl.org/content/early/2014/11/26/crl14-683.full.pdf

במסגרת המחקר נבדקו דפוסי שימוש  בספרייה הפיזית האקדמית ב- 5 קמפוסים בקנדה – 2 מכללות, 2 אוניברסיטאות ומכון טכנולוגי אחד בתקופה 2009-2010. שיטות המחקר היו תצפיות בספרייה ( של 9268  משתמשים) וגם סקר באמצעות שאלונים בפורמט אלקטרוני ומודפס.

ממצאי המחקר:

סטודנטים מבקרים בספרייה הפיזית יותר מסטודנטיות

סטודנטים דווחו על מגוון פעילויות בספרייה שניתן לסווגם ב- 3 קטגוריות עיקריות: עבודה אקדמית, פעילות חברתית, שימוש בחומרים בדפוס  ודלפקי שירותי קוראים –יעץ והשאלה

העבודה האקדמית במחשבים או בחומר מודפס היא הסיבה העיקרית לביקור בספרייה

הטכנולוגיה נרשמה כמניע חשוב ביותר לשימוש בספרייה  כפי שעלה מהדיווח על שימוש במחשבים נייחים וניידים .   רבע ממשתמשי הספרייה הנצפים השתמשו במחשבים נייחים וחמישית בניידים

השימוש בחומר מודפס –  למרות שרוב הנצפים במחקר השתמשו במחשב נייח או נייד  השימוש בחומרים מודפסים עדיין שכיח . קרוב לרבע מהנצפים נצפו קוראים חומר בדפוס

פעילות חברתית בספרייה –  רבע מהנצפים היו מעורבים בשיחה כלשהי . כמו כן היו בקשות להתיר הכנסת מזון לספרייה ובתחום זה לא היה קשר בין מדיניות הספרייה לבין אלה שנצפו עם מזון בספרייה  מה שמצביע על התעלמות ממדיניות הספרייה בנושא זה

.

דלפקי שירותי קוראים (יעץ והשאלה)   ועיון  באוסף המודפס –  בהשוואה לשאר האזורים בספרייה באזורי דלפקי שירותי קוראים ואיזור האוסף המודפס נצפו מעט מאוד משתמשים.  כאחוז אחד מהנצפים בכול אחד מאזורים אלו. נתונים אלה מאוששים תוצאות של מחקרים קודמים וניתן להסבירם או בירידה בשימוש בשירותים אלה או בזמן השהות הקצר בשירותים אלה . העובדה שהמשתמשים לא נצפו באזורים אלה אינה מעידה בהכרח על חוסר שימוש בהם   שכן על פי תשובות הנחקרים בשאלונים כן נעשה שימוש בדלפקי השירות – 63% מהמשיבים לשאלונים ציינו שהם בקשו עזרה בדלפק היעץ בשנה האחרונה. יחד עם זאת נראה שהמגמה היא של ירידה  ביחס לתפקיד שמלאו בעבר. נמצא שהשימוש בחללי הספרייה תלוי בסוג הספרייה –  משתמשים של ספריות אוניברסיטאיות באים בעיקר למטרה העיקרית של שימוש בחומר מודפס

חוויית הקוראים בספרייה – חווית  משתמשי הספרייה אינדיבידואלית.  הדעות בדבר תפיסת הספרייה כמקום טוב ללמידה בקבוצות  או ללמידה אינדיבידואלית חלוקות , הסיבות לבחירת מיקום בספרייה אף הן מגוונות. המסקנה – קשה לרצות את כולם אך כדאי להקשיב לצרכים . המחקר שפך אור על חשיבות עיצוב הספרייה כגורם בתפיסת המשתמשים אותה. חשוב לספריות להתחשב בעיצוב הספרייה  בצרכים של 2 האוכלוסיות – האוכלוסייה שמעדיפה עבודה בקבוצות וזו שמעדיפה עבודה אינדיבידואלית.

המסקנה המתבקשת מהמחקר היא שלמרות התפיסה של הספרייה המודרית כמקום חברתי ולמרות הטענה שנגישות המידע הדיגיטלי מהווה אתגר לספריות אקדמיות כמרחב פיזי – עדיין הממצא שהשימוש האקדמי היא הפעילות העיקרית בספריה מחזק ומספק הוכחה לתמיכתה של הספרייה בלמידה של הסטודנט ומדגיש את חשיבותה ומעורבותה במוסד האקדמי.

למאמר המלא

יישומי הנתונים המקושרים – תוצאות סקר של OCLC

OCLC     ערך סקר בינלאומי  בתאריכים 7 ביולי – 15 באוגוסט 2014   בנושא יישומי הנתונים המקושרים.  מטרת הסקר הייתה לקבל מידע על פרויקטים ספציפיים ושירותים  שיוצרים מידע על כנתונים מקושרים  ומשתמשים בו.   וזאת מטרה ללמוד ולהפיק לקחים מהניסיון של ספריות/ארכיונים/מוזיאונים .

ענו על הסקר 122 נחקרים מ- 15 ארצות . תוצאות הסקר כללו תיאורים של 76 פרויקטים /שירותים  בתחום הנתונים המקושרים – 25 מהם צרכו נתונים מקושרים, 4 פרסמו נתונים מקושרים, 47 צרכו וגם פרסמו נתונים מקושרים.

ממצאיו העיקריים של הסקר:

הסיבה  העיקרית ליישום פרויקטים בתחום הנתונים המקושרים היא להעשיר את הנתונים של  המיישמים  על ידי צריכה של נתונים מקושרים ממקורות אחרים ולספק חווית משתמש עשירה יותר.

4 המקורות לנתונים מקושרים שבהם נעשה שימוש על ידי רוב המשתמשים הם:  id.ioc.gov , DBpedia , GeoNames ,  VIAF

הסיבה העיקרית לפרסום נתונים מקושרים היא לחשוף את המידע לקהל רחב יותר בווב ולהראות מה ניתן לעשות עם הסטים של הנתונים שלהם כנתונים מקושרים.

4 הסטים הגדולים של הנתונים המקושרים  הם :  WorldCat.org  ,  WorldCat.org Works, Europeana  ,  The European Library

פירוט  והסבר על תוצאות הסקר  ניתן למצוא באתר  בנושאים הבאים:

מי עושה זאת?  כולל רשימה של משתתפי הסקר

נתונים מקושרים – דוגמאות

נתונים מקושרים – מדוע ואיזה מוסדות צורכים נתונים מקושרים

נתונים מקושרים – מדוע ואיזה מוסדות מפרסמים נתונים מקושרים

נתונים מקושרים – פרטים טכניים

נתונים מקושרים – עצות  מהמיישמים

קובץ אקסל  עם תשובות הנחקרים (להוציא מידע אישי)  זמין בכתובת  http://oc.lc/0bglX7 .  מידע נוסף  על פעילותו של OCLC        בתחום זמין בכתובת  http://www.oclc.org/research/themes/data-science/linkeddata.html

לכתבה בנושא

נתונים מקושרים וספריות – מבחר מצגות

מטרת הנתונים המקושרים היא לאפשר שיתוף בין נתונים מובנים בווב באותה קלות שניתן היום לשתף מסמכים ולאחרונה אנו שומעים על  ספריות שנרתמות לנושא. ב- 10 בפברואר 2015  התקיים  מפגש /כינוס   בספרייה הציבורית בסאן פרנסיסקו – Library Data [R]evolution: Applying Linked Data Concepts  . המפגש התקיים   גם בחסותו  של OCLC      במסגרת סדרת הדיונים    “Collective Insight"

סדרת ההרצאות עסקה  ביישום הנתונים המקושרים בספריות.  5 מצגות וידאו מהכינוס זמינות כעת ב-YouTube. ארבע מהן זמינות גם כקובצי pdf. ההרצאות  הן:

Walk Before You Run: Prerequisites to Linked Data

BIBFRAME Update – Why, What, When

Making Library Collections Discoverable on the Web

Linked Data in the Library Workflow Ecosystem

BIBFLOW: Linked Data in the Not-So-Wild

כמה מסרים מההרצאות:

יישומי נתונים מקושרים  לא יהיו  ברי עניין אם מנועי חיפוש לא ימצאו את אתרי הספריות והמאגרים יסרקו ויבינו את מידע העל שלהם .  הגדלת נגישות האוסף בגוגל   תעשה באמצעות יישום כללים שנוגעים לאופטימיזציה של מנועי חיפוש  כולל   נוכחות הספרייה בויקיפדיה, ב-freebase, ב- wikidata , ב- google places/google my business  .  נוכחות כזו חשובה לנראות  ב- knowledge graph של גוגל.  שימוש ב- schema.org שבה תומכים מנועי חיפוש  מרכזיים גוגל , בינג יאהו וינדקס   יגדיל  אף הוא את נראות האתרים והאוספים.

עוד דובר על ה- BIBFRAME כמודל שמטרתו לספק למנועי  חיפוש תיאור באופן שניתן לניצול יעיל.

הגדלת הנראות של הספרייה בווב  קשורה גם לקטלוג  ישויות  ויישום כללי RDA

מידע נוסף במצגות ובקובצי ה- pdf

ספריות אקדמיות 2015 – תחזיות

בינואר EDUCATE        פרסם רשימה של 10 נושאים עיקריים שקשורים לטכנולוגיות מידע  בתחום החינוך בכלל בה דובר על נקודת פיתול /מפנה בשנת 2015 .  בפברואר פורסמה ב- library journal  כתבה מעניינת ובה רשימה  של תחזיות שנוגעות לספריות אקדמיות בפרט.

הרשימה כוללת 10 נושאים עיקריים :

  • השכלה גבוהה אלטרנטיבית  –  רבות דובר על ה-MOOCs  כמפנה בתחום ההשכלה הגבוהה אבל נראה שהנושא קצת דעך והנושא העולה הוא מה שמכונה  Competency-based education – השכלה וקרדיט שהמדד שלו הוא לא זמן השהות בכיתה בהרצאות אלא הידע והיכולת לעשות. ספריות וספרנים יצטרכו ללמוד כיצד להיכנס למשוואה זו של צורות חינוך לא מסורתיות.
  • תפקידים חדשים לספרנים בתחומים מתפתחים כגון חווית המשתמש , והמשך גיוס עובדים שאינם MLS
  • אוריינות מידע והמסמך של ACRL  – ACRL   פרסמה את הגרסה האחרונה של המסגרת החדשה לאוריינות מידע שמהווה מסגרת לפעילות הספריות והספרנים האקדמיים בתחום. מסמך זה פותח דרך לספרנים, סגל ואחרים במוסד לעצב תוכניות הדרכה חדשות וכול  מה שקשור לאוריינות מידע.
  • מעבר לפתיחות –  צפויה התפתחות בתחום חומרי ההוראה הפתוחים OER  .  ספריות אקדמיות תהיינה המובילות בקידום ה- OER . מן הצפוי שתהיה רגישות גבוהה לנושא  בעיקר בתחום ה- open science
  • השכלה דיגיטלית – השכלה באמצעות פלטפורמות דיגיטליות תהווה כר הזדמנויות חדשות לספריות אקדמיות
  • נגישות  לבעלי מוגבלויות – עדיף להתחיל בנושא בצעדים איטיים ובטוחים תחילה באתר הבית לאחר מכן במשאבים האלקטרוניים מאשר להיאלץ  לעשות זאת במהירות ובדחק בלחץ של גורמים חיצונים
  • חללים פתוחים בספרייה – מן הצפוי ששנת 2015  תהווה המשך להתפתחויות בתחום וספריות תלמדנה האחת מהשנייה כיצד לעשות זאת היטב
  • ספרים אלקטרוניים – למרות חוסר שביעות רצון שמסתמנת בתחום זה החל מגישה, מדינות שיתוף וכלה בתמחור ,  צפויה  מגמה של עליה בתחום בשנת 2015 ומו"לים ימשיכו להענות לצרכי הספריות
  • נתוני סטודנטים –  תפותחנה  מערכות לניתוח למידה כדי לספק שירותים אישיים יותר לסטודנטים למרות הסכנה לפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך. . ספריות תתרומנה  בתחום זה  במיוחד באופן בו ניתן לגיס מערכות כאלה בצורה נכונה ומועילה בקמפוס
  • מנהיגות – בעלי תפקידים בספריות אקדמיות בדרגות השונות ידרשו להשקיע אנרגיה בבניית עתיד בטוח של הספרייה כתורמת להצלחת הסטודנט, הסגל והמוסד. הרשימה בתחום זה ארוכה – נתונים מקושרים, אתרי הבית,  e-science ועוד

פירוט נוסף בכתבה

OCLC ו- British Library חברו יחדיו – אופציה מהירה וגמישה יותר להשאלה בינספרייתית

על פי הצהרה מתאריך 8 בינואר 2015 שירות ההשאלה הבינספרייתית   של OCLC      ושל ה- British Library   חברו יחדיו  כדי לספק לספריות  אופציה חדשה מהירה יותר וגמישה יותר להספקת פרסומים.  אופציה זו תאפשר לספריות לוודא את הזמינות  של המסמכים ב- British Library לפני ההזמנה  ואת זמינות האופציה של הספקת מסמכים דיגיטלית  שתקצר את זמן ההשאלה למספר דקות.  כמו כן תספק לספריות  מגוון אופציות להספקת מסמכים ומחיר.

אופצית הרכש החדשה תפשט גם את תהליכי הספרייה בכול הקשור למחויבות לזכויות יוצרים  ספריות יוכלו להמשיך להשתמש בשירותי ההשאלה הבינספרייתית של OCLC       – IFM     לתשלום הרכישות.

ספריות  בעלות חשבונות קיימים ב- British Library ימשיכו לקבל מחיר  דיפרנציאלי  נלווה לחשבונות שלהם.

על פי דברי בכיר ב- OCLC הספריות הן הנשכרות מההסכם ;

"OCLC's partnership with the British Library makes it possible for WorldShare ILL libraries to quickly determine if documents are available, and have them delivered to users—sometimes within minutes These expanded options for interlibrary loan and document delivery will save library staff time and effort, and will deliver greater value for library users."

פרטים נוספים כולל מדריך לביצוע הרכישות בהצהרה המלאה

SWIB14 – הווב הסמנטי בספריות

לאחרונה שומעים ויותר על פרויקטים שתומכים בווב הסמנטי ובנתונים מקושרים. מטרת הנתונים המקושרים היא לאפשר שיתוף בין נתונים מובנים בווב באותה קלות שניתן היום לשתף מסמכים ולאחרונה אנו שומעים על  ספריות שנרתמות לנושא.

מבחינת הספריות נתונים מקושרים אמורים להחליף את  MARC   כבסיס  למסגרת הביבליוגרפית החדשה של הספרייה. הנתונים המקושרים מהווים מהפכה  בארגון המידע ואמורים לענות על חסרונות של השיטה היום  שמארגנת את המידע בבסיסי נתונים יחסיים סגורים ודורשים תחזוקה שוטפת.

כנס SWIB      – Semantic Web IN Libraries   שמתקיים מדי שנה מאז 2009  שם לו למטרה לספק מידע  על ההתפתחויות בתחום הנתונים המקושרים בהקשר של הספריות ולאפשר חילופי מידע וניסיון בנושא.

השנה הכנס מתקיים בבון גרמניה בימים אלו – 1-3  בדצמבר 2014 . הכנס עוסק במגוון נושאים בתחום כגון:  RDFSchema.org , Wikidata ועוד.  ההרצאות משודרות בזמן אמת .

מידע, תקצירים ושקפים מהרצאות  משנים קודמות של הכנס זמינות באתר

תודה לטולי עמיכל על המידע על הכנס

לתוכנית הכנס

Internet Librarian 2014

כנס  Internet Librarian  ה- 18 התקיים  ב- 27 – 29 באוקטובר 2014 בקליפורניה.

הכנס התמקד בדרך  בה ספרנים לא רק משתתפים בקהילה אלא גם כמובילים  בתחום הדיגיטלי והוצגו בו שירותים וכלים שמאפשרים תקשורת מדעית.

במהלך ימי הכנס התקיימו סדנאות מעשיות לצד הרצאות שעסקו במגוון נושאים: מובייל, אוספים אלקטרוניים, מיומנויות , חיפוש מידע, חללים בספרייה, ארכיטקטורת מידע, עיצוב אתרים, מדיה חברתית, MOOC  , עתיד הספריות,שיווק , גילוי ידע ועוד.

מבחר מצגות מהכנס זמינות באתר

לתוכנית הכנס

ספריות ופרסומים בגישה פתוחה – מימון וקטלוג

כתבי עת בגישה פתוחה  (מסלול הזהב)  שנחשבים כמודל על פיו  המחבר אחראי לתשלום עבור הוצאות ההוצאה  לאור יכולים להיות ממומנים על ידי מספר גורמים שונים בתוכם גם ספריות.

מעניין לדעת מה חלקן של הספריות במימון זה?

סקר  שנערך על ידי  PCG בקרב 150    ספרנים מ- 30 מדינות שונות מצא שהאחריות על מימון  הוצאות ההוצאה לאור  APCs      –  ARTICLE PROCESSING CHARGES    מוטלת עדיין  ברובה על  המחבר  – 47%   וגופי מימון –  38%  , בעוד  שחלקם של המוסדות או הספריות הוא 24%  בלבד.

מכול מקום, קרוב לרבע מהמשיבים השיבו שהספרייה מקצה סכומים ל – APCs    שנלקח לרוב מהתקציב הקיים של הספריות לחומרים. על פי הערכה הקצאה זו מהווה פחות מאחוז אחד מהתקציב למנויים המסורתיים  ו- 19% מהמוסדות  מציבים תקרה ל- APCs שבדרך כלל נעה בטווח של 2- 3 אלף דולר

ומה בדבר קטלוג חומרים בגישה פתוחה?

72%  מהספריות דווחו שהן מקטלגות פרסומים בגישה פתוחה  למרות שהרבה העריכו שפרסומים אלה מהווים רק 1%-5%  מהחומרים המקוטלגים. הספרנים מחליטים אילו כותרים חופשיים לקטלג  והמקורות  העיקריים מהם נלקחים הפרסומים הם: DOAJ  ו- Beall's List of Predatory Open Access Publishers. זאת בנוסף לפרסומים עליהם ממליצים אנשי הסגל.

תוצאות הסקר מאוששות  את ההשערה  שהעניין בגישה הפתוחה בספריות עדיין מצומצם  אבל הוא הולך וגדל …

 

לכתבה בנושא

דוח 2014 – כוח אדם ושכר בספריות אקדמיות, ציבוריות ומיוחדות

כתבה שהתפרסמה ב- library journal    ב- 15 באוקטובר 2015 כוללת דוח מקיף על מצב כוח  אדם ושכר בספריות אקדמיות ציבוריות ומיוחדות בארה"ב

הדוח מסתמך על נתוני שנת 2013 בהשוואה לשנים קודמות.

מהדוח עולה שהמגמה של גידול חיובי בספריות ציבוריות נמשכת. ב- 2013 קרוב ל- 24% מהצבות כוח אדם היו בספריות ציבוריות בהשוואה ל- 18.7% ב- 2012. השכר הממוצע ההתחלתי בספריות ציבוריות בשנת 2013 גדל בכ-4%  יחסית לשנת 2012

באקדמיה ב- 2013 קרוב ל- 9.8%  ממבקשי עבודה במוסדות אקדמיים התקבלו במחלקות מחוץ לספרייה  כולל עבודה שקשורה בטכנולוגיות מידע, מערכות לניהול מידע והערכה.

בנוסף  למחלקות אקדמיות נוספות חלה גם בספריות אקדמיות עליה מסוימת בהצבות כוח אדם – 23.6% מהצבות כוח אדם מקצועי היו בספריות אקדמיות יחסית ל- 21.2%  בשנת 2012 . עליה בהצבות כוח אדם ובשכר נכרה בקרב הארכיונאים.

לעומת זאת חלה ירידה במצבת כוח אדם בספריות מיוחדות.

מידע נוסף כולל טבלת להשוואת שכר  אפשר למצוא בכתבה

ספריות ודיגיטציה של חומרים ללא צורך באישור המו"לים

בית המשפט הגבוה באירופה  פסק  לאחרונה שספריות יוכלו לתעתק בצורה דיגיטלית ספרים שמצויים באוסף שלהם ( פעולת דיגיטציה)  וליעד אותם לעמדות מחשב ייעודיות בספרייה ללא צורך באישור המו" לים

מדברי בית המשפט:

“The right of libraries to communicate, by dedicated terminals, the works they hold in their collections would risk being rendered largely meaningless, or indeed ineffective, if they did not have an ancillary right to digitize the works in question,”

יחד עם זאת ספריות אינן יכולות להרשות למבקרים להדפיס או להוריד את הספרים  מאחר שמהמשמעות של הדבר הוא יצירת עותק נוסף שלא על ידי הספרייה ופעולה זו אינה מותרת.

לידיעה

עתיד הספריות : מגמות, אתגרים וטכנולוגיות – דוח NMC

Horizon Project הוא פרויקט מחקר איכותי ששם לו למטרה לזהות ולתאר מגמות וטכנולוגיות שתהיה להן השפעה גדולה ביותר על החינוך ההוראה והמחקר . הדוח  מתפרסם מדי שנה מאז 2002 .

דוח 2014 מיוחד  לנושא הספריות  זמין עתה חופשי  לקריאה והורדה . הדו"ח שמשתרע על פני 50 עמודים בחן מגמות מפתח , אתגרים משמעותיים, וטכנולוגיות  שיכולה להיות להן השפעה על הספריות האקדמיות ברחבי העולם כולו  במהלך חמש השנים הבאות.

דוח זה הוא פרי של שיתוף פעולה  של NMC     עם  מספר מוסדות אקדמיים נוספים.

מגמות כגון התמקדות בניהול המידע המחקרי , עדיפות לתכנים במובייל , צורות חדשות של מחקר רב תחומי כול אלה יאיצו את אימוץ  הטכנולוגיות המתאימות בספריות אקדמיות.

את האתגרים שעומדים בפני הספריות  בחמש השנים הבאות ניתן לחלק לאתגרים קלים לפתרון , קשים לפתרון  וקשים אפילו להגדרה. האתגרים הפתירים הם שילוב הספריות האקדמיות בתוכנית הלימודים ושיקול מחודש  בכול הקשור  לתפקידים ולמיומנויות של הספרנים.

אתגרים קשים ביותר הם אימוץ הצורך בשינוי רדיקלי ותחזוקה מתמשכת של פרויקטים שיתופיים

התפתחויות  טכנולוגיות חשובות בספריות האקדמיות  בטווח של שנה שנתיים הן הוצאה לאור אלקטרונית ואפליקציות מובייל, בטווח של שנתיים שלוש – טכנולוגיות  שקשורות לציטוטים וביבליומטריקה, ותכנים בגישה פתוחה ובטווח של 4 – 5 שנים – האינטרנט של הדברים והווב הסמנטי ונתונים מקושרים.

בדוח אפשר לקרוא על ספריות ומוסדות אקדמיים שמעורבות בפרויקטים שונים רלוונטיים למגמות, לאתגרים ולטכנולוגיות שמוצגים בדו"ח  ומקורות רבים לקריאה נוספת .

לדוח המלא

תוכנית Assessment in Action – האימפקט של הספריות על הסטודנט והצלחתו

Assessment in Action: Academic Libraries and Student Success”- AiA  – היא תוכנית בת 3 שנים של  ACRL שבא נוטלים חלק 300 מוסדות אקדמיים ומטרתה לבדוק את האימפקט של הספריות באמצעות  הדרכה, יעץ, אוספים, מרחב ועוד.. על תהליך הלמידה והצלחתו של הסטודנט.

הפוסטרים של 75 צוותים שנטלו חלק בפרויקט ותארו את הפרויקטים השונים של הספריות שבוצעו בשנה האחרונה במסגרת התוכנית הוצגו בכנס ALA  2014 שהתקיים ביוני האחרון

אפשר לקרוא על הפרויקטים בתקצירים ב-  poster guide -pdf

הפרויקטים מגוונים ומהם ניתן ללמוד בין היתר על האימפקט של מודלים שונים של הדרכה על אוריינות המידע של הסטודנטים,  הקשר בין שימוש בספרייה והצלחת הסטודנטים ועוד..

פרויקטים אלה יכולים לשמש דוגמה לספריות אחרות שמעוניינות לבצע מחקרים דומים.

לקובץ תקצירי הפרויקטים

The State of Reference Collection – מסמך אינפורמטיבי

כיצד משפיעות טכנולוגיות חדשות, מקורות בגישה פתוחה  ובעיות תקציב על  הספרנים בכול הקשור ליַעַץ – תפיסת היַעַץ, רכש ושימוש בהווה ובעתיד.

על כול אלה מנסה מחקר של SAGE      שהתפרסם ביוני 2014  לענות.

שיטות המחקר כללו סקר של 482 ספרנים מרחבי העולם, מספר קבוצות מיקוד וראיונות.השאלות בסקר התייחסו לסוגי מקורות מידע שנחשבים למקורות יעץ, אילו מקורות יעץ שימושיים ביותר, המודעות של המשתמשים ליעץ ועד כמה ספרנים שבעי רצון ממודעות זאת.  58%  מהספרנים שענו על הסקר היו ספרנים מספריות אקדמיות. 37% בספריות מיוחדות , 4% מספריות ציבוריות  ו-1% בספריות בתי הספר.

מממצאי המחקר :

ההגדרה של היעץ משתנה מכיוון שההבחנה בין מקורות יעץ מסורתיים ומקורות מידע אחרים מטשטשת , אבל עתיד היעץ רחוק מלהיות עגום למרות התחרות מגוגל, ויקיפדיה ושאר מקורות המידע ולמרות הבעיות התקציביות.  זאת מכיוון ששירות היעץ  באופניו השונים – אם כשירות דלפק או שירותי יעץ למחקר  עדיין חיוני מפני שהמשתמשים מוצפים בשפע של מידע וזקוקים להדרכת הספרנים לשימוש במקורות יעץ מתאימים מבלי לכנותם  "יעץ". מקורות מידע אלה מגוונים וכוללים מאמרים, מאגרי מאמרים, נתונים סטטיסטיים  ווידיאו וכול מקור מידע אחר שנותן מענה לצורכי המידע של המשתמשים.

מה הם מקורות המידע המועדפים:

75%  מהספרנים סבורים שמאגרי מידע שכוללים מאמרים הם כלי היעץ השימושי ביותר

לאחר מאגרי מידע מקורות היעץ  שנחשבים כשימושיים ביותר הם מאגרי מידע סטטיסטיים  – 51% מהספרנים סבורים כך , ומאגרי מידע ביבליוגרפיים שכוללים מפתוח  ותקצירים-   42%

68% מהספרנים בספריות אקדמיות ו- 50% מספריות מיוחדות מעדיפים מקורות יעץ מקוונים , ו- 60% ספרנים מספריות ציבוריות ו- 31% ספרנים מספריות מיוחדות דווחו שאין להם העדפה לפורמט מסוים .

עוד נמצא ששימוש במקורות יעץ חופשיים שכיח כמקורות מידע בתשלום. בספריות אקדמיות זה קיים  בין היתר בגלל הרצון לקדם למידה מתמשכת גם לאחר סיום הלימודים.

ביחס לתקציב היעץ – מעט ספרנים דווחו על גידול בתקציב בחמש השנים האחרונות . בספריות אקדמיות וספריות מיוחדות 49% דווחו שהתקציב ליעץ הצטמצם בחמשת השנים האחרונות ובספריות ציבוריות – 65%  דווחו על צמצום בתקציב . צמצום נוסף צפוי בעתיד.

נצפים שינויים עתידיים באופיו של היעץ מכיוון שספרנים רואים ביעץ כול מקור  מידע  אחר ולא עוד רק כלי  בפורמט מודפס. ספרנים מעדיפים מקורות יעץ מקוונים מכיון שהם סבורים שאלה משרתים טוב יותר את המשתמשים ומפני שהכלים לגילוי ידע מקלים על איתורם. מבחינת הרכש- לספרנים בספריות אקדמיות וציבוריות יש העדפה קלה לאגרגטורים.

מידע נוסף במסמך המלא .

כמה משלמת האוניברסיטה שלך עבור כתבי העת? רכש בחבילות – עסקה טובה ?

פעמים רבות  רכש של כתבי עת אלקטרוניים על ידי האוניברסיטאות מתבצע  בשיטת  חבילות  והמשא ומתן לרכישת החבילות מתבצע מאחורי דלתיים סגורות  בעקבותיו מגיעים להסכם מחירים שהוא חסוי  בדרך כלל.

לאחרונה צוות כלכלנים החליט לחקור  את הנושא.  התחקיר  החל  ב- 2009  והוא הקיף כ- 100 אוניברסיטאות וקוֹנְסוֹרְצְיוּמִים  בארה"ב . הנושא נחקר ביחס למו"לים  Elsevier, Springer – Wiley  והתייחס למחירים של אותה שנה.  התוצאות  התפרסמו  ב- 16 ביוני  ב- Proceedings of the National Academy of SciencesPNAS ומאמר בנושא התפרסם בגיליון –20 ביוני 2014  של כתב העת Science

תוצאות המחקר העלו שיש אוניברסיטאות שמשלמות מחיר כפול מזה  שמשלמות אוניברסיטאות אחרות באותו סדר גודל כאשר  המודל הסטטיסטי בתחקיר מושתת  על מספר הסטודנטים הרשומים ומספר תארי ה- PhD   בכול מוסד . .

מצד שני הועלו טענות מצד מו"לים וגם ספרנים שהתוצאות יכולות להטעות שכן יש לקחת בחשבון את ההיסטוריה של המוסד עם המו"ל וגם את מספר ההורדות של המאמרים .

לצד הטיעון שהחבילות מוזילות מחירים לאוניברסיטאות נטען גם  שהחבילות  משרתות גם את המו"לים שכן הן כוללות כתבי עת לא חשובים שלולא היו כלולים בחבילה לא היו נרכשים ואולי בסופו של דבר מודל החבילות לא תמיד משתלם לצרכנים

פירוט נוסף במאמר המלא (למנויים)

קובץ אקסל שכולל פירוט הפרשי מחירים ששלמו 100 אוניברסיטאות (למנויים)

מגמות מרכזיות בספריות אקדמיות 2014 –דוח ACRL

מדי שנה  ה-  ACRL Research Planning and Review Committee   מפרסמת  מסמך על המגמות הבולטות בספריות אקדמיות. השנה לאחר הרבה דיונים וסקירות ספרות הוועדה החליטה על נושא מרכזי אחד למגמות העכשוויות – שיתוף פעולה עמוק יותר. הוועדה מצאה דוגמאות לשיתוף פעולה בחינוך הגבוה  שהספריות האקדמיות יוכלו להשתתף ולתרום.

הועדה התמקדה בקטגוריות הבאות:

נתונים ומידע – ספריות צריכות לשתף פעולה עם גופים נוספים אחראים בתחום המחקר ומענקי המחקר כדי לתמוך בתהליך המחקר.  התפתחויות אחרונות בכול הקשור ל- big data , open data  מאפשרים פיתוח יוזמות חדשות, שירותים ומשאבים שיכולים לענות על הצרכים בשלבים השונים של המחקר.

לדוגמה : כלי כמו open refine שיכול לסייע לחוקרים לעשות שימוש חוזר בנתונים יכול לשמש גם ספרנים לא רק בסיוע לחוקרים אלא גם לשימוש בספריות

שירותים דיגיטליים מותאמים אוטומטית לכל הפלטפורמות –  עיצוב רספונסיבי מאפשר לאתר אחד  באופן אוטומטי להתאים עצמו לגודל של מסך המשתמש. הרבה ספריות מתקדמות לעבר עיצוב רספונסיבי של אתרים. מגמה זו מהווה תחום הזדמנויות לשיתוף פעולה עם מחלקות לשירותי ווב. כמו כן ספריות צריכות לשתף פעולה בתחום עם ספקים כדי להגיע לעיצוב אתר  מותאם לגדלים השונים של מסכים.

פתיחות בחינוך הגבוה – הגישה הפתוחה – ספריות אקדמיות ממשיכות לתמוך בהוצאה לאור בגישה פתוחה ובנוסף מתחילות לספק תמיכה פיננסית ולקדם מקורות ומשאבים  פתוחים בתחום החינוך OER  . ההתפתחויות בתחום ה- MOOCS  פותחות  אף הן כר נרחב לשיתוף פעולה ותמיכה של הספריות.

הצלחת הסטודנט – ספריות משתפות פעולה עם גופים אחרים במוסדות האקדמיים בכול הקשור  למדד הצלחת הסטודנט. מצפים מספריות אקדמיות לראות במדדים שונים שקשורים להישגי הסטודנט והצלחתו כחלק מפעילות ההערכה שלהן .שיתוף פעולה עם גופים אחרים במוסדות האקדמיים בנושא מתחייב, ויש בו כדי להציג את ערכה של הספרייה.

למידה מבוססת קומפטנציה – קיים לחץ על מוסדות לצמצם את הוצאות הסטודנט ולפתח מודלים חלופיים להערכה שאינם מבוססים על נקודות זכות של קורסים ומדדים אחרים מסורתיים. . התוצאה שימת דגש על למידה מבוססת כישורים  שמאפשרת לספריות הזדמנות לשלב אוריינות מידע ומיומנויות מחקר בתוכנית הלימודים.

Altmetrics – היום הגידול המתמשך בשימוש מדעי באתרים חברתיים כגון  אתרי סימניות חברתיים לאקדמיה, רשתות חברתיות לאקדמיה ומיקרובלוגים מהווה הזדמנות לעקוב אחרי האימפקט המדעי בדרכים חדשות והוליד  מדדים אלטרנטיביים – Altmetrics  – מונח זה  מוגדר כיצירה וחקר מדדים חדשים שמושתתים על הווב החברתי  לניתוח והערכה., ב- 20  ביוני 2013  NISO – The National Information Standards Organization  הצהיר על פרויקט דו שלבי לפיתוח סטנדרטים בתחום ה- Altmetrics. תחום זה פותח בפני ספריות אקדמיות אפשרויות ללמד ולסייע לחוקרים בשימוש נכון במדדים אלו.

Digital humanities – משמעותו  שילוב  מחקרים במדעי הרוח במתודולוגיות מסורתיות עם טכנולוגיות דיגיטליות על מנת להשיג   מחקר אפקטיבי בתחום מדעי הרוח. ספריות אקדמיות יכולות למלא תפקיד מרכזי בסיוע לפקולטה למדעי הרוח  בתחום המחקר על ידי הוראת מיומנויות חיוניות, זיהוי וארגון מקורות מתאימים וקשר עם יחידות נוספות בקמפוס .

לדו"ח המלא

.

כלים לגילוי ידע ושיווק משאבי הספרייה – מה התחדש ?

כלים לגילוי ידע שמאפשרים אחזור מידע ממקורות מידע  של הספרייה בתיבת חיפוש אחת  מאפשרים לספרייה לחשוף את אוספיה  ובכך מהווים כלי שיווקי חשוב לא פחות מעלונים, פוסטרים  וכו'

ארבעת הפלטפורמות הגדולות היום הן:

EDS      של Ebsco

Primo של Ex Libris

Summon  של Serials Solutions

ו- WorldCat  של OCLC

לאלה שעדיין לא בחרו – מה לבחור?

כתבה שהתפרסמה ב- 3 ביוני 2014  כוללת מידע על 4 הפלטפורמות תוך התייחסות לאינדקס המרכזי , שירותי הספרייה, מאפיינים חדשים  וייחודיים

ebscoEDS   – שירות  שה- tagline   שלו הוא" Take Discovery to the Next Level"   הוסיף לאחרונה את המאפיין Research Starters  בראש תוצאות החיפוש שמאפשר למשתמשים לראות ביבליוגרפיות ומאמרים נוספים קשורים לנושא החיפוש. ייחודו של EDS הוא בתאימות שלו עם כול מאגר ידע ו-link resolver. בנוסף ה- API   שלו מאפשר אינטגרציה כמעט  עם כול ILS

primoPrimo – שה- Tagline שלו הוא  "Empowering Libraries to Address User Needs " הוא השירות היחיד שיש לו הסכמים לחיפוש בתכנים של Proquest  ו- EBSCO . מאפיינים חדשים יחסית הם: פרסונליזציה של תוצאות  ומאפיין הדפדוף, וייחודו של השירות הוא בפונקציונליות הגבוהה בכול הקשור ל- OPAC.

summonsySummon  שה- tagline  שלו הוא "A Digital Front Door for the Library 's Resources"  מתאפיין באינדקס אחד מאוחד שכולל נרמול של מידע העל לפני פעולת האינדוקס. לאחרונה המנשק שלו הוא רספונסיבי לגדלים שונים של מסכים במגוון מכשירים וכול מאפייניו נגישים גם במובייל.  מאפיין חדש נוסף הוא מצאי ספרים אלקטרוניים אוטומטי במאגר הידע שלו. בעתיד הקרוב מתוכננת אינטגרציה עם התוכנה הביבליוגרפית Flow . הטכנולוגיה שלו "match and merge technology"   שכוללת את נרמול המידע לפני הכנסתו לאינדקס מאפשרת אחזור מהיר ושווה של ספקי התכנים השונים.

worldcatWorldCat   של OCLC  שה- tagline שלו הוא "Connect your library to the world" הוא  שירות גילוי הידע היחיד שמאפשר גישה ל- WorldCat . הוא מסייע למשתמשים להגדיל את הנראות של האוספים שלהם הודות לשיתוף פעולה עם  גוגל , גודרידס ווויקפדיה. התוכנה לניהול אוספים CONTENTdm מסיעת למנויים להנגיש את התכנים באוספים הדיגיטליים בכול פורמט כולל ארכיונים היסטוריים, עתונים, ספרים ומפות

harvardלאחר בחירת תוכנה כלשהי מגיע שלב ההטמעה. כדי לא להמציא את הגלגל מחדש כדאי ללמוד מניסיון האחר. מידע מפורט  על ההיערכות לקראת שלב ההטמעה אפשר למצוא במסמכים שפרסמה אוניברסיטת הרווארד שמתכוננת בחודשים הקרובים להטמיע את primo

Computers in Libraries 2014 – מבחר מצגות

הכנס ה- 29 של  Computers in Library 2014 התקיים ב- 7-9 באפריל  במלון הילטון בוושינגטון.

ספריות  משתנות ואפשר ללמוד מניסיונם של אחרים – בכנס הוצגו בין השאר גם יישומים ופרויקטים שנעשו בספריות ומהם ניתן להפיק לקחים וללמוד.

ההרצאות בכנס עסקו בנושאים  מגוונים כגון: שימוש בוורדפרס ליישומי הספרייה והעדפתו כאלטרנטיבה על יישומים מסחריים כגון Libguides , עיצוב מחדש של אתר הבית של הספרייה בעיצוב רספונסיבי ,כלים ויישומים בשירות הספרייה אינטרנט ובתי ספר, אפליקציות למובייל, הווב החופשי, ספרים אלקטרוניים, הרשת הלא נראית,הספרייה כמו"ל , ויזואליזציה של מידע , סטודנטים ipads ומחקר,  הטמעת אפליקציות ויישומי ווב 2.0  בספרייה כיוונים עתידיים בספרייה כגון  –  Google glass  ושירותי הספרייה ועוד..

מצגות הכנס זמינות  לצפייה והורדה

מצב הספריות בארה"ב – 2014 – דו"ח ALA

דוח ALA        2014  על מצב הספריות בארה"ב פורסם.  הדו"ח שמשתרע על פני 81 עמודים  כולל מגוון נושאים כגון: ספריות והמעורבות בקהילה, ספריות ציבוריות, ספרים אלקטרוניים וזכויות יוצרים, ספריות בתי ספר, ספריות אקדמיות, רשתות חברתיות,  ועוד.

מהדוח עולה שספריות ממשיכות להתאים עצמן לצרכים המשתנים של החברה  ומגבירות את המעורבות שלהן בקהילה.

ספריות אקדמיות ממשיכות להתמודד עם אילוצים כלכליים.  נמשכת המגמה של  שינויים בחללי הספרייה, העברת אוספים ותפקידי צוותים.

ספריות אקדמיות מגדילות את אוסף הספרים האלקטרוניים,  ותורמות משמעותית יותר מאי פעם ללמידה של הסטודנטים. מגמות אלו מבוססות על סקרים . נתונים מפורטים מסקרים אלה כלולים  בדוח  המלא.

לדו"ח המלא

תוכנות בקוד פתוח בשירות הספרייה

קוד פתוח משמעותו    גישה פתוחה לקוד תוכנה עם אפשרות להשתמש, לערוך שינויים ולהפיצו מחדש ובכך מהווה מודל שיתופי לפיתוח התוכנה

קיימים היום ברשת הרבה תוכנות/כלים בקוד פתוח  שיכולים לשרת באופנים שונים את הספרייה.

בכתבה  מעניינת באתר שמוקדש לקוד פתוח  מתוארים 5 כלים מוכרים פחות שיכולים לשרת באופנים שונים את הספרייה.

לדוגמה:

SubjectsPlus – תוכנה שיכולה לשמש למטרות שונות כגון:  יצירת מדריכים, רשימת צוות הספרייה, רשימת מאגרי מידע, שאלות נפוצות וכול זאת עם הרבה אפשרויות להתאמה אישית

BibApp – כלי שמשמש כרשת חברתית לחוקרים. מאפשר לאתר חוקרים ושיתוף פעולה ברמת הקמפוס בתחומים מסוימים ובכך  יכול לשמש ספריות אקדמיות לקשר את החוקרים בקמפוס עם מומחים בתחום כדי לסייע להם במחקר . כמו כן מסייע  בהחלטות שנוגעות לפרסום מחקרים של החוקרים בווב. דוגמה ליישומה אפשר לראות בכתובת:https://connections.ideals.illinois.edu/

Guide on the Side – כלי חופשי שפותח על ידי אוניברסיטת אריזונה ומאפשר יצירה מקוונת אינטראקטיבית של מדריכים. דוגמה למדריך שפותח בכלי זה אפשר למצוא בכתובת http://www.library.arizona.edu/applications/quickHelp/tutorial/searching-the-ua-library-catalog.

OpenRoom – תוכנה לניהול הזמנות לחדרים וחללים פתוחים בספרייה.

התוכנות הן בקוד פתוח וחופשיות. כמובן שהשימוש בתוכנות אלו מחייב קודם התקנתן בשרת ווב.

לכתבה בנושא

QR בשירות הספרייה – חיבור בין הפיזי לדיגיטלי

קוד Quick Response Code – QR  הוא למעשה ברקוד שמאפשר קידוד  מידע טקסטואלי בצורה גראפית-ויזואלית וכיום מקובל להשתמש בו  להצגת כתובות אינטרנט בצורה גרפית.

אפליקציות בטלפונים חכמים קוראות קוד QR   מאפשרות גישה ישירה לאותן כתובות.

מיזם  חדש – Q-Read שגייס אפשרויות טכנולוגיות אלה לשירות הספרייה פותח  בספרייה לגיאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב . המיזם מאפשר חיבור בין הפיזי לדיגיטלי –  כאשר מצוי בידי המשתמש העותק הפיזי של ספר לדוגמה הוא יוכל להגיע לגרסה האלקטרונית של הספר, להפניות לביקורת על הספרים ולקישורים רלוונטיים נוספים  כולל תוצאות חיפוש מדעת"א  בנושא.

למיזם יתרונות אותם מפרט  עידו אהרון מפתח המיזם :

  • " על ידי העלאת תצלומי מפות נוכל לתרום להפחתת התלות של הסטודנטים במשאביה הפיזיים של הספרייה כגון מחשבים, סורק ומכונת צילום.
  • יתרון נוסף הוא האפשרות להפנות לאתרים שונים העוסקים בנושא המבוקש ובכך להציג מידע משלים לפריט או לנושא.
  • דרך לספריות ליצור מיזם טכנולוגי בעלות מינימאלית.
  • יצירת הפנייה לביקורת על הספר באתרי הוצאות הספרים או החנויות כדוגמת Amazon או Google books.
  • הצגת תוצאות חיפוש מדעת"א עבור הנושא המבוקש.
  • סטודנטים יוכלו לתרום באופן פעיל על-ידי שיתוף מידע אודות פרקים מספר או מאמרים וזאת על-ידי העלאת סיכומים (דרך הספרייה) והצמדת הקוד לספר או לכתב-העת.
  • הצגת הספרייה כמתקדמת טכנולוגית ושירותית יותר עבור הסטודנטים"

כמובן שמיזם זה יכול להיות ישים גם בספריות אחרות .

פרטים נוספים על המיזם כולל דרך יצירת הקוד אפשר לקרוא במסמך של עידו אהרון על המיזם ובסרטון המיזם ביוטיוב

תודה לעידו על המסמך והמידע