לאחרונה שומעים יותר ויותר על פרויקטים שתומכים בווב הסמנטי ובנתונים מקושרים. מטרת הנתונים המקושרים היא לאפשר שיתוף בין נתונים מובנים בווב באותה קלות שניתן היום לשתף מסמכים.

גם ספריות בעולם נרתמות לנושא. מספר פרויקטים לדוגמה הם פרסומה של ה- British National Bibliography כנתונים מקושרים על ידי British Library , גם Library of Congress הצהירה על כך שהנתונים המקושרים נכללים במפת הדרכים שלה . אוניברסיטת סטנפורד יצאה בהצהרה דומה.

יזמות נוספות של ספריות בתחום הנתונים המקושרים הם היוזמה הספרדית והיוזמה של Europeana הספרייה הדיגיטלית של אירופה. כמו כן גופים ייעודיים בודקים כיצד להגדיל את האינטראופרביליות של המידע המיוצר בספריות ולהגדיל את השיתוף של הספרייה בתקינה של הווב הסמנטי, וכיצד לפתח תקנים של ספרייה שתואמים את הנתונים המקושרים.

מה המשמעות של המעבר של הספריות לנתונים מקושרים ? על כך אפשר לקרוא בכתבה מעניינת שהתפרסמה לאחרונה. בכתבה נטען שהספריות עסוקות בשאלה כיצד להמיר פורמטים של MARC ל- RDF . אבל מסתבר שיש הרבה מעבר לכך. העניין מחייב שינויים בדרך בה ספרנים עובדים, מעבר מיצירת רשומות ליצירת נתונים, שימוש במערכת מזהים גלובלית, שיתוף בין ספריות ולא די בכל אלה אלא יש צורך בשינויים בתוכנות לניהול ספריות וזהו תפקידם של ספקי התוכנות ..

לכתבה

MedWorm הוא מנוע חיפוש לעדכוני RSS בתחום הרפואה, אמנם לא חדש אבל כדאי לזכור אותו. נכון להיום על פי מה שנכתב באתר הוא אוסף עדכוני RSS מלמעלה מ- 6000 מקורות מהימנים בנושאים רפואיים .

הרבה עדכוני RSS לקוחים מכתבי עת רפואיים, אתרי חדשות, ארגונים ממשלתיים ואגודות רפואיות.

המטרה כפי שמוצהרת באתר היא לכלול עדכוני RSS מכל כתבי העת הרפואיים המקוונים.

המנוע כולל גם עדכוני RSS מבלוגים רפואיים אך החיפוש בהם הוא בנפרד.

הכללת עדכוני RSS נעשית על פי הצורך בהתייעצות עם מומחה מקצועי.

אפשר לדפדף באתר על פי קטגוריות נושאיות ואפשר לחפש – בחיפוש פשוט ומתקדם. אפשר לצמצם את החיפוש מראש לחדשות, מחקרים, בלוגים, פודקסטים, וידאו, אירועים, ניסויים קליניים ועוד.

מן הראוי לציין שהמפתח של MedWorm הוא Frankie Dolan שפיתח באותה מתכונת את מנוע החיפוש הספרני – LibWorm שכיום מושבת .

למנוע החיפוש

מנועי חיפוש מסורתיים הם מנועי חיפוש של מסמכים – דפים, תמונות או קובצי וידאו שמובנים לבני אדם אך לא למחשבים. מסמכים אינם מתארים זהויות באופן שמובן למכונות – מחשבים.

Sehrch לעומת זאת כולל אובייקטים. אובייקטים יכולים להיות מגוון דברים אמיתיים – אדם, עיר, אירוע . לאובייקטים יש תכונות כך למשל לאדם יש שם ותאריך לידה, למוסד יש תאריך ייסוד. לאובייקטים יש יחסי שייכות – כך למשל אדם אחד יכול להיות הורה של אדם אחר.

Sehrch  הוא מנוע חיפוש סמנטי חדש שהחיפוש בו  באובייקטים הוא חיפוש מובנה . המסמכים הרלוונטיים נדלים בעזרת יצירת תבניות שמושתתות על התכונות של האובייקטים. מאחר שחיפוש אובייקטים אינו מתאים לכל השאילתות המנוע משלב בין חיפוש אובייקטים ומסמכים על פי הצורך.

באתר יש הוראות כיצד ליצור חיפוש מובנה. ונכון להיום הוא כולל רשימה של 130342 תכונות של אובייקטים ו- 249777 סוגי אובייקטים שניתן באמצעותם לבנות שאילתות מובנות. כמו כן אפשר למצוא באתר דוגמאות לחיפוש לא מובנה, חיפוש מובנה למחצה וחיפוש מובנה על פי שדות , כך למשל החיפוש name:Justin type:Person הוא חיפוש מובנה, לעומת זאת החיפוש Justin הוא חיפוש לא מובנה והחיפוש Justin type:person הוא חיפוש מובנה למחצה.

במעט החיפושים שערכתי במנוע קיבלתי תוצאות מבטיחות , אך יש לזכור שהמנוע עדיין בגירסת אלפא וניסיון המשתמשים ומשוב מהם יסייע בפיתוחו.

השימוש בכלים לגילוי ידע discovery services צובר תאוצה. כלים אלה בעלי מנשק חיפוש "גוגלי" מחפשים בו זמנית במספר רב של משאבים אלקטרוניים תוך שימוש באינדקס או במערכת היברידית שמשלבת אינדקס וחיפוש–על federated ששולח בזמן אמת את שאילתת החיפוש למגוון מקורות מידע.

שירותים אלה, שמציגים למשתמש את המידע ממקורות שונים חוסכים למשתמש את הצורך לחפש בכמה מקורות מידע ועוד יותר את הצורך לדעת באיזה מקורות מידע לחפש

ארבעת הגדולים היום בשוק הם:, Summon, Ebsco Discovery Service, Primo Central    ו- OCLC's WorldCat Local.

הספריות באוניברסיטת תל אביב נמצאות היום בשלבים מתקדמים של הטמעת מערכת Primo Central של Ex Libris.

בבחירה של כלי מתאים יש להתחשב במספר רב של קריטריונים שקשורים להיבטים שונים של הכלי.
יש להתחשב בתכנים ובהרכב המערכת – האם המערכת היא מבוססת אינדקס בלבד או מערכת היברידית שמשלבת גם חיפוש-על, מהו ההיקף של האינדקס ואילו מאגרי מידע וחומרים הוא כולל, מה נכלל במידע העל שבאינדקס , כמו כן יש להתחשב במידת התאימות בזמן אמת עם המצאי בקטלוג הספרייה, האם המערכת תומכת בשפה המקומית במקרה שלנו בעברית , ומידת התמיכה של המערכת ב- link resolver , בתוכנות ביבליוגרפיות ובנייד.

היבט נוסף שיש לקחת בחשבון בבחירת המערכת הוא יכולות החיפוש של המערכת ובראש וראשונה יעילותו של אלגוריתם החיפוש של המערכת לדירוג תוצאות, מאפיינים של חיפוש מתקדם שכלולים במערכת , סינון החיפוש מראש ואפשרויות עידון השאילתה לאחר קבלת התוצאות . כמו כן יש להתחשב במאפיינים נוספים של המערכת בכל הקשור לחיפוש ולתוצאות החיפוש כמו השדות המוצגים ברשומת התוצאות, הפלת כפולים, תמיכה באופרטורים בוליאניים, תמיכה ב- RSS , האפשרות לשמור את ההיסטוריה של החיפושים להצלבה מחודשת של סטים של חיפוש, מיון התוצאות על פי פרמטרים שונים, אפשרות לבדיקת איות , מאפייני ווב 2.0 כגון תמיכה בתגיות והצעה של תוצאות על סמך חיפושים של אחרים וכו'

כמובן שיש להתחשב גם בזמן תגובה של המערכת, בתדירות העדכון, בתמיכה הטכנית ובמחיר.

וחשוב מכול להתנסות במערכות השונות וללמוד מניסיונם של אחרים.

מקורות מידע שמתארים את  ניסיונם של אחרים וקישורים למערכות שונות להתנסות אפשר למצוא בסקירה "כלי גילוי מידע במרכזי מידע ובספריות אקדמיות: סקירת מקורות מידע " של עמי סלנט בבלוג ה"מרפסת של עמיקם סלנט"

בסקירת מקורות מידע  מקיפה זו של עמי סלנט על המערכות לגילוי ידע אפשר למצוא מידע על הרקע והרציונל שעומדים מאחורי הפיתוח והשימוש בכלים לגילוי ידע, השימוש בקטלוג המסורתי והצורך לחדש, סקירת מוצרים – נסקרים בפירוט 3 כלים גדולים לגילוי ידע: Summon, Primo Central ו- OCLC's WorldCat Local. הסקירה כוללת גם השוואה והערכת כלים, ניסיון המשתמשים מנקודת מבט של ספרנים, ומשתמשים כולל סגל אקדמי, התנהגות החיפוש בכלים לגילוי ידע וקישורים לאתרים בהם אפשר להתנסות במערכות אלה עם התייחסות לישראל.

מקורות המידע שנסקרים בכתבה מגוונים:  מאמרים, דיווחים וראיונות עם מומחים בתחום עם קישורים לטקסט המלא.

מעניין לבקר ב”מרפסת", לקרוא ולהתרענן ..

למאמר הסקירה

המגמה לניהול מידע וידע במכללה האקדמית בית ברל קיימה ביום 1.2.2012 יום עיון בנושא ניהול מידע וידע. יום העיון "מתיאוריה אל השדה 2012 – ניהול מידע וידע בעולם משתנה" התקיים בראשותה של ד"ר גבי דותן וההרצאות  היו מגוונות ועסקו בנושאים שקשורים לתחומי הלימוד השונים במגמה. נושאים שהוצגו בהרצאות – ספרני יעץ, ארכיונים של אנשי שם, ספריות ציבוריות, ספרנות ומידענות בעולם האמנות, חכמת ההמונים בניהול הידע הארגוני, ומבט לחיים של מידענית עצמאית.

חלק מהמצגות של ההרצאות ביום העיון זמינות באתר. לצערי, מסיבות אישיות, לא השתתפתי ביום העיון והדיווח שלהלן נעשה על סמך המצגות.

ד"ר ג'ני ברונשטיין מאוניברסיטת בר אילן הציגה מחקר אתנוגרפי שלה שבדק כיצד ספרני יעץ בספריות אקדמיות בישראל תופסים את השינויים שעברו על תפקיד היעץ ועל סביבת היעץ האקדמית. גורמים שונים השפיעו על עבודת היעץ בשני העשורים האחרונים: פיתוח של מקורות מידע אלקטרונים רבים ומגוונים, גידול במספר ובמגוון המשתמשים וקיצוצים תקציביים מרחיקי לכת. המחקר בדק כיצד ספרני היעץ תופסים את הנושאים הבאים: מהות עבודת היעץ, המשמעות של תפקיד היעץ, השפעת השינויים הטכנולוגיים על עבודת היעץ, הסטודנטים כמשתמשים של מידע, ועתיד עבודת היעץ..

ההרצאה של ד"ר טליה מרכוס מהמכללה האקדמית בית ברל עסקה בחכמת ההמונים בניהול הידע הארגוני. המסר הכללי של ההרצאה היה : בעולם המשתנה של ימינו המידע קיים ונגיש, ולכן האתגר המרכזי של ניהול הידע הינו לא איך מוצאים חוכמה אלא:איך מפיקים את התבונה, איך מגיעים לידע הסמוי ואיך הופכים את אלו לחוכמה ותבונה קולקטיבית.

יהודית קורן, מידענית עצמאית הציגה מבט לחיים של מידענית עצמאית. ההרצאה שמה לה למטרה לענות על מספר שאלות: למה לרצות להיות עצמאי?, כמה זה שונה מלהיות שכיר?, מה בעצם עושה מידען עצמאי?, מי יצליח כמידען עצמאי?, אפשר להתפרנס מזה? איך יודעים עליך ? ואיך מקבלים לקוחות?

ויקטור בן נעים, מנהל המחלקה לספריות , משרד התרבות והספורט הציג נתונים משנת 2011 על הספריות הציבוריות ופעילות המחלקה בשנת 2011.

פירוט יתר אפשר למצוא באתר, שם נמצאות המצגות, ופרטים נוספים על יום העיון.

היום הוויקיפדיה כוללת עובדות וקישורים למאמרים אחרים שלא מובנים בקלות על ידי מחשבים. דוגמאות למידע עובדתי זה הם נתונים על אוכלוסייה של ארץ מסוימת או מקום הולדתה של אישיות מסוימת.

פרויקט חדש  של Wikimedia  בשם Wikidata שם לו למטרה לבנות מאגר חופשי , שיתופי, מובנה של מידע עובדתי זה שיתמוך בוויקיפדיה ויובן על ידי בני אדם ומחשבים כאחת.

משמעות הדבר שב- Wikidata אפשר יהיה להזין את המידע באופן שיהיה ניתן לעיבוד על ידי מחשב על כל המשתמע מכך:  המידע יהיה בשפות שונות , יוצג בפורמטים שונים : רשימות, טבלאות וכו' ואפשר יהיה לקבל תשובות שכיום קשה לקבלן בצורה אוטומטית.

מנשק העריכה והכתיבה של ה-Wikidata יהיה שונה מזה של הוויקיפדיה.המנשק של הוויקיפדיה מאפשר לערוך טקסט, המנשק של ה- Wikidata יהיה בצורת טופס שיאפשר הזנת נתונים באופן שיהיה קל לעיבוד עתידי .

מן הראוי לציין שהפרויקט הוצג בכנס SemTechBiz האחרון בברלין כדבר הגדול הבא של הוויקיפדיה והווב הסמנטי כאחד.

מתי נוכל ליהנות מפרויקט זה – לכך יש להתאזר בסבלנות. על פי התחזיות אמורים להתחיל בפרויקט באפריל 2012 , הוספת הנתונים תתחיל כנראה בחורף 2012 . ההצלחה של הפרויקט תלויה כמובן במסה גדולה של אנשים שמוכנים לתרום לפרויקט . ולכל המעוניינים הדרך הטובה ביותר להתעדכן בהתפתחויות העתידיות היא להירשם לרשימת התפוצה של הפרויקט

לכתבה בנושא

כשזקוקים לנתוני בריאות במישור הבינלאומי כדאי לזכור את ארגון הבריאות העולמי.
עדכונים אחרונים – מאגר המידע European Health for All database עודכן בינואר 2012. עם למעלה למעלה מ- 600 אינדיקטורים, HFA-DB מאפשר גישה למגוון נתונים סטטיסטיים מ- 53 מדינות אירופה שחברות בארגון הבריאות העולמי.

גם מאגר המידע European mortality database – MDB עודכן בינואר 2012., המאגר מאפשר את ניתוח סיבות מוות . בינואר נוספו לו נתונים חדשים בנושא.

היום הווב מאפשר לקשור בין מסמכים קשורים. באופן דומה הווב יכול לאפשר לקשור בין נתונים קשורים. וזוהי מטרתו של הווב הסמנטי אשר מורכב למעשה מנתונים מקושרים . מטרת הנתונים המקושרים היא לאפשר שיתוף בין נתונים מובנים בווב באותה קלות שניתן היום לשתף מסמכים. הנתונים המובנים יכולים לכלול מידע בנושאים שונים: מדע, בריאות, חדשות, מידע ממשלתי וגם מידע ספרני ..

ספריות מייצרות היום מידע דיגיטלי כדי לתאר מקורות מידע או כדי לסייע באחזורו. מידע זה כולל רשומות ביבליוגרפיות , זהויות, וסכימות של מושגים.

מידע זה נמצא היום במאגרי מידע שיש להם לרוב מנשק וובי אבל הם לא משולבים באופן עמוק עם מקורות אחרים בווב.

המצב היום הוא שהסטנדרטים של הספרייה כגון MARC או הפרוטוקול לאחזור מידע – Z39.50 מתוכננים רק לקהילה הספרנית, ולקהילה הספרנית ולקהילת הווב הסמנטי טרמינולוגיה שונה לאותם מושגים של מידע על . במצב זה, בעתיד בסביבה של נתונים מקושרים, בהם הנתונים מבוטאים על ידי סטנדרטים שונים כגון RDF שמגדיר יחסים בין דברים, קשה יהיה לקשר בין מידע ספרני ומקורות אחרים בווב. .

אבל לאחרונה אנו עדים ליזמות של ספריות בתחום.
אחת היזמות עליה הוצהר לאחרונה היא היוזמה הספרדית

ב- 13 בפברואר 2012 – Ontology Engineering Group הודיעה על השקתה של היוזמה datos.bne.es – שמטרתה העשרת הווב של נתונים בנתונים של הספרייה הלאומית בספרד .

ההמרה של רשומות MARC 21 ל- RDF בוצעה באמצעות MARiMbA – כלי שמאפשר למשתמשים ללא ידע טכני לעבוד על המיפוי MARC21 ל-RDF תוך שימוש במגוון vocabularies במבנה של RDF/OWL .

קרוב ל-2.4 מיליון רשומות ביבליוגרפיות של מונוגרפיות וחומר דיגיטלי הומרו ל- RDF . כמו כן 4 מיליון רשומות זהויות של אנשים, חברות ונושאים הומרו. במסגרת ההמרה נעשו קישורים למאגרים נוספים כגון: DBPedia או VIAF .

עם השקתה של יוזמה זו ספרד הצטרפה ליוזמות של ספריות אחרות בכיוון זה כגון אלו של אנגליה וגרמניה.

2011 Survey of EBook Penetration and Use שיצא לאור לאחרונה על ידי Library Journal and School Library Journal שופך אור על דפוסי השימוש של ספרים אלקטרוניים בארה"ב בשנת 2011 בספריות אקדמיות, ציבוריות וספריות בתי ספר – K12 , ובהשוואה לשנת 2010.

בספריות הציבוריות חל בשנת 2011 גידול דרמטי בשימוש בספרים אלקטרוניים. . 66% מהספריות הציבוריות דווחו על עליה חדה בביקוש לספרים אלקטרוניים ו- 82% מהספריות הציבוריות מציעות ספרים אלקטרוניים. הצפי הוא שכמות ההשאלות של ספרים אלקטרוניים תוכפל השנה. התקציב שמוקצה לספרים אלקטרוניים יגיע תוך 5 שנים ל- 8% מתקציב הרכש לאוספים.

המצב בספריות אקדמיות דומה. 95% מהספריות האקדמיות מציעות ספרים אלקטרוניים . האוספים של ספרים אלקטרוניים גדלו ב- 93% . גם הן צופות גידול בהשאלה וגידול בתקציב שמוקצה לספרים אלקטרוניים. הצפי הוא שתוך 5 שנים 19.1% מתקציב הרכש יוקצה לספרים אלקטרוניים.

הסקר בדק גם את האופן בו מתבצעת ההשאלה של הספרים. כך למשל 15% מהספריות הציבוריות ו- 12% מהספריות האקדמיות משאילות מכשירים ניידים טעונים מראש עם הספרים האלקטרוניים, ובעתיד הצפי הוא של 26% ו-22% בהתאמה .

בסקר יש גם נתונים על האופן בו מתבצע הרכש. מתוצאות הסקר עולה ש- 62% מהספריות הציבוריות ו- 58% מהספריות האקדמיות רוכשות את הספרים דרך קונסורציום , 37% ו- 76% רוכשות ספרים גם באופן עצמאי. איזון זה יכול להשתנות באופן דרמטי עם התפתחות מודלים סטנדרטיים בכל הקשור לשימוש בו זמני ומספר בלתי מוגבל של השאלות ועלייתו של המודל שידוע בשם patron driven acquisition

ואשר לספריות שעדיין לא מציעות ספרים אלקטרוניים – הסיבות לכך שונות ומגוונות – בעיות תקציב, העדר תמיכה טכנית, אי וודאות לגבי הפלטפורמה הרצויה והנטייה לחכות ולראות מה תהיה הפלטפורמה הטובה ביותר וכו' . כאשר בעיות אלו תיפתרנה ספריות רבות יותר תצטרפנה לשוק הספרים האלקטרוניים.

על המשמעות של מעבר זה לגבי הספריות יענה העתיד, אבל הדוח מצביע על השפעה חיובית לגבי מעמדה של הספרייה. כך למשל 76% מהספריות הציבוריות מאמינות שהספרים האלקטרוניים הביאו לגידול במספר המשתמשים בספרייה.

יש לציין שגרסה מלאה של הדוח בשלושת חלקיו – ספריות אקדמיות , ספריות ציבוריות וספריות בתי ספר ניתנת לרכישה . בגרסה המלאה יש נתונים מלאים והתפלגויות על פי גודלה של הספרייה , תקציב, נתונים משווים בין 2010 ו2011 ומאות הערות והתייחסות של ספרנים בכל הקשור לנסיונם עם הספרים האלקטרוניים

לכתבה .