ORCID – Open Researcher & Contributer ID וסטנדרטיזציה של שמות חוקרים

פורסם בתאריך על ידי
2

ORCID היא יוזמה של ארגון ללא מטרות רווח לסטנדרטיזציה של שמות חוקרים שהשקתה הייתה באוגוסט 2010. מטרת Orcid היא להקים מערכת רישום שמות חוקרים פתוחה ועצמאית במטרה לפתור את חוסר האחידות במערכת השמות הקיימת היום. הפתרון יהיה באמצעות מזהים ייחודיים שניתנים לקישור לתנובה המחקרית של כל אחד מהחוקרים. זיהוי מדויק של חוקרים ועבודתם יתרום לשיפור תהליך הגילוי המדעי, מימון המחקר ושיתוף במישור הבינלאומי ובכך הוא מהווה אחד מאבני היסוד למעבר ממדע למדע משופר e-science – ידע אקדמי שמופץ באופן שיתופי על ידי מדענים ותשתית טכנולוגית מתאימה שמאפשרת זו.

היוזמה מושתתת על עקרונות שמדגישים מחויבות לפרטיות החוקר ולתקשורת גלובלית ופתוחה.

היוזמה נמצאת עדיין בשלביה הראשונים אך נכון לעתה , מוסדות לא מעטים כבר חברים ביוזמה ומוסדות מחקר,מוסדות מימון, אגודות, מו"לים ואוניברסיטאות שמעוניינים ביוזמה חשובה זו נקראים להצטרף ולהירשם

הרצאה בנושא יישום חווית השירות של דיסני וורלד בארגון נותן שירות.

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

ביום רביעי 16.02.11 נהנו עובדי הספריות מהרצאה בנושא יישום חווית השירות של דיסני וורלד בארגון נותן שירות.
ד"ר נדב גולדשמידט, מרצה בכיר לניהול השירות מהקריה האקדמית אונו, הציג חמישה כלים בהם משתמשת חברת דיסני כדי ליצור הנאה ושביעות רצון בפארקים שלה.
דר' גולדשמידט הדגיש את התפקיד המרכזי של מחויבות ומוטיבציה בקרב נותני השירות כבסיס
למצוינות בשירות, שהרי בהיעדרן אין תשוקה לשירות ואין התלהבות לספק את דרישת הלקוח.
ההרצאה שולבה בדוגמאות ובסיפורים משעשעים מהפארקים של דיסני.
חמשת הכלים ניתנים ליישום הן בכל ארגון המעניק שירות והן בחיינו האישיים.

מתקציב אוסף הספרייה – מנויים למאגרי מידע או מנויים לכתבי עת – מה עדיף ?

פורסם בתאריך על ידי
2

ספריות ברחבי העולם כולו מתמודדות היום עם בעיות תקציביות ונאלצות לקצץ באוספים ובשירותים, ומשתדלות לעשות זו תוך פגיעה מינימלית במשתמשים.

היום יש שימוש הולך וגדל במנועי חיפוש מדעיים ובראשם גוגל סקולר ובתחום הביורפואי במאגר המידע החופשי Pubmed . לאור דפוסי שימוש אלה התעוררה שאלה בקרב ספרנים באוניברסיטת (California Santa Cruz (UCSC, בבואם לקצץ באוספים, ביחס לחשיבות המשך המנויים למאגרי מידע ביבליוגרפיים לעומת המשך מנויים לכתבי עת. טענה עיקרית שנשמעה על ידי הספרנים והסגל כאחד ומוצאת חיזוקים בספרות ובקרב ספרנים מספריות אחרות היא שלאור השימוש ההולך וגדל בגוגל סקולר  לא יזדקקו עוד למאגרי מידע שהספרייה מנוייה עליהם. ומשום כך אפשר לקצץ בתקציב המנויים למאגרי מידע לטובת המשך המנויים לכתבי עת.

כדי להתמודד עם שאלה זו נערך סקר דפוסי שימוש במאגרי מידע בקרב החוקרים באוניברסיטת California Santa Cruz בסוף 2009. התוצאות התפרסמו בגיליון סתיו 2010 של כתב העת
Issues in Science and Technology Librarianship.מטרת הסקר הייתה לזהות מאגרי מידע מועדפים על החוקרים ומדוע? מה מידת השימוש בגוגל סקולר ובמאגרים חופשיים אחרים , מה מידת השימוש בגוגל סקולר וההעדפות לעומת המאגר הרב תחומי Web of Sciences ומה היא עמדתם של החוקרים ביחס לביטול מאגרים לטובת יותר מנויים לכתבי עת .

מתוצאות המחקר:
Web of Science נמצא כמאגר שבו נעשה השימוש הרב ביותר כמאגר יחיד – 41.6%.
לא נמצא הבדל בין השימוש ב- Pubmed כמאגר יחיד – 21.5% ובין השימוש בגוגל סקולר כמאגר יחיד – 18.7% . גוגל סקולר נמצא הכלי השני הפופולרי לאחר Web of Sciences    .שמונים ושלושה אחוזים מהנחקרים משתמשים בו ו-שלושה עשר אחוזים  אחרים מתכוונים להשתמש בו בעתיד.
רוב מאגרי מידע ומאגרים ייעודיים לנושא מסויים נמצאים בשימוש מועט יחסית למאגרים רב תחומיים , להוציא את מאגר המידע Pubmed . גוגל סקולר מועדף בשל הידידותיות שלו למשתמש – קלות שימוש ומהירות תגובה. אלה שמעדיפים את Web of Sciences סבורים שהוא אמין יותר מבחינת איכות התוצאות.

אשר לשאלה מה עדיף לאור הבעיות התקציביות לקצץ/להשאיר – מאגרים או כתבי עת – 66% מהחוקרים סבורים שיש להשאיר את המנויים לכתבי עת בעוד ש-34% בחרו להשאיר את מאגרי המידע הביבליוגרפיים.

לפירוט נוסף במאמר המלא

The annual Horizon Report – 2011 מה הן הטכנולוגיות והמגמות העתידיות שישפיעו על החינוך והמחקר

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

The annual Horizon Report הוא פרויקט מחקר איכותני ששם לו למטרה לזהות ולתאר מגמות/ טכנולוגיות שתהיה להן השפעה גדולה ביותר על החינוך, ההוראה והמחקר. הדוח משנת 2011 הוא השמיני בסדרה ונערך גם הפעם במאמץ משותף של NMC ו- ELI.

הדוח מתאר שש טכנולוגיות שתתפוסנה מקום מרכזי במוסדות החינוך, ומגמות שיעצבו את אופן העבודה באקדמיה בשלושה טווחי זמן – שנה, שנתיים-שלוש ו4-5 שנים.

על פי הערכות הדוח, שתי הטכנולוגיות שתזכינה למעמד דומיננטי בטווח הקרוב של שנה הן: ספרים אלקטרוניים והנייד. הספרים האלקטרוניים יאפשרו מודל חדש של מנשקים – מנשקים ויזואליים ואינטראקטיביים, וטכנולוגית הנייד תמשיך לתפוס תאוצה בתחומי ההוראה והמחקר.

שתי הטכנולוגיות שתזכינה למעמד דומיננטי בטווח הבינוני של שנתיים-שלוש הן: augmented reality (מציאות רבודה) ולמידה מבוססת משחק .

מציאות רבודה היא טכנולוגיה שמצרפת לעולם האמיתי מידע וירטואלי – תוספת של תוכן ממוחשב לשדה הראיה שלנו, שמוסיף לנו מידע על מה שאנחנו רואים בעין. על פיה באמצעות אביזר כלשהו על העיניים /אוזניים ניתן יהיה "להוסיף" למציאות שאנו רואים דברים נוספים רלוונטיים למה שאנו רואים.טכנולוגיה דינמית זו מאפשרת דרכי הוראה ויזואליים ואינטראקטיביים.

למידה מבוססת משחק תגביר את מעורבות הסטודנטים בתהליך הלמידה .

בטווח הרחוק של 4-5 שנים שתי הטכנולוגיות שתזכינה למעמד דומיננטי הן:

• gesture based computing ( מחשוב מבוסס מחוות ) וניתוח תהליכי למידה.

Gesture based computing משנה את אופן האינטראקציה עם המחשבים , התקשורת עם המחשב נעשית באמצעות תנועות גוף ומאפשרת למידה עם מנשקים שונים שמדמים את המציאות, ויש לכך היבטים קוגניטיביים ותרבותיים. .

ניתוח תהליכי למידה הוא תחום מתפתח שיאפשר ניתוח נתונים באמצעות טכנולוגיות מקדמות למען הבנה טובה יותר של תהליכי הלמידה וההוראה כדי לאפשר להתאים טוב יותר את ההוראה לצרכים האינדיבידואליים של הסטודנטים.

פירוט על כל אחת מהטכנולוגיות והרלוונטיות שלה לתחום ההוראה והמחקר אפשר למצוא

 

 

ספריות אקדמיות במערב ארה"ב לקראת מאגר אזורי משותף לכתבי עת מודפסים

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

כתבה מעניינת המספרת על מאגר אזורי משותף לכתבי עת מודפסים של ספריות במערב ארה"ב שנמצא בשלבי סיום אחרונים. מטרתו של המאגר לאחד מצאי ולצמצם כפולים ובכך לחסוך בעלויות ובמקום.

בשלב התכנון נטלו חלק בפרויקט כ- 20 ספריות ביניהן Stanford University, Arizona State University, the University of Washington and the University of Oregon . כ- 60 ספריות נוספות מתכוונות להצטרף לפרויקט בשלב הביצוע.

במסגרת הפרויקט נערך מיון ב- 150000 כרכים של 8000 כתבי עת שוטפים על פי "פרופיל סיכון" לכתבי העת השונים. קריטריונים לקביעת פרופיל הסיכון כללו בין השאר מספר העותקים ומיקומם, המצב הפיזי של כתבי העת והאם לכתבי העת יש מקבילים אלקטרוניים מספקים אמינים. ספקים אמינים למשל נחשבו אותם ספקים שיש להם הסכמי ארכוב עם Portico .

המרכז לספריות מחקר ממלא תפקיד של מתאם, ופיתוח תוכנות מתאימות. על פי דברי אחראים קיימות תוכניות לפרויקטים דומים בחוף הצפוני והדרומי .

מגמות ברשת האינטרנט ב- 2010 ותחזיות לעתיד

פורסם בתאריך על ידי
1

עם תחילתה של השנה החדשה מעניין מה היו המגמות ברשת האינטרנט בשנה החולפת ומה הן התחזיות לעתיד. בכתבה מעניינת סוקרת Paula J. Hane מגמות בשנת 2010. על פי סקירה זו אין ספק ששנת 2010 הייתה שנת המחשוב הנייד – השנה של האפליקציות. אבל יחד עם זאת הייתה גם שנת הספר האלקטרוני והקוראים האלקטרוניים.

התחזיות לשנת 2011 מלמדות על המשך ביקוש לאפליקציות של הנייד ואתרי ווב תומכי נייד, מנשקים שתומכים בטכנולוגית מגע, עניין גדל בנתונים מקושרים, דגש על ניידות של ספרים אלקטרוניים וקוראים אלקטרוניים מוזלים, עלייה ביישומים מבוססי מחשוב עננים , והמשך גידול בשימוש בפייסבוק.

נתונים ומגמות דומים ב- 2010 אפשר למצוא בסקירה נוספת ב-ReadWriteWeb שמונה את עשרת הכלים המובילים על פי קטגוריות שונות . גם על פיה הנייד , קוראים אלקטרוניים ופייסבוק מובילים בתחומם.

לאור נתונים אלה ותחזיות אלה ביחס לפייסבוק, נתוני StatCounter Global Stats בכל הקשור לשימוש במדיה חברתית ב-2010 מפתיעים מעט. כאשר מדברים היום על מדיה חברתית מיד חושבים על פייסבוק וטוויטר כאתרים מובילים. אולם על פי נתוני StatCounter Global Stats דווקא StumbleUpon , רשת חברתית שלא כל כך מוכרת אפילו , היא המובילה מבחינת תעבורה ופעילות בארה"ב ב- 2010 – 43% לעומת 38% שלהם זכתה פייסבוק. הנתונים מפתיעים יותר בהתייחס למספר המשתמשים בשתי המערכות –   500 מיליון  משתמשי פייסבוק לעומת 13 מיליון משתמשי StumbleUpon. בעולם כולו התמונה שונה – פייסבוק היא הרשת החברתית  המובילה עם 87% , StumbleUpon תופסת מקום שני עם 21% ו- YouTube את המקום השלישי.

נתונים מפורטים יותר אפשר למצוא בשלושת הכתבות שלהלן :

כתבה של Paula J. Hane ב- Information today

כתבה ב- ReadWriteWeb

נתוני StatCounter Global Stats

מחשוב עננים -יתרונות ובעיית ההגנה על המידע

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

NIST – The U.S. National Institute for Standards and Technology הגדיר את מחשוב עננים כ-
“a model for enabling convenient, on-demand network access to a shared pool of configurable computing resources (e.g., networks, servers,storage, applications, and services) that can be rapidly provisioned and released with minimal management effort or service provider interaction.”

ואכן מערכות מבוססות מחשוב עננים מהוות מודל חדש של יישומים להעברת שירותים. על פי מודל זה המשתמשים לא צריכים לרכוש מערכות מחשוב – ציוד ותוכנות לנהל אותם ולתחזק אותם אלא הם שוכרים אותם כשירות מספקים, והגישה לשירות זה היא דרך האינטרנט.

ארגונים משתמשים במחשוב עננים כדי לחסוך בהוצאות הון ותפעול. מודל pay as you go" " על פיו מקורות מבוססי ענן מסופקים רק כאשר המשתמש זקוק להם, מאפשר לחברות לחזות ולנהל הוצאות, לצמצם עלויות ולפשט תהליכים.

למרות היתרונות של מחשוב עננים לא כל הארגונים נותנים דעתם להיבט חשוב – שמירה והגנה על המידע שקיים בענן.

מידע על היתרונות במחשוב עננים ופתרונות לבעיות אבטחת המידע אפשר למצוא בשני המסמכים אינפורמטיביים (white papers)  של IBM שלהלן.

מסמך אינפורמטיבי כללי

מסמך אינפורמטיבי בנושא בעיית ההגנה על המידע

Art Project – פרויקט חדש של גוגל

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

בראשית ינואר 2011 גוגל הודיעה על פרויקט חדש – Art Project שמטרתו לאפשר למוזיאונים להנגיש את התכנים שלהם לכול. במסגרת זו נכון להיום נגישים לציבור למעלה מ- 1000 יצירות אמנות של למעלה מ- 400 אומנים. כמו כן בעזרת טכנולוגית Street View מתאפשר למשתמש לערוך סיור וירטואלי ב- 17 מוזיאונים מובילים וביניהם :
The Metropolitan Museum of Art and MoMA, New York
The State Hermitage Museum , St. Petersburg
Tate Britain & The National Gallery , London
Museo Reina Sofia , Madrid
Van Gogh Museum , Amsterdam

הפרויקט התאפשר בזכות הטכנולוגיה ושיתוף הפעולה של גוגל עם מוזיאונים ברחבי העולם.

 

 

הזכות לחשיפה ברשתות החברתיות

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

מאמר מעניין של ד"ר יעקב הכט, הדן בפריחתן של הרשתות החברתיות,  ובמקום המרכזי  שהן ממלאות  בחייהם החברתיים של גולשים.

"מדינת האינטרנט" היא המדינה השלישית בגודלה בעולם מבחינת אוכלוסייתה – בשני שלישים גדולה יותר מארצות הברית. השינויים התרבותיים המהירים ב"מדינה" זו עוררו דילמות חברתיות חדשות וסתירות. מושגים כגון "פרטיות", "חשיפה", חברות", "שיתופיות" ו"אינטימיות", מקבלים ברשת משמעויות חדשות השונות ממשמעותן בעולם שמחוצה לה.

בשיח על החשיפה ידם של המצדדים בה הייתה עד כה על העליונה, לפחות על פי מספר המצטרפים השנתי לרשתות החברתיות, שבהן הנכונות לחשיפה היא התנאי העיקרי להצטרפות. יתרונה של החשיפה הוא בכך שהיא נותנת מענה לצרכים אקספרסיביים כמו הכרה, השתייכות והעצמת הערך העצמי, והיא ראויה להכרה, לזכות לגיטימית ואולי אף לחקיקה.

נשאלת השאלה, האם העצמת החשיפה תביא למות הפרטיות, או במילה עדינה יותר – להעלמתה, כפי שטוען מארק צוקרברג, המייסד והמנכ"ל של פייסבוק? בתשובה לשאלה זו אפשר לומר כי הזכות לפרטיות עדיין קיימת, ובסופו של דבר בני האדם הם המעצבים את החברה ואת התרבות שבהן הם חיים וגולשים, ולא רק מנהלי התאגידים ובעלי אינטרסים אחרים.

תחילתה של תופעת החשיפה כבר בחדרי הצ'אט ובפורומים, שם נקשרה התופעה באנונימיות יחסית וכונתה "Strangers in the Train". במעבר לרשתות חברתיות, שבהן מתמזגים משפחה וחברים, בידור ובריאות, עבודה ועסקים, התעצמו ממדיה של החשיפה, והיא דחקה הצידה את האנונימיות. החשיפה ברשתות אלו מבססת אמון והבנה הדדיים ביחסים הבין-אישיים, ומחייבת שקיפות גדולה יותר בחייהם.
החשיפה, שפעם נתפסה כסטייה חברתית, הופכת יותר ויותר לדמוקרטית ולנורמטיבית; כל גולש המבקש לחשוף את תדמיתו יכול לעשות זאת בכל תחום ובכל דרך שיבחר.

החשיפה ברשת, על מגוון פניה, היא אבן שואבת לגולשים בכל שלבי החיים. אין היא מחייבת תגובה בזמן אמת ומאפשרת במידה רבה שהות בזמן התגובה, המתבטאת במשפט הפופולרי"See You Later".

על החשיפה במרכזים החברתיים נאמר: "אם אתה לא שם, אתה לא קיים, ולהפך – אם אתה מאוד שם, אתה לא רק קיים, אלא גם מאוד חשוב…" במרכזים החברתיים אפשר גם לזכות ביוקרה ובסטטוס חברתי הניתן לכימות ולמדידה, כפי שמתבטא למשל במספר הכניסות ובמספר החברים ומומחש בשאלה הפופולרית: "How many 'friends' do you have?".

ה"חבר" נוסח צוקרברג (ראו "My Internet Friend") אינו בהכרח צריך להאפיל על החבר מהעולם האמיתי; חבר ברשת הוא כל מי שהגולש מכיר, ואפילו אנשים שאינו מכיר ושמתפקדים עבורו כסוג של צופים וטוקבקיסטים. באינטרנט מתרחשים במידה רבה תהליכי טשטוש הגבולות בין הפרטי לציבורי, והתפתחות הידידות בנוסח האינטימיות הקרה היא שלב נוסף בהתפתחות המושג "חבֵרוּת ברשת".

למושג "החברוּת ברשת" אין משמעות איכותית בלבד, אלא גם משמעות כמותית שאפשר להסבירה במונחים קפיטליסטיים של צבירת חברים, שכן הרשתות מבוססות בעיקר על כלכלת חינם ועל העדר אפשרות של הגולשים לצבור הון במונחים כספיים.

מפריחת הרשתות החברתיות אפשר להסיק כי מסגרות חברתיות יכולות לשגשג במצבי קונפליקט, שבמקרה של הרשתות החברתיות נע בין הצורך בחשיפה לצורך בפרטיות. עם זאת, תגובותיהם של הגולשים לקונפליקט זה אינן אחידות.

במקרה של הרשתות החברתיות המאבק הדינמי בין פרטיות לחשיפה מעצים את תהליכי מיסודה של תרבות הרשת.

לקריאת המאמר במלואו הכנסו ל"תרבות דיגיטלית":
/http://www.isoc.org.il/magazine/magazine10_1.html

פלטפורמות חברתיות בעולם העסקי – מידת הפָמִילְיָארִיּוּת, השימוש ותפיסת החשיבות וההצלחה

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

מחקר של Center for Marketing Research באוניברסיטת Massachusetts Dartmouth שנערך השנה במסגרת מחקר אורכי (longitudinal) מקיף בנושא השימוש בפלטפורמות חברתיות שונות בעולם העסקי, מצא שמבחינת פמיליאריות, שימוש, והערכת החשיבות – מדיה חברתית נמצאת בעלייה.

שיטת המחקר הייתה סקר טלפוני שנערך בקרב חברות בארה"ב באוקטובר נובמבר 2010 . לסקר ענו 171 חברות. הסקר כלל שאלות על מידת השימוש בפלטפורמות חברתיות , הכוונה לאמץ טכנולוגיות ופלטפורמות שעדיין לא משתמשים בהם היום והערכת מידת ההצלחה עם הפלטפורמות החברתיות בהן משתמשות החברות היום. כמו כן הסקר בחן את תפיסת החשיבות של הרשתות החברתיות לחברה ואת מדיניות החברות בנושא.

ממצאים בולטים:

המחקר מצא שרשתות חברתיות ממשיכות להוביל, והן חודרות לעולם העסקי בקצב מואץ .
83% מהחברות ענו שהן משתמשות לפחות בפלטפורמה חברתית אחת. הפלטפורמה הפָמִילְיָארִית ביותר ב- 2010 היא פייסבוק . 87% מהנשאלים טענו שהיא מאוד פמיליארית עבורם. 44% טענו שפייסבוק היא הרשת החברתית האפקטיבית היחידה שהם משתמשים בה.

כמו כן ניכרת עליה בפופולריות של טוויטר – 71% דווחו שהפלטפורמה פמיליארית עבורם ו- %59 משתמשים בטוויטר למטרות עסקיות. .

יחד עם זאת הבלוגים עדיין מהווים כלי חשוב. . ב- 2010 חלה עלייה בשימוש בבלוגים יחסית לשנים 2009 ו- 2008. ל- % 50 מהחברות יש בלוג . מעבר לאימוץ הטכנולוגיה ישנן ראיות ברורות שהשימוש בבלוגים הוא אפקטיבי. הבלוגים נחשבים ככלי בשל. תפיסת הבלוגים ככלי תקשורת עם ספקים ועמיתים נמצא בעלייה. ב- 2009 18% השתמשו בבלוגים למטרה זו והיום 22% .

יש לציין שהפָמִילְיָארִיּוּת של הפלטפורמות החברתיות לא תמיד מתורגמות לשימוש כך למשל: ל- 44% מהנחקרים Myspace היא פלטפורמה פמיליארית אבל רק 6% משתמשים בה.

עוד ענו שיש כוונה להמשיך לאמץ כלים חברתיים שלא נעשה בהם שימוש היום להוציא את Myspace שלא זוכה לעניין.

מידת החשיבות שמיחסים לרשתות החברתיות בכל הקשור להצלחת החברה עלתה- במשך השנים והגיעה ל56% השנה. התשובה לשאלה האם הפלטפורמה החברתית הועילה לעסקים לרוב הייתה כן. בהקשר זה נמצאו שינויים משמעותיים לאורך זמן ביחס לפייסבוק – בשנת 2009 אחוז אלו שראו בפייסבוק כלי מוצלח שתורם להצלחת החברה היה הנמוך ביותר מבין הפלטפורמות הנבחנות – 44% בלבד, השנה האחוז קפץ ל- 84% . שיעורי ההצלחה שיוחסו לטוויטר בהקשר זה גבוהים וקבועים – בשנת 2009 טוויטר זכה ב- 82% הצלחה,. שיעורי ההצלחה של טוויטר השנה נשארו דומים לשנה שעברה.

גם בין המשתנים שימוש ותפיסת מידת החשיבות וההצלחה לא נמצא מתאם חיובי.
כך למשל: ממצא מעניין הוא שרק 5% משתמשים ב-foursquare אבל 75% רואים בו כלי מצליח. רק 6% משתמשים ב- Myspace אבל 36% רואים בו כלי מצליח עבורם.

עוד נמצא שנעשה שימוש נכבד בפלטפורמות החברתיות לגיוס עובדים. 57% דווחו על שימוש ברשתות חברתיות כגון: פייסבוק, לינקדין וטוויטר לגיוס והערכה של עובדים פוטנציאליים – שיעור דומה לשימוש שנעשה במנוע החיפוש גוגל למטרה זו.

למאמר המלא
קישור לפוסט נוסף בבלוג זה בנושא זה

Nachofoto – מנוע סמנטי לחיפוש תמונות בזמן אמת

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

עם הגידול במידע עדכני בזמן אמת  ברשת  נולד הצורך להתאים את מנועי החיפוש לסביבת המידע המשתנה. Nachofoto  בא לענות על צורך זה בכל הקשור לחיפוש תמונות ולספק תוצאות דינמיות ועדכניות "בזמן אמת" כפי שכתוב באתר :

“ With the Advent of realtime information across the web, we think now the time has come to turn image search engines more dynamic with fresh image results using powerful navigation tools. ”

ו- " Freshness! " הוא המונח שמסביר במילה אחת את מהותו של Nachofoto.

Nachofoto כפי שמעידים עליו מפתחיו  אינו מהווה תחליף למנועי חיפוש תמונות המסורתיים Google,Yahoo or Bing אלא מנוע חיפוש משלים ייעודי לתמונות דינמיות שעוברות שינוי משמעותי עם הזמן. מטבע הדברים הוא מתמקד בקטגוריות נושאיות שאפשר להגדירן כדינמיות:
בידור, חדשות, ספורט, טכנולוגיה וגדג'טים ורכב

מונחים שמוגדרים על ידי המנוע כ"מונחים סטטייים" שהמשמעות שלהם והתמונות שקשורות אליהם לא עוברים שינוי עם הזמן לא יכללו בד"כ בתוצאות החיפוש .כמו כן, על פי מה שנכתב באתר מנוע החיפוש אינו כולל באינדקס שלו תמונות מרשתות חברתיות כמו twitter , flckr ורשתות חברתיות אחרות.

בתהליך יצירת האינדקס שלו הוא משתמש במה שנקרא Load Spreading Technique כדי להקל על העומס משרתי הווב . .

מי שסבור שהאתר שלו מתאים להיכלל באינדקס של מנוע זה ורוצה בכך יכול לשלוח את הפרטים בטופס ייעודי לכך

יש לציין שכיום המנוע עדיין בגרסת ביתא והחיפוש בו כרוך בהזנת שם משתמש וסיסמה.

למנוע החיפוש

חזון הספרייה ל- 2020 – מגמות והזדמנויות בעשור הבא – מסמך של British Library

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

מסמך של הספרייה הלאומית באנגליה שהתפרסם לאחרונה עוסק בחזון הספרייה ל- 2020 – במגמות ובהזדמנויות בעשור הבא. המסמך הוא פרי מחקר מקיף וראיונות עם מומחים מהסקטורים השונים שעסקו בתחזיות הנוגעות להתפתחויות טכנולוגיות ולסביבה המשתנה והמשמעויות לספרייה.

הספרייה הלאומית באנגליה רואה את קידום הידע בעולם כשליחות, וחזונה ב- 2020 הוא להיות מובילה בסביבת המידע ולקדם את הידע לטובת הכלכלה החברה והעשרת חיי התרבות. חזון זה נתמך על ידי 5 עקרונות שיהוו את ההעדפות האסטרטגיות של הספרייה : הבטחת גישה לדורות הבאים, מתן אפשרות גישה לכל מי שמעוניין לחקור, תמיכה בקהילות מחקר, העשרת חיי התרבות של האומה ושיתוף פעולה בעולם הידע הגדל. חזון זה יתורגם לאסטרטגית פעולה לחמשת השנים הבאות.

על האופן בו תגשים הספרייה את חזונה לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות בעתיד על פי המחקר ודעות המומחים אפשר לקרוא במסמך. .

ההערכה היא שעד 2020 75% מהכותרים יהיו דיגיטליים או יופיעו בשני הפורמטים דיגיטלי ומודפס. כדי לממש את העיקרון הראשון בחזונה, הספרייה שואפת לשמר תכנים דיגיטליים לטווח הארוך באופן שניתן יהיה להשתמש בהם בדורות הבאים.

דיגיטציה של תכנים תוך מציאת איזון מתאים בכל בנוגע לזכויות יוצרים היא שאיפתה של הספרייה כדי לממש את העיקרון השני של חזונה – הבטחת גישה לכל מי שמעוניין לחקור.

שירותי מחקר מותאמים לצרכים הספציפיים של החוקרים היא שאיפתה של הספרייה כדי לממש את העיקרון השלישי בחזונה – תמיכה בקהילות מחקר

שיתוף פעולה הדוק עם ארגונים ציבוריים כמו BBC וגורמים מסחריים כמו Microsoft ישרתו את הספרייה בדרך למימוש העיקרון הרביעי בחזונה – העשרת חיי התרבות של האומה

ויצירת קשר בין כל הגורמים שנוטלים חלק ברשת המידע הגלובלית ישרתו את העיקרון החמישי בחזונה – שיתוף פעולה בעולם הידע הגדל.

כיצד יתורגמו כל אלה לאסטרטגית פעולה – על כך אפשר לקרוא במסמך.

מעבר לכך מעניינות התחזיות עליהן הושתתו החזון, הדרכים להשיגו, ואסטרטגית הפעולה. תחזיות אלה כוללות :
הסביבה הטכנולוגית תשתנה באופן עקבי ומהיר
העולם המקוון יהיה דומה לווב הסמנטי – מחשבים יוכלו לנתח מידע
הציפיות ודרישות המידע של הקוראים יגדלו. בחיפושי מידע תהיה דרישה למקורות מידע איכותיים ומידע שמושתת על פעילות קודמת
יהיה גידול בתנועת הגישה הפתוחה
ומכשירי הנייד ידביקו את המחשבים האישיים ויהוו כלים רגילים לגישה לווב.

תחזיות אלה משמעותיות לגבי כלל הספריות וכדאי להיערך לכך.

המסמך המלא

וידאו בנושא

URIM וענני תגיות לדפי ווב בדפדפן Firefox

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

URIM הוא תוסף נחמד לדפדפן Firefox שיוצר ענן תגיות לדפי ווב שלמים או לחלקים מסוימים של דפי ווב. לאחר שמתקינים את התוסף כאשר עומדים על דף ווב מסוים ולוחצים Alt –shift-U מופיע ענן תגיות בצדו השמאלי של הדף. כדי לראות ענן תגיות מחלק מסוים של דף יש לסמן אותו תחילה ואחר כך ללחוץ על Alt –shift-U.

באמצעות ענן התגיות אפשר לראות מהם המונחים השכיחים ביותר , מה שמלמד בד"כ על התוכן. כמו כן אפשר באמצעות ענן התגיות שיוצר URIM לנווט במסמך. לחיצה על מונח מסוים בענן תאיר את המונח בטקסט. לחיצה ימנית בעכבר על המונח תאיר את כל המופעים של המונח במסמך.

להורדת התוסף URIM

כתבה בנושא

קרב המאסף של הספר נגד יריבים טכנולוגיים עדכניים

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

זמניםבתוך כעשור, כך מנבאים הטכנו-חזאים, מרבית אוצרות המלה הכתובה יהיו זמינים דיגיטלית. ספרים חדשים יצאו לאור כקובצי מחשב וספרים, מאמרים, מסמכים, ארכיונים, גנזכים ומאגרי מידע – כולם יעברו סריקה, וכולנו נוכל בעזרת הקלדה מושכלת, לאתר אותם, לעיין בהם, להוריד וקרוא אותם – וכל זאת מבלי לצאת מהבית או מבלי לקום מהכסא בבית הקפה.
רגע לפני שהמהפכה הזאת גורסת לחלוטין את עולם הנייר, מקדיש הרבעון להיסטוריה  "זמנים" את מרבית הגיליון האחרון שלו לקובץ מאמרים בנושא "ספרים פתוחים, ספרים גנוזים".

זה כמה עשורים שספרים אינם רק נשאי ההיסטוריה אלא גם מושא של חוקריה, וכפי שמציין עמי איילון, עורך הגיליון, "האגודה לתולדות הקריאה, הכתיבה וההוצאה לאור" שמרכזה בארצות הברית, מונה כיום יותר מאלף חוקרים מרחבי העולם, אשר בוחנים קשת מגוונת ועשירה של סוגיות.

הגיליון מביא חלק מהן: במאמר על פרויקט דיגיטציה של הספר הפופולרי ביותר בצרפתית, משלהי ימי הביניים מתאר סטיבן ניקולס את תהליך האיסוף, הסריקה והקישור בין למעלה מ-150 גרסאות מועתקות בכתב יד של "רומן הוורד", ואת היתרונות העצומים למחקר ההשוואתי, ההיסטורי, התרבותי והאמנותי המתאפשרים ממאגר כזה. זו אכן חוויית קריאה שונה לגמרי – עשירה, גועשת, מרובדת, ומסקרנת. זו אינה רק הצצה אל העבר הרחוק של התרבות המערבית אלא התבוננות אל הדלת הנפתחת אל העתיד של אגירה, סידור, קישור, הפצה וקריאה של ידע בעולם כולו.
הגיליון אף נחתם במאמרו של רוברט דרנטון, מחשובי החוקרים בתחום, שמנסה למפות את האפשרויות, הבעיות והאתגרים שעומדים לפני טקסטים בעידן הדיגיטלי.

"זמנים, רבעון להיסטוריה", גיליון מספר 112

הכתבה המלאה: עיתון הארץ 12.1.11

הארכיון הגדול של יד ושם עולה לענן של גוגל

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

היום – 26 בינואר, יד ושם וגוגל השיקו פלטפורמה חדשה שמטרתה היא להנגיש את הארכיון של יד ושם לכלל הציבור.

בצעד ראשון זה של העלאת הארכיון של יד ושם לענן של גוגל הועברו כבר 130 אלף תמונות. חלקן עברו דיגיטציה ותיוג. כמו כן נוספו יכולות חיפוש נוספות לתמונות כולל יכולת לזהות כיתובים בתמונות באמצעות טכנולוגת OCR .

משמעות הפרויקט מבחינת המשתמשים הוא נגישות לפריטים בארכיון של יד ושם באמצעות חיפוש רגיל בגוגל ,חיפוש בארכיון באתר של יד ושם ,ואפשרות לצפות בעדוית מוקלטות של ניצולים באתר יוטיוב ששיך לגוגל.

יש לציין שמחר הוא יום השואה הבינלאומי והשקתו היום של הפרויקט, שתחילתו בשיתוף פעולה בין גוגל ויד ושם כבר לפני שלוש שנים, אינה מקרית .

מנוע החיפוש הסמנטי Hakia מאחורי השירות החדש לניתוח מניות SENSENews

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

מחפשים טיפים בכל הקשור להשקעות במניות – רכישה ומכירה. יתכן שתוכלו בשלב זה להיעזר תמורת תשלום חודשי בשירות החדש SENSENews .

שירות חדש זה שבו מיושמת הטכנולוגיה הסמנטית של מנוע החיפוש Hakia מסנן מידע מחדשות וממדיה חברתית ומעניק ציון לביצועי חברות.

שירות זה פועל על פי עיקרון פשוט – אם מצטברות חדשות טובות על החברה ומחיר המניה עדיין לא הגיב על כך, משמעות העניין שערכה של המניה מוערך בפחות משוויה undervalued , והיא תגיב בסופו של דבר וכדאי לרוכשה. שירות מחוון (אינדיקטור) מניות זה יכול להחליט בכל יום נתון האם המניה היא undervalued או overvalued – מה שיתפרש לרכישה או למכירה.

שלא כשיטות ניתוח מניות אחרות כגון ניתוח טכני שמתבססות על עקומות מחיר, שירות זה מציג עקומה חדשה מסוג אחר . מבחינה טכנית ד"ר ברקן מדען ראשי ב-Hakia  טוען שיש בשירות זה יותר מאשר ניתוח סנטימנט שכן ביצועי חברות אינם יכולים להיות מושתתים על סנטימנט בלבד – הניתוח כרוך באיסוף עובדות, נתונים, אירועים, אינטרפטציות, ספקולציות, גורמים חיצוניים וסנטימנט.

מבחינת מנועי החיפוש שירות זה מרמז על הצעד הבא במנועי חיפוש עסקיים – מנועי חיפוש ללא תיבת חיפוש שעומדים מאחורי מוצרים. כמו כן יש ביישום זה להצביע על העובדה שהטכנולוגיה הסמנטית עדיין מצומצת ליישומים מסויימים ואולי גם על  הקושי ליישמה  באינדקסים גדולים.

לכתבה בנושא

SENSENews

SOAP project והיחס של החוקרים כלפי תנועת הגישה הפתוחה

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

פרויקט SOAP שם לו למטרה לספק לוועדה האירופית, מו"לים, ספריות וקהילות מחקר תיאור וניתוח של מודלים בגישה פתוחה, כך ששחקנים עיקריים אלו יוכלו להצביע ולהמליץ על מודל או צירוף של מודלים שיאפשרו מעבר חלק להוצאה לאור בגישה פתוחה.

באופן כללי מטרתו של הפרויקט היא לאסוף מידע ולהפיק ידע שיתרום לחידושים בתחום ההוצאה לאור הדיגיטלית באירופה באופן שיאפשר לחוקרים ליהנות מחידושים אלו ולמו"לים להבין טוב יותר את הזדמנויות השוק.

במסגרת פרויקט זה נערך סקר רחב היקף שכלל 50000 חוקרים ובדק את  עמדתם כלפי כתבי עת ב"גישה פתוחה " . תוצאות המחקר פורסמו ב-13 בינואר 2011 בסימפוזיון שנערך בנושא .תיאורטית נמצאה תמיכה גורפת בתנועת ה"גישה הפתוחה". 89% מהמשיבים סבורים שתנועת הגישה הפתוחה מועילה לתחום. אבל תמיכה זו אינה מתורגמת תמיד למעשים.

נמצא שחוקרים מעדיפים לקרוא חומרים בגישה פתוחה יותר מאשר לפרסם במסגרת זו
למרות ש- 53% ענו שהם פרסמו לפחות מאמר אחד בגישה הפתוחה , באופן כללי רק כ-10% מהמחקרים מפורסמים בכתבי עת בגישה פתוחה.

נמצאו שתי סיבות עיקריות לעובדה שחוקרים אינם מפרסמים את מחקריהם בכתבי עת בגישה הפתוחה :
40% תלו את הרתיעה לפרסם בכתבי עת בגישה פתוחה בהעדר מימון להוצאות הפרסום של המחבר, ו-30% תלו זאת בהעדר כתבי עת חופשיים איכותיים בתחום המחקר שלהם

עובדה נוספת שנחשפה במחקר היא שכתבי עת בגישה פתוחה "פורחים" בעיקר בקרב מו"לים קטנים. שליש מהמחקרים בגישה פתוחה פורסמו על ידי למעלה מ-1600 מו"לים בגישה פתוחה שפרסמו רק כתב עת אחד.

המחקר זיהה גם 14 מו"לים גדולים שפרסמו למעלה מ- 50 כתבי עת או למעלה מ- 1000 מאמרים בשנה..

פירוט נוסף אפשר למצוא להלן:

לכתבה בנושא

לפירוט נוסף

לאתר פרויקט SOAP

NNDB – Notable Names Database

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

NNDB הוא מאגר מידע ביוגרפי חופשי, עדיין בגרסת ביתא,  שכולל מידע ביוגרפי על אנשים שנמצאו ראויים להיכלל בו , חיים וכאלה שכבר אינם בחיים, ומהווה מעין שילוב של Who's who ו- Who was Who . המידע הביוגרפי כולל גם פרסומים של אותה דמות – ספרים, סרטים וכו'

אלא שבנוסף למידע הביוגרפי, הייחוד שלו הוא בכלי הוויזואלי – NNDB Mapper שמציג קשרים של כל אחת מהדמויות הנכללות במאגר בהסתמך על המידע במאגר – קשרים שלא תמיד גלויים .

על פי מה שמצוין באתר , המאגר כולל למעלה מ- 37000 פרופילים. אפשר לדפדף במאגר על פי שם משפחה ואפשר לחפש במאגר כולו עם אופציה להגביל את החיפוש למספר פרמטרים כגון: אנשים חיים , אנשים שאינם בחיים, ספרים וסרטים. בתוצאות החיפוש אפשר לראות גם את הביבליוגרפיה שממנה נלקח המידע על הדמות.

 

 

Scientific Reports ומדיניות התמיכה בתנועת ה"גישה הפתוחה" של Nature Publications Group

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

Nature Publications Group – מו"ל מוביל בהוצאה לאור של כתבי עת מדעיים הודיע ב- 6 בינואר 2011 על השקתו של כתב עת חדש ב"גישה פתוחה" – Scientific Reports.

כתב העת יכסה את כל תחומי מדעי הטבע – ביולוגיה, כימיה, פיזיקה ומדעי כדור הארץ . כפי שנכתב באתר – גיליונו הראשון של כתב העת אמור להתפרסם ביוני 2011 ועד אז חוקרים נקראים לשלוח חומרים לכתב העת.

מאפייניו של כתב העת יהיו:
• תהליך מהיר של שיפוט ופרסום
• תהליך קפדני של שיפוט לפחות על ידי בוחן אחד מהקהילה האקדמית
• חופשי לשימוש לכול
• דפדוף וחיפוש משופרים כדי להבטיח נראות מכסימלית של המאמרים
• קישורים למאמרים רלוונטיים דרך nature.com

למחברים תהיה אופציה לבחור בין שני רישיונות לא מסחריים של Creative Commons.
באתר כתב העת יפורסמו מדדי שימוש של המאמרים – הורדות, שיגור במייל ואזכור בבלוגים ויאפשרו בכך תהליך של Post review. כל המאמרים, שכאמור, ייהנו משיפוט ופרסום מהירים, יופקדו ב-Pubmed Central .

הוצאה לאור של כתב עת חופשי זה באה לאחר הצהרתו של Nature Publications Group בחודש שעבר ש-15 כתבי עת בהוצאתו מציעים מעתה אופציות ל"גישה פתוחה". כל אלה מצביעים באופן ברור על מדיניותו של Nature Publications Group לתמוך בתנועת ה"גישה הפתוחה" .

לאתר של Scientific Reports

כתבה בנושא

הצהרה על השקת כתב העת

Brill's New Jacoby

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

הספרייה המרכזית מרחיבה את משאביה האלקטרוניים בתחום הלימודים הקלאסיים ורכשה את ה – Die Fragmente der Griechischen Historiker ואת  Brill's New Jacoby.

(Die Fragmente der Griechischen Historiker  ( FGrH הינו פרי מפעלו  של  Jacoby Felix שליקט בין השנים 1923- 1956 את מה שנותר מהכתבים של 853 היסטוריונים יוונים והוסיף לחלקם באורים קצרים.

112  חוקרים המתמחים בלימודים קלאסיים  מ – 16 ארצות ממשיכים את מפעלו האדיר של Jacoby  ומוציאים לאור את (Brill's New Jacoby (BNJ .
החוקרים עדכנו והוסיפו היסטוריונים שלא נכללו בעבודתו של Jacoby ,תרגמו חלק מהפרשנויות  הקיימות לאנגלית ,הוסיפו באורים חדשים, ביבליוגרפיות לעיון נוסף, ביוגרפיות ומפתחות.

הפרויקט אמור להמשך עד 2013   וכל חצי שנה  יעדכנו את המאגר ויוסיפו 50 – 60 קטעים של כתבי ההיסטוריונים היונים.

ניתן לחפש בכתבים בכל הטקסט או לפי שם העבודה או בביבליוגרפיה, בחלק של הבאורים ניתן לחפש לפי שם ההיסטוריון, שם העבודה,  תאריך העבודה,  נושא, מקום ועוד.

ניתן לבצע חיפושים בו זמנית ב – 2 המאגרים באמצעות  Brill Online > חיפוש מתקדם    ב-   Texts & Commentaries  מסמנים  ALL.

הגישה למאגרים אפשרית באמצעות הקטלוג או דרך אתר הבית.