נושא השאלת ספרים אלקטרוניים  מעורר בספריות הרבה שאלות שנוגעות לפרטיות, לעלות, לניהול הזכויות הדיגיטליות ולנראות . שאלות אלה קשורות לאופן בו  תמצא הדרך הטובה ביותר לאפשר גישה לספרים האלקטרוניים שמצויים כיום  במגוון פורמטים ומכשירים.

 מאמר שהתפרסם בגיליון  אפריל 2013  בכתב העת The Charleston Advisor  עוסק באתגרים הכרוכים בהשאלת ספרים אלקטרוניים ומשווה את הפלטפורמות של Proquest ebrary   וEBSCOhost-  מבחינת הפורמטים , הכותרים, הגישה וזכויות יוצרים והתמיכה במגוון של קוראים אלקטרוניים ומכשירים ניידים  וההשלכות שיש לכך על הספריות והמשתמשים.

למאמר המלא (למנויים)

FileTube הוא מנוע חיפוש ייעודי לחיפוש קבצים.  הוא כולל באינדקס שלו קבצים מאתרים שיתופיים ואתרים להורדת קבצים כגון : Uploaded.to, Rapidgator.net, Netload.in, 4shared.com, Extabit.com, Turbobit.net, Mediafire.com  ואתרים נוספים אחרים.

באתר יש מנשק חיפוש בסיסי ומתקדם. בשני המנשקים אפשר להגביל את החיפוש  על פי סוג קובץ. בחיפוש המתקדם יש אפשרות להגבלות נוספות : גם על פי גודל הקבצים , תאריך והאתר ממנו לקוחים הקבצים.

בתוצאות החיפוש מקבלים מידע על הקבצים: סוג קובץ, תאריך גודל  ומידע על המקור ממנו לקוח הקובץ עם אפשרות להורדת הקבצים ישירות מתוצאות החיפוש.

למנוע החיפוש

ביום רביעי 8.5.2013 התקיים במסגרת "2013 Info" – כנס המידע שעורכת חברת טלדן זו השנה ה-28 ,יום עיון בנושא: " עולם המידע 2013 ומבט לעתיד – חיפוש מידע וניהולו ברשת האינטרנט ובארגון "    להלן סקירה קצרה על ההרצאות השונות ומצגות מיום העיון .

יו"ר: ד"ר יפה אהרוני, אוניברסיטת תל אביב, המכללה האקדמית בית ברל
ד"ר נדב דפני, מנכ"ל Stips, יזם אינטרנט ואיש פיתוח

ביום העיון נחשפנו למגוון נושאים בתחום המידע. בין הנושאים:חידושים בחיפוש מידע ברשת האינטרנט כגון: מנועי חיפוש ייעודיים, התפתחויות בגישה הפתוחה, חיפוש סמנטי וחברתי ומערכות המלצה. רשתות חברתיות ועולם ה- brand monitoring – שימוש במידע חברתי לצורך פיתוח אסטרטגיות מובילות בשיווק ותוכן. יום העיון עסק גם  בתופעת ה- big data , ה”יהלומים” שבה וההתמודדות עם אתגריה :טיפול בנפח מידע רחב-היקף, פיצוח אתגרים בתחום ה- e-commerce והפיכת מידע ארגוני וחיצוני לידע שימושי-אישי וניהול הידע-האישי גם לצורכי מחקר. נבחנו סוגיות מרתקות נוספות : התפתחויות בצריכה והעברה של מידע , פיתוח מאגר-מיקומים עולמי והצצה מחקרית לעתיד הבוחנת האם גם אחרי המוות נוכל להעביר מידע? האם יכולים החיים בעולם הווירטואלי להמשיך כסוג של אלמוות ממוחשב, המנותק מהיוצר המקורי?

במשך היום התקיימו 13 הרצאות במסגרת 4 מושבים. לבקשת משתתפי יום העיון, אני מפרסמת בפוסט זה תקצירים של ההרצאות ואת המצגות של ההרצאות שאושרו לי עד כה לפרסום על ידי המרצים. אם אקבל מצגות/הרצאות נוספות בהמשך, אעדכן את הפוסט בהתאם. להלן תוכנית היום על פי סדר המושבים ההרצאות וקישורים להרצאות.

ההרצאות במסגרת יום העיון:

מושב א': חידושים ומגמות במנועי חיפוש ברשת האינטרנט

• חידושים והתפתחויות בתחום מנועי חיפוש באינטרנט – אמיר פליישמן, מנכ"ל חב' סיקוֹם גלובל (Cicom Global), ב"ס הגבוה לטכנולוגיה בירושלים ומט"י – המרכז לטיפוח יזמות

ההרצאה סקרה   מנועי חיפוש ויישומים חדשים, עם דגש על כלים וטיפים מעשיים למצגת ההרצאה

• אֶאוּרֶקָה! –מנועי תשובות וטכנולוגיות "מציאה" אחרות – דניאל ליפסון, ספרן יעץ ומאגרי מידע בספרייה הלאומית

הכתובת בימינו לכל שאלה שהיא, היא בדרך כלל מנוע החיפוש. מנועי החיפוש ובראשם גוגל משתפרים כל הזמן וברוב המקרים אנו מוצאים בעזרתם את המידע אליו אנו זקוקים. אך עם כל ההתפתחויות והחידושים, מנוע החיפוש מציג בסך הכל רשימה ארוכה של קישורים. הוא לא עונה על שאלה, לא מציע הצעה, רעיון או חוות דעת ולא נותן לנו פתרונות לבעיות האישיות והספציפיות שלנו. בשנים האחרונות מופיעים אתרים וכלים מגוונים היכולים לעזור לנו, במקום בו מנוע החיפוש מתקשה. בהרצאה הוצגו מספר אתרים כאלה הנעזרים בטכנולוגיות מתקדמות ומשולבות.  למצגת ההרצאה

• מנועי חיפוש וידע מדעי –  מיכל אבני מנכ"לית וממייסדי Symbolab, מנוע חיפוש למתמטיקה ומדעים

מנועי החיפוש המובילים לא נותנים מענה מספק למידע מדעי, ומתייחסים לביטויים ולסימנים כאל טקסט. Symbolab, מנוע חיפוש סמנטי למתמטיקה ומדעים, הוקם במטרה לאפשר נגישות למידע המדעי ברשת. המנוע מספק את תוצאות החיפוש הרלוונטיות ביותר, ע"י דמיון תאורטי וסמנטי, ולא חזותי. הדבר נעשה על ידי יישום אלגוריתמי למידה על מנת להבין את המשמעות וההקשר של שאילתות החיפוש.  ההרצאה התמקדה בסקירה של מנועי החיפוש, באתגרים בחיפוש מדעי, ובחשיבות החיפוש בעידן הלימוד המקוון..   למצגת ההרצאה

• מגמות מתפתחות בעולם המידע  – התפתחויות בגישה הפתוחה חיפוש חברתי ומנועי חיפוש – ד"ר יפה אהרוני, אוניברסיטת תל אביב, המכללה האקדמית בית ברל

ההרצאה סקרה  מגמות מתפתחות בתחום הגישה הפתוחה – ספרים אלקטרוניים, קורסים מקוונים ולאחרונה גם תזות, התפתחויות במנועי חיפוש עם דגש על החיפוש החברתי וניסתה לענות על השאלה האם החיפוש החברתי יהווה נגיסה בחיפוש מידע במנועי  החיפוש המסורתיים. למצגת ההרצאה

• מערכת המלצה רב תחומית – פרופ'  ברכה שפירא, ראש המחלקה להנדסת מערכות מידע באוניברסיטת בן גוריון

מושב ב': תופעת הנתונים הגדולים – big data  ,"יהלומים" ברשתות חברתיות  ומה צופן העתיד?

• Big Data – מגמות, אתגרים ויישומים אפשריים– תמי נויטל, שה"ם – המרכז לשילוב טכנולוגיות בלמידה מרחוק , האוניברסיטה הפתוחה

בעידן המידע נצברים נפחים עצומים של נתונים מסוגים שונים ומגוונים מאוד במערכות דיגיטאליות ומשמשים כחומר גלם להפקת מידע ותובנות חדשות בתחום העסקי, בתחומי הפיתוח הטכנולוגי, במחקר אקדמי ויישומי, במעקב אחר שינויים גלובליים ועוד. בהרצאה הוצגו  דוגמאות למחקרים העוסקים בסוגי נתונים שונים, בדגש על פרויקטים מבוססי מידע ציבורי או פתוח, ונדונו  הזדמנויות וסיכונים הכרוכים בשימוש הגובר בטכנולוגיות וכלי ניתוח של big data. למצגת ההרצאה

• לחפש את היהלומים ברשתות החברתיות – נטע דורון, יועצת ומשווקת עצמאית המתמחה ביח"צ ניו מדיה למנכלים,עסקים וארגונים

טיפול בנפח מידע רחב ברשת הוא אתגר לכל משווק. באמצעות תוכנות ניטור שיח ניתן לעקוב ולהגיע לנתונים חשובים אודות הצרכנים שלנו, שגרירי המותג שלנו, מגמות צרכניות, סכנות והזדמנויות שיווקיות.מידע זה לא ניתן למציאה בגוגל בהכרח.את המידע ניתן לסדר ולייצר פרסונליזציה של מידע בצורה אפקטיבית.חברות המייצרות מעקב וניתוח מידע חברתי מגיעות לתובנות מנצחות ומקדימות את מתחריהן.;בהרצאה התוודענו  לעולם ה Brand Monitoring והבנו כיצד ניתן להשתמש במידע החברתי לצורך פיתוח אסטרטגיות שיווק ותוכן מנצחות ברשתות חברתיות, ובפרט שיווק B2B-  לינקדאין

• חיים ומוות בעולם הווירטואלי – ד"ר רועי צזנה  מרצה בטכניון וחוקר ביחידה לחיזוי טכנולוגי וחברתי באוניברסיטת תל-אביב. הוא בעל טור קבוע במספר עיתונים, בעל הבלוג הפופולרי 'מדע אחר' ומגיש את ותכנית הרדיו 'דוקטור למה' , ורד שביט  השתתפה בהרצאה והציגה נתוני סקר בנושא

בשנים האחרונות עוסקים רבים בהעברת כל האירועים, החוויות והמראות מחיי היום-יום שלהם לרשת החברתית: פייסבוק, טוויטר ואחרות. אנו פותחים, למעשה, עותק נוסף של חיינו בעולם הווירטואלי. אך מה קורה כאשר החיים בעולם הפיזי נקטעים? האם יכולים החיים בעולם הווירטואלי להמשיך כסוג של אלמוות ממוחשב, המנותק מהיוצר המקורי?

לכתבה של ד"ר רועי צזנה בנושא:לרמות את המוות: כשאנשים חוזרים לחיים 

• לקראת מאגר מיקומים עולמי, טקטיקה ואסטרטגיה – דר"  נדב דפני,מנכל  stips יזם אינטרנט ואיש פיתוח למצגת ההרצאה

מושב ג': התמודדות עם עומס המידע – ממידע לניהול ידע אישי ברשת האינטרנט ובארגון

• שימוש בסמנטיקה להפיכת מידע ארגוני וחיצוני לידע שימושי מותאם אישית – ד"ר יאיר יהודה, מנכ"ל ומייסד כינור רשתות ידע בע"מ  לשעבר מהנדס תכנה ראשי ברפא"ל

בהרצאה הוצגו   דוגמאות מתחום המסחר האלקטרוני שהדגימו- את השימוש בסמנטיקה ואת העצמת הצרכן בעזרת הכלים.למצגת ההרצאה

• לראות את העצים, לנהל את היער: "מנדליי" ככלי לניהול ידע אישי – אהבה כהן, הספרייה המרכזית המכללה האקדמית בית ברל, יועצת של מנדליי בארץ

קל ללכת לאיבוד בתוך הים של מידע מקצועי, מחקרי, ואקדמי. ההרצאה סקרה את המאפיינים של "מנדליי"  –  כלי לניהול ידע אישי ואיך להשתמש בכלי לארגון ולעיבוד מאמרים, ", לסדר ולהנגיש משאבים, למצוא חומרים נוספים, ולבנות מערכת קשרים אישיים לייעול תהליך צבירת המידע והשימוש בו..  למצגת ההרצאה

מושב ד': התפתחויות בצריכה ביצירה ובהעברה של מידע – מבט מחקרי

• חברי כנסת כצרכני מידע: מחקר ביבליומטרי – ד"ר רבקה מרקוס, מאז 1976 ועד היום מנהלת ארכיון הכנסת ואחראית לרשומות בכנסת

המחקר בדק  את השימוש במידע על ידי  חברי הכנסת במליאה  ובוועדות בין השנים 1949-2007. תוצאות  המחקר מצביעות על כך שהשימוש בסוגי המידע לא השתנו על אף האמצעיים הטכנולוגים המאפשרים ניגשות למידע רב יותר למצגת ההרצאה

• חברי כנסת כיצרני מידע בעידן המדיה החברתית – עו"ד שרון חלבה-עמיר,  דוקטורנטית למשפטים, עמיתת מחקר במרכז חיפה למשפט וטכנולוגיה, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה ומרצה בבית הספר לחברה וממשל במכללה האקדמית בית-ברל.

בשנים האחרונות חברי הכנסת מנהלים פעילות פוליטית ענפה באינטרנט. מרביתם מנהלים חשבון בפייסבוק ומקצתם מתפעלים במקביל ערוצים מקוונים נוספים כדוגמת יוטיוב, טוויטר ואפילו אינסטגרם… בנוסף, חברי כנסת רבים מתפעלים אתר אישי המשמש כפורטל פרטי לפעילותם ברשת. ההרצאה עסקה  במידע המועבר על ידי חברי הכנסת אל הציבור באמצעות הערוצים האישיים השונים ונסקרו מאפייני השימוש של חברי הכנסת בפלטפורמות העיקריות.  למצגת ההרצאה

תודה רבה לכל המרצים, לכל המשתתפים ביום העיון ולמארגני כנס מידע 2013  מחברת  טלדן

נראה שהתחרות בין התוכנות הביבליוגרפיות השונות נמשכת. ב- 9 באפריל  2013  התבשרנו על רכישתה של מנדליי על ידי Elsevier . בסוף אפריל   Thomson Reuters  השיק   גרסה חופשית של התוכנה הביבליוגרפית Endnote . התוכנה החופשית  EndNote Basic מאפשרת שטח אחסון של 2 GB  לקבצים ו- 50000 רשומות ביבליוגרפיות . כמו כן היא תומכת ב- 20 הפורמטים הפופולריים ביותר של ציטוטים, מאפשרת חיפוש מקוון מ- 5 מאגרים ולכידת רשומות ביבליוגרפיות מדפי ווב

אפליקציית  ה- IPad  של Endnote תעודכן באופן שתשקף את הפונקציונאליות החדשה של Endnote Basic  החדשה. האפליקציה  תהיה זמינה בסוף יולי 2013 ב-ITunes     במחיר של 0.99 דולר .

לפוסט בנושא

בזמנו כתבתי על מנוע חיפוש ייעודי לטבלאות ונתונים סטטיסטיים  ZANRAN

שירות דומה ניסיוני מעניין של גוגל לחיפוש טבלאות הוא google tables . באתר זה אפשר להזין שאילתה בנושא כלשהו ומנוע החיפוש מציג טבלאות שחילץ מתוך דפי ווב  וגם טבלאות פתוחות לציבור מתוך  fusion tables.  את הטבלאות שנמצאו בעזרת google tables   אפשר לייבא ל- fusion tables   לצורך עיבודים נוספים, ויזואליזציה וכו' .  כדאי לציין שבמעט החיפושים שערכתי חלק  מהטבלאות נלקחו  מוויקיפדיה ומבלוגים מקצועיים.

ל-google tables

הודעה על שירות  google tables

 מהי מגמת הצריכה של ספרים אלקטרוניים? ומה הם המודלים והמגמות המסתמנים.  בנושא זה עסקה הרצאה שלי בכנס המידע 2013 במסגרת יום עיון  בראשותה של שלומית פרי שעסק בנושא ספרים אלקטרוניים .הנושא סוקר גם בכתבה בגלובס   

נתוני שימוש וצריכה

השימוש בספרים אלקטרוניים נמצא   במגמת עלייה. על פי דוח של  AAP    – איגוד  המו"לים האמריקאי  שפורסם באפריל  2013 והתבסס על נתונים של קרוב ל-2000 מו"ל ים של ספרים  –  קרוב ל-23%  מרווחי המו" לים בשנת 2012 מקורו ממכירות של ספרים אלקטרוניים.  לאורך השנים מסתמנת מגמה קבועה בעלייה ברווחי המו"לים מפלח זה של השוק – מ- 0.05%  ב- 2002,% ל – 0.50  ב- 2006, 3.17% ב- 2009, %16.98 ב- 2011  ו- %22.55  ב- 2012  – גידול של 6.2%  תוך שנה.

 נתונים אלו אינם כוללים את הספרים בהוצאה לאור עצמית .  מחקרים מלמדים שגם בשוק זה  חלקם של הספרים האלקטרוניים נמצא בעלייה. על פי דוח של Bowker^® Market Research בנושא  מאוקטובר 2012  חל גידול של 129 אחוזים בשנת 2011  יחסית ל- 2010 בשוק זה של ספרים אלקטרוניים.

 סקר מדצמבר 2012 שערך מכון פיו למחקר  בארה"ב  תומך בממצאים אלו. על פי סקר זה שכלל 2252  נחקרים מגיל 16 ומעלה  מסתמנת עליה  בשימוש בספרים אלקטרוניים וירידה בצריכה של ספרים בדפוס.  מספר הצרכנים של ספרים אלקטרוניים בקרב האמריקאים מגיל 16 ומעלה עלה במהלך שנת 2012  מ- 16%  ל – 23%  . במקביל חלה ירידה בצריכה של  הספרים המודפסים מ- 72%  ל- 67% . המעבר לספרים אלקטרוניים כרוך בעליה באחזקה של  קוראים אלקטרוניים. מספר בעלי קוראים אלקטרוניים כגון KINDLE, NOOK   ומחשבי לוח עלה מ- 18% בסוף 2011  ל- 33% ב- 2012.

 נתונים נוספים  של    Simba Information  שהתפרסמו באפריל 2013   תומכים אף הם במגמה זו. Simba Information  עוקבת אחרי שוק הספרים האלקטרוניים מאז שנת 2009 ומפרסמת את הנתונים ב- Trade E-Book Publishing . על פי פרסום זה במהדורת 2013 . מספר המשתמשים בספרים אלקטרוניים בארה"ב עולה על 50 מיליון מבוגרים.

 מגמה זו של צריכת ספרים אלקטרוניים נותנת אותותיה  גם בספריות. המגמה של  פינוי חומר מודפס לטובת חומר דיגיטלי ראשיתה בספריות אקדמיות  והיא ניכרת כעת גם בספריות ציבוריות.

 אוניברסיטת  דרקסל פתחה ספרייה חדשה ביוני 2012 ללא ספרים עם שורות של מחשבים ואוניברסיטת קורנל הודיעה לאחרונה על יוזמה דומה.  ב– 14 בינואר 2013  הוצהר על הכוונה לפתוח  בסאן אנטוניו   ספריה ציבורית ראשונה שתבנה  מלכתחילה ללא ספרים. הספרייה שמשתרעת על שטח של 464 מ"ר מצוידת ב- 100 קוראים אלקטרוניים להשאלה, 50 קוראים אלקטרוניים לילדים, 50 עמדות מחשב, 25 מחשבים ניידים,25 מחשבי לוח לשימוש בספרייה.  אפשר  להשאיל קוראים אלקטרוניים לשבועיים או להעלות ספרים למכשירים האישיים.   גם הספרייה הציבורית בניו-יורק מתכננת עתיד עם פחות ספרים.

 מודל רכש ה- PDA

 ההתפתחויות הטכנולוגיות  שהובילו להאצת תופעת הספרים האלקטרוניים   הובילו גם  להתפתחות מודל רכש חדש שמתאים לספרים אלקטרוניים  – מודל  ה- PDA  – המודל Patron driven acquisitions    כשמו כן הוא – השימוש המעשי של המשתמש הוא המניע את  הרכש והכול נעשה מאחורי הקלעים.

 על פי מודל הרכש המסורתי  מו"לים מוציאים לאור ספרים חדשים שנגישים למשתמשים.

חלק מהספרים נבחרים לרכישה על ידי ספרנים על פי שיטות בחירה שונות , הרכישה מתבצעת זמן קצר אחרי ההוצאה הראשונה של הספר והספר מחכה לגילויו על ידי הקורא. משום כך שיטה זו כונתה בשם – JUST IN CASE  

בעולם ה- print כאשר ספרים הפכו לעתים ל- out of print ספריות שחששו שהספרים לא יהיו זמינים כאשר תהיה להם  דרישה בעתיד רכשו את הספרים בסמוך להוצאתם לאור  ולכן מודל מסורתי זה התאים לעולם ה- print  , אך יצר פער בזבוז בין הרכש והביקוש לספרים.

על פי מחקרים והערכות שונות כ- 40% מהספרים בספריות מעולם לא הושאלו . מודל ה- PDA    בא לסגור פער זה באמצעות הטכנולוגיה והוא מתאים לעולם הדיגיטלי

מודל   PDA  הופך את הקערה על פיה.

למרות שיש מנגנון סינון ראשוני    הספרים לא נשלחים לספרייה אלא מידע העל של הספרים מוצג בקטלוג הספרייה . המשתמש מחפש בקטלוג וכאשר מגיע לרשומה שמעניינת אותו, וכאשר מדובר בספר אלקטרוני הגישה מידית,  המחיר נקבע על פי סדרה של "טריגרים" בהתאם לזמן השהייה/שימוש של הסטודנטים בספרים – רכישה של הספר,השאלה או השכרה לזמן קצר. על פי מודל זה ספריה צריכה לרכוש ספרים רק אם מידת השימוש מצדיקה זו על פי ההסכם. בסופו של דבר מספר העותקים שרוכשת הספרייה והמחיר שהיא משלמת  נקבע על פי שעות השימוש השנתיות בספרים

משום כך שיטה זו כונתה בשםJUST IN TIME    .

המודל מהווה ריאוריינטציה של יחס הספרייה לחומרים – ספרייה שמושתת על עקרון הגישה במקום רכישה,  באופן זה כותרים שלא היה להם ביקוש  אינם נרכשים.  מאחר והרבה כותרים בספריות אקדמיות מושאלים במידה מועטת או לא מושאלים כלל , מודל ה- PDA   חוסך בהוצאות הספרייה, מתאים את האוסף יותר לצורכי המשמשים ומאפשר היצע גדול יותר של כותרים. להמשיך לקרוא ←

FreeFullPDF הוא מנוע חיפוש  לקובצי pdf  חופשיים  שפותח על ידי KnowMade. על פי מה שנראה הוא מנוע מותאם אישית של גוגל. על פי מה שמוצהר באתר מנוע החיפוש כולל למעלה מ- 80  מיליון פריטי מידע חופשיים בתחומי המחקר השונים : מדעי הרוח והחברה,  מדעי החיים, מדעי הפיסיקה ומתמטיקה .

 את תוצאות החיפוש אפשר לעדן על פי סוגי חומרים:  מאמרים, פטנטים, פוסטרים ותזות

 למנוע

לרשת האינטרנט השפעה רבה על  הגישה למידע ושירותי הספרייה. דו"ח  של מכון המחקר פיו שהתפרסם בינואר 2003  כולל את ממצאיו של סקר   שמטרתו הייתה  לבדוק את העולם המשתנה של הספריות  כפי שבא לידי בפעילויות בספרייה ובשירותים שהמשתמשים היו רוצים לראות בה . הסקר הוא במסגרת מחקר מקיף יותר בנושא התפקיד שממלאות ספריות בקהילה . הסקר נערך בתקופה 15 באוקטובר  עד 10 בנובמבר 2012  בקרב 2252   אמריקאים בני 16 ומעלה. ממצאי הדוח כוללים גם דעות של ספרנים.

הסקר בדק  עמדות  וצפיות   מספריות ציבוריות והתמקד בנושא שירותי הספרייה בעולם הדיגיטלי  . נמצא שרבים מהמשתמשים  מעוניינים בהרחבת השירותים הדיגיטליים בספריות, אך הם  עדיין סבורים שחשיבותו של הספר המודפס נשמרת גם בעידן הדיגיטלי.

מממצאי הסקר:

 80%  מהנחקרים  סבורים ששירותי ההשאלה של ספרים הוא שירות חשוב מאוד שמספקות הספריות

80%  סבורים שספרני היעץ  חשובים מאוד בשירותי הספרייה

77% סבורים שגישה חופשית למחשבים ולאינטרנט הוא שירות חשוב מאוד של הספריות.

רבים  מהנחקרים מעוניינים בהרחבת שירותים טכנולוגיים , שירותי הדרכה  ובהרחבת אוסף הספרים האלקטרוניים.

בנושא פינוי ספרים בדפוס לטובת אולמות קריאה ומרחבים בספרייה למטרות אחרות  20%  סבורים שיש לעשות זאת , לעומת 39%  שמתנגדים לשינוי כזה.

הסקר כולל גם נתונים מעניינים על דפוסי השימוש בספריות ובאתרי הבית של הספריות, שימוש בטכנולוגיה ובאינטרנט בספריות ועוד,  עם התייחסות להווה ועתיד הספריות

 לדוח המלא

תודה לשרון חלבה-עמיר  על העדכון

FindZebra  הוא מנוע חיפוש ייעודי  לאבחון מחלות נדירות שפותח על ידי חוקרים ב-Technical University of Denmark  .  על פי מה שנכתב באתר קיימים כ- 7000 מחלות נדירות    שהוכרו ככאלו על ידי  ארגונים למחלות נדירות.  מנוע החיפוש מתמקד במקורות ייעודיים למחלות כאלה כגון: Online Mendelian  Inheritance in Man,  the Genetic and Rare Diseases Information Center,ו-   Orphanet וסורק נכון להיום למעלה מ- 31000 מאמרים שמתמקדים במחלות נדירות ומחלות גנטיות.  על פי מה   שמוצהר באתר  הוא מיועד בעיקר  לאנשי מקצוע במטרה לסייע להם באבחון מחלות קשות לאבחון, ומכאן גם שמו כפי שנכתב באתר:

The term "zebra" is a medical slang for a surprising diagnosis. Physicians are taught since medical school to concentrate on the more common diseases: "when you hear a gallop, you should think about a horse, not a zebra". FindZebra is designed to help in those cases when the equine turns out to be a zebra

לאתר

למידע נוסף

לכתבה בנושא

בתאריך 24 בפברואר 2011  גוגל הכניסה שינוי קטן בשם  "Panda"   לאלגוריתם דרוג התוצאות שלה במטרה להציף תוצאות איכותיות למעלה- לראש תוצאות החיפוש. השינוי משפיע על תוצאות החיפוש ויש לו משמעות לגבי האופטימיזציה של מנועי חיפוש וכל העוסקים בכך..

 מאז ועד ינואר 2013  הוכנסו 24 עדכוני Panda בתאריכים מסוימים והשינויים  בעקבות כך בתוצאות החיפוש היו  "חדים" דיים  כדי שנחוש אותם.

 בפוסט מעניין שהתפרסם ב- 13   במרץ 2013  בנושא אפשר למצוא רשימה כרונולוגית של  עדכוני ה- Panda  והשפעתם על תוצאות החיפוש, שניכרה בדרגות שונות מעדכון לעדכון.

 אלא שעל פי הצהרתו של  Mutt Cutts  , ראש צוות ה- webspam    בגוגל, ב- 13 במרץ 2013 ,  בעתיד השינויים לא יתבצעו ביום מסוים אלא ישולבו בזמן אמת באופן הדרגתי במערך הכללי של האלגוריתמים  ולכן יהיו פחות ניכרים ומשמעותיים מבחינתם של מנהלי האתרים וכל העוסקים באופטימיזציה של מנועי חיפוש.

 בכל מקרה , כדי להגיע  למקום מכובד בתוצאות החיפוש כדאי לשמור על איכות גבוהה של התכנים  ולשם כך  אפשר להיעזר בפוסט מעניין של גוגל  בו מוצגים קריטריונים ברורים שלו  לדירוג תוצאות החיפוש ולזכור אותם בפיתוח התכנים באתר.