קריירה של מדען וחוקר לא יכולה להיות מתומצתת ומכומתת במספרים. איש המדע מבלה שעות אין ספור בניסויים, בהדרכת סטודנטים, בכתיבה וקריאה של מענקי מחקר וניירות עבודה, בהוראה, בארגון מפגשים, בייעוץ ועוד – וקשה לכמת פעילויות אלה.
אבל כאשר איש המדע מחפש עבודה , קידום או אפילו קביעות התחושה בקרב אנשי מדע רבים היא שמקבלי ההחלטות מייחסים משקל לגורמים שניתנים בקלות לכימות – מספר פרסומים, האימפקט פקטור של כתבי העת שבהם פרסמו, מספר הציטוטים להם זכו הפרסומים שלהם, כמה כסף השיגו ממענקי מחקר או מדדים שקשורים לפרסומים כגון h-index
סקר שערך nature במאי 2010 שם לו למטרה לבדוק כמה היבטים של הנושא כגון: באילו מדדים משתמשים במוסדות השונים להערכת חוקרים, לאיזה מדדים ניתן משקל יתר, מהי שביעות הרצון של החוקרים מהדרך בה הם מוערכים, אלו 5 מדדים להערכה מועדפים על החוקרים, והאם לאופן הערכת החוקרים השפעה על התנהגותם כך למשל אם המוסד שם דגש על מספר הפרסומים האם יש לכך השפעה על התנהגות החוקר – התמקדות במיוחד בכמות הפרסומים.
לסקר ענו 150 חוקרים . כמו כן Nature יצר קשר עם ראשי מחלקות ואנשי אדמיניסטרציה ב- 30 מוסדות מחקר ברחבי העולם לבדוק כיצד משתמשים במדדים שאוזכרו לעיל להערכת חוקרים ואיזה משקל הם מייחסים לכל אחד מהמדדים בבואם להעריך חוקרים.
מתוצאות הסקר עולה שהחוקרים סבורים שהמדדים, שלהם מייחסים אנשי האדמיניסטרציה חשיבות בהערכתם אותם, הם: מענקי מחקר והכנסה, מספר פרסומים , פרסומים בכתבי עת עם אימפקט פקטור גבוה, ומספר ציטוטים. רוב של 63% מהחוקרים אינם שבעי רצון מהאופן בו נעשה שימוש על ידי האדמיניסטרציה במדדים אלו .
אנשי אדמיניסטרציה לעומתם סבורים אחרת…
יחד עם זאת יש לציין שלמרות חוסר שביעות הרצון הכללי של החוקרים מהמדדים להערכה, חלקם הביעו את העדפתם למדדים כמותיים ובאופן מפתיע כאשר החוקרים נדרשו לבחור מתוך רשימת קריטריונים מוצעים קריטריונים להערכה שאותם היו מעדיפים להערכתם – הם בחרו לרוב במדדים כמותיים – פרסום בכתבי עת עם אימפקט פקטור גבוה, מענקי מחקר, הדרכת סטודנטים ומספר ציטוטים .
לאור זאת האתגר העומד בפני אנשי האדמיניסטרציה הוא לא לצמצם את חלקם של המדדים הכמותיים בהערכה אלא ליישמם ביתר בהירות, עקביות ושקיפות……
כיצד ? פירוט יתר ומידע נוסף בנושא אפשר למצוא במסמכים שלהלן:
Greplin
ORCID
ביום רביעי 16.02.11 נהנו עובדי הספריות מהרצאה בנושא יישום חווית השירות של דיסני וורלד בארגון נותן שירות.
ספריות ברחבי העולם כולו מתמודדות היום עם בעיות תקציביות ונאלצות לקצץ באוספים ובשירותים, ומשתדלות לעשות זו תוך פגיעה מינימלית במשתמשים.
The annual Horizon Report הוא פרויקט מחקר איכותני ששם לו למטרה לזהות ולתאר מגמות/ טכנולוגיות שתהיה להן השפעה גדולה ביותר על החינוך, ההוראה והמחקר. 
עם תחילתה של השנה החדשה מעניין מה היו המגמות ברשת האינטרנט בשנה החולפת ומה הן התחזיות לעתיד. 
בראשית ינואר 2011 גוגל הודיעה על פרויקט חדש – 
מאמר מעניין של ד"ר יעקב הכט, הדן בפריחתן של הרשתות החברתיות, ובמקום המרכזי שהן ממלאות בחייהם החברתיים של גולשים.
עם הגידול במידע עדכני בזמן אמת ברשת נולד הצורך להתאים את מנועי החיפוש לסביבת המידע המשתנה. 
מסמך של הספרייה הלאומית באנגליה
הוא תוסף נחמד לדפדפן Firefox שיוצר ענן תגיות לדפי ווב שלמים או לחלקים מסוימים של דפי ווב. לאחר שמתקינים את התוסף כאשר עומדים על דף ווב מסוים ולוחצים Alt –shift-U מופיע ענן תגיות בצדו השמאלי של הדף. כדי לראות ענן תגיות מחלק מסוים של דף יש לסמן אותו תחילה ואחר כך ללחוץ על Alt –shift-U.
בתוך כעשור, כך מנבאים הטכנו-חזאים, מרבית אוצרות המלה הכתובה יהיו זמינים דיגיטלית. ספרים חדשים יצאו לאור כקובצי מחשב וספרים, מאמרים, מסמכים, ארכיונים, גנזכים ומאגרי מידע – כולם יעברו סריקה, וכולנו נוכל בעזרת הקלדה מושכלת, לאתר אותם, לעיין בהם, להוריד וקרוא אותם – וכל זאת מבלי לצאת מהבית או מבלי לקום מהכסא בבית הקפה.
היום – 26 בינואר, יד ושם וגוגל השיקו 
מחפשים טיפים בכל הקשור להשקעות במניות – רכישה ומכירה. יתכן שתוכלו בשלב זה להיעזר תמורת תשלום חודשי בשירות החדש