מהי מגמת הצריכה של ספרים אלקטרוניים? ומה הם המודלים והמגמות המסתמנים.  בנושא זה עסקה הרצאה שלי בכנס המידע 2013 במסגרת יום עיון  בראשותה של שלומית פרי שעסק בנושא ספרים אלקטרוניים .הנושא סוקר גם בכתבה בגלובס   

נתוני שימוש וצריכה

השימוש בספרים אלקטרוניים נמצא   במגמת עלייה. על פי דוח של  AAP    – איגוד  המו"לים האמריקאי  שפורסם באפריל  2013 והתבסס על נתונים של קרוב ל-2000 מו"ל ים של ספרים  –  קרוב ל-23%  מרווחי המו" לים בשנת 2012 מקורו ממכירות של ספרים אלקטרוניים.  לאורך השנים מסתמנת מגמה קבועה בעלייה ברווחי המו"לים מפלח זה של השוק – מ- 0.05%  ב- 2002,% ל – 0.50  ב- 2006, 3.17% ב- 2009, %16.98 ב- 2011  ו- %22.55  ב- 2012  – גידול של 6.2%  תוך שנה.

 נתונים אלו אינם כוללים את הספרים בהוצאה לאור עצמית .  מחקרים מלמדים שגם בשוק זה  חלקם של הספרים האלקטרוניים נמצא בעלייה. על פי דוח של Bowker^® Market Research בנושא  מאוקטובר 2012  חל גידול של 129 אחוזים בשנת 2011  יחסית ל- 2010 בשוק זה של ספרים אלקטרוניים.

 סקר מדצמבר 2012 שערך מכון פיו למחקר  בארה"ב  תומך בממצאים אלו. על פי סקר זה שכלל 2252  נחקרים מגיל 16 ומעלה  מסתמנת עליה  בשימוש בספרים אלקטרוניים וירידה בצריכה של ספרים בדפוס.  מספר הצרכנים של ספרים אלקטרוניים בקרב האמריקאים מגיל 16 ומעלה עלה במהלך שנת 2012  מ- 16%  ל – 23%  . במקביל חלה ירידה בצריכה של  הספרים המודפסים מ- 72%  ל- 67% . המעבר לספרים אלקטרוניים כרוך בעליה באחזקה של  קוראים אלקטרוניים. מספר בעלי קוראים אלקטרוניים כגון KINDLE, NOOK   ומחשבי לוח עלה מ- 18% בסוף 2011  ל- 33% ב- 2012.

 נתונים נוספים  של    Simba Information  שהתפרסמו באפריל 2013   תומכים אף הם במגמה זו. Simba Information  עוקבת אחרי שוק הספרים האלקטרוניים מאז שנת 2009 ומפרסמת את הנתונים ב- Trade E-Book Publishing . על פי פרסום זה במהדורת 2013 . מספר המשתמשים בספרים אלקטרוניים בארה"ב עולה על 50 מיליון מבוגרים.

 מגמה זו של צריכת ספרים אלקטרוניים נותנת אותותיה  גם בספריות. המגמה של  פינוי חומר מודפס לטובת חומר דיגיטלי ראשיתה בספריות אקדמיות  והיא ניכרת כעת גם בספריות ציבוריות.

 אוניברסיטת  דרקסל פתחה ספרייה חדשה ביוני 2012 ללא ספרים עם שורות של מחשבים ואוניברסיטת קורנל הודיעה לאחרונה על יוזמה דומה.  ב– 14 בינואר 2013  הוצהר על הכוונה לפתוח  בסאן אנטוניו   ספריה ציבורית ראשונה שתבנה  מלכתחילה ללא ספרים. הספרייה שמשתרעת על שטח של 464 מ"ר מצוידת ב- 100 קוראים אלקטרוניים להשאלה, 50 קוראים אלקטרוניים לילדים, 50 עמדות מחשב, 25 מחשבים ניידים,25 מחשבי לוח לשימוש בספרייה.  אפשר  להשאיל קוראים אלקטרוניים לשבועיים או להעלות ספרים למכשירים האישיים.   גם הספרייה הציבורית בניו-יורק מתכננת עתיד עם פחות ספרים.

 מודל רכש ה- PDA

 ההתפתחויות הטכנולוגיות  שהובילו להאצת תופעת הספרים האלקטרוניים   הובילו גם  להתפתחות מודל רכש חדש שמתאים לספרים אלקטרוניים  – מודל  ה- PDA  – המודל Patron driven acquisitions    כשמו כן הוא – השימוש המעשי של המשתמש הוא המניע את  הרכש והכול נעשה מאחורי הקלעים.

 על פי מודל הרכש המסורתי  מו"לים מוציאים לאור ספרים חדשים שנגישים למשתמשים.

חלק מהספרים נבחרים לרכישה על ידי ספרנים על פי שיטות בחירה שונות , הרכישה מתבצעת זמן קצר אחרי ההוצאה הראשונה של הספר והספר מחכה לגילויו על ידי הקורא. משום כך שיטה זו כונתה בשם – JUST IN CASE  

בעולם ה- print כאשר ספרים הפכו לעתים ל- out of print ספריות שחששו שהספרים לא יהיו זמינים כאשר תהיה להם  דרישה בעתיד רכשו את הספרים בסמוך להוצאתם לאור  ולכן מודל מסורתי זה התאים לעולם ה- print  , אך יצר פער בזבוז בין הרכש והביקוש לספרים.

על פי מחקרים והערכות שונות כ- 40% מהספרים בספריות מעולם לא הושאלו . מודל ה- PDA    בא לסגור פער זה באמצעות הטכנולוגיה והוא מתאים לעולם הדיגיטלי

מודל   PDA  הופך את הקערה על פיה.

למרות שיש מנגנון סינון ראשוני    הספרים לא נשלחים לספרייה אלא מידע העל של הספרים מוצג בקטלוג הספרייה . המשתמש מחפש בקטלוג וכאשר מגיע לרשומה שמעניינת אותו, וכאשר מדובר בספר אלקטרוני הגישה מידית,  המחיר נקבע על פי סדרה של "טריגרים" בהתאם לזמן השהייה/שימוש של הסטודנטים בספרים – רכישה של הספר,השאלה או השכרה לזמן קצר. על פי מודל זה ספריה צריכה לרכוש ספרים רק אם מידת השימוש מצדיקה זו על פי ההסכם. בסופו של דבר מספר העותקים שרוכשת הספרייה והמחיר שהיא משלמת  נקבע על פי שעות השימוש השנתיות בספרים

משום כך שיטה זו כונתה בשםJUST IN TIME    .

המודל מהווה ריאוריינטציה של יחס הספרייה לחומרים – ספרייה שמושתת על עקרון הגישה במקום רכישה,  באופן זה כותרים שלא היה להם ביקוש  אינם נרכשים.  מאחר והרבה כותרים בספריות אקדמיות מושאלים במידה מועטת או לא מושאלים כלל , מודל ה- PDA   חוסך בהוצאות הספרייה, מתאים את האוסף יותר לצורכי המשמשים ומאפשר היצע גדול יותר של כותרים.

בימים הראשונים של המודל הייתה הסתייגות מבנית האוסף על חוכמת ההמונים אבל היום שירותי ה- PDA   מיושמים בזהירות מבחינה תקציבית ומונחים על ידי אותם כללי approval כבשיטות המסורתיות ובכך נפתרות בעיות איכות ותקצוב. ..

מסתבר שגם המו"לים יכולים להיות נשכרים מהמודל. מחקר  מקיף של הספרייה באוניברסיטת קורנל וההוצאה לאור    באוניברסיטת JOHNS HOPKINS    בחן  מודל זה בהקשר של התקשורת המדעית . הדוח שהתפרסם ב-26 בספטמבר 2012 שפך אור ונתונים על הסְפֶרָה  של הספרייה האקדמית אך הוא נכתב בראש וראשונה מנקודת מבט של המו"ל ובמיוחד המול האוניברסיטאי ועסק בשאלה המרכזית אלו צעדים המו"ל יכול לנקוט כדי להפוך את מודל הPDA  למודל עסקי משתלם והמסקנות אופטימיות.  .במסגרתו הועלתה הצעה  ליישם את המודל כחנות ספרים בתוך קטלוג הספרייה עם אפשרות של תשלום לספרייה על כל רכישת כותר,  ובכך כולם יצאו נשכרים – המשתמשים, המו"לים והספרנים . גם הנתונים על שוק ה- PDA     אופטימיים.

400 -600    מוסדות בעולם אמצו מודל זה חלקית, ניסיונית או באופן מלא. הספריות שאמצו את המודל יוצרים לספקים מכירות/השכרות  בשווי של 15 – 25 מיליון דולר

הצפי הוא לגידול גבוה במספר המוסדות שיאמצו את המודל – עד שנת 2014 צופים שתהיינה  כ- 1000 תוכניות לשימוש סלקטיבי או בלעדי  של המודל

מודל הגישה הפתוחה

 מודל מתפתח נוסף של ספרים אלקטרוניים שמתאים אף הוא לעידן בו הספריות מתמודדות עם בעיות תקציביות קשות הוא מודל ספרים אלקטרוניים בגישה הפתוחה.

הגישה הפתוחה בכלל מאפשרת   פרסומים מדעיים מקוונים נגישים למשתמש ללא תשלום תוך  ויתור חלקי על זכויות יוצרים ושימוש במודלים של רישיונות חלופיים.

הנדיב ביותר ברישיונות מספק למשתמש   אפשרות חופשית לקריאה, להורדה, להעתקה, לשמירה, להדפסה, לשיתוף והפצה , מאפשר לרובוטים של מנועי חיפוש לאנדקס את הפרסומים,להעבירם כדאטה לתוכנות ועוד

2 מסלולים עיקריים  במסגרת הגישה הפתוחה הם מסלול הזהב של כתבי עת בגישה פתוחה ומסלול הירוק  של הפקדה הפלט המחקרי במאגרים מוסדיים או נושאיים

לאחרונה אנו עדים למודל חדש מתפתח של ספרים אקדמיים בגישה פתוחה  דוגמת   – DOAB     – פלטפורמה חדשה שהושקה ב- 12 באפריל 2012 ושמה לה למטרה לרכז ספרים אקדמיים בגישה פתוחה. מדריך זה הוא שירות של קרן OAPEN – יוזמה בינלאומית להוצאה לאור של מונוגרפיות בגישה פתוחה שמקום מושבה בספרייה הלאומית בהאג.

 פלטפורמה זו, שהצטרפה לפלטפורמות דומות  מסוג זה: SciELO ו- OAPEN, מהווה  אחד מציוני הדרך המרכזיים במגמה של  ספרים אלקטרונים בגישה פתוחה

סקר מקיף בנושא  שופך אור על ההוצאה לאור של ספרים אלקטרוניים בגישה פתוחה איכות, זכויות יוצרים, שימושיות ומודלים עסקיים

 ציון דרך נוסף   בתחום  ספרים בגישה פתוחה אפשר לראות גם ב- PUBLIC KNOWLEDGE OPEN MONOGRAPH PRESS   – פלטפורמת תוכנה  בקוד פתוח שבאה לסייע להוצאות לאור אוניברסיטאיות, לאגודות מלומדות, ומולים אקדמים להוציא לאור ספרים מדעיים. על בסיס של גישה פתוחה או בתשלום.

 עוד מאורע שראוי לציון הוא הכרזתו של Springer  על הפלטפורמה בגישה פתוחה שלו  שמהווה ציון דרך חשוב במסגרת הספרים בגישה פתוחה.. Springer   החל כבר ב- 2010 עם פלטפורמה פתוחה של כתבי עת ,    באוגוסט 2012   הוחלט להרחיב את המערכת  גם לספרים  בגישה פתוחה.

 המודלים העסקיים בתחום הגישה הפתוחה מגוונים וכוללים :

מימון על ידי  גופי מימון, מימון ממשלתי, מימון על ידי מחברים או מוסדות אליהם הם שייכים,  מו"לים וספרנים , וגם מודל שידוע בשם Freemium   – free+premium  – מודל כלכלי   חדש בתחום ההוצאה לאור בגישה פתוחה  בעל אופי היברידי דוגמת הפלטפורמה OpenEdition .  מודל זה משלב גישה פתוחה למידע ושירותים נוספים בתשלום שהרווחים מהם יושקעו בסופו של דבר  בפיתוח  הוצאה לאור בגישה פתוחה

 דפוסי השימוש בספריות מהווים  בבואה למצב הקיים– סקר מעניין  של מכון פיו למחקר   בנושא שירותי ספרייה בעידן הדיגיטלי התפרסם ב- 22 בינואר 2013. על פיו   מחד – 80%  מהנחקרים סבורים שהשירות החשוב ביותר של הספרייה הוא השאלת ספרים  ומאידך 53% סבורים שהספריות צריכות להגדיל את ההיצע של ספרים אלקטרוניים. ממצאים אלו  משקפים  את המצב הקיים  – עדיין דבקים בישן אך עם הרבה צפייה, רצון לשינוי  וסקרנות לעתיד. .

 לכתבה בגלובס בנושא